# File Name: Holy-Bible---Hebrew---Hebrew-Aleppo-Codex---Aionian-Edition.noia # File Size: 3094785 # File Date: 03/27/2024 23:20:16 # File Purpose: Supporting resource for the Aionian Bible project # File Location: https://resources.AionianBible.org # File Copyright: Creative Commons Attribution No Derivative Works 4.0, 2018-2024 # File Generator: ABCMS (alpha) # File Accuracy: Contact publisher with corrections to file format or content # Publisher Name: Nainoia Inc # Publisher Contact: https://www.AionianBible.org/Publisher # Publisher Mission: https://www.AionianBible.org/Preface # Publisher Website: https://NAINOIA-INC.signedon.net # Publisher Facebook: https://www.Facebook.com/AionianBible # Bible Name: כתבי הקודש # Bible Name English: Hebrew Aleppo Codex # Bible Language: עברית # Bible Language English: Hebrew # Bible Copyright Format: CC Attribution NoDerivatives 4.0, 2018-2024 # Bible Copyright Text: Public Domain # Bible Source: Hebrew scholars from Tiberias, Israel # Bible Source Version: 2/7/2021 # Bible Source Link: https://unbound.biola.edu # Bible Source Year: 950 # Bible Description: Vowels and the Masorah are omitted # Bible Format: Aionian Glossary annotations to 265 verses # INDEX BOOK CHAPTER VERSE TEXT # # BOOK 001 GEN Genesis בראשית 001 GEN 001 001 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ 001 GEN 001 002 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים 001 GEN 001 003 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור 001 GEN 001 004 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך 001 GEN 001 005 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד 001 GEN 001 006 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים 001 GEN 001 007 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן 001 GEN 001 008 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני 001 GEN 001 009 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן 001 GEN 001 010 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב 001 GEN 001 011 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן 001 GEN 001 012 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב 001 GEN 001 013 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי 001 GEN 001 014 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים 001 GEN 001 015 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן 001 GEN 001 016 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים 001 GEN 001 017 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ 001 GEN 001 018 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב 001 GEN 001 019 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי 001 GEN 001 020 ויאמר אלהים--ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים 001 GEN 001 021 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב 001 GEN 001 022 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ 001 GEN 001 023 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי 001 GEN 001 024 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן 001 GEN 001 025 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב 001 GEN 001 026 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ 001 GEN 001 027 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם 001 GEN 001 028 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ 001 GEN 001 029 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה 001 GEN 001 030 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן 001 GEN 001 031 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי 001 GEN 002 001 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם 001 GEN 002 002 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה 001 GEN 002 003 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות 001 GEN 002 004 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים 001 GEN 002 005 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה 001 GEN 002 006 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה 001 GEN 002 007 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה 001 GEN 002 008 ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר 001 GEN 002 009 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע 001 GEN 002 010 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים 001 GEN 002 011 שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב 001 GEN 002 012 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם 001 GEN 002 013 ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש 001 GEN 002 014 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת 001 GEN 002 015 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה 001 GEN 002 016 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל 001 GEN 002 017 ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות 001 GEN 002 018 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו 001 GEN 002 019 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו 001 GEN 002 020 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו 001 GEN 002 021 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה 001 GEN 002 022 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם 001 GEN 002 023 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת 001 GEN 002 024 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד 001 GEN 002 025 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו 001 GEN 003 001 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן 001 GEN 003 002 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל 001 GEN 003 003 ומפרי העץ אשר בתוך הגן--אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון 001 GEN 003 004 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון 001 GEN 003 005 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע 001 GEN 003 006 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל 001 GEN 003 007 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת 001 GEN 003 008 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן--לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן 001 GEN 003 009 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה 001 GEN 003 010 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא 001 GEN 003 011 ויאמר--מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו--אכלת 001 GEN 003 012 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל 001 GEN 003 013 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל 001 GEN 003 014 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך 001 GEN 003 015 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב 001 GEN 003 016 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך--בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך 001 GEN 003 017 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו--ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך 001 GEN 003 018 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה 001 GEN 003 019 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב 001 GEN 003 020 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי 001 GEN 003 021 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור--וילבשם 001 GEN 003 022 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם 001 GEN 003 023 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן--לעבד את האדמה אשר לקח משם 001 GEN 003 024 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים 001 GEN 004 001 והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה 001 GEN 004 002 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה 001 GEN 004 003 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה--ליהוה 001 GEN 004 004 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו 001 GEN 004 005 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו 001 GEN 004 006 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך 001 GEN 004 007 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו 001 GEN 004 008 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו 001 GEN 004 009 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי 001 GEN 004 010 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה 001 GEN 004 011 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך 001 GEN 004 012 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ 001 GEN 004 013 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא 001 GEN 004 014 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני 001 GEN 004 015 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו 001 GEN 004 016 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן 001 GEN 004 017 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך 001 GEN 004 018 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך 001 GEN 004 019 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה 001 GEN 004 020 ותלד עדה את יבל הוא היה--אבי ישב אהל ומקנה 001 GEN 004 021 ושם אחיו יובל הוא היה--אבי כל תפש כנור ועוגב 001 GEN 004 022 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין--לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה 001 GEN 004 023 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי--נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי 001 GEN 004 024 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה 001 GEN 004 025 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר--תחת הבל כי הרגו קין 001 GEN 004 026 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה 001 GEN 005 001 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו 001 GEN 005 002 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם 001 GEN 005 003 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת 001 GEN 005 004 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 005 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת 001 GEN 005 006 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש 001 GEN 005 007 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 008 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת 001 GEN 005 009 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן 001 GEN 005 010 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 011 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת 001 GEN 005 012 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל 001 GEN 005 013 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 014 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת 001 GEN 005 015 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד 001 GEN 005 016 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 017 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת 001 GEN 005 018 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך 001 GEN 005 019 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 020 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת 001 GEN 005 021 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח 001 GEN 005 022 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 023 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה 001 GEN 005 024 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים 001 GEN 005 025 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך 001 GEN 005 026 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 027 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת 001 GEN 005 028 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן 001 GEN 005 029 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה 001 GEN 005 030 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 005 031 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת 001 GEN 005 032 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת 001 GEN 006 001 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם 001 GEN 006 002 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו 001 GEN 006 003 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה 001 GEN 006 004 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם 001 GEN 006 005 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום 001 GEN 006 006 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו 001 GEN 006 007 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם 001 GEN 006 008 ונח מצא חן בעיני יהוה 001 GEN 006 009 אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח 001 GEN 006 010 ויולד נח שלשה בנים--את שם את חם ואת יפת 001 GEN 006 011 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס 001 GEN 006 012 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ 001 GEN 006 013 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני--כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ 001 GEN 006 014 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר 001 GEN 006 015 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה 001 GEN 006 016 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה 001 GEN 006 017 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע 001 GEN 006 018 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה--אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך 001 GEN 006 019 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה--להחית אתך זכר ונקבה יהיו 001 GEN 006 020 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו--שנים מכל יבאו אליך להחיות 001 GEN 006 021 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה 001 GEN 006 022 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים--כן עשה 001 GEN 007 001 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה 001 GEN 007 002 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה--איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים--איש ואשתו 001 GEN 007 003 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ 001 GEN 007 004 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה 001 GEN 007 005 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה 001 GEN 007 006 ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ 001 GEN 007 007 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו--אל התבה מפני מי המבול 001 GEN 007 008 מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף--וכל אשר רמש על האדמה 001 GEN 007 009 שנים שנים באו אל נח אל התבה--זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח 001 GEN 007 010 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ 001 GEN 007 011 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש--ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו 001 GEN 007 012 ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה 001 GEN 007 013 בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם--אל התבה 001 GEN 007 014 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף 001 GEN 007 015 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים 001 GEN 007 016 והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו 001 GEN 007 017 ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ 001 GEN 007 018 ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים 001 GEN 007 019 והמים גברו מאד מאד--על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים 001 GEN 007 020 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים 001 GEN 007 021 ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ--וכל האדם 001 GEN 007 022 כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה--מתו 001 GEN 007 023 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה 001 GEN 007 024 ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום 001 GEN 008 001 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים 001 GEN 008 002 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים 001 GEN 008 003 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום 001 GEN 008 004 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט 001 GEN 008 005 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים 001 GEN 008 006 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה 001 GEN 008 007 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ 001 GEN 008 008 וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה 001 GEN 008 009 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה 001 GEN 008 010 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה 001 GEN 008 011 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ 001 GEN 008 012 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד 001 GEN 008 013 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה 001 GEN 008 014 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ 001 GEN 008 015 וידבר אלהים אל נח לאמר 001 GEN 008 016 צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך 001 GEN 008 017 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ 001 GEN 008 018 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו 001 GEN 008 019 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה 001 GEN 008 020 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח 001 GEN 008 021 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי 001 GEN 008 022 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו 001 GEN 009 001 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ 001 GEN 009 002 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו 001 GEN 009 003 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל 001 GEN 009 004 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו 001 GEN 009 005 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו--אדרש את נפש האדם 001 GEN 009 006 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם 001 GEN 009 007 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה 001 GEN 009 008 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר 001 GEN 009 009 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם 001 GEN 009 010 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ 001 GEN 009 011 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ 001 GEN 009 012 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם--לדרת עולם 001 GEN 009 013 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ 001 GEN 009 014 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן 001 GEN 009 015 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר 001 GEN 009 016 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ 001 GEN 009 017 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ 001 GEN 009 018 ויהיו בני נח היצאים מן התבה--שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען 001 GEN 009 019 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ 001 GEN 009 020 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם 001 GEN 009 021 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה 001 GEN 009 022 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ 001 GEN 009 023 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו 001 GEN 009 024 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן 001 GEN 009 025 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו 001 GEN 009 026 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו 001 GEN 009 027 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו 001 GEN 009 028 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה 001 GEN 009 029 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת 001 GEN 010 001 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול 001 GEN 010 002 בני יפת--גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס 001 GEN 010 003 ובני גמר--אשכנז וריפת ותגרמה 001 GEN 010 004 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים 001 GEN 010 005 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו--למשפחתם בגויהם 001 GEN 010 006 ובני חם--כוש ומצרים ופוט וכנען 001 GEN 010 007 ובני כוש--סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן 001 GEN 010 008 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ 001 GEN 010 009 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה 001 GEN 010 010 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער 001 GEN 010 011 מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח 001 GEN 010 012 ואת רסן בין נינוה ובין כלח--הוא העיר הגדלה 001 GEN 010 013 ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים--ואת נפתחים 001 GEN 010 014 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים--ואת כפתרים 001 GEN 010 015 וכנען ילד את צידן בכרו--ואת חת 001 GEN 010 016 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי 001 GEN 010 017 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני 001 GEN 010 018 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני 001 GEN 010 019 ויהי גבול הכנעני מצידן--באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים--עד לשע 001 GEN 010 020 אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם 001 GEN 010 021 ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר--אחי יפת הגדול 001 GEN 010 022 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם 001 GEN 010 023 ובני ארם--עוץ וחול וגתר ומש 001 GEN 010 024 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר 001 GEN 010 025 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן 001 GEN 010 026 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח 001 GEN 010 027 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה 001 GEN 010 028 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא 001 GEN 010 029 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן 001 GEN 010 030 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם 001 GEN 010 031 אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם 001 GEN 010 032 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ--אחר המבול 001 GEN 011 001 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים 001 GEN 011 002 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם 001 GEN 011 003 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר 001 GEN 011 004 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ 001 GEN 011 005 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם 001 GEN 011 006 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות 001 GEN 011 007 הבה נרדה ונבלה שם שפתם--אשר לא ישמעו איש שפת רעהו 001 GEN 011 008 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר 001 GEN 011 009 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ 001 GEN 011 010 אלה תולדת שם--שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול 001 GEN 011 011 ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 012 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח 001 GEN 011 013 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 014 ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר 001 GEN 011 015 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 016 ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג 001 GEN 011 017 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 018 ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו 001 GEN 011 019 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 020 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג 001 GEN 011 021 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 022 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור 001 GEN 011 023 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור--מאתים שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 024 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח 001 GEN 011 025 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות 001 GEN 011 026 ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן 001 GEN 011 027 ואלה תולדת תרח--תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט 001 GEN 011 028 וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים 001 GEN 011 029 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה 001 GEN 011 030 ותהי שרי עקרה אין לה ולד 001 GEN 011 031 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם 001 GEN 011 032 ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן 001 GEN 012 001 ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך 001 GEN 012 002 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה 001 GEN 012 003 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה 001 GEN 012 004 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן 001 GEN 012 005 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען 001 GEN 012 006 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ 001 GEN 012 007 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו 001 GEN 012 008 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה 001 GEN 012 009 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה 001 GEN 012 010 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ 001 GEN 012 011 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את 001 GEN 012 012 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו 001 GEN 012 013 אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך 001 GEN 012 014 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד 001 GEN 012 015 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה 001 GEN 012 016 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים 001 GEN 012 017 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם 001 GEN 012 018 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא 001 GEN 012 019 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך 001 GEN 012 020 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו 001 GEN 013 001 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו--הנגבה 001 GEN 013 002 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב 001 GEN 013 003 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל--עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי 001 GEN 013 004 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה 001 GEN 013 005 וגם ללוט--ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים 001 GEN 013 006 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו 001 GEN 013 007 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ 001 GEN 013 008 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו 001 GEN 013 009 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה 001 GEN 013 010 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה--לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער 001 GEN 013 011 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו 001 GEN 013 012 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם 001 GEN 013 013 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד 001 GEN 013 014 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם--צפנה ונגבה וקדמה וימה 001 GEN 013 015 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם 001 GEN 013 016 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ--גם זרעך ימנה 001 GEN 013 017 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה 001 GEN 013 018 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא--אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה 001 GEN 014 001 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים 001 GEN 014 002 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער 001 GEN 014 003 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח 001 GEN 014 004 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו 001 GEN 014 005 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים 001 GEN 014 006 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר 001 GEN 014 007 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי--וגם את האמרי הישב בחצצן תמר 001 GEN 014 008 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים 001 GEN 014 009 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר--ארבעה מלכים את החמשה 001 GEN 014 010 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו 001 GEN 014 011 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם--וילכו 001 GEN 014 012 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם 001 GEN 014 013 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם 001 GEN 014 014 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן 001 GEN 014 015 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק 001 GEN 014 016 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם 001 GEN 014 017 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו--אל עמק שוה הוא עמק המלך 001 GEN 014 018 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון 001 GEN 014 019 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ 001 GEN 014 020 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל 001 GEN 014 021 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך 001 GEN 014 022 ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ 001 GEN 014 023 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם 001 GEN 014 024 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם 001 GEN 015 001 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד 001 GEN 015 002 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר 001 GEN 015 003 ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי 001 GEN 015 004 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך 001 GEN 015 005 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך 001 GEN 015 006 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה 001 GEN 015 007 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה 001 GEN 015 008 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה 001 GEN 015 009 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל 001 GEN 015 010 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר 001 GEN 015 011 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם 001 GEN 015 012 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו 001 GEN 015 013 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה 001 GEN 015 014 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול 001 GEN 015 015 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה 001 GEN 015 016 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה 001 GEN 015 017 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה 001 GEN 015 018 ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת 001 GEN 015 019 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני 001 GEN 015 020 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים 001 GEN 015 021 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי 001 GEN 016 001 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר 001 GEN 016 002 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת--בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי 001 GEN 016 003 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה 001 GEN 016 004 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה 001 GEN 016 005 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך--אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך 001 GEN 016 006 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך--עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה 001 GEN 016 007 וימצאה מלאך יהוה על עין המים--במדבר על העין בדרך שור 001 GEN 016 008 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת--ואנה תלכי ותאמר--מפני שרי גברתי אנכי ברחת 001 GEN 016 009 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה 001 GEN 016 010 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב 001 GEN 016 011 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך 001 GEN 016 012 והוא יהיה פרא אדם--ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן 001 GEN 016 013 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי--אחרי ראי 001 GEN 016 014 על כן קרא לבאר באר לחי ראי--הנה בין קדש ובין ברד 001 GEN 016 015 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל 001 GEN 016 016 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם 001 GEN 017 001 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי--התהלך לפני והיה תמים 001 GEN 017 002 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד 001 GEN 017 003 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר 001 GEN 017 004 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים 001 GEN 017 005 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך 001 GEN 017 006 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו 001 GEN 017 007 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם--לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך 001 GEN 017 008 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים 001 GEN 017 009 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר--אתה וזרעך אחריך לדרתם 001 GEN 017 010 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר 001 GEN 017 011 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם 001 GEN 017 012 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר--לדרתיכם יליד בית--ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא 001 GEN 017 013 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם 001 GEN 017 014 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר 001 GEN 017 015 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה 001 GEN 017 016 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו 001 GEN 017 017 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד 001 GEN 017 018 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך 001 GEN 017 019 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו 001 GEN 017 020 ולישמעאל שמעתיך--הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול 001 GEN 017 021 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת 001 GEN 017 022 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם 001 GEN 017 023 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו--כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים 001 GEN 017 024 ואברהם--בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו 001 GEN 017 025 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו--את בשר ערלתו 001 GEN 017 026 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו 001 GEN 017 027 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר--נמלו אתו 001 GEN 018 001 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום 001 GEN 018 002 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה 001 GEN 018 003 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך--אל נא תעבר מעל עבדך 001 GEN 018 004 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ 001 GEN 018 005 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו--כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת 001 GEN 018 006 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת--לושי ועשי עגות 001 GEN 018 007 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו 001 GEN 018 008 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו 001 GEN 018 009 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל 001 GEN 018 010 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו 001 GEN 018 011 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים 001 GEN 018 012 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן 001 GEN 018 013 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד--ואני זקנתי 001 GEN 018 014 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה--ולשרה בן 001 GEN 018 015 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת 001 GEN 018 016 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם--הלך עמם לשלחם 001 GEN 018 017 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה 001 GEN 018 018 ואברהם--היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו--כל גויי הארץ 001 GEN 018 019 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט--למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו 001 GEN 018 020 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם--כי כבדה מאד 001 GEN 018 021 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה 001 GEN 018 022 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם--עודנו עמד לפני יהוה 001 GEN 018 023 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע 001 GEN 018 024 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה 001 GEN 018 025 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך--השפט כל הארץ לא יעשה משפט 001 GEN 018 026 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר--ונשאתי לכל המקום בעבורם 001 GEN 018 027 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר 001 GEN 018 028 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה--התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה 001 GEN 018 029 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים 001 GEN 018 030 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה--אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים 001 GEN 018 031 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני--אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים 001 GEN 018 032 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם--אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה 001 GEN 018 033 וילך יהוה--כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו 001 GEN 019 001 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה 001 GEN 019 002 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין 001 GEN 019 003 ויפצר בם מאד--ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו 001 GEN 019 004 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה 001 GEN 019 005 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם 001 GEN 019 006 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו 001 GEN 019 007 ויאמר אל נא אחי תרעו 001 GEN 019 008 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש--אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי 001 GEN 019 009 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט--עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת 001 GEN 019 010 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו 001 GEN 019 011 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח 001 GEN 019 012 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה--חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום 001 GEN 019 013 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה 001 GEN 019 014 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו 001 GEN 019 015 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת--פן תספה בעון העיר 001 GEN 019 016 ויתמהמה--ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר 001 GEN 019 017 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך--אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה 001 GEN 019 018 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני 001 GEN 019 019 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה--פן תדבקני הרעה ומתי 001 GEN 019 020 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה--והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא--ותחי נפשי 001 GEN 019 021 ויאמר אליו--הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת 001 GEN 019 022 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער 001 GEN 019 023 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה 001 GEN 019 024 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה--גפרית ואש מאת יהוה מן השמים 001 GEN 019 025 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה 001 GEN 019 026 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח 001 GEN 019 027 וישכם אברהם בבקר אל המקום--אשר עמד שם את פני יהוה 001 GEN 019 028 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן 001 GEN 019 029 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט 001 GEN 019 030 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה--הוא ושתי בנתיו 001 GEN 019 031 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ 001 GEN 019 032 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע 001 GEN 019 033 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה 001 GEN 019 034 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע 001 GEN 019 035 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן--יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה 001 GEN 019 036 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן 001 GEN 019 037 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום 001 GEN 019 038 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום 001 GEN 020 001 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר 001 GEN 020 002 ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה 001 GEN 020 003 ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל 001 GEN 020 004 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר--אדני הגוי גם צדיק תהרג 001 GEN 020 005 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת 001 GEN 020 006 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה 001 GEN 020 007 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב--דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך 001 GEN 020 008 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד 001 GEN 020 009 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי 001 GEN 020 010 ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה 001 GEN 020 011 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי 001 GEN 020 012 וגם אמנה אחתי בת אבי הוא--אך לא בת אמי ותהי לי לאשה 001 GEN 020 013 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא 001 GEN 020 014 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו 001 GEN 020 015 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב 001 GEN 020 016 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך--הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת 001 GEN 020 017 ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו--וילדו 001 GEN 020 018 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם 001 GEN 021 001 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר 001 GEN 021 002 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים 001 GEN 021 003 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק 001 GEN 021 004 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים 001 GEN 021 005 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו 001 GEN 021 006 ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי 001 GEN 021 007 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו 001 GEN 021 008 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק 001 GEN 021 009 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק 001 GEN 021 010 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק 001 GEN 021 011 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו 001 GEN 021 012 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע 001 GEN 021 013 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא 001 GEN 021 014 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע 001 GEN 021 015 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם 001 GEN 021 016 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך 001 GEN 021 017 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם 001 GEN 021 018 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו 001 GEN 021 019 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער 001 GEN 021 020 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת 001 GEN 021 021 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים 001 GEN 021 022 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה 001 GEN 021 023 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה 001 GEN 021 024 ויאמר אברהם אנכי אשבע 001 GEN 021 025 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך 001 GEN 021 026 ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום 001 GEN 021 027 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית 001 GEN 021 028 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן 001 GEN 021 029 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה 001 GEN 021 030 ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת 001 GEN 021 031 על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם 001 GEN 021 032 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים 001 GEN 021 033 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם 001 GEN 021 034 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים 001 GEN 022 001 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני 001 GEN 022 002 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך 001 GEN 022 003 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים 001 GEN 022 004 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום--מרחק 001 GEN 022 005 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם 001 GEN 022 006 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו 001 GEN 022 007 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה 001 GEN 022 008 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו 001 GEN 022 009 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים 001 GEN 022 010 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו 001 GEN 022 011 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני 001 GEN 022 012 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני 001 GEN 022 013 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו 001 GEN 022 014 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה 001 GEN 022 015 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים 001 GEN 022 016 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך 001 GEN 022 017 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו 001 GEN 022 018 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי 001 GEN 022 019 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע 001 GEN 022 020 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים--לנחור אחיך 001 GEN 022 021 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם 001 GEN 022 022 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל 001 GEN 022 023 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם 001 GEN 022 024 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה 001 GEN 023 001 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים--שני חיי שרה 001 GEN 023 002 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון--בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה 001 GEN 023 003 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר 001 GEN 023 004 גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני 001 GEN 023 005 ויענו בני חת את אברהם לאמר לו 001 GEN 023 006 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו--במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך 001 GEN 023 007 ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת 001 GEN 023 008 וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני--שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר 001 GEN 023 009 ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם--לאחזת קבר 001 GEN 023 010 ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר 001 GEN 023 011 לא אדני שמעני--השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך 001 GEN 023 012 וישתחו אברהם לפני עם הארץ 001 GEN 023 013 וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה 001 GEN 023 014 ויען עפרון את אברהם לאמר לו 001 GEN 023 015 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר 001 GEN 023 016 וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת--ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר 001 GEN 023 017 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב 001 GEN 023 018 לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו 001 GEN 023 019 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא--הוא חברון בארץ כנען 001 GEN 023 020 ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם--לאחזת קבר מאת בני חת 001 GEN 024 001 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל 001 GEN 024 002 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי 001 GEN 024 003 ואשביעך--ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו 001 GEN 024 004 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק 001 GEN 024 005 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם 001 GEN 024 006 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה 001 GEN 024 007 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת--הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם 001 GEN 024 008 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך--ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה 001 GEN 024 009 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה 001 GEN 024 010 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים--אל עיר נחור 001 GEN 024 011 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת 001 GEN 024 012 ויאמר--יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם 001 GEN 024 013 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים 001 GEN 024 014 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה--אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני 001 GEN 024 015 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה 001 GEN 024 016 והנער טבת מראה מאד--בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל 001 GEN 024 017 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך 001 GEN 024 018 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה--ותשקהו 001 GEN 024 019 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת 001 GEN 024 020 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו 001 GEN 024 021 והאיש משתאה לה מחריש--לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא 001 GEN 024 022 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו--ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם 001 GEN 024 023 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין 001 GEN 024 024 ותאמר אליו בת בתואל אנכי--בן מלכה אשר ילדה לנחור 001 GEN 024 025 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו--גם מקום ללון 001 GEN 024 026 ויקד האיש וישתחו ליהוה 001 GEN 024 027 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני 001 GEN 024 028 ותרץ הנער ותגד לבית אמה--כדברים האלה 001 GEN 024 029 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין 001 GEN 024 030 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין 001 GEN 024 031 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים 001 GEN 024 032 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו 001 GEN 024 033 ויישם (ויושם) לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר 001 GEN 024 034 ויאמר עבד אברהם אנכי 001 GEN 024 035 ויהוה ברך את אדני מאד--ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים 001 GEN 024 036 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו 001 GEN 024 037 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו 001 GEN 024 038 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני 001 GEN 024 039 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי 001 GEN 024 040 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי 001 GEN 024 041 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי 001 GEN 024 042 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה 001 GEN 024 043 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך 001 GEN 024 044 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב--הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני 001 GEN 024 045 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא 001 GEN 024 046 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה 001 GEN 024 047 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה 001 GEN 024 048 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו 001 GEN 024 049 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני--הגידו לי ואם לא--הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל 001 GEN 024 050 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב 001 GEN 024 051 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה 001 GEN 024 052 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה 001 GEN 024 053 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת--נתן לאחיה ולאמה 001 GEN 024 054 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו--וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני 001 GEN 024 055 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך 001 GEN 024 056 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני 001 GEN 024 057 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה 001 GEN 024 058 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך 001 GEN 024 059 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו 001 GEN 024 060 ויברכו את רבקה ויאמרו לה--אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו 001 GEN 024 061 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך 001 GEN 024 062 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב 001 GEN 024 063 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים 001 GEN 024 064 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל 001 GEN 024 065 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס 001 GEN 024 066 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה 001 GEN 024 067 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו 001 GEN 025 001 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה 001 GEN 025 002 ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין--ואת ישבק ואת שוח 001 GEN 025 003 ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושם ולאמים 001 GEN 025 004 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה 001 GEN 025 005 ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק 001 GEN 025 006 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם 001 GEN 025 007 ואלה ימי שני חיי אברהם--אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים 001 GEN 025 008 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו 001 GEN 025 009 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא 001 GEN 025 010 השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת--שמה קבר אברהם ושרה אשתו 001 GEN 025 011 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי 001 GEN 025 012 ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה--לאברהם 001 GEN 025 013 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם 001 GEN 025 014 ומשמע ודומה ומשא 001 GEN 025 015 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה 001 GEN 025 016 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם--שנים עשר נשיאם לאמתם 001 GEN 025 017 ואלה שני חיי ישמעאל--מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו 001 GEN 025 018 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל 001 GEN 025 019 ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק 001 GEN 025 020 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם--אחות לבן הארמי לו לאשה 001 GEN 025 021 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו 001 GEN 025 022 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה 001 GEN 025 023 ויאמר יהוה לה שני גיים (גוים) בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר 001 GEN 025 024 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה 001 GEN 025 025 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו 001 GEN 025 026 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם 001 GEN 025 027 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים 001 GEN 025 028 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב 001 GEN 025 029 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף 001 GEN 025 030 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה--כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום 001 GEN 025 031 ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי 001 GEN 025 032 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה 001 GEN 025 033 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב 001 GEN 025 034 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה 001 GEN 026 001 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה 001 GEN 026 002 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך 001 GEN 026 003 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך 001 GEN 026 004 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ 001 GEN 026 005 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי 001 GEN 026 006 וישב יצחק בגרר 001 GEN 026 007 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא 001 GEN 026 008 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו 001 GEN 026 009 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה 001 GEN 026 010 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם 001 GEN 026 011 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו--מות יומת 001 GEN 026 012 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה 001 GEN 026 013 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד 001 GEN 026 014 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים 001 GEN 026 015 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו--סתמום פלשתים וימלאום עפר 001 GEN 026 016 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד 001 GEN 026 017 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם 001 GEN 026 018 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו 001 GEN 026 019 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם--באר מים חיים 001 GEN 026 020 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר--לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו 001 GEN 026 021 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה 001 GEN 026 022 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ 001 GEN 026 023 ויעל משם באר שבע 001 GEN 026 024 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי 001 GEN 026 025 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר 001 GEN 026 026 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו 001 GEN 026 027 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם 001 GEN 026 028 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך 001 GEN 026 029 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה 001 GEN 026 030 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו 001 GEN 026 031 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום 001 GEN 026 032 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים 001 GEN 026 033 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה 001 GEN 026 034 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי--ואת בשמת בת אילן החתי 001 GEN 026 035 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה 001 GEN 027 001 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני 001 GEN 027 002 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי 001 GEN 027 003 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה (ציד) 001 GEN 027 004 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי--ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות 001 GEN 027 005 ורבקה שמעת--בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא 001 GEN 027 006 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר 001 GEN 027 007 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי 001 GEN 027 008 ועתה בני שמע בקלי--לאשר אני מצוה אתך 001 GEN 027 009 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב 001 GEN 027 010 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו 001 GEN 027 011 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק 001 GEN 027 012 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה 001 GEN 027 013 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי 001 GEN 027 014 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו 001 GEN 027 015 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן 001 GEN 027 016 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו--ועל חלקת צואריו 001 GEN 027 017 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה 001 GEN 027 018 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני 001 GEN 027 019 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך--עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי--בעבור תברכני נפשך 001 GEN 027 020 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני 001 GEN 027 021 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא 001 GEN 027 022 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו 001 GEN 027 023 ולא הכירו--כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו 001 GEN 027 024 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני 001 GEN 027 025 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני--למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת 001 GEN 027 026 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני 001 GEN 027 027 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה 001 GEN 027 028 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ--ורב דגן ותירש 001 GEN 027 029 יעבדוך עמים וישתחו (וישתחוו) לך לאמים--הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך 001 GEN 027 030 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו 001 GEN 027 031 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו--בעבר תברכני נפשך 001 GEN 027 032 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו 001 GEN 027 033 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה 001 GEN 027 034 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי 001 GEN 027 035 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך 001 GEN 027 036 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים--את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה 001 GEN 027 037 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני 001 GEN 027 038 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי--ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך 001 GEN 027 039 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל 001 GEN 027 040 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך 001 GEN 027 041 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי 001 GEN 027 042 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך 001 GEN 027 043 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה 001 GEN 027 044 וישבת עמו ימים אחדים--עד אשר תשוב חמת אחיך 001 GEN 027 045 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד 001 GEN 027 046 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ--למה לי חיים 001 GEN 028 001 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען 001 GEN 028 002 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך 001 GEN 028 003 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים 001 GEN 028 004 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך--לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם 001 GEN 028 005 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם--אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו 001 GEN 028 006 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו--ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען 001 GEN 028 007 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם 001 GEN 028 008 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו 001 GEN 028 009 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו--לו לאשה 001 GEN 028 010 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה 001 GEN 028 011 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא 001 GEN 028 012 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו 001 GEN 028 013 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה--לך אתננה ולזרעך 001 GEN 028 014 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך 001 GEN 028 015 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך 001 GEN 028 016 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי 001 GEN 028 017 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים 001 GEN 028 018 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה 001 GEN 028 019 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה 001 GEN 028 020 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש 001 GEN 028 021 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים 001 GEN 028 022 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה--יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך 001 GEN 029 001 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם 001 GEN 029 002 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר 001 GEN 029 003 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה 001 GEN 029 004 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו 001 GEN 029 005 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו 001 GEN 029 006 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן 001 GEN 029 007 ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו 001 GEN 029 008 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן 001 GEN 029 009 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא 001 GEN 029 010 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו 001 GEN 029 011 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך 001 GEN 029 012 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה 001 GEN 029 013 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה 001 GEN 029 014 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים 001 GEN 029 015 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך 001 GEN 029 016 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל 001 GEN 029 017 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה 001 GEN 029 018 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה 001 GEN 029 019 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי 001 GEN 029 020 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה 001 GEN 029 021 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה 001 GEN 029 022 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה 001 GEN 029 023 ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה 001 GEN 029 024 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה 001 GEN 029 025 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני 001 GEN 029 026 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה 001 GEN 029 027 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות 001 GEN 029 028 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה 001 GEN 029 029 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה 001 GEN 029 030 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות 001 GEN 029 031 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה 001 GEN 029 032 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי 001 GEN 029 033 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון 001 GEN 029 034 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי 001 GEN 029 035 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת 001 GEN 030 001 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי 001 GEN 030 002 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן 001 GEN 030 003 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה 001 GEN 030 004 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב 001 GEN 030 005 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן 001 GEN 030 006 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן 001 GEN 030 007 ותהר עוד--ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב 001 GEN 030 008 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי--גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי 001 GEN 030 009 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה 001 GEN 030 010 ותלד זלפה שפחת לאה--ליעקב בן 001 GEN 030 011 ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד 001 GEN 030 012 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב 001 GEN 030 013 ותאמר לאה--באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר 001 GEN 030 014 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך 001 GEN 030 015 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך 001 GEN 030 016 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא 001 GEN 030 017 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי 001 GEN 030 018 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר 001 GEN 030 019 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב 001 GEN 030 020 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון 001 GEN 030 021 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה 001 GEN 030 022 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה 001 GEN 030 023 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי 001 GEN 030 024 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר 001 GEN 030 025 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי 001 GEN 030 026 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן--ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך 001 GEN 030 027 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך 001 GEN 030 028 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה 001 GEN 030 029 ויאמר אליו--אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי 001 GEN 030 030 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי--לביתי 001 GEN 030 031 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה--אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר 001 GEN 030 032 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי 001 GEN 030 033 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים--גנוב הוא אתי 001 GEN 030 034 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך 001 GEN 030 035 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו 001 GEN 030 036 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן--הנותרת 001 GEN 030 037 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח--ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות--מחשף הלבן אשר על המקלות 001 GEN 030 038 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים--אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות 001 GEN 030 039 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים 001 GEN 030 040 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן 001 GEN 030 041 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים--ליחמנה במקלות 001 GEN 030 042 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב 001 GEN 030 043 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים 001 GEN 031 001 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו--עשה את כל הכבד הזה 001 GEN 031 002 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום 001 GEN 031 003 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך 001 GEN 031 004 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו 001 GEN 031 005 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי 001 GEN 031 006 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן 001 GEN 031 007 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי 001 GEN 031 008 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך--וילדו כל הצאן עקדים 001 GEN 031 009 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי 001 GEN 031 010 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים 001 GEN 031 011 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום--יעקב ואמר הנני 001 GEN 031 012 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך 001 GEN 031 013 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך 001 GEN 031 014 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו 001 GEN 031 015 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו 001 GEN 031 016 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו--לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך--עשה 001 GEN 031 017 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים 001 GEN 031 018 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש--מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען 001 GEN 031 019 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה 001 GEN 031 020 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי--על בלי הגיד לו כי ברח הוא 001 GEN 031 021 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד 001 GEN 031 022 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב 001 GEN 031 023 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד 001 GEN 031 024 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב--מטוב עד רע 001 GEN 031 025 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד 001 GEN 031 026 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב 001 GEN 031 027 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור 001 GEN 031 028 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו 001 GEN 031 029 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב--מטוב עד רע 001 GEN 031 030 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי 001 GEN 031 031 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי--כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי 001 GEN 031 032 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה--נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם 001 GEN 031 033 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת--ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל 001 GEN 031 034 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל--ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא 001 GEN 031 035 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים 001 GEN 031 036 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי 001 GEN 031 037 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך--שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו 001 GEN 031 038 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי 001 GEN 031 039 טרפה לא הבאתי אליך--אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה 001 GEN 031 040 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני 001 GEN 031 041 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים 001 GEN 031 042 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי--כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים--ויוכח אמש 001 GEN 031 043 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו 001 GEN 031 044 ועתה לכה נכרתה ברית--אני ואתה והיה לעד ביני ובינך 001 GEN 031 045 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה 001 GEN 031 046 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל 001 GEN 031 047 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד 001 GEN 031 048 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד 001 GEN 031 049 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו 001 GEN 031 050 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי--אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך 001 GEN 031 051 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך 001 GEN 031 052 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה 001 GEN 031 053 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו--אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק 001 GEN 031 054 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר 001 GEN 031 055 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו--ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו 001 GEN 032 001 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים 001 GEN 032 002 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים 001 GEN 032 003 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום 001 GEN 032 004 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה 001 GEN 032 005 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך 001 GEN 032 006 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו 001 GEN 032 007 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים--לשני מחנות 001 GEN 032 008 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו--והיה המחנה הנשאר לפליטה 001 GEN 032 009 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך--ואיטיבה עמך 001 GEN 032 010 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות 001 GEN 032 011 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו--פן יבוא והכני אם על בנים 001 GEN 032 012 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב 001 GEN 032 013 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה--לעשו אחיו 001 GEN 032 014 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים 001 GEN 032 015 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה 001 GEN 032 016 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר 001 GEN 032 017 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך 001 GEN 032 018 ואמרת לעבדך ליעקב--מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו 001 GEN 032 019 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו 001 GEN 032 020 ואמרתם--גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני 001 GEN 032 021 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה 001 GEN 032 022 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק 001 GEN 032 023 ויקחם--ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו 001 GEN 032 024 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר 001 GEN 032 025 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו 001 GEN 032 026 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני 001 GEN 032 027 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב 001 GEN 032 028 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך--כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל 001 GEN 032 029 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם 001 GEN 032 030 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי 001 GEN 032 031 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו 001 GEN 032 032 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה 001 GEN 033 001 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות 001 GEN 033 002 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים 001 GEN 033 003 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו 001 GEN 033 004 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו 001 GEN 033 005 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר--הילדים אשר חנן אלהים את עבדך 001 GEN 033 006 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין 001 GEN 033 007 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל--וישתחוו 001 GEN 033 008 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני 001 GEN 033 009 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך 001 GEN 033 010 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים--ותרצני 001 GEN 033 011 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח 001 GEN 033 012 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך 001 GEN 033 013 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן 001 GEN 033 014 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה 001 GEN 033 015 ויאמר עשו--אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני 001 GEN 033 016 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה 001 GEN 033 017 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות 001 GEN 033 018 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר 001 GEN 033 019 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם--במאה קשיטה 001 GEN 033 020 ויצב שם מזבח ויקרא לו--אל אלהי ישראל 001 GEN 034 001 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ 001 GEN 034 002 וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה 001 GEN 034 003 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער 001 GEN 034 004 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה 001 GEN 034 005 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם 001 GEN 034 006 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו 001 GEN 034 007 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה 001 GEN 034 008 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה 001 GEN 034 009 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם 001 GEN 034 010 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה 001 GEN 034 011 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן 001 GEN 034 012 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה 001 GEN 034 013 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו אשר טמא את דינה אחתם 001 GEN 034 014 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו 001 GEN 034 015 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר 001 GEN 034 016 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד 001 GEN 034 017 ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו 001 GEN 034 018 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור 001 GEN 034 019 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו 001 GEN 034 020 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר 001 GEN 034 021 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם 001 GEN 034 022 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים 001 GEN 034 023 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו 001 GEN 034 024 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו 001 GEN 034 025 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר 001 GEN 034 026 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו 001 GEN 034 027 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם 001 GEN 034 028 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו 001 GEN 034 029 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית 001 GEN 034 030 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי 001 GEN 034 031 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו 001 GEN 035 001 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח--לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך 001 GEN 035 002 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם 001 GEN 035 003 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי 001 GEN 035 004 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם 001 GEN 035 005 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב 001 GEN 035 006 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען--הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו 001 GEN 035 007 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו 001 GEN 035 008 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות 001 GEN 035 009 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו 001 GEN 035 010 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל 001 GEN 035 011 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה--גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו 001 GEN 035 012 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק--לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ 001 GEN 035 013 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו 001 GEN 035 014 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו--מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן 001 GEN 035 015 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים--בית אל 001 GEN 035 016 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה 001 GEN 035 017 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן 001 GEN 035 018 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין 001 GEN 035 019 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם 001 GEN 035 020 ויצב יעקב מצבה על קברתה--הוא מצבת קברת רחל עד היום 001 GEN 035 021 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר 001 GEN 035 022 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר 001 GEN 035 023 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון 001 GEN 035 024 בני רחל יוסף ובנימן 001 GEN 035 025 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי 001 GEN 035 026 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם 001 GEN 035 027 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע--הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק 001 GEN 035 028 ויהיו ימי יצחק--מאת שנה ושמנים שנה 001 GEN 035 029 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו 001 GEN 036 001 ואלה תלדות עשו הוא אדום 001 GEN 036 002 עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי 001 GEN 036 003 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות 001 GEN 036 004 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל 001 GEN 036 005 ואהליבמה ילדה את יעיש (יעוש) ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען 001 GEN 036 006 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו 001 GEN 036 007 כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם--מפני מקניהם 001 GEN 036 008 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום 001 GEN 036 009 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר 001 GEN 036 010 אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו 001 GEN 036 011 ויהיו בני אליפז--תימן אומר צפו וגעתם וקנז 001 GEN 036 012 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו 001 GEN 036 013 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו 001 GEN 036 014 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון--אשת עשו ותלד לעשו את יעיש (יעוש) ואת יעלם ואת קרח 001 GEN 036 015 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו--אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז 001 GEN 036 016 אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה 001 GEN 036 017 ואלה בני רעואל בן עשו--אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום--אלה בני בשמת אשת עשו 001 GEN 036 018 ואלה בני אהליבמה אשת עשו--אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה--אשת עשו 001 GEN 036 019 אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום 001 GEN 036 020 אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה 001 GEN 036 021 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום 001 GEN 036 022 ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע 001 GEN 036 023 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם 001 GEN 036 024 ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו 001 GEN 036 025 ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה 001 GEN 036 026 ואלה בני דישן--חמדן ואשבן ויתרן וכרן 001 GEN 036 027 אלה בני אצר--בלהן וזעון ועקן 001 GEN 036 028 אלה בני דישן עוץ וארן 001 GEN 036 029 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה 001 GEN 036 030 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר 001 GEN 036 031 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום--לפני מלך מלך לבני ישראל 001 GEN 036 032 וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה 001 GEN 036 033 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה 001 GEN 036 034 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני 001 GEN 036 035 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית 001 GEN 036 036 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה 001 GEN 036 037 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר 001 GEN 036 038 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור 001 GEN 036 039 וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב 001 GEN 036 040 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת 001 GEN 036 041 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן 001 GEN 036 042 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר 001 GEN 036 043 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם--הוא עשו אבי אדום 001 GEN 037 001 וישב יעקב בארץ מגורי אביו--בארץ כנען 001 GEN 037 002 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם 001 GEN 037 003 וישראל אהב את יוסף מכל בניו--כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים 001 GEN 037 004 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו--וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם 001 GEN 037 005 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו 001 GEN 037 006 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי 001 GEN 037 007 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי 001 GEN 037 008 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו 001 GEN 037 009 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי 001 GEN 037 010 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה 001 GEN 037 011 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר 001 GEN 037 012 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם 001 GEN 037 013 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם--לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני 001 GEN 037 014 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה 001 GEN 037 015 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש 001 GEN 037 016 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים 001 GEN 037 017 ויאמר האיש נסעו מזה--כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן 001 GEN 037 018 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו 001 GEN 037 019 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה--בא 001 GEN 037 020 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו 001 GEN 037 021 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש 001 GEN 037 022 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם--השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו 001 GEN 037 023 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו 001 GEN 037 024 ויקחהו--וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים 001 GEN 037 025 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט--הולכים להוריד מצרימה 001 GEN 037 026 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו 001 GEN 037 027 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו 001 GEN 037 028 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה 001 GEN 037 029 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו 001 GEN 037 030 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא 001 GEN 037 031 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם 001 GEN 037 032 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא--אם לא 001 GEN 037 033 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף 001 GEN 037 034 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים 001 GEN 037 035 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו (Sheol h7585) 001 GEN 037 036 והמדנים--מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים 001 GEN 038 001 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה 001 GEN 038 002 וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה 001 GEN 038 003 ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער 001 GEN 038 004 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן 001 GEN 038 005 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו 001 GEN 038 006 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר 001 GEN 038 007 ויהי ער בכור יהודה--רע בעיני יהוה וימתהו יהוה 001 GEN 038 008 ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך 001 GEN 038 009 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו 001 GEN 038 010 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו 001 GEN 038 011 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני--כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה 001 GEN 038 012 וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי--תמנתה 001 GEN 038 013 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו 001 GEN 038 014 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה 001 GEN 038 015 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה 001 GEN 038 016 ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי 001 GEN 038 017 ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך 001 GEN 038 018 ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו 001 GEN 038 019 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה 001 GEN 038 020 וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה 001 GEN 038 021 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה 001 GEN 038 022 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה 001 GEN 038 023 ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה 001 GEN 038 024 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף 001 GEN 038 025 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא--למי החתמת והפתילים והמטה האלה 001 GEN 038 026 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה 001 GEN 038 027 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה 001 GEN 038 028 ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה 001 GEN 038 029 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ 001 GEN 038 030 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח 001 GEN 039 001 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה 001 GEN 039 002 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי 001 GEN 039 003 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו 001 GEN 039 004 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו 001 GEN 039 005 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו--בבית ובשדה 001 GEN 039 006 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה 001 GEN 039 007 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי 001 GEN 039 008 וימאן--ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי 001 GEN 039 009 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים 001 GEN 039 010 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה 001 GEN 039 011 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם--בבית 001 GEN 039 012 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה 001 GEN 039 013 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה 001 GEN 039 014 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול 001 GEN 039 015 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה 001 GEN 039 016 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו 001 GEN 039 017 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו--לצחק בי 001 GEN 039 018 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה 001 GEN 039 019 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו 001 GEN 039 020 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר--מקום אשר אסורי (אסירי) המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר 001 GEN 039 021 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר 001 GEN 039 022 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה 001 GEN 039 023 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח 001 GEN 040 001 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה--לאדניהם למלך מצרים 001 GEN 040 002 ויקצף פרעה על שני סריסיו--על שר המשקים ועל שר האופים 001 GEN 040 003 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים--אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם 001 GEN 040 004 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם--וישרת אתם ויהיו ימים במשמר 001 GEN 040 005 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד--איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר 001 GEN 040 006 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים 001 GEN 040 007 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו--לאמר מדוע פניכם רעים היום 001 GEN 040 008 ויאמרו אליו--חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים--ספרו נא לי 001 GEN 040 009 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו--בחלומי והנה גפן לפני 001 GEN 040 010 ובגפן שלשה שריגם והוא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים 001 GEN 040 011 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה 001 GEN 040 012 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים--שלשת ימים הם 001 GEN 040 013 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו 001 GEN 040 014 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה 001 GEN 040 015 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור 001 GEN 040 016 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי 001 GEN 040 017 ובסל העליון מכל מאכל פרעה--מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל--מעל ראשי 001 GEN 040 018 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים--שלשת ימים הם 001 GEN 040 019 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך 001 GEN 040 020 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים--בתוך עבדיו 001 GEN 040 021 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה 001 GEN 040 022 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף 001 GEN 040 023 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו 001 GEN 041 001 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר 001 GEN 041 002 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו 001 GEN 041 003 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר 001 GEN 041 004 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה 001 GEN 041 005 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות 001 GEN 041 006 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן 001 GEN 041 007 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום 001 GEN 041 008 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה 001 GEN 041 009 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום 001 GEN 041 010 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים 001 GEN 041 011 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו 001 GEN 041 012 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר 001 GEN 041 013 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה 001 GEN 041 014 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה 001 GEN 041 015 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו 001 GEN 041 016 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה 001 GEN 041 017 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר 001 GEN 041 018 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו 001 GEN 041 019 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע 001 GEN 041 020 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת 001 GEN 041 021 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ 001 GEN 041 022 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות 001 GEN 041 023 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם 001 GEN 041 024 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי 001 GEN 041 025 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה 001 GEN 041 026 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא 001 GEN 041 027 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב 001 GEN 041 028 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה 001 GEN 041 029 הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים 001 GEN 041 030 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ 001 GEN 041 031 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד 001 GEN 041 032 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו 001 GEN 041 033 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים 001 GEN 041 034 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע 001 GEN 041 035 ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו 001 GEN 041 036 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב 001 GEN 041 037 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו 001 GEN 041 038 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו 001 GEN 041 039 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך 001 GEN 041 040 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך 001 GEN 041 041 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים 001 GEN 041 042 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו 001 GEN 041 043 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים 001 GEN 041 044 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים 001 GEN 041 045 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים 001 GEN 041 046 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים 001 GEN 041 047 ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים 001 GEN 041 048 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה 001 GEN 041 049 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר 001 GEN 041 050 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און 001 GEN 041 051 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי 001 GEN 041 052 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי 001 GEN 041 053 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים 001 GEN 041 054 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם 001 GEN 041 055 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו 001 GEN 041 056 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים 001 GEN 041 057 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ 001 GEN 042 001 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו 001 GEN 042 002 ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות 001 GEN 042 003 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים 001 GEN 042 004 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון 001 GEN 042 005 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען 001 GEN 042 006 ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה 001 GEN 042 007 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל 001 GEN 042 008 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו 001 GEN 042 009 ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם 001 GEN 042 010 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל 001 GEN 042 011 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים 001 GEN 042 012 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות 001 GEN 042 013 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו 001 GEN 042 014 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם 001 GEN 042 015 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה 001 GEN 042 016 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם 001 GEN 042 017 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים 001 GEN 042 018 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא 001 GEN 042 019 אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם 001 GEN 042 020 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן 001 GEN 042 021 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת 001 GEN 042 022 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש 001 GEN 042 023 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם 001 GEN 042 024 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם 001 GEN 042 025 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן 001 GEN 042 026 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם 001 GEN 042 027 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו 001 GEN 042 028 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו 001 GEN 042 029 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר 001 GEN 042 030 דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ 001 GEN 042 031 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים 001 GEN 042 032 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען 001 GEN 042 033 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו 001 GEN 042 034 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו 001 GEN 042 035 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו 001 GEN 042 036 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה 001 GEN 042 037 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך 001 GEN 042 038 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה (Sheol h7585) 001 GEN 043 001 והרעב כבד בארץ 001 GEN 043 002 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל 001 GEN 043 003 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם 001 GEN 043 004 אם ישך משלח את אחינו אתנו--נרדה ונשברה לך אכל 001 GEN 043 005 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם 001 GEN 043 006 ויאמר ישראל למה הרעתם לי--להגיד לאיש העוד לכם אח 001 GEN 043 007 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע--כי יאמר הורידו את אחיכם 001 GEN 043 008 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי--ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו 001 GEN 043 009 אנכי אערבנו--מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים 001 GEN 043 010 כי לולא התמהמהנו--כי עתה שבנו זה פעמים 001 GEN 043 011 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו--קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים 001 GEN 043 012 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם--אולי משגה הוא 001 GEN 043 013 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש 001 GEN 043 014 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי 001 GEN 043 015 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף 001 GEN 043 016 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים 001 GEN 043 017 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף 001 GEN 043 018 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים--להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו 001 GEN 043 019 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית 001 GEN 043 020 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל 001 GEN 043 021 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו 001 GEN 043 022 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו 001 GEN 043 023 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם--כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון 001 GEN 043 024 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם 001 GEN 043 025 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם 001 GEN 043 026 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה 001 GEN 043 027 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם--העודנו חי 001 GEN 043 028 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו--עודנו חי ויקדו וישתחו (וישתחוו) 001 GEN 043 029 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני 001 GEN 043 030 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה 001 GEN 043 031 וירחץ פניו ויצא ויתאפק--ויאמר שימו לחם 001 GEN 043 032 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם--כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים 001 GEN 043 033 וישבו לפניו--הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו 001 GEN 043 034 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו 001 GEN 044 001 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו 001 GEN 044 002 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר 001 GEN 044 003 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם 001 GEN 044 004 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה 001 GEN 044 005 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם 001 GEN 044 006 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה 001 GEN 044 007 ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה 001 GEN 044 008 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב 001 GEN 044 009 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים 001 GEN 044 010 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים 001 GEN 044 011 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו 001 GEN 044 012 ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן 001 GEN 044 013 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה 001 GEN 044 014 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה 001 GEN 044 015 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני 001 GEN 044 016 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו 001 GEN 044 017 ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם 001 GEN 044 018 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה 001 GEN 044 019 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח 001 GEN 044 020 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו 001 GEN 044 021 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו 001 GEN 044 022 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת 001 GEN 044 023 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני 001 GEN 044 024 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני 001 GEN 044 025 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל 001 GEN 044 026 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו 001 GEN 044 027 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי 001 GEN 044 028 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה 001 GEN 044 029 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585) 001 GEN 044 030 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו 001 GEN 044 031 והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585) 001 GEN 044 032 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים 001 GEN 044 033 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו 001 GEN 044 034 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי 001 GEN 045 001 ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו 001 GEN 045 002 ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה 001 GEN 045 003 ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו 001 GEN 045 004 ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה 001 GEN 045 005 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם 001 GEN 045 006 כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר 001 GEN 045 007 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה 001 GEN 045 008 ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים 001 GEN 045 009 מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד 001 GEN 045 010 וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי--אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך 001 GEN 045 011 וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך 001 GEN 045 012 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם 001 GEN 045 013 והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה 001 GEN 045 014 ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן--בכה על צואריו 001 GEN 045 015 וינשק לכל אחיו ויבך עלהם ואחרי כן דברו אחיו אתו 001 GEN 045 016 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו 001 GEN 045 017 ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען 001 GEN 045 018 וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ 001 GEN 045 019 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם 001 GEN 045 020 ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא 001 GEN 045 021 ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך 001 GEN 045 022 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת 001 GEN 045 023 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו--לדרך 001 GEN 045 024 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך 001 GEN 045 025 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם 001 GEN 045 026 ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם 001 GEN 045 027 וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם 001 GEN 045 028 ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות 001 GEN 046 001 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק 001 GEN 046 002 ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני 001 GEN 046 003 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם 001 GEN 046 004 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך 001 GEN 046 005 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו 001 GEN 046 006 ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו 001 GEN 046 007 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו--הביא אתו מצרימה 001 GEN 046 008 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן 001 GEN 046 009 ובני ראובן--חנוך ופלוא וחצרן וכרמי 001 GEN 046 010 ובני שמעון ימואל וימין ואהד--ויכין וצחר ושאול בן הכנענית 001 GEN 046 011 ובני לוי--גרשון קהת ומררי 001 GEN 046 012 ובני יהודה ער ואונן ושלה--ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרן וחמול 001 GEN 046 013 ובני יששכר--תולע ופוה ויוב ושמרן 001 GEN 046 014 ובני זבלון--סרד ואלון ויחלאל 001 GEN 046 015 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש 001 GEN 046 016 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי 001 GEN 046 017 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה--ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל 001 GEN 046 018 אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש 001 GEN 046 019 בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן 001 GEN 046 020 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן--את מנשה ואת אפרים 001 GEN 046 021 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד 001 GEN 046 022 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב--כל נפש ארבעה עשר 001 GEN 046 023 ובני דן חשים 001 GEN 046 024 ובני נפתלי--יחצאל וגוני ויצר ושלם 001 GEN 046 025 אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה 001 GEN 046 026 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב--כל נפש ששים ושש 001 GEN 046 027 ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים 001 GEN 046 028 ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן 001 GEN 046 029 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד 001 GEN 046 030 ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי 001 GEN 046 031 ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי 001 GEN 046 032 והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו 001 GEN 046 033 והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם 001 GEN 046 034 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה--גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן 001 GEN 047 001 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן 001 GEN 047 002 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה 001 GEN 047 003 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך--גם אנחנו גם אבותינו 001 GEN 047 004 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן 001 GEN 047 005 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך 001 GEN 047 006 ארץ מצרים לפניך הוא--במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן--ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי 001 GEN 047 007 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה 001 GEN 047 008 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך 001 GEN 047 009 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם 001 GEN 047 010 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה 001 GEN 047 011 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס--כאשר צוה פרעה 001 GEN 047 012 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו--לחם לפי הטף 001 GEN 047 013 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב 001 GEN 047 014 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה 001 GEN 047 015 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף 001 GEN 047 016 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם--אם אפס כסף 001 GEN 047 017 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא 001 GEN 047 018 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו 001 GEN 047 019 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו--קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם 001 GEN 047 020 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה 001 GEN 047 021 ואת העם--העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו 001 GEN 047 022 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה--על כן לא מכרו את אדמתם 001 GEN 047 023 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה 001 GEN 047 024 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם--ולאכל לטפכם 001 GEN 047 025 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה 001 GEN 047 026 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה--לחמש רק אדמת הכהנים לבדם--לא היתה לפרעה 001 GEN 047 027 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד 001 GEN 047 028 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו--שבע שנים וארבעים ומאת שנה 001 GEN 047 029 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים 001 GEN 047 030 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך 001 GEN 047 031 ויאמר השבעה לי--וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה 001 GEN 048 001 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו--את מנשה ואת אפרים 001 GEN 048 002 ויגד ליעקב--ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה 001 GEN 048 003 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי 001 GEN 048 004 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך--אחזת עולם 001 GEN 048 005 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה--לי הם אפרים ומנשה--כראובן ושמעון יהיו לי 001 GEN 048 006 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם 001 GEN 048 007 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם 001 GEN 048 008 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה 001 GEN 048 009 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם 001 GEN 048 010 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם 001 GEN 048 011 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך 001 GEN 048 012 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה 001 GEN 048 013 ויקח יוסף את שניהם--את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו 001 GEN 048 014 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור 001 GEN 048 015 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק--האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה 001 GEN 048 016 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ 001 GEN 048 017 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים--וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים--על ראש מנשה 001 GEN 048 018 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו 001 GEN 048 019 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי--גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים 001 GEN 048 020 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה 001 GEN 048 021 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם 001 GEN 048 022 ואני נתתי לך שכם אחד--על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי 001 GEN 049 001 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים 001 GEN 049 002 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם 001 GEN 049 003 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני--יתר שאת ויתר עז 001 GEN 049 004 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה 001 GEN 049 005 שמעון ולוי אחים--כלי חמס מכרתיהם 001 GEN 049 006 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור 001 GEN 049 007 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל 001 GEN 049 008 יהודה אתה יודוך אחיך--ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך 001 GEN 049 009 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו 001 GEN 049 010 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים 001 GEN 049 011 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה 001 GEN 049 012 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב 001 GEN 049 013 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן 001 GEN 049 014 יששכר חמר גרם--רבץ בין המשפתים 001 GEN 049 015 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד 001 GEN 049 016 דן ידין עמו--כאחד שבטי ישראל 001 GEN 049 017 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח--הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור 001 GEN 049 018 לישועתך קויתי יהוה 001 GEN 049 019 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב 001 GEN 049 020 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך 001 GEN 049 021 נפתלי אילה שלחה--הנתן אמרי שפר 001 GEN 049 022 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור 001 GEN 049 023 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים 001 GEN 049 024 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל 001 GEN 049 025 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם 001 GEN 049 026 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו 001 GEN 049 027 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל 001 GEN 049 028 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם--איש אשר כברכתו ברך אתם 001 GEN 049 029 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי--קברו אתי אל אבתי אל המערה--אשר בשדה עפרון החתי 001 GEN 049 030 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא--בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי--לאחזת קבר 001 GEN 049 031 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה 001 GEN 049 032 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת 001 GEN 049 033 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו 001 GEN 050 001 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו 001 GEN 050 002 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל 001 GEN 050 003 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום 001 GEN 050 004 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם--דברו נא באזני פרעה לאמר 001 GEN 050 005 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת--בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי--ואשובה 001 GEN 050 006 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך 001 GEN 050 007 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים 001 GEN 050 008 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם--עזבו בארץ גשן 001 GEN 050 009 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד 001 GEN 050 010 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים 001 GEN 050 011 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן 001 GEN 050 012 ויעשו בניו לו--כן כאשר צום 001 GEN 050 013 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי--על פני ממרא 001 GEN 050 014 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו 001 GEN 050 015 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו 001 GEN 050 016 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר 001 GEN 050 017 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו 001 GEN 050 018 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים 001 GEN 050 019 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני 001 GEN 050 020 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב 001 GEN 050 021 ועתה אל תיראו--אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם 001 GEN 050 022 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים 001 GEN 050 023 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה--ילדו על ברכי יוסף 001 GEN 050 024 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב 001 GEN 050 025 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה 001 GEN 050 026 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים # # BOOK 002 EXO Exodus שמות 002 EXO 001 001 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו 002 EXO 001 002 ראובן שמעון לוי ויהודה 002 EXO 001 003 יששכר זבולן ובנימן 002 EXO 001 004 דן ונפתלי גד ואשר 002 EXO 001 005 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים 002 EXO 001 006 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא 002 EXO 001 007 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם 002 EXO 001 008 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף 002 EXO 001 009 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו 002 EXO 001 010 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ 002 EXO 001 011 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס 002 EXO 001 012 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל 002 EXO 001 013 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך 002 EXO 001 014 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך 002 EXO 001 015 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה 002 EXO 001 016 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה 002 EXO 001 017 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים 002 EXO 001 018 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים 002 EXO 001 019 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו 002 EXO 001 020 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד 002 EXO 001 021 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים 002 EXO 001 022 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון 002 EXO 002 001 וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי 002 EXO 002 002 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים 002 EXO 002 003 ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר 002 EXO 002 004 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו 002 EXO 002 005 ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה 002 EXO 002 006 ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו--ותאמר מילדי העברים זה 002 EXO 002 007 ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד 002 EXO 002 008 ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד 002 EXO 002 009 ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו 002 EXO 002 010 ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו 002 EXO 002 011 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו 002 EXO 002 012 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול 002 EXO 002 013 ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך 002 EXO 002 014 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו--הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר 002 EXO 002 015 וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר 002 EXO 002 016 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן 002 EXO 002 017 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם 002 EXO 002 018 ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום 002 EXO 002 019 ותאמרן--איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן 002 EXO 002 020 ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם 002 EXO 002 021 ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה 002 EXO 002 022 ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר--גר הייתי בארץ נכריה 002 EXO 002 023 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה 002 EXO 002 024 וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב 002 EXO 002 025 וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים 002 EXO 003 001 ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו--כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה 002 EXO 003 002 וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש--מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל 002 EXO 003 003 ויאמר משה--אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה 002 EXO 003 004 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה--ויאמר הנני 002 EXO 003 005 ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך--כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא 002 EXO 003 006 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים 002 EXO 003 007 ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו 002 EXO 003 008 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש--אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי 002 EXO 003 009 ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם 002 EXO 003 010 ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים 002 EXO 003 011 ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים 002 EXO 003 012 ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה 002 EXO 003 013 ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם 002 EXO 003 014 ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם 002 EXO 003 015 ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר 002 EXO 003 016 לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים 002 EXO 003 017 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי--אל ארץ זבת חלב ודבש 002 EXO 003 018 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו 002 EXO 003 019 ואני ידעתי--כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה 002 EXO 003 020 ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם 002 EXO 003 021 ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם 002 EXO 003 022 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים 002 EXO 004 001 ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה 002 EXO 004 002 ויאמר אליו יהוה מזה (מה זה) בידך ויאמר מטה 002 EXO 004 003 ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו 002 EXO 004 004 ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו 002 EXO 004 005 למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב 002 EXO 004 006 ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג 002 EXO 004 007 ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו 002 EXO 004 008 והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון--והאמינו לקל האת האחרון 002 EXO 004 009 והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך--ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת 002 EXO 004 010 ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי 002 EXO 004 011 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור--הלא אנכי יהוה 002 EXO 004 012 ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר 002 EXO 004 013 ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח 002 EXO 004 014 ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי--ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו 002 EXO 004 015 ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון 002 EXO 004 016 ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים 002 EXO 004 017 ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת 002 EXO 004 018 וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום 002 EXO 004 019 ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך 002 EXO 004 020 ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו 002 EXO 004 021 ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם 002 EXO 004 022 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל 002 EXO 004 023 ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו--הנה אנכי הרג את בנך בכרך 002 EXO 004 024 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו 002 EXO 004 025 ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי 002 EXO 004 026 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת 002 EXO 004 027 ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים--וישק לו 002 EXO 004 028 ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו 002 EXO 004 029 וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל 002 EXO 004 030 וידבר אהרן--את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם 002 EXO 004 031 ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו 002 EXO 005 001 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר 002 EXO 005 002 ויאמר פרעה--מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח 002 EXO 005 003 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו--פן יפגענו בדבר או בחרב 002 EXO 005 004 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם 002 EXO 005 005 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם 002 EXO 005 006 ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר 002 EXO 005 007 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים--כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן 002 EXO 005 008 ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם--לא תגרעו ממנו כי נרפים הם--על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו 002 EXO 005 009 תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר 002 EXO 005 010 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן 002 EXO 005 011 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר 002 EXO 005 012 ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן 002 EXO 005 013 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן 002 EXO 005 014 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם--גם תמול גם היום 002 EXO 005 015 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך 002 EXO 005 016 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך 002 EXO 005 017 ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה 002 EXO 005 018 ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו 002 EXO 005 019 ויראו שטרי בני ישראל אתם--ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו 002 EXO 005 020 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה 002 EXO 005 021 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו 002 EXO 005 022 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה--למה זה שלחתני 002 EXO 005 023 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך 002 EXO 006 001 ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו 002 EXO 006 002 וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה 002 EXO 006 003 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב--באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם 002 EXO 006 004 וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען--את ארץ מגריהם אשר גרו בה 002 EXO 006 005 וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי 002 EXO 006 006 לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים 002 EXO 006 007 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים 002 EXO 006 008 והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה 002 EXO 006 009 וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה 002 EXO 006 010 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 006 011 בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו 002 EXO 006 012 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים 002 EXO 006 013 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים--להוציא את בני ישראל מארץ מצרים 002 EXO 006 014 אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי--אלה משפחת ראובן 002 EXO 006 015 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון 002 EXO 006 016 ואלה שמות בני לוי לתלדתם--גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה 002 EXO 006 017 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם 002 EXO 006 018 ובני קהת--עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה 002 EXO 006 019 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם 002 EXO 006 020 ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה 002 EXO 006 021 ובני יצהר--קרח ונפג וזכרי 002 EXO 006 022 ובני עזיאל--מישאל ואלצפן וסתרי 002 EXO 006 023 ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון--לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר 002 EXO 006 024 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי 002 EXO 006 025 ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים--למשפחתם 002 EXO 006 026 הוא אהרן ומשה--אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם 002 EXO 006 027 הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן 002 EXO 006 028 ויהי ביום דבר יהוה אל משה--בארץ מצרים 002 EXO 006 029 וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך 002 EXO 006 030 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה 002 EXO 007 001 ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך 002 EXO 007 002 אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו 002 EXO 007 003 ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים 002 EXO 007 004 ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים 002 EXO 007 005 וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם 002 EXO 007 006 ויעש משה ואהרן--כאשר צוה יהוה אתם כן עשו 002 EXO 007 007 ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה--בדברם אל פרעה 002 EXO 007 008 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 002 EXO 007 009 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה--יהי לתנין 002 EXO 007 010 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו--ויהי לתנין 002 EXO 007 011 ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם--כן 002 EXO 007 012 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם 002 EXO 007 013 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה 002 EXO 007 014 ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם 002 EXO 007 015 לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך 002 EXO 007 016 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה 002 EXO 007 017 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר--ונהפכו לדם 002 EXO 007 018 והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר 002 EXO 007 019 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם--ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים 002 EXO 007 020 ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם 002 EXO 007 021 והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים 002 EXO 007 022 ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה 002 EXO 007 023 ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת 002 EXO 007 024 ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר 002 EXO 007 025 וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר 002 EXO 008 001 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני 002 EXO 008 002 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך--בצפרדעים 002 EXO 008 003 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך 002 EXO 008 004 ובכה ובעמך ובכל עבדיך--יעלו הצפרדעים 002 EXO 008 005 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים 002 EXO 008 006 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים 002 EXO 008 007 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים 002 EXO 008 008 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה 002 EXO 008 009 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה 002 EXO 008 010 ויאמר למחר ויאמר כדברך--למען תדע כי אין כיהוה אלהינו 002 EXO 008 011 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה 002 EXO 008 012 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה 002 EXO 008 013 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת 002 EXO 008 014 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ 002 EXO 008 015 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה 002 EXO 008 016 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים 002 EXO 008 017 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים 002 EXO 008 018 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה 002 EXO 008 019 ויאמרו החרטמם אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה 002 EXO 008 020 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה--הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני 002 EXO 008 021 כי אם אינך משלח את עמי--הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה 002 EXO 008 022 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב--למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ 002 EXO 008 023 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה 002 EXO 008 024 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב 002 EXO 008 025 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם--בארץ 002 EXO 008 026 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם--ולא יסקלנו 002 EXO 008 027 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו 002 EXO 008 028 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר--רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי 002 EXO 008 029 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה 002 EXO 008 030 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה 002 EXO 008 031 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד 002 EXO 008 032 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם 002 EXO 009 001 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני 002 EXO 009 002 כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם 002 EXO 009 003 הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן--דבר כבד מאד 002 EXO 009 004 והפלה יהוה--בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר 002 EXO 009 005 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה--בארץ 002 EXO 009 006 ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד 002 EXO 009 007 וישלח פרעה--והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם 002 EXO 009 008 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה 002 EXO 009 009 והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת--בכל ארץ מצרים 002 EXO 009 010 ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה 002 EXO 009 011 ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה--מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים 002 EXO 009 012 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה 002 EXO 009 013 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני 002 EXO 009 014 כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך--בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ 002 EXO 009 015 כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ 002 EXO 009 016 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ 002 EXO 009 017 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם 002 EXO 009 018 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה 002 EXO 009 019 ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה--וירד עלהם הברד ומתו 002 EXO 009 020 הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה--הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים 002 EXO 009 021 ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה--ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה 002 EXO 009 022 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה--בארץ מצרים 002 EXO 009 023 ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים 002 EXO 009 024 ויהי ברד--ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד--אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי 002 EXO 009 025 ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר 002 EXO 009 026 רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל--לא היה ברד 002 EXO 009 027 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים 002 EXO 009 028 העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד 002 EXO 009 029 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ 002 EXO 009 030 ואתה ועבדיך ידעתי--כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים 002 EXO 009 031 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל 002 EXO 009 032 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה 002 EXO 009 033 ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה 002 EXO 009 034 וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת--ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו 002 EXO 009 035 ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה 002 EXO 010 001 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו 002 EXO 010 002 ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה 002 EXO 010 003 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני 002 EXO 010 004 כי אם מאן אתה לשלח את עמי--הנני מביא מחר ארבה בגבלך 002 EXO 010 005 וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה 002 EXO 010 006 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה 002 EXO 010 007 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש--שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים 002 EXO 010 008 ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים 002 EXO 010 009 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך--כי חג יהוה לנו 002 EXO 010 010 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם 002 EXO 010 011 לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה--כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה 002 EXO 010 012 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד 002 EXO 010 013 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה--ורוח הקדים נשא את הארבה 002 EXO 010 014 ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד--לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן 002 EXO 010 015 ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים 002 EXO 010 016 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם--ולכם 002 EXO 010 017 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה 002 EXO 010 018 ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה 002 EXO 010 019 ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים 002 EXO 010 020 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל 002 EXO 010 021 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך 002 EXO 010 022 ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים 002 EXO 010 023 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו--שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם 002 EXO 010 024 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה--רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם 002 EXO 010 025 ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו 002 EXO 010 026 וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה--כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה 002 EXO 010 027 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם 002 EXO 010 028 ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני--כי ביום ראתך פני תמות 002 EXO 010 029 ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך 002 EXO 011 001 ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים--אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו--כלה גרש יגרש אתכם מזה 002 EXO 011 002 דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב 002 EXO 011 003 ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם 002 EXO 011 004 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים 002 EXO 011 005 ומת כל בכור בארץ מצרים--מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה 002 EXO 011 006 והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף 002 EXO 011 007 ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה--למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל 002 EXO 011 008 וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף 002 EXO 011 009 ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה--למען רבות מופתי בארץ מצרים 002 EXO 011 010 ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה--לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו 002 EXO 012 001 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר 002 EXO 012 002 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה 002 EXO 012 003 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת--שה לבית 002 EXO 012 004 ואם ימעט הבית מהיות משה--ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה 002 EXO 012 005 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו 002 EXO 012 006 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל--בין הערבים 002 EXO 012 007 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף--על הבתים אשר יאכלו אתו בהם 002 EXO 012 008 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו 002 EXO 012 009 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו 002 EXO 012 010 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו 002 EXO 012 011 וככה תאכלו אתו--מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה 002 EXO 012 012 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה 002 EXO 012 013 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים 002 EXO 012 014 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו 002 EXO 012 015 שבעת ימים מצות תאכלו--אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל--מיום הראשן עד יום השבעי 002 EXO 012 016 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם--אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם 002 EXO 012 017 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם--חקת עולם 002 EXO 012 018 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש--בערב 002 EXO 012 019 שבעת ימים--שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל--בגר ובאזרח הארץ 002 EXO 012 020 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות 002 EXO 012 021 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם--ושחטו הפסח 002 EXO 012 022 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו--עד בקר 002 EXO 012 023 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף 002 EXO 012 024 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם 002 EXO 012 025 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם--כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת 002 EXO 012 026 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם 002 EXO 012 027 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו 002 EXO 012 028 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו 002 EXO 012 029 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה 002 EXO 012 030 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת 002 EXO 012 031 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי--גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם 002 EXO 012 032 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי 002 EXO 012 033 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים 002 EXO 012 034 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם 002 EXO 012 035 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת 002 EXO 012 036 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים--וישאלום וינצלו את מצרים 002 EXO 012 037 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף 002 EXO 012 038 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד 002 EXO 012 039 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות--כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם 002 EXO 012 040 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים--שלשים שנה וארבע מאות שנה 002 EXO 012 041 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים 002 EXO 012 042 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם 002 EXO 012 043 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו 002 EXO 012 044 וכל עבד איש מקנת כסף--ומלתה אתו אז יאכל בו 002 EXO 012 045 תושב ושכיר לא יאכל בו 002 EXO 012 046 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו 002 EXO 012 047 כל עדת ישראל יעשו אתו 002 EXO 012 048 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה--המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו 002 EXO 012 049 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם 002 EXO 012 050 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו 002 EXO 012 051 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים--על צבאתם 002 EXO 013 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 013 002 קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל--באדם ובבהמה לי הוא 002 EXO 013 003 ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ 002 EXO 013 004 היום אתם יצאים בחדש האביב 002 EXO 013 005 והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה 002 EXO 013 006 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה 002 EXO 013 007 מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר--בכל גבלך 002 EXO 013 008 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים 002 EXO 013 009 והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים 002 EXO 013 010 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה 002 EXO 013 011 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך 002 EXO 013 012 והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים--ליהוה 002 EXO 013 013 וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה 002 EXO 013 014 והיה כי ישאלך בנך מחר--לאמר מה זאת ואמרת אליו--בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים 002 EXO 013 015 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה 002 EXO 013 016 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים 002 EXO 013 017 ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה--ושבו מצרימה 002 EXO 013 018 ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים 002 EXO 013 019 ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם 002 EXO 013 020 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר 002 EXO 013 021 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם--ללכת יומם ולילה 002 EXO 013 022 לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה--לפני העם 002 EXO 014 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 014 002 דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים 002 EXO 014 003 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר 002 EXO 014 004 וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן 002 EXO 014 005 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו 002 EXO 014 006 ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו 002 EXO 014 007 ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו 002 EXO 014 008 ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה 002 EXO 014 009 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו--על פי החירת לפני בעל צפן 002 EXO 014 010 ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה 002 EXO 014 011 ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים 002 EXO 014 012 הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר 002 EXO 014 013 ויאמר משה אל העם אל תיראו--התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום--לא תספו לראתם עוד עד עולם 002 EXO 014 014 יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון 002 EXO 014 015 ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו 002 EXO 014 016 ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים--ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה 002 EXO 014 017 ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו 002 EXO 014 018 וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו 002 EXO 014 019 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם 002 EXO 014 020 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה 002 EXO 014 021 ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים 002 EXO 014 022 ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם 002 EXO 014 023 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם--כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים 002 EXO 014 024 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים 002 EXO 014 025 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל--כי יהוה נלחם להם במצרים 002 EXO 014 026 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו 002 EXO 014 027 ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים 002 EXO 014 028 וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד 002 EXO 014 029 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם 002 EXO 014 030 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל--מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים 002 EXO 014 031 וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו 002 EXO 015 001 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים 002 EXO 015 002 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו 002 EXO 015 003 יהוה איש מלחמה יהוה שמו 002 EXO 015 004 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף 002 EXO 015 005 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן 002 EXO 015 006 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב 002 EXO 015 007 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך--יאכלמו כקש 002 EXO 015 008 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים 002 EXO 015 009 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי-- אריק חרבי תורישמו ידי 002 EXO 015 010 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים 002 EXO 015 011 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא 002 EXO 015 012 נטית ימינך--תבלעמו ארץ 002 EXO 015 013 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך 002 EXO 015 014 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת 002 EXO 015 015 אז נבהלו אלופי אדום-- אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען 002 EXO 015 016 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית 002 EXO 015 017 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך-- מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך 002 EXO 015 018 יהוה ימלך לעלם ועד 002 EXO 015 019 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים 002 EXO 015 020 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף--בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת 002 EXO 015 021 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים 002 EXO 015 022 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים 002 EXO 015 023 ויבאו מרתה--ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה 002 EXO 015 024 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה 002 EXO 015 025 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו 002 EXO 015 026 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו--כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך 002 EXO 015 027 ויבאו אילמה--ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים 002 EXO 016 001 ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני--בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים 002 EXO 016 002 וילינו (וילונו) כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן--במדבר 002 EXO 016 003 ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב 002 EXO 016 004 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא 002 EXO 016 005 והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום 002 EXO 016 006 ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב--וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים 002 EXO 016 007 ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו 002 EXO 016 008 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה 002 EXO 016 009 ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם 002 EXO 016 010 ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן 002 EXO 016 011 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 016 012 שמעתי את תלונת בני ישראל--דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם 002 EXO 016 013 ויהי בערב--ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה 002 EXO 016 014 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס--דק ככפר על הארץ 002 EXO 016 015 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא--כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה 002 EXO 016 016 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם--איש לאשר באהלו תקחו 002 EXO 016 017 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט 002 EXO 016 018 וימדו בעמר--ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו 002 EXO 016 019 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר 002 EXO 016 020 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה 002 EXO 016 021 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס 002 EXO 016 022 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה--שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה 002 EXO 016 023 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה--שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר 002 EXO 016 024 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו 002 EXO 016 025 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה 002 EXO 016 026 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו 002 EXO 016 027 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו 002 EXO 016 028 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי 002 EXO 016 029 ראו כי יהוה נתן לכם השבת--על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו--ביום השביעי 002 EXO 016 030 וישבתו העם ביום השבעי 002 EXO 016 031 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש 002 EXO 016 032 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה--מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים 002 EXO 016 033 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם 002 EXO 016 034 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת 002 EXO 016 035 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה--עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו--עד באם אל קצה ארץ כנען 002 EXO 016 036 והעמר עשרית האיפה הוא 002 EXO 017 001 ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם--על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם 002 EXO 017 002 וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה 002 EXO 017 003 ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא 002 EXO 017 004 ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני 002 EXO 017 005 ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר--קח בידך והלכת 002 EXO 017 006 הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל 002 EXO 017 007 ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין 002 EXO 017 008 ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם 002 EXO 017 009 ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי 002 EXO 017 010 ויעש יהושע כאשר אמר לו משה--להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה 002 EXO 017 011 והיה כאשר ירים משה ידו--וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק 002 EXO 017 012 וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש 002 EXO 017 013 ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב 002 EXO 017 014 ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים 002 EXO 017 015 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי 002 EXO 017 016 ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק--מדר דר 002 EXO 018 001 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים 002 EXO 018 002 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה--אחר שלוחיה 002 EXO 018 003 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם--כי אמר גר הייתי בארץ נכריה 002 EXO 018 004 ושם האחד אליעזר--כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה 002 EXO 018 005 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו--אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם--הר האלהים 002 EXO 018 006 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך--ושני בניה עמה 002 EXO 018 007 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה 002 EXO 018 008 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה 002 EXO 018 009 ויחד יתרו--על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים 002 EXO 018 010 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים 002 EXO 018 011 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם 002 EXO 018 012 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים--לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה--לפני האלהים 002 EXO 018 013 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב 002 EXO 018 014 וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם--מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב 002 EXO 018 015 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים 002 EXO 018 016 כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו 002 EXO 018 017 ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה 002 EXO 018 018 נבל תבל--גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך 002 EXO 018 019 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים 002 EXO 018 020 והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון 002 EXO 018 021 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת--שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת 002 EXO 018 022 ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך 002 EXO 018 023 אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום 002 EXO 018 024 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר 002 EXO 018 025 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם--שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת 002 EXO 018 026 ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם 002 EXO 018 027 וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו 002 EXO 019 001 בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים--ביום הזה באו מדבר סיני 002 EXO 019 002 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר 002 EXO 019 003 ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל 002 EXO 019 004 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי 002 EXO 019 005 ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי--והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ 002 EXO 019 006 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל 002 EXO 019 007 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה 002 EXO 019 008 ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה 002 EXO 019 009 ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה 002 EXO 019 010 ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם 002 EXO 019 011 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם--על הר סיני 002 EXO 019 012 והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת 002 EXO 019 013 לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה--אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר 002 EXO 019 014 וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם 002 EXO 019 015 ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה 002 EXO 019 016 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה 002 EXO 019 017 ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר 002 EXO 019 018 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד 002 EXO 019 019 ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול 002 EXO 019 020 וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה 002 EXO 019 021 ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב 002 EXO 019 022 וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה 002 EXO 019 023 ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו 002 EXO 019 024 ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה--פן יפרץ בם 002 EXO 019 025 וירד משה אל העם ויאמר אלהם 002 EXO 020 001 וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר 002 EXO 020 002 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני 002 EXO 020 003 לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת--ואשר במים מתחת לארץ 002 EXO 020 004 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא--פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי 002 EXO 020 005 ועשה חסד לאלפים--לאהבי ולשמרי מצותי 002 EXO 020 006 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא 002 EXO 020 007 זכור את יום השבת לקדשו 002 EXO 020 008 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך 002 EXO 020 009 ויום השביעי--שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך 002 EXO 020 010 כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת--ויקדשהו 002 EXO 020 011 כבד את אביך ואת אמך--למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך 002 EXO 020 012 לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה ברעך עד שקר 002 EXO 020 013 לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך 002 EXO 020 014 וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק 002 EXO 020 015 ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות 002 EXO 020 016 ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם--לבלתי תחטאו 002 EXO 020 017 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים 002 EXO 020 018 ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם--כי מן השמים דברתי עמכם 002 EXO 020 019 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם 002 EXO 020 020 מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך 002 EXO 020 021 ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה 002 EXO 020 022 ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו 002 EXO 021 001 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם 002 EXO 021 002 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת--יצא לחפשי חנם 002 EXO 021 003 אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו 002 EXO 021 004 אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות--האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו 002 EXO 021 005 ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי 002 EXO 021 006 והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם 002 EXO 021 007 וכי ימכר איש את בתו לאמה--לא תצא כצאת העבדים 002 EXO 021 008 אם רעה בעיני אדניה אשר לא (לו) יעדה--והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה 002 EXO 021 009 ואם לבנו ייעדנה--כמשפט הבנות יעשה לה 002 EXO 021 010 אם אחרת יקח לו--שארה כסותה וענתה לא יגרע 002 EXO 021 011 ואם שלש אלה--לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף 002 EXO 021 012 מכה איש ומת מות יומת 002 EXO 021 013 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו--ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה 002 EXO 021 014 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה--מעם מזבחי תקחנו למות 002 EXO 021 015 ומכה אביו ואמו מות יומת 002 EXO 021 016 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת 002 EXO 021 017 ומקלל אביו ואמו מות יומת 002 EXO 021 018 וכי יריבן אנשים--והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב 002 EXO 021 019 אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו--ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא 002 EXO 021 020 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו--נקם ינקם 002 EXO 021 021 אך אם יום או יומים יעמד--לא יקם כי כספו הוא 002 EXO 021 022 וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון--ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים 002 EXO 021 023 ואם אסון יהיה--ונתתה נפש תחת נפש 002 EXO 021 024 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל 002 EXO 021 025 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה 002 EXO 021 026 וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו--ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו 002 EXO 021 027 ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל--לחפשי ישלחנו תחת שנו 002 EXO 021 028 וכי יגח שור את איש או את אשה ומת--סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי 002 EXO 021 029 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה--השור יסקל וגם בעליו יומת 002 EXO 021 030 אם כפר יושת עליו--ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו 002 EXO 021 031 או בן יגח או בת יגח--כמשפט הזה יעשה לו 002 EXO 021 032 אם עבד יגח השור או אמה--כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל 002 EXO 021 033 וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר--ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור 002 EXO 021 034 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו 002 EXO 021 035 וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת--ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון 002 EXO 021 036 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו--שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו 002 EXO 022 001 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו--חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה 002 EXO 022 002 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת--אין לו דמים 002 EXO 022 003 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם--אם אין לו ונמכר בגנבתו 002 EXO 022 004 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה--חיים שנים ישלם 002 EXO 022 005 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם 002 EXO 022 006 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה--שלם ישלם המבער את הבערה 002 EXO 022 007 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש--אם ימצא הגנב ישלם שנים 002 EXO 022 008 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו 002 EXO 022 009 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה--עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו 002 EXO 022 010 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה--לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה 002 EXO 022 011 שבעת יהוה תהיה בין שניהם--אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם 002 EXO 022 012 ואם גנב יגנב מעמו--ישלם לבעליו 002 EXO 022 013 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם 002 EXO 022 014 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם 002 EXO 022 015 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו 002 EXO 022 016 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה--ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה 002 EXO 022 017 אם מאן ימאן אביה לתתה לו--כסף ישקל כמהר הבתולת 002 EXO 022 018 מכשפה לא תחיה 002 EXO 022 019 כל שכב עם בהמה מות יומת 002 EXO 022 020 זבח לאלהים יחרם--בלתי ליהוה לבדו 002 EXO 022 021 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים 002 EXO 022 022 כל אלמנה ויתום לא תענון 002 EXO 022 023 אם ענה תענה אתו--כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו 002 EXO 022 024 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים 002 EXO 022 025 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך--לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך 002 EXO 022 026 אם חבל תחבל שלמת רעך--עד בא השמש תשיבנו לו 002 EXO 022 027 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב--והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני 002 EXO 022 028 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר 002 EXO 022 029 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי 002 EXO 022 030 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי 002 EXO 022 031 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו 002 EXO 023 001 לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס 002 EXO 023 002 לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים--להטת 002 EXO 023 003 ודל לא תהדר בריבו 002 EXO 023 004 כי תפגע שור איבך או חמרו--תעה השב תשיבנו לו 002 EXO 023 005 כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו--עזב תעזב עמו 002 EXO 023 006 לא תטה משפט אבינך בריבו 002 EXO 023 007 מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע 002 EXO 023 008 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים 002 EXO 023 009 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר--כי גרים הייתם בארץ מצרים 002 EXO 023 010 ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה 002 EXO 023 011 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך 002 EXO 023 012 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת--למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר 002 EXO 023 013 ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך 002 EXO 023 014 שלש רגלים תחג לי בשנה 002 EXO 023 015 את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם 002 EXO 023 016 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה 002 EXO 023 017 שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה 002 EXO 023 018 לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר 002 EXO 023 019 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו 002 EXO 023 020 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי 002 EXO 023 021 השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו 002 EXO 023 022 כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר--ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך 002 EXO 023 023 כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו 002 EXO 023 024 לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם 002 EXO 023 025 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך 002 EXO 023 026 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא 002 EXO 023 027 את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף 002 EXO 023 028 ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי--מלפניך 002 EXO 023 029 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה 002 EXO 023 030 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ 002 EXO 023 031 ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך 002 EXO 023 032 לא תכרת להם ולאלהיהם ברית 002 EXO 023 033 לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש 002 EXO 024 001 ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק 002 EXO 024 002 ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו 002 EXO 024 003 ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה 002 EXO 024 004 ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל 002 EXO 024 005 וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה--פרים 002 EXO 024 006 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח 002 EXO 024 007 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע 002 EXO 024 008 ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה 002 EXO 024 009 ויעל משה ואהרן--נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל 002 EXO 024 010 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר 002 EXO 024 011 ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו 002 EXO 024 012 ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה--והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם 002 EXO 024 013 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים 002 EXO 024 014 ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם 002 EXO 024 015 ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר 002 EXO 024 016 וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן 002 EXO 024 017 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל 002 EXO 024 018 ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה 002 EXO 025 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 025 002 דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי 002 EXO 025 003 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת 002 EXO 025 004 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים 002 EXO 025 005 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים 002 EXO 025 006 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים 002 EXO 025 007 אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן 002 EXO 025 008 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם 002 EXO 025 009 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו 002 EXO 025 010 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו 002 EXO 025 011 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב 002 EXO 025 012 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית 002 EXO 025 013 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב 002 EXO 025 014 והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם 002 EXO 025 015 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו 002 EXO 025 016 ונתת אל הארן--את העדת אשר אתן אליך 002 EXO 025 017 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה 002 EXO 025 018 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת 002 EXO 025 019 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו 002 EXO 025 020 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת--יהיו פני הכרבים 002 EXO 025 021 ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן--תתן את העדת אשר אתן אליך 002 EXO 025 022 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת--את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל 002 EXO 025 023 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו 002 EXO 025 024 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב 002 EXO 025 025 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב 002 EXO 025 026 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו 002 EXO 025 027 לעמת המסגרת תהיין הטבעת--לבתים לבדים לשאת את השלחן 002 EXO 025 028 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן 002 EXO 025 029 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם 002 EXO 025 030 ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד 002 EXO 025 031 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו 002 EXO 025 032 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני 002 EXO 025 033 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה 002 EXO 025 034 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים--כפתריה ופרחיה 002 EXO 025 035 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה--לששת הקנים היצאים מן המנרה 002 EXO 025 036 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור 002 EXO 025 037 ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה 002 EXO 025 038 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור 002 EXO 025 039 ככר זהב טהור יעשה אתה--את כל הכלים האלה 002 EXO 025 040 וראה ועשה בתבניתם--אשר אתה מראה בהר 002 EXO 026 001 ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני--כרבים מעשה חשב תעשה אתם 002 EXO 026 002 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת 002 EXO 026 003 חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה 002 EXO 026 004 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית 002 EXO 026 005 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה 002 EXO 026 006 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד 002 EXO 026 007 ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם 002 EXO 026 008 ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת 002 EXO 026 009 וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל 002 EXO 026 010 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית 002 EXO 026 011 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד 002 EXO 026 012 וסרח העדף ביריעת האהל--חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן 002 EXO 026 013 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה--לכסתו 002 EXO 026 014 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה 002 EXO 026 015 ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים 002 EXO 026 016 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד 002 EXO 026 017 שתי ידות לקרש האחד--משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן 002 EXO 026 018 ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה 002 EXO 026 019 וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו 002 EXO 026 020 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש 002 EXO 026 021 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד 002 EXO 026 022 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים 002 EXO 026 023 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן--בירכתים 002 EXO 026 024 ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו 002 EXO 026 025 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד 002 EXO 026 026 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד 002 EXO 026 027 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה 002 EXO 026 028 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה 002 EXO 026 029 ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב--בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב 002 EXO 026 030 והקמת את המשכן כמשפטו--אשר הראית בהר 002 EXO 026 031 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים 002 EXO 026 032 ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב--על ארבעה אדני כסף 002 EXO 026 033 ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים 002 EXO 026 034 ונתת את הכפרת על ארון העדת--בקדש הקדשים 002 EXO 026 035 ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן--תתן על צלע צפון 002 EXO 026 036 ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם 002 EXO 026 037 ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת 002 EXO 027 001 ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו 002 EXO 027 002 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו--ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת 002 EXO 027 003 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת 002 EXO 027 004 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו 002 EXO 027 005 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח--מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח 002 EXO 027 006 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת 002 EXO 027 007 והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח--בשאת אתו 002 EXO 027 008 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו 002 EXO 027 009 ועשית את חצר המשכן--לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת 002 EXO 027 010 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף 002 EXO 027 011 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף 002 EXO 027 012 ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה 002 EXO 027 013 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה--חמשים אמה 002 EXO 027 014 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה 002 EXO 027 015 ולכתף השנית--חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה 002 EXO 027 016 ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה 002 EXO 027 017 כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת 002 EXO 027 018 ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות--שש משזר ואדניהם נחשת 002 EXO 027 019 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת 002 EXO 027 020 ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור להעלת נר תמיד 002 EXO 027 021 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר--לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל 002 EXO 028 001 ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל--לכהנו לי אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן 002 EXO 028 002 ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת 002 EXO 028 003 ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו--לכהנו לי 002 EXO 028 004 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו--לכהנו לי 002 EXO 028 005 והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש 002 EXO 028 006 ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר--מעשה חשב 002 EXO 028 007 שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו--וחבר 002 EXO 028 008 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר 002 EXO 028 009 ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל 002 EXO 028 010 ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית--כתולדתם 002 EXO 028 011 מעשה חרש אבן--פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם 002 EXO 028 012 ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו--לזכרן 002 EXO 028 013 ועשית משבצת זהב 002 EXO 028 014 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת 002 EXO 028 015 ועשית חשן משפט מעשה חשב--כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--תעשה אתו 002 EXO 028 016 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו 002 EXO 028 017 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת--הטור האחד 002 EXO 028 018 והטור השני--נפך ספיר ויהלם 002 EXO 028 019 והטור השלישי--לשם שבו ואחלמה 002 EXO 028 020 והטור הרביעי--תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם 002 EXO 028 021 והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה--על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט 002 EXO 028 022 ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור 002 EXO 028 023 ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן 002 EXO 028 024 ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת--אל קצות החשן 002 EXO 028 025 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו 002 EXO 028 026 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן--על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה 002 EXO 028 027 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו--ממעל לחשב האפוד 002 EXO 028 028 וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד 002 EXO 028 029 ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו--בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד 002 EXO 028 030 ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה--תמיד 002 EXO 028 031 ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת 002 EXO 028 032 והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו--לא יקרע 002 EXO 028 033 ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני--על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב 002 EXO 028 034 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב 002 EXO 028 035 והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו--ולא ימות 002 EXO 028 036 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה 002 EXO 028 037 ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה 002 EXO 028 038 והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה 002 EXO 028 039 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם 002 EXO 028 040 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת 002 EXO 028 041 והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם--וכהנו לי 002 EXO 028 042 ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו 002 EXO 028 043 והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו 002 EXO 029 001 וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם--לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים--תמימם 002 EXO 029 002 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם 002 EXO 029 003 ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר--ואת שני האילם 002 EXO 029 004 ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים 002 EXO 029 005 ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד 002 EXO 029 006 ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת 002 EXO 029 007 ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו 002 EXO 029 008 ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת 002 EXO 029 009 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו 002 EXO 029 010 והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר 002 EXO 029 011 ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד 002 EXO 029 012 ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח 002 EXO 029 013 ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה 002 EXO 029 014 ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא 002 EXO 029 015 ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל 002 EXO 029 016 ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב 002 EXO 029 017 ואת האיל--תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו 002 EXO 029 018 והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא 002 EXO 029 019 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל 002 EXO 029 020 ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב 002 EXO 029 021 ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו 002 EXO 029 022 ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא 002 EXO 029 023 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה 002 EXO 029 024 ושמת הכל--על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה 002 EXO 029 025 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה 002 EXO 029 026 ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה 002 EXO 029 027 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים--מאשר לאהרן ומאשר לבניו 002 EXO 029 028 והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם--תרומתם ליהוה 002 EXO 029 029 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם 002 EXO 029 030 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו--מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש 002 EXO 029 031 ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש 002 EXO 029 032 ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד 002 EXO 029 033 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם 002 EXO 029 034 ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם--עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא 002 EXO 029 035 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם 002 EXO 029 036 ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו 002 EXO 029 037 שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש 002 EXO 029 038 וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד 002 EXO 029 039 את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים 002 EXO 029 040 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין--לכבש האחד 002 EXO 029 041 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה 002 EXO 029 042 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם 002 EXO 029 043 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי 002 EXO 029 044 וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי 002 EXO 029 045 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים 002 EXO 029 046 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם 002 EXO 030 001 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו 002 EXO 030 002 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו 002 EXO 030 003 וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב--ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב 002 EXO 030 004 ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו--תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה 002 EXO 030 005 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב 002 EXO 030 006 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת--לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה 002 EXO 030 007 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת--יקטירנה 002 EXO 030 008 ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה--קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם 002 EXO 030 009 לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו 002 EXO 030 010 וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם--קדש קדשים הוא ליהוה 002 EXO 030 011 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 030 012 כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם 002 EXO 030 013 זה יתנו כל העבר על הפקדים--מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל--מחצית השקל תרומה ליהוה 002 EXO 030 014 כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה--יתן תרומת יהוה 002 EXO 030 015 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל--לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם 002 EXO 030 016 ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם 002 EXO 030 017 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 030 018 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת--לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים 002 EXO 030 019 ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם 002 EXO 030 020 בבאם אל אהל מועד ירחצו מים--ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה 002 EXO 030 021 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם 002 EXO 030 022 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 030 023 ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים 002 EXO 030 024 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין 002 EXO 030 025 ועשית אתו שמן משחת קדש--רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה 002 EXO 030 026 ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת 002 EXO 030 027 ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת 002 EXO 030 028 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו 002 EXO 030 029 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש 002 EXO 030 030 ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי 002 EXO 030 031 ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי--לדרתיכם 002 EXO 030 032 על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם 002 EXO 030 033 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר--ונכרת מעמיו 002 EXO 030 034 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה 002 EXO 030 035 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש 002 EXO 030 036 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם 002 EXO 030 037 והקטרת אשר תעשה--במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה 002 EXO 030 038 איש אשר יעשה כמוה להריח בה--ונכרת מעמיו 002 EXO 031 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 031 002 ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה 002 EXO 031 003 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה 002 EXO 031 004 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת 002 EXO 031 005 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה 002 EXO 031 006 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך 002 EXO 031 007 את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל 002 EXO 031 008 ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת 002 EXO 031 009 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו 002 EXO 031 010 ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 002 EXO 031 011 ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו 002 EXO 031 012 ויאמר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 031 013 ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם--לדעת כי אני יהוה מקדשכם 002 EXO 031 014 ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת--כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה 002 EXO 031 015 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת 002 EXO 031 016 ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם 002 EXO 031 017 ביני ובין בני ישראל--אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש 002 EXO 031 018 ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת--לחת אבן כתבים באצבע אלהים 002 EXO 032 001 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו--כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו 002 EXO 032 002 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי 002 EXO 032 003 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן 002 EXO 032 004 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו--אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 002 EXO 032 005 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר 002 EXO 032 006 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק 002 EXO 032 007 וידבר יהוה אל משה לך רד--כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים 002 EXO 032 008 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם--עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 002 EXO 032 009 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא 002 EXO 032 010 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול 002 EXO 032 011 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה 002 EXO 032 012 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך 002 EXO 032 013 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם 002 EXO 032 014 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו 002 EXO 032 015 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם--מזה ומזה הם כתבים 002 EXO 032 016 והלחת--מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא--חרות על הלחת 002 EXO 032 017 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה 002 EXO 032 018 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע 002 EXO 032 019 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר 002 EXO 032 020 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל 002 EXO 032 021 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה 002 EXO 032 022 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא 002 EXO 032 023 ויאמרו לי--עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים--לא ידענו מה היה לו 002 EXO 032 024 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה 002 EXO 032 025 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם 002 EXO 032 026 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי 002 EXO 032 027 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו 002 EXO 032 028 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש 002 EXO 032 029 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו--ולתת עליכם היום ברכה 002 EXO 032 030 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם 002 EXO 032 031 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב 002 EXO 032 032 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין--מחני נא מספרך אשר כתבת 002 EXO 032 033 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי 002 EXO 032 034 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך--הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם 002 EXO 032 035 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן 002 EXO 033 001 וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה--אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה 002 EXO 033 002 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי 002 EXO 033 003 אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה--פן אכלך בדרך 002 EXO 033 004 וישמע העם את הדבר הרע הזה--ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו 002 EXO 033 005 ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף--רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך 002 EXO 033 006 ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב 002 EXO 033 007 ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה 002 EXO 033 008 והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה 002 EXO 033 009 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה 002 EXO 033 010 וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו 002 EXO 033 011 ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל 002 EXO 033 012 ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני 002 EXO 033 013 ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה 002 EXO 033 014 ויאמר פני ילכו והנחתי לך 002 EXO 033 015 ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה 002 EXO 033 016 ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך--הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה 002 EXO 033 017 ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם 002 EXO 033 018 ויאמר הראני נא את כבדך 002 EXO 033 019 ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם 002 EXO 033 020 ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי 002 EXO 033 021 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור 002 EXO 033 022 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי 002 EXO 033 023 והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו 002 EXO 034 001 ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת 002 EXO 034 002 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר 002 EXO 034 003 ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא 002 EXO 034 004 ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים 002 EXO 034 005 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה 002 EXO 034 006 ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון--ארך אפים ורב חסד ואמת 002 EXO 034 007 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים 002 EXO 034 008 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו 002 EXO 034 009 ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו 002 EXO 034 010 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך 002 EXO 034 011 שמר לך--את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי 002 EXO 034 012 השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך 002 EXO 034 013 כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון 002 EXO 034 014 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא 002 EXO 034 015 פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו 002 EXO 034 016 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן 002 EXO 034 017 אלהי מסכה לא תעשה לך 002 EXO 034 018 את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים 002 EXO 034 019 כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה 002 EXO 034 020 ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם 002 EXO 034 021 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת 002 EXO 034 022 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף--תקופת השנה 002 EXO 034 023 שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל 002 EXO 034 024 כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה 002 EXO 034 025 לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח 002 EXO 034 026 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו 002 EXO 034 027 ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית--ואת ישראל 002 EXO 034 028 ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית--עשרת הדברים 002 EXO 034 029 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו--בדברו אתו 002 EXO 034 030 וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו 002 EXO 034 031 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם 002 EXO 034 032 ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום--את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני 002 EXO 034 033 ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה 002 EXO 034 034 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה 002 EXO 034 035 וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו 002 EXO 035 001 ויקהל משה את כל עדת בני ישראל--ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם 002 EXO 035 002 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת 002 EXO 035 003 לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת 002 EXO 035 004 ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר 002 EXO 035 005 קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת 002 EXO 035 006 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים 002 EXO 035 007 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים 002 EXO 035 008 ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים 002 EXO 035 009 ואבני שהם--ואבני מלאים לאפוד ולחשן 002 EXO 035 010 וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה 002 EXO 035 011 את המשכן--את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו 002 EXO 035 012 את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך 002 EXO 035 013 את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים 002 EXO 035 014 ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור 002 EXO 035 015 ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן 002 EXO 035 016 את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו 002 EXO 035 017 את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר 002 EXO 035 018 את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם 002 EXO 035 019 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 002 EXO 035 020 ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה 002 EXO 035 021 ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש 002 EXO 035 022 ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה 002 EXO 035 023 וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו 002 EXO 035 024 כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה--הביאו 002 EXO 035 025 וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש 002 EXO 035 026 וכל הנשים--אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים 002 EXO 035 027 והנשאם הביאו--את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן 002 EXO 035 028 ואת הבשם ואת השמן למאור--ולשמן המשחה ולקטרת הסמים 002 EXO 035 029 כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה--הביאו בני ישראל נדבה ליהוה 002 EXO 035 030 ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה 002 EXO 035 031 וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה 002 EXO 035 032 ולחשב מחשבת--לעשת בזהב ובכסף ובנחשת 002 EXO 035 033 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת 002 EXO 035 034 ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן 002 EXO 035 035 מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת 002 EXO 036 001 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש--לכל אשר צוה יהוה 002 EXO 036 002 ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו--כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה 002 EXO 036 003 ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש--לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה--בבקר בבקר 002 EXO 036 004 ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש--איש איש ממלאכתו אשר המה עשים 002 EXO 036 005 ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה 002 EXO 036 006 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא 002 EXO 036 007 והמלאכה היתה דים לכל המלאכה--לעשות אתה והותר 002 EXO 036 008 ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן--עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני--כרבים מעשה חשב עשה אתם 002 EXO 036 009 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת 002 EXO 036 010 ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת 002 EXO 036 011 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית 002 EXO 036 012 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת--אחת אל אחת 002 EXO 036 013 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד 002 EXO 036 014 ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם 002 EXO 036 015 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת 002 EXO 036 016 ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד 002 EXO 036 017 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית 002 EXO 036 018 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד 002 EXO 036 019 ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה 002 EXO 036 020 ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים 002 EXO 036 021 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד 002 EXO 036 022 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן 002 EXO 036 023 ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה 002 EXO 036 024 וארבעים אדני כסף--עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו 002 EXO 036 025 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים 002 EXO 036 026 וארבעים אדניהם כסף--שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד 002 EXO 036 027 ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים 002 EXO 036 028 ושני קרשים עשה למקצעת המשכן--בירכתים 002 EXO 036 029 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת 002 EXO 036 030 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים--שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד 002 EXO 036 031 ויעש בריחי עצי שטים--חמשה לקרשי צלע המשכן האחת 002 EXO 036 032 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה 002 EXO 036 033 ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה 002 EXO 036 034 ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב--בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב 002 EXO 036 035 ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים 002 EXO 036 036 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף 002 EXO 036 037 ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם 002 EXO 036 038 ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת 002 EXO 037 001 ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו 002 EXO 037 002 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב 002 EXO 037 003 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית 002 EXO 037 004 ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב 002 EXO 037 005 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן 002 EXO 037 006 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה 002 EXO 037 007 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת 002 EXO 037 008 כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו (קצותיו) 002 EXO 037 009 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת--היו פני הכרבים 002 EXO 037 010 ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו 002 EXO 037 011 ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב 002 EXO 037 012 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב 002 EXO 037 013 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו 002 EXO 037 014 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן 002 EXO 037 015 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן 002 EXO 037 016 ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן--זהב טהור 002 EXO 037 017 ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה--גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו 002 EXO 037 018 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני 002 EXO 037 019 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה 002 EXO 037 020 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים--כפתריה ופרחיה 002 EXO 037 021 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה--לששת הקנים היצאים ממנה 002 EXO 037 022 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור 002 EXO 037 023 ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור 002 EXO 037 024 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה 002 EXO 037 025 ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו--ממנו היו קרנתיו 002 EXO 037 026 ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב--ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב 002 EXO 037 027 ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו--לבתים לבדים לשאת אתו בהם 002 EXO 037 028 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב 002 EXO 037 029 ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור--מעשה רקח 002 EXO 038 001 ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו 002 EXO 038 002 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו--ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת 002 EXO 038 003 ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת 002 EXO 038 004 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו 002 EXO 038 005 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות--למכבר הנחשת בתים לבדים 002 EXO 038 006 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת 002 EXO 038 007 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו 002 EXO 038 008 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת--במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד 002 EXO 038 009 ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה 002 EXO 038 010 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף 002 EXO 038 011 ולפאת צפון מאה באמה--עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף 002 EXO 038 012 ולפאת ים קלעים חמשים באמה--עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף 002 EXO 038 013 ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה 002 EXO 038 014 קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה 002 EXO 038 015 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה 002 EXO 038 016 כל קלעי החצר סביב שש משזר 002 EXO 038 017 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר 002 EXO 038 018 ומסך שער החצר מעשה רקם--תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר 002 EXO 038 019 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף 002 EXO 038 020 וכל היתדת למשכן ולחצר סביב--נחשת 002 EXO 038 021 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן 002 EXO 038 022 ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה 002 EXO 038 023 ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן--חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש 002 EXO 038 024 כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש--ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש 002 EXO 038 025 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל--בשקל הקדש 002 EXO 038 026 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש--לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים 002 EXO 038 027 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן 002 EXO 038 028 ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם 002 EXO 038 029 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל 002 EXO 038 030 ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח 002 EXO 038 031 ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב 002 EXO 039 001 ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 039 002 ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר 002 EXO 039 003 וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש--מעשה חשב 002 EXO 039 004 כתפת עשו לו חברת--על שני קצוותו (קצותיו) חבר 002 EXO 039 005 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 039 006 ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל 002 EXO 039 007 וישם אתם על כתפת האפד--אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 039 008 ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני--ושש משזר 002 EXO 039 009 רבוע היה כפול עשו את החשן--זרת ארכו וזרת רחבו כפול 002 EXO 039 010 וימלאו בו--ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת--הטור האחד 002 EXO 039 011 והטור השני--נפך ספיר ויהלם 002 EXO 039 012 והטור השלישי--לשם שבו ואחלמה 002 EXO 039 013 והטור הרביעי--תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצת זהב במלאתם 002 EXO 039 014 והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה--על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט 002 EXO 039 015 ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור 002 EXO 039 016 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן 002 EXO 039 017 ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת--על קצות החשן 002 EXO 039 018 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו 002 EXO 039 019 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו--אשר אל עבר האפד ביתה 002 EXO 039 020 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו--ממעל לחשב האפד 002 EXO 039 021 וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 039 022 ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת 002 EXO 039 023 ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע 002 EXO 039 024 ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני--משזר 002 EXO 039 025 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב--בתוך הרמנים 002 EXO 039 026 פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 039 027 ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו 002 EXO 039 028 ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר 002 EXO 039 029 ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני--מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 039 030 ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם--קדש ליהוה 002 EXO 039 031 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 039 032 ותכל--כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל--ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו 002 EXO 039 033 ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו 002 EXO 039 034 ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך 002 EXO 039 035 את ארון העדת ואת בדיו ואת הכפרת 002 EXO 039 036 את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים 002 EXO 039 037 את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה--ואת כל כליה ואת שמן המאור 002 EXO 039 038 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל 002 EXO 039 039 את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו 002 EXO 039 040 את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן--לאהל מועד 002 EXO 039 041 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן 002 EXO 039 042 ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה 002 EXO 039 043 וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה--כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה 002 EXO 040 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 002 EXO 040 002 ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד 002 EXO 040 003 ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת 002 EXO 040 004 והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה 002 EXO 040 005 ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן 002 EXO 040 006 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד 002 EXO 040 007 ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים 002 EXO 040 008 ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר 002 EXO 040 009 ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש 002 EXO 040 010 ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים 002 EXO 040 011 ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו 002 EXO 040 012 והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים 002 EXO 040 013 והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי 002 EXO 040 014 ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת 002 EXO 040 015 ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם--לדרתם 002 EXO 040 016 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו--כן עשה 002 EXO 040 017 ויהי בחדש הראשון בשנה השנית--באחד לחדש הוקם המשכן 002 EXO 040 018 ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו 002 EXO 040 019 ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 040 020 ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה 002 EXO 040 021 ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 040 022 ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת 002 EXO 040 023 ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 040 024 וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה 002 EXO 040 025 ויעל הנרת לפני יהוה--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 040 026 וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת 002 EXO 040 027 ויקטר עליו קטרת סמים--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 040 028 וישם את מסך הפתח למשכן 002 EXO 040 029 ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה--כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 040 030 וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה 002 EXO 040 031 ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם 002 EXO 040 032 בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח--ירחצו כאשר צוה יהוה את משה 002 EXO 040 033 ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה 002 EXO 040 034 ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן 002 EXO 040 035 ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד--כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן 002 EXO 040 036 ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם 002 EXO 040 037 ואם לא יעלה הענן--ולא יסעו עד יום העלתו 002 EXO 040 038 כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו--לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם # # BOOK 003 LEV Leviticus ויקרא 003 LEV 001 001 ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר 003 LEV 001 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה--מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם 003 LEV 001 003 אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה 003 LEV 001 004 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו 003 LEV 001 005 ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד 003 LEV 001 006 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה 003 LEV 001 007 ונתנו בני אהרן הכהן אש--על המזבח וערכו עצים על האש 003 LEV 001 008 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר--על העצים אשר על האש אשר על המזבח 003 LEV 001 009 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה 003 LEV 001 010 ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה--זכר תמים יקריבנו 003 LEV 001 011 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה--לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח--סביב 003 LEV 001 012 ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח 003 LEV 001 013 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה--עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה 003 LEV 001 014 ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה--את קרבנו 003 LEV 001 015 והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח 003 LEV 001 016 והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה--אל מקום הדשן 003 LEV 001 017 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח--ליהוה 003 LEV 002 001 ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה--סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה 003 LEV 002 002 והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה 003 LEV 002 003 והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה 003 LEV 002 004 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור--סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן 003 LEV 002 005 ואם מנחה על המחבת קרבנך--סלת בלולה בשמן מצה תהיה 003 LEV 002 006 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא 003 LEV 002 007 ואם מנחת מרחשת קרבנך--סלת בשמן תעשה 003 LEV 002 008 והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה--ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח 003 LEV 002 009 והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה--אשה ריח ניחח ליהוה 003 LEV 002 010 והנותרת מן המנחה--לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה 003 LEV 002 011 כל המנחה אשר תקריבו ליהוה--לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה 003 LEV 002 012 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח 003 LEV 002 013 וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח 003 LEV 002 014 ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה--אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך 003 LEV 002 015 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא 003 LEV 002 016 והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה--אשה ליהוה 003 LEV 003 001 ואם זבח שלמים קרבנו--אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה 003 LEV 003 002 וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח--סביב 003 LEV 003 003 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה--את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 003 LEV 003 004 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה 003 LEV 003 005 והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש--אשה ריח ניחח ליהוה 003 LEV 003 006 ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה--זכר או נקבה תמים יקריבנו 003 LEV 003 007 אם כשב הוא מקריב את קרבנו--והקריב אתו לפני יהוה 003 LEV 003 008 וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח--סביב 003 LEV 003 009 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה--חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 003 LEV 003 010 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה 003 LEV 003 011 והקטירו הכהן המזבחה--לחם אשה ליהוה 003 LEV 003 012 ואם עז קרבנו--והקריבו לפני יהוה 003 LEV 003 013 וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח--סביב 003 LEV 003 014 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה--את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 003 LEV 003 015 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה 003 LEV 003 016 והקטירם הכהן המזבחה--לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה 003 LEV 003 017 חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם--כל חלב וכל דם לא תאכלו 003 LEV 004 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 004 002 דבר אל בני ישראל לאמר--נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה 003 LEV 004 003 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה--לחטאת 003 LEV 004 004 והביא את הפר אל פתח אהל מועד--לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה 003 LEV 004 005 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד 003 LEV 004 006 וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש 003 LEV 004 007 ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד 003 LEV 004 008 ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו--את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב 003 LEV 004 009 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה 003 LEV 004 010 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה 003 LEV 004 011 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו 003 LEV 004 012 והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף 003 LEV 004 013 ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה--ואשמו 003 LEV 004 014 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה--והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד 003 LEV 004 015 וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר--לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה 003 LEV 004 016 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד 003 LEV 004 017 וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת 003 LEV 004 018 ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד 003 LEV 004 019 ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה 003 LEV 004 020 ועשה לפר--כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם 003 LEV 004 021 והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא 003 LEV 004 022 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה--ואשם 003 LEV 004 023 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה--והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים 003 LEV 004 024 וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא 003 LEV 004 025 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה 003 LEV 004 026 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו 003 LEV 004 027 ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה--ואשם 003 LEV 004 028 או הודע אליו חטאתו אשר חטא--והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא 003 LEV 004 029 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה 003 LEV 004 030 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח 003 LEV 004 031 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו 003 LEV 004 032 ואם כבש יביא קרבנו לחטאת--נקבה תמימה יביאנה 003 LEV 004 033 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה 003 LEV 004 034 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח 003 LEV 004 035 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו 003 LEV 005 001 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו 003 LEV 005 002 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם 003 LEV 005 003 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם 003 LEV 005 004 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה--ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה 003 LEV 005 005 והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה--אשר חטא עליה 003 LEV 005 006 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים--לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו 003 LEV 005 007 ואם לא תגיע ידו די שה--והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה 003 LEV 005 008 והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל 003 LEV 005 009 והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא 003 LEV 005 010 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו 003 LEV 005 011 ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה--והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה--כי חטאת הוא 003 LEV 005 012 והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא 003 LEV 005 013 וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה--ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה 003 LEV 005 014 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 005 015 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש--לאשם 003 LEV 005 016 ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם--ונסלח לו 003 LEV 005 017 ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו 003 LEV 005 018 והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם--אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע--ונסלח לו 003 LEV 005 019 אשם הוא אשם אשם ליהוה 003 LEV 006 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 006 002 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו 003 LEV 006 003 או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם--לחטא בהנה 003 LEV 006 004 והיה כי יחטא ואשם--והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא 003 LEV 006 005 או מכל אשר ישבע עליו לשקר--ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו 003 LEV 006 006 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן 003 LEV 006 007 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה 003 LEV 006 008 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 006 009 צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו 003 LEV 006 010 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח 003 LEV 006 011 ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור 003 LEV 006 012 והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים 003 LEV 006 013 אש תמיד תוקד על המזבח--לא תכבה 003 LEV 006 014 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח 003 LEV 006 015 והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה--ליהוה 003 LEV 006 016 והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה 003 LEV 006 017 לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם 003 LEV 006 018 כל זכר בבני אהרן יאכלנה--חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש 003 LEV 006 019 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 006 020 זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו--עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב 003 LEV 006 021 על מחבת בשמן תעשה--מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה 003 LEV 006 022 והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר 003 LEV 006 023 וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל 003 LEV 006 024 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 006 025 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה--קדש קדשים הוא 003 LEV 006 026 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד 003 LEV 006 027 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד--אשר יזה עליה תכבס במקום קדש 003 LEV 006 028 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים 003 LEV 006 029 כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא 003 LEV 006 030 וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש--לא תאכל באש תשרף 003 LEV 007 001 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא 003 LEV 007 002 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב 003 LEV 007 003 ואת כל חלבו יקריב ממנו--את האליה ואת החלב המכסה את הקרב 003 LEV 007 004 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה 003 LEV 007 005 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא 003 LEV 007 006 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא 003 LEV 007 007 כחטאת כאשם--תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה 003 LEV 007 008 והכהן--המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה 003 LEV 007 009 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת--לכהן המקריב אתה לו תהיה 003 LEV 007 010 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה--לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו 003 LEV 007 011 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה 003 LEV 007 012 אם על תודה יקריבנו--והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן 003 LEV 007 013 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו 003 LEV 007 014 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים--לו יהיה 003 LEV 007 015 ובשר זבח תודת שלמיו--ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר 003 LEV 007 016 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו--ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל 003 LEV 007 017 והנותר מבשר הזבח--ביום השלישי באש ישרף 003 LEV 007 018 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה--המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא 003 LEV 007 019 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל--באש ישרף והבשר--כל טהור יאכל בשר 003 LEV 007 020 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 003 LEV 007 021 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 003 LEV 007 022 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 007 023 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז--לא תאכלו 003 LEV 007 024 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו 003 LEV 007 025 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה--ונכרתה הנפש האכלת מעמיה 003 LEV 007 026 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה 003 LEV 007 027 כל נפש אשר תאכל כל דם--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 003 LEV 007 028 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 007 029 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה--יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו 003 LEV 007 030 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו--את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה 003 LEV 007 031 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו 003 LEV 007 032 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם 003 LEV 007 033 המקריב את דם השלמים ואת החלב--מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה 003 LEV 007 034 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל 003 LEV 007 035 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה 003 LEV 007 036 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל--חקת עולם לדרתם 003 LEV 007 037 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים--ולזבח השלמים 003 LEV 007 038 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה--במדבר סיני 003 LEV 008 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 008 002 קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות 003 LEV 008 003 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד 003 LEV 008 004 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד 003 LEV 008 005 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות 003 LEV 008 006 ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים 003 LEV 008 007 ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו 003 LEV 008 008 וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים 003 LEV 008 009 וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 008 010 ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם 003 LEV 008 011 ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו--לקדשם 003 LEV 008 012 ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו 003 LEV 008 013 ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות--כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 008 014 ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת 003 LEV 008 015 וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו 003 LEV 008 016 ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה 003 LEV 008 017 ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו--שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 008 018 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל 003 LEV 008 019 וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב 003 LEV 008 020 ואת האיל--נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר 003 LEV 008 021 ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 008 022 ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם--על ראש האיל 003 LEV 008 023 וישחט--ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית 003 LEV 008 024 ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב 003 LEV 008 025 ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין 003 LEV 008 026 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת--ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין 003 LEV 008 027 ויתן את הכל--על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה 003 LEV 008 028 ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה 003 LEV 008 029 ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 008 030 ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו 003 LEV 008 031 ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו 003 LEV 008 032 והנותר בבשר ובלחם--באש תשרפו 003 LEV 008 033 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים--עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם 003 LEV 008 034 כאשר עשה ביום הזה--צוה יהוה לעשת לכפר עליכם 003 LEV 008 035 ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי 003 LEV 008 036 ויעש אהרן ובניו--את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה 003 LEV 009 001 ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו--ולזקני ישראל 003 LEV 009 002 ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה--תמימם והקרב לפני יהוה 003 LEV 009 003 ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה 003 LEV 009 004 ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם 003 LEV 009 005 ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה 003 LEV 009 006 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו--וירא אליכם כבוד יהוה 003 LEV 009 007 ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה 003 LEV 009 008 ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו 003 LEV 009 009 ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח 003 LEV 009 010 ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת--הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 009 011 ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה 003 LEV 009 012 וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב 003 LEV 009 013 ואת העלה המציאו אליו לנתחיה--ואת הראש ויקטר על המזבח 003 LEV 009 014 וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה 003 LEV 009 015 ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון 003 LEV 009 016 ויקרב את העלה ויעשה כמשפט 003 LEV 009 017 ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח--מלבד עלת הבקר 003 LEV 009 018 וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב 003 LEV 009 019 ואת החלבים מן השור ומן האיל--האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד 003 LEV 009 020 וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה 003 LEV 009 021 ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה--כאשר צוה משה 003 LEV 009 022 וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה--והשלמים 003 LEV 009 023 ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם 003 LEV 009 024 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם 003 LEV 010 001 ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני יהוה אש זרה--אשר לא צוה אתם 003 LEV 010 002 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה 003 LEV 010 003 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן 003 LEV 010 004 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה 003 LEV 010 005 ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה--כאשר דבר משה 003 LEV 010 006 ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל--יבכו את השרפה אשר שרף יהוה 003 LEV 010 007 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו--כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה 003 LEV 010 008 וידבר יהוה אל אהרן לאמר 003 LEV 010 009 יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד--ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם 003 LEV 010 010 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור 003 LEV 010 011 ולהורת את בני ישראל--את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה 003 LEV 010 012 וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא 003 LEV 010 013 ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי 003 LEV 010 014 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור--אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל 003 LEV 010 015 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה 003 LEV 010 016 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה--והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר 003 LEV 010 017 מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש--כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה 003 LEV 010 018 הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי 003 LEV 010 019 וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה 003 LEV 010 020 וישמע משה וייטב בעיניו 003 LEV 011 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם 003 LEV 011 002 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ 003 LEV 011 003 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו 003 LEV 011 004 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס--טמא הוא לכם 003 LEV 011 005 ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם 003 LEV 011 006 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם 003 LEV 011 007 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם 003 LEV 011 008 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם 003 LEV 011 009 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים--אתם תאכלו 003 LEV 011 010 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים--שקץ הם לכם 003 LEV 011 011 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו 003 LEV 011 012 כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים--שקץ הוא לכם 003 LEV 011 013 ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה 003 LEV 011 014 ואת הדאה--ואת האיה למינה 003 LEV 011 015 את כל ערב למינו 003 LEV 011 016 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו 003 LEV 011 017 ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף 003 LEV 011 018 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם 003 LEV 011 019 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף 003 LEV 011 020 כל שרץ העוף ההלך על ארבע--שקץ הוא לכם 003 LEV 011 021 אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא (לו) כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ 003 LEV 011 022 את אלה מהם תאכלו--את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו 003 LEV 011 023 וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים--שקץ הוא לכם 003 LEV 011 024 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב 003 LEV 011 025 וכל הנשא מנבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב 003 LEV 011 026 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה--טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא 003 LEV 011 027 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע--טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב 003 LEV 011 028 והנשא את נבלתם--יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם 003 LEV 011 029 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו 003 LEV 011 030 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת 003 LEV 011 031 אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב 003 LEV 011 032 וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר 003 LEV 011 033 וכל כלי חרש--אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו 003 LEV 011 034 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים--יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא 003 LEV 011 035 וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא--תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם 003 LEV 011 036 אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא 003 LEV 011 037 וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע--טהור הוא 003 LEV 011 038 וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו--טמא הוא לכם 003 LEV 011 039 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה--הנגע בנבלתה יטמא עד הערב 003 LEV 011 040 והאכל מנבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה--יכבס בגדיו וטמא עד הערב 003 LEV 011 041 וכל השרץ השרץ על הארץ--שקץ הוא לא יאכל 003 LEV 011 042 כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ--לא תאכלום כי שקץ הם 003 LEV 011 043 אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם 003 LEV 011 044 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ 003 LEV 011 045 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני 003 LEV 011 046 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ 003 LEV 011 047 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל 003 LEV 012 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 012 002 דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר--וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא 003 LEV 012 003 וביום השמיני ימול בשר ערלתו 003 LEV 012 004 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה 003 LEV 012 005 ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה 003 LEV 012 006 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת--אל פתח אהל מועד אל הכהן 003 LEV 012 007 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה 003 LEV 012 008 ואם לא תמצא ידה די שה--ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה 003 LEV 013 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 003 LEV 013 002 אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת--והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים 003 LEV 013 003 וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו 003 LEV 013 004 ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן--והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים 003 LEV 013 005 וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור--והסגירו הכהן שבעת ימים שנית 003 LEV 013 006 וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור--וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר 003 LEV 013 007 ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן 003 LEV 013 008 וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור--וטמאו הכהן צרעת הוא 003 LEV 013 009 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן 003 LEV 013 010 וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת 003 LEV 013 011 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא 003 LEV 013 012 ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו--לכל מראה עיני הכהן 003 LEV 013 013 וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו--וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא 003 LEV 013 014 וביום הראות בו בשר חי יטמא 003 LEV 013 015 וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא 003 LEV 013 016 או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן 003 LEV 013 017 וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן--וטהר הכהן את הנגע טהור הוא 003 LEV 013 018 ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא 003 LEV 013 019 והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן 003 LEV 013 020 וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן--וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה 003 LEV 013 021 ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים 003 LEV 013 022 ואם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע הוא 003 LEV 013 023 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה--צרבת השחין הוא וטהרו הכהן 003 LEV 013 024 או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה 003 LEV 013 025 וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור--צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא 003 LEV 013 026 ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים 003 LEV 013 027 וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא 003 LEV 013 028 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה--שאת המכוה הוא וטהרו הכהן--כי צרבת המכוה הוא 003 LEV 013 029 ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן 003 LEV 013 030 וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק--וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא 003 LEV 013 031 וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו--והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים 003 LEV 013 032 וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור 003 LEV 013 033 והתגלח--ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית 003 LEV 013 034 וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור--וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר 003 LEV 013 035 ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו 003 LEV 013 036 וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור--לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא 003 LEV 013 037 ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק--טהור הוא וטהרו הכהן 003 LEV 013 038 ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת--בהרת לבנת 003 LEV 013 039 וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת--כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא 003 LEV 013 040 ואיש כי ימרט ראשו--קרח הוא טהור הוא 003 LEV 013 041 ואם מפאת פניו ימרט ראשו--גבח הוא טהור הוא 003 LEV 013 042 וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם--צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו 003 LEV 013 043 וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו--כמראה צרעת עור בשר 003 LEV 013 044 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו 003 LEV 013 045 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא 003 LEV 013 046 כל ימי אשר הנגע בו יטמא--טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו 003 LEV 013 047 והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים 003 LEV 013 048 או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור 003 LEV 013 049 והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור--נגע צרעת הוא והראה את הכהן 003 LEV 013 050 וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים 003 LEV 013 051 וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה--צרעת ממארת הנגע טמא הוא 003 LEV 013 052 ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף 003 LEV 013 053 ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור 003 LEV 013 054 וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית 003 LEV 013 055 וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה--טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו 003 LEV 013 056 ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו--וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב 003 LEV 013 057 ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור--פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע 003 LEV 013 058 והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע--וכבס שנית וטהר 003 LEV 013 059 זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור--לטהרו או לטמאו 003 LEV 014 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 014 002 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן 003 LEV 014 003 ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע 003 LEV 014 004 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב 003 LEV 014 005 וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת--אל כלי חרש על מים חיים 003 LEV 014 006 את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים 003 LEV 014 007 והזה על המטהר מן הצרעת--שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה 003 LEV 014 008 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים 003 LEV 014 009 והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים--וטהר 003 LEV 014 010 וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן 003 LEV 014 011 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר--ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד 003 LEV 014 012 ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם--ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה 003 LEV 014 013 ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה--במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן--קדש קדשים הוא 003 LEV 014 014 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית 003 LEV 014 015 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית 003 LEV 014 016 וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה 003 LEV 014 017 ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על דם האשם 003 LEV 014 018 והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה 003 LEV 014 019 ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה 003 LEV 014 020 והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר 003 LEV 014 021 ואם דל הוא ואין ידו משגת--ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה--ולג שמן 003 LEV 014 022 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה 003 LEV 014 023 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו--אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה 003 LEV 014 024 ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה 003 LEV 014 025 ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית 003 LEV 014 026 ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית 003 LEV 014 027 והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית--שבע פעמים לפני יהוה 003 LEV 014 028 ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית--על מקום דם האשם 003 LEV 014 029 והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר--לכפר עליו לפני יהוה 003 LEV 014 030 ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו 003 LEV 014 031 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה--על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה 003 LEV 014 032 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו 003 LEV 014 033 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 003 LEV 014 034 כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם 003 LEV 014 035 ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית 003 LEV 014 036 וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית 003 LEV 014 037 וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר 003 LEV 014 038 ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים 003 LEV 014 039 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית 003 LEV 014 040 וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא 003 LEV 014 041 ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא 003 LEV 014 042 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית 003 LEV 014 043 ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח 003 LEV 014 044 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית--צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא 003 LEV 014 045 ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא 003 LEV 014 046 והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו--יטמא עד הערב 003 LEV 014 047 והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו 003 LEV 014 048 ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית--וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע 003 LEV 014 049 ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב 003 LEV 014 050 ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים 003 LEV 014 051 ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים 003 LEV 014 052 וחטא את הבית--בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב--ובשני התולעת 003 LEV 014 053 ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר--אל פני השדה וכפר על הבית וטהר 003 LEV 014 054 זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק 003 LEV 014 055 ולצרעת הבגד ולבית 003 LEV 014 056 ולשאת ולספחת ולבהרת 003 LEV 014 057 להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת 003 LEV 015 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 003 LEV 015 002 דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו--זובו טמא הוא 003 LEV 015 003 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו--טמאתו הוא 003 LEV 015 004 כל המשכב אשר ישכב עליו הזב--יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא 003 LEV 015 005 ואיש אשר יגע במשכבו--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 006 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 007 והנגע בבשר הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 008 וכי ירק הזב בטהור--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 009 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב--יטמא 003 LEV 015 010 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו--יטמא עד הערב והנושא אותם--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 011 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 012 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ--ישטף במים 003 LEV 015 013 וכי יטהר הזב מזובו--וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר 003 LEV 015 014 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן 003 LEV 015 015 ועשה אתם הכהן--אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו 003 LEV 015 016 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע--ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב 003 LEV 015 017 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע--וכבס במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 018 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע--ורחצו במים וטמאו עד הערב 003 LEV 015 019 ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה--שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב 003 LEV 015 020 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא 003 LEV 015 021 וכל הנגע במשכבה--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 022 וכל הנגע--בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 023 ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו--בנגעו בו יטמא עד הערב 003 LEV 015 024 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו--וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא 003 LEV 015 025 ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה--טמאה הוא 003 LEV 015 026 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה--כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו--טמא יהיה כטמאת נדתה 003 LEV 015 027 וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 003 LEV 015 028 ואם טהרה מזובה--וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר 003 LEV 015 029 וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד 003 LEV 015 030 ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה 003 LEV 015 031 והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם 003 LEV 015 032 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה 003 LEV 015 033 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה 003 LEV 016 001 וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן--בקרבתם לפני יהוה וימתו 003 LEV 016 002 ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת--אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת 003 LEV 016 003 בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה 003 LEV 016 004 כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם 003 LEV 016 005 ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה 003 LEV 016 006 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו 003 LEV 016 007 ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד 003 LEV 016 008 ונתן אהרן על שני השעירם גרלות--גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל 003 LEV 016 009 והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת 003 LEV 016 010 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו--לשלח אתו לעזאזל המדברה 003 LEV 016 011 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו 003 LEV 016 012 ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת 003 LEV 016 013 ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות--ולא ימות 003 LEV 016 014 ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם--באצבעו 003 LEV 016 015 ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת 003 LEV 016 016 וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם 003 LEV 016 017 וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש--עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל 003 LEV 016 018 ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה--וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב 003 LEV 016 019 והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל 003 LEV 016 020 וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי 003 LEV 016 021 וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה 003 LEV 016 022 ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר 003 LEV 016 023 ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם 003 LEV 016 024 ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם 003 LEV 016 025 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה 003 LEV 016 026 והמשלח את השעיר לעזאזל--יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 003 LEV 016 027 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש--יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם 003 LEV 016 028 והשרף אתם--יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 003 LEV 016 029 והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו--האזרח והגר הגר בתוככם 003 LEV 016 030 כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו 003 LEV 016 031 שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם--חקת עולם 003 LEV 016 032 וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש 003 LEV 016 033 וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר 003 LEV 016 034 והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם--אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 017 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 017 002 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר 003 LEV 017 003 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה 003 LEV 017 004 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה--דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו 003 LEV 017 005 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה--אותם 003 LEV 017 006 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה 003 LEV 017 007 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם 003 LEV 017 008 ואלהם תאמר--איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח 003 LEV 017 009 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה--ונכרת האיש ההוא מעמיו 003 LEV 017 010 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם--ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה 003 LEV 017 011 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר 003 LEV 017 012 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם 003 LEV 017 013 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל--ושפך את דמו וכסהו בעפר 003 LEV 017 014 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת 003 LEV 017 015 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב--וטהר 003 LEV 017 016 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ--ונשא עונו 003 LEV 018 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 018 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם 003 LEV 018 003 כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו 003 LEV 018 004 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם 003 LEV 018 005 ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה 003 LEV 018 006 איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה 003 LEV 018 007 ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה 003 LEV 018 008 ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא 003 LEV 018 009 ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ--לא תגלה ערותן 003 LEV 018 010 ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה 003 LEV 018 011 ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא--לא תגלה ערותה 003 LEV 018 012 ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא 003 LEV 018 013 ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא 003 LEV 018 014 ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא 003 LEV 018 015 ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה 003 LEV 018 016 ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא 003 LEV 018 017 ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה--שארה הנה זמה הוא 003 LEV 018 018 ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה--בחייה 003 LEV 018 019 ואל אשה בנדת טמאתה--לא תקרב לגלות ערותה 003 LEV 018 020 ואל אשת עמיתך--לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה 003 LEV 018 021 ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה 003 LEV 018 022 ואת זכר--לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא 003 LEV 018 023 ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה--תבל הוא 003 LEV 018 024 אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם 003 LEV 018 025 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה 003 LEV 018 026 ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם 003 LEV 018 027 כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ 003 LEV 018 028 ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם 003 LEV 018 029 כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה--ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם 003 LEV 018 030 ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 019 002 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם--קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 003 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 004 אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 005 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה--לרצנכם תזבחהו 003 LEV 019 006 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף 003 LEV 019 007 ואם האכל יאכל ביום השלישי--פגול הוא לא ירצה 003 LEV 019 008 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה 003 LEV 019 009 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט 003 LEV 019 010 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 011 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו 003 LEV 019 012 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה 003 LEV 019 013 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך--עד בקר 003 LEV 019 014 לא תקלל חרש--ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה 003 LEV 019 015 לא תעשו עול במשפט--לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך 003 LEV 019 016 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה 003 LEV 019 017 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא 003 LEV 019 018 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה 003 LEV 019 019 את חקתי תשמרו--בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך 003 LEV 019 020 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה--בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה 003 LEV 019 021 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד--איל אשם 003 LEV 019 022 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא 003 LEV 019 023 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל--וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים--לא יאכל 003 LEV 019 024 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו--קדש הלולים ליהוה 003 LEV 019 025 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 026 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו 003 LEV 019 027 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך 003 LEV 019 028 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה 003 LEV 019 029 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה 003 LEV 019 030 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה 003 LEV 019 031 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 032 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה 003 LEV 019 033 וכי יגור אתך גר בארצכם--לא תונו אתו 003 LEV 019 034 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך--כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם 003 LEV 019 035 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה 003 LEV 019 036 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק--יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים 003 LEV 019 037 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה 003 LEV 020 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 020 002 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן 003 LEV 020 003 ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך--למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי 003 LEV 020 004 ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך--לבלתי המית אתו 003 LEV 020 005 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך--מקרב עמם 003 LEV 020 006 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנת אחריהם--ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו 003 LEV 020 007 והתקדשתם--והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם 003 LEV 020 008 ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם 003 LEV 020 009 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו--מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו 003 LEV 020 010 ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו--מות יומת הנאף והנאפת 003 LEV 020 011 ואיש אשר ישכב את אשת אביו--ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם 003 LEV 020 012 ואיש אשר ישכב את כלתו--מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם 003 LEV 020 013 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה--תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם 003 LEV 020 014 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה--זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם 003 LEV 020 015 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה--מות יומת ואת הבהמה תהרגו 003 LEV 020 016 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה--והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם 003 LEV 020 017 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא--ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא 003 LEV 020 018 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והוא גלתה את מקור דמיה--ונכרתו שניהם מקרב עמם 003 LEV 020 019 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו 003 LEV 020 020 ואיש אשר ישכב את דדתו--ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו 003 LEV 020 021 ואיש אשר יקח את אשת אחיו--נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו 003 LEV 020 022 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה 003 LEV 020 023 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם 003 LEV 020 024 ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים 003 LEV 020 025 והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא 003 LEV 020 026 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי 003 LEV 020 027 ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני--מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם 003 LEV 021 001 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו 003 LEV 021 002 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו 003 LEV 021 003 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש--לה יטמא 003 LEV 021 004 לא יטמא בעל בעמיו--להחלו 003 LEV 021 005 לא יקרחה (יקרחו) קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם--לא ישרטו שרטת 003 LEV 021 006 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם--והיו קדש 003 LEV 021 007 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו 003 LEV 021 008 וקדשתו--כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך--כי קדוש אני יהוה מקדשכם 003 LEV 021 009 ובת איש כהן כי תחל לזנות--את אביה היא מחללת באש תשרף 003 LEV 021 010 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים--את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם 003 LEV 021 011 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא 003 LEV 021 012 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו--אני יהוה 003 LEV 021 013 והוא אשה בבתוליה יקח 003 LEV 021 014 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה 003 LEV 021 015 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו 003 LEV 021 016 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 021 017 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום--לא יקרב להקריב לחם אלהיו 003 LEV 021 018 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע 003 LEV 021 019 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד 003 LEV 021 020 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך 003 LEV 021 021 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן--לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו--את לחם אלהיו לא יגש להקריב 003 LEV 021 022 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל 003 LEV 021 023 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש--כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם 003 LEV 021 024 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל 003 LEV 022 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 022 002 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה 003 LEV 022 003 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה 003 LEV 022 004 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע 003 LEV 022 005 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו 003 LEV 022 006 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים 003 LEV 022 007 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא 003 LEV 022 008 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה 003 LEV 022 009 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם 003 LEV 022 010 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש 003 LEV 022 011 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו 003 LEV 022 012 ובת כהן--כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל 003 LEV 022 013 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו 003 LEV 022 014 ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש 003 LEV 022 015 ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה 003 LEV 022 016 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם 003 LEV 022 017 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 022 018 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה 003 LEV 022 019 לרצנכם תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים 003 LEV 022 020 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם 003 LEV 022 021 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו 003 LEV 022 022 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה 003 LEV 022 023 ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה 003 LEV 022 024 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו 003 LEV 022 025 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם 003 LEV 022 026 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 022 027 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה 003 LEV 022 028 ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד 003 LEV 022 029 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו 003 LEV 022 030 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה 003 LEV 022 031 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה 003 LEV 022 032 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם 003 LEV 022 033 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה 003 LEV 023 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 023 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש--אלה הם מועדי 003 LEV 023 003 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם 003 LEV 023 004 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם 003 LEV 023 005 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש--בין הערבים פסח ליהוה 003 LEV 023 006 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו 003 LEV 023 007 ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו 003 LEV 023 008 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו 003 LEV 023 009 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 023 010 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה--והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן 003 LEV 023 011 והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן 003 LEV 023 012 ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה 003 LEV 023 013 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה--ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין 003 LEV 023 014 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה--עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם 003 LEV 023 015 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה 003 LEV 023 016 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה 003 LEV 023 017 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים--סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה 003 LEV 023 018 והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה 003 LEV 023 019 ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים 003 LEV 023 020 והניף הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן 003 LEV 023 021 וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם 003 LEV 023 022 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם 003 LEV 023 023 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 023 024 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון--זכרון תרועה מקרא קדש 003 LEV 023 025 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה 003 LEV 023 026 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 023 027 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה 003 LEV 023 028 וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם 003 LEV 023 029 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה--ונכרתה מעמיה 003 LEV 023 030 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה--והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה 003 LEV 023 031 כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם 003 LEV 023 032 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב--מערב עד ערב תשבתו שבתכם 003 LEV 023 033 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 023 034 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה 003 LEV 023 035 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו 003 LEV 023 036 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא--כל מלאכת עבדה לא תעשו 003 LEV 023 037 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים--דבר יום ביומו 003 LEV 023 038 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה 003 LEV 023 039 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון 003 LEV 023 040 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם--שבעת ימים 003 LEV 023 041 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו 003 LEV 023 042 בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת 003 LEV 023 043 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם 003 LEV 023 044 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל 003 LEV 024 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 024 002 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית--למאור להעלת נר תמיד 003 LEV 024 003 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה--תמיד חקת עולם לדרתיכם 003 LEV 024 004 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד 003 LEV 024 005 ולקחת סלת--ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת 003 LEV 024 006 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה 003 LEV 024 007 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה 003 LEV 024 008 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה--תמיד מאת בני ישראל ברית עולם 003 LEV 024 009 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה--חק עולם 003 LEV 024 010 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי 003 LEV 024 011 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן 003 LEV 024 012 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה 003 LEV 024 013 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 024 014 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה 003 LEV 024 015 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו 003 LEV 024 016 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח--בנקבו שם יומת 003 LEV 024 017 ואיש כי יכה כל נפש אדם--מות יומת 003 LEV 024 018 ומכה נפש בהמה ישלמנה--נפש תחת נפש 003 LEV 024 019 ואיש כי יתן מום בעמיתו--כאשר עשה כן יעשה לו 003 LEV 024 020 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן--כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו 003 LEV 024 021 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת 003 LEV 024 022 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם 003 LEV 024 023 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה 003 LEV 025 001 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר 003 LEV 025 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה 003 LEV 025 003 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה 003 LEV 025 004 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר 003 LEV 025 005 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ 003 LEV 025 006 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך 003 LEV 025 007 ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל 003 LEV 025 008 וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה 003 LEV 025 009 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם 003 LEV 025 010 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו 003 LEV 025 011 יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה 003 LEV 025 012 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה 003 LEV 025 013 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו 003 LEV 025 014 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו 003 LEV 025 015 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך 003 LEV 025 016 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך 003 LEV 025 017 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם 003 LEV 025 018 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח 003 LEV 025 019 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה 003 LEV 025 020 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו 003 LEV 025 021 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים 003 LEV 025 022 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן 003 LEV 025 023 והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי 003 LEV 025 024 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ 003 LEV 025 025 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו 003 LEV 025 026 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו 003 LEV 025 027 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו 003 LEV 025 028 ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו 003 LEV 025 029 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו 003 LEV 025 030 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל 003 LEV 025 031 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא 003 LEV 025 032 וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים 003 LEV 025 033 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל 003 LEV 025 034 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם 003 LEV 025 035 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך 003 LEV 025 036 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך 003 LEV 025 037 את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך 003 LEV 025 038 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים 003 LEV 025 039 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד 003 LEV 025 040 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך 003 LEV 025 041 ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב 003 LEV 025 042 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד 003 LEV 025 043 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך 003 LEV 025 044 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה 003 LEV 025 045 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה 003 LEV 025 046 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך 003 LEV 025 047 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר 003 LEV 025 048 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו 003 LEV 025 049 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל 003 LEV 025 050 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו 003 LEV 025 051 אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו 003 LEV 025 052 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו 003 LEV 025 053 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך 003 LEV 025 054 ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו 003 LEV 025 055 כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם 003 LEV 026 001 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם 003 LEV 026 002 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה 003 LEV 026 003 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם 003 LEV 026 004 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו 003 LEV 026 005 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם 003 LEV 026 006 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם 003 LEV 026 007 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב 003 LEV 026 008 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב 003 LEV 026 009 ופניתי אליכם--והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם 003 LEV 026 010 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו 003 LEV 026 011 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם 003 LEV 026 012 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם 003 LEV 026 013 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות 003 LEV 026 014 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה 003 LEV 026 015 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי 003 LEV 026 016 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם 003 LEV 026 017 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם 003 LEV 026 018 ואם עד אלה--לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם 003 LEV 026 019 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה 003 LEV 026 020 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו 003 LEV 026 021 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי--ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם 003 LEV 026 022 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם 003 LEV 026 023 ואם באלה--לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי 003 LEV 026 024 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם 003 LEV 026 025 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב 003 LEV 026 026 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו 003 LEV 026 027 ואם בזאת--לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי 003 LEV 026 028 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם 003 LEV 026 029 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו 003 LEV 026 030 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם 003 LEV 026 031 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם 003 LEV 026 032 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה 003 LEV 026 033 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה 003 LEV 026 034 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה 003 LEV 026 035 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה 003 LEV 026 036 והנשארים בכם--והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף 003 LEV 026 037 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם 003 LEV 026 038 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם 003 LEV 026 039 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו 003 LEV 026 040 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי 003 LEV 026 041 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם 003 LEV 026 042 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר--והארץ אזכר 003 LEV 026 043 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען--במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם 003 LEV 026 044 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם--להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם 003 LEV 026 045 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים--אני יהוה 003 LEV 026 046 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל--בהר סיני ביד משה 003 LEV 027 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 003 LEV 027 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר--בערכך נפשת ליהוה 003 LEV 027 003 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף--בשקל הקדש 003 LEV 027 004 ואם נקבה הוא--והיה ערכך שלשים שקל 003 LEV 027 005 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה--והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים 003 LEV 027 006 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים--והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף 003 LEV 027 007 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר--והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים 003 LEV 027 008 ואם מך הוא מערכך--והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר--יעריכנו הכהן 003 LEV 027 009 ואם בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש 003 LEV 027 010 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע--או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש 003 LEV 027 011 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה--והעמיד את הבהמה לפני הכהן 003 LEV 027 012 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה 003 LEV 027 013 ואם גאל יגאלנה--ויסף חמישתו על ערכך 003 LEV 027 014 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה--והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום 003 LEV 027 015 ואם המקדיש--יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו--והיה לו 003 LEV 027 016 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף 003 LEV 027 017 אם משנת היבל יקדיש שדהו--כערכך יקום 003 LEV 027 018 ואם אחר היבל יקדיש שדהו--וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך 003 LEV 027 019 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו--וקם לו 003 LEV 027 020 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר--לא יגאל עוד 003 LEV 027 021 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה--כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו 003 LEV 027 022 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו--יקדיש ליהוה 003 LEV 027 023 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה 003 LEV 027 024 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו--לאשר לו אחזת הארץ 003 LEV 027 025 וכל ערכך--יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל 003 LEV 027 026 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה--לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא 003 LEV 027 027 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך 003 LEV 027 028 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו--לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה 003 LEV 027 029 כל חרם אשר יחרם מן האדם--לא יפדה מות יומת 003 LEV 027 030 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ--ליהוה הוא קדש ליהוה 003 LEV 027 031 ואם גאל יגאל איש ממעשרו--חמשיתו יסף עליו 003 LEV 027 032 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט--העשירי יהיה קדש ליהוה 003 LEV 027 033 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל 003 LEV 027 034 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה--אל בני ישראל בהר סיני # # BOOK 004 NUM Numbers במדבר 004 NUM 001 001 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים--לאמר 004 NUM 001 002 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם--במספר שמות כל זכר לגלגלתם 004 NUM 001 003 מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל--תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן 004 NUM 001 004 ואתכם יהיו איש איש למטה--איש ראש לבית אבתיו הוא 004 NUM 001 005 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור 004 NUM 001 006 לשמעון שלמיאל בן צורישדי 004 NUM 001 007 ליהודה נחשון בן עמינדב 004 NUM 001 008 ליששכר נתנאל בן צוער 004 NUM 001 009 לזבולן אליאב בן חלן 004 NUM 001 010 לבני יוסף--לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור 004 NUM 001 011 לבנימן אבידן בן גדעני 004 NUM 001 012 לדן אחיעזר בן עמישדי 004 NUM 001 013 לאשר פגעיאל בן עכרן 004 NUM 001 014 לגד אליסף בן דעואל 004 NUM 001 015 לנפתלי אחירע בן עינן 004 NUM 001 016 אלה קריאי (קרואי) העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם 004 NUM 001 017 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמת 004 NUM 001 018 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--לגלגלתם 004 NUM 001 019 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני 004 NUM 001 020 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם--כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא 004 NUM 001 021 פקדיהם למטה ראובן--ששה וארבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 001 022 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם--כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא 004 NUM 001 023 פקדיהם למטה שמעון--תשעה וחמשים אלף ושלש מאות 004 NUM 001 024 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 025 פקדיהם למטה גד--חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים 004 NUM 001 026 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 027 פקדיהם למטה יהודה--ארבעה ושבעים אלף ושש מאות 004 NUM 001 028 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 029 פקדיהם למטה יששכר--ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות 004 NUM 001 030 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 031 פקדיהם למטה זבולן--שבעה וחמשים אלף וארבע מאות 004 NUM 001 032 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 033 פקדיהם למטה אפרים--ארבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 001 034 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 035 פקדיהם למטה מנשה--שנים ושלשים אלף ומאתים 004 NUM 001 036 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 037 פקדיהם למטה בנימן--חמשה ושלשים אלף וארבע מאות 004 NUM 001 038 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 039 פקדיהם למטה דן--שנים וששים אלף ושבע מאות 004 NUM 001 040 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 041 פקדיהם למטה אשר--אחד וארבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 001 042 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה--כל יצא צבא 004 NUM 001 043 פקדיהם למטה נפתלי--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות 004 NUM 001 044 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל--שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו 004 NUM 001 045 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל 004 NUM 001 046 ויהיו כל הפקדים--שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים 004 NUM 001 047 והלוים למטה אבתם--לא התפקדו בתוכם 004 NUM 001 048 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 001 049 אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל 004 NUM 001 050 ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו--המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו 004 NUM 001 051 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת 004 NUM 001 052 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם 004 NUM 001 053 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות 004 NUM 001 054 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו 004 NUM 002 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 004 NUM 002 002 איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו 004 NUM 002 003 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב 004 NUM 002 004 וצבאו ופקדיהם--ארבעה ושבעים אלף ושש מאות 004 NUM 002 005 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער 004 NUM 002 006 וצבאו ופקדיו--ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות 004 NUM 002 007 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן 004 NUM 002 008 וצבאו ופקדיו--שבעה וחמשים אלף וארבע מאות 004 NUM 002 009 כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות--לצבאתם ראשנה יסעו 004 NUM 002 010 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור 004 NUM 002 011 וצבאו ופקדיו--ששה וארבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 002 012 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי 004 NUM 002 013 וצבאו ופקדיהם--תשעה וחמשים אלף ושלש מאות 004 NUM 002 014 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל 004 NUM 002 015 וצבאו ופקדיהם--חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים 004 NUM 002 016 כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים--לצבאתם ושנים יסעו 004 NUM 002 017 ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם 004 NUM 002 018 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד 004 NUM 002 019 וצבאו ופקדיהם--ארבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 002 020 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור 004 NUM 002 021 וצבאו ופקדיהם--שנים ושלשים אלף ומאתים 004 NUM 002 022 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני 004 NUM 002 023 וצבאו ופקדיהם--חמשה ושלשים אלף וארבע מאות 004 NUM 002 024 כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה--לצבאתם ושלשים יסעו 004 NUM 002 025 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי 004 NUM 002 026 וצבאו ופקדיהם--שנים וששים אלף ושבע מאות 004 NUM 002 027 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן 004 NUM 002 028 וצבאו ופקדיהם--אחד וארבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 002 029 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן 004 NUM 002 030 וצבאו ופקדיהם--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות 004 NUM 002 031 כל הפקדים למחנה דן--מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם 004 NUM 002 032 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם--שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים 004 NUM 002 033 והלוים--לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 002 034 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו--איש למשפחתיו על בית אבתיו 004 NUM 003 001 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה--בהר סיני 004 NUM 003 002 ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר 004 NUM 003 003 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים--אשר מלא ידם לכהן 004 NUM 003 004 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם 004 NUM 003 005 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 003 006 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו 004 NUM 003 007 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד--לעבד את עבדת המשכן 004 NUM 003 008 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל--לעבד את עבדת המשכן 004 NUM 003 009 ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל 004 NUM 003 010 ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת 004 NUM 003 011 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 003 012 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים 004 NUM 003 013 כי לי כל בכור--ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה 004 NUM 003 014 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר 004 NUM 003 015 פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם 004 NUM 003 016 ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה 004 NUM 003 017 ויהיו אלה בני לוי בשמתם--גרשון וקהת ומררי 004 NUM 003 018 ואלה שמות בני גרשון למשפחתם--לבני ושמעי 004 NUM 003 019 ובני קהת למשפחתם--עמרם ויצהר חברון ועזיאל 004 NUM 003 020 ובני מררי למשפחתם--מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם 004 NUM 003 021 לגרשון--משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני 004 NUM 003 022 פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות 004 NUM 003 023 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה 004 NUM 003 024 ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל 004 NUM 003 025 ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו--ומסך פתח אהל מועד 004 NUM 003 026 וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו 004 NUM 003 027 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי 004 NUM 003 028 במספר כל זכר מבן חדש ומעלה--שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש 004 NUM 003 029 משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה 004 NUM 003 030 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל 004 NUM 003 031 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך--וכל עבדתו 004 NUM 003 032 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש 004 NUM 003 033 למררי--משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי 004 NUM 003 034 ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה--ששת אלפים ומאתים 004 NUM 003 035 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה 004 NUM 003 036 ופקדת משמרת בני מררי--קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו--וכל עבדתו 004 NUM 003 037 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם 004 NUM 003 038 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת 004 NUM 003 039 כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה--למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף 004 NUM 003 040 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם 004 NUM 003 041 ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל 004 NUM 003 042 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל 004 NUM 003 043 ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה--לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים 004 NUM 003 044 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 003 045 קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה 004 NUM 003 046 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים--העדפים על הלוים מבכור בני ישראל 004 NUM 003 047 ולקחת חמשת חמשת שקלים--לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל 004 NUM 003 048 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו--פדויי העדפים בהם 004 NUM 003 049 ויקח משה את כסף הפדיום--מאת העדפים על פדויי הלוים 004 NUM 003 050 מאת בכור בני ישראל--לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף--בשקל הקדש 004 NUM 003 051 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו--על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 004 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 004 NUM 004 002 נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי--למשפחתם לבית אבתם 004 NUM 004 003 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד 004 NUM 004 004 זאת עבדת בני קהת באהל מועד--קדש הקדשים 004 NUM 004 005 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה--את ארן העדת 004 NUM 004 006 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו 004 NUM 004 007 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה 004 NUM 004 008 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו 004 NUM 004 009 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם 004 NUM 004 010 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט 004 NUM 004 011 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו 004 NUM 004 012 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט 004 NUM 004 013 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן 004 NUM 004 014 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת--כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש--ושמו בדיו 004 NUM 004 015 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד 004 NUM 004 016 ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו 004 NUM 004 017 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 004 NUM 004 018 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים 004 NUM 004 019 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו 004 NUM 004 020 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו 004 NUM 004 021 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 004 022 נשא את ראש בני גרשון--גם הם לבית אבתם למשפחתם 004 NUM 004 023 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה--תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד 004 NUM 004 024 זאת עבדת משפחת הגרשני--לעבד ולמשא 004 NUM 004 025 ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך--פתח אהל מועד 004 NUM 004 026 ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו 004 NUM 004 027 על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם 004 NUM 004 028 זאת עבדת משפחת בני הגרשני--באהל מועד ומשמרתם--ביד איתמר בן אהרן הכהן 004 NUM 004 029 בני מררי--למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם 004 NUM 004 030 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד 004 NUM 004 031 וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו 004 NUM 004 032 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם 004 NUM 004 033 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד--ביד איתמר בן אהרן הכהן 004 NUM 004 034 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם 004 NUM 004 035 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד 004 NUM 004 036 ויהיו פקדיהם למשפחתם--אלפים שבע מאות וחמשים 004 NUM 004 037 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה 004 NUM 004 038 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם 004 NUM 004 039 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד 004 NUM 004 040 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם--אלפים ושש מאות ושלשים 004 NUM 004 041 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד--אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה 004 NUM 004 042 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם 004 NUM 004 043 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה--כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד 004 NUM 004 044 ויהיו פקדיהם למשפחתם--שלשת אלפים ומאתים 004 NUM 004 045 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה 004 NUM 004 046 כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל--את הלוים למשפחתם ולבית אבתם 004 NUM 004 047 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא--באהל מועד 004 NUM 004 048 ויהיו פקדיהם--שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים 004 NUM 004 049 על פי יהוה פקד אותם ביד משה--איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה 004 NUM 005 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 005 002 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש 004 NUM 005 003 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם 004 NUM 005 004 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל 004 NUM 005 005 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 005 006 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא 004 NUM 005 007 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו 004 NUM 005 008 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו 004 NUM 005 009 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה 004 NUM 005 010 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה 004 NUM 005 011 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 005 012 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל 004 NUM 005 013 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה 004 NUM 005 014 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה 004 NUM 005 015 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון 004 NUM 005 016 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה 004 NUM 005 017 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים 004 NUM 005 018 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים 004 NUM 005 019 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה 004 NUM 005 020 ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך 004 NUM 005 021 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה 004 NUM 005 022 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן 004 NUM 005 023 וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים 004 NUM 005 024 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים 004 NUM 005 025 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח 004 NUM 005 026 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים 004 NUM 005 027 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה 004 NUM 005 028 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע 004 NUM 005 029 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה 004 NUM 005 030 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת 004 NUM 005 031 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה 004 NUM 006 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 006 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר--להזיר ליהוה 004 NUM 006 003 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל 004 NUM 006 004 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג--לא יאכל 004 NUM 006 005 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה--גדל פרע שער ראשו 004 NUM 006 006 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא 004 NUM 006 007 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו--לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו 004 NUM 006 008 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה 004 NUM 006 009 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו--וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו 004 NUM 006 010 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן--אל פתח אהל מועד 004 NUM 006 011 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא 004 NUM 006 012 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו 004 NUM 006 013 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד 004 NUM 006 014 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים 004 NUM 006 015 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם 004 NUM 006 016 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו 004 NUM 006 017 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו 004 NUM 006 018 וגלח הנזיר פתח אהל מועד--את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים 004 NUM 006 019 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו 004 NUM 006 020 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה--קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין 004 NUM 006 021 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר--כן יעשה על תורת נזרו 004 NUM 006 022 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 006 023 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם 004 NUM 006 024 יברכך יהוה וישמרך 004 NUM 006 025 יאר יהוה פניו אליך ויחנך 004 NUM 006 026 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום 004 NUM 006 027 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם 004 NUM 007 001 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם 004 NUM 007 002 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים 004 NUM 007 003 ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר--עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן 004 NUM 007 004 ויאמר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 007 005 קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו 004 NUM 007 006 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים 004 NUM 007 007 את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר--נתן לבני גרשון כפי עבדתם 004 NUM 007 008 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר--נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן 004 NUM 007 009 ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו 004 NUM 007 010 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח 004 NUM 007 011 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח 004 NUM 007 012 ויהי המקריב ביום הראשון--את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה 004 NUM 007 013 וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 014 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 015 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 016 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 017 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב 004 NUM 007 018 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער--נשיא יששכר 004 NUM 007 019 הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 020 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 021 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 022 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 023 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער 004 NUM 007 024 ביום השלישי נשיא לבני זבולן--אליאב בן חלן 004 NUM 007 025 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 026 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 027 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 028 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 029 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן 004 NUM 007 030 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן--אליצור בן שדיאור 004 NUM 007 031 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 032 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 033 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 034 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 035 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור 004 NUM 007 036 ביום החמישי נשיא לבני שמעון--שלמיאל בן צורישדי 004 NUM 007 037 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 038 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 039 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 040 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 041 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי 004 NUM 007 042 ביום הששי נשיא לבני גד--אליסף בן דעואל 004 NUM 007 043 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 044 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 045 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 046 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 047 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל 004 NUM 007 048 ביום השביעי נשיא לבני אפרים--אלישמע בן עמיהוד 004 NUM 007 049 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 050 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 051 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 052 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 053 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד 004 NUM 007 054 ביום השמיני נשיא לבני מנשה--גמליאל בן פדהצור 004 NUM 007 055 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 056 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 057 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 058 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 059 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור 004 NUM 007 060 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן--אבידן בן גדעני 004 NUM 007 061 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 062 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 063 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 064 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 065 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני 004 NUM 007 066 ביום העשירי נשיא לבני דן--אחיעזר בן עמישדי 004 NUM 007 067 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 068 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 069 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 070 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 071 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי 004 NUM 007 072 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר--פגעיאל בן עכרן 004 NUM 007 073 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 074 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 075 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 076 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 077 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן 004 NUM 007 078 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי--אחירע בן עינן 004 NUM 007 079 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן--למנחה 004 NUM 007 080 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת 004 NUM 007 081 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו--לעלה 004 NUM 007 082 שעיר עזים אחד לחטאת 004 NUM 007 083 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן 004 NUM 007 084 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה 004 NUM 007 085 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש 004 NUM 007 086 כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה 004 NUM 007 087 כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר--ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת 004 NUM 007 088 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו 004 NUM 007 089 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו 004 NUM 008 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 008 002 דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות 004 NUM 008 003 ויעש כן אהרן--אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 008 004 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה--כן עשה את המנרה 004 NUM 008 005 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 008 006 קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם 004 NUM 008 007 וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו 004 NUM 008 008 ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת 004 NUM 008 009 והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת--את כל עדת בני ישראל 004 NUM 008 010 והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים 004 NUM 008 011 והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה 004 NUM 008 012 והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים 004 NUM 008 013 והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה 004 NUM 008 014 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים 004 NUM 008 015 ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה 004 NUM 008 016 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל--לקחתי אתם לי 004 NUM 008 017 כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי 004 NUM 008 018 ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל 004 NUM 008 019 ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש 004 NUM 008 020 ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים--כן עשו להם בני ישראל 004 NUM 008 021 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם 004 NUM 008 022 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם 004 NUM 008 023 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 008 024 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד 004 NUM 008 025 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד 004 NUM 008 026 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם 004 NUM 009 001 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון--לאמר 004 NUM 009 002 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו 004 NUM 009 003 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו--במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו 004 NUM 009 004 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח 004 NUM 009 005 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים--במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה--כן עשו בני ישראל 004 NUM 009 006 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן--ביום ההוא 004 NUM 009 007 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל 004 NUM 009 008 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם 004 NUM 009 009 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 009 010 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה 004 NUM 009 011 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים--יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו 004 NUM 009 012 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו 004 NUM 009 013 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח--ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו--חטאו ישא האיש ההוא 004 NUM 009 014 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה--כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ 004 NUM 009 015 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש--עד בקר 004 NUM 009 016 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה 004 NUM 009 017 ולפי העלות הענן מעל האהל--ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן--שם יחנו בני ישראל 004 NUM 009 018 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן--יחנו 004 NUM 009 019 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים--ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו 004 NUM 009 020 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר--על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו 004 NUM 009 021 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו 004 NUM 009 022 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו 004 NUM 009 023 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה 004 NUM 010 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 010 002 עשה לך שתי חצוצרת כסף--מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות 004 NUM 010 003 ותקעו בהן--ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד 004 NUM 010 004 ואם באחת יתקעו--ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל 004 NUM 010 005 ותקעתם תרועה--ונסעו המחנות החנים קדמה 004 NUM 010 006 ותקעתם תרועה שנית--ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם 004 NUM 010 007 ובהקהיל את הקהל--תתקעו ולא תריעו 004 NUM 010 008 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם 004 NUM 010 009 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם--והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם 004 NUM 010 010 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם--ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם 004 NUM 010 011 ויהי בשנה השנית בחדש השני--בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת 004 NUM 010 012 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן 004 NUM 010 013 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה 004 NUM 010 014 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה--לצבאתם ועל צבאו--נחשון בן עמינדב 004 NUM 010 015 ועל צבא--מטה בני יששכר נתנאל בן צוער 004 NUM 010 016 ועל צבא--מטה בני זבולן אליאב בן חלן 004 NUM 010 017 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן 004 NUM 010 018 ונסע דגל מחנה ראובן--לצבאתם ועל צבאו--אליצור בן שדיאור 004 NUM 010 019 ועל צבא--מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי 004 NUM 010 020 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל 004 NUM 010 021 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם 004 NUM 010 022 ונסע דגל מחנה בני אפרים--לצבאתם ועל צבאו--אלישמע בן עמיהוד 004 NUM 010 023 ועל צבא--מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור 004 NUM 010 024 ועל צבא--מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני 004 NUM 010 025 ונסע דגל מחנה בני דן--מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו--אחיעזר בן עמישדי 004 NUM 010 026 ועל צבא--מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן 004 NUM 010 027 ועל צבא--מטה בני נפתלי אחירע בן עינן 004 NUM 010 028 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו 004 NUM 010 029 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל 004 NUM 010 030 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך 004 NUM 010 031 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים 004 NUM 010 032 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו--והטבנו לך 004 NUM 010 033 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה 004 NUM 010 034 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ] 004 NUM 010 035 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך 004 NUM 010 036 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ] 004 NUM 011 001 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה 004 NUM 011 002 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש 004 NUM 011 003 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה 004 NUM 011 004 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר 004 NUM 011 005 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים 004 NUM 011 006 ועתה נפשנו יבשה אין כל--בלתי אל המן עינינו 004 NUM 011 007 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח 004 NUM 011 008 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן 004 NUM 011 009 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו 004 NUM 011 010 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו--איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע 004 NUM 011 011 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה--עלי 004 NUM 011 012 האנכי הריתי את כל העם הזה--אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו 004 NUM 011 013 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה 004 NUM 011 014 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני 004 NUM 011 015 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג--אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי 004 NUM 011 016 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך 004 NUM 011 017 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך 004 NUM 011 018 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר--כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם 004 NUM 011 019 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום 004 NUM 011 020 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים 004 NUM 011 021 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים 004 NUM 011 022 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם 004 NUM 011 023 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא 004 NUM 011 024 ויצא משה--וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל 004 NUM 011 025 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו 004 NUM 011 026 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה 004 NUM 011 027 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה 004 NUM 011 028 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו--ויאמר אדני משה כלאם 004 NUM 011 029 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים--כי יתן יהוה את רוחו עליהם 004 NUM 011 030 ויאסף משה אל המחנה--הוא וזקני ישראל 004 NUM 011 031 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה--וכאמתים על פני הארץ 004 NUM 011 032 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו--הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה 004 NUM 011 033 הבשר עודנו בין שניהם--טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד 004 NUM 011 034 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים 004 NUM 011 035 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות 004 NUM 012 001 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח 004 NUM 012 002 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה--הלא גם בנו דבר וישמע יהוה 004 NUM 012 003 והאיש משה ענו מאד--מכל האדם אשר על פני האדמה 004 NUM 012 004 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם 004 NUM 012 005 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם 004 NUM 012 006 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם--יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו 004 NUM 012 007 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא 004 NUM 012 008 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה 004 NUM 012 009 ויחר אף יהוה בם וילך 004 NUM 012 010 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת 004 NUM 012 011 ויאמר אהרן אל משה בי אדני--אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו 004 NUM 012 012 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו 004 NUM 012 013 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה 004 NUM 012 014 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה--הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף 004 NUM 012 015 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים 004 NUM 012 016 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן 004 NUM 013 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 013 002 שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו--כל נשיא בהם 004 NUM 013 003 וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה 004 NUM 013 004 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור 004 NUM 013 005 למטה שמעון שפט בן חורי 004 NUM 013 006 למטה יהודה כלב בן יפנה 004 NUM 013 007 למטה יששכר יגאל בן יוסף 004 NUM 013 008 למטה אפרים הושע בן נון 004 NUM 013 009 למטה בנימן פלטי בן רפוא 004 NUM 013 010 למטה זבולן גדיאל בן סודי 004 NUM 013 011 למטה יוסף למטה מנשה--גדי בן סוסי 004 NUM 013 012 למטה דן עמיאל בן גמלי 004 NUM 013 013 למטה אשר סתור בן מיכאל 004 NUM 013 014 למטה נפתלי נחבי בן ופסי 004 NUM 013 015 למטה גד גאואל בן מכי 004 NUM 013 016 אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע 004 NUM 013 017 וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר 004 NUM 013 018 וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה--החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב 004 NUM 013 019 ומה הארץ אשר הוא ישב בה--הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה--הבמחנים אם במבצרים 004 NUM 013 020 ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים--ימי בכורי ענבים 004 NUM 013 021 ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת 004 NUM 013 022 ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים 004 NUM 013 023 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים 004 NUM 013 024 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל 004 NUM 013 025 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום 004 NUM 013 026 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן--קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ 004 NUM 013 027 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא--וזה פריה 004 NUM 013 028 אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם 004 NUM 013 029 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן 004 NUM 013 030 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה--כי יכול נוכל לה 004 NUM 013 031 והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו 004 NUM 013 032 ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות 004 NUM 013 033 ושם ראינו את הנפילים בני ענק--מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם 004 NUM 014 001 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא 004 NUM 014 002 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו 004 NUM 014 003 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה 004 NUM 014 004 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה 004 NUM 014 005 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל 004 NUM 014 006 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם 004 NUM 014 007 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד 004 NUM 014 008 אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש 004 NUM 014 009 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם 004 NUM 014 010 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל 004 NUM 014 011 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו 004 NUM 014 012 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו 004 NUM 014 013 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו 004 NUM 014 014 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה 004 NUM 014 015 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר 004 NUM 014 016 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר 004 NUM 014 017 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר 004 NUM 014 018 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים 004 NUM 014 019 סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה 004 NUM 014 020 ויאמר יהוה סלחתי כדברך 004 NUM 014 021 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ 004 NUM 014 022 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי 004 NUM 014 023 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה 004 NUM 014 024 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה 004 NUM 014 025 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף 004 NUM 014 026 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 004 NUM 014 027 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי 004 NUM 014 028 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם 004 NUM 014 029 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי 004 NUM 014 030 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון 004 NUM 014 031 וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה 004 NUM 014 032 ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה 004 NUM 014 033 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר 004 NUM 014 034 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי 004 NUM 014 035 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו 004 NUM 014 036 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ 004 NUM 014 037 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה 004 NUM 014 038 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ 004 NUM 014 039 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד 004 NUM 014 040 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו 004 NUM 014 041 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח 004 NUM 014 042 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם 004 NUM 014 043 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם 004 NUM 014 044 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה 004 NUM 014 045 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה 004 NUM 015 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 015 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם 004 NUM 015 003 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם--לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן 004 NUM 015 004 והקריב המקריב קרבנו ליהוה--מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן 004 NUM 015 005 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח--לכבש האחד 004 NUM 015 006 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין 004 NUM 015 007 ויין לנסך שלשית ההין--תקריב ריח ניחח ליהוה 004 NUM 015 008 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה 004 NUM 015 009 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין 004 NUM 015 010 ויין תקריב לנסך חצי ההין--אשה ריח ניחח ליהוה 004 NUM 015 011 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים 004 NUM 015 012 כמספר אשר תעשו--ככה תעשו לאחד כמספרם 004 NUM 015 013 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה 004 NUM 015 014 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה--כאשר תעשו כן יעשה 004 NUM 015 015 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה 004 NUM 015 016 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם 004 NUM 015 017 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 015 018 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה 004 NUM 015 019 והיה באכלכם מלחם הארץ--תרימו תרומה ליהוה 004 NUM 015 020 ראשית ערסתכם--חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה 004 NUM 015 021 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה--לדרתיכם 004 NUM 015 022 וכי תשגו--ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה 004 NUM 015 023 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה--לדרתיכם 004 NUM 015 024 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת 004 NUM 015 025 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל--ונסלח להם כי שגגה הוא--והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם 004 NUM 015 026 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה 004 NUM 015 027 ואם נפש אחת תחטא בשגגה--והקריבה עז בת שנתה לחטאת 004 NUM 015 028 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה--לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו 004 NUM 015 029 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם--תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה 004 NUM 015 030 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר--את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה 004 NUM 015 031 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה 004 NUM 015 032 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים--ביום השבת 004 NUM 015 033 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים--אל משה ואל אהרן ואל כל העדה 004 NUM 015 034 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו 004 NUM 015 035 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה 004 NUM 015 036 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 015 037 ויאמר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 015 038 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת 004 NUM 015 039 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם 004 NUM 015 040 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם 004 NUM 015 041 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם 004 NUM 016 001 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת--בני ראובן 004 NUM 016 002 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם 004 NUM 016 003 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם--כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה 004 NUM 016 004 וישמע משה ויפל על פניו 004 NUM 016 005 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו 004 NUM 016 006 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו 004 NUM 016 007 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי 004 NUM 016 008 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי 004 NUM 016 009 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו--לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם 004 NUM 016 010 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה 004 NUM 016 011 לכן אתה וכל עדתך--הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו (תלינו) עליו 004 NUM 016 012 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה 004 NUM 016 013 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר 004 NUM 016 014 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר--לא נעלה 004 NUM 016 015 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם 004 NUM 016 016 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר 004 NUM 016 017 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו 004 NUM 016 018 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד--ומשה ואהרן 004 NUM 016 019 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה 004 NUM 016 020 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 004 NUM 016 021 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע 004 NUM 016 022 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף 004 NUM 016 023 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 016 024 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם 004 NUM 016 025 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל 004 NUM 016 026 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם 004 NUM 016 027 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם--מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם 004 NUM 016 028 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי 004 NUM 016 029 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם--לא יהוה שלחני 004 NUM 016 030 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה--וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה (Sheol h7585) 004 NUM 016 031 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם 004 NUM 016 032 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש 004 NUM 016 033 וירדו הם וכל אשר להם חיים--שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל (Sheol h7585) 004 NUM 016 034 וכל ישראל אשר סביבתיהם--נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ 004 NUM 016 035 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת 004 NUM 016 036 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 016 037 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו 004 NUM 016 038 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח--כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל 004 NUM 016 039 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח 004 NUM 016 040 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו 004 NUM 016 041 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה 004 NUM 016 042 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה 004 NUM 016 043 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד 004 NUM 016 044 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 016 045 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם 004 NUM 016 046 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף 004 NUM 016 047 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם 004 NUM 016 048 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה 004 NUM 016 049 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות--מלבד המתים על דבר קרח 004 NUM 016 050 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה 004 NUM 017 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 017 002 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו 004 NUM 017 003 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם 004 NUM 017 004 והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה 004 NUM 017 005 והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם 004 NUM 017 006 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם 004 NUM 017 007 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת 004 NUM 017 008 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים 004 NUM 017 009 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו 004 NUM 017 010 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו 004 NUM 017 011 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה 004 NUM 017 012 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו 004 NUM 017 013 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע 004 NUM 018 001 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם 004 NUM 018 002 וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת 004 NUM 018 003 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם 004 NUM 018 004 ונלוו עליך--ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם 004 NUM 018 005 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל 004 NUM 018 006 ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל--לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד 004 NUM 018 007 ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת--ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת 004 NUM 018 008 וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך--לחק עולם 004 NUM 018 009 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי--קדש קדשים לך הוא ולבניך 004 NUM 018 010 בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך 004 NUM 018 011 וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל--לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו 004 NUM 018 012 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן--ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים 004 NUM 018 013 בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה--לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו 004 NUM 018 014 כל חרם בישראל לך יהיה 004 NUM 018 015 כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה--יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה 004 NUM 018 016 ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא 004 NUM 018 017 אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה--קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר--אשה לריח ניחח ליהוה 004 NUM 018 018 ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה 004 NUM 018 019 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה--נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך 004 NUM 018 020 ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל 004 NUM 018 021 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד 004 NUM 018 022 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות 004 NUM 018 023 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה 004 NUM 018 024 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה 004 NUM 018 025 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 018 026 ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם--והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר 004 NUM 018 027 ונחשב לכם תרומתכם--כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב 004 NUM 018 028 כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן 004 NUM 018 029 מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו--את מקדשו ממנו 004 NUM 018 030 ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב 004 NUM 018 031 ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד 004 NUM 018 032 ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו 004 NUM 019 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 004 NUM 019 002 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על 004 NUM 019 003 ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו 004 NUM 019 004 ולקח אלעזר הכהן מדמה--באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה--שבע פעמים 004 NUM 019 005 ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף 004 NUM 019 006 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב--ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה 004 NUM 019 007 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב 004 NUM 019 008 והשרף אתה--יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב 004 NUM 019 009 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה--חטאת הוא 004 NUM 019 010 וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם--לחקת עולם 004 NUM 019 011 הנגע במת לכל נפש אדם--וטמא שבעת ימים 004 NUM 019 012 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי--יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי--לא יטהר 004 NUM 019 013 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא--ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה--עוד טמאתו בו 004 NUM 019 014 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים 004 NUM 019 015 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו--טמא הוא 004 NUM 019 016 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר--יטמא שבעת ימים 004 NUM 019 017 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי 004 NUM 019 018 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר 004 NUM 019 019 והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב 004 NUM 019 020 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו--טמא הוא 004 NUM 019 021 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב 004 NUM 019 022 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב 004 NUM 020 001 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם 004 NUM 020 002 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן 004 NUM 020 003 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה 004 NUM 020 004 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו 004 NUM 020 005 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות 004 NUM 020 006 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם 004 NUM 020 007 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 020 008 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם 004 NUM 020 009 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו 004 NUM 020 010 ויקהלו משה ואהרן את הקהל--אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים--המן הסלע הזה נוציא לכם מים 004 NUM 020 011 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו--פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם 004 NUM 020 012 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל--לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם 004 NUM 020 013 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם 004 NUM 020 014 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו 004 NUM 020 015 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו 004 NUM 020 016 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך 004 NUM 020 017 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך 004 NUM 020 018 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי--פן בחרב אצא לקראתך 004 NUM 020 019 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה 004 NUM 020 020 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה 004 NUM 020 021 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו 004 NUM 020 022 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר 004 NUM 020 023 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר 004 NUM 020 024 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל--על אשר מריתם את פי למי מריבה 004 NUM 020 025 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר 004 NUM 020 026 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם 004 NUM 020 027 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה 004 NUM 020 028 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר 004 NUM 020 029 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל 004 NUM 021 001 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי 004 NUM 021 002 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי--והחרמתי את עריהם 004 NUM 021 003 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה 004 NUM 021 004 ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך 004 NUM 021 005 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל 004 NUM 021 006 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל 004 NUM 021 007 ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך--התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם 004 NUM 021 008 ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי 004 NUM 021 009 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש--והביט אל נחש הנחשת וחי 004 NUM 021 010 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת 004 NUM 021 011 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש 004 NUM 021 012 משם נסעו ויחנו בנחל זרד 004 NUM 021 013 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי 004 NUM 021 014 על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון 004 NUM 021 015 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב 004 NUM 021 016 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים 004 NUM 021 017 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה 004 NUM 021 018 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה 004 NUM 021 019 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות 004 NUM 021 020 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב--ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן 004 NUM 021 021 וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר 004 NUM 021 022 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם--לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך 004 NUM 021 023 ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל 004 NUM 021 024 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון--כי עז גבול בני עמון 004 NUM 021 025 ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה 004 NUM 021 026 כי חשבון--עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן 004 NUM 021 027 על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון 004 NUM 021 028 כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן 004 NUM 021 029 אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון 004 NUM 021 030 ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא 004 NUM 021 031 וישב ישראל בארץ האמרי 004 NUM 021 032 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש (ויורש) את האמרי אשר שם 004 NUM 021 033 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה--אדרעי 004 NUM 021 034 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון 004 NUM 021 035 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו 004 NUM 022 001 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו 004 NUM 022 002 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי 004 NUM 022 003 ויגר מואב מפני העם מאד--כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל 004 NUM 022 004 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא 004 NUM 022 005 וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו--לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי 004 NUM 022 006 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני--אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר 004 NUM 022 007 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק 004 NUM 022 008 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם 004 NUM 022 009 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך 004 NUM 022 010 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי 004 NUM 022 011 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו--אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו 004 NUM 022 012 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא 004 NUM 022 013 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם 004 NUM 022 014 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו 004 NUM 022 015 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה 004 NUM 022 016 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי 004 NUM 022 017 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה 004 NUM 022 018 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה 004 NUM 022 019 ועתה שבו נא בזה גם אתם--הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי 004 NUM 022 020 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך--אתו תעשה 004 NUM 022 021 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב 004 NUM 022 022 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו 004 NUM 022 023 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך 004 NUM 022 024 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים--גדר מזה וגדר מזה 004 NUM 022 025 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה 004 NUM 022 026 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול 004 NUM 022 027 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל 004 NUM 022 028 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים 004 NUM 022 029 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך 004 NUM 022 030 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה--ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא 004 NUM 022 031 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו 004 NUM 022 032 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי 004 NUM 022 033 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי 004 NUM 022 034 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי--כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי 004 NUM 022 035 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק 004 NUM 022 036 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול 004 NUM 022 037 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך--למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך 004 NUM 022 038 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך--עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי--אתו אדבר 004 NUM 022 039 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות 004 NUM 022 040 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו 004 NUM 022 041 ויהי בבקר--ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם 004 NUM 023 001 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים 004 NUM 023 002 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח 004 NUM 023 003 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי 004 NUM 023 004 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח 004 NUM 023 005 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר 004 NUM 023 006 וישב אליו והנה נצב על עלתו--הוא וכל שרי מואב 004 NUM 023 007 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם--לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל 004 NUM 023 008 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה 004 NUM 023 009 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב 004 NUM 023 010 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו 004 NUM 023 011 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך 004 NUM 023 012 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר לדבר 004 NUM 023 013 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם 004 NUM 023 014 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח 004 NUM 023 015 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה 004 NUM 023 016 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר 004 NUM 023 017 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה 004 NUM 023 018 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר 004 NUM 023 019 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה 004 NUM 023 020 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה 004 NUM 023 021 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו 004 NUM 023 022 אל מוציאם ממצרים--כתועפת ראם לו 004 NUM 023 023 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל 004 NUM 023 024 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה 004 NUM 023 025 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו 004 NUM 023 026 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה 004 NUM 023 027 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם 004 NUM 023 028 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן 004 NUM 023 029 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם 004 NUM 023 030 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח 004 NUM 024 001 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו 004 NUM 024 002 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים 004 NUM 024 003 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין 004 NUM 024 004 נאם--שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים 004 NUM 024 005 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל 004 NUM 024 006 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים 004 NUM 024 007 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו 004 NUM 024 008 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם--וחציו ימחץ 004 NUM 024 009 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור 004 NUM 024 010 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים 004 NUM 024 011 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד 004 NUM 024 012 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי--דברתי לאמר 004 NUM 024 013 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר 004 NUM 024 014 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים 004 NUM 024 015 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין 004 NUM 024 016 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים 004 NUM 024 017 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת 004 NUM 024 018 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר--איביו וישראל עשה חיל 004 NUM 024 019 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר 004 NUM 024 020 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד 004 NUM 024 021 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך 004 NUM 024 022 כי אם יהיה לבער קין--עד מה אשור תשבך 004 NUM 024 023 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל 004 NUM 024 024 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד 004 NUM 024 025 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו 004 NUM 025 001 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב 004 NUM 025 002 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן 004 NUM 025 003 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל 004 NUM 025 004 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל 004 NUM 025 005 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור 004 NUM 025 006 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד 004 NUM 025 007 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו 004 NUM 025 008 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל 004 NUM 025 009 ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף 004 NUM 025 010 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 025 011 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי 004 NUM 025 012 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום 004 NUM 025 013 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל 004 NUM 025 014 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני 004 NUM 025 015 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא 004 NUM 025 016 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 025 017 צרור את המדינים והכיתם אותם 004 NUM 025 018 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור 004 NUM 026 001 ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר 004 NUM 026 002 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה--לבית אבתם כל יצא צבא בישראל 004 NUM 026 003 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם--בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר 004 NUM 026 004 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים 004 NUM 026 005 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי 004 NUM 026 006 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי 004 NUM 026 007 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים 004 NUM 026 008 ובני פלוא אליאב 004 NUM 026 009 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי (קריאי) העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה 004 NUM 026 010 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח--במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס 004 NUM 026 011 ובני קרח לא מתו 004 NUM 026 012 בני שמעון למשפחתם--לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני 004 NUM 026 013 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי 004 NUM 026 014 אלה משפחת השמעני--שנים ועשרים אלף ומאתים 004 NUM 026 015 בני גד למשפחתם--לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני 004 NUM 026 016 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי 004 NUM 026 017 לארוד משפחת הארודי לאראלי--משפחת האראלי 004 NUM 026 018 אלה משפחת בני גד לפקדיהם--ארבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 026 019 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען 004 NUM 026 020 ויהיו בני יהודה למשפחתם--לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי 004 NUM 026 021 ויהיו בני פרץ--לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי 004 NUM 026 022 אלה משפחת יהודה לפקדיהם--ששה ושבעים אלף וחמש מאות 004 NUM 026 023 בני יששכר למשפחתם--תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני 004 NUM 026 024 לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני 004 NUM 026 025 אלה משפחת יששכר לפקדיהם--ארבעה וששים אלף ושלש מאות 004 NUM 026 026 בני זבולן למשפחתם--לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל--משפחת היחלאלי 004 NUM 026 027 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם--ששים אלף וחמש מאות 004 NUM 026 028 בני יוסף למשפחתם--מנשה ואפרים 004 NUM 026 029 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי 004 NUM 026 030 אלה בני גלעד--איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי 004 NUM 026 031 ואשריאל--משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי 004 NUM 026 032 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי 004 NUM 026 033 וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים--כי אם בנות ושם בנות צלפחד--מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה 004 NUM 026 034 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות 004 NUM 026 035 אלה בני אפרים למשפחתם--לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני 004 NUM 026 036 ואלה בני שותלח--לערן משפחת הערני 004 NUM 026 037 אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם 004 NUM 026 038 בני בנימן למשפחתם--לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי 004 NUM 026 039 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי 004 NUM 026 040 ויהיו בני בלע ארד ונעמן--משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי 004 NUM 026 041 אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות 004 NUM 026 042 אלה בני דן למשפחתם--לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם 004 NUM 026 043 כל משפחת השוחמי לפקדיהם--ארבעה וששים אלף וארבע מאות 004 NUM 026 044 בני אשר למשפחתם--לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי 004 NUM 026 045 לבני בריעה--לחבר משפחת החברי למלכיאל--משפחת המלכיאלי 004 NUM 026 046 ושם בת אשר שרח 004 NUM 026 047 אלה משפחת בני אשר לפקדיהם--שלשה וחמשים אלף וארבע מאות 004 NUM 026 048 בני נפתלי למשפחתם--ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני 004 NUM 026 049 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי 004 NUM 026 050 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות 004 NUM 026 051 אלה פקודי בני ישראל--שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים 004 NUM 026 052 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 026 053 לאלה תחלק הארץ בנחלה--במספר שמות 004 NUM 026 054 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו 004 NUM 026 055 אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו 004 NUM 026 056 על פי הגורל תחלק נחלתו--בין רב למעט 004 NUM 026 057 ואלה פקודי הלוי למשפחתם--לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי 004 NUM 026 058 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם 004 NUM 026 059 ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם 004 NUM 026 060 ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר 004 NUM 026 061 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה 004 NUM 026 062 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף--כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל 004 NUM 026 063 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן--אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו 004 NUM 026 064 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן--אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני 004 NUM 026 065 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון 004 NUM 027 001 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו--מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה 004 NUM 027 002 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה--פתח אהל מועד לאמר 004 NUM 027 003 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו 004 NUM 027 004 למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו 004 NUM 027 005 ויקרב משה את משפטן לפני יהוה 004 NUM 027 006 ויאמר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 027 007 כן בנות צלפחד דברת--נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן 004 NUM 027 008 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו--והעברתם את נחלתו לבתו 004 NUM 027 009 ואם אין לו בת--ונתתם את נחלתו לאחיו 004 NUM 027 010 ואם אין לו אחים--ונתתם את נחלתו לאחי אביו 004 NUM 027 011 ואם אין אחים לאביו--ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 027 012 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל 004 NUM 027 013 וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך 004 NUM 027 014 כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן 004 NUM 027 015 וידבר משה אל יהוה לאמר 004 NUM 027 016 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה 004 NUM 027 017 אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה 004 NUM 027 018 ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון--איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו 004 NUM 027 019 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם 004 NUM 027 020 ונתתה מהודך עליו--למען ישמעו כל עדת בני ישראל 004 NUM 027 021 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו--וכל העדה 004 NUM 027 022 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה 004 NUM 027 023 ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה 004 NUM 028 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 028 002 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו 004 NUM 028 003 ואמרת להם--זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד 004 NUM 028 004 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים 004 NUM 028 005 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין 004 NUM 028 006 עלת תמיד--העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה 004 NUM 028 007 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר--ליהוה 004 NUM 028 008 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה 004 NUM 028 009 וביום השבת--שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן--ונסכו 004 NUM 028 010 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה 004 NUM 028 011 ובראשי חדשיכם--תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם 004 NUM 028 012 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד 004 NUM 028 013 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה 004 NUM 028 014 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש--יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה 004 NUM 028 015 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו 004 NUM 028 016 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום--לחדש פסח ליהוה 004 NUM 028 017 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל 004 NUM 028 018 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו 004 NUM 028 019 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם 004 NUM 028 020 ומנחתם--סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל--תעשו 004 NUM 028 021 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד--לשבעת הכבשים 004 NUM 028 022 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם 004 NUM 028 023 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד--תעשו את אלה 004 NUM 028 024 כאלה תעשו ליום שבעת ימים--לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו 004 NUM 028 025 וביום השביעי--מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו 004 NUM 028 026 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה--בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו 004 NUM 028 027 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה--פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה 004 NUM 028 028 ומנחתם--סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד 004 NUM 028 029 עשרון עשרון לכבש האחד--לשבעת הכבשים 004 NUM 028 030 שעיר עזים אחד לכפר עליכם 004 NUM 028 031 מלבד עלת התמיד ומנחתו--תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם 004 NUM 029 001 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם 004 NUM 029 002 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה--פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם 004 NUM 029 003 ומנחתם--סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל 004 NUM 029 004 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים 004 NUM 029 005 ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם 004 NUM 029 006 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה 004 NUM 029 007 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו 004 NUM 029 008 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם 004 NUM 029 009 ומנחתם--סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד 004 NUM 029 010 עשרון עשרון לכבש האחד--לשבעת הכבשים 004 NUM 029 011 שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם 004 NUM 029 012 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם--כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים 004 NUM 029 013 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה--פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו 004 NUM 029 014 ומנחתם--סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם 004 NUM 029 015 ועשרון עשרון לכבש האחד--לארבעה עשר כבשים 004 NUM 029 016 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה 004 NUM 029 017 וביום השני פרים בני בקר שנים עשר--אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 004 NUM 029 018 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 004 NUM 029 019 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם 004 NUM 029 020 וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 004 NUM 029 021 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 004 NUM 029 022 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה 004 NUM 029 023 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 004 NUM 029 024 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 004 NUM 029 025 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה 004 NUM 029 026 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 004 NUM 029 027 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 004 NUM 029 028 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה 004 NUM 029 029 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 004 NUM 029 030 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפט 004 NUM 029 031 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה 004 NUM 029 032 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם 004 NUM 029 033 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם--כמשפטם 004 NUM 029 034 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה 004 NUM 029 035 ביום השמיני--עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו 004 NUM 029 036 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה--פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם 004 NUM 029 037 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם--כמשפט 004 NUM 029 038 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה 004 NUM 029 039 אלה תעשו ליהוה במועדיכם--לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם 004 NUM 029 040 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה 004 NUM 030 001 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה 004 NUM 030 002 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו--לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה 004 NUM 030 003 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה 004 NUM 030 004 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום 004 NUM 030 005 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו--כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה 004 NUM 030 006 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה 004 NUM 030 007 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה--יקמו 004 NUM 030 008 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה--ויהוה יסלח לה 004 NUM 030 009 ונדר אלמנה וגרושה--כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה 004 NUM 030 010 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה 004 NUM 030 011 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום 004 NUM 030 012 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו--כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה 004 NUM 030 013 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש--אישה יקימנו ואישה יפרנו 004 NUM 030 014 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה--הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו 004 NUM 030 015 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו--ונשא את עונה 004 NUM 030 016 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו--בין אב לבתו בנעריה בית אביה 004 NUM 031 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 031 002 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך 004 NUM 031 003 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין 004 NUM 031 004 אלף למטה אלף למטה--לכל מטות ישראל תשלחו לצבא 004 NUM 031 005 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה--שנים עשר אלף חלוצי צבא 004 NUM 031 006 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו 004 NUM 031 007 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר 004 NUM 031 008 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע--חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב 004 NUM 031 009 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו 004 NUM 031 010 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם--שרפו באש 004 NUM 031 011 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח--באדם ובבהמה 004 NUM 031 012 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל--אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו 004 NUM 031 013 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה--לקראתם אל מחוץ למחנה 004 NUM 031 014 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה 004 NUM 031 015 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה 004 NUM 031 016 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה 004 NUM 031 017 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר--הרגו 004 NUM 031 018 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם 004 NUM 031 019 ואתם חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם ושביכם 004 NUM 031 020 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ--תתחטאו 004 NUM 031 021 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה 004 NUM 031 022 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת 004 NUM 031 023 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר--אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים 004 NUM 031 024 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה 004 NUM 031 025 ויאמר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 031 026 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה 004 NUM 031 027 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא--ובין כל העדה 004 NUM 031 028 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן 004 NUM 031 029 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה 004 NUM 031 030 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן--מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה 004 NUM 031 031 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 031 032 ויהי המלקוח--יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים 004 NUM 031 033 ובקר שנים ושבעים אלף 004 NUM 031 034 וחמרים אחד וששים אלף 004 NUM 031 035 ונפש אדם--מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף 004 NUM 031 036 ותהי המחצה--חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות 004 NUM 031 037 ויהי המכס ליהוה מן הצאן--שש מאות חמש ושבעים 004 NUM 031 038 והבקר--ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים 004 NUM 031 039 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים 004 NUM 031 040 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה--שנים ושלשים נפש 004 NUM 031 041 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן--כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 031 042 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים 004 NUM 031 043 ותהי מחצת העדה מן הצאן--שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות 004 NUM 031 044 ובקר ששה ושלשים אלף 004 NUM 031 045 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות 004 NUM 031 046 ונפש אדם ששה עשר אלף 004 NUM 031 047 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים--מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה 004 NUM 031 048 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים ושרי המאות 004 NUM 031 049 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש 004 NUM 031 050 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז--לכפר על נפשתינו לפני יהוה 004 NUM 031 051 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב--מאתם כל כלי מעשה 004 NUM 031 052 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות 004 NUM 031 053 אנשי הצבא בזזו איש לו 004 NUM 031 054 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה 004 NUM 032 001 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד--עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה 004 NUM 032 002 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר 004 NUM 032 003 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען 004 NUM 032 004 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה 004 NUM 032 005 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך--יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן 004 NUM 032 006 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה 004 NUM 032 007 ולמה תנואון (תניאון) את לב בני ישראל--מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה 004 NUM 032 008 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ 004 NUM 032 009 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל--לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה 004 NUM 032 010 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר 004 NUM 032 011 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי 004 NUM 032 012 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה 004 NUM 032 013 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה--עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה 004 NUM 032 014 והנה קמתם תחת אבתיכם--תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה--אל ישראל 004 NUM 032 015 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה 004 NUM 032 016 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו 004 NUM 032 017 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ 004 NUM 032 018 לא נשוב אל בתינו--עד התנחל בני ישראל איש נחלתו 004 NUM 032 019 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה 004 NUM 032 020 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה 004 NUM 032 021 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו 004 NUM 032 022 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה--לפני יהוה 004 NUM 032 023 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם 004 NUM 032 024 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו 004 NUM 032 025 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה 004 NUM 032 026 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו--יהיו שם בערי הגלעד 004 NUM 032 027 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה--למלחמה כאשר אדני דבר 004 NUM 032 028 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל 004 NUM 032 029 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם--ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה 004 NUM 032 030 ואם לא יעברו חלוצים אתכם--ונאחזו בתככם בארץ כנען 004 NUM 032 031 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה 004 NUM 032 032 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן 004 NUM 032 033 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת--ערי הארץ סביב 004 NUM 032 034 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער 004 NUM 032 035 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה 004 NUM 032 036 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן 004 NUM 032 037 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים 004 NUM 032 038 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם--ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו 004 NUM 032 039 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה--וילכדה ויורש את האמרי אשר בה 004 NUM 032 040 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה 004 NUM 032 041 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר 004 NUM 032 042 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו 004 NUM 033 001 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים--לצבאתם ביד משה ואהרן 004 NUM 033 002 ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם--על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם 004 NUM 033 003 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה--לעיני כל מצרים 004 NUM 033 004 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם--כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים 004 NUM 033 005 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת 004 NUM 033 006 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר 004 NUM 033 007 ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל 004 NUM 033 008 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה 004 NUM 033 009 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים--ויחנו שם 004 NUM 033 010 ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף 004 NUM 033 011 ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין 004 NUM 033 012 ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה 004 NUM 033 013 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש 004 NUM 033 014 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות 004 NUM 033 015 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני 004 NUM 033 016 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה 004 NUM 033 017 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת 004 NUM 033 018 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה 004 NUM 033 019 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ 004 NUM 033 020 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה 004 NUM 033 021 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה 004 NUM 033 022 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה 004 NUM 033 023 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר 004 NUM 033 024 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה 004 NUM 033 025 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת 004 NUM 033 026 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת 004 NUM 033 027 ויסעו מתחת ויחנו בתרח 004 NUM 033 028 ויסעו מתרח ויחנו במתקה 004 NUM 033 029 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה 004 NUM 033 030 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות 004 NUM 033 031 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן 004 NUM 033 032 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד 004 NUM 033 033 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה 004 NUM 033 034 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה 004 NUM 033 035 ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר 004 NUM 033 036 ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש 004 NUM 033 037 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום 004 NUM 033 038 ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה--וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש 004 NUM 033 039 ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר 004 NUM 033 040 וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען--בבא בני ישראל 004 NUM 033 041 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה 004 NUM 033 042 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן 004 NUM 033 043 ויסעו מפונן ויחנו באבת 004 NUM 033 044 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב 004 NUM 033 045 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד 004 NUM 033 046 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה 004 NUM 033 047 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו 004 NUM 033 048 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו 004 NUM 033 049 ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב 004 NUM 033 050 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר 004 NUM 033 051 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען 004 NUM 033 052 והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו 004 NUM 033 053 והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה 004 NUM 033 054 והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו--אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו 004 NUM 033 055 ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם--והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם--על הארץ אשר אתם ישבים בה 004 NUM 033 056 והיה כאשר דמיתי לעשות להם--אעשה לכם 004 NUM 034 001 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 034 002 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה 004 NUM 034 003 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה 004 NUM 034 004 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה (והיו) תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה 004 NUM 034 005 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה 004 NUM 034 006 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים 004 NUM 034 007 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר 004 NUM 034 008 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה 004 NUM 034 009 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון 004 NUM 034 010 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה 004 NUM 034 011 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה 004 NUM 034 012 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב 004 NUM 034 013 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה 004 NUM 034 014 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם 004 NUM 034 015 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו--קדמה מזרחה 004 NUM 034 016 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 034 017 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון 004 NUM 034 018 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה--תקחו לנחל את הארץ 004 NUM 034 019 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה 004 NUM 034 020 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד 004 NUM 034 021 למטה בנימן אלידד בן כסלון 004 NUM 034 022 ולמטה בני דן נשיא--בקי בן יגלי 004 NUM 034 023 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא--חניאל בן אפד 004 NUM 034 024 ולמטה בני אפרים נשיא--קמואל בן שפטן 004 NUM 034 025 ולמטה בני זבולן נשיא--אליצפן בן פרנך 004 NUM 034 026 ולמטה בני יששכר נשיא--פלטיאל בן עזן 004 NUM 034 027 ולמטה בני אשר נשיא--אחיהוד בן שלמי 004 NUM 034 028 ולמטה בני נפתלי נשיא--פדהאל בן עמיהוד 004 NUM 034 029 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען 004 NUM 035 001 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר 004 NUM 035 002 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים 004 NUM 035 003 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם 004 NUM 035 004 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים--מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב 004 NUM 035 005 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה--והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים 004 NUM 035 006 ואת הערים אשר תתנו ללוים--את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר 004 NUM 035 007 כל הערים אשר תתנו ללוים--ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן 004 NUM 035 008 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל--מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים 004 NUM 035 009 וידבר יהוה אל משה לאמר 004 NUM 035 010 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען 004 NUM 035 011 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה 004 NUM 035 012 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט 004 NUM 035 013 והערים אשר תתנו--שש ערי מקלט תהיינה לכם 004 NUM 035 014 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה 004 NUM 035 015 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט--לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה 004 NUM 035 016 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח 004 NUM 035 017 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח 004 NUM 035 018 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת--רצח הוא מות יומת הרצח 004 NUM 035 019 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו 004 NUM 035 020 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת 004 NUM 035 021 או באיבה הכהו בידו וימת--מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח--בפגעו בו 004 NUM 035 022 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה 004 NUM 035 023 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת--והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו 004 NUM 035 024 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם--על המשפטים האלה 004 NUM 035 025 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש 004 NUM 035 026 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה 004 NUM 035 027 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח--אין לו דם 004 NUM 035 028 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל--ישוב הרצח אל ארץ אחזתו 004 NUM 035 029 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם 004 NUM 035 030 כל מכה נפש--לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות 004 NUM 035 031 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת 004 NUM 035 032 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן 004 NUM 035 033 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו 004 NUM 035 034 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה--אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה--שכן בתוך בני ישראל 004 NUM 036 001 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה--ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים--ראשי אבות לבני ישראל 004 NUM 036 002 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו 004 NUM 036 003 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע 004 NUM 036 004 ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן 004 NUM 036 005 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים 004 NUM 036 006 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם--תהיינה לנשים 004 NUM 036 007 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל 004 NUM 036 008 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל--לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו 004 NUM 036 009 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל 004 NUM 036 010 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד 004 NUM 036 011 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה--בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים 004 NUM 036 012 ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן 004 NUM 036 013 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה--אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו # # BOOK 005 DEU Deuteronomy דברים 005 DEU 001 001 אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת--ודי זהב 005 DEU 001 002 אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע 005 DEU 001 003 ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם 005 DEU 001 004 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי 005 DEU 001 005 בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר 005 DEU 001 006 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה 005 DEU 001 007 פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת 005 DEU 001 008 ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם 005 DEU 001 009 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם 005 DEU 001 010 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב 005 DEU 001 011 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם--אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם 005 DEU 001 012 איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם 005 DEU 001 013 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים--לשבטיכם ואשימם בראשיכם 005 DEU 001 014 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות 005 DEU 001 015 ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם 005 DEU 001 016 ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו 005 DEU 001 017 לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו 005 DEU 001 018 ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון 005 DEU 001 019 ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע 005 DEU 001 020 ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו 005 DEU 001 021 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך--את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל תירא ואל תחת 005 DEU 001 022 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר--את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן 005 DEU 001 023 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט 005 DEU 001 024 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה 005 DEU 001 025 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו 005 DEU 001 026 ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם 005 DEU 001 027 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו 005 DEU 001 028 אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם 005 DEU 001 029 ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם 005 DEU 001 030 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים--לעיניכם 005 DEU 001 031 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו--בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה 005 DEU 001 032 ובדבר הזה--אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם 005 DEU 001 033 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום--לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם 005 DEU 001 034 וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר 005 DEU 001 035 אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה--את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם 005 DEU 001 036 זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו--יען אשר מלא אחרי יהוה 005 DEU 001 037 גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם 005 DEU 001 038 יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל 005 DEU 001 039 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע--המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה 005 DEU 001 040 ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף 005 DEU 001 041 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה 005 DEU 001 042 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו--כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם 005 DEU 001 043 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה 005 DEU 001 044 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה 005 DEU 001 045 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם 005 DEU 001 046 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם 005 DEU 002 001 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים 005 DEU 002 002 ויאמר יהוה אלי לאמר 005 DEU 002 003 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה 005 DEU 002 004 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד 005 DEU 002 005 אל תתגרו בם--כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר 005 DEU 002 006 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף--ושתיתם 005 DEU 002 007 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך--ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך--לא חסרת דבר 005 DEU 002 008 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב 005 DEU 002 009 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה--כי לבני לוט נתתי את ער ירשה 005 DEU 002 010 האמים לפנים ישבו בה--עם גדול ורב ורם כענקים 005 DEU 002 011 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים 005 DEU 002 012 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם 005 DEU 002 013 עתה קמו ועברו לכם--את נחל זרד ונעבר את נחל זרד 005 DEU 002 014 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה--עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם 005 DEU 002 015 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם 005 DEU 002 016 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות--מקרב העם 005 DEU 002 017 וידבר יהוה אלי לאמר 005 DEU 002 018 אתה עבר היום את גבול מואב את ער 005 DEU 002 019 וקרבת מול בני עמון--אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה--כי לבני לוט נתתיה ירשה 005 DEU 002 020 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים 005 DEU 002 021 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם 005 DEU 002 022 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר--אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה 005 DEU 002 023 והעוים הישבים בחצרים עד עזה--כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם 005 DEU 002 024 קומו סעו ועברו את נחל ארנן--ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה 005 DEU 002 025 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים--אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך 005 DEU 002 026 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר 005 DEU 002 027 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול 005 DEU 002 028 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי 005 DEU 002 029 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער--עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו 005 DEU 002 030 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה 005 DEU 002 031 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו 005 DEU 002 032 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--יהצה 005 DEU 002 033 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו 005 DEU 002 034 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד 005 DEU 002 035 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו 005 DEU 002 036 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו 005 DEU 002 037 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו 005 DEU 003 001 ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה--אדרעי 005 DEU 003 002 ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון 005 DEU 003 003 ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן--ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד 005 DEU 003 004 ונלכד את כל עריו בעת ההוא--לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן 005 DEU 003 005 כל אלה ערים בצרת חומה גבהה--דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד 005 DEU 003 006 ונחרם אותם--כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל עיר מתם הנשים והטף 005 DEU 003 007 וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו 005 DEU 003 008 ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--מנחל ארנן עד הר חרמון 005 DEU 003 009 צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר 005 DEU 003 010 כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי--ערי ממלכת עוג בבשן 005 DEU 003 011 כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה--באמת איש 005 DEU 003 012 ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו--נתתי לראובני ולגדי 005 DEU 003 013 ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג--נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים 005 DEU 003 014 יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה 005 DEU 003 015 ולמכיר נתתי את הגלעד 005 DEU 003 016 ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל--ועד יבק הנחל גבול בני עמון 005 DEU 003 017 והערבה והירדן וגבל--מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה 005 DEU 003 018 ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה--חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל 005 DEU 003 019 רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי מקנה רב לכם--ישבו בעריכם אשר נתתי לכם 005 DEU 003 020 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם 005 DEU 003 021 ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה--כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה 005 DEU 003 022 לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם 005 DEU 003 023 ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר 005 DEU 003 024 אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה--אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך 005 DEU 003 025 אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנן 005 DEU 003 026 ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך--אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה 005 DEU 003 027 עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה 005 DEU 003 028 וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה 005 DEU 003 029 ונשב בגיא מול בית פעור 005 DEU 004 001 ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות--למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם 005 DEU 004 002 לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו--לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם 005 DEU 004 003 עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור--השמידו יהוה אלהיך מקרבך 005 DEU 004 004 ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם--חיים כלכם היום 005 DEU 004 005 ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן--בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה 005 DEU 004 006 ושמרתם ועשיתם--כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה 005 DEU 004 007 כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו 005 DEU 004 008 ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום 005 DEU 004 009 רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך 005 DEU 004 010 יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון 005 DEU 004 011 ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים--חשך ענן וערפל 005 DEU 004 012 וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול 005 DEU 004 013 ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות--עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים 005 DEU 004 014 ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם--בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה 005 DEU 004 015 ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש 005 DEU 004 016 פן תשחתון--ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה 005 DEU 004 017 תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים 005 DEU 004 018 תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ 005 DEU 004 019 ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם--אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים 005 DEU 004 020 ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה 005 DEU 004 021 ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה 005 DEU 004 022 כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת 005 DEU 004 023 השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך 005 DEU 004 024 כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא 005 DEU 004 025 כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו 005 DEU 004 026 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון 005 DEU 004 027 והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה 005 DEU 004 028 ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן--אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן 005 DEU 004 029 ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך 005 DEU 004 030 בצר לך--ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו 005 DEU 004 031 כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם 005 DEU 004 032 כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו 005 DEU 004 033 השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה--ויחי 005 DEU 004 034 או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים--לעיניך 005 DEU 004 035 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו 005 DEU 004 036 מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש 005 DEU 004 037 ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים 005 DEU 004 038 להוריש גוים גדלים ועצמים ממך--מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה--כיום הזה 005 DEU 004 039 וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד 005 DEU 004 040 ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים 005 DEU 004 041 אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש 005 DEU 004 042 לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם ונס אל אחת מן הערים האל--וחי 005 DEU 004 043 את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי 005 DEU 004 044 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל 005 DEU 004 045 אלה העדת והחקים והמשפטים--אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים 005 DEU 004 046 בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים 005 DEU 004 047 ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--מזרח שמש 005 DEU 004 048 מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן--הוא חרמון 005 DEU 004 049 וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה--תחת אשדת הפסגה 005 DEU 005 001 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם 005 DEU 005 002 יהוה אלהינו כרת עמנו ברית--בחרב 005 DEU 005 003 לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים 005 DEU 005 004 פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר--מתוך האש 005 DEU 005 005 אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר 005 DEU 005 006 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני 005 DEU 005 007 לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת--ואשר במים מתחת לארץ 005 DEU 005 008 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא--פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי 005 DEU 005 009 ועשה חסד לאלפים--לאהבי ולשמרי מצותו (מצותי) 005 DEU 005 010 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא 005 DEU 005 011 שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך 005 DEU 005 012 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך 005 DEU 005 013 ויום השביעי--שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך כמוך 005 DEU 005 014 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת 005 DEU 005 015 כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך--למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך 005 DEU 005 016 לא תרצח ולא תנאף ולא תגנב ולא תענה ברעך עד שוא 005 DEU 005 017 ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך 005 DEU 005 018 את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל--קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי 005 DEU 005 019 ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם 005 DEU 005 020 ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי 005 DEU 005 021 ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד--ומתנו 005 DEU 005 022 כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו--ויחי 005 DEU 005 023 קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך--ושמענו ועשינו 005 DEU 005 024 וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך--היטיבו כל אשר דברו 005 DEU 005 025 מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי--כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם 005 DEU 005 026 לך אמר להם שובו לכם לאהליכם 005 DEU 005 027 ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה 005 DEU 005 028 ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל 005 DEU 005 029 בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם--תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון 005 DEU 006 001 וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם--לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה 005 DEU 006 002 למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך--ולמען יארכן ימיך 005 DEU 006 003 ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--ארץ זבת חלב ודבש 005 DEU 006 004 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד 005 DEU 006 005 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך 005 DEU 006 006 והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום--על לבבך 005 DEU 006 007 ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך 005 DEU 006 008 וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך 005 DEU 006 009 וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך 005 DEU 006 010 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב--לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית 005 DEU 006 011 ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת 005 DEU 006 012 השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים 005 DEU 006 013 את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע 005 DEU 006 014 לא תלכון אחרי אלהים אחרים--מאלהי העמים אשר סביבותיכם 005 DEU 006 015 כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה 005 DEU 006 016 לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה 005 DEU 006 017 שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך 005 DEU 006 018 ועשית הישר והטוב בעיני יהוה--למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך 005 DEU 006 019 להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה 005 DEU 006 020 כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם 005 DEU 006 021 ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה 005 DEU 006 022 ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו--לעינינו 005 DEU 006 023 ואותנו הוציא משם--למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו 005 DEU 006 024 ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו--לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה 005 DEU 006 025 וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו--כאשר צונו 005 DEU 007 001 כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי--שבעה גוים רבים ועצומים ממך 005 DEU 007 002 ונתנם יהוה אלהיך לפניך--והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם 005 DEU 007 003 ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך 005 DEU 007 004 כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר 005 DEU 007 005 כי אם כה תעשו להם--מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש 005 DEU 007 006 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה 005 DEU 007 007 לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם--ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים 005 DEU 007 008 כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים 005 DEU 007 009 וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן--שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור 005 DEU 007 010 ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו 005 DEU 007 011 ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום--לעשותם 005 DEU 007 012 והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם--ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך 005 DEU 007 013 ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך 005 DEU 007 014 ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך 005 DEU 007 015 והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך 005 DEU 007 016 ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך 005 DEU 007 017 כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם 005 DEU 007 018 לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים 005 DEU 007 019 המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם 005 DEU 007 020 וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים--מפניך 005 DEU 007 021 לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא 005 DEU 007 022 ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך--מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה 005 DEU 007 023 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם 005 DEU 007 024 ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם 005 DEU 007 025 פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך--פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא 005 DEU 007 026 ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא 005 DEU 008 001 כל המצוה אשר אנכי מצוך היום--תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם 005 DEU 008 002 וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה--במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו--אם לא 005 DEU 008 003 ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם--כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם 005 DEU 008 004 שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה--זה ארבעים שנה 005 DEU 008 005 וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך 005 DEU 008 006 ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו 005 DEU 008 007 כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים--עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר 005 DEU 008 008 ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש 005 DEU 008 009 ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם--לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת 005 DEU 008 010 ואכלת ושבעת--וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך 005 DEU 008 011 השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום 005 DEU 008 012 פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת 005 DEU 008 013 ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה 005 DEU 008 014 ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים 005 DEU 008 015 המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש 005 DEU 008 016 המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך--להיטבך באחריתך 005 DEU 008 017 ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה 005 DEU 008 018 וזכרת את יהוה אלהיך--כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה 005 DEU 008 019 והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם--העדתי בכם היום כי אבד תאבדון 005 DEU 008 020 כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם--כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם 005 DEU 009 001 שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך--ערים גדלת ובצרת בשמים 005 DEU 009 002 עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת--מי יתיצב לפני בני ענק 005 DEU 009 003 וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה--הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך 005 DEU 009 004 אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך 005 DEU 009 005 לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב 005 DEU 009 006 וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת--לרשתה כי עם קשה ערף אתה 005 DEU 009 007 זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה 005 DEU 009 008 ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם 005 DEU 009 009 בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי 005 DEU 009 010 ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים--כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש--ביום הקהל 005 DEU 009 011 ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים--לחות הברית 005 DEU 009 012 ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה--כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם--עשו להם מסכה 005 DEU 009 013 ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא 005 DEU 009 014 הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו 005 DEU 009 015 ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי 005 DEU 009 016 וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם--עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר--מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם 005 DEU 009 017 ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם 005 DEU 009 018 ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו 005 DEU 009 019 כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא 005 DEU 009 020 ובאהרן התאנף יהוה מאד--להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא 005 DEU 009 021 ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר 005 DEU 009 022 ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה--מקצפים הייתם את יהוה 005 DEU 009 023 ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו 005 DEU 009 024 ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם 005 DEU 009 025 ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה--אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם 005 DEU 009 026 ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך--אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה 005 DEU 009 027 זכר לעבדיך--לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו 005 DEU 009 028 פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר 005 DEU 009 029 והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה 005 DEU 010 001 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ 005 DEU 010 002 ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון 005 DEU 010 003 ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי 005 DEU 010 004 ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי 005 DEU 010 005 ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה 005 DEU 010 006 ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן--מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו 005 DEU 010 007 משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים 005 DEU 010 008 בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה--לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה 005 DEU 010 009 על כן לא היה ללוי חלק ונחלה--עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו 005 DEU 010 010 ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים--ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא--לא אבה יהוה השחיתך 005 DEU 010 011 ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם 005 DEU 010 012 ועתה ישראל--מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך 005 DEU 010 013 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום--לטוב לך 005 DEU 010 014 הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה 005 DEU 010 015 רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים--כיום הזה 005 DEU 010 016 ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם--לא תקשו עוד 005 DEU 010 017 כי יהוה אלהיכם--הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד 005 DEU 010 018 עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה 005 DEU 010 019 ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים 005 DEU 010 020 את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע 005 DEU 010 021 הוא תהלתך והוא אלהיך--אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך 005 DEU 010 022 בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב 005 DEU 011 001 ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו--כל הימים 005 DEU 011 002 וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו--את ידו החזקה וזרעו הנטויה 005 DEU 011 003 ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים--לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו 005 DEU 011 004 ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה 005 DEU 011 005 ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה 005 DEU 011 006 ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם--ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל 005 DEU 011 007 כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה 005 DEU 011 008 ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום--למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה 005 DEU 011 009 ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב ודבש 005 DEU 011 010 כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק 005 DEU 011 011 והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה--ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים 005 DEU 011 012 ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה--מרשית השנה ועד אחרית שנה 005 DEU 011 013 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום--לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם 005 DEU 011 014 ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך 005 DEU 011 015 ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת 005 DEU 011 016 השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם 005 DEU 011 017 וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם 005 DEU 011 018 ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם 005 DEU 011 019 ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך 005 DEU 011 020 וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך 005 DEU 011 021 למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם--כימי השמים על הארץ 005 DEU 011 022 כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם--לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו--ולדבקה בו 005 DEU 011 023 והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם 005 DEU 011 024 כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו--לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון--יהיה גבלכם 005 DEU 011 025 לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם 005 DEU 011 026 ראה אנכי נתן לפניכם--היום ברכה וקללה 005 DEU 011 027 את הברכה--אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום 005 DEU 011 028 והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם 005 DEU 011 029 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל 005 DEU 011 030 הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה--מול הגלגל אצל אלוני מרה 005 DEU 011 031 כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה 005 DEU 011 032 ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום 005 DEU 012 001 אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים--אשר אתם חיים על האדמה 005 DEU 012 002 אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם--את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן 005 DEU 012 003 ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא 005 DEU 012 004 לא תעשון כן ליהוה אלהיכם 005 DEU 012 005 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם--לשכנו תדרשו ובאת שמה 005 DEU 012 006 והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם 005 DEU 012 007 ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם--אשר ברכך יהוה אלהיך 005 DEU 012 008 לא תעשון--ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו 005 DEU 012 009 כי לא באתם עד עתה--אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך 005 DEU 012 010 ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח 005 DEU 012 011 והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם--שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה 005 DEU 012 012 ושמחתם לפני יהוה אלהיכם--אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם 005 DEU 012 013 השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה 005 DEU 012 014 כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך--שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך 005 DEU 012 015 רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך--בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל 005 DEU 012 016 רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים 005 DEU 012 017 לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך 005 DEU 012 018 כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו--אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך 005 DEU 012 019 השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך 005 DEU 012 020 כי ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר--בכל אות נפשך תאכל בשר 005 DEU 012 021 כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך--ואכלת בשעריך בכל אות נפשך 005 DEU 012 022 אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל--כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו 005 DEU 012 023 רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר 005 DEU 012 024 לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים 005 DEU 012 025 לא תאכלנו--למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה 005 DEU 012 026 רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה 005 DEU 012 027 ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל 005 DEU 012 028 שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם--כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך 005 DEU 012 029 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם--מפניך וירשת אתם וישבת בארצם 005 DEU 012 030 השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני 005 DEU 012 031 לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם--כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם 005 DEU 012 032 את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם--אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו 005 DEU 013 001 כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת 005 DEU 013 002 ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם--ונעבדם 005 DEU 013 003 לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם 005 DEU 013 004 אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון 005 DEU 013 005 והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים--להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך 005 DEU 013 006 כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך--בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך 005 DEU 013 007 מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך--מקצה הארץ ועד קצה הארץ 005 DEU 013 008 לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו 005 DEU 013 009 כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה 005 DEU 013 010 וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים 005 DEU 013 011 וכל ישראל--ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה--בקרבך 005 DEU 013 012 כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם--לאמר 005 DEU 013 013 יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים--אשר לא ידעתם 005 DEU 013 014 ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך 005 DEU 013 015 הכה תכה את ישבי העיר ההוא--לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב 005 DEU 013 016 ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד 005 DEU 013 017 ולא ידבק בידך מאומה מן החרם--למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך 005 DEU 013 018 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך 005 DEU 014 001 בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם--למת 005 DEU 014 002 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה 005 DEU 014 003 לא תאכל כל תועבה 005 DEU 014 004 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים 005 DEU 014 005 איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר 005 DEU 014 006 וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה--אתה תאכלו 005 DEU 014 007 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו--טמאים הם לכם 005 DEU 014 008 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה--טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו 005 DEU 014 009 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו 005 DEU 014 010 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו--טמא הוא לכם 005 DEU 014 011 כל צפור טהרה תאכלו 005 DEU 014 012 וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה 005 DEU 014 013 והראה ואת האיה והדיה למינה 005 DEU 014 014 ואת כל ערב למינו 005 DEU 014 015 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו 005 DEU 014 016 את הכוס ואת הינשוף והתנשמת 005 DEU 014 017 והקאת ואת הרחמה ואת השלך 005 DEU 014 018 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף 005 DEU 014 019 וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו 005 DEU 014 020 כל עוף טהור תאכלו 005 DEU 014 021 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי--כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו 005 DEU 014 022 עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה 005 DEU 014 023 ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך--כל הימים 005 DEU 014 024 וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו--כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך 005 DEU 014 025 ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו 005 DEU 014 026 ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך 005 DEU 014 027 והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך 005 DEU 014 028 מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך 005 DEU 014 029 ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו--למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה 005 DEU 015 001 מקץ שבע שנים תעשה שמטה 005 DEU 015 002 וזה דבר השמטה--שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה 005 DEU 015 003 את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך 005 DEU 015 004 אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה 005 DEU 015 005 רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום 005 DEU 015 006 כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו 005 DEU 015 007 כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון 005 DEU 015 008 כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו 005 DEU 015 009 השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא 005 DEU 015 010 נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך 005 DEU 015 011 כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך 005 DEU 015 012 כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה--ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך 005 DEU 015 013 וכי תשלחנו חפשי מעמך--לא תשלחנו ריקם 005 DEU 015 014 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו 005 DEU 015 015 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה--היום 005 DEU 015 016 והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך 005 DEU 015 017 ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן 005 DEU 015 018 לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך--כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה 005 DEU 015 019 כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר--תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך 005 DEU 015 020 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה--אתה וביתך 005 DEU 015 021 וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע--לא תזבחנו ליהוה אלהיך 005 DEU 015 022 בשעריך תאכלנו--הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל 005 DEU 015 023 רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים 005 DEU 016 001 שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים--לילה 005 DEU 016 002 וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם 005 DEU 016 003 לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים--למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך 005 DEU 016 004 ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון--לבקר 005 DEU 016 005 לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך 005 DEU 016 006 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו--שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים 005 DEU 016 007 ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך 005 DEU 016 008 ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך--לא תעשה מלאכה 005 DEU 016 009 שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות 005 DEU 016 010 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך--מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך 005 DEU 016 011 ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך--במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם 005 DEU 016 012 וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה 005 DEU 016 013 חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך--מגרנך ומיקבך 005 DEU 016 014 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך 005 DEU 016 015 שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח 005 DEU 016 016 שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם 005 DEU 016 017 איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך 005 DEU 016 018 שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק 005 DEU 016 019 לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד--כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם 005 DEU 016 020 צדק צדק תרדף--למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך 005 DEU 016 021 לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך--אשר תעשה לך 005 DEU 016 022 ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך 005 DEU 017 001 לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום--כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא 005 DEU 017 002 כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך--לעבר בריתו 005 DEU 017 003 וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים--אשר לא צויתי 005 DEU 017 004 והגד לך ושמעת ודרשת היטב--והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל 005 DEU 017 005 והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך--את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו 005 DEU 017 006 על פי שנים עדים או שלשה עדים--יומת המת לא יומת על פי עד אחד 005 DEU 017 007 יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך 005 DEU 017 008 כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית--אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו 005 DEU 017 009 ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט 005 DEU 017 010 ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך 005 DEU 017 011 על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך--תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך--ימין ושמאל 005 DEU 017 012 והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט--ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל 005 DEU 017 013 וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד 005 DEU 017 014 כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי 005 DEU 017 015 שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא 005 DEU 017 016 רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד 005 DEU 017 017 ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד 005 DEU 017 018 והיה כשבתו על כסא ממלכתו--וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים 005 DEU 017 019 והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו--למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם 005 DEU 017 020 לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול--למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל 005 DEU 018 001 לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה--עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון 005 DEU 018 002 ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו 005 DEU 018 003 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח--אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה 005 DEU 018 004 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך--תתן לו 005 DEU 018 005 כי בו בחר יהוה אלהיך--מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים 005 DEU 018 006 וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה 005 DEU 018 007 ושרת בשם יהוה אלהיו--ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה 005 DEU 018 008 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות 005 DEU 018 009 כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם 005 DEU 018 010 לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף 005 DEU 018 011 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים 005 DEU 018 012 כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך 005 DEU 018 013 תמים תהיה עם יהוה אלהיך 005 DEU 018 014 כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם--אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה--לא כן נתן לך יהוה אלהיך 005 DEU 018 015 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון 005 DEU 018 016 ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות 005 DEU 018 017 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו 005 DEU 018 018 נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו 005 DEU 018 019 והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי--אנכי אדרש מעמו 005 DEU 018 020 אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים--ומת הנביא ההוא 005 DEU 018 021 וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה 005 DEU 018 022 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבא--הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו 005 DEU 019 001 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם 005 DEU 019 002 שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך--אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה 005 DEU 019 003 תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח 005 DEU 019 004 וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם 005 DEU 019 005 ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה--וחי 005 DEU 019 006 פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום 005 DEU 019 007 על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך 005 DEU 019 008 ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך 005 DEU 019 009 כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים--ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה 005 DEU 019 010 ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים 005 DEU 019 011 וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל 005 DEU 019 012 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם--ומת 005 DEU 019 013 לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך 005 DEU 019 014 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים--בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה 005 DEU 019 015 לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים--יקום דבר 005 DEU 019 016 כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה 005 DEU 019 017 ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם 005 DEU 019 018 ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו 005 DEU 019 019 ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך 005 DEU 019 020 והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה--בקרבך 005 DEU 019 021 ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל 005 DEU 020 001 כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים 005 DEU 020 002 והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם 005 DEU 020 003 ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם 005 DEU 020 004 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם--להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם 005 DEU 020 005 ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו 005 DEU 020 006 ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו--ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו 005 DEU 020 007 ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה--ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה 005 DEU 020 008 ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו 005 DEU 020 009 והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם 005 DEU 020 010 כי תקרב אל עיר להלחם עליה--וקראת אליה לשלום 005 DEU 020 011 והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס--ועבדוך 005 DEU 020 012 ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה--וצרת עליה 005 DEU 020 013 ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב 005 DEU 020 014 רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה--תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך 005 DEU 020 015 כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה 005 DEU 020 016 רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה--לא תחיה כל נשמה 005 DEU 020 017 כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי--כאשר צוך יהוה אלהיך 005 DEU 020 018 למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם 005 DEU 020 019 כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור 005 DEU 020 020 רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא--אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה 005 DEU 021 001 כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו 005 DEU 021 002 ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל 005 DEU 021 003 והיה העיר הקרבה אל החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל 005 DEU 021 004 והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל 005 DEU 021 005 ונגשו הכהנים בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע 005 DEU 021 006 וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל--ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל 005 DEU 021 007 וענו ואמרו ידינו לא שפכה (שפכו) את הדם הזה ועינינו לא ראו 005 DEU 021 008 כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם 005 DEU 021 009 ואתה תבער הדם הנקי--מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה 005 DEU 021 010 כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך--ושבית שביו 005 DEU 021 011 וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה 005 DEU 021 012 והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה 005 DEU 021 013 והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה 005 DEU 021 014 והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה 005 DEU 021 015 כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה 005 DEU 021 016 והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו--לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר 005 DEU 021 017 כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה 005 DEU 021 018 כי יהיה לאיש בן סורר ומורה--איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם 005 DEU 021 019 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו 005 DEU 021 020 ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה--איננו שמע בקלנו זולל וסבא 005 DEU 021 021 ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו 005 DEU 021 022 וכי יהיה באיש חטא משפט מות--והומת ותלית אתו על עץ 005 DEU 021 023 לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא--כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה 005 DEU 022 001 לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך 005 DEU 022 002 ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו--ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו 005 DEU 022 003 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם 005 DEU 022 004 לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו 005 DEU 022 005 לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה 005 DEU 022 006 כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים--לא תקח האם על הבנים 005 DEU 022 007 שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים 005 DEU 022 008 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו 005 DEU 022 009 לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם 005 DEU 022 010 לא תחרש בשור ובחמר יחדו 005 DEU 022 011 לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו 005 DEU 022 012 גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה 005 DEU 022 013 כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה 005 DEU 022 014 ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים 005 DEU 022 015 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר--השערה 005 DEU 022 016 ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה--וישנאה 005 DEU 022 017 והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר 005 DEU 022 018 ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו 005 DEU 022 019 וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה--כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו 005 DEU 022 020 ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער 005 DEU 022 021 והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה--כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך 005 DEU 022 022 כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם--האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל 005 DEU 022 023 כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה 005 DEU 022 024 והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו--את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך 005 DEU 022 025 ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה--לבדו 005 DEU 022 026 ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש--כן הדבר הזה 005 DEU 022 027 כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה 005 DEU 022 028 כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו 005 DEU 022 029 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער--חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה--לא יוכל שלחה כל ימיו 005 DEU 022 030 לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו 005 DEU 023 001 לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה 005 DEU 023 002 לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה 005 DEU 023 003 לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם 005 DEU 023 004 על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים--לקללך 005 DEU 023 005 ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך 005 DEU 023 006 לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם 005 DEU 023 007 לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו 005 DEU 023 008 בנים אשר יולדו להם דור שלישי--יבא להם בקהל יהוה 005 DEU 023 009 כי תצא מחנה על איביך ונשמרת--מכל דבר רע 005 DEU 023 010 כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה--ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה 005 DEU 023 011 והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה 005 DEU 023 012 ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ 005 DEU 023 013 ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך 005 DEU 023 014 כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך 005 DEU 023 015 לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו 005 DEU 023 016 עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך--בטוב לו לא תוננו 005 DEU 023 017 לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל 005 DEU 023 018 לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך--לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם 005 DEU 023 019 לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך 005 DEU 023 020 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה 005 DEU 023 021 כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא 005 DEU 023 022 וכי תחדל לנדר--לא יהיה בך חטא 005 DEU 023 023 מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך 005 DEU 023 024 כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן 005 DEU 023 025 כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך 005 DEU 024 001 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו 005 DEU 024 002 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר 005 DEU 024 003 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה 005 DEU 024 004 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה 005 DEU 024 005 כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח 005 DEU 024 006 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל 005 DEU 024 007 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך 005 DEU 024 008 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות 005 DEU 024 009 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים 005 DEU 024 010 כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו 005 DEU 024 011 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה 005 DEU 024 012 ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו 005 DEU 024 013 השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך 005 DEU 024 014 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך 005 DEU 024 015 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא 005 DEU 024 016 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו 005 DEU 024 017 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה 005 DEU 024 018 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה 005 DEU 024 019 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך 005 DEU 024 020 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה 005 DEU 024 021 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה 005 DEU 024 022 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה 005 DEU 025 001 כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע 005 DEU 025 002 והיה אם בן הכות הרשע--והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר 005 DEU 025 003 ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך 005 DEU 025 004 לא תחסם שור בדישו 005 DEU 025 005 כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו--לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה 005 DEU 025 006 והיה הבכור אשר תלד--יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל 005 DEU 025 007 ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה יבמי 005 DEU 025 008 וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה 005 DEU 025 009 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו 005 DEU 025 010 ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל 005 DEU 025 011 כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו 005 DEU 025 012 וקצתה את כפה לא תחוס עינך 005 DEU 025 013 לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה 005 DEU 025 014 לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה 005 DEU 025 015 אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך--למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך 005 DEU 025 016 כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול 005 DEU 025 017 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים 005 DEU 025 018 אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך--ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים 005 DEU 025 019 והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה--תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח 005 DEU 026 001 והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה 005 DEU 026 002 ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם 005 DEU 026 003 ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו 005 DEU 026 004 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו--לפני מזבח יהוה אלהיך 005 DEU 026 005 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב 005 DEU 026 006 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה 005 DEU 026 007 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו 005 DEU 026 008 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל--ובאתות ובמפתים 005 DEU 026 009 ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש 005 DEU 026 010 ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך 005 DEU 026 011 ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך--ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך 005 DEU 026 012 כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת--שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו 005 DEU 026 013 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי 005 DEU 026 014 לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי--עשיתי ככל אשר צויתני 005 DEU 026 015 השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו--כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש 005 DEU 026 016 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה--ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך 005 DEU 026 017 את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו 005 DEU 026 018 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו 005 DEU 026 019 ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר 005 DEU 027 001 ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום 005 DEU 027 002 והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד 005 DEU 027 003 וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת--בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך 005 DEU 027 004 והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד 005 DEU 027 005 ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל 005 DEU 027 006 אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך 005 DEU 027 007 וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך 005 DEU 027 008 וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת--באר היטב 005 DEU 027 009 וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך 005 DEU 027 010 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום 005 DEU 027 011 ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר 005 DEU 027 012 אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן 005 DEU 027 013 ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי 005 DEU 027 014 וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל--קול רם 005 DEU 027 015 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש--ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן 005 DEU 027 016 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 017 ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 018 ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 019 ארור מטה משפט גר יתום--ואלמנה ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 020 ארור שכב עם אשת אביו--כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 021 ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 022 ארור שכב עם אחתו--בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 023 ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 024 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 025 ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן 005 DEU 027 026 ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת--לעשות אותם ואמר כל העם אמן 005 DEU 028 001 והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום--ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ 005 DEU 028 002 ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך 005 DEU 028 003 ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה 005 DEU 028 004 ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך--שגר אלפיך ועשתרות צאנך 005 DEU 028 005 ברוך טנאך ומשארתך 005 DEU 028 006 ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך 005 DEU 028 007 יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך 005 DEU 028 008 יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך--בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך 005 DEU 028 009 יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו 005 DEU 028 010 וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך 005 DEU 028 011 והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך 005 DEU 028 012 יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה 005 DEU 028 013 ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום--לשמר ולעשות 005 DEU 028 014 ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום--ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים--לעבדם 005 DEU 028 015 והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום--ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך 005 DEU 028 016 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה 005 DEU 028 017 ארור טנאך ומשארתך 005 DEU 028 018 ארור פרי בטנך ופרי אדמתך--שגר אלפיך ועשתרת צאנך 005 DEU 028 019 ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך 005 DEU 028 020 ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה--עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני 005 DEU 028 021 ידבק יהוה בך את הדבר--עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה 005 DEU 028 022 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך 005 DEU 028 023 והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל 005 DEU 028 024 יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך 005 DEU 028 025 יתנך יהוה נגף לפני איביך--בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ 005 DEU 028 026 והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד 005 DEU 028 027 יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים (ובטחרים) ובגרב ובחרס--אשר לא תוכל להרפא 005 DEU 028 028 יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב 005 DEU 028 029 והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים--ואין מושיע 005 DEU 028 030 אשה תארש ואיש אחר ישגלנה (ישכבנה)--בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו 005 DEU 028 031 שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו--חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע 005 DEU 028 032 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך 005 DEU 028 033 פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ--כל הימים 005 DEU 028 034 והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה 005 DEU 028 035 יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא--מכף רגלך ועד קדקדך 005 DEU 028 036 יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן 005 DEU 028 037 והיית לשמה למשל ולשנינה--בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה 005 DEU 028 038 זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה 005 DEU 028 039 כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת 005 DEU 028 040 זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך 005 DEU 028 041 בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי 005 DEU 028 042 כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל 005 DEU 028 043 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה 005 DEU 028 044 הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב 005 DEU 028 045 ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך--לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך 005 DEU 028 046 והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם 005 DEU 028 047 תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב--מרב כל 005 DEU 028 048 ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך 005 DEU 028 049 ישא יהוה עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו 005 DEU 028 050 גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן 005 DEU 028 051 ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך--עד האבידו אתך 005 DEU 028 052 והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהת והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך 005 DEU 028 053 ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך 005 DEU 028 054 האיש הרך בך והענג מאד--תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר 005 DEU 028 055 מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך 005 DEU 028 056 הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך--תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה 005 DEU 028 057 ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר--במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך 005 DEU 028 058 אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתבים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה--את יהוה אלהיך 005 DEU 028 059 והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלת ונאמנות וחלים רעים ונאמנים 005 DEU 028 060 והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך 005 DEU 028 061 גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת--יעלם יהוה עליך עד השמדך 005 DEU 028 062 ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך 005 DEU 028 063 והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם--כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה 005 DEU 028 064 והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך--עץ ואבן 005 DEU 028 065 ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש 005 DEU 028 066 והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך 005 DEU 028 067 בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר--מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה 005 DEU 028 068 והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה 005 DEU 029 001 אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל--בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב 005 DEU 029 002 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו 005 DEU 029 003 המסות הגדלת אשר ראו עיניך--האתת והמפתים הגדלים ההם 005 DEU 029 004 ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה 005 DEU 029 005 ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך 005 DEU 029 006 לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם--למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם 005 DEU 029 007 ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה--ונכם 005 DEU 029 008 ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי--ולחצי שבט המנשי 005 DEU 029 009 ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם--למען תשכילו את כל אשר תעשון 005 DEU 029 010 אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל 005 DEU 029 011 טפכם נשיכם--וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך 005 DEU 029 012 לעברך בברית יהוה אלהיך--ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום 005 DEU 029 013 למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים--כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב 005 DEU 029 014 ולא אתכם לבדכם--אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת 005 DEU 029 015 כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום 005 DEU 029 016 כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם 005 DEU 029 017 ותראו את שקוציהם ואת גלליהם--עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם 005 DEU 029 018 פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש--ולענה 005 DEU 029 019 והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי--כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה 005 DEU 029 020 לא יאבה יהוה סלח לו--כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים 005 DEU 029 021 והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל--ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה 005 DEU 029 022 ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה 005 DEU 029 023 גפרית ומלח שרפה כל ארצה--לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו 005 DEU 029 024 ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה 005 DEU 029 025 ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים 005 DEU 029 026 וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם 005 DEU 029 027 ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה 005 DEU 029 028 ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה 005 DEU 029 029 הנסתרת--ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם--לעשות את כל דברי התורה הזאת 005 DEU 030 001 והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה 005 DEU 030 002 ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך 005 DEU 030 003 ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה 005 DEU 030 004 אם יהיה נדחך בקצה השמים--משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך 005 DEU 030 005 והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך--וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך 005 DEU 030 006 ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך--למען חייך 005 DEU 030 007 ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך 005 DEU 030 008 ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום 005 DEU 030 009 והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך--לטבה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך 005 DEU 030 010 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך 005 DEU 030 011 כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום--לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא 005 DEU 030 012 לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה 005 DEU 030 013 ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה 005 DEU 030 014 כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו 005 DEU 030 015 ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע 005 DEU 030 016 אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית--וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה 005 DEU 030 017 ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים--ועבדתם 005 DEU 030 018 הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא תאריכן ימים על האדמה אשר אתה עבר את הירדן לבוא שמה לרשתה 005 DEU 030 019 העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ--החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים--למען תחיה אתה וזרעך 005 DEU 030 020 לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך--לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם 005 DEU 031 001 וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל 005 DEU 031 002 ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום--לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה 005 DEU 031 003 יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך--וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה 005 DEU 031 004 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם--אשר השמיד אתם 005 DEU 031 005 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם--ככל המצוה אשר צויתי אתכם 005 DEU 031 006 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך--לא ירפך ולא יעזבך 005 DEU 031 007 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ--כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם 005 DEU 031 008 ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך--לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת 005 DEU 031 009 ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל 005 DEU 031 010 ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה--בחג הסכות 005 DEU 031 011 בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל--באזניהם 005 DEU 031 012 הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך--למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת 005 DEU 031 013 ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו--ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה 005 DEU 031 014 ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות--קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד 005 DEU 031 015 וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל 005 DEU 031 016 ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו 005 DEU 031 017 וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה 005 DEU 031 018 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים 005 DEU 031 019 ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד--בבני ישראל 005 DEU 031 020 כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי 005 DEU 031 021 והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי 005 DEU 031 022 ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל 005 DEU 031 023 ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ--כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך 005 DEU 031 024 ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת--על ספר עד תמם 005 DEU 031 025 ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר 005 DEU 031 026 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד 005 DEU 031 027 כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי 005 DEU 031 028 הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ 005 DEU 031 029 כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים--כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם 005 DEU 031 030 וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת--עד תמם 005 DEU 032 001 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי 005 DEU 032 002 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב 005 DEU 032 003 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו 005 DEU 032 004 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא 005 DEU 032 005 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל 005 DEU 032 006 ה ליהוה תגמלו זאת-- עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך 005 DEU 032 007 זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך 005 DEU 032 008 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל 005 DEU 032 009 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו 005 DEU 032 010 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו-- יצרנהו כאישון עינו 005 DEU 032 011 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו 005 DEU 032 012 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר 005 DEU 032 013 ירכבהו על במותי (במתי) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור 005 DEU 032 014 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר 005 DEU 032 015 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו 005 DEU 032 016 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו 005 DEU 032 017 יזבחו לשדים לא אלה-- אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם 005 DEU 032 018 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך 005 DEU 032 019 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו 005 DEU 032 020 ויאמר אסתירה פני מהם-- אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם 005 DEU 032 021 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם 005 DEU 032 022 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים (Sheol h7585) 005 DEU 032 023 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם 005 DEU 032 024 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר 005 DEU 032 025 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה--יונק עם איש שיבה 005 DEU 032 026 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם 005 DEU 032 027 לולי כעס אויב אגור-- פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת 005 DEU 032 028 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה 005 DEU 032 029 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם 005 DEU 032 030 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם 005 DEU 032 031 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים 005 DEU 032 032 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש-- אשכלת מררת למו 005 DEU 032 033 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר 005 DEU 032 034 הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי 005 DEU 032 035 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו 005 DEU 032 036 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב 005 DEU 032 037 ואמר אי אלהימו-- צור חסיו בו 005 DEU 032 038 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם-- יהי עליכם סתרה 005 DEU 032 039 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל 005 DEU 032 040 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם 005 DEU 032 041 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם 005 DEU 032 042 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב 005 DEU 032 043 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו 005 DEU 032 044 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת--באזני העם הוא והושע בן נון 005 DEU 032 045 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה--אל כל ישראל 005 DEU 032 046 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת 005 DEU 032 047 כי לא דבר רק הוא מכם--כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה 005 DEU 032 048 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר 005 DEU 032 049 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה 005 DEU 032 050 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו 005 DEU 032 051 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן--על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל 005 DEU 032 052 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא--אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל 005 DEU 033 001 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל לפני מותו 005 DEU 033 002 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו 005 DEU 033 003 אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך 005 DEU 033 004 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב 005 DEU 033 005 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל 005 DEU 033 006 יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר 005 DEU 033 007 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה 005 DEU 033 008 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה 005 DEU 033 009 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו 005 DEU 033 010 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך 005 DEU 033 011 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון 005 DEU 033 012 לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן 005 DEU 033 013 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת 005 DEU 033 014 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים 005 DEU 033 015 ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם 005 DEU 033 016 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו 005 DEU 033 017 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה 005 DEU 033 018 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך 005 DEU 033 019 עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול 005 DEU 033 020 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד 005 DEU 033 021 וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל 005 DEU 033 022 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן 005 DEU 033 023 ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה 005 DEU 033 024 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו 005 DEU 033 025 ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך 005 DEU 033 026 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים 005 DEU 033 027 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד 005 DEU 033 028 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל 005 DEU 033 029 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך 005 DEU 034 001 ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן 005 DEU 034 002 ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון 005 DEU 034 003 ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים--עד צער 005 DEU 034 004 ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר 005 DEU 034 005 וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב--על פי יהוה 005 DEU 034 006 ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה 005 DEU 034 007 ומשה בן מאה ועשרים שנה--במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה 005 DEU 034 008 ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה 005 DEU 034 009 ויהושע בן נון מלא רוח חכמה--כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה 005 DEU 034 010 ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים 005 DEU 034 011 לכל האתת והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים--לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו 005 DEU 034 012 ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל # # BOOK 006 JOS Joshua יהושע 006 JOS 001 001 ויהי אחרי מות משה--עבד יהוה ויאמר יהוה אל יהושע בן נון משרת משה לאמר 006 JOS 001 002 משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל 006 JOS 001 003 כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו--לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה 006 JOS 001 004 מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש--יהיה גבולכם 006 JOS 001 005 לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך 006 JOS 001 006 חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם 006 JOS 001 007 רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה--אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך 006 JOS 001 008 לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל 006 JOS 001 009 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך 006 JOS 001 010 ויצו יהושע את שטרי העם לאמר 006 JOS 001 011 עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה 006 JOS 001 012 ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה--אמר יהושע לאמר 006 JOS 001 013 זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת 006 JOS 001 014 נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם 006 JOS 001 015 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש 006 JOS 001 016 ויענו את יהושע לאמר כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך 006 JOS 001 017 ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם משה 006 JOS 001 018 כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו--יומת רק חזק ואמץ 006 JOS 002 001 וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב--וישכבו שמה 006 JOS 002 002 ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל--לחפר את הארץ 006 JOS 002 003 וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך--כי לחפר את כל הארץ באו 006 JOS 002 004 ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה 006 JOS 002 005 ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו--לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום 006 JOS 002 006 והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג 006 JOS 002 007 והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו--אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם 006 JOS 002 008 והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג 006 JOS 002 009 ותאמר אל האנשים--ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם 006 JOS 002 010 כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג--אשר החרמתם אותם 006 JOS 002 011 ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם--הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת 006 JOS 002 012 ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת 006 JOS 002 013 והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי (אחיותי) ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות 006 JOS 002 014 ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת 006 JOS 002 015 ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת 006 JOS 002 016 ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם 006 JOS 002 017 ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו 006 JOS 002 018 הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה 006 JOS 002 019 והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו--ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית--דמו בראשנו אם יד תהיה בו 006 JOS 002 020 ואם תגידי את דברנו זה--והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו 006 JOS 002 021 ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון 006 JOS 002 022 וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו 006 JOS 002 023 וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו--את כל המצאות אותם 006 JOS 002 024 ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו 006 JOS 003 001 וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד הירדן--הוא וכל בני ישראל וילנו שם טרם יעברו 006 JOS 003 002 ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה 006 JOS 003 003 ויצוו את העם לאמר כראתכם את ארון ברית יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו--ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו 006 JOS 003 004 אך רחוק יהיה ביניכם ובניו כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה--כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום 006 JOS 003 005 ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה יהוה בקרבכם--נפלאות 006 JOS 003 006 ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם 006 JOS 003 007 ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך 006 JOS 003 008 ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו 006 JOS 003 009 ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה--ושמעו את דברי יהוה אלהיכם 006 JOS 003 010 ויאמר יהושע--בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי 006 JOS 003 011 הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן 006 JOS 003 012 ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל--איש אחד איש אחד לשבט 006 JOS 003 013 והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד 006 JOS 003 014 ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית--לפני העם 006 JOS 003 015 וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר 006 JOS 003 016 ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם (מאדם) העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו 006 JOS 003 017 ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן--הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן 006 JOS 004 001 ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן ויאמר יהוה אל יהושע לאמר 006 JOS 004 002 קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים--איש אחד איש אחד משבט 006 JOS 004 003 וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה 006 JOS 004 004 ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל--איש אחד איש אחד משבט 006 JOS 004 005 ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל 006 JOS 004 006 למען תהיה זאת אות--בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם 006 JOS 004 007 ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה--בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל--עד עולם 006 JOS 004 008 ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם 006 JOS 004 009 ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן--תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה 006 JOS 004 010 והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו 006 JOS 004 011 ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם 006 JOS 004 012 ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל--כאשר דבר אליהם משה 006 JOS 004 013 כארבעים אלף חלוצי הצבא--עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו 006 JOS 004 014 ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו 006 JOS 004 015 ויאמר יהוה אל יהושע לאמר 006 JOS 004 016 צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן 006 JOS 004 017 ויצו יהושע את הכהנים לאמר עלו מן הירדן 006 JOS 004 018 ויהי בעלות (כעלות) הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו 006 JOS 004 019 והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו 006 JOS 004 020 ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן--הקים יהושע בגלגל 006 JOS 004 021 ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה 006 JOS 004 022 והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה 006 JOS 004 023 אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם--עד עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו 006 JOS 004 024 למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא--למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים 006 JOS 005 001 ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו (עברם) וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל 006 JOS 005 002 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית 006 JOS 005 003 ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות 006 JOS 005 004 וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים 006 JOS 005 005 כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים--לא מלו 006 JOS 005 006 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש 006 JOS 005 007 ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך 006 JOS 005 008 ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם 006 JOS 005 009 ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה 006 JOS 005 010 ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב--בערבות יריחו 006 JOS 005 011 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח--מצות וקלוי בעצם היום הזה 006 JOS 005 012 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא 006 JOS 005 013 ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו 006 JOS 005 014 ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה--עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו 006 JOS 005 015 ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן 006 JOS 006 001 ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא 006 JOS 006 002 ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה--גבורי החיל 006 JOS 006 003 וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה--הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים 006 JOS 006 004 ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות 006 JOS 006 005 והיה במשך בקרן היובל בשמעכם (כשמעכם) את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו 006 JOS 006 006 ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה 006 JOS 006 007 ויאמרו (ויאמר) אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ--יעבר לפני ארון יהוה 006 JOS 006 008 ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם 006 JOS 006 009 והחלוץ הלך--לפני הכהנים תקעו (תקעי) השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות 006 JOS 006 010 ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו--והריעתם 006 JOS 006 011 ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה 006 JOS 006 012 וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה 006 JOS 006 013 ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך (הלוך) ותקוע בשופרות 006 JOS 006 014 ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים 006 JOS 006 015 ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים 006 JOS 006 016 ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר 006 JOS 006 017 והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית--כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו 006 JOS 006 018 ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו 006 JOS 006 019 וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל--קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא 006 JOS 006 020 וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר 006 JOS 006 021 ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב 006 JOS 006 022 ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה 006 JOS 006 023 ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום--מחוץ למחנה ישראל 006 JOS 006 024 והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל--נתנו אוצר בית יהוה 006 JOS 006 025 ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו 006 JOS 006 026 וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו--בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה 006 JOS 006 027 ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ 006 JOS 007 001 וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל 006 JOS 007 002 וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי 006 JOS 007 003 וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם--כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה 006 JOS 007 004 ויעלו מן העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי 006 JOS 007 005 ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים 006 JOS 007 006 ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב--הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם 006 JOS 007 007 ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן 006 JOS 007 008 בי אדני מה אמר--אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו 006 JOS 007 009 וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול 006 JOS 007 010 ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך 006 JOS 007 011 חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם 006 JOS 007 012 ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם--ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם 006 JOS 007 013 קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל--לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם 006 JOS 007 014 ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים 006 JOS 007 015 והיה הנלכד בחרם--ישרף באש אתו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל 006 JOS 007 016 וישכם יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה 006 JOS 007 017 ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי 006 JOS 007 018 ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח--למטה יהודה 006 JOS 007 019 ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלהי ישראל--ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני 006 JOS 007 020 ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי 006 JOS 007 021 ואראה (וארא) בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה 006 JOS 007 022 וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה 006 JOS 007 023 ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויצקם לפני יהוה 006 JOS 007 024 ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור 006 JOS 007 025 ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים 006 JOS 007 026 ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה 006 JOS 008 001 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת--קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו 006 JOS 008 002 ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה--רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה 006 JOS 008 003 ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה 006 JOS 008 004 ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר--אל תרחיקו מן העיר מאד והייתם כלכם נכנים 006 JOS 008 005 ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם 006 JOS 008 006 ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר--כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם 006 JOS 008 007 ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם 006 JOS 008 008 והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש--כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם 006 JOS 008 009 וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם 006 JOS 008 010 וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם--העי 006 JOS 008 011 וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין העי 006 JOS 008 012 ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי--מים לעיר 006 JOS 008 013 וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק 006 JOS 008 014 ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד--לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר 006 JOS 008 015 וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר 006 JOS 008 016 ויזעקו כל העם אשר בעיר (בעי) לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר 006 JOS 008 017 ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל 006 JOS 008 018 ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי--כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר 006 JOS 008 019 והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש 006 JOS 008 020 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף 006 JOS 008 021 ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי 006 JOS 008 022 ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט 006 JOS 008 023 ואת מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל יהושע 006 JOS 008 024 ויהי ככלות ישראל להרג את כל ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי חרב עד תמם וישבו כל ישראל העי ויכו אתה לפי חרב 006 JOS 008 025 ויהי כל הנפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה--שנים עשר אלף כל אנשי העי 006 JOS 008 026 ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי 006 JOS 008 027 רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל--כדבר יהוה אשר צוה את יהושע 006 JOS 008 028 וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה 006 JOS 008 029 ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה 006 JOS 008 030 אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל 006 JOS 008 031 כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה--מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים 006 JOS 008 032 ויכתב שם על האבנים--את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל 006 JOS 008 033 וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח--חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד יהוה לברך את העם ישראל--בראשנה 006 JOS 008 034 ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה--ככל הכתוב בספר התורה 006 JOS 008 035 לא היה דבר מכל אשר צוה משה--אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם 006 JOS 009 001 ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון--החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי 006 JOS 009 002 ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל--פה אחד 006 JOS 009 003 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו--ולעי 006 JOS 009 004 ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים 006 JOS 009 005 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים 006 JOS 009 006 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית 006 JOS 009 007 ויאמרו (ויאמר) איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות (אכרת) לך ברית 006 JOS 009 008 ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אליהם יהושע מי אתם ומאין תבאו 006 JOS 009 009 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים 006 JOS 009 010 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן--לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות 006 JOS 009 011 ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית 006 JOS 009 012 זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים 006 JOS 009 013 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד 006 JOS 009 014 ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו 006 JOS 009 015 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה 006 JOS 009 016 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים 006 JOS 009 017 ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם--ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים 006 JOS 009 018 ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים 006 JOS 009 019 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם 006 JOS 009 020 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם 006 JOS 009 021 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים 006 JOS 009 022 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים 006 JOS 009 023 ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים--לבית אלהי 006 JOS 009 024 ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה 006 JOS 009 025 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה 006 JOS 009 026 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום 006 JOS 009 027 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים--לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר 006 JOS 010 001 ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה--כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם 006 JOS 010 002 וייראו מאד--כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים 006 JOS 010 003 וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון--לאמר 006 JOS 010 004 עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל 006 JOS 010 005 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון--הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה 006 JOS 010 006 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו--כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר 006 JOS 010 007 ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל 006 JOS 010 008 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך 006 JOS 010 009 ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל 006 JOS 010 010 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה 006 JOS 010 011 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה--וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב 006 JOS 010 012 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון 006 JOS 010 013 וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו--הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים 006 JOS 010 014 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל 006 JOS 010 015 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה 006 JOS 010 016 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה 006 JOS 010 017 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה 006 JOS 010 018 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם 006 JOS 010 019 ואתם אל תעמדו--רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם 006 JOS 010 020 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד--עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר 006 JOS 010 021 וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש--את לשנו 006 JOS 010 022 ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה--מן המערה 006 JOS 010 023 ויעשו כן--ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון 006 JOS 010 024 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם 006 JOS 010 025 ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו--כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם 006 JOS 010 026 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב 006 JOS 010 027 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה 006 JOS 010 028 ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה--החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו 006 JOS 010 029 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה--לבנה וילחם עם לבנה 006 JOS 010 030 ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו 006 JOS 010 031 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה--לכישה ויחן עליה וילחם בה 006 JOS 010 032 ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה--ככל אשר עשה ללבנה 006 JOS 010 033 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד 006 JOS 010 034 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש--עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה 006 JOS 010 035 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב--ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש 006 JOS 010 036 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה--חברונה וילחמו עליה 006 JOS 010 037 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה 006 JOS 010 038 וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה 006 JOS 010 039 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה 006 JOS 010 040 ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם--לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל 006 JOS 010 041 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון 006 JOS 010 042 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל 006 JOS 010 043 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה 006 JOS 011 001 ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף 006 JOS 011 002 ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות--ובשפלה ובנפות דור מים 006 JOS 011 003 הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה 006 JOS 011 004 ויצאו הם וכל מחניהם עמם--עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד 006 JOS 011 005 ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל 006 JOS 011 006 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם--כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש 006 JOS 011 007 ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום--פתאם ויפלו בהם 006 JOS 011 008 ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד 006 JOS 011 009 ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש 006 JOS 011 010 וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים--היא ראש כל הממלכות האלה 006 JOS 011 011 ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם--לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש 006 JOS 011 012 ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב--החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה 006 JOS 011 013 רק כל הערים העמדות על תלם--לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע 006 JOS 011 014 וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם--לא השאירו כל נשמה 006 JOS 011 015 כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע--לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה 006 JOS 011 016 ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה 006 JOS 011 017 מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם 006 JOS 011 018 ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה--מלחמה 006 JOS 011 019 לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה 006 JOS 011 020 כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה 006 JOS 011 021 ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע 006 JOS 011 022 לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד--נשארו 006 JOS 011 023 ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה 006 JOS 012 001 ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש--מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה 006 JOS 012 002 סיחון מלך האמרי היושב בחשבון--משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון 006 JOS 012 003 והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן--תחת אשדות הפסגה 006 JOS 012 004 וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים--היושב בעשתרות ובאדרעי 006 JOS 012 005 ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד--גבול סיחון מלך חשבון 006 JOS 012 006 משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה 006 JOS 012 007 ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה--כמחלקתם 006 JOS 012 008 בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב--החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי 006 JOS 012 009 מלך יריחו אחד מלך העי אשר מצד בית אל אחד 006 JOS 012 010 מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד 006 JOS 012 011 מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד 006 JOS 012 012 מלך עגלון אחד מלך גזר אחד 006 JOS 012 013 מלך דבר אחד מלך גדר אחד 006 JOS 012 014 מלך חרמה אחד מלך ערד אחד 006 JOS 012 015 מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד 006 JOS 012 016 מלך מקדה אחד מלך בית אל אחד 006 JOS 012 017 מלך תפוח אחד מלך חפר אחד 006 JOS 012 018 מלך אפק אחד מלך לשרון אחד 006 JOS 012 019 מלך מדון אחד מלך חצור אחד 006 JOS 012 020 מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד 006 JOS 012 021 מלך תענך אחד מלך מגדו אחד 006 JOS 012 022 מלך קדש אחד מלך יקנעם לכרמל אחד 006 JOS 012 023 מלך דור לנפת דור אחד מלך גוים לגלגל אחד 006 JOS 012 024 מלך תרצה אחד כל מלכים שלשים ואחד 006 JOS 013 001 ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה 006 JOS 013 002 זאת הארץ הנשארת כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי 006 JOS 013 003 מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה--לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים 006 JOS 013 004 מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים--עד אפקה עד גבול האמרי 006 JOS 013 005 והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון--עד לבוא חמת 006 JOS 013 006 כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים--אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך 006 JOS 013 007 ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה--לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה 006 JOS 013 008 עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם--אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה 006 JOS 013 009 מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא--עד דיבון 006 JOS 013 010 וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון--עד גבול בני עמון 006 JOS 013 011 והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן--עד סלכה 006 JOS 013 012 כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם 006 JOS 013 013 ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה 006 JOS 013 014 רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו 006 JOS 013 015 ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם 006 JOS 013 016 ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר--על מידבא 006 JOS 013 017 חשבון וכל עריה אשר במישר דיבן ובמות בעל ובית בעל מעון 006 JOS 013 018 ויהצה וקדמת ומפעת 006 JOS 013 019 וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק 006 JOS 013 020 ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות 006 JOS 013 021 וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ 006 JOS 013 022 ואת בלעם בן בעור הקוסם--הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם 006 JOS 013 023 ויהי גבול בני ראובן--הירדן וגבול זאת נחלת בני ראובן למשפחותם הערים וחצריהן 006 JOS 013 024 ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם 006 JOS 013 025 ויהי להם הגבול--יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה 006 JOS 013 026 ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר 006 JOS 013 027 ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל--עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה 006 JOS 013 028 זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם 006 JOS 013 029 ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה--למשפחותם 006 JOS 013 030 ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן--ששים עיר 006 JOS 013 031 וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם 006 JOS 013 032 אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה 006 JOS 013 033 ולשבט הלוי--לא נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם 006 JOS 014 001 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען--אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל 006 JOS 014 002 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה 006 JOS 014 003 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים--לא נתן נחלה בתוכם 006 JOS 014 004 כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם 006 JOS 014 005 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ 006 JOS 014 006 ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך--בקדש ברנע 006 JOS 014 007 בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע--לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי 006 JOS 014 008 ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי 006 JOS 014 009 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי 006 JOS 014 010 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמנים שנה 006 JOS 014 011 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה--ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא 006 JOS 014 012 ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות--אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה 006 JOS 014 013 ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה 006 JOS 014 014 על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה--יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל 006 JOS 014 015 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה 006 JOS 015 001 ויהי הגורל למטה בני יהודה--למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן 006 JOS 015 002 ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה 006 JOS 015 003 ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה 006 JOS 015 004 ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה (והיו) תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב 006 JOS 015 005 וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן 006 JOS 015 006 ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן 006 JOS 015 007 ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל 006 JOS 015 008 ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב--היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפונה 006 JOS 015 009 ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים 006 JOS 015 010 ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה 006 JOS 015 011 ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה 006 JOS 015 012 וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב--למשפחתם 006 JOS 015 013 ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע--את קרית ארבע אבי הענק היא חברון 006 JOS 015 014 וירש משם כלב את שלושה בני הענק--את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק 006 JOS 015 015 ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר 006 JOS 015 016 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה--ונתתי לו את עכסה בתי לאשה 006 JOS 015 017 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה 006 JOS 015 018 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך 006 JOS 015 019 ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות 006 JOS 015 020 זאת נחלת מטה בני יהודה--למשפחתם 006 JOS 015 021 ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה--קבצאל ועדר ויגור 006 JOS 015 022 וקינה ודימונה ועדעדה 006 JOS 015 023 וקדש וחצור ויתנן 006 JOS 015 024 זיף וטלם ובעלות 006 JOS 015 025 וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור 006 JOS 015 026 אמם ושמע ומולדה 006 JOS 015 027 וחצר גדה וחשמון ובית פלט 006 JOS 015 028 וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה 006 JOS 015 029 בעלה ועיים ועצם 006 JOS 015 030 ואלתולד וכסיל וחרמה 006 JOS 015 031 וצקלג ומדמנה וסנסנה 006 JOS 015 032 ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן 006 JOS 015 033 בשפלה--אשתאול וצרעה ואשנה 006 JOS 015 034 וזנוח ועין גנים תפוח והעינם 006 JOS 015 035 ירמות ועדלם שוכה ועזקה 006 JOS 015 036 ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה וחצריהן 006 JOS 015 037 צנן וחדשה ומגדל גד 006 JOS 015 038 ודלען והמצפה ויקתאל 006 JOS 015 039 לכיש ובצקת ועגלון 006 JOS 015 040 וכבון ולחמס וכתליש 006 JOS 015 041 וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן 006 JOS 015 042 לבנה ועתר ועשן 006 JOS 015 043 ויפתח ואשנה ונציב 006 JOS 015 044 וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן 006 JOS 015 045 עקרון ובנתיה וחצריה 006 JOS 015 046 מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן 006 JOS 015 047 אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה--עד נחל מצרים והים הגבול (הגדול) וגבול 006 JOS 015 048 ובהר--שמיר ויתיר ושוכה 006 JOS 015 049 ודנה וקרית סנה היא דבר 006 JOS 015 050 וענב ואשתמה וענים 006 JOS 015 051 וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן 006 JOS 015 052 ארב ורומה ואשען 006 JOS 015 053 וינים (וינום) ובית תפוח ואפקה 006 JOS 015 054 וחמטה וקרית ארבע היא חברון--וציער ערים תשע וחצריהן 006 JOS 015 055 מעון כרמל וזיף ויוטה 006 JOS 015 056 ויזרעאל ויקדעם וזנוח 006 JOS 015 057 הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן 006 JOS 015 058 חלחול בית צור וגדור 006 JOS 015 059 ומערת ובית ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן 006 JOS 015 060 קרית בעל היא קרית יערים--והרבה ערים שתים וחצריהן 006 JOS 015 061 במדבר--בית הערבה מדין וסככה 006 JOS 015 062 והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן 006 JOS 015 063 ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו (יכלו) בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה 006 JOS 016 001 ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר--בית אל 006 JOS 016 002 ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות 006 JOS 016 003 וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון--ועד גזר והיו תצאתו ימה 006 JOS 016 004 וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים 006 JOS 016 005 ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון 006 JOS 016 006 ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה 006 JOS 016 007 וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן 006 JOS 016 008 מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים--למשפחתם 006 JOS 016 009 והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה--כל הערים וחצריהן 006 JOS 016 010 ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עבד 006 JOS 017 001 ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף--למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן 006 JOS 017 002 ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם--לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים--למשפחתם 006 JOS 017 003 ולצלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו לו בנים--כי אם בנות ואלה שמות בנתיו--מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה 006 JOS 017 004 ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן 006 JOS 017 005 ויפלו חבלי מנשה עשרה--לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן 006 JOS 017 006 כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני מנשה הנותרים 006 JOS 017 007 ויהי גבול מנשה מאשר המכמתת אשר על פני שכם והלך הגבול אל הימין אל ישבי עין תפוח 006 JOS 017 008 למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים 006 JOS 017 009 וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה 006 JOS 017 010 נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח 006 JOS 017 011 ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה וישבי עין דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה--שלשת הנפת 006 JOS 017 012 ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת 006 JOS 017 013 ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו 006 JOS 017 014 וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני יהוה 006 JOS 017 015 ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים 006 JOS 017 016 ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל 006 JOS 017 017 ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם רב אתה וכח גדול לך--לא יהיה לך גורל אחד 006 JOS 017 018 כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו--כי חזק הוא 006 JOS 018 001 ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם 006 JOS 018 002 ויותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם--שבעה שבטים 006 JOS 018 003 ויאמר יהושע אל בני ישראל עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם 006 JOS 018 004 הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם--ויבאו אלי 006 JOS 018 005 והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון 006 JOS 018 006 ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו 006 JOS 018 007 כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה 006 JOS 018 008 ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה 006 JOS 018 009 וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר ויבאו אל יהושע אל המחנה שלה 006 JOS 018 010 וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם 006 JOS 018 011 ויעל גורל מטה בני בנימן--למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף 006 JOS 018 012 ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיה (והיו) תצאתיו מדברה בית און 006 JOS 018 013 ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה--היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון 006 JOS 018 014 ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה והיה (והיו) תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים 006 JOS 018 015 ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח 006 JOS 018 016 וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל 006 JOS 018 017 ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן ראובן 006 JOS 018 018 ועבר אל כתף מול הערבה צפונה וירד הערבתה 006 JOS 018 019 ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה והיה (והיו) תצאותיו (תצאות) הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב 006 JOS 018 020 והירדן יגבל אתו לפאת קדמה זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב--למשפחתם 006 JOS 018 021 והיו הערים למטה בני בנימן--למשפחותיהם יריחו ובית חגלה ועמק קציץ 006 JOS 018 022 ובית הערבה וצמרים ובית אל 006 JOS 018 023 והעוים והפרה ועפרה 006 JOS 018 024 וכפר העמני (העמנה) והעפני וגבע ערים שתים עשרה וחצריהן 006 JOS 018 025 גבעון והרמה ובארות 006 JOS 018 026 והמצפה והכפירה והמצה 006 JOS 018 027 ורקם וירפאל ותראלה 006 JOS 018 028 וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית--ערים ארבע עשרה וחצריהן זאת נחלת בני בנימן למשפחתם 006 JOS 019 001 ויצא הגורל השני לשמעון--למטה בני שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה 006 JOS 019 002 ויהי להם בנחלתם--באר שבע ושבע ומולדה 006 JOS 019 003 וחצר שועל ובלה ועצם 006 JOS 019 004 ואלתולד ובתול וחרמה 006 JOS 019 005 וצקלג ובית המרכבות וחצר סוסה 006 JOS 019 006 ובית לבאות ושרוחן ערים שלש עשרה וחצריהן 006 JOS 019 007 עין רמון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן 006 JOS 019 008 וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני שמעון--למשפחתם 006 JOS 019 009 מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם 006 JOS 019 010 ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד שריד 006 JOS 019 011 ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם 006 JOS 019 012 ושב משריד קדמה מזרח השמש על גבול כסלת תבר ויצא אל הדברת ועלה יפיע 006 JOS 019 013 ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה 006 JOS 019 014 ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח אל 006 JOS 019 015 וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן 006 JOS 019 016 זאת נחלת בני זבולן למשפחותם--הערים האלה וחצריהן 006 JOS 019 017 ליששכר--יצא הגורל הרביעי לבני יששכר למשפחותם 006 JOS 019 018 ויהי גבולם--יזרעאלה והכסולת ושונם 006 JOS 019 019 וחפרים ושיאן ואנחרת 006 JOS 019 020 והרבית וקשיון ואבץ 006 JOS 019 021 ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ 006 JOS 019 022 ופגע הגבול בתבור ושחצומה (ושחצימה) ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן ערים שש עשרה וחצריהן 006 JOS 019 023 זאת נחלת מטה בני יששכר--למשפחתם הערים וחצריהן 006 JOS 019 024 ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם 006 JOS 019 025 ויהי גבולם--חלקת וחלי ובטן ואכשף 006 JOS 019 026 ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת 006 JOS 019 027 ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול משמאל 006 JOS 019 028 ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה 006 JOS 019 029 ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צר ושב הגבול חסה ויהיו (והיו) תצאתיו הימה מחבל אכזיבה 006 JOS 019 030 ועמה ואפק ורחב ערים עשרים ושתים וחצריהן 006 JOS 019 031 זאת נחלת מטה בני אשר--למשפחתם הערים האלה וחצריהן 006 JOS 019 032 לבני נפתלי יצא הגורל הששי--לבני נפתלי למשפחתם 006 JOS 019 033 ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל--עד לקום ויהי תצאתיו הירדן 006 JOS 019 034 ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש 006 JOS 019 035 וערי מבצר--הצדים צר וחמת רקת וכנרת 006 JOS 019 036 ואדמה והרמה וחצור 006 JOS 019 037 וקדש ואדרעי ועין חצור 006 JOS 019 038 ויראון ומגדל אל חרם ובית ענת ובית שמש ערים תשע עשרה וחצריהן 006 JOS 019 039 זאת נחלת מטה בני נפתלי--למשפחתם הערים וחצריהן 006 JOS 019 040 למטה בני דן למשפחתם יצא הגורל השביעי 006 JOS 019 041 ויהי גבול נחלתם--צרעה ואשתאול ועיר שמש 006 JOS 019 042 ושעלבין ואילון ויתלה 006 JOS 019 043 ואילון ותמנתה ועקרון 006 JOS 019 044 ואלתקה וגבתון ובעלת 006 JOS 019 045 ויהד ובני ברק וגת רמון 006 JOS 019 046 ומי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו 006 JOS 019 047 ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם 006 JOS 019 048 זאת נחלת מטה בני דן--למשפחתם הערים האלה וחצריהן 006 JOS 019 049 ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם 006 JOS 019 050 על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל--את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה 006 JOS 019 051 אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל בגורל בשלה לפני יהוה--פתח אהל מועד ויכלו מחלק את הארץ 006 JOS 020 001 וידבר יהוה אל יהושע לאמר 006 JOS 020 002 דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה 006 JOS 020 003 לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם 006 JOS 020 004 ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם 006 JOS 020 005 וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום 006 JOS 020 006 וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו--אל העיר אשר נס משם 006 JOS 020 007 ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה 006 JOS 020 008 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון (גולן) בבשן ממטה מנשה 006 JOS 020 009 אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה 006 JOS 021 001 ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל 006 JOS 021 002 וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו 006 JOS 021 003 ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי יהוה את הערים האלה ואת מגרשיהן 006 JOS 021 004 ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל--ערים שלש עשרה 006 JOS 021 005 ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה בגורל--ערים עשר 006 JOS 021 006 ולבני גרשון ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל--ערים שלש עשרה 006 JOS 021 007 לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן--ערים שתים עשרה 006 JOS 021 008 ויתנו בני ישראל ללוים את הערים האלה ואת מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד משה בגורל 006 JOS 021 009 ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון--את הערים האלה אשר יקרא אתהן בשם 006 JOS 021 010 ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ראישנה 006 JOS 021 011 ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון--בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה 006 JOS 021 012 ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו 006 JOS 021 013 ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרצח--את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה 006 JOS 021 014 ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה 006 JOS 021 015 ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה 006 JOS 021 016 ואת עין ואת מגרשה ואת יטה ואת מגרשה את בית שמש ואת מגרשה ערים תשע--מאת שני השבטים האלה 006 JOS 021 017 וממטה בנימין את גבעון ואת מגרשה את גבע ואת מגרשה 006 JOS 021 018 את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה ערים ארבע 006 JOS 021 019 כל ערי בני אהרן הכהנים--שלש עשרה ערים ומגרשיהן 006 JOS 021 020 ולמשפחות בני קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים 006 JOS 021 021 ויתנו להם את עיר מקלט הרצח את שכם ואת מגרשה--בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשה 006 JOS 021 022 ואת קבצים ואת מגרשה ואת בית חורן ואת מגרשה ערים ארבע 006 JOS 021 023 וממטה דן--את אלתקא ואת מגרשה את גבתון ואת מגרשה 006 JOS 021 024 את אילון ואת מגרשה את גת רמון ואת מגרשה ערים ארבע 006 JOS 021 025 וממחצית מטה מנשה--את תענך ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה ערים שתים 006 JOS 021 026 כל ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני קהת הנותרים 006 JOS 021 027 ולבני גרשון ממשפחת הלוים--מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון (גולן) בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה ערים שתים 006 JOS 021 028 וממטה יששכר את קשיון ואת מגרשה את דברת ואת מגרשה 006 JOS 021 029 את ירמות ואת מגרשה את עין גנים ואת מגרשה ערים ארבע 006 JOS 021 030 וממטה אשר את משאל ואת מגרשה את עבדון ואת מגרשה 006 JOS 021 031 את חלקת ואת מגרשה ואת רחב ואת מגרשה ערים ארבע 006 JOS 021 032 וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה ערים שלש 006 JOS 021 033 כל ערי הגרשני למשפחתם--שלש עשרה עיר ומגרשיהן 006 JOS 021 034 ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים--מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה 006 JOS 021 035 את דמנה ואת מגרשה את נהלל ואת מגרשה ערים ארבע 006 JOS 021 036 וממטה גד את עיר מקלט הרצח את רמת בגלעד ואת מגרשה ואת מחנים ואת מגרשה 006 JOS 021 037 את חשבון ואת מגרשה את יעזר ואת מגרשה כל ערים ארבע 006 JOS 021 038 כל הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם--ערים שתים עשרה 006 JOS 021 039 כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל--ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן 006 JOS 021 040 תהיינה הערים האלה--עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל הערים האלה 006 JOS 021 041 ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה 006 JOS 021 042 וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם--את כל איביהם נתן יהוה בידם 006 JOS 021 043 לא נפל דבר--מכל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל הכל בא 006 JOS 022 001 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה 006 JOS 022 002 ויאמר אליהם--אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם 006 JOS 022 003 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם--את משמרת מצות יהוה אלהיכם 006 JOS 022 004 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן 006 JOS 022 005 רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם 006 JOS 022 006 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם 006 JOS 022 007 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר (בעבר) הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם--ויברכם 006 JOS 022 008 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם 006 JOS 022 009 וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען--ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה 006 JOS 022 010 ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן--מזבח גדול למראה 006 JOS 022 011 וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען--אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל 006 JOS 022 012 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא 006 JOS 022 013 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן 006 JOS 022 014 ועשרה נשאים עמו--נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל 006 JOS 022 015 ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה--אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר 006 JOS 022 016 כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה--בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה 006 JOS 022 017 המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה 006 JOS 022 018 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף 006 JOS 022 019 ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו 006 JOS 022 020 הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו 006 JOS 022 021 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל 006 JOS 022 022 אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה 006 JOS 022 023 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים--יהוה הוא יבקש 006 JOS 022 024 ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל 006 JOS 022 025 וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן--אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה 006 JOS 022 026 ונאמר--נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח 006 JOS 022 027 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה 006 JOS 022 028 ונאמר--והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח--כי עד הוא בינינו וביניכם 006 JOS 022 029 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח--מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו 006 JOS 022 030 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם 006 JOS 022 031 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל--מיד יהוה 006 JOS 022 032 וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען--אל בני ישראל וישבו אותם דבר 006 JOS 022 033 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה 006 JOS 022 034 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים 006 JOS 023 001 ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים 006 JOS 023 002 ויקרא יהושע לכל ישראל--לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם--אני זקנתי באתי בימים 006 JOS 023 003 ואתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגוים האלה--מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם 006 JOS 023 004 ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה--לשבטיכם מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש 006 JOS 023 005 ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם 006 JOS 023 006 וחזקתם מאד--לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור ממנו ימין ושמאול 006 JOS 023 007 לבלתי בא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם 006 JOS 023 008 כי אם ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה 006 JOS 023 009 ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה 006 JOS 023 010 איש אחד מכם ירדף אלף כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם 006 JOS 023 011 ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את יהוה אלהיכם 006 JOS 023 012 כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם 006 JOS 023 013 ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם 006 JOS 023 014 והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם--הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד 006 JOS 023 015 והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע--עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם 006 JOS 023 016 בעברכם את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם--וחרה אף יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם 006 JOS 024 001 ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים 006 JOS 024 002 ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים 006 JOS 024 003 ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אתו בכל ארץ כנען וארב (וארבה) את זרעו ואתן לו את יצחק 006 JOS 024 004 ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים 006 JOS 024 005 ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם 006 JOS 024 006 ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים--ים סוף 006 JOS 024 007 ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים 006 JOS 024 008 ואבאה (ואבא) אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם 006 JOS 024 009 ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור--לקלל אתכם 006 JOS 024 010 ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו 006 JOS 024 011 ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם 006 JOS 024 012 ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך 006 JOS 024 013 ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים 006 JOS 024 014 ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו--בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את יהוה 006 JOS 024 015 ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון--אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר (מעבר) הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה 006 JOS 024 016 ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה--לעבד אלהים אחרים 006 JOS 024 017 כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם 006 JOS 024 018 ויגרש יהוה את כל העמים ואת האמרי ישב הארץ--מפנינו גם אנחנו נעבד את יהוה כי הוא אלהינו 006 JOS 024 019 ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה--כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם 006 JOS 024 020 כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם 006 JOS 024 021 ויאמר העם אל יהושע לא כי את יהוה נעבד 006 JOS 024 022 ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים 006 JOS 024 023 ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל יהוה אלהי ישראל 006 JOS 024 024 ויאמרו העם אל יהושע את יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע 006 JOS 024 025 ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם 006 JOS 024 026 ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה 006 JOS 024 027 ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה--כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם 006 JOS 024 028 וישלח יהושע את העם איש לנחלתו 006 JOS 024 029 ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד יהוה--בן מאה ועשר שנים 006 JOS 024 030 ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש 006 JOS 024 031 ויעבד ישראל את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה יהוה אשר עשה לישראל 006 JOS 024 032 ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה 006 JOS 024 033 ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים # # BOOK 007 JDG Judges שופטים 007 JDG 001 001 ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו 007 JDG 001 002 ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ בידו 007 JDG 001 003 ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגרלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון 007 JDG 001 004 ויעל יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש 007 JDG 001 005 וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי 007 JDG 001 006 וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אותו--ויקצצו את בהנות ידיו ורגליו 007 JDG 001 007 ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני--כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם 007 JDG 001 008 וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש 007 JDG 001 009 ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני--יושב ההר והנגב והשפלה 007 JDG 001 010 וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי 007 JDG 001 011 וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר 007 JDG 001 012 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה--ונתתי לו את עכסה בתי לאשה 007 JDG 001 013 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה 007 JDG 001 014 ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך 007 JDG 001 015 ותאמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית 007 JDG 001 016 ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם 007 JDG 001 017 וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה 007 JDG 001 018 וילכד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה 007 JDG 001 019 ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם 007 JDG 001 020 ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק 007 JDG 001 021 ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלם עד היום הזה 007 JDG 001 022 ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם 007 JDG 001 023 ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז 007 JDG 001 024 ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד 007 JDG 001 025 ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו 007 JDG 001 026 וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז--הוא שמה עד היום הזה 007 JDG 001 027 ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת יושב (יושבי) דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת 007 JDG 001 028 ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו 007 JDG 001 029 ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר 007 JDG 001 030 זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס 007 JDG 001 031 אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב 007 JDG 001 032 וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו 007 JDG 001 033 נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס 007 JDG 001 034 וילחצו האמרי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק 007 JDG 001 035 ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס 007 JDG 001 036 וגבול האמרי ממעלה עקרבים--מהסלע ומעלה 007 JDG 002 001 ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם 007 JDG 002 002 ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת--מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקולי מה זאת עשיתם 007 JDG 002 003 וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש 007 JDG 002 004 ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו 007 JDG 002 005 ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה 007 JDG 002 006 וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ 007 JDG 002 007 ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל 007 JDG 002 008 וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים 007 JDG 002 009 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש 007 JDG 002 010 וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל 007 JDG 002 011 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים 007 JDG 002 012 ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה 007 JDG 002 013 ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות 007 JDG 002 014 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם 007 JDG 002 015 בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד 007 JDG 002 016 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם 007 JDG 002 017 וגם אל שפטיהם לא שמעו--כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה--לא עשו כן 007 JDG 002 018 וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם 007 JDG 002 019 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה 007 JDG 002 020 ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי 007 JDG 002 021 גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת 007 JDG 002 022 למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם--אם לא 007 JDG 002 023 וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע 007 JDG 003 001 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען 007 JDG 003 002 רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה--רק אשר לפנים לא ידעום 007 JDG 003 003 חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון--מהר בעל חרמון עד לבוא חמת 007 JDG 003 004 ויהיו לנסות בם את ישראל--לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה 007 JDG 003 005 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי 007 JDG 003 006 ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם 007 JDG 003 007 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות 007 JDG 003 008 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים 007 JDG 003 009 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם--את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו 007 JDG 003 010 ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים 007 JDG 003 011 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז 007 JDG 003 012 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה 007 JDG 003 013 ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים 007 JDG 003 014 ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה 007 JDG 003 015 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב 007 JDG 003 016 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות--גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו 007 JDG 003 017 ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד 007 JDG 003 018 ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה 007 JDG 003 019 והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס--ויצאו מעליו כל העמדים עליו 007 JDG 003 020 ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא 007 JDG 003 021 וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו 007 JDG 003 022 ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב--כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה 007 JDG 003 023 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו--ונעל 007 JDG 003 024 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה 007 JDG 003 025 ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת 007 JDG 003 026 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה 007 JDG 003 027 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם 007 JDG 003 028 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר 007 JDG 003 029 ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש--כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש 007 JDG 003 030 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה 007 JDG 003 031 ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את ישראל 007 JDG 004 001 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת 007 JDG 004 002 וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים 007 JDG 004 003 ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה 007 JDG 004 004 ודבורה אשה נביאה אשת לפידות--היא שפטה את ישראל בעת ההיא 007 JDG 004 005 והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל--בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט 007 JDG 004 006 ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון 007 JDG 004 007 ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך 007 JDG 004 008 ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך 007 JDG 004 009 ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך--כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה 007 JDG 004 010 ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה 007 JDG 004 011 וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אילון בצענים (בצעננים) אשר את קדש 007 JDG 004 012 ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור 007 JDG 004 013 ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו--מחרשת הגוים אל נחל קישון 007 JDG 004 014 ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך--הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו 007 JDG 004 015 ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב--לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו 007 JDG 004 016 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב--לא נשאר עד אחד 007 JDG 004 017 וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני 007 JDG 004 018 ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה 007 JDG 004 019 ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו--ותכסהו 007 JDG 004 020 ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבא ושאלך ואמר היש פה איש--ואמרת אין 007 JDG 004 021 ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת 007 JDG 004 022 והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה--והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו 007 JDG 004 023 ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל 007 JDG 004 024 ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען--עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען 007 JDG 005 001 ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר 007 JDG 005 002 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה 007 JDG 005 003 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל 007 JDG 005 004 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים 007 JDG 005 005 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני--מפני יהוה אלהי ישראל 007 JDG 005 006 בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות 007 JDG 005 007 חדלו פרזון בישראל חדלו-- עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל 007 JDG 005 008 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל 007 JDG 005 009 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה 007 JDG 005 010 רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך--שיחו 007 JDG 005 011 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה 007 JDG 005 012 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם 007 JDG 005 013 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים 007 JDG 005 014 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר 007 JDG 005 015 ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב 007 JDG 005 016 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב 007 JDG 005 017 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון 007 JDG 005 018 זבלון עם חרף נפשו למות-- ונפתלי על מרומי שדה 007 JDG 005 019 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו 007 JDG 005 020 מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא 007 JDG 005 021 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז 007 JDG 005 022 אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו 007 JDG 005 023 אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים 007 JDG 005 024 תברך מנשים--יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך 007 JDG 005 025 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה 007 JDG 005 026 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו 007 JDG 005 027 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד 007 JDG 005 028 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא-- מדוע אחרו פעמי מרכבותיו 007 JDG 005 029 חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה 007 JDG 005 030 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר-- שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל 007 JDG 005 031 כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה 007 JDG 006 001 ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים 007 JDG 006 002 ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות 007 JDG 006 003 והיה אם זרע ישראל--ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו 007 JDG 006 004 ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור 007 JDG 006 005 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו (ובאו) כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה 007 JDG 006 006 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה 007 JDG 006 007 ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין 007 JDG 006 008 וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים 007 JDG 006 009 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם 007 JDG 006 010 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם--לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי 007 JDG 006 011 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין 007 JDG 006 012 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל 007 JDG 006 013 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין 007 JDG 006 014 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך 007 JDG 006 015 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי 007 JDG 006 016 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד 007 JDG 006 017 ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי 007 JDG 006 018 אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך 007 JDG 006 019 וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש 007 JDG 006 020 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן 007 JDG 006 021 וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו 007 JDG 006 022 וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה--כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים 007 JDG 006 023 ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות 007 JDG 006 024 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה--עודנו בעפרת אבי העזרי 007 JDG 006 025 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת 007 JDG 006 026 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה--במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת 007 JDG 006 027 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם--ויעש לילה 007 JDG 006 028 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי 007 JDG 006 029 ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו--ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה 007 JDG 006 030 ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו 007 JDG 006 031 ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו 007 JDG 006 032 ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו 007 JDG 006 033 וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל 007 JDG 006 034 ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו 007 JDG 006 035 ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם 007 JDG 006 036 ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל--כאשר דברת 007 JDG 006 037 הנה אנכי מציג את גזת הצמר--בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב--וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת 007 JDG 006 038 ויהי כן--וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים 007 JDG 006 039 ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה--יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל 007 JDG 006 040 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל 007 JDG 007 001 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק 007 JDG 007 002 ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי 007 JDG 007 003 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו 007 JDG 007 004 ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך 007 JDG 007 005 ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות 007 JDG 007 006 ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם--שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים 007 JDG 007 007 ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם--ילכו איש למקמו 007 JDG 007 008 ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק 007 JDG 007 009 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך 007 JDG 007 010 ואם ירא אתה לרדת--רד אתה ופרה נערך אל המחנה 007 JDG 007 011 ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה 007 JDG 007 012 ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב 007 JDG 007 013 ויבא גדעון--והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל 007 JDG 007 014 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה 007 JDG 007 015 ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו--וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין 007 JDG 007 016 ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים ריקים ולפדים בתוך הכדים 007 JDG 007 017 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון 007 JDG 007 018 ותקעתי בשופר--אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון 007 JDG 007 019 ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה--אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם 007 JDG 007 020 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון 007 JDG 007 021 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו (וינוסו) 007 JDG 007 022 ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה--עד שפת אבל מחולה על טבת 007 JDG 007 023 ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין 007 JDG 007 024 ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן 007 JDG 007 025 וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב--הביאו אל גדעון מעבר לירדן 007 JDG 008 001 ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה 007 JDG 008 002 ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלא טוב עללות אפרים--מבציר אביעזר 007 JDG 008 003 בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה 007 JDG 008 004 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים 007 JDG 008 005 ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם--ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין 007 JDG 008 006 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם 007 JDG 008 007 ויאמר גדעון--לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים 007 JDG 008 008 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות 007 JDG 008 009 ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה 007 JDG 008 010 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף--כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב 007 JDG 008 011 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח 007 JDG 008 012 וינסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד 007 JDG 008 013 וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס 007 JDG 008 014 וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה--שבעים ושבעה איש 007 JDG 008 015 ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם 007 JDG 008 016 ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות 007 JDG 008 017 ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר 007 JDG 008 018 ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך 007 JDG 008 019 ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם--לא הרגתי אתכם 007 JDG 008 020 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער 007 JDG 008 021 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו--כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם 007 JDG 008 022 ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין 007 JDG 008 023 ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם 007 JDG 008 024 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם 007 JDG 008 025 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו 007 JDG 008 026 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב--לבד מן השהרנים והנטיפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם 007 JDG 008 027 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש 007 JDG 008 028 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון 007 JDG 008 029 וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו 007 JDG 008 030 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו 007 JDG 008 031 ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך 007 JDG 008 032 וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי 007 JDG 008 033 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים 007 JDG 008 034 ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב 007 JDG 008 035 ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה--אשר עשה עם ישראל 007 JDG 009 001 וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר 007 JDG 009 002 דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם--המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני 007 JDG 009 003 וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא 007 JDG 009 004 ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו 007 JDG 009 005 ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן--כי נחבא 007 JDG 009 006 ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך--עם אלון מצב אשר בשכם 007 JDG 009 007 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים 007 JDG 009 008 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה (מלכה) עלינו 007 JDG 009 009 ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים 007 JDG 009 010 ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו 007 JDG 009 011 ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים 007 JDG 009 012 ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי (מלכי) עלינו 007 JDG 009 013 ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים 007 JDG 009 014 ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו 007 JDG 009 015 ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין--תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון 007 JDG 009 016 ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו 007 JDG 009 017 אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין 007 JDG 009 018 ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא 007 JDG 009 019 ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה--שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם 007 JDG 009 020 ואם אין--תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך 007 JDG 009 021 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו 007 JDG 009 022 וישר אבימלך על ישראל שלש שנים 007 JDG 009 023 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך 007 JDG 009 024 לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו 007 JDG 009 025 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך 007 JDG 009 026 ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם 007 JDG 009 027 ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך 007 JDG 009 028 ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו--הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו 007 JDG 009 029 ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה 007 JDG 009 030 וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו 007 JDG 009 031 וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך 007 JDG 009 032 ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה 007 JDG 009 033 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך 007 JDG 009 034 ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים 007 JDG 009 035 ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב 007 JDG 009 036 וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים 007 JDG 009 037 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים 007 JDG 009 038 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו 007 JDG 009 039 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך 007 JDG 009 040 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער 007 JDG 009 041 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם 007 JDG 009 042 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך 007 JDG 009 043 ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם 007 JDG 009 044 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה--ויכום 007 JDG 009 045 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח 007 JDG 009 046 וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית 007 JDG 009 047 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם 007 JDG 009 048 ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי--מהרו עשו כמוני 007 JDG 009 049 ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף--איש ואשה 007 JDG 009 050 וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה 007 JDG 009 051 ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל 007 JDG 009 052 ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש 007 JDG 009 053 ותשלך אשה אחת פלח רכב--על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו 007 JDG 009 054 ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני--פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת 007 JDG 009 055 ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו 007 JDG 009 056 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו 007 JDG 009 057 ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל 007 JDG 010 001 ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו--איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים 007 JDG 010 002 וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר 007 JDG 010 003 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה 007 JDG 010 004 ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד 007 JDG 010 005 וימת יאיר ויקבר בקמון 007 JDG 010 006 ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו 007 JDG 010 007 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון 007 JDG 010 008 וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן--בארץ האמרי אשר בגלעד 007 JDG 010 009 ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד 007 JDG 010 010 ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך--וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים 007 JDG 010 011 ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים 007 JDG 010 012 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם 007 JDG 010 013 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם 007 JDG 010 014 לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם 007 JDG 010 015 ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו--עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה 007 JDG 010 016 ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל 007 JDG 010 017 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה 007 JDG 010 018 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון--יהיה לראש לכל ישבי גלעד 007 JDG 011 001 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח 007 JDG 011 002 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו--כי בן אשה אחרת אתה 007 JDG 011 003 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו 007 JDG 011 004 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל 007 JDG 011 005 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב 007 JDG 011 006 ויאמרו ליפתח--לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון 007 JDG 011 007 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם 007 JDG 011 008 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד 007 JDG 011 009 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני--אנכי אהיה לכם לראש 007 JDG 011 010 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו--אם לא כדברך כן נעשה 007 JDG 011 011 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה 007 JDG 011 012 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי 007 JDG 011 013 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום 007 JDG 011 014 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון 007 JDG 011 015 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון 007 JDG 011 016 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה 007 JDG 011 017 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש 007 JDG 011 018 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב 007 JDG 011 019 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי 007 JDG 011 020 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל 007 JDG 011 021 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל--ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא 007 JDG 011 022 ויירשו את כל גבול האמרי--מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן 007 JDG 011 023 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו 007 JDG 011 024 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך--אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו--אותו נירש 007 JDG 011 025 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם 007 JDG 011 026 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה--ומדוע לא הצלתם בעת ההיא 007 JDG 011 027 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון 007 JDG 011 028 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו 007 JDG 011 029 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון 007 JDG 011 030 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי 007 JDG 011 031 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון--והיה ליהוה והעליתיהו עלה 007 JDG 011 032 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו 007 JDG 011 033 ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל 007 JDG 011 034 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת 007 JDG 011 035 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב 007 JDG 011 036 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה--עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך--מבני עמון 007 JDG 011 037 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי (ורעותי) 007 JDG 011 038 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים 007 JDG 011 039 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל 007 JDG 011 040 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי--ארבעת ימים בשנה 007 JDG 012 001 ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך--ביתך נשרף עליך באש 007 JDG 012 002 ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם 007 JDG 012 003 ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה--להלחם בי 007 JDG 012 004 ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם--גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה 007 JDG 012 005 וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא 007 JDG 012 006 ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף 007 JDG 012 007 וישפט יפתח את ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד 007 JDG 012 008 וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם 007 JDG 012 009 ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים 007 JDG 012 010 וימת אבצן ויקבר בבית לחם 007 JDG 012 011 וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים 007 JDG 012 012 וימת אילון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן 007 JDG 012 013 וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני 007 JDG 012 014 ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים 007 JDG 012 015 וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי 007 JDG 013 001 ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה 007 JDG 013 002 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה 007 JDG 013 003 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן 007 JDG 013 004 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא 007 JDG 013 005 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו--כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל--מיד פלשתים 007 JDG 013 006 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי 007 JDG 013 007 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה--כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו 007 JDG 013 008 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני--איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד 007 JDG 013 009 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה 007 JDG 013 010 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו--הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי 007 JDG 013 011 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני 007 JDG 013 012 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו 007 JDG 013 013 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר 007 JDG 013 014 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר 007 JDG 013 015 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים 007 JDG 013 016 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא 007 JDG 013 017 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך (דברך) וכבדנוך 007 JDG 013 018 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי--והוא פלאי 007 JDG 013 019 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים 007 JDG 013 020 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה 007 JDG 013 021 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא 007 JDG 013 022 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו 007 JDG 013 023 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת 007 JDG 013 024 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה 007 JDG 013 025 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל 007 JDG 014 001 וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים 007 JDG 014 002 ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה 007 JDG 014 003 ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה--כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני 007 JDG 014 004 ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא--כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל 007 JDG 014 005 וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו 007 JDG 014 006 ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה 007 JDG 014 007 וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון 007 JDG 014 008 וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש 007 JDG 014 009 וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש 007 JDG 014 010 וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים 007 JDG 014 011 ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו 007 JDG 014 012 ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם--ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים 007 JDG 014 013 ואם לא תוכלו להגיד לי--ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו--חודה חידתך ונשמענה 007 JDG 014 014 ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים 007 JDG 014 015 ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה--פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא 007 JDG 014 016 ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני--החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי--ולך אגיד 007 JDG 014 017 ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה 007 JDG 014 018 ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם--לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי 007 JDG 014 019 ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו 007 JDG 014 020 ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו 007 JDG 015 001 ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא 007 JDG 015 002 ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחותה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה 007 JDG 015 003 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה 007 JDG 015 004 וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך 007 JDG 015 005 ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית 007 JDG 015 006 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש 007 JDG 015 007 ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל 007 JDG 015 008 ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם 007 JDG 015 009 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי 007 JDG 015 010 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו 007 JDG 015 011 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם--כאשר עשו לי כן עשיתי להם 007 JDG 015 012 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם 007 JDG 015 013 ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע 007 JDG 015 014 הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו 007 JDG 015 015 וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש 007 JDG 015 016 ויאמר שמשון--בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש 007 JDG 015 017 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי 007 JDG 015 018 ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים 007 JDG 015 019 ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה 007 JDG 015 020 וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה 007 JDG 016 001 וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה 007 JDG 016 002 לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו 007 JDG 016 003 וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון 007 JDG 016 004 ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה 007 JDG 016 005 ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנוהו לענותו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף 007 JDG 016 006 ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך 007 JDG 016 007 ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו--וחליתי והייתי כאחד האדם 007 JDG 016 008 ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים--אשר לא חרבו ותאסרהו בהם 007 JDG 016 009 והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו 007 JDG 016 010 ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר 007 JDG 016 011 ויאמר אליה--אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם 007 JDG 016 012 ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט 007 JDG 016 013 ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים--הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה--אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת 007 JDG 016 014 ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת 007 JDG 016 015 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול 007 JDG 016 016 ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים--ותאלצהו ותקצר נפשו למות 007 JDG 016 017 ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי--כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם 007 JDG 016 018 ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה (לי) את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם 007 JDG 016 019 ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו 007 JDG 016 020 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו 007 JDG 016 021 ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים (האסורים) 007 JDG 016 022 ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח 007 JDG 016 023 וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם--ולשמחה ויאמרו--נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבנו 007 JDG 016 024 ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו 007 JDG 016 025 ויהי כי טוב (כטוב) לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים (האסורים) ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים 007 JDG 016 026 ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני (והמישני) את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם 007 JDG 016 027 והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון 007 JDG 016 028 ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים 007 JDG 016 029 וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם--אחד בימינו ואחד בשמאלו 007 JDG 016 030 ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו 007 JDG 016 031 וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה 007 JDG 017 001 ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו 007 JDG 017 002 ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי (ואת) אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה 007 JDG 017 003 וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך 007 JDG 017 004 וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו 007 JDG 017 005 והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן 007 JDG 017 006 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה 007 JDG 017 007 ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם 007 JDG 017 008 וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו 007 JDG 017 009 ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא 007 JDG 017 010 ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי 007 JDG 017 011 ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו 007 JDG 017 012 וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה 007 JDG 017 013 ויאמר מיכה--עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי כי היה לי הלוי לכהן 007 JDG 018 001 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת--כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה 007 JDG 018 002 וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם 007 JDG 018 003 המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה 007 JDG 018 004 ויאמר אלהם--כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן 007 JDG 018 005 ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה--התצלח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה 007 JDG 018 006 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה 007 JDG 018 007 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם 007 JDG 018 008 ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם 007 JDG 018 009 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים--אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ 007 JDG 018 010 כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים--כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ 007 JDG 018 011 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה 007 JDG 018 012 ויעלו ויחנו בקרית יערים--ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה--הנה אחרי קרית יערים 007 JDG 018 013 ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה 007 JDG 018 014 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו 007 JDG 018 015 ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום 007 JDG 018 016 ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער--אשר מבני דן 007 JDG 018 017 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ--באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה 007 JDG 018 018 ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים 007 JDG 018 019 ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל 007 JDG 018 020 וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם 007 JDG 018 021 ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה--לפניהם 007 JDG 018 022 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן 007 JDG 018 023 ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת 007 JDG 018 024 ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו--ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך 007 JDG 018 025 ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו--פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך 007 JDG 018 026 וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו 007 JDG 018 027 והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש 007 JDG 018 028 ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה 007 JDG 018 029 ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה 007 JDG 018 030 ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ 007 JDG 018 031 וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה 007 JDG 019 001 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה 007 JDG 019 002 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים 007 JDG 019 003 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו (להשיבה) ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו 007 JDG 019 004 ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם 007 JDG 019 005 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם--ואחר תלכו 007 JDG 019 006 וישבו ויאכלו שניהם יחדו--וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין וייטב לבך 007 JDG 019 007 ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם 007 JDG 019 008 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם 007 JDG 019 009 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערוב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך 007 JDG 019 010 ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו 007 JDG 019 011 הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת--ונלין בה 007 JDG 019 012 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה 007 JDG 019 013 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה 007 JDG 019 014 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן 007 JDG 019 015 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון 007 JDG 019 016 והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני 007 JDG 019 017 וישא עיניו וירא את האיש הארח--ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא 007 JDG 019 018 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים--משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה 007 JDG 019 019 וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר 007 JDG 019 020 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן 007 JDG 019 021 ויביאהו לביתו ויבול (ויבל) לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו 007 JDG 019 022 המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו 007 JDG 019 023 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי--אל תעשו את הנבלה הזאת 007 JDG 019 024 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת 007 JDG 019 025 ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות (כעלות) השחר 007 JDG 019 026 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם--עד האור 007 JDG 019 027 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף 007 JDG 019 028 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו 007 JDG 019 029 ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל 007 JDG 019 030 והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו 007 JDG 020 001 ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד--אל יהוה המצפה 007 JDG 020 002 ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל--בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב 007 JDG 020 003 וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת 007 JDG 020 004 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה--ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון 007 JDG 020 005 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת 007 JDG 020 006 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל 007 JDG 020 007 הנה כלכם בני ישראל--הבו לכם דבר ועצה הלם 007 JDG 020 008 ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו 007 JDG 020 009 ועתה--זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל 007 JDG 020 010 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם--לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל 007 JDG 020 011 ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים 007 JDG 020 012 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם 007 JDG 020 013 ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו (בני) בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל 007 JDG 020 014 ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל 007 JDG 020 015 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב--לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור 007 JDG 020 016 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה--ולא יחטא 007 JDG 020 017 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה 007 JDG 020 018 ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה 007 JDG 020 019 ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה 007 JDG 020 020 ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה 007 JDG 020 021 ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש--ארצה 007 JDG 020 022 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון 007 JDG 020 023 ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו 007 JDG 020 024 ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני 007 JDG 020 025 ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב 007 JDG 020 026 ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה 007 JDG 020 027 וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם 007 JDG 020 028 ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך 007 JDG 020 029 וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב 007 JDG 020 030 ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם 007 JDG 020 031 ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל 007 JDG 020 032 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות 007 JDG 020 033 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע 007 JDG 020 034 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה 007 JDG 020 035 ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב 007 JDG 020 036 ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה 007 JDG 020 037 והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב 007 JDG 020 038 והמועד היה לאיש ישראל--עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר 007 JDG 020 039 ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש--כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה 007 JDG 020 040 והמשאת החלה לעלות מן העיר--עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה 007 JDG 020 041 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה 007 JDG 020 042 ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו 007 JDG 020 043 כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש 007 JDG 020 044 ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל 007 JDG 020 045 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש 007 JDG 020 046 ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב--ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל 007 JDG 020 047 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים 007 JDG 020 048 ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש 007 JDG 021 001 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה 007 JDG 021 002 ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול 007 JDG 021 003 ויאמרו--למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד 007 JDG 021 004 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים 007 JDG 021 005 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר--מות יומת 007 JDG 021 006 וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל 007 JDG 021 007 מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים 007 JDG 021 008 ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד--אל הקהל 007 JDG 021 009 ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד 007 JDG 021 010 וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש--מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף 007 JDG 021 011 וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר--תחרימו 007 JDG 021 012 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען 007 JDG 021 013 וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום 007 JDG 021 014 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן 007 JDG 021 015 והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל 007 JDG 021 016 ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה 007 JDG 021 017 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל 007 JDG 021 018 ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים--מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן 007 JDG 021 019 ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה--ומנגב ללבונה 007 JDG 021 020 ויצו (ויצוו) את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים 007 JDG 021 021 וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן 007 JDG 021 022 והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב (לריב) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו 007 JDG 021 023 ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם 007 JDG 021 024 ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו 007 JDG 021 025 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה # # BOOK 008 RUT Ruth רות 008 RUT 001 001 ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב--הוא ואשתו ושני בניו 008 RUT 001 002 ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים--מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם 008 RUT 001 003 וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה 008 RUT 001 004 וישאו להם נשים מאביות--שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים 008 RUT 001 005 וימתו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה 008 RUT 001 006 ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב--כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם 008 RUT 001 007 ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה 008 RUT 001 008 ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה (יעש) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי 008 RUT 001 009 יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה 008 RUT 001 010 ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך 008 RUT 001 011 ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים 008 RUT 001 012 שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה--גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים 008 RUT 001 013 הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם--כי יצאה בי יד יהוה 008 RUT 001 014 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה 008 RUT 001 015 ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך 008 RUT 001 016 ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין--עמך עמי ואלהיך אלהי 008 RUT 001 017 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף--כי המות יפריד ביני ובינך 008 RUT 001 018 ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה 008 RUT 001 019 ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי 008 RUT 001 020 ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד 008 RUT 001 021 אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי 008 RUT 001 022 ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים 008 RUT 002 001 ולנעמי מידע (מודע) לאישה איש גבור חיל--ממשפחת אלימלך ושמו בעז 008 RUT 002 002 ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים--אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי 008 RUT 002 003 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה--חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך 008 RUT 002 004 והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה 008 RUT 002 005 ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת 008 RUT 002 006 ויען הנער הנצב על הקוצרים--ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב 008 RUT 002 007 ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה--זה שבתה הבית מעט 008 RUT 002 008 ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי 008 RUT 002 009 עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן--הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים 008 RUT 002 010 ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנכי נכריה 008 RUT 002 011 ויען בעז ויאמר לה--הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום 008 RUT 002 012 ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו 008 RUT 002 013 ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך 008 RUT 002 014 ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר 008 RUT 002 015 ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט--ולא תכלימוה 008 RUT 002 016 וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה 008 RUT 002 017 ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים 008 RUT 002 018 ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה 008 RUT 002 019 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית--יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז 008 RUT 002 020 ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש--מגאלנו הוא 008 RUT 002 021 ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי 008 RUT 002 022 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר 008 RUT 002 023 ותדבק בנערות בעז ללקט--עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה 008 RUT 003 001 ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך 008 RUT 003 002 ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים--הלילה 008 RUT 003 003 ורחצת וסכת ושמת שמלתך (שמלתיך) עליך--וירדתי (וירדת) הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות 008 RUT 003 004 ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי (ושכבת) והוא יגיד לך את אשר תעשין 008 RUT 003 005 ותאמר אליה כל אשר תאמרי (אלי) אעשה 008 RUT 003 006 ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה 008 RUT 003 007 ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב 008 RUT 003 008 ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו 008 RUT 003 009 ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה 008 RUT 003 010 ויאמר ברוכה את ליהוה בתי--היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים--אם דל ואם עשיר 008 RUT 003 011 ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את 008 RUT 003 012 ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני 008 RUT 003 013 ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר 008 RUT 003 014 ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום (בטרם) יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן 008 RUT 003 015 ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה--ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר 008 RUT 003 016 ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה--את כל אשר עשה לה האיש 008 RUT 003 017 ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר (אלי) אל תבואי ריקם אל חמותך 008 RUT 003 018 ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום 008 RUT 004 001 ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב 008 RUT 004 002 ויקח עשרה אנשים מזקני העיר--ויאמר שבו פה וישבו 008 RUT 004 003 ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב 008 RUT 004 004 ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי--אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע (ואדעה) כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל 008 RUT 004 005 ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי (קנית)--להקים שם המת על נחלתו 008 RUT 004 006 ויאמר הגאל לא אוכל לגאול (לגאל) לי--פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל 008 RUT 004 007 וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל 008 RUT 004 008 ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו 008 RUT 004 009 ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון--מיד נעמי 008 RUT 004 010 וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום 008 RUT 004 011 ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים--עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם 008 RUT 004 012 ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה--מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת 008 RUT 004 013 ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן 008 RUT 004 014 ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל 008 RUT 004 015 והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים 008 RUT 004 016 ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת 008 RUT 004 017 ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד 008 RUT 004 018 ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון 008 RUT 004 019 וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב 008 RUT 004 020 ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה 008 RUT 004 021 ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד 008 RUT 004 022 ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד # # BOOK 009 1SA 1 Samuel שמואל א 009 1SA 001 001 ויהי איש אחד מן הרמתים צופים--מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף--אפרתי 009 1SA 001 002 ולו שתי נשים--שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים 009 1SA 001 003 ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה 009 1SA 001 004 ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה--מנות 009 1SA 001 005 ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה 009 1SA 001 006 וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה 009 1SA 001 007 וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה--כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל 009 1SA 001 008 ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים 009 1SA 001 009 ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה 009 1SA 001 010 והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה 009 1SA 001 011 ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים--ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו 009 1SA 001 012 והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה 009 1SA 001 013 וחנה היא מדברת על לבה--רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה 009 1SA 001 014 ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך 009 1SA 001 015 ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה 009 1SA 001 016 אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה 009 1SA 001 017 ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו 009 1SA 001 018 ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד 009 1SA 001 019 וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה 009 1SA 001 020 ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו 009 1SA 001 021 ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו 009 1SA 001 022 וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם 009 1SA 001 023 ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו--אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו 009 1SA 001 024 ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער 009 1SA 001 025 וישחטו את הפר ויבאו את הנער אל עלי 009 1SA 001 026 ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה 009 1SA 001 027 אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו 009 1SA 001 028 וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה 009 1SA 002 001 ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך 009 1SA 002 002 אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו 009 1SA 002 003 אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא (ולו) נתכנו עללות 009 1SA 002 004 קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל 009 1SA 002 005 שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה 009 1SA 002 006 יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל (Sheol h7585) 009 1SA 002 007 יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם 009 1SA 002 008 מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל 009 1SA 002 009 רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש 009 1SA 002 010 יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם--יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו 009 1SA 002 011 וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן 009 1SA 002 012 ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה 009 1SA 002 013 ומשפט הכהנים את העם--כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו 009 1SA 002 014 והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור--כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה 009 1SA 002 015 גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי 009 1SA 002 016 ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו (לא) כי עתה תתן--ואם לא לקחתי בחזקה 009 1SA 002 017 ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה 009 1SA 002 018 ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד 009 1SA 002 019 ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה--בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים 009 1SA 002 020 וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקומו 009 1SA 002 021 כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה 009 1SA 002 022 ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד 009 1SA 002 023 ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה 009 1SA 002 024 אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה 009 1SA 002 025 אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם 009 1SA 002 026 והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים 009 1SA 002 027 ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה 009 1SA 002 028 ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל 009 1SA 002 029 למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי 009 1SA 002 030 לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו 009 1SA 002 031 הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך--מהיות זקן בביתך 009 1SA 002 032 והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים 009 1SA 002 033 ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים 009 1SA 002 034 וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך--אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם 009 1SA 002 035 והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים 009 1SA 002 036 והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות--לאכל פת לחם 009 1SA 003 001 והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם--אין חזון נפרץ 009 1SA 003 002 ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות 009 1SA 003 003 ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים 009 1SA 003 004 ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני 009 1SA 003 005 וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב 009 1SA 003 006 ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב 009 1SA 003 007 ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה 009 1SA 003 008 ויסף יהוה קרא שמואל בשלישת ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער 009 1SA 003 009 ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו 009 1SA 003 010 ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך 009 1SA 003 011 ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו--תצלינה שתי אזניו 009 1SA 003 012 ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו--החל וכלה 009 1SA 003 013 והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם--בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם 009 1SA 003 014 ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה--עד עולם 009 1SA 003 015 וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי 009 1SA 003 016 ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני 009 1SA 003 017 ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך--אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך 009 1SA 003 018 ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר--יהוה הוא הטוב בעינו יעשה 009 1SA 003 019 ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה 009 1SA 003 020 וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה 009 1SA 003 021 ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה 009 1SA 004 001 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק 009 1SA 004 002 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש 009 1SA 004 003 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו 009 1SA 004 004 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים--חפני ופינחס 009 1SA 004 005 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ 009 1SA 004 006 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו--כי ארון יהוה בא אל המחנה 009 1SA 004 007 ויראו הפלשתים--כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם 009 1SA 004 008 אוי לנו--מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה--במדבר 009 1SA 004 009 התחזקו והיו לאנשים פלשתים--פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם 009 1SA 004 010 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי 009 1SA 004 011 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס 009 1SA 004 012 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו 009 1SA 004 013 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך (יד) דרך מצפה--כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר 009 1SA 004 014 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי 009 1SA 004 015 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות 009 1SA 004 016 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני 009 1SA 004 017 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה 009 1SA 004 018 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת--כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה 009 1SA 004 019 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה 009 1SA 004 020 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה 009 1SA 004 021 ותקרא לנער איכבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה 009 1SA 004 022 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים 009 1SA 005 001 ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה 009 1SA 005 002 ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויבאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון 009 1SA 005 003 וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו 009 1SA 005 004 וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן--רק דגון נשאר עליו 009 1SA 005 005 על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון--באשדוד עד היום הזה 009 1SA 005 006 ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים (בטחרים) את אשדוד ואת גבוליה 009 1SA 005 007 ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו--כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו 009 1SA 005 008 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל 009 1SA 005 009 ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים (טחרים) 009 1SA 005 010 וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי 009 1SA 005 011 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקומו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם 009 1SA 005 012 והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים (בטחרים) ותעל שועת העיר השמים 009 1SA 006 001 ויהי ארון יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים 009 1SA 006 002 ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יהוה הודענו במה נשלחנו למקומו 009 1SA 006 003 ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם--כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם 009 1SA 006 004 ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי (טחרי) זהב וחמשה עכברי זהב כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם 009 1SA 006 005 ועשיתם צלמי עפליכם (טחריכם) וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם 009 1SA 006 006 ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו 009 1SA 006 007 ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה 009 1SA 006 008 ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אתו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך 009 1SA 006 009 וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש--הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו--מקרה הוא היה לנו 009 1SA 006 010 ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית 009 1SA 006 011 וישמו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם 009 1SA 006 012 וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש 009 1SA 006 013 ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות 009 1SA 006 014 והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עלה ליהוה 009 1SA 006 015 והלוים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא--ליהוה 009 1SA 006 016 וחמשה סרני פלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא 009 1SA 006 017 ואלה טחרי הזהב אשר השיבו פלשתים אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד לאשקלון אחד לגת אחד לעקרון אחד 009 1SA 006 018 ועכברי הזהב מספר כל ערי פלשתים לחמשת הסרנים--מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי 009 1SA 006 019 ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה יהוה בעם מכה גדולה 009 1SA 006 020 ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו 009 1SA 006 021 וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמר השבו פלשתים את ארון יהוה--רדו העלו אתו אליכם 009 1SA 007 001 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה 009 1SA 007 002 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה 009 1SA 007 003 ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים 009 1SA 007 004 ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו 009 1SA 007 005 ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה 009 1SA 007 006 ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה 009 1SA 007 007 וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים 009 1SA 007 008 ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים 009 1SA 007 009 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה (ויעלהו) עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה 009 1SA 007 010 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל 009 1SA 007 011 ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר 009 1SA 007 012 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה 009 1SA 007 013 ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל 009 1SA 007 014 ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי 009 1SA 007 015 וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו 009 1SA 007 016 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל--את כל המקומות האלה 009 1SA 007 017 ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה 009 1SA 008 001 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל 009 1SA 008 002 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה--שפטים בבאר שבע 009 1SA 008 003 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד--ויטו משפט 009 1SA 008 004 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה 009 1SA 008 005 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו--ככל הגוים 009 1SA 008 006 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה 009 1SA 008 007 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם 009 1SA 008 008 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים--כן המה עשים גם לך 009 1SA 008 009 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם 009 1SA 008 010 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך 009 1SA 008 011 ויאמר--זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו 009 1SA 008 012 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו 009 1SA 008 013 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות 009 1SA 008 014 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים--יקח ונתן לעבדיו 009 1SA 008 015 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו 009 1SA 008 016 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם--יקח ועשה למלאכתו 009 1SA 008 017 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים 009 1SA 008 018 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא 009 1SA 008 019 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו 009 1SA 008 020 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו 009 1SA 008 021 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה 009 1SA 008 022 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו 009 1SA 009 001 ויהי איש מבן ימין (מבנימין) ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח--בן איש ימיני גבור חיל 009 1SA 009 002 ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם 009 1SA 009 003 ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת 009 1SA 009 004 ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו 009 1SA 009 005 המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה--פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו 009 1SA 009 006 ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם--אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה 009 1SA 009 007 ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש--כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו 009 1SA 009 008 ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו 009 1SA 009 009 לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה 009 1SA 009 010 ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים 009 1SA 009 011 המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה 009 1SA 009 012 ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר--כי זבח היום לעם בבמה 009 1SA 009 013 כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו--כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו 009 1SA 009 014 ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה 009 1SA 009 015 ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר 009 1SA 009 016 כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי 009 1SA 009 017 ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו--הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי 009 1SA 009 018 ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה 009 1SA 009 019 ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה--עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך 009 1SA 009 020 ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים--אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל--הלוא לך ולכל בית אביך 009 1SA 009 021 ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה 009 1SA 009 022 ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשם איש 009 1SA 009 023 ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך--אשר אמרתי אליך שים אתה עמך 009 1SA 009 024 וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל--כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא 009 1SA 009 025 וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג 009 1SA 009 026 וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג (הגגה) לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל--החוצה 009 1SA 009 027 המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים 009 1SA 010 001 ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו--וישקהו ויאמר--הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד 009 1SA 010 002 בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני 009 1SA 010 003 וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין 009 1SA 010 004 ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם 009 1SA 010 005 אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים 009 1SA 010 006 וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר 009 1SA 010 007 והיה כי תבאינה (תבאנה) האתות האלה--לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך 009 1SA 010 008 וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה 009 1SA 010 009 והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא 009 1SA 010 010 ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם 009 1SA 010 011 ויהי כל יודעו מאתמול שלשם ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש--הגם שאול בנביאים 009 1SA 010 012 ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים 009 1SA 010 013 ויכל מהתנבות ויבא הבמה 009 1SA 010 014 ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל 009 1SA 010 015 ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל 009 1SA 010 016 ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל 009 1SA 010 017 ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה 009 1SA 010 018 ויאמר אל בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם 009 1SA 010 019 ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם 009 1SA 010 020 ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן 009 1SA 010 021 ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא 009 1SA 010 022 וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים 009 1SA 010 023 וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה 009 1SA 010 024 ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך 009 1SA 010 025 וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו 009 1SA 010 026 וגם שאול--הלך לביתו גבעתה וילכו עמו--החיל אשר נגע אלהים בלבם 009 1SA 010 027 ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש 009 1SA 011 001 ויעל נחש העמוני ויחן על יביש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך 009 1SA 011 002 ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל 009 1SA 011 003 ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך 009 1SA 011 004 ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו 009 1SA 011 005 והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו--את דברי אנשי יביש 009 1SA 011 006 ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו (כשמעו) את הדברים האלה ויחר אפו מאד 009 1SA 011 007 ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד 009 1SA 011 008 ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף 009 1SA 011 009 ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם (כחם) השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש--וישמחו 009 1SA 011 010 ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם 009 1SA 011 011 ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד 009 1SA 011 012 ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם 009 1SA 011 013 ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה כי היום עשה יהוה תשועה בישראל 009 1SA 011 014 ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה 009 1SA 011 015 וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד 009 1SA 012 001 ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך 009 1SA 012 002 ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה 009 1SA 012 003 הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם 009 1SA 012 004 ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה 009 1SA 012 005 ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה--כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד 009 1SA 012 006 ויאמר שמואל אל העם יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים 009 1SA 012 007 ועתה התיצבו ואשפטה אתכם--לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם 009 1SA 012 008 כאשר בא יעקב מצרים--ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה 009 1SA 012 009 וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם 009 1SA 012 010 ויזעקו אל יהוה ויאמר (ויאמרו) חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו--ונעבדך 009 1SA 012 011 וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח 009 1SA 012 012 ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם 009 1SA 012 013 ועתה הנה המלך אשר בחרתם--אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך 009 1SA 012 014 אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי יהוה--והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם 009 1SA 012 015 ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה--והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם 009 1SA 012 016 גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם 009 1SA 012 017 הלוא קציר חטים היום--אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך 009 1SA 012 018 ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את יהוה ואת שמואל 009 1SA 012 019 ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך--ואל נמות כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך 009 1SA 012 020 ויאמר שמואל אל העם אל תיראו--אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם 009 1SA 012 021 ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו--כי תהו המה 009 1SA 012 022 כי לא יטש יהוה את עמו--בעבור שמו הגדול כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם 009 1SA 012 023 גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה--מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה 009 1SA 012 024 אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת--בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדל עמכם 009 1SA 012 025 ואם הרע תרעו--גם אתם גם מלככם תספו 009 1SA 013 001 בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל 009 1SA 013 002 ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו 009 1SA 013 003 ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים 009 1SA 013 004 וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל 009 1SA 013 005 ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און 009 1SA 013 006 ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות 009 1SA 013 007 ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו 009 1SA 013 008 וייחל (ויוחל) שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו 009 1SA 013 009 ויאמר שאול--הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה 009 1SA 013 010 ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו 009 1SA 013 011 ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש 009 1SA 013 012 ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה 009 1SA 013 013 ויאמר שמואל אל שאול נסכלת לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם 009 1SA 013 014 ועתה ממלכתך לא תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו--כי לא שמרת את אשר צוך יהוה 009 1SA 013 015 ויקם שמואל ויעל מן הגלגל--גבעת בנימן ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כשש מאות איש 009 1SA 013 016 ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש 009 1SA 013 017 ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל דרך עפרה אל ארץ שועל 009 1SA 013 018 והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה 009 1SA 013 019 וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמר (אמרו) פלשתים--פן יעשו העברים חרב או חנית 009 1SA 013 020 וירדו כל ישראל הפלשתים--ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו 009 1SA 013 021 והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן 009 1SA 013 022 והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו 009 1SA 013 023 ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש 009 1SA 014 001 ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד 009 1SA 014 002 ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש 009 1SA 014 003 ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו--נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן 009 1SA 014 004 ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים--שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה 009 1SA 014 005 השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע 009 1SA 014 006 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה--אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט 009 1SA 014 007 ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך 009 1SA 014 008 ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם 009 1SA 014 009 אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם--ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם 009 1SA 014 010 ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו--כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות 009 1SA 014 011 ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים--הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם 009 1SA 014 012 ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי--כי נתנם יהוה ביד ישראל 009 1SA 014 013 ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו 009 1SA 014 014 ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו--כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה 009 1SA 014 015 ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם--המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים 009 1SA 014 016 ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם 009 1SA 014 017 ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו 009 1SA 014 018 ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא--ובני ישראל 009 1SA 014 019 ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך 009 1SA 014 020 ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו--מהומה גדולה מאד 009 1SA 014 021 והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן 009 1SA 014 022 וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה 009 1SA 014 023 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה--עברה את בית און 009 1SA 014 024 ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם 009 1SA 014 025 וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה 009 1SA 014 026 ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה 009 1SA 014 027 ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה (ותארנה) עיניו 009 1SA 014 028 ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם 009 1SA 014 029 ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני--כי טעמתי מעט דבש הזה 009 1SA 014 030 אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים 009 1SA 014 031 ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד 009 1SA 014 032 ויעש (ויעט) העם אל שלל (השלל) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם 009 1SA 014 033 ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה 009 1SA 014 034 ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה--וישחטו שם 009 1SA 014 035 ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה 009 1SA 014 036 ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים 009 1SA 014 037 וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא 009 1SA 014 038 ויאמר שאול--גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו--במה היתה החטאת הזאת היום 009 1SA 014 039 כי חי יהוה המושיע את ישראל--כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם 009 1SA 014 040 ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה 009 1SA 014 041 ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל--הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו 009 1SA 014 042 ויאמר שאול--הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן 009 1SA 014 043 ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש--הנני אמות 009 1SA 014 044 ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן 009 1SA 014 045 ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל--חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת 009 1SA 014 046 ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם 009 1SA 014 047 ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע 009 1SA 014 048 ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו 009 1SA 014 049 ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע ושם שתי בנתיו--שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל 009 1SA 014 050 ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול 009 1SA 014 051 וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל 009 1SA 014 052 ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו 009 1SA 015 001 ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה 009 1SA 015 002 כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל--אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים 009 1SA 015 003 עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור 009 1SA 015 004 וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה 009 1SA 015 005 ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל 009 1SA 015 006 ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק 009 1SA 015 007 ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים 009 1SA 015 008 ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב 009 1SA 015 009 ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו 009 1SA 015 010 ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר 009 1SA 015 011 נחמתי כי המלכתי את שאול למלך--כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה 009 1SA 015 012 וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל 009 1SA 015 013 ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה--הקימתי את דבר יהוה 009 1SA 015 014 ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע 009 1SA 015 015 ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו 009 1SA 015 016 ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו (ויאמר) לו דבר 009 1SA 015 017 ויאמר שמואל--הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל 009 1SA 015 018 וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם 009 1SA 015 019 ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה 009 1SA 015 020 ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי 009 1SA 015 021 ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל 009 1SA 015 022 ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים 009 1SA 015 023 כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך 009 1SA 015 024 ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם 009 1SA 015 025 ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה 009 1SA 015 026 ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל 009 1SA 015 027 ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע 009 1SA 015 028 ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך 009 1SA 015 029 וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם 009 1SA 015 030 ויאמר חטאתי--עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך 009 1SA 015 031 וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה 009 1SA 015 032 ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות 009 1SA 015 033 ויאמר שמואל--כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל 009 1SA 015 034 וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול 009 1SA 015 035 ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל 009 1SA 016 001 ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי--כי ראיתי בבניו לי מלך 009 1SA 016 002 ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי 009 1SA 016 003 וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך 009 1SA 016 004 ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך 009 1SA 016 005 ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח 009 1SA 016 006 ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו 009 1SA 016 007 ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו--כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם--כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב 009 1SA 016 008 ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה 009 1SA 016 009 ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה 009 1SA 016 010 ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה 009 1SA 016 011 ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה 009 1SA 016 012 וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא 009 1SA 016 013 ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה 009 1SA 016 014 ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה 009 1SA 016 015 ויאמרו עבדי שאול אליו הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך 009 1SA 016 016 יאמר נא אדננו עבדיך לפניך--יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה--ונגן בידו וטוב לך 009 1SA 016 017 ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי 009 1SA 016 018 ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו 009 1SA 016 019 וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן 009 1SA 016 020 ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול 009 1SA 016 021 ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים 009 1SA 016 022 וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני 009 1SA 016 023 והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה 009 1SA 017 001 ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים 009 1SA 017 002 ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים 009 1SA 017 003 ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם 009 1SA 017 004 ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת 009 1SA 017 005 וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון--חמשת אלפים שקלים נחשת 009 1SA 017 006 ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו 009 1SA 017 007 וחץ (ועץ) חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו 009 1SA 017 008 ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול--ברו לכם איש וירד אלי 009 1SA 017 009 אם יוכל להלחם אתי והכני--והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו--והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו 009 1SA 017 010 ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד 009 1SA 017 011 וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד 009 1SA 017 012 ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים 009 1SA 017 013 וילכו שלשת בני ישי הגדלים--הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה--אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה 009 1SA 017 014 ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול 009 1SA 017 015 ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם 009 1SA 017 016 ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום 009 1SA 017 017 ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך 009 1SA 017 018 ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח 009 1SA 017 019 ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים 009 1SA 017 020 וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה 009 1SA 017 021 ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה 009 1SA 017 022 ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום 009 1SA 017 023 והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות (ממערכות) פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד 009 1SA 017 024 וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד 009 1SA 017 025 ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה--כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל 009 1SA 017 026 ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים 009 1SA 017 027 ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו 009 1SA 017 028 וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר--אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת 009 1SA 017 029 ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא 009 1SA 017 030 ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון 009 1SA 017 031 וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו 009 1SA 017 032 ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה 009 1SA 017 033 ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו 009 1SA 017 034 ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר 009 1SA 017 035 ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי--והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו 009 1SA 017 036 גם את הארי גם הדב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים 009 1SA 017 037 ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך 009 1SA 017 038 וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון 009 1SA 017 039 ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו 009 1SA 017 040 ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט--וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי 009 1SA 017 041 וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו 009 1SA 017 042 ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה 009 1SA 017 043 ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו 009 1SA 017 044 ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי--ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה 009 1SA 017 045 ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת 009 1SA 017 046 היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל 009 1SA 017 047 וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו 009 1SA 017 048 והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי 009 1SA 017 049 וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה 009 1SA 017 050 ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימתהו וחרב אין ביד דוד 009 1SA 017 051 וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו 009 1SA 017 052 ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון 009 1SA 017 053 וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם 009 1SA 017 054 ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו 009 1SA 017 055 וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי 009 1SA 017 056 ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם 009 1SA 017 057 וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו 009 1SA 017 058 ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי 009 1SA 018 001 ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו 009 1SA 018 002 ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו 009 1SA 018 003 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו 009 1SA 018 004 ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו 009 1SA 018 005 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול 009 1SA 018 006 ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך--בתפים בשמחה ובשלשים 009 1SA 018 007 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו 009 1SA 018 008 ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה 009 1SA 018 009 ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה 009 1SA 018 010 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול 009 1SA 018 011 ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים 009 1SA 018 012 וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר 009 1SA 018 013 ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם 009 1SA 018 014 ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו 009 1SA 018 015 וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו 009 1SA 018 016 וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם 009 1SA 018 017 ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה--אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים 009 1SA 018 018 ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל--כי אהיה חתן למלך 009 1SA 018 019 ויהי בעת תת את מרב בת שאול--לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה 009 1SA 018 020 ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו 009 1SA 018 021 ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום 009 1SA 018 022 ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך 009 1SA 018 023 וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה 009 1SA 018 024 ויגדו עבדי שאול לו--לאמר כדברים האלה דבר דוד 009 1SA 018 025 ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים 009 1SA 018 026 ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים 009 1SA 018 027 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה 009 1SA 018 028 וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו 009 1SA 018 029 ויאסף שאול לרא מפני דוד--עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים 009 1SA 018 030 ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד 009 1SA 019 001 וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד 009 1SA 019 002 ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת 009 1SA 019 003 ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך 009 1SA 019 004 וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד 009 1SA 019 005 וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל--ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם 009 1SA 019 006 וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת 009 1SA 019 007 ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום 009 1SA 019 008 ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו 009 1SA 019 009 ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו ישב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד 009 1SA 019 010 ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא 009 1SA 019 011 וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת 009 1SA 019 012 ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט 009 1SA 019 013 ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד 009 1SA 019 014 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא 009 1SA 019 015 וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו 009 1SA 019 016 ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשתיו 009 1SA 019 017 ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך 009 1SA 019 018 ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית (בניות) 009 1SA 019 019 ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית (בניות) ברמה 009 1SA 019 020 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה 009 1SA 019 021 ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה 009 1SA 019 022 וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית (בניות) ברמה 009 1SA 019 023 וילך שם אל נוית (ניות) ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית (בניות) ברמה 009 1SA 019 024 ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו--הגם שאול בנביאם 009 1SA 020 001 ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך--כי מבקש את נפשי 009 1SA 020 002 ויאמר לו חלילה לא תמות--הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת 009 1SA 020 003 וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך--כי כפשע ביני ובין המות 009 1SA 020 004 ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך 009 1SA 020 005 ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית 009 1SA 020 006 אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו--כי זבח הימים שם לכל המשפחה 009 1SA 020 007 אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו--דע כי כלתה הרעה מעמו 009 1SA 020 008 ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני 009 1SA 020 009 ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך--ולא אתה אגיד לך 009 1SA 020 010 ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה 009 1SA 020 011 ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה 009 1SA 020 012 ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד--ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך 009 1SA 020 013 כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך--וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי 009 1SA 020 014 ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות 009 1SA 020 015 ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה 009 1SA 020 016 ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד 009 1SA 020 017 ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו 009 1SA 020 018 ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך 009 1SA 020 019 ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל 009 1SA 020 020 ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה 009 1SA 020 021 והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר--חי יהוה 009 1SA 020 022 ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה--לך כי שלחך יהוה 009 1SA 020 023 והדבר--אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם 009 1SA 020 024 ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על (אל) הלחם לאכול 009 1SA 020 025 וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד 009 1SA 020 026 ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור 009 1SA 020 027 ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם 009 1SA 020 028 ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם 009 1SA 020 029 ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך 009 1SA 020 030 ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך 009 1SA 020 031 כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי--כי בן מות הוא 009 1SA 020 032 ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה 009 1SA 020 033 ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד 009 1SA 020 034 ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם--כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו 009 1SA 020 035 ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו 009 1SA 020 036 ויאמר לנערו--רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו 009 1SA 020 037 ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה 009 1SA 020 038 ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי (החצים) ויבא אל אדניו 009 1SA 020 039 והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר 009 1SA 020 040 ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר 009 1SA 020 041 הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל 009 1SA 020 042 ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם א ויקם וילך ויהונתן בא העיר 009 1SA 021 001 ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך 009 1SA 021 002 ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני 009 1SA 021 003 ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם--תנה בידי או הנמצא 009 1SA 021 004 ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה 009 1SA 021 005 ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל--ואף כי היום יקדש בכלי 009 1SA 021 006 ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו 009 1SA 021 007 ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי--אביר הרעים אשר לשאול 009 1SA 021 008 ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ 009 1SA 021 009 ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד--אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי 009 1SA 021 010 ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת 009 1SA 021 011 ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו 009 1SA 021 012 וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת 009 1SA 021 013 וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו 009 1SA 021 014 ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי 009 1SA 021 015 חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי 009 1SA 022 001 וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה 009 1SA 022 002 ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש 009 1SA 022 003 וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים 009 1SA 022 004 וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה 009 1SA 022 005 ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה--לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת 009 1SA 022 006 וישמע שאול--כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו 009 1SA 022 007 ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים--לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות 009 1SA 022 008 כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה 009 1SA 022 009 ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול--ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב 009 1SA 022 010 וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי--נתן לו 009 1SA 022 011 וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים--אשר בנב ויבאו כלם אל המלך 009 1SA 022 012 ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני 009 1SA 022 013 ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי--בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה 009 1SA 022 014 ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך 009 1SA 022 015 היום החלתי לשאול (לשאל) לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי--כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול 009 1SA 022 016 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך 009 1SA 022 017 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו (אזני) ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה 009 1SA 022 018 ויאמר המלך לדויג (לדואג) סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג (דואג) האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד 009 1SA 022 019 ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב 009 1SA 022 020 וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד 009 1SA 022 021 ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה 009 1SA 022 022 ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג (דואג) האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך 009 1SA 022 023 שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך כי משמרת אתה עמדי 009 1SA 023 001 ויגדו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות 009 1SA 023 002 וישאל דוד ביהוה לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר יהוה אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה 009 1SA 023 003 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים 009 1SA 023 004 ויוסף עוד דוד לשאול ביהוה ויענהו יהוה ויאמר קום רד קעילה--כי אני נתן את פלשתים בידך 009 1SA 023 005 וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים וינהג את מקניהם ויך בהם מכה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה 009 1SA 023 006 ויהי בברח אביתר בן אחימלך אל דוד--קעילה אפוד ירד בידו 009 1SA 023 007 ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי--כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח 009 1SA 023 008 וישמע שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנשיו 009 1SA 023 009 וידע דוד--כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד 009 1SA 023 010 ויאמר דוד יהוה אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה--לשחת לעיר בעבורי 009 1SA 023 011 היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך--יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר יהוה ירד 009 1SA 023 012 ויאמר דוד--היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו 009 1SA 023 013 ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה ויתהלכו באשר יתהלכו ולשאול הגד כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת 009 1SA 023 014 וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו 009 1SA 023 015 וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחרשה 009 1SA 023 016 ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים 009 1SA 023 017 ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן 009 1SA 023 018 ויכרתו שניהם ברית לפני יהוה וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו 009 1SA 023 019 ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה--בגבעת החכילה אשר מימין הישימון 009 1SA 023 020 ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת--רד ולנו הסגירו ביד המלך 009 1SA 023 021 ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה כי חמלתם עלי 009 1SA 023 022 לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו--מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא 009 1SA 023 023 וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ--וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה 009 1SA 023 024 ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה--אל ימין הישימון 009 1SA 023 025 וילך שאול ואנשיו לבקש ויגדו לדוד וירד הסלע וישב במדבר מעון וישמע שאול וירדף אחרי דוד מדבר מעון 009 1SA 023 026 וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם 009 1SA 023 027 ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ 009 1SA 023 028 וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות 009 1SA 023 029 ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי 009 1SA 024 001 ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי 009 1SA 024 002 ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור--מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים 009 1SA 024 003 ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים 009 1SA 024 004 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך (איבך) בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול--בלט 009 1SA 024 005 ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו--על אשר כרת את כנף אשר לשאול 009 1SA 024 006 ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה--לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא 009 1SA 024 007 וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך 009 1SA 024 008 ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה (מהמערה) ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו 009 1SA 024 009 ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך 009 1SA 024 010 הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני--כי משיח יהוה הוא 009 1SA 024 011 ואבי ראה--גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך--ואתה צדה את נפשי לקחתה 009 1SA 024 012 ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך 009 1SA 024 013 כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך 009 1SA 024 014 אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד 009 1SA 024 015 והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך 009 1SA 024 016 ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך 009 1SA 024 017 ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה 009 1SA 024 018 ואת (ואתה) הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה--את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני 009 1SA 024 019 וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי 009 1SA 024 020 ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל 009 1SA 024 021 ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי 009 1SA 024 022 וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה 009 1SA 025 001 וימת שמואל--ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן 009 1SA 025 002 ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל 009 1SA 025 003 ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו (כלבי) 009 1SA 025 004 וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו 009 1SA 025 005 וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום 009 1SA 025 006 ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום 009 1SA 025 007 ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו--לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל 009 1SA 025 008 שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך--כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד 009 1SA 025 009 ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו 009 1SA 025 010 ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו 009 1SA 025 011 ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה 009 1SA 025 012 ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה 009 1SA 025 013 ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים 009 1SA 025 014 ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם 009 1SA 025 015 והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה 009 1SA 025 016 חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן 009 1SA 025 017 ועתה דעי וראי מה תעשי--כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו 009 1SA 025 018 ותמהר אבוגיל (אביגיל) ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות (עשויות) וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים 009 1SA 025 019 ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה 009 1SA 025 020 והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם 009 1SA 025 021 ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה 009 1SA 025 022 כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר 009 1SA 025 023 ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ 009 1SA 025 024 ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך 009 1SA 025 025 אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא--נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך--לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת 009 1SA 025 026 ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה 009 1SA 025 027 ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני 009 1SA 025 028 שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך 009 1SA 025 029 ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע 009 1SA 025 030 והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך--וצוך לנגיד על ישראל 009 1SA 025 031 ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך 009 1SA 025 032 ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי 009 1SA 025 033 וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי 009 1SA 025 034 ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי (ותבאת) לקראתי--כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר 009 1SA 025 035 ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך--ראי שמעתי בקולך ואשא פניך 009 1SA 025 036 ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול--עד אור הבקר 009 1SA 025 037 ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן 009 1SA 025 038 ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת 009 1SA 025 039 וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה 009 1SA 025 040 ויבאו עבדי דוד אל אביגיל--הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה 009 1SA 025 041 ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני 009 1SA 025 042 ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה 009 1SA 025 043 ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים 009 1SA 025 044 ושאול נתן את מיכל בתו--אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים 009 1SA 026 001 ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן 009 1SA 026 002 ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל--לבקש את דוד במדבר זיף 009 1SA 026 003 ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן--על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה 009 1SA 026 004 וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון 009 1SA 026 005 ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו 009 1SA 026 006 ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך 009 1SA 026 007 ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו 009 1SA 026 008 ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו 009 1SA 026 009 ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה--ונקה 009 1SA 026 010 ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה 009 1SA 026 011 חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים--ונלכה לנו 009 1SA 026 012 ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים--כי תרדמת יהוה נפלה עליהם 009 1SA 026 013 ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק רב המקום ביניהם 009 1SA 026 014 ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך 009 1SA 026 015 ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך 009 1SA 026 016 לא טוב הדבר הזה אשר עשית--חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים--אשר מראשתו 009 1SA 026 017 ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך 009 1SA 026 018 ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה בידי רעה 009 1SA 026 019 ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים 009 1SA 026 020 ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים 009 1SA 026 021 ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד 009 1SA 026 022 ויען דוד ויאמר הנה החנית (חנית) המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה 009 1SA 026 023 ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו--אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה 009 1SA 026 024 והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה--בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה 009 1SA 026 025 ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד--גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו 009 1SA 027 001 ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו 009 1SA 027 002 ויקם דוד--ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת 009 1SA 027 003 וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלת ואביגיל אשת נבל הכרמלית 009 1SA 027 004 ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף (יסף) עוד לבקשו 009 1SA 027 005 ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה--ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך 009 1SA 027 006 ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה 009 1SA 027 007 ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים--ימים וארבעה חדשים 009 1SA 027 008 ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי (והגזרי) והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים 009 1SA 027 009 והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש 009 1SA 027 010 ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני 009 1SA 027 011 ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר--פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים 009 1SA 027 012 ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם 009 1SA 028 001 ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך 009 1SA 028 002 ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים 009 1SA 028 003 ושמואל מת--ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים--מהארץ 009 1SA 028 004 ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע 009 1SA 028 005 וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד 009 1SA 028 006 וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה--גם בחלמות גם באורים גם בנביאם 009 1SA 028 007 ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור 009 1SA 028 008 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי (קסמי) נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך 009 1SA 028 009 ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני 009 1SA 028 010 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה 009 1SA 028 011 ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי 009 1SA 028 012 ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול 009 1SA 028 013 ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ 009 1SA 028 014 ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו 009 1SA 028 015 ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה 009 1SA 028 016 ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך 009 1SA 028 017 ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד 009 1SA 028 018 כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה 009 1SA 028 019 ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים 009 1SA 028 020 וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו--כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה 009 1SA 028 021 ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי 009 1SA 028 022 ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך 009 1SA 028 023 וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה 009 1SA 028 024 ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות 009 1SA 028 025 ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא 009 1SA 029 001 ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל 009 1SA 029 002 וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה--עם אכיש 009 1SA 029 003 ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה 009 1SA 029 004 ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו--הלוא בראשי האנשים ההם 009 1SA 029 005 הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתו 009 1SA 029 006 ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה--כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה 009 1SA 029 007 ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים 009 1SA 029 008 ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך 009 1SA 029 009 ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה 009 1SA 029 010 ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו 009 1SA 029 011 וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל 009 1SA 030 001 ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג--ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג ויכו את צקלג וישרפו אתה באש 009 1SA 030 002 וישבו את הנשים אשר בה מקטן ועד גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם 009 1SA 030 003 ויבא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו 009 1SA 030 004 וישא דוד והעם אשר אתו את קולם--ויבכו עד אשר אין בהם כח לבכות 009 1SA 030 005 ושתי נשי דוד נשבו--אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי 009 1SA 030 006 ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו--כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו 009 1SA 030 007 ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפוד ויגש אביתר את האפוד אל דוד 009 1SA 030 008 וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל 009 1SA 030 009 וילך דוד הוא ושש מאות איש אשר אתו ויבאו עד נחל הבשור והנותרים עמדו 009 1SA 030 010 וירדף דוד הוא וארבע מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור 009 1SA 030 011 וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים 009 1SA 030 012 ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות 009 1SA 030 013 ויאמר לו דוד למי אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה 009 1SA 030 014 אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה--ועל נגב כלב ואת צקלג שרפנו באש 009 1SA 030 015 ויאמר אליו דוד התורדני אל הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם תמיתני ואם תסגרני ביד אדני ואורדך אל הגדוד הזה 009 1SA 030 016 וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה 009 1SA 030 017 ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו 009 1SA 030 018 ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק ואת שתי נשיו הציל דוד 009 1SA 030 019 ולא נעדר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם הכל השיב דוד 009 1SA 030 020 ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד 009 1SA 030 021 ויבא דוד אל מאתים האנשים אשר פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום 009 1SA 030 022 ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו 009 1SA 030 023 ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו 009 1SA 030 024 ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים--יחדו יחלקו 009 1SA 030 025 ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה 009 1SA 030 026 ויבא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה 009 1SA 030 027 לאשר בבית אל ולאשר ברמות נגב ולאשר ביתר 009 1SA 030 028 ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע 009 1SA 030 029 ולאשר ברכל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקיני 009 1SA 030 030 ולאשר בחרמה ולאשר בבור עשן ולאשר בעתך 009 1SA 030 031 ולאשר בחברון ולכל המקמות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו 009 1SA 031 001 ופלשתים נלחמים בישראל וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע 009 1SA 031 002 וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע--בני שאול 009 1SA 031 003 ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים 009 1SA 031 004 ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה 009 1SA 031 005 וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו 009 1SA 031 006 וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא--יחדו 009 1SA 031 007 ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהן 009 1SA 031 008 ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלשת בניו נפלים בהר הגלבע 009 1SA 031 009 ויכרתו את ראשו ויפשטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם--ואת העם 009 1SA 031 010 וישימו את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן 009 1SA 031 011 וישמעו אליו ישבי יביש גלעד את אשר עשו פלשתים לשאול 009 1SA 031 012 ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם 009 1SA 031 013 ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים # # BOOK 010 2SA 2 Samuel שמואל ב 010 2SA 001 001 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים 010 2SA 001 002 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו 010 2SA 001 003 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי 010 2SA 001 004 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו 010 2SA 001 005 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו 010 2SA 001 006 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו 010 2SA 001 007 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני 010 2SA 001 008 ויאמר לי מי אתה ויאמר (ואמר) אליו עמלקי אנכי 010 2SA 001 009 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני--כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי 010 2SA 001 010 ואעמד עליו ואמתתהו--כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה 010 2SA 001 011 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו 010 2SA 001 012 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל--כי נפלו בחרב 010 2SA 001 013 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי 010 2SA 001 014 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה 010 2SA 001 015 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת 010 2SA 001 016 ויאמר אליו דוד דמיך (דמך) על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה 010 2SA 001 017 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו 010 2SA 001 018 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר 010 2SA 001 019 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים 010 2SA 001 020 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים 010 2SA 001 021 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם--ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים--מגן שאול בלי משיח בשמן 010 2SA 001 022 מדם חללים מחלב גבורים--קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם 010 2SA 001 023 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו 010 2SA 001 024 בנות ישראל--אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן 010 2SA 001 025 איך נפלו גברים בתוך המלחמה--יהונתן על במותיך חלל 010 2SA 001 026 צר לי עליך אחי יהונתן--נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים 010 2SA 001 027 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה 010 2SA 002 001 ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה 010 2SA 002 002 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו--אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי 010 2SA 002 003 ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון 010 2SA 002 004 ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול 010 2SA 002 005 וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו 010 2SA 002 006 ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה 010 2SA 002 007 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל--כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך--עליהם 010 2SA 002 008 ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול--לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים 010 2SA 002 009 וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה 010 2SA 002 010 בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד 010 2SA 002 011 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה--שבע שנים וששה חדשים 010 2SA 002 012 ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה 010 2SA 002 013 ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה 010 2SA 002 014 ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו 010 2SA 002 015 ויקמו ויעברו במספר--שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד 010 2SA 002 016 ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון 010 2SA 002 017 ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד 010 2SA 002 018 ויהיו שם שלשה בני צרויה--יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה 010 2SA 002 019 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר 010 2SA 002 020 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי 010 2SA 002 021 ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו 010 2SA 002 022 ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך 010 2SA 002 023 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת--ויעמדו 010 2SA 002 024 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה--והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון 010 2SA 002 025 ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת 010 2SA 002 026 ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב--הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם 010 2SA 002 027 ויאמר יואב--חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו 010 2SA 002 028 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם 010 2SA 002 029 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים 010 2SA 002 030 ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש--ועשהאל 010 2SA 002 031 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו 010 2SA 002 032 וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון 010 2SA 003 001 ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים 010 2SA 003 002 וילדו (ויולדו) לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת 010 2SA 003 003 ומשנהו כלאב לאביגל (לאביגיל) אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור 010 2SA 003 004 והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל 010 2SA 003 005 והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון 010 2SA 003 006 ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול 010 2SA 003 007 ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי 010 2SA 003 008 ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום 010 2SA 003 009 כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד--כי כן אעשה לו 010 2SA 003 010 להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה--מדן ועד באר שבע 010 2SA 003 011 ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו 010 2SA 003 012 וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל 010 2SA 003 013 ויאמר טוב--אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני--כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני 010 2SA 003 014 וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים 010 2SA 003 015 וישלח איש בשת ויקחה מעם איש--מעם פלטיאל בן לוש (ליש) 010 2SA 003 016 וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה--עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב 010 2SA 003 017 ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם 010 2SA 003 018 ועתה עשו כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם 010 2SA 003 019 וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן 010 2SA 003 020 ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה 010 2SA 003 021 ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום 010 2SA 003 022 והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון--כי שלחו וילך בשלום 010 2SA 003 023 ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום 010 2SA 003 024 ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך 010 2SA 003 025 ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך (מובאך) ולדעת את כל אשר אתה עשה 010 2SA 003 026 ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע 010 2SA 003 027 וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש--וימת בדם עשהאל אחיו 010 2SA 003 028 וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם--מדמי אבנר בן נר 010 2SA 003 029 יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב--וחסר לחם 010 2SA 003 030 ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון--במלחמה 010 2SA 003 031 ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה 010 2SA 003 032 ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם 010 2SA 003 033 ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר 010 2SA 003 034 ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו 010 2SA 003 035 ויבא כל העם להברות את דוד לחם--בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה 010 2SA 003 036 וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב 010 2SA 003 037 וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר 010 2SA 003 038 ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו--כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל 010 2SA 003 039 ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו 010 2SA 004 001 וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו 010 2SA 004 002 ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי--מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן 010 2SA 004 003 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה 010 2SA 004 004 וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת 010 2SA 004 005 וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים 010 2SA 004 006 והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו 010 2SA 004 007 ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה 010 2SA 004 008 ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו 010 2SA 004 009 ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי--ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה 010 2SA 004 010 כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג--אשר לתתי לו בשרה 010 2SA 004 011 אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו--על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ 010 2SA 004 012 ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון 010 2SA 005 001 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד--חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו 010 2SA 005 002 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא (המוציא) והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל 010 2SA 005 003 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל 010 2SA 005 004 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך 010 2SA 005 005 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה 010 2SA 005 006 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה 010 2SA 005 007 וילכד דוד את מצדת ציון--היא עיר דוד 010 2SA 005 008 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו (שנואי) נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית 010 2SA 005 009 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה 010 2SA 005 010 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו 010 2SA 005 011 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד 010 2SA 005 012 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל 010 2SA 005 013 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות 010 2SA 005 014 ואלה שמות הילדים לו--בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה 010 2SA 005 015 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע 010 2SA 005 016 ואלישמע ואלידע ואליפלט 010 2SA 005 017 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה 010 2SA 005 018 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים 010 2SA 005 019 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך 010 2SA 005 020 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא--בעל פרצים 010 2SA 005 021 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו 010 2SA 005 022 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים 010 2SA 005 023 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים 010 2SA 005 024 ויהי בשמעך (כשמעך) את קול צעדה בראשי הבכאים--אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים 010 2SA 005 025 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר 010 2SA 006 001 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף 010 2SA 006 002 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה--להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו 010 2SA 006 003 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה 010 2SA 006 004 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון 010 2SA 006 005 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים 010 2SA 006 006 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו--כי שמטו הבקר 010 2SA 006 007 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים 010 2SA 006 008 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה 010 2SA 006 009 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה 010 2SA 006 010 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה--על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי 010 2SA 006 011 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי--שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו 010 2SA 006 012 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד--בשמחה 010 2SA 006 013 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה--ששה צעדים ויזבח שור ומריא 010 2SA 006 014 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד 010 2SA 006 015 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר 010 2SA 006 016 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה 010 2SA 006 017 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים 010 2SA 006 018 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות 010 2SA 006 019 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו 010 2SA 006 020 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים 010 2SA 006 021 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה 010 2SA 006 022 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה 010 2SA 006 023 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד--עד יום מותה 010 2SA 007 001 ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו 010 2SA 007 002 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה 010 2SA 007 003 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך 010 2SA 007 004 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר 010 2SA 007 005 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי 010 2SA 007 006 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן 010 2SA 007 007 בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים 010 2SA 007 008 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן--להיות נגיד על עמי על ישראל 010 2SA 007 009 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ 010 2SA 007 010 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה 010 2SA 007 011 ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה 010 2SA 007 012 כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו 010 2SA 007 013 הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם 010 2SA 007 014 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן--אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם 010 2SA 007 015 וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך 010 2SA 007 016 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם 010 2SA 007 017 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה--כן דבר נתן אל דוד 010 2SA 007 018 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי--כי הבאתני עד הלם 010 2SA 007 019 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה 010 2SA 007 020 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה 010 2SA 007 021 בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת--להודיע את עבדך 010 2SA 007 022 על כן גדלת יהוה אלהים כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו 010 2SA 007 023 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ--אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו 010 2SA 007 024 ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים 010 2SA 007 025 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת 010 2SA 007 026 ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך 010 2SA 007 027 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת 010 2SA 007 028 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת 010 2SA 007 029 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם 010 2SA 008 001 ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים 010 2SA 008 002 ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה 010 2SA 008 003 ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר (פרת) 010 2SA 008 004 וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב 010 2SA 008 005 ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש 010 2SA 008 006 וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את דוד בכל אשר הלך 010 2SA 008 007 ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם 010 2SA 008 008 ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשת--הרבה מאד 010 2SA 008 009 וישמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר 010 2SA 008 010 וישלח תעי את יורם בנו אל המלך דוד לשאל לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב--וכלי נחשת 010 2SA 008 011 גם אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם הכסף והזהב אשר הקדיש מכל הגוים אשר כבש 010 2SA 008 012 מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה 010 2SA 008 013 ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח--שמונה עשר אלף 010 2SA 008 014 וישם באדום נצבים בכל אדום שם נצבים ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את דוד בכל אשר הלך 010 2SA 008 015 וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה--לכל עמו 010 2SA 008 016 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר 010 2SA 008 017 וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים ושריה סופר 010 2SA 008 018 ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו 010 2SA 009 001 ויאמר דוד--הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן 010 2SA 009 002 ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך 010 2SA 009 003 ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים 010 2SA 009 004 ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר 010 2SA 009 005 וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל--מלו דבר 010 2SA 009 006 ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך 010 2SA 009 007 ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני--תמיד 010 2SA 009 008 וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני 010 2SA 009 009 ויקרא המלך אל ציבא נער שאול--ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך 010 2SA 009 010 ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים--ועשרים עבדים 010 2SA 009 011 ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך 010 2SA 009 012 ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת 010 2SA 009 013 ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו 010 2SA 010 001 ויהי אחרי כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו 010 2SA 010 002 ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון 010 2SA 010 003 ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך--כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקר את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך 010 2SA 010 004 ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם 010 2SA 010 005 ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זקנכם ושבתם 010 2SA 010 006 ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני עמון וישכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים עשר אלף איש 010 2SA 010 007 וישמע דוד וישלח את יואב ואת כל הצבא הגברים 010 2SA 010 008 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה 010 2SA 010 009 וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל (ישראל) ויערך לקראת ארם 010 2SA 010 010 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון 010 2SA 010 011 ויאמר אם תחזק ארם ממני--והיתה לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך 010 2SA 010 012 חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו 010 2SA 010 013 ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו 010 2SA 010 014 ובני עמון ראו כי נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם 010 2SA 010 015 וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד 010 2SA 010 016 וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם 010 2SA 010 017 ויגד לדוד ויאסף את כל ישראל ויעבר את הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו 010 2SA 010 018 וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר צבאו הכה וימת שם 010 2SA 010 019 ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון 010 2SA 011 001 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם 010 2SA 011 002 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד 010 2SA 011 003 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם--אשת אוריה החתי 010 2SA 011 004 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה 010 2SA 011 005 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי 010 2SA 011 006 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד 010 2SA 011 007 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה 010 2SA 011 008 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך 010 2SA 011 009 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו 010 2SA 011 010 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא--מדוע לא ירדת אל ביתך 010 2SA 011 011 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה 010 2SA 011 012 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום--ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת 010 2SA 011 013 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת--וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד 010 2SA 011 014 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה 010 2SA 011 015 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת 010 2SA 011 016 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם 010 2SA 011 017 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי 010 2SA 011 018 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה 010 2SA 011 019 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה--לדבר אל המלך 010 2SA 011 020 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה 010 2SA 011 021 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת--גם עבדך אוריה החתי מת 010 2SA 011 022 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב 010 2SA 011 023 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער 010 2SA 011 024 ויראו המוראים אל עבדיך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי--מת 010 2SA 011 025 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה--כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו 010 2SA 011 026 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה 010 2SA 011 027 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה 010 2SA 012 001 וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש 010 2SA 012 002 לעשיר היה צאן ובקר--הרבה מאד 010 2SA 012 003 ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת 010 2SA 012 004 ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו 010 2SA 012 005 ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת 010 2SA 012 006 ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל 010 2SA 012 007 ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול 010 2SA 012 008 ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט--ואספה לך כהנה וכהנה 010 2SA 012 009 מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו (בעיני) את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון 010 2SA 012 010 ועתה לא תסור חרב מביתך--עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה 010 2SA 012 011 כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת 010 2SA 012 012 כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש 010 2SA 012 013 ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך--לא תמות 010 2SA 012 014 אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך--מות ימות 010 2SA 012 015 וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד--ויאנש 010 2SA 012 016 ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה 010 2SA 012 017 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם 010 2SA 012 018 ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה 010 2SA 012 019 וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת 010 2SA 012 020 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל 010 2SA 012 021 ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם 010 2SA 012 022 ויאמר--בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני (וחנני) יהוה וחי הילד 010 2SA 012 023 ועתה מת למה זה אני צם--האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי 010 2SA 012 024 וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא (ותקרא) את שמו שלמה ויהוה אהבו 010 2SA 012 025 וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה--בעבור יהוה 010 2SA 012 026 וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה 010 2SA 012 027 וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים 010 2SA 012 028 ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה 010 2SA 012 029 ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה 010 2SA 012 030 ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד 010 2SA 012 031 ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן (במלבן) וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם 010 2SA 013 001 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה--ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד 010 2SA 013 002 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו--כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה 010 2SA 013 003 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד 010 2SA 013 004 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר--הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב 010 2SA 013 005 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה 010 2SA 013 006 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראותו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה 010 2SA 013 007 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה 010 2SA 013 008 ותלך תמר בית אמנון אחיה--והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש (ותלש) ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות 010 2SA 013 009 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו 010 2SA 013 010 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה 010 2SA 013 011 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי 010 2SA 013 012 ותאמר לו אל אחי אל תענני--כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת 010 2SA 013 013 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך 010 2SA 013 014 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה 010 2SA 013 015 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד--כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי 010 2SA 013 016 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה 010 2SA 013 017 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה 010 2SA 013 018 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה 010 2SA 013 019 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה 010 2SA 013 020 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה 010 2SA 013 021 והמלך דוד--שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד 010 2SA 013 022 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו 010 2SA 013 023 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך 010 2SA 013 024 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך 010 2SA 013 025 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו 010 2SA 013 026 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך 010 2SA 013 027 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך 010 2SA 013 028 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו--אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם--חזקו והיו לבני חיל 010 2SA 013 029 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו--וינסו 010 2SA 013 030 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד 010 2SA 013 031 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים 010 2SA 013 032 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו--כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו 010 2SA 013 033 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת 010 2SA 013 034 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר 010 2SA 013 035 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה 010 2SA 013 036 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד 010 2SA 013 037 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור (עמיהוד) מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים 010 2SA 013 038 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים 010 2SA 013 039 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת 010 2SA 014 001 וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום 010 2SA 014 002 וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת 010 2SA 014 003 ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה 010 2SA 014 004 ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך 010 2SA 014 005 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני--וימת אישי 010 2SA 014 006 ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו 010 2SA 014 007 והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום (שים) לאישי שם ושארית על פני האדמה 010 2SA 014 008 ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך 010 2SA 014 009 ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי 010 2SA 014 010 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך 010 2SA 014 011 ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית (מהרבת) גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה 010 2SA 014 012 ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי 010 2SA 014 013 ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו 010 2SA 014 014 כי מות נמות--וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח 010 2SA 014 015 ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה--כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו 010 2SA 014 016 כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים 010 2SA 014 017 ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך 010 2SA 014 018 ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך 010 2SA 014 019 ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך--כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה 010 2SA 014 020 לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ 010 2SA 014 021 ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום 010 2SA 014 022 ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו (עבדך) 010 2SA 014 023 ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם 010 2SA 014 024 ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה 010 2SA 014 025 וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל--להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום 010 2SA 014 026 ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך 010 2SA 014 027 ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה 010 2SA 014 028 וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה 010 2SA 014 029 וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא 010 2SA 014 030 ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים--לכו והוצתיה (והציתוה) באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה--באש 010 2SA 014 031 ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדיך את החלקה אשר לי באש 010 2SA 014 032 ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור--טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני 010 2SA 014 033 ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום 010 2SA 015 001 ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו 010 2SA 015 002 והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך 010 2SA 015 003 ויאמר אליו אבשלום ראה דבריך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך 010 2SA 015 004 ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט--והצדקתיו 010 2SA 015 005 והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו 010 2SA 015 006 ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל 010 2SA 015 007 ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון 010 2SA 015 008 כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב (ישוב) ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה 010 2SA 015 009 ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה 010 2SA 015 010 וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון 010 2SA 015 011 ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר 010 2SA 015 012 וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום 010 2SA 015 013 ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב איש ישראל אחרי אבשלום 010 2SA 015 014 ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה--כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלם מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב 010 2SA 015 015 ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך 010 2SA 015 016 ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים--לשמר הבית 010 2SA 015 017 ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק 010 2SA 015 018 וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך 010 2SA 015 019 ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך 010 2SA 015 020 תמול בואך והיום אנועך (אניעך) עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת 010 2SA 015 021 ויען אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך 010 2SA 015 022 ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו 010 2SA 015 023 וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר 010 2SA 015 024 והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר--עד תם כל העם לעבור מן העיר 010 2SA 015 025 ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר אם אמצא חן בעיני יהוה--והשבני והראני אתו ואת נוהו 010 2SA 015 026 ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני--יעשה לי כאשר טוב בעיניו 010 2SA 015 027 ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם--אתכם 010 2SA 015 028 ראו אנכי מתמהמה בעברות (בערבות) המדבר--עד בוא דבר מעמכם להגיד לי 010 2SA 015 029 וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלם וישבו שם 010 2SA 015 030 ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה 010 2SA 015 031 ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה 010 2SA 015 032 ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו 010 2SA 015 033 ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא 010 2SA 015 034 ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה--עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל 010 2SA 015 035 והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשר תשמע מבית המלך--תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים 010 2SA 015 036 הנה שם עמם שני בניהם--אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו 010 2SA 015 037 ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלום יבוא ירושלם 010 2SA 016 001 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפיבשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ--ונבל יין 010 2SA 016 002 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם (והלחם) והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר 010 2SA 016 003 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם--כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי 010 2SA 016 004 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפיבשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך 010 2SA 016 005 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל 010 2SA 016 006 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו 010 2SA 016 007 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל 010 2SA 016 008 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה 010 2SA 016 009 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו 010 2SA 016 010 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי (כה) יקלל וכי (כי) יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן 010 2SA 016 011 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל--כי אמר לו יהוה 010 2SA 016 012 אולי יראה יהוה בעוני (בעיני) והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה 010 2SA 016 013 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר 010 2SA 016 014 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם 010 2SA 016 015 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו 010 2SA 016 016 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד--אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלום יחי המלך יחי המלך 010 2SA 016 017 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך 010 2SA 016 018 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל--לא (לו) אהיה ואתו אשב 010 2SA 016 019 והשנית למי אני אעבד--הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך 010 2SA 016 020 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה 010 2SA 016 021 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך 010 2SA 016 022 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל 010 2SA 016 023 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם 010 2SA 017 001 ויאמר אחיתפל אל אבשלום אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה 010 2SA 017 002 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו 010 2SA 017 003 ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל--האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום 010 2SA 017 004 ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל 010 2SA 017 005 ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא 010 2SA 017 006 ויבא חושי אל אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את דברו אם אין אתה דבר 010 2SA 017 007 ויאמר חושי אל אבשלום לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת 010 2SA 017 008 ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם 010 2SA 017 009 הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם 010 2SA 017 010 והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה--המס ימס כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו 010 2SA 017 011 כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים לרב ופניך הלכים בקרב 010 2SA 017 012 ובאנו אליו באחת (באחד) המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד 010 2SA 017 013 ואם אל עיר יאסף--והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור 010 2SA 017 014 ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה 010 2SA 017 015 ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני 010 2SA 017 016 ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור--פן יבלע למלך ולכל העם אשר אתו 010 2SA 017 017 ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה 010 2SA 017 018 וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו--וירדו שם 010 2SA 017 019 ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר 010 2SA 017 020 ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם 010 2SA 017 021 ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים--כי ככה יעץ עליכם אחיתפל 010 2SA 017 022 ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן 010 2SA 017 023 ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו 010 2SA 017 024 ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את הירדן--הוא וכל איש ישראל עמו 010 2SA 017 025 ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב--על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב 010 2SA 017 026 ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד 010 2SA 017 027 ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים 010 2SA 017 028 משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי 010 2SA 017 029 ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו--העם רעב ועיף וצמא במדבר 010 2SA 018 001 ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות 010 2SA 018 002 וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם 010 2SA 018 003 ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב--כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר (לעזור) 010 2SA 018 004 ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים 010 2SA 018 005 ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים--על דבר אבשלום 010 2SA 018 006 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים 010 2SA 018 007 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא--עשרים אלף 010 2SA 018 008 ותהי שם המלחמה נפצות (נפוצת) על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא 010 2SA 018 009 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר 010 2SA 018 010 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה 010 2SA 018 011 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת 010 2SA 018 012 ויאמר האיש אל יואב ולא (ולוא) אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום 010 2SA 018 013 או עשיתי בנפשו (בנפשי) שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד 010 2SA 018 014 ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום--עודנו חי בלב האלה 010 2SA 018 015 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימתהו 010 2SA 018 016 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם 010 2SA 018 017 ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל--נסו איש לאהלו 010 2SA 018 018 ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך--כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה 010 2SA 018 019 ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו 010 2SA 018 020 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על (כן) בן המלך מת 010 2SA 018 021 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ 010 2SA 018 022 ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת 010 2SA 018 023 ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי 010 2SA 018 024 ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו 010 2SA 018 025 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב 010 2SA 018 026 וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר 010 2SA 018 027 ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא 010 2SA 018 028 ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך 010 2SA 018 029 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה 010 2SA 018 030 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד 010 2SA 018 031 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך--כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך 010 2SA 018 032 ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה 010 2SA 018 033 וירגז המלך ויעל על עלית השער--ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני 010 2SA 019 001 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלום 010 2SA 019 002 ותהי התשעה ביום ההוא לאבל--לכל העם כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו 010 2SA 019 003 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים--בנוסם במלחמה 010 2SA 019 004 והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני 010 2SA 019 005 ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך 010 2SA 019 006 לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים--כי ידעתי היום כי לא (לוא) אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך 010 2SA 019 007 ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה 010 2SA 019 008 ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו 010 2SA 019 009 ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום 010 2SA 019 010 ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים--להשיב את המלך 010 2SA 019 011 והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו 010 2SA 019 012 אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך 010 2SA 019 013 ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב 010 2SA 019 014 ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך 010 2SA 019 015 וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן 010 2SA 019 016 וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד 010 2SA 019 017 ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך 010 2SA 019 018 ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן 010 2SA 019 019 ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם--לשום המלך אל לבו 010 2SA 019 020 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך 010 2SA 019 021 ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח יהוה 010 2SA 019 022 ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה--כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל--כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל 010 2SA 019 023 ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך 010 2SA 019 024 ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום 010 2SA 019 025 ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת 010 2SA 019 026 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך--כי פסח עבדך 010 2SA 019 027 וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך 010 2SA 019 028 כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך 010 2SA 019 029 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי--אתה וציבא תחלקו את השדה 010 2SA 019 030 ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדני המלך בשלום--אל ביתו 010 2SA 019 031 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן (הירדן) 010 2SA 019 032 וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד 010 2SA 019 033 ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם 010 2SA 019 034 ויאמר ברזלי אל המלך כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם 010 2SA 019 035 בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך 010 2SA 019 036 כמעט יעבר עבדך את הירדן--את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת 010 2SA 019 037 ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך 010 2SA 019 038 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך 010 2SA 019 039 ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו 010 2SA 019 040 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעברו (העברו) את המלך וגם חצי עם ישראל 010 2SA 019 041 והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו 010 2SA 019 042 ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו 010 2SA 019 043 ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל 010 2SA 020 001 ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי--איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי--איש לאהליו ישראל 010 2SA 020 002 ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם 010 2SA 020 003 ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות 010 2SA 020 004 ויאמר המלך אל עמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד 010 2SA 020 005 וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר (ויוחר) מן המועד אשר יעדו 010 2SA 020 006 ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו--פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו 010 2SA 020 007 ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן בכרי 010 2SA 020 008 הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל 010 2SA 020 009 ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא--לנשק לו 010 2SA 020 010 ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו--וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי 010 2SA 020 011 ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד--אחרי יואב 010 2SA 020 012 ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד 010 2SA 020 013 כאשר הגה מן המסלה--עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי 010 2SA 020 014 ויעבר בכל שבטי ישראל אבלה ובית מעכה--וכל הברים ויקלהו (ויקהלו) ויבאו אף אחריו 010 2SA 020 015 ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה 010 2SA 020 016 ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך 010 2SA 020 017 ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי 010 2SA 020 018 ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאול ישאלו באבל וכן התמו 010 2SA 020 019 אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל--למה תבלע נחלת יהוה 010 2SA 020 020 ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית 010 2SA 020 021 לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד--תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה 010 2SA 020 022 ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשפר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך 010 2SA 020 023 ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי (הכרתי) ועל הפלתי 010 2SA 020 024 ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר 010 2SA 020 025 ושיא (ושוא) ספר וצדוק ואביתר כהנים 010 2SA 020 026 וגם עירא היארי היה כהן לדוד 010 2SA 021 001 ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים 010 2SA 021 002 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה 010 2SA 021 003 ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה 010 2SA 021 004 ויאמרו לו הגבענים אין לי (לנו) כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם 010 2SA 021 005 ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל 010 2SA 021 006 ינתן (יותן) לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן 010 2SA 021 007 ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם--בין דוד ובין יהונתן בן שאול 010 2SA 021 008 ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי 010 2SA 021 009 ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים (שבעתם) יחד והם (והמה) המתו בימי קציר בראשנים תחלת (בתחלת) קציר שערים 010 2SA 021 010 ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה 010 2SA 021 011 ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול 010 2SA 021 012 וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד--אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום (תלאום) שם הפלשתים (שמה פלשתים) ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע 010 2SA 021 013 ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים 010 2SA 021 014 ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן 010 2SA 021 015 ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים--ויעף דוד 010 2SA 021 016 וישבו (וישבי) בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד 010 2SA 021 017 ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל 010 2SA 021 018 ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה 010 2SA 021 019 ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים 010 2SA 021 020 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין (מדון) ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה 010 2SA 021 021 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי (שמעה) אחי דוד 010 2SA 021 022 את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו 010 2SA 022 001 וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול 010 2SA 022 002 ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי 010 2SA 022 003 אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני 010 2SA 022 004 מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע 010 2SA 022 005 כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני 010 2SA 022 006 חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות (Sheol h7585) 010 2SA 022 007 בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו 010 2SA 022 008 ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו 010 2SA 022 009 עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו 010 2SA 022 010 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו 010 2SA 022 011 וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח 010 2SA 022 012 וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים 010 2SA 022 013 מנגה נגדו בערו גחלי אש 010 2SA 022 014 ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו 010 2SA 022 015 וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם) 010 2SA 022 016 ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו 010 2SA 022 017 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים 010 2SA 022 018 יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני 010 2SA 022 019 יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי 010 2SA 022 020 ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי 010 2SA 022 021 יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי 010 2SA 022 022 כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי 010 2SA 022 023 כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה 010 2SA 022 024 ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני 010 2SA 022 025 וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו 010 2SA 022 026 עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם 010 2SA 022 027 עם נבר תתבר ועם עקש תתפל 010 2SA 022 028 ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל 010 2SA 022 029 כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי 010 2SA 022 030 כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור 010 2SA 022 031 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה-- מגן הוא לכל החסים בו 010 2SA 022 032 כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו 010 2SA 022 033 האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו (דרכי) 010 2SA 022 034 משוה רגליו (רגלי) כאילות ועל במתי יעמדני 010 2SA 022 035 מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי 010 2SA 022 036 ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני 010 2SA 022 037 תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי 010 2SA 022 038 ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם 010 2SA 022 039 ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי 010 2SA 022 040 ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני 010 2SA 022 041 ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם 010 2SA 022 042 ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם 010 2SA 022 043 ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם 010 2SA 022 044 ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני 010 2SA 022 045 בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי 010 2SA 022 046 בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם 010 2SA 022 047 חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי 010 2SA 022 048 האל הנתן נקמת לי ומריד עמים תחתני 010 2SA 022 049 ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני 010 2SA 022 050 על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר 010 2SA 022 051 מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם 010 2SA 023 001 ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על--משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל 010 2SA 023 002 רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני 010 2SA 023 003 אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם--צדיק מושל יראת אלהים 010 2SA 023 004 וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ 010 2SA 023 005 כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה--כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח 010 2SA 023 006 ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו 010 2SA 023 007 ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת 010 2SA 023 008 אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו (העצני)--על שמנה מאות חלל בפעם אחד (אחת) 010 2SA 023 009 ואחרו אלעזר בן דדי (דדו) בן אחחי בשלשה גברים (הגברים) עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל 010 2SA 023 010 הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט 010 2SA 023 011 ואחריו שמה בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים 010 2SA 023 012 ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה 010 2SA 023 013 וירדו שלשים (שלשה) מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד--אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים 010 2SA 023 014 ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם 010 2SA 023 015 ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער 010 2SA 023 016 ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה 010 2SA 023 017 ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים 010 2SA 023 018 ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי (השלשה) והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה 010 2SA 023 019 מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא 010 2SA 023 020 ובניהו בן יהוידע בן איש חי (חיל) רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה (הארי) בתוך הבאר ביום השלג 010 2SA 023 021 והוא הכה את איש מצרי אשר (איש) מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו 010 2SA 023 022 אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים 010 2SA 023 023 מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד אל משמעתו 010 2SA 023 024 עשהאל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו בית לחם 010 2SA 023 025 שמה החרדי אליקא החרדי 010 2SA 023 026 חלץ הפלטי עירא בן עקש התקועי 010 2SA 023 027 אביעזר הענתתי מבני החשתי 010 2SA 023 028 צלמון האחחי מהרי הנטפתי 010 2SA 023 029 חלב בן בענה הנטפתי אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן 010 2SA 023 030 בניהו פרעתני הדי מנחלי געש 010 2SA 023 031 אבי עלבון הערבתי עזמות הברחמי 010 2SA 023 032 אליחבא השעלבני בני ישן יהונתן 010 2SA 023 033 שמה ההררי אחיאם בן שרר האררי 010 2SA 023 034 אליפלט בן אחסבי בן המעכתי אליעם בן אחיתפל הגלני 010 2SA 023 035 חצרו (חצרי) הכרמלי פערי הארבי 010 2SA 023 036 יגאל בן נתן מצבה בני הגדי 010 2SA 023 037 צלק העמני נחרי הבארתי--נשאי (נשא) כלי יואב בן צריה 010 2SA 023 038 עירא היתרי גרב היתרי 010 2SA 023 039 אוריה החתי--כל שלשים ושבעה 010 2SA 024 001 ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה 010 2SA 024 002 ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם 010 2SA 024 003 ויאמר יואב אל המלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה 010 2SA 024 004 ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל 010 2SA 024 005 ויעברו את הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד--ואל יעזר 010 2SA 024 006 ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון 010 2SA 024 007 ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבע 010 2SA 024 008 וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום--ירושלם 010 2SA 024 009 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש מאות אלף איש 010 2SA 024 010 ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד 010 2SA 024 011 ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר 010 2SA 024 012 הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה--שלש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך 010 2SA 024 013 ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך--עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר 010 2SA 024 014 ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה 010 2SA 024 015 ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש 010 2SA 024 016 וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה (הארונה) היבסי 010 2SA 024 017 ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי 010 2SA 024 018 ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה (ארונה) היבסי 010 2SA 024 019 ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה יהוה 010 2SA 024 020 וישקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה 010 2SA 024 021 ויאמר ארונה מדוע בא אדני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם 010 2SA 024 022 ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים 010 2SA 024 023 הכל נתן ארונה המלך--למלך ויאמר ארונה אל המלך יהוה אלהיך ירצך 010 2SA 024 024 ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים 010 2SA 024 025 ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל # # BOOK 011 1KI 1 Kings מלכים א 011 1KI 001 001 והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו 011 1KI 001 002 ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך 011 1KI 001 003 ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך 011 1KI 001 004 והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה 011 1KI 001 005 ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו 011 1KI 001 006 ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום 011 1KI 001 007 ויהיו דבריו--עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה 011 1KI 001 008 וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד--לא היו עם אדניהו 011 1KI 001 009 ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך 011 1KI 001 010 ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו--לא קרא 011 1KI 001 011 ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע 011 1KI 001 012 ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה 011 1KI 001 013 לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו 011 1KI 001 014 הנה עודך מדברת שם--עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך 011 1KI 001 015 ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך 011 1KI 001 016 ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך 011 1KI 001 017 ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי 011 1KI 001 018 ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת 011 1KI 001 019 ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא 011 1KI 001 020 ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם--מי ישב על כסא אדני המלך אחריו 011 1KI 001 021 והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה--חטאים 011 1KI 001 022 והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא 011 1KI 001 023 ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה 011 1KI 001 024 ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי 011 1KI 001 025 כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו 011 1KI 001 026 ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך--לא קרא 011 1KI 001 027 אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך (עבדך) מי ישב על כסא אדני המלך אחריו 011 1KI 001 028 ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך 011 1KI 001 029 וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה 011 1KI 001 030 כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה 011 1KI 001 031 ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר--יחי אדני המלך דוד לעלם 011 1KI 001 032 ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך 011 1KI 001 033 ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון 011 1KI 001 034 ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך--על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה 011 1KI 001 035 ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה 011 1KI 001 036 ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך 011 1KI 001 037 כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי (יהיה) עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד 011 1KI 001 038 וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון 011 1KI 001 039 ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה 011 1KI 001 040 ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם 011 1KI 001 041 וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה 011 1KI 001 042 עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר 011 1KI 001 043 ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה 011 1KI 001 044 וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך 011 1KI 001 045 וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם 011 1KI 001 046 וגם ישב שלמה על כסא המלוכה 011 1KI 001 047 וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך (אלהים) את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב 011 1KI 001 048 וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי--ועיני ראות 011 1KI 001 049 ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו 011 1KI 001 050 ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח 011 1KI 001 051 ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב 011 1KI 001 052 ויאמר שלמה--אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת 011 1KI 001 053 וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך 011 1KI 002 001 ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר 011 1KI 002 002 אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש 011 1KI 002 003 ושמרת את משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה--למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם 011 1KI 002 004 למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר--לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל 011 1KI 002 005 וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו 011 1KI 002 006 ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל (Sheol h7585) 011 1KI 002 007 ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך 011 1KI 002 008 והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב 011 1KI 002 009 ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול (Sheol h7585) 011 1KI 002 010 וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד 011 1KI 002 011 והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים 011 1KI 002 012 ושלמה--ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד 011 1KI 002 013 ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום 011 1KI 002 014 ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר 011 1KI 002 015 ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו 011 1KI 002 016 ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך--אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר 011 1KI 002 017 ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה 011 1KI 002 018 ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך 011 1KI 002 019 ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו 011 1KI 002 020 ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך--אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך 011 1KI 002 021 ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה 011 1KI 002 022 ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה 011 1KI 002 023 וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה 011 1KI 002 024 ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני (ויושיבני) על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו 011 1KI 002 025 וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת 011 1KI 002 026 ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך--כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי 011 1KI 002 027 ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה 011 1KI 002 028 והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח 011 1KI 002 029 ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר--לך פגע בו 011 1KI 002 030 ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני 011 1KI 002 031 ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי 011 1KI 002 032 והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב--ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה 011 1KI 002 033 ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם--מעם יהוה 011 1KI 002 034 ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר 011 1KI 002 035 ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו--על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר 011 1KI 002 036 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה 011 1KI 002 037 והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון--ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך 011 1KI 002 038 ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים 011 1KI 002 039 ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת 011 1KI 002 040 ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת 011 1KI 002 041 ויגד לשלמה כי הלך שמעי מירושלם גת וישב 011 1KI 002 042 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי 011 1KI 002 043 ומדוע--לא שמרת את שבעת יהוה ואת המצוה אשר צויתי עליך 011 1KI 002 044 ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך 011 1KI 002 045 והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה--עד עולם 011 1KI 002 046 ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שלמה 011 1KI 003 001 ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב 011 1KI 003 002 רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם 011 1KI 003 003 ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות--הוא מזבח ומקטיר 011 1KI 003 004 וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא 011 1KI 003 005 בגבעון נראה יהוה אל שלמה--בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך 011 1KI 003 006 ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה 011 1KI 003 007 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא 011 1KI 003 008 ועבדך--בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב 011 1KI 003 009 ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה 011 1KI 003 010 וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה 011 1KI 003 011 ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט 011 1KI 003 012 הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך 011 1KI 003 013 וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך 011 1KI 003 014 ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך--והארכתי את ימיך 011 1KI 003 015 ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו 011 1KI 003 016 אז תבאנה שתים נשים זנות--אל המלך ותעמדנה לפניו 011 1KI 003 017 ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית 011 1KI 003 018 ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית 011 1KI 003 019 וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו 011 1KI 003 020 ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי 011 1KI 003 021 ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי 011 1KI 003 022 ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך 011 1KI 003 023 ויאמר המלך--זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי 011 1KI 003 024 ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך 011 1KI 003 025 ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת 011 1KI 003 026 ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה--גזרו 011 1KI 003 027 ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו 011 1KI 003 028 וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט 011 1KI 004 001 ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל 011 1KI 004 002 ואלה השרים אשר לו עזריהו בן צדוק הכהן 011 1KI 004 003 אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן אחילוד המזכיר 011 1KI 004 004 ובניהו בן יהוידע על הצבא וצדוק ואביתר כהנים 011 1KI 004 005 ועזריהו בן נתן על הנצבים וזבוד בן נתן כהן רעה המלך 011 1KI 004 006 ואחישר על הבית ואדנירם בן עבדא על המס 011 1KI 004 007 ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד (האחד) לכלכל 011 1KI 004 008 ואלה שמותם בן חור בהר אפרים 011 1KI 004 009 בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן 011 1KI 004 010 בן חסד בארבות לו שכה וכל ארץ חפר 011 1KI 004 011 בן אבינדב כל נפת דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה 011 1KI 004 012 בענא בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם 011 1KI 004 013 בן גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן--ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת 011 1KI 004 014 אחינדב בן עדא מחנימה 011 1KI 004 015 אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת שלמה--לאשה 011 1KI 004 016 בענא בן חושי באשר ובעלות 011 1KI 004 017 יהושפט בן פרוח ביששכר 011 1KI 004 018 שמעי בן אלא בבנימן 011 1KI 004 019 גבר בן ארי בארץ גלעד--ארץ סיחון מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ 011 1KI 004 020 יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב אכלים ושתים ושמחים 011 1KI 004 021 ושלמה היה מושל בכל הממלכות--מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו 011 1KI 004 022 ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח 011 1KI 004 023 עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי--ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים 011 1KI 004 024 כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה--בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו--מסביב 011 1KI 004 025 וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע--כל ימי שלמה 011 1KI 004 026 ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים--למרכבו ושנים עשר אלף פרשים 011 1KI 004 027 וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה--איש חדשו לא יעדרו דבר 011 1KI 004 028 והשערים והתבן לסוסים ולרכש--יבאו אל המקום אשר יהיה שם איש כמשפטו 011 1KI 004 029 ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב--כחול אשר על שפת הים 011 1KI 004 030 ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים 011 1KI 004 031 ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב 011 1KI 004 032 וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף 011 1KI 004 033 וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים 011 1KI 004 034 ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה--מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו 011 1KI 005 001 וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד--כל הימים 011 1KI 005 002 וישלח שלמה אל חירם לאמר 011 1KI 005 003 אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו--עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו (רגלי) 011 1KI 005 004 ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע 011 1KI 005 005 והנני אמר--לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי 011 1KI 005 006 ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים--כצדנים 011 1KI 005 007 ויהי כשמע חירם את דברי שלמה--וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה 011 1KI 005 008 וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים 011 1KI 005 009 עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם--ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי 011 1KI 005 010 ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים--כל חפצו 011 1KI 005 011 ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה 011 1KI 005 012 ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם 011 1KI 005 013 ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש 011 1KI 005 014 וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות--חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס 011 1KI 005 015 ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר 011 1KI 005 016 לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות--הרדים בעם העשים במלאכה 011 1KI 005 017 ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית--אבני גזית 011 1KI 005 018 ויפסלו בני שלמה ובני חירום--והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית 011 1KI 006 001 ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית ליהוה 011 1KI 006 002 והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה--ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו 011 1KI 006 003 והאולם על פני היכל הבית--עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית 011 1KI 006 004 ויעש לבית חלוני שקפים אטומים 011 1KI 006 005 ויבן על קיר הבית יצוע (יציע) סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב 011 1KI 006 006 היצוע (היציע) התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות הבית 011 1KI 006 007 והבית בהבנתו--אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו 011 1KI 006 008 פתח הצלע התיכנה אל כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים 011 1KI 006 009 ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים 011 1KI 006 010 ויבן את היצוע (היציע) על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים 011 1KI 006 011 ויהי דבר יהוה אל שלמה לאמר 011 1KI 006 012 הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם--והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך 011 1KI 006 013 ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל 011 1KI 006 014 ויבן שלמה את הבית ויכלהו 011 1KI 006 015 ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים--מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים 011 1KI 006 016 ויבן את עשרים אמה מירכותי (מירכתי) הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים 011 1KI 006 017 וארבעים באמה היה הבית--הוא ההיכל לפני 011 1KI 006 018 וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה 011 1KI 006 019 ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית יהוה 011 1KI 006 020 ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז 011 1KI 006 021 ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות (ברתוקות) זהב לפני הדביר ויצפהו זהב 011 1KI 006 022 ואת כל הבית צפה זהב עד תם כל הבית וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב 011 1KI 006 023 ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו 011 1KI 006 024 וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו 011 1KI 006 025 ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים 011 1KI 006 026 קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני 011 1KI 006 027 ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרבים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נגעת כנף אל כנף 011 1KI 006 028 ויצף את הכרובים זהב 011 1KI 006 029 ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים--מלפנים ולחיצון 011 1KI 006 030 ואת קרקע הבית צפה זהב--לפנימה ולחיצון 011 1KI 006 031 ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית 011 1KI 006 032 ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב 011 1KI 006 033 וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן מאת רבעית 011 1KI 006 034 ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים 011 1KI 006 035 וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על המחקה 011 1KI 006 036 ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים 011 1KI 006 037 בשנה הרביעית יסד בית יהוה--בירח זו 011 1KI 006 038 ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו ויבנהו שבע שנים 011 1KI 007 001 ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את כל ביתו 011 1KI 007 002 ויבן את בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על העמודים 011 1KI 007 003 וספן בארז ממעל על הצלעות אשר על העמודים ארבעים וחמשה--חמשה עשר הטור 011 1KI 007 004 ושקפים שלשה טורים ומחזה אל מחזה שלש פעמים 011 1KI 007 005 וכל הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל מחזה שלש פעמים 011 1KI 007 006 ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על פניהם ועמדים ועב על פניהם 011 1KI 007 007 ואולם הכסא אשר ישפט שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד הקרקע 011 1KI 007 008 וביתו אשר ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה 011 1KI 007 009 כל אלה אבנים יקרת כמדות גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הטפחות ומחוץ עד החצר הגדולה 011 1KI 007 010 ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות--אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות 011 1KI 007 011 ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית--וארז 011 1KI 007 012 וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית יהוה הפנימית ולאלם הבית 011 1KI 007 013 וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר 011 1KI 007 014 בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו 011 1KI 007 015 ויצר את שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את העמוד השני 011 1KI 007 016 ושתי כתרת עשה לתת על ראשי העמודים--מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית 011 1KI 007 017 שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים--שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית 011 1KI 007 018 ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת לכסות את הכתרת אשר על ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית 011 1KI 007 019 וכתרת אשר על ראש העמודים--מעשה שושן באולם ארבע אמות 011 1KI 007 020 וכתרת על שני העמודים גם ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה (השבכה) והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית 011 1KI 007 021 ויקם את העמדים לאלם ההיכל ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בעז 011 1KI 007 022 ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים 011 1KI 007 023 ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה (וקו) שלשים באמה יסב אתו סביב 011 1KI 007 024 ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו--עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו 011 1KI 007 025 עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה 011 1KI 007 026 ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל 011 1KI 007 027 ויעש את המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה 011 1KI 007 028 וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים 011 1KI 007 029 ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד 011 1KI 007 030 וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפות יצקות מעבר איש ליות 011 1KI 007 031 ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה כן אמה וחצי האמה וגם על פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות 011 1KI 007 032 וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה 011 1KI 007 033 ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם--הכל מוצק 011 1KI 007 034 וארבע כתפות--אל ארבע פנות המכנה האחת מן המכנה כתפיה 011 1KI 007 035 ובראש המכונה חצי האמה קומה--עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה 011 1KI 007 036 ויפתח על הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה (מסגרתיה) כרובים אריות ותמרת--כמער איש וליות סביב 011 1KI 007 037 כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד--לכלהנה 011 1KI 007 038 ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד--כיור אחד על המכונה האחת לעשר המכנות 011 1KI 007 039 ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה--ממול נגב 011 1KI 007 040 ויעש חירום--את הכירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה 011 1KI 007 041 עמדים שנים וגלת הכתרת אשר על ראש העמודים שתים והשבכות שתים--לכסות את שתי גלות הכתרת אשר על ראש העמודים 011 1KI 007 042 ואת הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות--שני טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכתרת אשר על פני העמודים 011 1KI 007 043 ואת המכנות עשר ואת הכירת עשרה על המכנות 011 1KI 007 044 ואת הים האחד ואת הבקר שנים עשר תחת הים 011 1KI 007 045 ואת הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת כל הכלים האהל (האלה) אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה--נחשת ממרט 011 1KI 007 046 בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן 011 1KI 007 047 וינח שלמה את כל הכלים מרב מאד מאד--לא נחקר משקל הנחשת 011 1KI 007 048 ויעש שלמה--את כל הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב 011 1KI 007 049 ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר--זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב 011 1KI 007 050 והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות--זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל--זהב 011 1KI 007 051 ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים--נתן באצרות בית יהוה 011 1KI 008 001 אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה--ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד--היא ציון 011 1KI 008 002 ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג--הוא החדש השביעי 011 1KI 008 003 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון 011 1KI 008 004 ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים 011 1KI 008 005 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון--מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב 011 1KI 008 006 ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית--אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים 011 1KI 008 007 כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה 011 1KI 008 008 ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה 011 1KI 008 009 אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב--אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים 011 1KI 008 010 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה 011 1KI 008 011 ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה 011 1KI 008 012 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל 011 1KI 008 013 בנה בניתי בית זבל לך--מכון לשבתך עולמים 011 1KI 008 014 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד 011 1KI 008 015 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר 011 1KI 008 016 מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל 011 1KI 008 017 ויהי עם לבב דוד אבי--לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל 011 1KI 008 018 ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי--הטיבת כי היה עם לבבך 011 1KI 008 019 רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי 011 1KI 008 020 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל 011 1KI 008 021 ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים 011 1KI 008 022 ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים 011 1KI 008 023 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם 011 1KI 008 024 אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה 011 1KI 008 025 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני 011 1KI 008 026 ועתה אלהי ישראל--יאמן נא דבריך (דברך) אשר דברת לעבדך דוד אבי 011 1KI 008 027 כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך--אף כי הבית הזה אשר בניתי 011 1KI 008 028 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו--יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום 011 1KI 008 029 להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם--לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה 011 1KI 008 030 ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת 011 1KI 008 031 את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך--בבית הזה 011 1KI 008 032 ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך--להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו 011 1KI 008 033 בהנגף עמך ישראל לפני אויב--אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה 011 1KI 008 034 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם 011 1KI 008 035 בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם 011 1KI 008 036 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה 011 1KI 008 037 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו--כל נגע כל מחלה 011 1KI 008 038 כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל--אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה 011 1KI 008 039 ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם 011 1KI 008 040 למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה--אשר נתתה לאבתינו 011 1KI 008 041 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך 011 1KI 008 042 כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה 011 1KI 008 043 אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי--למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי 011 1KI 008 044 כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך 011 1KI 008 045 ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם 011 1KI 008 046 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה 011 1KI 008 047 והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו 011 1KI 008 048 ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית (בניתי) לשמך 011 1KI 008 049 ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם 011 1KI 008 050 וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום 011 1KI 008 051 כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל 011 1KI 008 052 להיות עיניך פתחת אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך 011 1KI 008 053 כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים--אדני יהוה 011 1KI 008 054 ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים 011 1KI 008 055 ויעמד--ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר 011 1KI 008 056 ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו 011 1KI 008 057 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו 011 1KI 008 058 להטות לבבנו אליו--ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו 011 1KI 008 059 ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל--דבר יום ביומו 011 1KI 008 060 למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד 011 1KI 008 061 והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה 011 1KI 008 062 והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה 011 1KI 008 063 ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל 011 1KI 008 064 ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה--כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים 011 1KI 008 065 ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים--ארבעה עשר יום 011 1KI 008 066 ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו 011 1KI 009 001 ויהי ככלות שלמה לבנות את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל חשק שלמה אשר חפץ לעשות 011 1KI 009 002 וירא יהוה אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון 011 1KI 009 003 ויאמר יהוה אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני--הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים 011 1KI 009 004 ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך--חקי ומשפטי תשמר 011 1KI 009 005 והקמתי את כסא ממלכתך על ישראל--לעלם כאשר דברתי על דוד אביך לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל 011 1KI 009 006 אם שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם 011 1KI 009 007 והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים 011 1KI 009 008 והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה 011 1KI 009 009 ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהיהם אשר הוציא את אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו (וישתחוו) להם ויעבדם על כן הביא יהוה עליהם את כל הרעה הזאת 011 1KI 009 010 ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים--את בית יהוה ואת בית המלך 011 1KI 009 011 חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב--לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל 011 1KI 009 012 ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו 011 1KI 009 013 ויאמר--מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה 011 1KI 009 014 וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב 011 1KI 009 015 וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יהוה ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר 011 1KI 009 016 פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה 011 1KI 009 017 ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון 011 1KI 009 018 ואת בעלת ואת תמר (תדמר) במדבר בארץ 011 1KI 009 019 ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו 011 1KI 009 020 כל העם הנותר מן האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה 011 1KI 009 021 בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה 011 1KI 009 022 ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלישיו ושרי רכבו ופרשיו 011 1KI 009 023 אלה שרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות--הרדים בעם העשים במלאכה 011 1KI 009 024 אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא 011 1KI 009 025 והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את הבית 011 1KI 009 026 ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף--בארץ אדום 011 1KI 009 027 וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות ידעי הים--עם עבדי שלמה 011 1KI 009 028 ויבאו אופירה--ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויבאו אל המלך שלמה 011 1KI 010 001 ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה--לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות 011 1KI 010 002 ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה 011 1KI 010 003 ויגד לה שלמה את כל דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה 011 1KI 010 004 ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה 011 1KI 010 005 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח 011 1KI 010 006 ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך 011 1KI 010 007 ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי 011 1KI 010 008 אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך 011 1KI 010 009 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל--באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה 011 1KI 010 010 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד--ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה 011 1KI 010 011 וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד--ואבן יקרה 011 1KI 010 012 ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה 011 1KI 010 013 והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה 011 1KI 010 014 ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות ששים ושש ככר זהב 011 1KI 010 015 לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ 011 1KI 010 016 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת 011 1KI 010 017 ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון 011 1KI 010 018 ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז 011 1KI 010 019 שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות 011 1KI 010 020 ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכות 011 1KI 010 021 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה--למאומה 011 1KI 010 022 כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים 011 1KI 010 023 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר ולחכמה 011 1KI 010 024 וכל הארץ--מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו 011 1KI 010 025 והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה 011 1KI 010 026 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם 011 1KI 010 027 ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב 011 1KI 010 028 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה--סחרי המלך יקחו מקוה במחיר 011 1KI 010 029 ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם--בידם יצאו 011 1KI 011 001 והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות--ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית 011 1KI 011 002 מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם--בהם דבק שלמה לאהבה 011 1KI 011 003 ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו 011 1KI 011 004 ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו 011 1KI 011 005 וילך שלמה--אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים 011 1KI 011 006 ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו 011 1KI 011 007 אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון 011 1KI 011 008 וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן 011 1KI 011 009 ויתאנף יהוה בשלמה כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים 011 1KI 011 010 וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה 011 1KI 011 011 ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך--קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך 011 1KI 011 012 אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה 011 1KI 011 013 רק את כל הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי 011 1KI 011 014 ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום 011 1KI 011 015 ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום 011 1KI 011 016 כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום 011 1KI 011 017 ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו--לבוא מצרים והדד נער קטן 011 1KI 011 018 ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל פרעה מלך מצרים ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו 011 1KI 011 019 וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה 011 1KI 011 020 ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה 011 1KI 011 021 והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי 011 1KI 011 022 ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני 011 1KI 011 023 ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה--אדניו 011 1KI 011 024 ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק 011 1KI 011 025 ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם 011 1KI 011 026 וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך 011 1KI 011 027 וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא--סגר את פרץ עיר דוד אביו 011 1KI 011 028 והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף 011 1KI 011 029 ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה 011 1KI 011 030 ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה--שנים עשר קרעים 011 1KI 011 031 ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים 011 1KI 011 032 והשבט האחד יהיה לו--למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל 011 1KI 011 033 יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי--כדוד אביו 011 1KI 011 034 ולא אקח את כל הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי 011 1KI 011 035 ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים 011 1KI 011 036 ולבנו אתן שבט אחד--למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם 011 1KI 011 037 ואתך אקח--ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל 011 1KI 011 038 והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי--והייתי עמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל 011 1KI 011 039 ואענה את זרע דוד למען זאת--אך לא כל הימים 011 1KI 011 040 ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה 011 1KI 011 041 ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו--הלוא הם כתבים על ספר דברי שלמה 011 1KI 011 042 והימים אשר מלך שלמה בירושלם על כל ישראל--ארבעים שנה 011 1KI 011 043 וישכב שלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו 011 1KI 012 001 וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו 011 1KI 012 002 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים 011 1KI 012 003 וישלחו ויקראו לו ויבאו (ויבא) ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר 011 1KI 012 004 אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך 011 1KI 012 005 ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים--ושובו אלי וילכו העם 011 1KI 012 006 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר 011 1KI 012 007 וידבר (וידברו) אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים 011 1KI 012 008 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו 011 1KI 012 009 ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה--אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו 011 1KI 012 010 וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי 011 1KI 012 011 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים 011 1KI 012 012 ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי 011 1KI 012 013 ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו 011 1KI 012 014 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים 011 1KI 012 015 ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט 011 1KI 012 016 וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו 011 1KI 012 017 ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם 011 1KI 012 018 וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם 011 1KI 012 019 ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה 011 1KI 012 020 ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו 011 1KI 012 021 ויבאו (ויבא) רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה 011 1KI 012 022 ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר 011 1KI 012 023 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר 011 1KI 012 024 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה 011 1KI 012 025 ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל 011 1KI 012 026 ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד 011 1KI 012 027 אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה 011 1KI 012 028 ויועץ המלך--ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם--הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים 011 1KI 012 029 וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן 011 1KI 012 030 ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן 011 1KI 012 031 ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי 011 1KI 012 032 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח--כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה 011 1KI 012 033 ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני--בחדש אשר בדא מלבד (מלבו) ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר 011 1KI 013 001 והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה--אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר 011 1KI 013 002 ויקרא על המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך 011 1KI 013 003 ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו 011 1KI 013 004 ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו 011 1KI 013 005 והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים--בדבר יהוה 011 1KI 013 006 ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלהים את פני יהוה ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה 011 1KI 013 007 וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת 011 1KI 013 008 ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה 011 1KI 013 009 כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת 011 1KI 013 010 וילך בדרך אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל 011 1KI 013 011 ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם 011 1KI 013 012 וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו בניו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא מיהודה 011 1KI 013 013 ויאמר אל בניו חבשו לי החמור ויחבשו לו החמור וירכב עליו 011 1KI 013 014 וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש האלהים אשר באת מיהודה--ויאמר אני 011 1KI 013 015 ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם 011 1KI 013 016 ויאמר לא אוכל לשוב אתך--ולבוא אתך ולא אכל לחם ולא אשתה אתך מים במקום הזה 011 1KI 013 017 כי דבר אלי בדבר יהוה לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה 011 1KI 013 018 ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו 011 1KI 013 019 וישב אתו ויאכל לחם בביתו--וישת מים 011 1KI 013 020 ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו 011 1KI 013 021 ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את המצוה אשר צוך יהוה אלהיך 011 1KI 013 022 ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל תאכל לחם ואל תשת מים--לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך 011 1KI 013 023 ויהי אחרי אכלו לחם--ואחרי שתותו ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו 011 1KI 013 024 וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה 011 1KI 013 025 והנה אנשים עברים ויראו את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה 011 1KI 013 026 וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר לו 011 1KI 013 027 וידבר אל בניו לאמר חבשו לי את החמור ויחבשו 011 1KI 013 028 וילך וימצא את נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור 011 1KI 013 029 וישא הנביא את נבלת איש האלהים וינחהו אל החמור--וישיבהו ויבא אל עיר הנביא הזקן לספד ולקברו 011 1KI 013 030 וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי 011 1KI 013 031 ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את עצמתי 011 1KI 013 032 כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון 011 1KI 013 033 אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות--החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות 011 1KI 013 034 ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה 011 1KI 014 001 בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם 011 1KI 014 002 ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי אתי (את) אשת ירבעם והלכת שלה הנה שם אחיה הנביא--הוא דבר עלי למלך על העם הזה 011 1KI 014 003 ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש--ובאת אליו הוא יגיד לך מה יהיה לנער 011 1KI 014 004 ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו 011 1KI 014 005 ויהוה אמר אל אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל בנה כי חלה הוא--כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה 011 1KI 014 006 ויהי כשמע אחיהו את קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה 011 1KI 014 007 לכי אמרי לירבעם כה אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרמתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל 011 1KI 014 008 ואקרע את הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר הלך אחרי בכל לבבו לעשות רק הישר בעיני 011 1KI 014 009 ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך ותעשה לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך 011 1KI 014 010 לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו 011 1KI 014 011 המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי יהוה דבר 011 1KI 014 012 ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד 011 1KI 014 013 וספדו לו כל ישראל וקברו אתו--כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלהי ישראל--בבית ירבעם 011 1KI 014 014 והקים יהוה לו מלך על ישראל אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה 011 1KI 014 015 והכה יהוה את ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר יען אשר עשו את אשריהם--מכעיסים את יהוה 011 1KI 014 016 ויתן את ישראל--בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל 011 1KI 014 017 ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף הבית והנער מת 011 1KI 014 018 ויקברו אתו ויספדו לו כל ישראל כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו אחיהו הנביא 011 1KI 014 019 ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 011 1KI 014 020 והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו 011 1KI 014 021 ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית 011 1KI 014 022 ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו 011 1KI 014 023 ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן 011 1KI 014 024 וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל 011 1KI 014 025 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק (שישק) מלך מצרים על ירושלם 011 1KI 014 026 ויקח את אצרות בית יהוה ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה 011 1KI 014 027 ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך 011 1KI 014 028 ויהי מדי בא המלך בית יהוה--ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים 011 1KI 014 029 ויתר דברי רחבעם וכל אשר עשה הלא המה כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 011 1KI 014 030 ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים 011 1KI 014 031 וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו 011 1KI 015 001 ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך אבים על יהודה 011 1KI 015 002 שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום 011 1KI 015 003 וילך בכל חטאות אביו אשר עשה לפניו ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דוד אביו 011 1KI 015 004 כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלם 011 1KI 015 005 אשר עשה דוד את הישר בעיני יהוה ולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו--רק בדבר אוריה החתי 011 1KI 015 006 ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו 011 1KI 015 007 ויתר דברי אבים וכל אשר עשה--הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם 011 1KI 015 008 וישכב אבים עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו 011 1KI 015 009 ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה 011 1KI 015 010 וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום 011 1KI 015 011 ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו 011 1KI 015 012 ויעבר הקדשים מן הארץ ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו 011 1KI 015 013 וגם את מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון 011 1KI 015 014 והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם יהוה--כל ימיו 011 1KI 015 015 ויבא את קדשי אביו וקדשו (וקדשי) בית יהוה כסף וזהב וכלים 011 1KI 015 016 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל--כל ימיהם 011 1KI 015 017 ויעל בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה--לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה 011 1KI 015 018 ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית מלך (המלך) ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר 011 1KI 015 019 ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב--לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי 011 1KI 015 020 וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית מעכה ואת כל כנרות על כל ארץ נפתלי 011 1KI 015 021 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישב בתרצה 011 1KI 015 022 והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את גבע בנימן ואת המצפה 011 1KI 015 023 ויתר כל דברי אסא וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה--הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את רגליו 011 1KI 015 024 וישכב אסא עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו 011 1KI 015 025 ונדב בן ירבעם מלך על ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים 011 1KI 015 026 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל 011 1KI 015 027 ויקשר עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל ישראל צרים על גבתון 011 1KI 015 028 וימתהו בעשא--בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו 011 1KI 015 029 ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם--לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו כדבר יהוה--אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני 011 1KI 015 030 על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בכעסו--אשר הכעיס את יהוה אלהי ישראל 011 1KI 015 031 ויתר דברי נדב וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 011 1KI 015 032 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל--כל ימיהם 011 1KI 015 033 בשנת שלש לאסא מלך יהודה--מלך בעשא בן אחיה על כל ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה 011 1KI 015 034 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את ישראל 011 1KI 016 001 ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חנני על בעשא לאמר 011 1KI 016 002 יען אשר הרימתיך מן העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את עמי ישראל להכעיסני בחטאתם 011 1KI 016 003 הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט 011 1KI 016 004 המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים 011 1KI 016 005 ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 011 1KI 016 006 וישכב בעשא עם אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו 011 1KI 016 007 וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר יהוה היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו 011 1KI 016 008 בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן בעשא על ישראל בתרצה--שנתים 011 1KI 016 009 ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על הבית בתרצה 011 1KI 016 010 ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו 011 1KI 016 011 ויהי במלכו כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא--לא השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו 011 1KI 016 012 וישמד זמרי את כל בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל בעשא ביד יהוא הנביא 011 1KI 016 013 אל כל חטאות בעשא וחטאות אלה בנו--אשר חטאו ואשר החטיאו את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם 011 1KI 016 014 ויתר דברי אלה וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 011 1KI 016 015 בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על גבתון אשר לפלשתים 011 1KI 016 016 וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את המלך וימלכו כל ישראל את עמרי שר צבא על ישראל ביום ההוא--במחנה 011 1KI 016 017 ויעלה עמרי וכל ישראל עמו מגבתון ויצרו על תרצה 011 1KI 016 018 ויהי כראות זמרי כי נלכדה העיר ויבא אל ארמון בית המלך וישרף עליו את בית מלך באש וימת 011 1KI 016 019 על חטאתיו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה--ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את ישראל 011 1KI 016 020 ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 011 1KI 016 021 אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי 011 1KI 016 022 ויחזק העם אשר אחרי עמרי את העם אשר אחרי תבני בן גינת וימת תבני וימלך עמרי 011 1KI 016 023 בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש שנים 011 1KI 016 024 ויקן את ההר שמרון מאת שמר--בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון 011 1KI 016 025 ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו 011 1KI 016 026 וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתיו (ובחטאתו) אשר החטיא את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל--בהבליהם 011 1KI 016 027 ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 011 1KI 016 028 וישכב עמרי עם אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו 011 1KI 016 029 ואחאב בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה 011 1KI 016 030 ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני יהוה--מכל אשר לפניו 011 1KI 016 031 ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו 011 1KI 016 032 ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון 011 1KI 016 033 ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו 011 1KI 016 034 בימיו בנה חיאל בית האלי--את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב (ובשגוב) צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן נון 011 1KI 017 001 ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר--כי אם לפי דברי 011 1KI 017 002 ויהי דבר יהוה אליו לאמר 011 1KI 017 003 לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן 011 1KI 017 004 והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם 011 1KI 017 005 וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן 011 1KI 017 006 והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה 011 1KI 017 007 ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ 011 1KI 017 008 ויהי דבר יהוה אליו לאמר 011 1KI 017 009 קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך 011 1KI 017 010 ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה 011 1KI 017 011 ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך 011 1KI 017 012 ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו 011 1KI 017 013 ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה 011 1KI 017 014 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן (תת) יהוה גשם--על פני האדמה 011 1KI 017 015 ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא (היא והוא) וביתה ימים 011 1KI 017 016 כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר--כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו 011 1KI 017 017 ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה 011 1KI 017 018 ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני 011 1KI 017 019 ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו 011 1KI 017 020 ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי--הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה 011 1KI 017 021 ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו 011 1KI 017 022 וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי 011 1KI 017 023 ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך 011 1KI 017 024 ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת 011 1KI 018 001 ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה 011 1KI 018 002 וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון 011 1KI 018 003 ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה--מאד 011 1KI 018 004 ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים 011 1KI 018 005 ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה 011 1KI 018 006 ויחלקו להם את הארץ לעבר בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו 011 1KI 018 007 ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו 011 1KI 018 008 ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו 011 1KI 018 009 ויאמר מה חטאתי כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב--להמיתני 011 1KI 018 010 חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה 011 1KI 018 011 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו 011 1KI 018 012 והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי 011 1KI 018 013 הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים 011 1KI 018 014 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני 011 1KI 018 015 ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו 011 1KI 018 016 וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו 011 1KI 018 017 ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל 011 1KI 018 018 ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך--בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים 011 1KI 018 019 ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל--אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל 011 1KI 018 020 וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל 011 1KI 018 021 ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים--אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר 011 1KI 018 022 ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש 011 1KI 018 023 ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים 011 1KI 018 024 וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר 011 1KI 018 025 ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו 011 1KI 018 026 ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה 011 1KI 018 027 ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא--כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ 011 1KI 018 028 ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים--עד שפך דם עליהם 011 1KI 018 029 ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב 011 1KI 018 030 ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס 011 1KI 018 031 ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב--אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך 011 1KI 018 032 ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח 011 1KI 018 033 ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים 011 1KI 018 034 ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו 011 1KI 018 035 וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים 011 1KI 018 036 ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך (ובדברך) עשיתי את כל הדברים האלה 011 1KI 018 037 ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית 011 1KI 018 038 ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה 011 1KI 018 039 וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו--יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים 011 1KI 018 040 ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם--ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם 011 1KI 018 041 ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם 011 1KI 018 042 ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו 011 1KI 018 043 ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים 011 1KI 018 044 ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם 011 1KI 018 045 ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה 011 1KI 018 046 ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה 011 1KI 019 001 ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב 011 1KI 019 002 ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם 011 1KI 019 003 וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם 011 1KI 019 004 והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת (אחד) וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי 011 1KI 019 005 וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול 011 1KI 019 006 ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב 011 1KI 019 007 וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך 011 1KI 019 008 ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב 011 1KI 019 009 ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו 011 1KI 019 010 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל--את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה 011 1KI 019 011 ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה 011 1KI 019 012 ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה 011 1KI 019 013 ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו 011 1KI 019 014 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל--את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה 011 1KI 019 015 ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך--על ארם 011 1KI 019 016 ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך 011 1KI 019 017 והיה הנמלט מחרב חזאל--ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע 011 1KI 019 018 והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו 011 1KI 019 019 וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו 011 1KI 019 020 ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך 011 1KI 019 021 וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו--וישרתהו 011 1KI 020 001 ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה 011 1KI 020 002 וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה 011 1KI 020 003 ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם 011 1KI 020 004 ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי 011 1KI 020 005 וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן 011 1KI 020 006 כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו 011 1KI 020 007 ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו 011 1KI 020 008 ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה 011 1KI 020 009 ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר 011 1KI 020 010 וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי 011 1KI 020 011 ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח 011 1KI 020 012 ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר 011 1KI 020 013 והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה 011 1KI 020 014 ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה 011 1KI 020 015 ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל--שבעת אלפים 011 1KI 020 016 ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך--עזר אתו 011 1KI 020 017 ויצאו נערי שרי המדינות--בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון 011 1KI 020 018 ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום 011 1KI 020 019 ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם 011 1KI 020 020 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים 011 1KI 020 021 ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה 011 1KI 020 022 ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך 011 1KI 020 023 ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור--אם לא נחזק מהם 011 1KI 020 024 ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם 011 1KI 020 025 ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור--אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן 011 1KI 020 026 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל 011 1KI 020 027 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ 011 1KI 020 028 ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא--ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה 011 1KI 020 029 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד 011 1KI 020 030 וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר 011 1KI 020 031 ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל--אולי יחיה את נפשך 011 1KI 020 032 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא 011 1KI 020 033 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה 011 1KI 020 034 ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו 011 1KI 020 035 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה--הכיני נא וימאן האיש להכתו 011 1KI 020 036 ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו 011 1KI 020 037 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע 011 1KI 020 038 וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו 011 1KI 020 039 ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה--אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול 011 1KI 020 040 ויהי עבדך עשה הנה והנה--והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת 011 1KI 020 041 וימהר--ויסר את האפר מעל (מעלי) עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנביאים הוא 011 1KI 020 042 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד--והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו 011 1KI 020 043 וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה 011 1KI 021 001 ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל--אצל היכל אחאב מלך שמרון 011 1KI 021 002 וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה 011 1KI 021 003 ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך 011 1KI 021 004 ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם 011 1KI 021 005 ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם 011 1KI 021 006 וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי 011 1KI 021 007 ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך--אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי 011 1KI 021 008 ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים (ספרים) אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות 011 1KI 021 009 ותכתב בספרים לאמר קראו צום והשיבו את נבות בראש העם 011 1KI 021 010 והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת 011 1KI 021 011 ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל--כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם 011 1KI 021 012 קראו צום והשיבו את נבות בראש העם 011 1KI 021 013 ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת 011 1KI 021 014 וישלחו אל איזבל לאמר סקל נבות וימת 011 1KI 021 015 ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף--כי אין נבות חי כי מת 011 1KI 021 016 ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי--לרשתו 011 1KI 021 017 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר 011 1KI 021 018 קום רד לקראת אחאב מלך ישראל--אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו 011 1KI 021 019 ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה 011 1KI 021 020 ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי--יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה 011 1KI 021 021 הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל 011 1KI 021 022 ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל 011 1KI 021 023 וגם לאיזבל--דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל 011 1KI 021 024 המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים 011 1KI 021 025 רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה--אשר הסתה אתו איזבל אשתו 011 1KI 021 026 ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים--ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל 011 1KI 021 027 ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט 011 1KI 021 028 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר 011 1KI 021 029 הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו--בימי בנו אביא הרעה על ביתו 011 1KI 022 001 וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל 011 1KI 022 002 ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל 011 1KI 022 003 ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים--מקחת אתה מיד מלך ארם 011 1KI 022 004 ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך 011 1KI 022 005 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה 011 1KI 022 006 ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך 011 1KI 022 007 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו 011 1KI 022 008 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע--מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן 011 1KI 022 009 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה 011 1KI 022 010 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם 011 1KI 022 011 ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם 011 1KI 022 012 וכל הנבאים--נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך 011 1KI 022 013 והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך (דברך) כדבר אחד מהם--ודברת טוב 011 1KI 022 014 ויאמר מיכיהו חי יהוה--כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר 011 1KI 022 015 ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך 011 1KI 022 016 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה 011 1KI 022 017 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום 011 1KI 022 018 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע 011 1KI 022 019 ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו 011 1KI 022 020 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה 011 1KI 022 021 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה 011 1KI 022 022 ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן 011 1KI 022 023 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה 011 1KI 022 024 ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך 011 1KI 022 025 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה 011 1KI 022 026 ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך 011 1KI 022 027 ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום 011 1KI 022 028 ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם 011 1KI 022 029 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד 011 1KI 022 030 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה 011 1KI 022 031 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו 011 1KI 022 032 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט 011 1KI 022 033 ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו 011 1KI 022 034 ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה--כי החליתי 011 1KI 022 035 ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב 011 1KI 022 036 ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו 011 1KI 022 037 וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון 011 1KI 022 038 וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו--כדבר יהוה אשר דבר 011 1KI 022 039 ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 011 1KI 022 040 וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו 011 1KI 022 041 ויהושפט בן אסא מלך על יהודה--בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל 011 1KI 022 042 יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי 011 1KI 022 043 וילך בכל דרך אסא אביו--לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה מד אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 011 1KI 022 044 וישלם יהושפט עם מלך ישראל 011 1KI 022 045 ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 011 1KI 022 046 ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו--בער מן הארץ 011 1KI 022 047 ומלך אין באדום נצב מלך 011 1KI 022 048 יהושפט עשר (עשה) אניות תרשיש ללכת אפירה לזהב--ולא הלך כי נשברה (נשברו) אניות בעציון גבר 011 1KI 022 049 אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט 011 1KI 022 050 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו 011 1KI 022 051 אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים 011 1KI 022 052 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 011 1KI 022 053 ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו # # BOOK 012 2KI 2 Kings מלכים ב 012 2KI 001 001 ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב 012 2KI 001 002 ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון--ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה 012 2KI 001 003 ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם--המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון 012 2KI 001 004 ולכן כה אמר יהוה המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה 012 2KI 001 005 וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה זה שבתם 012 2KI 001 006 ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה--כי מות תמות 012 2KI 001 007 וידבר אלהם--מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה 012 2KI 001 008 ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא 012 2KI 001 009 וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה 012 2KI 001 010 ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו 012 2KI 001 011 וישב וישלח אליו שר חמשים אחר--וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה 012 2KI 001 012 ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו 012 2KI 001 013 וישב וישלח שר חמשים שלשים--וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך 012 2KI 001 014 הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך 012 2KI 001 015 וידבר מלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא מפניו ויקם וירד אותו אל המלך 012 2KI 001 016 וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון--המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה--כי מות תמות 012 2KI 001 017 וימת כדבר יהוה אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה כי לא היה לו בן 012 2KI 001 018 ויתר דברי אחזיהו אשר עשה הלוא המה כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 002 001 ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל 012 2KI 002 002 ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל 012 2KI 002 003 ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו 012 2KI 002 004 ויאמר לו אליהו אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויבאו יריחו 012 2KI 002 005 ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו 012 2KI 002 006 ויאמר לו אליהו שב נא פה כי יהוה שלחני הירדנה ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם 012 2KI 002 007 וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן 012 2KI 002 008 ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה 012 2KI 002 009 ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי 012 2KI 002 010 ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה 012 2KI 002 011 ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים 012 2KI 002 012 ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים 012 2KI 002 013 וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על שפת הירדן 012 2KI 002 014 ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע 012 2KI 002 015 ויראהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו לו ארצה 012 2KI 002 016 ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדניך--פן נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת הגיאות (הגיאיות) ויאמר לא תשלחו 012 2KI 002 017 ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו 012 2KI 002 018 וישבו אליו והוא ישב ביריחו ויאמר אלהם הלא אמרתי אליכם אל תלכו 012 2KI 002 019 ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת 012 2KI 002 020 ויאמר קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו 012 2KI 002 021 ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר יהוה רפאתי למים האלה--לא יהיה משם עוד מות ומשכלת 012 2KI 002 022 וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר 012 2KI 002 023 ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח 012 2KI 002 024 ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים 012 2KI 002 025 וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שמרון 012 2KI 003 001 ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה 012 2KI 003 002 ויעשה הרע בעיני יהוה--רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו 012 2KI 003 003 רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--דבק לא סר ממנה 012 2KI 003 004 ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר 012 2KI 003 005 ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל 012 2KI 003 006 ויצא המלך יהורם ביום ההוא--משמרון ויפקד את כל ישראל 012 2KI 003 007 וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי--התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך 012 2KI 003 008 ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום 012 2KI 003 009 וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם 012 2KI 003 010 ויאמר מלך ישראל אהה--כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב 012 2KI 003 011 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו 012 2KI 003 012 ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט--ומלך אדום 012 2KI 003 013 ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך--לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב 012 2KI 003 014 ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא--אם אביט אליך ואם אראך 012 2KI 003 015 ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה 012 2KI 003 016 ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים 012 2KI 003 017 כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם 012 2KI 003 018 ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם 012 2KI 003 019 והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים 012 2KI 003 020 ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים 012 2KI 003 021 וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול 012 2KI 003 022 וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם 012 2KI 003 023 ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב 012 2KI 003 024 ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו (ויכו) בה והכות את מואב 012 2KI 003 025 והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה 012 2KI 003 026 וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום--ולא יכלו 012 2KI 003 027 ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ 012 2KI 004 001 ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה--בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים 012 2KI 004 002 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי (לך) בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן 012 2KI 004 003 ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי (שכניך)--כלים רקים אל תמעיטי 012 2KI 004 004 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי 012 2KI 004 005 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגישים אליה והיא מיצקת (מוצקת) 012 2KI 004 006 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן 012 2KI 004 007 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי (נשיך) ואת בניכי (ובניך) תחיי בנותר 012 2KI 004 008 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם 012 2KI 004 009 ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא--עבר עלינו תמיד 012 2KI 004 010 נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה 012 2KI 004 011 ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה 012 2KI 004 012 ויאמר אל גיחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה--ותעמד לפניו 012 2KI 004 013 ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת 012 2KI 004 014 ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה--ואישה זקן 012 2KI 004 015 ויאמר קרא לה ויקרא לה--ותעמד בפתח 012 2KI 004 016 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי (את) חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים--אל תכזב בשפחתך 012 2KI 004 017 ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע 012 2KI 004 018 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים 012 2KI 004 019 ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו 012 2KI 004 020 וישאהו--ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת 012 2KI 004 021 ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא 012 2KI 004 022 ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה 012 2KI 004 023 ויאמר מדוע אתי (את) הלכתי (הלכת) אליו היום--לא חדש ולא שבת ותאמר שלום 012 2KI 004 024 ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך 012 2KI 004 025 ותלך ותבא אל איש האלהים--אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז 012 2KI 004 026 עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום 012 2KI 004 027 ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי 012 2KI 004 028 ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי 012 2KI 004 029 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער 012 2KI 004 030 ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה 012 2KI 004 031 וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער 012 2KI 004 032 ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו 012 2KI 004 033 ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה 012 2KI 004 034 ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד 012 2KI 004 035 וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו 012 2KI 004 036 ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבא אליו ויאמר שאי בנך 012 2KI 004 037 ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא 012 2KI 004 038 ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים 012 2KI 004 039 ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד--כי לא ידעו 012 2KI 004 040 ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל 012 2KI 004 041 ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר 012 2KI 004 042 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו 012 2KI 004 043 ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו--כי כה אמר יהוה אכל והותר 012 2KI 004 044 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה 012 2KI 005 001 ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים--כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל--מצרע 012 2KI 005 002 וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן 012 2KI 005 003 ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו 012 2KI 005 004 ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל 012 2KI 005 005 ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים 012 2KI 005 006 ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו 012 2KI 005 007 ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי 012 2KI 005 008 ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי--וידע כי יש נביא בישראל 012 2KI 005 009 ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע 012 2KI 005 010 וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר 012 2KI 005 011 ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע 012 2KI 005 012 הלא טוב אבנה (אמנה) ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל--הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה 012 2KI 005 013 ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר 012 2KI 005 014 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן--ויטהר 012 2KI 005 015 וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך 012 2KI 005 016 ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן 012 2KI 005 017 ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים--כי אם ליהוה 012 2KI 005 018 לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך--בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה 012 2KI 005 019 ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ 012 2KI 005 020 ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה 012 2KI 005 021 וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום 012 2KI 005 022 ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים 012 2KI 005 023 ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו 012 2KI 005 024 ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו 012 2KI 005 025 והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן (מאין) גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה 012 2KI 005 026 ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות 012 2KI 005 027 וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג 012 2KI 006 001 ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך--צר ממנו 012 2KI 006 002 נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו 012 2KI 006 003 ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך 012 2KI 006 004 וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים 012 2KI 006 005 ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול 012 2KI 006 006 ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל 012 2KI 006 007 ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו 012 2KI 006 008 ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי 012 2KI 006 009 וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי שם ארם נחתים 012 2KI 006 010 וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה--ונשמר שם לא אחת ולא שתים 012 2KI 006 011 ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל 012 2KI 006 012 ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך 012 2KI 006 013 ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן 012 2KI 006 014 וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר 012 2KI 006 015 וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה 012 2KI 006 016 ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם 012 2KI 006 017 ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע 012 2KI 006 018 וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע 012 2KI 006 019 ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר--לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה 012 2KI 006 020 ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון 012 2KI 006 021 ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי 012 2KI 006 022 ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם 012 2KI 006 023 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל 012 2KI 006 024 ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון 012 2KI 006 025 ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי (דב) יונים בחמשה כסף 012 2KI 006 026 ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך 012 2KI 006 027 ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב 012 2KI 006 028 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר 012 2KI 006 029 ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה 012 2KI 006 030 ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית 012 2KI 006 031 ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו--היום 012 2KI 006 032 ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו 012 2KI 006 033 עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה--מה אוחיל ליהוה עוד 012 2KI 007 001 ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל--בשער שמרון 012 2KI 007 002 ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל 012 2KI 007 003 וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו 012 2KI 007 004 אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם--אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו 012 2KI 007 005 ויקמו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שם איש 012 2KI 007 006 ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס--קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים--לבוא עלינו 012 2KI 007 007 ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם 012 2KI 007 008 ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו 012 2KI 007 009 ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך 012 2KI 007 010 ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה 012 2KI 007 011 ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה 012 2KI 007 012 ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה (בשדה) לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא 012 2KI 007 013 ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון (המון) ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה 012 2KI 007 014 ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר--לכו וראו 012 2KI 007 015 וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם (בחפזם) וישבו המלאכים ויגדו למלך 012 2KI 007 016 ויצא העם--ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל--כדבר יהוה 012 2KI 007 017 והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו 012 2KI 007 018 ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון 012 2KI 007 019 ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל 012 2KI 007 020 ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת 012 2KI 008 001 ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי אתי (את) וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים 012 2KI 008 002 ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ פלשתים שבע שנים 012 2KI 008 003 ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה 012 2KI 008 004 והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלהים לאמר ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע 012 2KI 008 005 ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת והנה האשה אשר החיה את בנה צעקת אל המלך על ביתה ועל שדה ויאמר גחזי אדני המלך--זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע 012 2KI 008 006 וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך סריס אחד לאמר השיב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה 012 2KI 008 007 ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה ויגד לו לאמר בא איש האלהים עד הנה 012 2KI 008 008 ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה 012 2KI 008 009 וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה 012 2KI 008 010 ויאמר אליו אלישע לך אמר לא (לו) חיה תחיה והראני יהוה כי מות ימות 012 2KI 008 011 ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים 012 2KI 008 012 ויאמר חזאל מדוע אדני בכה ויאמר כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש והרתיהם תבקע 012 2KI 008 013 ויאמר חזהאל--כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ויאמר אלישע הראני יהוה אתך מלך על ארם 012 2KI 008 014 וילך מאת אלישע ויבא אל אדניו ויאמר לו מה אמר לך אלישע ויאמר אמר לי חיה תחיה 012 2KI 008 015 ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת וימלך חזהאל תחתיו 012 2KI 008 016 ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה--מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה 012 2KI 008 017 בן שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה שנה (שנים) מלך בירושלם 012 2KI 008 018 וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב--כי בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה 012 2KI 008 019 ולא אבה יהוה להשחית את יהודה למען דוד עבדו כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו--כל הימים 012 2KI 008 020 בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך 012 2KI 008 021 ויעבר יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו 012 2KI 008 022 ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא 012 2KI 008 023 ויתר דברי יורם וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 008 024 וישכב יורם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך אחזיהו בנו תחתיו 012 2KI 008 025 בשנת שתים עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך ישראל מלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה 012 2KI 008 026 בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל 012 2KI 008 027 וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי חתן בית אחאב הוא 012 2KI 008 028 וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזאל מלך ארם--ברמת גלעד ויכו ארמים את יורם 012 2KI 008 029 וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל--כי חלה הוא 012 2KI 009 001 ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד 012 2KI 009 002 ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר 012 2KI 009 003 ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה 012 2KI 009 004 וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד 012 2KI 009 005 ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר 012 2KI 009 006 ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל 012 2KI 009 007 והכיתה--את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה--מיד איזבל 012 2KI 009 008 ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל 012 2KI 009 009 ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה 012 2KI 009 010 ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל--ואין קבר ויפתח הדלת וינס 012 2KI 009 011 ויהוא יצא אל עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו 012 2KI 009 012 ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל 012 2KI 009 013 וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא 012 2KI 009 014 ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי--אל יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם 012 2KI 009 015 וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם--אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד (להגיד) ביזרעאל 012 2KI 009 016 וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את יורם 012 2KI 009 017 והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם--ויאמר השלום 012 2KI 009 018 וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב 012 2KI 009 019 וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי 012 2KI 009 020 ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי--כי בשגעון ינהג 012 2KI 009 021 ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי 012 2KI 009 022 ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום--עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים 012 2KI 009 023 ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל אחזיהו מרמה אחזיה 012 2KI 009 024 ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו 012 2KI 009 025 ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את המשא הזה 012 2KI 009 026 אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה--כדבר יהוה 012 2KI 009 027 ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם 012 2KI 009 028 וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו בעיר דוד 012 2KI 009 029 ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה 012 2KI 009 030 ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון 012 2KI 009 031 ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו 012 2KI 009 032 וישא פניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים 012 2KI 009 033 ויאמר שמטהו (שמטוה) וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה 012 2KI 009 034 ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה--כי בת מלך היא 012 2KI 009 035 וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים--וכפות הידים 012 2KI 009 036 וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל 012 2KI 009 037 והית (והיתה) נבלת איזבל כדמן על פני השדה--בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל 012 2KI 010 001 ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האמנים אחאב לאמר 012 2KI 010 002 ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק 012 2KI 010 003 וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם 012 2KI 010 004 ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו 012 2KI 010 005 וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמלך איש הטוב בעיניך עשה 012 2KI 010 006 ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם 012 2KI 010 007 ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה 012 2KI 010 008 ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער--עד הבקר 012 2KI 010 009 ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה 012 2KI 010 010 דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה--את אשר דבר ביד עבדו אליהו 012 2KI 010 011 ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו--עד בלתי השאיר לו שריד 012 2KI 010 012 ויקם ויבא וילך שמרון--הוא בית עקד הרעים בדרך 012 2KI 010 013 ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה 012 2KI 010 014 ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושנים איש ולא השאיר איש מהם 012 2KI 010 015 וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה 012 2KI 010 016 ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו 012 2KI 010 017 ויבא שמרון ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד השמדו--כדבר יהוה אשר דבר אל אליהו 012 2KI 010 018 ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה 012 2KI 010 019 ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל--כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל 012 2KI 010 020 ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל--ויקראו 012 2KI 010 021 וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה 012 2KI 010 022 ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש 012 2KI 010 023 ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי יהוה--כי אם עבדי הבעל לבדם 012 2KI 010 024 ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו 012 2KI 010 025 ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד עיר בית הבעל 012 2KI 010 026 ויצאו את מצבות בית הבעל וישרפוה 012 2KI 010 027 ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (למוצאות) עד היום 012 2KI 010 028 וישמד יהוא את הבעל מישראל 012 2KI 010 029 רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--לא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן 012 2KI 010 030 ויאמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני--ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל 012 2KI 010 031 ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל--בכל לבבו לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל 012 2KI 010 032 בימים ההם--החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל 012 2KI 010 033 מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי--מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן 012 2KI 010 034 ויתר דברי יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 010 035 וישכב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו 012 2KI 010 036 והימים אשר מלך יהוא על ישראל--עשרים ושמנה שנה בשמרון 012 2KI 011 001 ועתליה אם אחזיהו וראתה (ראתה) כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה 012 2KI 011 002 ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים (המומתים)--אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת 012 2KI 011 003 ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ 012 2KI 011 004 ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות (המאות) לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך 012 2KI 011 005 ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך 012 2KI 011 006 והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח 012 2KI 011 007 ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך 012 2KI 011 008 והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו 012 2KI 011 009 ויעשו שרי המאיות (המאות) ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן 012 2KI 011 010 ויתן הכהן לשרי המאיות (המאות) את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד--אשר בבית יהוה 012 2KI 011 011 ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית--על המלך סביב 012 2KI 011 012 ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף--ויאמרו יחי המלך 012 2KI 011 013 ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה 012 2KI 011 014 ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר 012 2KI 011 015 ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות (המאות) פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה 012 2KI 011 016 וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם 012 2KI 011 017 ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם 012 2KI 011 018 ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדת על בית יהוה 012 2KI 011 019 ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים 012 2KI 011 020 וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך (המלך) 012 2KI 011 021 בן שבע שנים יהואש במלכו 012 2KI 012 001 בשנת שבע ליהוא מלך יהואש וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע 012 2KI 012 002 ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן 012 2KI 012 003 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 012 2KI 012 004 ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית יהוה כסף עובר--איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית יהוה 012 2KI 012 005 יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק 012 2KI 012 006 ויהי בשנת עשרים ושלש שנה--למלך יהואש לא חזקו הכהנים את בדק הבית 012 2KI 012 007 ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את בדק הבית ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנהו 012 2KI 012 008 ויאתו הכהנים לבלתי קחת כסף מאת העם ולבלתי חזק את בדק הבית 012 2KI 012 009 ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין (מימין) בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית יהוה 012 2KI 012 010 ויהי כראותם כי רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית יהוה 012 2KI 012 011 ונתנו את הכסף המתכן על יד (ידי) עשי המלאכה הפקדים (המפקדים) בית יהוה ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית יהוה 012 2KI 012 012 ולגדרים ולחצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית יהוה ולכל אשר יצא על הבית לחזקה 012 2KI 012 013 אך לא יעשה בית יהוה ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף--מן הכסף המובא בית יהוה 012 2KI 012 014 כי לעשי המלאכה יתנהו וחזקו בו את בית יהוה 012 2KI 012 015 ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה כי באמנה הם עשים 012 2KI 012 016 כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יהוה לכהנים יהיו 012 2KI 012 017 אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על ירושלם 012 2KI 012 018 ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת קדשיו ואת כל הזהב הנמצא באצרות בית יהוה ובית המלך וישלח לחזאל מלך ארם ויעל מעל ירושלם 012 2KI 012 019 ויתר דברי יואש וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 012 020 ויקמו עבדיו ויקשרו קשר ויכו את יואש בית מלא הירד סלא 012 2KI 012 021 ויוזכר בן שמעת ויהוזבד בן שמר עבדיו הכהו וימת ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך אמציה בנו תחתיו 012 2KI 013 001 בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה--מלך יהואחז בן יהוא על ישראל בשמרון שבע עשרה שנה 012 2KI 013 002 ויעש הרע בעיני יהוה וילך אחר חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--לא סר ממנה 012 2KI 013 003 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בן הדד בן חזאל--כל הימים 012 2KI 013 004 ויחל יהואחז את פני יהוה וישמע אליו יהוה כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אתם מלך ארם 012 2KI 013 005 ויתן יהוה לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום 012 2KI 013 006 אך לא סרו מחטאת בית ירבעם אשר החטי את ישראל--בה הלך וגם האשרה עמדה בשמרון 012 2KI 013 007 כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש 012 2KI 013 008 ויתר דברי יהואחז וכל אשר עשה וגבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 013 009 וישכב יהואחז עם אבתיו ויקברהו בשמרון וימלך יואש בנו תחתיו 012 2KI 013 010 בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מלך יהודה--מלך יהואש בן יהואחז על ישראל בשמרון שש עשרה שנה 012 2KI 013 011 ויעשה הרע בעיני יהוה לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--בה הלך 012 2KI 013 012 ויתר דברי יואש וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם עם אמציה מלך יהודה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 013 013 וישכב יואש עם אבתיו וירבעם ישב על כסאו ויקבר יואש בשמרון עם מלכי ישראל 012 2KI 013 014 ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו 012 2KI 013 015 ויאמר לו אלישע קח קשת וחצים ויקח אליו קשת וחצים 012 2KI 013 016 ויאמר למלך ישראל הרכב ידך על הקשת וירכב ידו וישם אלישע ידיו על ידי המלך 012 2KI 013 017 ויאמר פתח החלון קדמה--ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם והכית את ארם באפק עד כלה 012 2KI 013 018 ויאמר קח החצים ויקח ויאמר למלך ישראל הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמד 012 2KI 013 019 ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם 012 2KI 013 020 וימת אלישע ויקברהו וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה 012 2KI 013 021 ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו 012 2KI 013 022 וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז 012 2KI 013 023 ויחן יהוה אתם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה 012 2KI 013 024 וימת חזאל מלך ארם וימלך בן הדד בנו תחתיו 012 2KI 013 025 וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל 012 2KI 014 001 בשנת שתים ליואש בן יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה 012 2KI 014 002 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדין (יהועדן) מן ירושלם 012 2KI 014 003 ויעש הישר בעיני יהוה--רק לא כדוד אביו ככל אשר עשה יואש אביו עשה 012 2KI 014 004 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 012 2KI 014 005 ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו 012 2KI 014 006 ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה יהוה לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות--כי אם איש בחטאו ימות (יומת) 012 2KI 014 007 הוא הכה את אדום בגי המלח (מלח) עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה 012 2KI 014 008 אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה פנים 012 2KI 014 009 וישלח יהואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח 012 2KI 014 010 הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך 012 2KI 014 011 ולא שמע אמציהו--ויעל יהואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה 012 2KI 014 012 וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהלו 012 2KI 014 013 ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל--בבית שמש ויבאו (ויבא) ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה ארבע מאות אמה 012 2KI 014 014 ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית יהוה ובאצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרונה 012 2KI 014 015 ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר נלחם עם אמציהו מלך יהודה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 014 016 וישכב יהואש עם אבתיו ויקבר בשמרון עם מלכי ישראל וימלך ירבעם בנו תחתיו 012 2KI 014 017 ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה שנה 012 2KI 014 018 ויתר דברי אמציהו הלא הם כתבים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 014 019 ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימתהו שם 012 2KI 014 020 וישאו אתו על הסוסים ויקבר בירושלם עם אבתיו בעיר דוד 012 2KI 014 021 ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימלכו אתו תחת אביו אמציהו 012 2KI 014 022 הוא בנה את אילת וישבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו 012 2KI 014 023 בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה--מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשמרון ארבעים ואחת שנה 012 2KI 014 024 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 012 2KI 014 025 הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה--כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר 012 2KI 014 026 כי ראה יהוה את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל 012 2KI 014 027 ולא דבר יהוה--למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש 012 2KI 014 028 ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 014 029 וישכב ירבעם עם אבתיו עם מלכי ישראל וימלך זכריה בנו תחתיו 012 2KI 015 001 בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה 012 2KI 015 002 בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם 012 2KI 015 003 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו 012 2KI 015 004 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות 012 2KI 015 005 וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ 012 2KI 015 006 ויתר דברי עזריהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 015 007 וישכב עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו 012 2KI 015 008 בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון--ששה חדשים 012 2KI 015 009 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 012 2KI 015 010 ויקשר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו 012 2KI 015 011 ויתר דברי זכריה הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 015 012 הוא דבר יהוה אשר דבר אל יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל ויהי כן 012 2KI 015 013 שלום בן יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח ימים בשמרון 012 2KI 015 014 ויעל מנחם בן גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את שלום בן יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו 012 2KI 015 015 ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 015 016 אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה--כי לא פתח ויך את כל ההרותיה בקע 012 2KI 015 017 בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים--בשמרון 012 2KI 015 018 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מעל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--כל ימיו 012 2KI 015 019 בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף--להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו 012 2KI 015 020 ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ 012 2KI 015 021 ויתר דברי מנחם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 015 022 וישכב מנחם עם אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו 012 2KI 015 023 בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן מנחם על ישראל בשמרון--שנתים 012 2KI 015 024 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 012 2KI 015 025 ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית מלך (המלך) את ארגב ואת האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימתהו וימלך תחתיו 012 2KI 015 026 ויתר דברי פקחיה וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 015 027 בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשמרון--עשרים שנה 012 2KI 015 028 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מן חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל 012 2KI 015 029 בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה 012 2KI 015 030 ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו--בשנת עשרים ליותם בן עזיה 012 2KI 015 031 ויתר דברי פקח וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל 012 2KI 015 032 בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה 012 2KI 015 033 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת צדוק 012 2KI 015 034 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה 012 2KI 015 035 רק הבמות לא סרו--עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית יהוה--העליון 012 2KI 015 036 ויתר דברי יותם אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 015 037 בימים ההם--החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו 012 2KI 015 038 וישכב יותם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו 012 2KI 016 001 בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם מלך יהודה 012 2KI 016 002 בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה אלהיו--כדוד אביו 012 2KI 016 003 וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל 012 2KI 016 004 ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן 012 2KI 016 005 אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם--למלחמה ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם 012 2KI 016 006 בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות וארמים (ואדמים) באו אילת וישבו שם עד היום הזה 012 2KI 016 007 וישלח אחז מלאכים אל תגלת פלסר מלך אשור לאמר עבדך ובנך אני עלה והושעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקומים עלי 012 2KI 016 008 ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך וישלח למלך אשור שחד 012 2KI 016 009 וישמע אליו מלך אשור ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית 012 2KI 016 010 וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך אשור דומשק וירא את המזבח אשר בדמשק וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דמות המזבח ואת תבניתו--לכל מעשהו 012 2KI 016 011 ויבן אוריה הכהן את המזבח ככל אשר שלח המלך אחז מדמשק כן עשה אוריה הכהן עד בוא המלך אחז מדמשק 012 2KI 016 012 ויבא המלך מדמשק וירא המלך את המזבח ויקרב המלך על המזבח ויעל עליו 012 2KI 016 013 ויקטר את עלתו ואת מנחתו ויסך את נסכו ויזרק את דם השלמים אשר לו על המזבח 012 2KI 016 014 ואת המזבח הנחשת אשר לפני יהוה ויקרב מאת פני הבית מבין המזבח ומבין בית יהוה ויתן אתו על ירך המזבח צפונה 012 2KI 016 015 ויצוהו (ויצוה) המלך אחז את אוריה הכהן לאמר על המזבח הגדול הקטר את עלת הבקר ואת מנחת הערב ואת עלת המלך ואת מנחתו ואת עלת כל עם הארץ ומנחתם ונסכיהם וכל דם עלה וכל דם זבח עליו תזרק ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר 012 2KI 016 016 ויעש אוריה הכהן ככל אשר צוה המלך אחז 012 2KI 016 017 ויקצץ המלך אחז את המסגרות המכונת ויסר מעליהם ואת (את) הכיר ואת הים הורד מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה ויתן אתו על מרצפת אבנים 012 2KI 016 018 ואת מיסך (מוסך) השבת אשר בנו בבית ואת מבוא המלך החיצונה--הסב בית יהוה מפני מלך אשור 012 2KI 016 019 ויתר דברי אחז אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 016 020 וישכב אחז עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך חזקיהו בנו תחתיו 012 2KI 017 001 בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל--תשע שנים 012 2KI 017 002 ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו 012 2KI 017 003 עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה 012 2KI 017 004 וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ולא העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא 012 2KI 017 005 ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים 012 2KI 017 006 בשנת התשעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן--וערי מדי 012 2KI 017 007 ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים 012 2KI 017 008 וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו 012 2KI 017 009 ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר 012 2KI 017 010 ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן 012 2KI 017 011 ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה 012 2KI 017 012 ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה 012 2KI 017 013 ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו (נביאי) כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם--ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים 012 2KI 017 014 ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם 012 2KI 017 015 וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם 012 2KI 017 016 ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים (שני) עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל 012 2KI 017 017 ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו 012 2KI 017 018 ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו 012 2KI 017 019 גם יהודה--לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו 012 2KI 017 020 וימאס יהוה בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים--עד אשר השליכם מפניו 012 2KI 017 021 כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא (וידח) ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה 012 2KI 017 022 וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה לא סרו ממנה 012 2KI 017 023 עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה 012 2KI 017 024 ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה 012 2KI 017 025 ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים בהם 012 2KI 017 026 ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ 012 2KI 017 027 ויצו מלך אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את משפט אלהי הארץ 012 2KI 017 028 ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית אל ויהי מורה אתם איך ייראו את יהוה 012 2KI 017 029 ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם 012 2KI 017 030 ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל ואנשי חמת עשו את אשימא 012 2KI 017 031 והעוים עשו נבחז ואת תרתק והספרוים שרפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה ספרים (אלהי ספרוים) 012 2KI 017 032 ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות 012 2KI 017 033 את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם 012 2KI 017 034 עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל 012 2KI 017 035 ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם--ולא תעבדום ולא תזבחו להם 012 2KI 017 036 כי אם את יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה--אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו 012 2KI 017 037 ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם--תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים 012 2KI 017 038 והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים 012 2KI 017 039 כי אם את יהוה אלהיכם תיראו--והוא יציל אתכם מיד כל איביכם 012 2KI 017 040 ולא שמעו כי אם כמשפטם הראשון הם עשים 012 2KI 017 041 ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו עבדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה 012 2KI 018 001 ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה 012 2KI 018 002 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה 012 2KI 018 003 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו 012 2KI 018 004 הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן 012 2KI 018 005 ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו 012 2KI 018 006 וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה 012 2KI 018 007 והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו 012 2KI 018 008 הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר 012 2KI 018 009 ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו--היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון--ויצר עליה 012 2KI 018 010 וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון 012 2KI 018 011 ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן--וערי מדי 012 2KI 018 012 על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו 012 2KI 018 013 ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות--ויתפשם 012 2KI 018 014 וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי--את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב 012 2KI 018 015 ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך 012 2KI 018 016 בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור 012 2KI 018 017 וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד--ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כבס 012 2KI 018 018 ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר 012 2KI 018 019 ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת 012 2KI 018 020 אמרת אך דבר שפתים--עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי 012 2KI 018 021 עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו 012 2KI 018 022 וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם 012 2KI 018 023 ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם 012 2KI 018 024 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני--הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים 012 2KI 018 025 עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה 012 2KI 018 026 ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית--כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה 012 2KI 018 027 ויאמר אליהם רבשקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם (צואתם) ולשתות את שניהם (מימי רגליהם) עמכם 012 2KI 018 028 ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור 012 2KI 018 029 כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו 012 2KI 018 030 ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור 012 2KI 018 031 אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי ברו 012 2KI 018 032 עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו 012 2KI 018 033 ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור 012 2KI 018 034 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים--הנע ועוה כי הצילו את שמרון מידי 012 2KI 018 035 מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי 012 2KI 018 036 והחרישו העם ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו 012 2KI 018 037 ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו--קרועי בגדים ויגדו לו דברי רבשקה 012 2KI 019 001 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה 012 2KI 019 002 וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים--אל ישעיהו הנביא בן אמוץ 012 2KI 019 003 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה 012 2KI 019 004 אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה 012 2KI 019 005 ויבאו עבדי המלך חזקיהו--אל ישעיהו 012 2KI 019 006 ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי 012 2KI 019 007 הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו 012 2KI 019 008 וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש 012 2KI 019 009 וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר 012 2KI 019 010 כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור 012 2KI 019 011 הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות--להחרימם ואתה תנצל 012 2KI 019 012 ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר 012 2KI 019 013 איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה 012 2KI 019 014 ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה 012 2KI 019 015 ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ 012 2KI 019 016 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי 012 2KI 019 017 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים--ואת ארצם 012 2KI 019 018 ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן--ויאבדום 012 2KI 019 019 ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך 012 2KI 019 020 וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי 012 2KI 019 021 זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון--אחריך ראש הניעה בת ירושלם 012 2KI 019 022 את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל 012 2KI 019 023 ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב (ברב) רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו 012 2KI 019 024 אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור 012 2KI 019 025 הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה--ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות 012 2KI 019 026 וישביהן קצרי יד--חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה 012 2KI 019 027 ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי 012 2KI 019 028 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני--ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה 012 2KI 019 029 וזה לך האות--אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכלו פרים 012 2KI 019 030 ויספה פליטת בית יהודה הנשארה--שרש למטה ועשה פרי למעלה 012 2KI 019 031 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה (צבאות) תעשה זאת 012 2KI 019 032 לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה 012 2KI 019 033 בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה 012 2KI 019 034 וגנותי אל העיר הזאת להושיעה--למעני ולמען דוד עבדי 012 2KI 019 035 ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים 012 2KI 019 036 ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה 012 2KI 019 037 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר (בניו) הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו 012 2KI 020 001 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה ולא תחיה 012 2KI 020 002 ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל--אל יהוה לאמר 012 2KI 020 003 אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול 012 2KI 020 004 ויהי ישעיהו--לא יצא העיר (חצר) התיכנה ודבר יהוה--היה אליו לאמר 012 2KI 020 005 שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך--ביום השלישי תעלה בית יהוה 012 2KI 020 006 והספתי על ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת--למעני ולמען דוד עבדי 012 2KI 020 007 ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על השחין ויחי 012 2KI 020 008 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות כי ירפא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה 012 2KI 020 009 ויאמר ישעיהו זה לך האות מאת יהוה כי יעשה יהוה את הדבר אשר דבר הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות 012 2KI 020 010 ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות 012 2KI 020 011 ויקרא ישעיהו הנביא אל יהוה וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחרנית--עשר מעלות 012 2KI 020 012 בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה--אל חזקיהו כי שמע כי חלה חזקיהו 012 2KI 020 013 וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו--ובכל ממשלתו 012 2KI 020 014 ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל 012 2KI 020 015 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו--לא היה דבר אשר לא הראיתם באצרתי 012 2KI 020 016 ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה 012 2KI 020 017 הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה לא יותר דבר אמר יהוה 012 2KI 020 018 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד--יקח (יקחו) והיו סריסים בהיכל מלך בבל 012 2KI 020 019 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי 012 2KI 020 020 ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 020 021 וישכב חזקיהו עם אבתיו וימלך מנשה בנו תחתיו 012 2KI 021 001 בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חפצי בה 012 2KI 021 002 ויעש הרע בעיני יהוה--כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל 012 2KI 021 003 וישב ויבן את הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם 012 2KI 021 004 ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את שמי 012 2KI 021 005 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה 012 2KI 021 006 והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיס 012 2KI 021 007 וישם את פסל האשרה אשר עשה--בבית אשר אמר יהוה אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם 012 2KI 021 008 ולא אסיף להניד רגל ישראל מן האדמה אשר נתתי לאבותם רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל התורה אשר צוה אתם עבדי משה 012 2KI 021 009 ולא שמעו ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל 012 2KI 021 010 וידבר יהוה ביד עבדיו הנביאים לאמר 012 2KI 021 011 יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התעבות האלה--הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם את יהודה בגלוליו 012 2KI 021 012 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו (שמעה)--תצלנה שתי אזניו 012 2KI 021 013 ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה 012 2KI 021 014 ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל איביהם 012 2KI 021 015 יען אשר עשו את הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי--מן היום אשר יצאו אבותם ממצרים ועד היום הזה 012 2KI 021 016 וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה--לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני יהוה 012 2KI 021 017 ויתר דברי מנשה וכל אשר עשה וחטאתו אשר חטא הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 021 018 וישכב מנשה עם אבתיו ויקבר בגן ביתו בגן עזא וימלך אמון בנו תחתיו 012 2KI 021 019 בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת חרוץ מן יטבה 012 2KI 021 020 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו 012 2KI 021 021 וילך בכל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם 012 2KI 021 022 ויעזב את יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה 012 2KI 021 023 ויקשרו עבדי אמון עליו וימיתו את המלך בביתו 012 2KI 021 024 ויך עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו 012 2KI 021 025 ויתר דברי אמון אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 021 026 ויקבר אתו בקברתו בגן עזא וימלך יאשיהו בנו תחתיו 012 2KI 022 001 בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת 012 2KI 022 002 ויעש הישר בעיני יהוה וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר ימין ושמאול 012 2KI 022 003 ויהי בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו שלח המלך את שפן בן אצליהו בן משלם הספר בית יהוה לאמר 012 2KI 022 004 עלה אל חלקיהו הכהן הגדול ויתם את הכסף המובא בית יהוה--אשר אספו שמרי הסף מאת העם 012 2KI 022 005 ויתנה (ויתנוהו) על יד עשי המלאכה המפקדים בבית (בית) יהוה ויתנו אתו לעשי המלאכה אשר בבית יהוה לחזק בדק הבית 012 2KI 022 006 לחרשים ולבנים ולגדרים ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את הבית 012 2KI 022 007 אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם כי באמונה הם עשים 012 2KI 022 008 ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו 012 2KI 022 009 ויבא שפן הספר אל המלך וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך את הכסף הנמצא בבית ויתנהו על יד עשי המלאכה המפקדים בית יהוה 012 2KI 022 010 ויגד שפן הספר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שפן לפני המלך 012 2KI 022 011 ויהי כשמע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו 012 2KI 022 012 ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן מיכיה ואת שפן הספר ואת עשיה עבד המלך--לאמר 012 2KI 022 013 לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה כי גדולה חמת יהוה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו 012 2KI 022 014 וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה 012 2KI 022 015 ותאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי 012 2KI 022 016 כה אמר יהוה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו--את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה 012 2KI 022 017 תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה 012 2KI 022 018 ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את יהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת 012 2KI 022 019 יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה בשמעך אשר דברתי על המקום הזה ועל ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם יהוה 012 2KI 022 020 לכן הנני אספך על אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה וישבו את המלך דבר 012 2KI 023 001 וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם 012 2KI 023 002 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה 012 2KI 023 003 ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית 012 2KI 023 004 ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל 012 2KI 023 005 והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים 012 2KI 023 006 ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם 012 2KI 023 007 ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים--לאשרה 012 2KI 023 008 ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר 012 2KI 023 009 אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם 012 2KI 023 010 וטמא את התפת אשר בגי בני (בן) הנם לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש--למלך 012 2KI 023 011 וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית יהוה אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש 012 2KI 023 012 ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה--נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם אל נחל קדרון 012 2KI 023 013 ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון--טמא המלך 012 2KI 023 014 ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם 012 2KI 023 015 וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ וישרף את הבמה הדק לעפר ושרף אשרה 012 2KI 023 016 ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו--כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה 012 2KI 023 017 ויאמר--מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל 012 2KI 023 018 ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמותיו וימלטו עצמותיו--את עצמות הנביא אשר בא משמרון 012 2KI 023 019 וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס--הסיר יאשיהו ויעש להם--ככל המעשים אשר עשה בבית אל 012 2KI 023 020 ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם 012 2KI 023 021 ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם--ככתוב על ספר הברית הזה 012 2KI 023 022 כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל--ומלכי יהודה 012 2KI 023 023 כי אם בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה ליהוה--בירושלם 012 2KI 023 024 וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם--בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה 012 2KI 023 025 וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו--ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו 012 2KI 023 026 אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה--על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה 012 2KI 023 027 ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם 012 2KI 023 028 ויתר דברי יאשיהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 023 029 בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור--על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו 012 2KI 023 030 וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו 012 2KI 023 031 בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה 012 2KI 023 032 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו 012 2KI 023 033 ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך (ממלך) בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב 012 2KI 023 034 וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם 012 2KI 023 035 והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה--אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה 012 2KI 023 036 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה (זבודה) בת פדיה מן רומה 012 2KI 023 037 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו 012 2KI 024 001 בימיו עלה נבכדנאצר מלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו 012 2KI 024 002 וישלח יהוה בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו כדבר יהוה--אשר דבר ביד עבדיו הנביאים 012 2KI 024 003 אך על פי יהוה היתה ביהודה להסיר מעל פניו--בחטאת מנשה ככל אשר עשה 012 2KI 024 004 וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלם דם נקי ולא אבה יהוה לסלח 012 2KI 024 005 ויתר דברי יהויקים וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה 012 2KI 024 006 וישכב יהויקים עם אבתיו וימלך יהויכין בנו תחתיו 012 2KI 024 007 ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתה למלך מצרים 012 2KI 024 008 בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם 012 2KI 024 009 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה אביו 012 2KI 024 010 בעת ההיא--עלה (עלו) עבדי נבכדנאצר מלך בבל ירושלם ותבא העיר במצור 012 2KI 024 011 ויבא נבכדנאצר מלך בבל על העיר ועבדיו צרים עליה 012 2KI 024 012 ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו ויקח אתו מלך בבל בשנת שמנה למלכו 012 2KI 024 013 ויוצא משם את כל אוצרות בית יהוה ואוצרות בית המלך ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל יהוה כאשר דבר יהוה 012 2KI 024 014 והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרה (עשרת) אלפים גולה וכל החרש והמסגר לא נשאר זולת דלת עם הארץ 012 2KI 024 015 ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אולי (אילי) הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה 012 2KI 024 016 ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף--הכל גבורים עשי מלחמה ויביאם מלך בבל גולה בבלה 012 2KI 024 017 וימלך מלך בבל את מתניה דדו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו 012 2KI 024 018 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל (חמוטל) בת ירמיהו מלבנה 012 2KI 024 019 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים 012 2KI 024 020 כי על אף יהוה היתה בירושלם וביהודה עד השלכו אתם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל 012 2KI 025 001 ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב 012 2KI 025 002 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו 012 2KI 025 003 בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ 012 2KI 025 004 ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה 012 2KI 025 005 וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו--נפצו מעליו 012 2KI 025 006 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט 012 2KI 025 007 ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל 012 2KI 025 008 ובחדש החמישי בשבעה לחדש--היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל--ירושלם 012 2KI 025 009 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש 012 2KI 025 010 ואת חומת ירושלם סביב--נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים 012 2KI 025 011 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון--הגלה נבוזראדן רב טבחים 012 2KI 025 012 ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים 012 2KI 025 013 ואת עמודי הנחשת אשר בית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה--שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה 012 2KI 025 014 ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם--לקחו 012 2KI 025 015 ואת המחתות ואת המזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף--לקח רב טבחים 012 2KI 025 016 העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה--לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה 012 2KI 025 017 שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה (אמות) ושבכה ורמנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על השבכה 012 2KI 025 018 ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף 012 2KI 025 019 ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת הספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר 012 2KI 025 020 ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה 012 2KI 025 021 ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו 012 2KI 025 022 והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל--ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן 012 2KI 025 023 וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי--המה ואנשיהם 012 2KI 025 024 וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל--ויטב לכם 012 2KI 025 025 ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אתו במצפה 012 2KI 025 026 ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו מצרים כי יראו מפני כשדים 012 2KI 025 027 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה--מבית כלא 012 2KI 025 028 וידבר אתו טבות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל 012 2KI 025 029 ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו 012 2KI 025 030 וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך--דבר יום ביומו כל ימי חיו # # BOOK 013 1CH 1 Chronicles דברי הימים א 013 1CH 001 001 אדם שת אנוש 013 1CH 001 002 קינן מהללאל ירד 013 1CH 001 003 חנוך מתושלח למך 013 1CH 001 004 נח שם חם ויפת 013 1CH 001 005 בני יפת--גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס 013 1CH 001 006 ובני גמר--אשכנז ודיפת ותוגרמה 013 1CH 001 007 ובני יון אלישה ותרשישה כתים ורודנים 013 1CH 001 008 בני חם--כוש ומצרים פוט וכנען 013 1CH 001 009 ובני כוש--סבא וחוילה וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודדן 013 1CH 001 010 וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ 013 1CH 001 011 ומצרים ילד את לודיים (לודים) ואת ענמים ואת להבים--ואת נפתחים 013 1CH 001 012 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים--ואת כפתרים 013 1CH 001 013 וכנען ילד את צידון בכרו--ואת חת 013 1CH 001 014 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי 013 1CH 001 015 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני 013 1CH 001 016 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי 013 1CH 001 017 בני שם--עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך 013 1CH 001 018 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר 013 1CH 001 019 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן 013 1CH 001 020 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח 013 1CH 001 021 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה 013 1CH 001 022 ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא 013 1CH 001 023 ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן 013 1CH 001 024 שם ארפכשד שלח 013 1CH 001 025 עבר פלג רעו 013 1CH 001 026 שרוג נחור תרח 013 1CH 001 027 אברם הוא אברהם 013 1CH 001 028 בני אברהם--יצחק וישמעאל 013 1CH 001 029 אלה תלדותם בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם 013 1CH 001 030 משמע ודומה משא חדד ותימא 013 1CH 001 031 יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל 013 1CH 001 032 ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין--וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן 013 1CH 001 033 ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה 013 1CH 001 034 ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל 013 1CH 001 035 בני עשו--אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח 013 1CH 001 036 בני אליפז--תימן ואומר צפי וגעתם קנז ותמנע ועמלק 013 1CH 001 037 בני רעואל--נחת זרח שמה ומזה 013 1CH 001 038 ובני שעיר לוטן ושובל וצבעון וענה ודישן ואצר ודישן 013 1CH 001 039 ובני לוטן חרי והומם ואחות לוטן תמנע 013 1CH 001 040 בני שובל עלין ומנחת ועיבל שפי ואונם ובני צבעון איה וענה 013 1CH 001 041 בני ענה דישון ובני דישון חמרן ואשבן ויתרן וכרן 013 1CH 001 042 בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן 013 1CH 001 043 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל בלע בן בעור ושם עירו דנהבה 013 1CH 001 044 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה 013 1CH 001 045 וימת יובב וימלך תחתיו חושם מארץ התימני 013 1CH 001 046 וימת חושם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עיות (עוית) 013 1CH 001 047 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה 013 1CH 001 048 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר 013 1CH 001 049 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור 013 1CH 001 050 וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב 013 1CH 001 051 וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עליה (עלוה) אלוף יתת 013 1CH 001 052 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן 013 1CH 001 053 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר 013 1CH 001 054 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום 013 1CH 002 001 אלה בני ישראל ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבלון 013 1CH 002 002 דן יוסף ובנימן נפתלי גד ואשר 013 1CH 002 003 בני יהודה ער ואונן ושלה--שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה--וימיתהו 013 1CH 002 004 ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה 013 1CH 002 005 בני פרץ חצרון וחמול 013 1CH 002 006 ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע--כלם חמשה 013 1CH 002 007 ובני כרמי--עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם 013 1CH 002 008 ובני איתן עזריה 013 1CH 002 009 ובני חצרון אשר נולד לו--את ירחמאל ואת רם ואת כלובי 013 1CH 002 010 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון נשיא בני יהודה 013 1CH 002 011 ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בעז 013 1CH 002 012 ובעז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי 013 1CH 002 013 ואישי הוליד את בכרו את אליאב--ואבינדב השני ושמעא השלשי 013 1CH 002 014 נתנאל הרביעי רדי החמישי 013 1CH 002 015 אצם הששי דויד השבעי 013 1CH 002 016 ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשהאל--שלשה 013 1CH 002 017 ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא יתר הישמעאלי 013 1CH 002 018 וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה--ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון 013 1CH 002 019 ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור 013 1CH 002 020 וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל 013 1CH 002 021 ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב 013 1CH 002 022 ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד 013 1CH 002 023 ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה--ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד 013 1CH 002 024 ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע 013 1CH 002 025 ויהיו בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם ובונה וארן ואצם אחיה 013 1CH 002 026 ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה היא אם אונם 013 1CH 002 027 ויהיו בני רם בכור ירחמאל--מעץ וימין ועקר 013 1CH 002 028 ויהיו בני אונם שמי וידע ובני שמי נדב ואבישור 013 1CH 002 029 ושם אשת אבישור אביהיל ותלד לו את אחבן ואת מוליד 013 1CH 002 030 ובני נדב סלד ואפים וימת סלד לא בנים 013 1CH 002 031 ובני אפים ישעי ובני ישעי ששן ובני ששן אחלי 013 1CH 002 032 ובני ידע אחי שמי יתר ויונתן וימת יתר לא בנים 013 1CH 002 033 ובני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמאל 013 1CH 002 034 ולא היה לששן בנים כי אם בנות ולששן עבד מצרי ושמו ירחע 013 1CH 002 035 ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאשה ותלד לו את עתי 013 1CH 002 036 ועתי הליד את נתן ונתן הוליד את זבד 013 1CH 002 037 וזבד הוליד את אפלל ואפלל הוליד את עובד 013 1CH 002 038 ועובד הוליד את יהוא ויהוא הליד את עזריה 013 1CH 002 039 ועזריה הליד את חלץ וחלץ הליד את אלעשה 013 1CH 002 040 ואלעשה הליד את ססמי וססמי הליד את שלום 013 1CH 002 041 ושלום הוליד את יקמיה ויקמיה הליד את אלישמע 013 1CH 002 042 ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון 013 1CH 002 043 ובני חברון--קרח ותפח ורקם ושמע 013 1CH 002 044 ושמע הוליד את רחם אבי ירקעם ורקם הוליד את שמי 013 1CH 002 045 ובן שמי מעון ומעון אבי בית צור 013 1CH 002 046 ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז 013 1CH 002 047 ובני יהדי--רגם ויותם וגישן ופלט ועיפה ושעף 013 1CH 002 048 פילגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה 013 1CH 002 049 ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה 013 1CH 002 050 אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה--שובל אבי קרית יערים 013 1CH 002 051 שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר 013 1CH 002 052 ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות 013 1CH 002 053 ומשפחות קרית יערים--היתרי והפותי והשמתי והמשרעי מאלה יצאו הצרעתי--והאשתאלי 013 1CH 002 054 בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי 013 1CH 002 055 ומשפחות ספרים ישבו (ישבי) יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב 013 1CH 003 001 ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית 013 1CH 003 002 השלשי לאבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור הרביעי אדניה בן חגית 013 1CH 003 003 החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו 013 1CH 003 004 ששה נולד לו בחברון וימלך שם שבע שנים וששה חדשים ושלשים ושלוש שנה מלך בירושלם 013 1CH 003 005 ואלה נולדו לו בירושלים שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל 013 1CH 003 006 ויבחר ואלישמע ואליפלט 013 1CH 003 007 ונגה ונפג ויפיע 013 1CH 003 008 ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה 013 1CH 003 009 כל בני דויד--מלבד בני פילגשים ותמר אחותם 013 1CH 003 010 ובן שלמה רחבעם אביה בנו אסא בנו יהושפט בנו 013 1CH 003 011 יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו 013 1CH 003 012 אמציהו בנו עזריה בנו יותם בנו 013 1CH 003 013 אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו 013 1CH 003 014 אמון בנו יאשיהו בנו 013 1CH 003 015 ובני יאשיהו--הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום 013 1CH 003 016 ובני יהויקים--יכניה בנו צדקיה בנו 013 1CH 003 017 ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו 013 1CH 003 018 ומלכירם ופדיה ושנאצר יקמיה הושמע ונדביה 013 1CH 003 019 ובני פדיה זרבבל ושמעי ובן זרבבל משלם וחנניה ושלמית אחותם 013 1CH 003 020 וחשבה ואהל וברכיה וחסדיה יושב חסד--חמש 013 1CH 003 021 ובן חנניה פלטיה וישעיה בני רפיה בני ארנן בני עבדיה בני שכניה 013 1CH 003 022 ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט--ששה 013 1CH 003 023 ובן נעריה אליועיני וחזקיה ועזריקם--שלשה 013 1CH 003 024 ובני אליועיני הודיוהו (הודויהו) ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני--שבעה 013 1CH 004 001 בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל 013 1CH 004 002 וראיה בן שובל הליד את יחת ויחת הליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי 013 1CH 004 003 ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמא וידבש ושם אחותם הצללפוני 013 1CH 004 004 ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם 013 1CH 004 005 ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה 013 1CH 004 006 ותלד לו נערה את אחזם ואת חפר ואת תימני ואת האחשתרי אלה בני נערה 013 1CH 004 007 ובני חלאה--צרת יצחר (וצחר) ואתנן 013 1CH 004 008 וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחת אחרחל בן הרום 013 1CH 004 009 ויהי יעבץ נכבד מאחיו ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב 013 1CH 004 010 ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי--ויבא אלהים את אשר שאל 013 1CH 004 011 וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר הוא אבי אשתון 013 1CH 004 012 ואשתון הוליד את בית רפא ואת פסח ואת תחנה אבי עיר נחש אלה אנשי רכה 013 1CH 004 013 ובני קנז עתניאל ושריה ובני עתניאל חתת 013 1CH 004 014 ומעונתי הוליד את עפרה ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים--כי חרשים היו 013 1CH 004 015 ובני כלב בן יפנה עירו אלה ונעם ובני אלה וקנז 013 1CH 004 016 ובני יהללאל--זיף וזיפה תיריא ואשראל 013 1CH 004 017 ובן עזרה--יתר ומרד ועפר וילון ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמע 013 1CH 004 018 ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד 013 1CH 004 019 ובני אשת הודיה--אחות נחם אבי קעילה הגרמי ואשתמע המעכתי 013 1CH 004 020 ובני שימון--אמנון ורנה בן חנן ותולון (ותילון) ובני ישעי זוחת ובן זוחת 013 1CH 004 021 בני שלה בן יהודה--ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע 013 1CH 004 022 ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב--וישבי לחם והדברים עתיקים 013 1CH 004 023 המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם 013 1CH 004 024 בני שמעון נמואל וימין יריב זרח שאול 013 1CH 004 025 שלם בנו מבשם בנו משמע בנו 013 1CH 004 026 ובני משמע--חמואל בנו זכור בנו שמעי בנו 013 1CH 004 027 ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שש ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה 013 1CH 004 028 וישבו בבאר שבע ומולדה וחצר שועל 013 1CH 004 029 ובבלהה ובעצם ובתולד 013 1CH 004 030 ובבתואל ובחרמה ובציקלג 013 1CH 004 031 ובבית מרכבות ובחצר סוסים ובבית בראי ובשערים אלה עריהם עד מלך דויד 013 1CH 004 032 וחצריהם עיטם ועין רמון ותכן ועשן ערים חמש 013 1CH 004 033 וכל חצריהם אשר סביבות הערים האלה--עד בעל זאת מושבתם והתיחשם להם 013 1CH 004 034 ומשובב וימלך ויושה בן אמציה 013 1CH 004 035 ויואל ויהוא בן יושביה בן שריה בן עשיאל 013 1CH 004 036 ואליועיני ויעקבה וישוחיה ועשיה ועדיאל וישימאל--ובניה 013 1CH 004 037 וזיזא בן שפעי בן אלון בן ידיה בן שמרי בן שמעיה 013 1CH 004 038 אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב 013 1CH 004 039 וילכו למבוא גדר עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם 013 1CH 004 040 וימצאו מרעה שמן וטוב והארץ רחבת ידים ושקטת ושלוה כי מן חם הישבים שם לפנים 013 1CH 004 041 ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים (המעונים) אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם 013 1CH 004 042 ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי--בראשם 013 1CH 004 043 ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה 013 1CH 005 001 ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור--ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה 013 1CH 005 002 כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף 013 1CH 005 003 בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי 013 1CH 005 004 בני יואל--שמעיה בנו גוג בנו שמעי בנו 013 1CH 005 005 מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו 013 1CH 005 006 בארה בנו--אשר הגלה תלגת פלנאסר מלך אשר הוא נשיא לראובני 013 1CH 005 007 ואחיו למשפחתיו בהתיחש לתלדותם--הראש יעיאל וזכריהו 013 1CH 005 008 ובלע בן עזז בן שמע בן יואל הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון 013 1CH 005 009 ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת כי מקניהם רבו בארץ גלעד 013 1CH 005 010 ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על כל פני מזרח לגלעד 013 1CH 005 011 ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן--עד סלכה 013 1CH 005 012 יואל הראש ושפם המשנה ויעני ושפט בבשן 013 1CH 005 013 ואחיהם לבית אבותיהם מיכאל ומשלם ושבע ויורי ויעכן וזיע ועבר--שבעה 013 1CH 005 014 אלה בני אביחיל בן חורי בן ירוח בן גלעד בן מיכאל בן ישישי בן יחדו--בן בוז 013 1CH 005 015 אחי בן עבדיאל בן גוני ראש לבית אבותם 013 1CH 005 016 וישבו בגלעד בבשן ובבנתיה ובכל מגרשי שרון על תוצאותם 013 1CH 005 017 כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה--ובימי ירבעם מלך ישראל 013 1CH 005 018 בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה--ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יצאי צבא 013 1CH 005 019 ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב 013 1CH 005 020 ויעזרו עליהם--וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו 013 1CH 005 021 וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף וצאן מאתים וחמשים אלף וחמורים אלפים ונפש אדם מאה אלף 013 1CH 005 022 כי חללים רבים נפלו כי מהאלהים המלחמה וישבו תחתיהם עד הגלה 013 1CH 005 023 ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון--המה רבו 013 1CH 005 024 ואלה ראשי בית אבותם ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וירמיה והודויה ויחדיאל אנשים גבורי חיל--אנשי שמות ראשים לבית אבותם 013 1CH 005 025 וימעלו באלהי אבתיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם 013 1CH 005 026 ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה 013 1CH 006 001 בני לוי גרשון קהת ומררי 013 1CH 006 002 ובני קהת--עמרם יצהר וחברון ועזיאל 013 1CH 006 003 ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ובני אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר 013 1CH 006 004 אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע 013 1CH 006 005 ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי 013 1CH 006 006 ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות 013 1CH 006 007 מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב 013 1CH 006 008 ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ 013 1CH 006 009 ואחימעץ הוליד את עזריה ועזריה הוליד את יוחנן 013 1CH 006 010 ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה בירושלם 013 1CH 006 011 ויולד עזריה את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב 013 1CH 006 012 ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את שלום 013 1CH 006 013 ושלום הוליד את חלקיה וחלקיה הוליד את עזריה 013 1CH 006 014 ועזריה הוליד את שריה ושריה הוליד את יהוצדק 013 1CH 006 015 ויהוצדק הלך--בהגלות יהוה את יהודה וירושלם ביד נבכדנאצר 013 1CH 006 016 בני לוי גרשם קהת ומררי 013 1CH 006 017 ואלה שמות בני גרשום לבני ושמעי 013 1CH 006 018 ובני קהת--עמרם ויצהר וחברון ועזיאל 013 1CH 006 019 בני מררי מחלי ומשי ואלה משפחות הלוי לאבתיהם 013 1CH 006 020 לגרשום--לבני בנו יחת בנו זמה בנו 013 1CH 006 021 יואח בנו עדו בנו זרח בנו יאתרי בנו 013 1CH 006 022 בני קהת--עמינדב בנו קרח בנו אסיר בנו 013 1CH 006 023 אלקנה בנו ואביסף בנו ואסיר בנו 013 1CH 006 024 תחת בנו אוריאל בנו עזיה בנו ושאול בנו 013 1CH 006 025 ובני אלקנה--עמשי ואחימות 013 1CH 006 026 אלקנה--בנו (בני) אלקנה צופי בנו ונחת בנו 013 1CH 006 027 אליאב בנו ירחם בנו אלקנה בנו 013 1CH 006 028 ובני שמואל הבכר ושני ואביה 013 1CH 006 029 בני מררי מחלי לבני בנו שמעי בנו עזה בנו 013 1CH 006 030 שמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו 013 1CH 006 031 ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר--בית יהוה ממנוח הארון 013 1CH 006 032 ויהיו משרתים לפני משכן אהל מועד בשיר עד בנות שלמה את בית יהוה בירושלם ויעמדו כמשפטם על עבודתם 013 1CH 006 033 ואלה העמדים ובניהם מבני הקהתי--הימן המשורר בן יואל בן שמואל 013 1CH 006 034 בן אלקנה בן ירחם בן אליאל בן תוח 013 1CH 006 035 בן ציף (צוף) בן אלקנה בן מחת בן עמשי 013 1CH 006 036 בן אלקנה בן יואל בן עזריה בן צפניה 013 1CH 006 037 בן תחת בן אסיר בן אביסף בן קרח 013 1CH 006 038 בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל 013 1CH 006 039 ואחיו אסף העמד על ימינו--אסף בן ברכיהו בן שמעא 013 1CH 006 040 בן מיכאל בן בעשיה בן מלכיה 013 1CH 006 041 בן אתני בן זרח בן עדיה 013 1CH 006 042 בן איתן בן זמה בן שמעי 013 1CH 006 043 בן יחת בן גרשם בן לוי 013 1CH 006 044 ובני מררי אחיהם על השמאול--איתן בן קישי בן עבדי בן מלוך 013 1CH 006 045 בן חשביה בן אמציה בן חלקיה 013 1CH 006 046 בן אמצי בן בני בן שמר 013 1CH 006 047 בן מחלי בן מושי בן מררי בן לוי 013 1CH 006 048 ואחיהם הלוים נתונים--לכל עבודת משכן בית האלהים 013 1CH 006 049 ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים 013 1CH 006 050 ואלה בני אהרן--אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו 013 1CH 006 051 בקי בנו עזי בנו זרחיה בנו 013 1CH 006 052 מריות בנו אמריה בנו אחיטוב בנו 013 1CH 006 053 צדוק בנו אחימעץ בנו 013 1CH 006 054 ואלה מושבותם לטירותם בגבולם--לבני אהרן למשפחת הקהתי כי להם היה הגורל 013 1CH 006 055 ויתנו להם את חברון בארץ יהודה ואת מגרשיה סביבתיה 013 1CH 006 056 ואת שדה העיר ואת חצריה--נתנו לכלב בן יפנה 013 1CH 006 057 ולבני אהרן נתנו את ערי המקלט--את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה 013 1CH 006 058 ואת חילז ואת מגרשיה את דביר ואת מגרשיה 013 1CH 006 059 ואת עשן ואת מגרשיה ואת בית שמש ואת מגרשיה 013 1CH 006 060 וממטה בנימן את גבע ואת מגרשיה ואת עלמת ואת מגרשיה ואת ענתות ואת מגרשיה כל עריהם שלש עשרה עיר במשפחותיהם 013 1CH 006 061 ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל--ערים עשר 013 1CH 006 062 ולבני גרשום למשפחותם ממטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי וממטה מנשה בבשן--ערים שלש עשרה 013 1CH 006 063 לבני מררי למשפחותם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבלון בגורל--ערים שתים עשרה 013 1CH 006 064 ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם 013 1CH 006 065 ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימן--את הערים האלה אשר יקראו אתהם בשמות 013 1CH 006 066 וממשפחות בני קהת--ויהי ערי גבולם ממטה אפרים 013 1CH 006 067 ויתנו להם את ערי המקלט את שכם ואת מגרשיה--בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשיה 013 1CH 006 068 ואת יקמעם ואת מגרשיה ואת בית חורון ואת מגרשיה 013 1CH 006 069 ואת אילון ואת מגרשיה ואת גת רמון ואת מגרשיה 013 1CH 006 070 וממחצית מטה מנשה את ענר ואת מגרשיה ואת בלעם ואת מגרשיה--למשפחת לבני קהת הנותרים 013 1CH 006 071 לבני גרשום--ממשפחת חצי מטה מנשה את גולן בבשן ואת מגרשיה ואת עשתרות ואת מגרשיה 013 1CH 006 072 וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה את דברת ואת מגרשיה 013 1CH 006 073 ואת ראמות ואת מגרשיה ואת ענם ואת מגרשיה 013 1CH 006 074 וממטה אשר את משל ואת מגרשיה ואת עבדון ואת מגרשיה 013 1CH 006 075 ואת חוקק ואת מגרשיה ואת רחב ואת מגרשיה 013 1CH 006 076 וממטה נפתלי את קדש בגליל ואת מגרשיה ואת חמון ואת מגרשיה ואת קריתים ואת מגרשיה 013 1CH 006 077 לבני מררי הנותרים--ממטה זבלון את רמונו ואת מגרשיה את תבור ואת מגרשיה 013 1CH 006 078 ומעבר לירדן ירחו למזרח הירדן--ממטה ראובן את בצר במדבר ואת מגרשיה ואת יהצה ואת מגרשיה 013 1CH 006 079 ואת קדמות ואת מגרשיה ואת מיפעת ואת מגרשיה 013 1CH 006 080 וממטה גד--את ראמות בגלעד ואת מגרשיה ואת מחנים ואת מגרשיה 013 1CH 006 081 ואת חשבון ואת מגרשיה ואת יעזיר ואת מגרשיה 013 1CH 007 001 ולבני יששכר תולע ופואה ישיב (ישוב) ושמרון--ארבעה 013 1CH 007 002 ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם--מספרם בימי דויד עשרים ושנים אלף ושש מאות 013 1CH 007 003 ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה--ראשים כלם 013 1CH 007 004 ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים 013 1CH 007 005 ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף התיחשם לכל 013 1CH 007 006 בנימן בלע ובכר וידיעאל--שלשה 013 1CH 007 007 ובני בלע אצבון ועזי ועזיאל וירימות ועירי חמשה ראשי בית אבות גבורי חילים והתיחשם עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה 013 1CH 007 008 ובני בכר זמירה ויועש ואליעזר ואליועיני ועמרי וירמות ואביה וענתות ועלמת כל אלה בני בכר 013 1CH 007 009 והתיחשם לתלדותם ראשי בית אבותם גבורי חיל--עשרים אלף ומאתים 013 1CH 007 010 ובני ידיעאל בלהן ובני בלהן יעיש (יעוש) ובנימן ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר 013 1CH 007 011 כל אלה בני ידיעאל לראשי האבות גבורי חילים--שבעה עשר אלף ומאתים יצאי צבא למלחמה 013 1CH 007 012 ושפם וחפם בני עיר חשם בני אחר 013 1CH 007 013 בני נפתלי יחציאל וגוני ויצר ושלום--בני בלהה 013 1CH 007 014 בני מנשה אשריאל אשר ילדה פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד 013 1CH 007 015 ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ושם אחתו מעכה ושם השני צלפחד ותהינה לצלפחד בנות 013 1CH 007 016 ותלד מעכה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרש ושם אחיו שרש ובניו אולם ורקם 013 1CH 007 017 ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה 013 1CH 007 018 ואחתו המלכת--ילדה את אישהוד ואת אביעזר ואת מחלה 013 1CH 007 019 ויהיו בני שמידע--אחין ושכם ולקחי ואניעם 013 1CH 007 020 ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו 013 1CH 007 021 וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם 013 1CH 007 022 ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו 013 1CH 007 023 ויבא אל אשתו ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו 013 1CH 007 024 ובתו שארה ותבן את בית חורון התחתון ואת העליון ואת אזן שארה 013 1CH 007 025 ורפח בנו ורשף ותלח בנו--ותחן בנו 013 1CH 007 026 לעדן בנו עמיהוד בנו אלישמע בנו 013 1CH 007 027 נון בנו יהושע בנו 013 1CH 007 028 ואחזתם ומשבותם--בית אל ובנתיה ולמזרח נערן--ולמערב גזר ובנתיה ושכם ובנתיה עד עיה ובנתיה 013 1CH 007 029 ועל ידי בני מנשה בית שאן ובנתיה תענך ובנתיה מגדו ובנותיה דור ובנותיה באלה ישבו בני יוסף בן ישראל 013 1CH 007 030 בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה--ושרח אחותם 013 1CH 007 031 ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזות (ברזית) 013 1CH 007 032 וחבר הוליד את יפלט ואת שומר ואת חותם ואת שועא אחותם 013 1CH 007 033 ובני יפלט פסך ובמהל ועשות אלה בני יפלט 013 1CH 007 034 ובני שמר--אחי ורוהגה (ורהגה) יחבה (וחבה) וארם 013 1CH 007 035 ובן הלם אחיו צופח וימנע ושלש ועמל 013 1CH 007 036 בני צופח--סוח וחרנפר ושועל וברי וימרה 013 1CH 007 037 בצר והוד ושמא ושלשה ויתרן--ובארא 013 1CH 007 038 ובני יתר--יפנה ופספה וארא 013 1CH 007 039 ובני עלא--ארח וחניאל ורציא 013 1CH 007 040 כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים והתיחשם בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף 013 1CH 008 001 ובנימן--הוליד את בלע בכרו אשבל השני ואחרח השלישי 013 1CH 008 002 נוחה הרביעי ורפא החמישי 013 1CH 008 003 ויהיו בנים לבלע--אדר וגרא ואביהוד 013 1CH 008 004 ואבישוע ונעמן ואחוח 013 1CH 008 005 וגרא ושפופן וחורם 013 1CH 008 006 ואלה בני אחוד אלה הם ראשי אבות ליושבי גבע ויגלום אל מנחת 013 1CH 008 007 ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם והוליד את עזא ואת אחיחד 013 1CH 008 008 ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם--חושים ואת בערא נשיו 013 1CH 008 009 ויולד מן חדש אשתו--את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם 013 1CH 008 010 ואת יעוץ ואת שכיה ואת מרמה אלה בניו ראשי אבות 013 1CH 008 011 ומחשים הוליד את אביטוב ואת אלפעל 013 1CH 008 012 ובני אלפעל עבר ומשעם ושמד הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה 013 1CH 008 013 וברעה ושמע--המה ראשי האבות ליושבי אילון המה הבריחו את יושבי גת 013 1CH 008 014 ואחיו ששק וירמות 013 1CH 008 015 וזבדיה וערד ועדר 013 1CH 008 016 ומיכאל וישפה ויוחא בני בריעה 013 1CH 008 017 וזבדיה ומשלם וחזקי וחבר 013 1CH 008 018 וישמרי ויזליאה ויובב בני אלפעל 013 1CH 008 019 ויקים וזכרי וזבדי 013 1CH 008 020 ואליעיני וצלתי ואליאל 013 1CH 008 021 ועדיה ובראיה ושמרת בני שמעי 013 1CH 008 022 וישפן ועבר ואליאל 013 1CH 008 023 ועבדון וזכרי וחנן 013 1CH 008 024 וחנניה ועילם וענתתיה 013 1CH 008 025 ויפדיה ופניאל (ופנואל) בני ששק 013 1CH 008 026 ושמשרי ושחריה ועתליה 013 1CH 008 027 ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם 013 1CH 008 028 אלה ראשי אבות לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם 013 1CH 008 029 ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה 013 1CH 008 030 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב 013 1CH 008 031 וגדור ואחיו וזכר 013 1CH 008 032 ומקלות הוליד את שמאה ואף המה נגד אחיהם ישבו בירושלם--עם אחיהם 013 1CH 008 033 ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל 013 1CH 008 034 ובן יהונתן מריב בעל ומריב בעל הוליד את מיכה 013 1CH 008 035 ובני מיכה--פיתון ומלך ותארע ואחז 013 1CH 008 036 ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא 013 1CH 008 037 ומוצא הוליד את בנעא רפה בנו אלעשה בנו אצל בנו 013 1CH 008 038 ולאצל ששה בנים--ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן כל אלה בני אצל 013 1CH 008 039 ובני עשק אחיו אולם בכרו--יעוש השני ואליפלט השלשי 013 1CH 008 040 ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים--מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן 013 1CH 009 001 וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם 013 1CH 009 002 והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים 013 1CH 009 003 ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן--ומן בני אפרים ומנשה 013 1CH 009 004 עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימן (בני מן) בני פרץ בן יהודה 013 1CH 009 005 ומן השילוני עשיה הבכור ובניו 013 1CH 009 006 ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים 013 1CH 009 007 ומן בני בנימן--סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנאה 013 1CH 009 008 ויבניה בן ירחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשלם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה 013 1CH 009 009 ואחיהם לתלדותם תשע מאות וחמשים וששה כל אלה אנשים ראשי אבות לבית אבתיהם 013 1CH 009 010 ומן הכהנים ידעיה ויהויריב ויכין 013 1CH 009 011 ועזריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגיד בית האלהים 013 1CH 009 012 ועדיה בן ירחם בן פשחור בן מלכיה ומעשי בן עדיאל בן יחזרה בן משלם בן משלמית בן אמר 013 1CH 009 013 ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים--גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלהים 013 1CH 009 014 ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי 013 1CH 009 015 ובקבקר חרש וגלל ומתניה בן מיכא בן זכרי בן אסף 013 1CH 009 016 ועבדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון וברכיה בן אסא בן אלקנה היושב בחצרי נטופתי 013 1CH 009 017 והשערים שלום ועקוב וטלמן ואחימן ואחיהם שלום הראש 013 1CH 009 018 ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי 013 1CH 009 019 ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה יהוה שמרי המבוא 013 1CH 009 020 ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים--יהוה עמו 013 1CH 009 021 זכריה בן משלמיה שער פתח לאהל מועד 013 1CH 009 022 כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם 013 1CH 009 023 והם ובניהם על השערים לבית יהוה לבית האהל--למשמרות 013 1CH 009 024 לארבע רוחות יהיו השערים מזרח ימה צפונה ונגבה 013 1CH 009 025 ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים מעת אל עת--עם אלה 013 1CH 009 026 כי באמונה המה ארבעת גברי השערים--הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים 013 1CH 009 027 וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת והם על המפתח ולבקר לבקר 013 1CH 009 028 ומהם על כלי העבודה כי במספר יביאום ובמספר יוציאום 013 1CH 009 029 ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים 013 1CH 009 030 ומן בני הכהנים רקחי המרקחת לבשמים 013 1CH 009 031 ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי--באמונה על מעשה החבתים 013 1CH 009 032 ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת להכין שבת שבת 013 1CH 009 033 ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת--פטירים (פטורים) כי יומם ולילה עליהם במלאכה 013 1CH 009 034 אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם 013 1CH 009 035 ובגבעון ישבו אבי גבעון יעואל (יעיאל) ושם אשתו מעכה 013 1CH 009 036 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב 013 1CH 009 037 וגדור ואחיו וזכריה ומקלות 013 1CH 009 038 ומקלות הוליד את שמאם ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלם--עם אחיהם 013 1CH 009 039 ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכישוע ואת אבינדב ואת אשבעל 013 1CH 009 040 ובן יהונתן מריב בעל ומרי בעל הוליד את מיכה 013 1CH 009 041 ובני מיכה--פיתן ומלך ותחרע 013 1CH 009 042 ואחז הוליד את יערה ויערה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא 013 1CH 009 043 ומוצא הוליד את בנעא ורפיה בנו אלעשה בנו אצל בנו 013 1CH 009 044 ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן אלה בני אצל 013 1CH 010 001 ופלשתים נלחמו בישראל וינס איש ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר גלבע 013 1CH 010 002 וידבקו פלשתים אחרי שאול ואחרי בניו ויכו פלשתים את יונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע--בני שאול 013 1CH 010 003 ותכבד המלחמה על שאול וימצאהו המורים בקשת ויחל מן היורים 013 1CH 010 004 ויאמר שאול אל נשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה 013 1CH 010 005 וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על החרב וימת 013 1CH 010 006 וימת שאול ושלשת בניו וכל ביתו יחדו מתו 013 1CH 010 007 ויראו כל איש ישראל אשר בעמק כי נסו וכי מתו שאול ובניו ויעזבו עריהם וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהם 013 1CH 010 008 ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת בניו נפלים בהר גלבע 013 1CH 010 009 ויפשיטהו--וישאו את ראשו ואת כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר את עצביהם--ואת העם 013 1CH 010 010 וישימו את כליו בית אלהיהם ואת גלגלתו תקעו בית דגון 013 1CH 010 011 וישמעו כל יביש גלעד את כל אשר עשו פלשתים לשאול 013 1CH 010 012 ויקומו כל איש חיל וישאו את גופת שאול ואת גופת בניו ויביאום יבישה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבש ויצומו שבעת ימים 013 1CH 010 013 וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש 013 1CH 010 014 ולא דרש ביהוה וימיתהו ויסב את המלוכה לדויד בן ישי 013 1CH 011 001 ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר הנה עצמך ובשרך אנחנו 013 1CH 011 002 גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך--אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל 013 1CH 011 003 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל 013 1CH 011 004 וילך דויד וכל ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ 013 1CH 011 005 ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד 013 1CH 011 006 ויאמר דויד--כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש 013 1CH 011 007 וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד 013 1CH 011 008 ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר 013 1CH 011 009 וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו 013 1CH 011 010 ואלה ראשי הגברים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו--כדבר יהוה על ישראל 013 1CH 011 011 ואלה מספר הגברים אשר לדויד ישבעם בן חכמוני ראש השלושים (השלישים)--הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת 013 1CH 011 012 ואחריו אלעזר בן דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים 013 1CH 011 013 הוא היה עם דויד בפס דמים והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים 013 1CH 011 014 ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה 013 1CH 011 015 וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד--אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים 013 1CH 011 016 ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם 013 1CH 011 017 ויתאו דויד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער 013 1CH 011 018 ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה 013 1CH 011 019 ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים 013 1CH 011 020 ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא (ולו) שם בשלושה 013 1CH 011 021 מן השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד השלושה לא בא 013 1CH 011 022 בניה בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג 013 1CH 011 023 והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו 013 1CH 011 024 אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלושה הגברים 013 1CH 011 025 מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלשה לא בא וישימהו דויד על משמעתו 013 1CH 011 026 וגבורי החילים עשהאל אחי יואב אלחנן בן דודו מבית לחם 013 1CH 011 027 שמות ההרורי חלץ הפלוני 013 1CH 011 028 עירא בן עקש התקועי אביעזר הענתותי 013 1CH 011 029 סבכי החשתי עילי האחוחי 013 1CH 011 030 מהרי הנטפתי חלד בן בענה הנטופתי 013 1CH 011 031 איתי בן ריבי מגבעת בני בנימן בניה הפרעתני 013 1CH 011 032 חורי מנחלי געש אביאל הערבתי 013 1CH 011 033 עזמות הבחרומי אליחבא השעלבני 013 1CH 011 034 בני השם הגזוני יונתן בן שגה ההררי 013 1CH 011 035 אחיאם בן שכר ההררי אליפל בן אור 013 1CH 011 036 חפר המכרתי אחיה הפלני 013 1CH 011 037 חצרו הכרמלי נערי בן אזבי 013 1CH 011 038 יואל אחי נתן מבחר בן הגרי 013 1CH 011 039 צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן צרויה 013 1CH 011 040 עירא היתרי גרב היתרי 013 1CH 011 041 אוריה החתי זבד בן אחלי 013 1CH 011 042 עדינא בן שיזא הראובני ראש לראובני--ועליו שלשים 013 1CH 011 043 חנן בן מעכה ויושפט המתני 013 1CH 011 044 עזיא העשתרתי שמע ויעואל (ויעיאל) בני חותם הערערי 013 1CH 011 045 ידיעאל בן שמרי ויחא אחיו התיצי 013 1CH 011 046 אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם ויתמה המואבי 013 1CH 011 047 אליאל ועובד ויעשיאל המצביה 013 1CH 012 001 ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה 013 1CH 012 002 נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת--מאחי שאול מבנימן 013 1CH 012 003 הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל (ויזיאל) ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי 013 1CH 012 004 וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים ה וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי 013 1CH 012 005 אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי (החרופי) 013 1CH 012 006 אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם--הקרחים 013 1CH 012 007 ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור 013 1CH 012 008 ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה--ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר 013 1CH 012 009 עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי 013 1CH 012 010 משמנה הרביעי ירמיה החמשי 013 1CH 012 011 עתי הששי אליאל השבעי 013 1CH 012 012 יוחנן השמיני אלזבד התשיעי 013 1CH 012 013 ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר 013 1CH 012 014 אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף 013 1CH 012 015 אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו (גדותיו) ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב 013 1CH 012 016 ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד 013 1CH 012 017 ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח 013 1CH 012 018 ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים (השלישים) לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד 013 1CH 012 019 וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה--ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול 013 1CH 012 020 בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה 013 1CH 012 021 והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא 013 1CH 012 022 כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו--עד למחנה גדול כמחנה אלהים 013 1CH 012 023 ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו--כפי יהוה 013 1CH 012 024 בני יהודה נשאי צנה ורמח--ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא 013 1CH 012 025 מן בני שמעון גבורי חיל לצבא--שבעת אלפים ומאה 013 1CH 012 026 מן בני הלוי--ארבעת אלפים ושש מאות 013 1CH 012 027 ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות 013 1CH 012 028 וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים 013 1CH 012 029 ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול 013 1CH 012 030 ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות--גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם 013 1CH 012 031 ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד 013 1CH 012 032 ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל--ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם 013 1CH 012 033 מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה--חמשים אלף ולעדר בלא לב ולב 013 1CH 012 034 ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף 013 1CH 012 035 ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות 013 1CH 012 036 ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה--ארבעים אלף 013 1CH 012 037 ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה--מאה ועשרים אלף 013 1CH 012 038 כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד--להמליך את דויד 013 1CH 012 039 ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים כי הכינו להם אחיהם 013 1CH 012 040 וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן--לרב כי שמחה בישראל 013 1CH 013 001 ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות--לכל נגיד 013 1CH 013 002 ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו 013 1CH 013 003 ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול 013 1CH 013 004 ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם 013 1CH 013 005 ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים 013 1CH 013 006 ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים--אשר נקרא שם 013 1CH 013 007 וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה 013 1CH 013 008 ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים--בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות 013 1CH 013 009 ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון--כי שמטו הבקר 013 1CH 013 010 ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים 013 1CH 013 011 ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה 013 1CH 013 012 ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים 013 1CH 013 013 ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי 013 1CH 013 014 וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו--שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו 013 1CH 014 001 וישלח חירם (חורם) מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו בית 013 1CH 014 002 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל 013 1CH 014 003 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות 013 1CH 014 004 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה 013 1CH 014 005 ויבחר ואלישוע ואלפלט 013 1CH 014 006 ונגה ונפג ויפיע 013 1CH 014 007 ואלישמע ובעלידע ואליפלט 013 1CH 014 008 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם 013 1CH 014 009 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים 013 1CH 014 010 וישאל דויד באלהים לאמר--האעלה על פלשתיים (פלשתים) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך 013 1CH 014 011 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא--בעל פרצים 013 1CH 014 012 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש 013 1CH 014 013 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק 013 1CH 014 014 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים 013 1CH 014 015 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים--אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים 013 1CH 014 016 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה 013 1CH 014 017 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים 013 1CH 015 001 ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל 013 1CH 015 002 אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו--עד עולם 013 1CH 015 003 ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו 013 1CH 015 004 ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים 013 1CH 015 005 לבני קהת--אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים 013 1CH 015 006 לבני מררי--עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים 013 1CH 015 007 לבני גרשום--יואל השר ואחיו מאה ושלשים 013 1CH 015 008 לבני אליצפן--שמעיה השר ואחיו מאתים 013 1CH 015 009 לבני חברון--אליאל השר ואחיו שמונים 013 1CH 015 010 לבני עזיאל עמינדב השר--ואחיו מאה ושנים עשר 013 1CH 015 011 ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב 013 1CH 015 012 ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו 013 1CH 015 013 כי למבראשונה לא אתם--פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט 013 1CH 015 014 ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל 013 1CH 015 015 וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה--בכתפם במטות עליהם 013 1CH 015 016 ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים--משמיעים להרים בקול לשמחה 013 1CH 015 017 ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו 013 1CH 015 018 ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל--השערים 013 1CH 015 019 והמשררים הימן אסף ואיתן--במצלתים נחשת להשמיע 013 1CH 015 020 וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו--בנבלים על עלמות 013 1CH 015 021 ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו--בכנרות על השמינית לנצח 013 1CH 015 022 וכנניהו שר הלוים במשא--יסר במשא כי מבין הוא 013 1CH 015 023 וברכיה ואלקנה שערים לארון 013 1CH 015 024 ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים (מחצרים) בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון 013 1CH 015 025 ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם--בשמחה 013 1CH 015 026 ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים 013 1CH 015 027 ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד 013 1CH 015 028 וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות 013 1CH 015 029 ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה 013 1CH 016 001 ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים 013 1CH 016 002 ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה 013 1CH 016 003 ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה--לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה 013 1CH 016 004 ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים--משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל 013 1CH 016 005 אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע 013 1CH 016 006 ובניהו ויחזיאל הכהנים--בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים 013 1CH 016 007 ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה--ביד אסף ואחיו 013 1CH 016 008 הודו ליהוה קראו בשמו-- הודיעו בעמים עלילתיו 013 1CH 016 009 שירו לו זמרו לו-- שיחו בכל נפלאתיו 013 1CH 016 010 התהללו בשם קדשו-- ישמח לב מבקשי יהוה 013 1CH 016 011 דרשו יהוה ועזו-- בקשו פניו תמיד 013 1CH 016 012 זכרו נפלאתיו אשר עשה-- מפתיו ומשפטי פיהו 013 1CH 016 013 זרע ישראל עבדו-- בני יעקב בחיריו 013 1CH 016 014 הוא יהוה אלהינו-- בכל הארץ משפטיו 013 1CH 016 015 זכרו לעולם בריתו-- דבר צוה לאלף דור 013 1CH 016 016 אשר כרת את אברהם-- ושבועתו ליצחק 013 1CH 016 017 ויעמידה ליעקב לחק-- לישראל ברית עולם 013 1CH 016 018 לאמר לך אתן ארץ כנען-- חבל נחלתכם 013 1CH 016 019 בהיותכם מתי מספר-- כמעט וגרים בה 013 1CH 016 020 ויתהלכו מגוי אל גוי-- ומממלכה אל עם אחר 013 1CH 016 021 לא הניח לאיש לעשקם-- ויוכח עליהם מלכים 013 1CH 016 022 אל תגעו במשיחי-- ובנביאי אל תרעו 013 1CH 016 023 שירו ליהוה כל הארץ-- בשרו מיום אל יום ישועתו 013 1CH 016 024 ספרו בגוים את כבודו-- בכל העמים נפלאתיו 013 1CH 016 025 כי גדול יהוה ומהלל מאד-- ונורא הוא על כל אלהים 013 1CH 016 026 כי כל אלהי העמים אלילים-- ויהוה שמים עשה 013 1CH 016 027 הוד והדר לפניו-- עז וחדוה במקמו 013 1CH 016 028 הבו ליהוה משפחות עמים-- הבו ליהוה כבוד ועז 013 1CH 016 029 הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו-- השתחוו ליהוה בהדרת קדש 013 1CH 016 030 חילו מלפניו כל הארץ-- אף תכון תבל בל תמוט 013 1CH 016 031 ישמחו השמים ותגל הארץ-- ויאמרו בגוים יהוה מלך 013 1CH 016 032 ירעם הים ומלואו-- יעלץ השדה וכל אשר בו 013 1CH 016 033 אז ירננו עצי היער מלפני יהוה--כי בא לשפוט את הארץ 013 1CH 016 034 הודו ליהוה כי טוב-- כי לעולם חסדו 013 1CH 016 035 ואמרו--הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך 013 1CH 016 036 ברוך יהוה אלהי ישראל-- מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן-- והלל ליהוה 013 1CH 016 037 ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד--לדבר יום ביומו 013 1CH 016 038 ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים 013 1CH 016 039 ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה--בבמה אשר בגבעון 013 1CH 016 040 להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד--לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל 013 1CH 016 041 ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות--להדות ליהוה כי לעולם חסדו 013 1CH 016 042 ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער 013 1CH 016 043 וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו 013 1CH 017 001 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות 013 1CH 017 002 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך 013 1CH 017 003 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר 013 1CH 017 004 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת 013 1CH 017 005 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן 013 1CH 017 006 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים 013 1CH 017 007 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן--להיות נגיד על עמי ישראל 013 1CH 017 008 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ 013 1CH 017 009 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה 013 1CH 017 010 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה 013 1CH 017 011 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו 013 1CH 017 012 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם 013 1CH 017 013 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך 013 1CH 017 014 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם 013 1CH 017 015 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה--כן דבר נתן אל דויד 013 1CH 017 016 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם 013 1CH 017 017 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה--יהוה אלהים 013 1CH 017 018 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת 013 1CH 017 019 יהוה--בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות 013 1CH 017 020 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו 013 1CH 017 021 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות--לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים 013 1CH 017 022 ותתן את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים 013 1CH 017 023 ועתה יהוה--הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת 013 1CH 017 024 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר--יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך 013 1CH 017 025 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך 013 1CH 017 026 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת 013 1CH 017 027 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם 013 1CH 018 001 ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים 013 1CH 018 002 ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה 013 1CH 018 003 ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת 013 1CH 018 004 וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב 013 1CH 018 005 ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש 013 1CH 018 006 וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך 013 1CH 018 007 ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם 013 1CH 018 008 ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת 013 1CH 018 009 וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה 013 1CH 018 010 וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול (לשאל) לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף--ונחשת 013 1CH 018 011 גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים--מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק 013 1CH 018 012 ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף 013 1CH 018 013 וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך 013 1CH 018 014 וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה--לכל עמו 013 1CH 018 015 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר 013 1CH 018 016 וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר 013 1CH 018 017 ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך 013 1CH 019 001 ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון וימלך בנו תחתיו 013 1CH 019 002 ויאמר דויד אעשה חסד עם חנון בן נחש כי עשה אביו עמי חסד וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון--לנחמו 013 1CH 019 003 ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך 013 1CH 019 004 ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה וישלחם 013 1CH 019 005 וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם 013 1CH 019 006 ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים 013 1CH 019 007 וישכרו להם שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה ואת עמו ויבאו ויחנו לפני מידבא ובני עמון נאספו מעריהם ויבאו למלחמה 013 1CH 019 008 וישמע דויד וישלח את יואב ואת כל צבא הגבורים 013 1CH 019 009 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר והמלכים אשר באו לבדם בשדה 013 1CH 019 010 וירא יואב כי היתה פני המלחמה אליו--פנים ואחור ויבחר מכל בחור בישראל ויערך לקראת ארם 013 1CH 019 011 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערכו לקראת בני עמון 013 1CH 019 012 ויאמר אם תחזק ממני ארם--והיית לי לתשועה ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך 013 1CH 019 013 חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה 013 1CH 019 014 ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם--למלחמה וינוסו מפניו 013 1CH 019 015 ובני עמון ראו כי נס ארם וינוסו גם הם מפני אבשי אחיו ויבאו העירה ויבא יואב ירושלם 013 1CH 019 016 וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם 013 1CH 019 017 ויגד לדויד ויאסף את כל ישראל ויעבר הירדן ויבא אלהם ויערך אלהם ויערך דויד לקראת ארם מלחמה וילחמו עמו 013 1CH 019 018 וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית 013 1CH 019 019 ויראו עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלימו עם דויד ויעבדהו ולא אבה ארם להושיע את בני עמון עוד 013 1CH 020 001 ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה 013 1CH 020 002 ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד 013 1CH 020 003 ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם 013 1CH 020 004 ויהי אחרי כן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים--ויכנעו 013 1CH 020 005 ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור (יעיר) את לחמי אחי גלית הגתי--ועץ חניתו כמנור ארגים 013 1CH 020 006 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא 013 1CH 020 007 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד 013 1CH 020 008 אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו 013 1CH 021 001 ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל 013 1CH 021 002 ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם 013 1CH 021 003 ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל 013 1CH 021 004 ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם 013 1CH 021 005 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב 013 1CH 021 006 ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב 013 1CH 021 007 וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל 013 1CH 021 008 ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד 013 1CH 021 009 וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר 013 1CH 021 010 לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך 013 1CH 021 011 ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך 013 1CH 021 012 אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר 013 1CH 021 013 ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל 013 1CH 021 014 ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש 013 1CH 021 015 וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי 013 1CH 021 016 וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם 013 1CH 021 017 ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה 013 1CH 021 018 ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי 013 1CH 021 019 ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה 013 1CH 021 020 וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים 013 1CH 021 021 ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה 013 1CH 021 022 ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם 013 1CH 021 023 ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי 013 1CH 021 024 ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם 013 1CH 021 025 ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות 013 1CH 021 026 ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה 013 1CH 021 027 ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה 013 1CH 021 028 בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם 013 1CH 021 029 ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא בבמה בגבעון 013 1CH 021 030 ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה 013 1CH 022 001 ויאמר דויד--זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל 013 1CH 022 002 ויאמר דויד--לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים 013 1CH 022 003 וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות--הכין דויד ונחשת לרב אין משקל 013 1CH 022 004 ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב--לדויד 013 1CH 022 005 ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו 013 1CH 022 006 ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל 013 1CH 022 007 ויאמר דויד לשלמה בנו (בני)--אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי 013 1CH 022 008 ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי--כי דמים רבים שפכת ארצה לפני 013 1CH 022 009 הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו 013 1CH 022 010 הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל--עד עולם 013 1CH 022 011 עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך 013 1CH 022 012 אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך 013 1CH 022 013 אז תצליח--אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה יהוה את משה על ישראל חזק ואמץ אל תירא ואל תחת 013 1CH 022 014 והנה בעניי הכינותי לבית יהוה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף 013 1CH 022 015 ועמך לרב עשי מלאכה--חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה 013 1CH 022 016 לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך 013 1CH 022 017 ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזר לשלמה בנו 013 1CH 022 018 הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו 013 1CH 022 019 עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה 013 1CH 023 001 ודויד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה בנו על ישראל 013 1CH 023 002 ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים 013 1CH 023 003 ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף 013 1CH 023 004 מאלה לנצח על מלאכת בית יהוה עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים 013 1CH 023 005 וארבעת אלפים שערים וארבעת אלפים מהללים ליהוה בכלים אשר עשיתי להלל 013 1CH 023 006 ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי 013 1CH 023 007 לגרשני לעדן ושמעי 013 1CH 023 008 בני לעדן הראש יחיאל וזתם ויואל--שלשה 013 1CH 023 009 בני שמעי שלמות (שלמית) וחזיאל והרן--שלשה אלה ראשי האבות ללעדן 013 1CH 023 010 ובני שמעי--יחת זינא ויעוש ובריעה אלה בני שמעי ארבעה 013 1CH 023 011 ויהי יחת הראש וזיזה השני ויעוש ובריעה לא הרבו בנים ויהיו לבית אב לפקדה אחת 013 1CH 023 012 בני קהת עמרם יצהר חברון ועזיאל--ארבעה 013 1CH 023 013 בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם--להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד עולם 013 1CH 023 014 ומשה איש האלהים--בניו יקראו על שבט הלוי 013 1CH 023 015 בני משה גרשום ואליעזר 013 1CH 023 016 בני גרשום שבואל הראש 013 1CH 023 017 ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבו למעלה 013 1CH 023 018 בני יצהר שלמית הראש 013 1CH 023 019 בני חברון--יריהו הראש אמריה השני יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי 013 1CH 023 020 בני עזיאל--מיכה הראש וישיה השני 013 1CH 023 021 בני מררי מחלי ומושי בני מחלי אלעזר וקיש 013 1CH 023 022 וימת אלעזר ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם 013 1CH 023 023 בני מושי מחלי ועדר וירמות--שלושה 013 1CH 023 024 אלה בני לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית יהוה--מבן עשרים שנה ומעלה 013 1CH 023 025 כי אמר דויד הניח יהוה אלהי ישראל לעמו וישכן בירושלם עד לעולם 013 1CH 023 026 וגם ללוים--אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו 013 1CH 023 027 כי בדברי דויד האחרונים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה 013 1CH 023 028 כי מעמדם ליד בני אהרן לעבדת בית יהוה על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש--ומעשה עבדת בית האלהים 013 1CH 023 029 וללחם המערכת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות ולמחבת ולמרבכת ולכל משורה ומדה 013 1CH 023 030 ולעמד בבקר בבקר להדות ולהלל ליהוה וכן לערב 013 1CH 023 031 ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים--במספר כמשפט עליהם תמיד לפני יהוה 013 1CH 023 032 ושמרו את משמרת אהל מועד ואת משמרת הקדש ומשמרת בני אהרן אחיהם--לעבדת בית יהוה 013 1CH 024 001 ולבני אהרן מחלקותם בני אהרן--נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר 013 1CH 024 002 וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר 013 1CH 024 003 ויחלקם דויד--וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם 013 1CH 024 004 וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר--ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה 013 1CH 024 005 ויחלקום בגורלות אלה עם אלה כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר 013 1CH 024 006 ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים--בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר 013 1CH 024 007 ויצא הגורל הראשון ליהויריב לידעיה השני 013 1CH 024 008 לחרם השלישי לשערים הרבעי 013 1CH 024 009 למלכיה החמישי למימן הששי 013 1CH 024 010 להקוץ השבעי לאביה השמיני 013 1CH 024 011 לישוע התשעי לשכניהו העשרי 013 1CH 024 012 לאלישיב עשתי עשר ליקים שנים עשר 013 1CH 024 013 לחפה שלשה עשר לישבאב ארבעה עשר 013 1CH 024 014 לבלגה חמשה עשר לאמר ששה עשר 013 1CH 024 015 לחזיר שבעה עשר להפצץ שמונה עשר 013 1CH 024 016 לפתחיה תשעה עשר ליחזקאל העשרים 013 1CH 024 017 ליכין אחד ועשרים לגמול שנים ועשרים 013 1CH 024 018 לדליהו שלשה ועשרים למעזיהו ארבעה ועשרים 013 1CH 024 019 אלה פקדתם לעבדתם לבוא לבית יהוה כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו יהוה אלהי ישראל 013 1CH 024 020 ולבני לוי הנותרים לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו 013 1CH 024 021 לרחביהו--לבני רחביהו הראש ישיה 013 1CH 024 022 ליצהרי שלמות לבני שלמות יחת 013 1CH 024 023 ובני יריהו אמריהו השני יחזיאל השלישי יקמעם הרביעי 013 1CH 024 024 בני עזיאל מיכה לבני מיכה שמור (שמיר) 013 1CH 024 025 אחי מיכה ישיה לבני ישיה זכריהו 013 1CH 024 026 בני מררי מחלי ומושי בני יעזיהו בנו 013 1CH 024 027 בני מררי--ליעזיהו בנו ושהם וזכור ועברי 013 1CH 024 028 למחלי אלעזר ולא היה לו בנים 013 1CH 024 029 לקיש בני קיש ירחמאל 013 1CH 024 030 ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם 013 1CH 024 031 ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים--אבות הראש לעמת אחיו הקטן 013 1CH 025 001 ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים (הנבאים) בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם 013 1CH 025 002 לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה--בני אסף על יד אסף הנבא על ידי המלך 013 1CH 025 003 לידותון--בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל ליהוה 013 1CH 025 004 להימן--בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירימות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה מלותי הותיר מחזיאת 013 1CH 025 005 כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים--להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר--ובנות שלוש 013 1CH 025 006 כל אלה על ידי אביהם בשיר בית יהוה במצלתים נבלים וכנרות לעבדת בית האלהים--על ידי המלך אסף וידותון והימן 013 1CH 025 007 ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר ליהוה כל המבין--מאתים שמונים ושמונה 013 1CH 025 008 ויפילו גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול--מבין עם תלמיד 013 1CH 025 009 ויצא הגורל הראשון לאסף--ליוסף גדליהו השני--הוא ואחיו ובניו שנים עשר 013 1CH 025 010 השלשי זכור בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 011 הרביעי ליצרי--בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 012 החמישי נתניהו בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 013 הששי בקיהו בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 014 השבעי ישראלה בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 015 השמיני ישעיהו בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 016 התשיעי מתניהו בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 017 העשירי שמעי בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 018 עשתי עשר עזראל בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 019 השנים עשר לחשביה בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 020 לשלשה עשר שובאל בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 021 לארבעה עשר מתתיהו בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 022 לחמשה עשר לירמות בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 023 לששה עשר לחנניהו בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 024 לשבעה עשר לישבקשה בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 025 לשמונה עשר לחנני בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 026 לתשעה עשר למלותי בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 027 לעשרים לאליתה--בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 028 לאחד ועשרים להותיר בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 029 לשנים ועשרים לגדלתי בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 030 לשלשה ועשרים למחזיאות בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 025 031 לארבעה ועשרים לרוממתי עזר בניו ואחיו שנים עשר 013 1CH 026 001 למחלקות לשערים--לקרחים משלמיהו בן קרא מן בני אסף 013 1CH 026 002 ולמשלמיהו בנים--זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי 013 1CH 026 003 עילם החמישי יהוחנן הששי אליהועיני השביעי 013 1CH 026 004 ולעבד אדם בנים--שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי 013 1CH 026 005 עמיאל הששי יששכר השביעי פעלתי השמיני כי ברכו אלהים 013 1CH 026 006 ולשמעיה בנו נולד בנים הממשלים לבית אביהם כי גבורי חיל המה 013 1CH 026 007 בני שמעיה עתני ורפאל ועובד אלזבד אחיו--בני חיל אליהו וסמכיהו 013 1CH 026 008 כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה--ששים ושנים לעבד אדם 013 1CH 026 009 ולמשלמיהו בנים ואחים בני חיל--שמונה עשר 013 1CH 026 010 ולחסה מן בני מררי בנים--שמרי הראש כי לא היה בכור וישימהו אביהו לראש 013 1CH 026 011 חלקיהו השני טבליהו השלשי זכריהו הרבעי כל בנים ואחים לחסה שלשה עשר 013 1CH 026 012 לאלה מחלקות השערים לראשי הגברים משמרות--לעמת אחיהם לשרת בבית יהוה 013 1CH 026 013 ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם--לשער ושער 013 1CH 026 014 ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויצא גורלו צפונה 013 1CH 026 015 לעבד אדם נגבה ולבניו בית האספים 013 1CH 026 016 לשפים ולחסה למערב עם שער שלכת במסלה העולה משמר לעמת משמר 013 1CH 026 017 למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאספים שנים שנים 013 1CH 026 018 לפרבר למערב--ארבעה למסלה שנים לפרבר 013 1CH 026 019 אלה מחלקות השערים לבני הקרחי ולבני מררי 013 1CH 026 020 והלוים--אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים 013 1CH 026 021 בני לעדן בני הגרשני ללעדן ראשי האבות ללעדן הגרשני--יחיאלי 013 1CH 026 022 בני יחיאלי--זתם ויואל אחיו על אצרות בית יהוה 013 1CH 026 023 לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי 013 1CH 026 024 ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות 013 1CH 026 025 ואחיו לאליעזר--רחביהו בנו וישעיהו בנו וירם בנו וזכרי בנו ושלמות (ושלמית) בנו 013 1CH 026 026 הוא שלמות ואחיו על כל אצרות הקדשים אשר הקדיש דויד המלך וראשי האבות לשרי האלפים והמאות--ושרי הצבא 013 1CH 026 027 מן המלחמות ומן השלל הקדישו--לחזק לבית יהוה 013 1CH 026 028 וכל ההקדיש שמואל הראה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה--כל המקדיש על יד שלמית ואחיו 013 1CH 026 029 ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל--לשטרים ולשפטים 013 1CH 026 030 לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה--לכל מלאכת יהוה ולעבדת המלך 013 1CH 026 031 לחברוני יריה הראש לחברוני לתלדתיו לאבות--בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד 013 1CH 026 032 ואחיו בני חיל אלפים ושבע מאות--ראשי האבות ויפקידם דויד המלך על הראובני והגדי וחצי שבט המנשי לכל דבר האלהים ודבר המלך 013 1CH 027 001 ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלקת האחת--עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 002 על המחלקת הראשונה לחדש הראשון--ישבעם בן זבדיאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 003 מן בני פרץ הראש לכל שרי הצבאות--לחדש הראשון 013 1CH 027 004 ועל מחלקת החדש השני דודי האחוחי ומחלקתו ומקלות הנגיד ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 005 שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 006 הוא בניהו גבור השלשים ועל השלשים ומחלקתו עמיזבד בנו 013 1CH 027 007 הרביעי לחדש הרביעי עשהאל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 008 החמישי לחדש החמישי השר שמהות היזרח ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 009 הששי לחדש הששי עירא בן עקש התקועי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 010 השביעי לחדש השביעי חלץ הפלוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 011 השמיני לחדש השמיני סבכי החשתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 012 התשיעי לחדש התשיעי אביעזר הענתותי לבנימיני (לבן ימיני) ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 013 העשירי לחדש העשירי מהרי הנטופתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 014 עשתי עשר לעשתי עשר החדש בניה הפרעתוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 015 השנים עשר לשנים עשר החדש חלדי הנטופתי לעתניאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף 013 1CH 027 016 ועל שבטי ישראל--לראובני נגיד אליעזר בן זכרי לשמעוני--שפטיהו בן מעכה 013 1CH 027 017 ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק 013 1CH 027 018 ליהודה אליהו מאחי דויד ליששכר--עמרי בן מיכאל 013 1CH 027 019 לזבולן ישמעיהו בן עבדיהו לנפתלי--ירימות בן עזריאל 013 1CH 027 020 לבני אפרים הושע בן עזזיהו לחצי שבט מנשה יואל בן פדיהו 013 1CH 027 021 לחצי המנשה גלעדה ידו בן זכריהו לבנימן--יעשיאל בן אבנר 013 1CH 027 022 לדן עזראל בן ירחם אלה שרי שבטי ישראל 013 1CH 027 023 ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה כי אמר יהוה להרבות את ישראל ככוכבי השמים 013 1CH 027 024 יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד 013 1CH 027 025 ועל אצרות המלך עזמות בן עדיאל ועל האצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עזיהו 013 1CH 027 026 ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה--עזרי בן כלוב 013 1CH 027 027 ועל הכרמים--שמעי הרמתי ועל שבכרמים לאצרות היין זבדי השפמי 013 1CH 027 028 ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל אצרות השמן יועש 013 1CH 027 029 ועל הבקר הרעים בשרון שטרי (שרטי) השרוני ועל הבקר בעמקים שפט בן עדלי 013 1CH 027 030 ועל הגמלים--אוביל הישמעלי ועל האתנות יחדיהו המרנתי 013 1CH 027 031 ועל הצאן יזיז ההגרי כל אלה שרי הרכוש אשר למלך דויד 013 1CH 027 032 ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך 013 1CH 027 033 ואחיתפל יועץ למלך וחושי הארכי רע המלך 013 1CH 027 034 ואחרי אחיתפל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב 013 1CH 028 001 ויקהל דויד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל רכוש ומקנה למלך ולבניו עם הסריסים והגבורים ולכל גבור חיל--אל ירושלם 013 1CH 028 002 ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יהוה ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות 013 1CH 028 003 והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת 013 1CH 028 004 ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם--כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי--בי רצה להמליך על כל ישראל 013 1CH 028 005 ומכל בני--כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני--לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל 013 1CH 028 006 ויאמר לי--שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב 013 1CH 028 007 והכינותי את מלכותו עד לעולם אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי--כיום הזה 013 1CH 028 008 ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות יהוה אלהיכם--למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם 013 1CH 028 009 ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה--כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד 013 1CH 028 010 ראה עתה כי יהוה בחר בך לבנות בית למקדש--חזק ועשה 013 1CH 028 011 ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים--ובית הכפרת 013 1CH 028 012 ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית יהוה ולכל הלשכות סביב--לאצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים 013 1CH 028 013 ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל כלי עבודת בית יהוה 013 1CH 028 014 לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה 013 1CH 028 015 ומשקל למנרות הזהב ונרתיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרתיה ולמנרות הכסף במשקל למנורה ונרתיה כעבודת מנורה ומנורה 013 1CH 028 016 ואת הזהב משקל לשלחנות המערכת לשלחן ושלחן וכסף לשלחנות הכסף 013 1CH 028 017 והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור 013 1CH 028 018 ולמזבח הקטרת זהב מזקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפרשים וסככים על ארון ברית יהוה 013 1CH 028 019 הכל בכתב מיד יהוה עלי השכיל--כל מלאכות התבנית 013 1CH 028 020 ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה--אל תירא ואל תחת כי יהוה אלהים אלהי עמך--לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית יהוה 013 1CH 028 021 והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך 013 1CH 029 001 ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה--כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים 013 1CH 029 002 וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש--לרב 013 1CH 029 003 ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש 013 1CH 029 004 שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים 013 1CH 029 005 לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה 013 1CH 029 006 ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך 013 1CH 029 007 ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים 013 1CH 029 008 והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה--על יד יחיאל הגרשני 013 1CH 029 009 וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה 013 1CH 029 010 ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם 013 1CH 029 011 לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש 013 1CH 029 012 והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל 013 1CH 029 013 ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך 013 1CH 029 014 וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך 013 1CH 029 015 כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה 013 1CH 029 016 יהוה אלהינו--כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא (הוא) ולך הכל 013 1CH 029 017 וידעתי אלהי--כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך 013 1CH 029 018 יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך 013 1CH 029 019 ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי 013 1CH 029 020 ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך 013 1CH 029 021 ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא--פרים אלף אלים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל 013 1CH 029 022 ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא--בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן 013 1CH 029 023 וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו--ויצלח וישמעו אליו כל ישראל 013 1CH 029 024 וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד--נתנו יד תחת שלמה המלך 013 1CH 029 025 ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל 013 1CH 029 026 ודויד בן ישי מלך על כל ישראל 013 1CH 029 027 והימים אשר מלך על ישראל--ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש 013 1CH 029 028 וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו 013 1CH 029 029 ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה 013 1CH 029 030 עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות # # BOOK 014 2CH 2 Chronicles דברי הימים ב 014 2CH 001 001 ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה 014 2CH 001 002 ויאמר שלמה לכל ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל ישראל--ראשי האבות 014 2CH 001 003 וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד יהוה במדבר 014 2CH 001 004 אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה לו אהל בירושלם 014 2CH 001 005 ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור--שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל 014 2CH 001 006 ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף 014 2CH 001 007 בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן לך 014 2CH 001 008 ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו 014 2CH 001 009 עתה יהוה אלהים--יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ 014 2CH 001 010 עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול 014 2CH 001 011 ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו 014 2CH 001 012 החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך--אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן 014 2CH 001 013 ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על ישראל 014 2CH 001 014 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם 014 2CH 001 015 ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם--כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב 014 2CH 001 016 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא--סחרי המלך מקוא יקחו במחיר 014 2CH 001 017 ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם--בידם יוציאו 014 2CH 002 001 ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו 014 2CH 002 002 ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות 014 2CH 002 003 וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו 014 2CH 002 004 הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על ישראל 014 2CH 002 005 והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים 014 2CH 002 006 ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו 014 2CH 002 007 ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי 014 2CH 002 008 ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון--כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך 014 2CH 002 009 ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא 014 2CH 002 010 והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף 014 2CH 002 011 ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך 014 2CH 002 012 ויאמר חורם--ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו 014 2CH 002 013 ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה--לחורם אבי 014 2CH 002 014 בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת--אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך 014 2CH 002 015 ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני--ישלח לעבדיו 014 2CH 002 016 ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם 014 2CH 002 017 ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות 014 2CH 002 018 ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם 014 2CH 003 001 ויחל שלמה לבנות את בית יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו--אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי 014 2CH 003 002 ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו 014 2CH 003 003 ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים 014 2CH 003 004 והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור 014 2CH 003 005 ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרת 014 2CH 003 006 ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים 014 2CH 003 007 ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו--זהב ופתח כרובים על הקירות 014 2CH 003 008 ויעש את בית קדש הקדשים--ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות 014 2CH 003 009 ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב 014 2CH 003 010 ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים--מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב 014 2CH 003 011 וכנפי הכרובים--ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר 014 2CH 003 012 וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש--דבקה לכנף הכרוב האחר 014 2CH 003 013 כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על רגליהם ופניהם לבית 014 2CH 003 014 ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים 014 2CH 003 015 ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר על ראשו אמות חמש 014 2CH 003 016 ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות 014 2CH 003 017 ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני (הימני) יכין ושם השמאלי בעז 014 2CH 004 001 ויעש מזבח נחשת--עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו 014 2CH 004 002 ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב 014 2CH 004 003 ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו 014 2CH 004 004 עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה 014 2CH 004 005 ועביו טפח--ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל 014 2CH 004 006 ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו 014 2CH 004 007 ויעש את מנרות הזהב עשר--כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול 014 2CH 004 008 ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה 014 2CH 004 009 ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת 014 2CH 004 010 ואת הים נתן מכתף הימנית קדמה--ממול נגבה 014 2CH 004 011 ויעש חורם--את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם (חורם) לעשות את המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים 014 2CH 004 012 עמודים שנים והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים והשבכות שתים--לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על ראש העמודים 014 2CH 004 013 ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת--לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על פני העמודים 014 2CH 004 014 ואת המכנות עשה ואת הכירות עשה על המכנות 014 2CH 004 015 את הים אחד ואת הבקר שנים עשר תחתיו 014 2CH 004 016 ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה--נחשת מרוק 014 2CH 004 017 בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה 014 2CH 004 018 ויעש שלמה כל הכלים האלה לרב מאד כי לא נחקר משקל הנחשת 014 2CH 004 019 ויעש שלמה--את כל הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים 014 2CH 004 020 ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר--זהב סגור 014 2CH 004 021 והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב 014 2CH 004 022 והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל--זהב 014 2CH 005 001 ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים--נתן באצרות בית האלהים 014 2CH 005 002 אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל--אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד--היא ציון 014 2CH 005 003 ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החדש השבעי 014 2CH 005 004 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון 014 2CH 005 005 ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים 014 2CH 005 006 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו--לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב 014 2CH 005 007 ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית--אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים 014 2CH 005 008 ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה 014 2CH 005 009 ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה 014 2CH 005 010 אין בארון--רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים 014 2CH 005 011 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו--אין לשמור למחלקות 014 2CH 005 012 והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים (מחצרים) בחצצרות 014 2CH 005 013 ויהי כאחד למחצצרים (למחצרים) ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה 014 2CH 005 014 ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים 014 2CH 006 001 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל 014 2CH 006 002 ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים 014 2CH 006 003 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד 014 2CH 006 004 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר 014 2CH 006 005 מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל 014 2CH 006 006 ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל 014 2CH 006 007 ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל 014 2CH 006 008 ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי--הטיבות כי היה עם לבבך 014 2CH 006 009 רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי 014 2CH 006 010 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל 014 2CH 006 011 ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל 014 2CH 006 012 ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו 014 2CH 006 013 כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה--חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה 014 2CH 006 014 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים--בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם 014 2CH 006 015 אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה 014 2CH 006 016 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני 014 2CH 006 017 ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד 014 2CH 006 018 כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך--אף כי הבית הזה אשר בניתי 014 2CH 006 019 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו--יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך 014 2CH 006 020 להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה--אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה 014 2CH 006 021 ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים--ושמעת וסלחת 014 2CH 006 022 אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך--בבית הזה 014 2CH 006 023 ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו 014 2CH 006 024 ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב--כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה 014 2CH 006 025 ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם 014 2CH 006 026 בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך--מחטאתם ישובון כי תענם 014 2CH 006 027 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה 014 2CH 006 028 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו איביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה 014 2CH 006 029 כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל--אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה 014 2CH 006 030 ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם 014 2CH 006 031 למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה--אשר נתתה לאבתינו 014 2CH 006 032 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה 014 2CH 006 033 ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי 014 2CH 006 034 כי יצא עמך למלחמה על איביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך 014 2CH 006 035 ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם 014 2CH 006 036 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה 014 2CH 006 037 והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו 014 2CH 006 038 ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך 014 2CH 006 039 ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך 014 2CH 006 040 עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות--לתפלת המקום הזה 014 2CH 006 041 ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך--אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב 014 2CH 006 042 יהוה אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך 014 2CH 007 001 וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית 014 2CH 007 002 ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה 014 2CH 007 003 וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והדות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו 014 2CH 007 004 והמלך וכל העם זבחים זבח לפני יהוה 014 2CH 007 005 ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם 014 2CH 007 006 והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים (מחצרים) נגדם וכל ישראל עמדים 014 2CH 007 007 ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים 014 2CH 007 008 ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו--קהל גדול מאד מלבוא חמת עד נחל מצרים 014 2CH 007 009 ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים 014 2CH 007 010 וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם--שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו 014 2CH 007 011 ויכל שלמה את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית יהוה ובביתו--הצליח 014 2CH 007 012 וירא יהוה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח 014 2CH 007 013 הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי 014 2CH 007 014 ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים--ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם 014 2CH 007 015 עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות--לתפלת המקום הזה 014 2CH 007 016 ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים 014 2CH 007 017 ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור 014 2CH 007 018 והקימותי את כסא מלכותך כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא יכרת לך איש מושל בישראל 014 2CH 007 019 ואם תשובון אתם--ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם 014 2CH 007 020 ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים 014 2CH 007 021 והבית הזה אשר היה עליון לכל עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה 014 2CH 007 022 ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על כן הביא עליהם את כל הרעה הזאת 014 2CH 008 001 ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה--ואת ביתו 014 2CH 008 002 והערים אשר נתן חורם לשלמה--בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל 014 2CH 008 003 וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה 014 2CH 008 004 ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת 014 2CH 008 005 ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון--ערי מצור חומות דלתים ובריח 014 2CH 008 006 ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו 014 2CH 008 007 כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה 014 2CH 008 008 מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה 014 2CH 008 009 ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו 014 2CH 008 010 ואלה שרי הנציבים (הנצבים) אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם 014 2CH 008 011 ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל--כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה 014 2CH 008 012 אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם 014 2CH 008 013 ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה--בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות 014 2CH 008 014 ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים 014 2CH 008 015 ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר--ולאצרות 014 2CH 008 016 ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה 014 2CH 008 017 אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים--בארץ אדום 014 2CH 008 018 וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות (אניות) ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה 014 2CH 009 001 ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה 014 2CH 009 002 ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה 014 2CH 009 003 ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה--והבית אשר בנה 014 2CH 009 004 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח 014 2CH 009 005 ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך 014 2CH 009 006 ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך יספת על השמועה אשר שמעתי 014 2CH 009 007 אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה--העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך 014 2CH 009 008 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה 014 2CH 009 009 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד--ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה 014 2CH 009 010 וגם עבדי חירם (חורם) ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר--הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה 014 2CH 009 011 ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה 014 2CH 009 012 והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה 014 2CH 009 013 ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות וששים ושש ככרי זהב 014 2CH 009 014 לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה 014 2CH 009 015 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת 014 2CH 009 016 ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון 014 2CH 009 017 ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור 014 2CH 009 018 ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות 014 2CH 009 019 ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה 014 2CH 009 020 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה--למאומה 014 2CH 009 021 כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים 014 2CH 009 022 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר וחכמה 014 2CH 009 023 וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה--לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו 014 2CH 009 024 והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה 014 2CH 009 025 ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם 014 2CH 009 026 ויהי מושל בכל המלכים--מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים 014 2CH 009 027 ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב 014 2CH 009 028 ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות 014 2CH 009 029 ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי (יעדו) החזה על ירבעם בן נבט 014 2CH 009 030 וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה 014 2CH 009 031 וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו 014 2CH 010 001 וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל ישראל להמליך אתו 014 2CH 010 002 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך--וישב ירבעם ממצרים 014 2CH 010 003 וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר 014 2CH 010 004 אביך הקשה את עלנו ועתה הקל מעבודת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו--ונעבדך 014 2CH 010 005 ויאמר אלהם עוד שלשת ימים--ושובו אלי וילך העם 014 2CH 010 006 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר 014 2CH 010 007 וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים--והיו לך עבדים כל הימים 014 2CH 010 008 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו 014 2CH 010 009 ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו 014 2CH 010 010 וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי 014 2CH 010 011 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים 014 2CH 010 012 ויבא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי 014 2CH 010 013 ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים 014 2CH 010 014 וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים 014 2CH 010 015 ולא שמע המלך אל העם כי היתה נסבה מעם האלהים--למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט 014 2CH 010 016 וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו 014 2CH 010 017 ובני ישראל הישבים בערי יהודה--וימלך עליהם רחבעם 014 2CH 010 018 וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם 014 2CH 010 019 ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה 014 2CH 011 001 ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה--להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם 014 2CH 011 002 ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר 014 2CH 011 003 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה--ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר 014 2CH 011 004 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו--כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם 014 2CH 011 005 וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה 014 2CH 011 006 ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע 014 2CH 011 007 ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם 014 2CH 011 008 ואת גת ואת מרשה ואת זיף 014 2CH 011 009 ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה 014 2CH 011 010 ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות 014 2CH 011 011 ויחזק את המצורות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין 014 2CH 011 012 ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן 014 2CH 011 013 והכהנים והלוים אשר בכל ישראל--התיצבו עליו מכל גבולם 014 2CH 011 014 כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה 014 2CH 011 015 ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה 014 2CH 011 016 ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל--באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם 014 2CH 011 017 ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה--לשנים שלוש 014 2CH 011 018 ויקח לו רחבעם אשה--את מחלת בן (בת) ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי 014 2CH 011 019 ותלד לו בנים--את יעוש ואת שמריה ואת זהם 014 2CH 011 020 ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית 014 2CH 011 021 ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו--כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים--וששים בנות 014 2CH 011 022 ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו--כי להמליכו 014 2CH 011 023 ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים 014 2CH 012 001 ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יהוה וכל ישראל עמו 014 2CH 012 002 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם כי מעלו ביהוה 014 2CH 012 003 באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים--לובים סכיים וכושים 014 2CH 012 004 וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם 014 2CH 012 005 ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה אשר נאספו אל ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק 014 2CH 012 006 ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה 014 2CH 012 007 ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר יהוה אל שמעיה לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא תתך חמתי בירושלם ביד שישק 014 2CH 012 008 כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות 014 2CH 012 009 ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם ויקח את אצרות בית יהוה ואת אצרות בית המלך את הכל לקח ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה 014 2CH 012 010 ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך 014 2CH 012 011 ויהי מדי בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל תא הרצים 014 2CH 012 012 ובהכנעו שב ממנו אף יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים 014 2CH 012 013 ויתחזק המלך רחבעם בירושלם--וימלך כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית 014 2CH 012 014 ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה 014 2CH 012 015 ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים 014 2CH 012 016 וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו 014 2CH 013 001 בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על יהודה 014 2CH 013 002 שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם 014 2CH 013 003 ויאסר אביה את המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע מאות אלף איש בחור וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל 014 2CH 013 004 ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל ישראל 014 2CH 013 005 הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח 014 2CH 013 006 ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו 014 2CH 013 007 ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק לפניהם 014 2CH 013 008 ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים 014 2CH 013 009 הלא הדחתם את כהני יהוה את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות--כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים 014 2CH 013 010 ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת 014 2CH 013 011 ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב--כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו 014 2CH 013 012 והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה--להריע עליכם בני ישראל אל תלחמו עם יהוה אלהי אבתיכם--כי לא תצליחו 014 2CH 013 013 וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם 014 2CH 013 014 ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים (מחצרים) בחצצרות 014 2CH 013 015 ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה 014 2CH 013 016 וינוסו בני ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם 014 2CH 013 017 ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור 014 2CH 013 018 ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על יהוה אלהי אבותיהם 014 2CH 013 019 וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון (עפרין) ובנתיה 014 2CH 013 020 ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת 014 2CH 013 021 ויתחזק אביהו--וישא לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות 014 2CH 013 022 ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו--כתובים במדרש הנביא עדו 014 2CH 014 001 וישכב אביה עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים 014 2CH 014 002 ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו 014 2CH 014 003 ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים 014 2CH 014 004 ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם--ולעשות התורה והמצוה 014 2CH 014 005 ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הממלכה לפניו 014 2CH 014 006 ויבן ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה--כי הניח יהוה לו 014 2CH 014 007 ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו 014 2CH 014 008 ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל 014 2CH 014 009 ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה 014 2CH 014 010 ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה 014 2CH 014 011 ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזר בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש 014 2CH 014 012 ויגף יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים 014 2CH 014 013 וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד 014 2CH 014 014 ויכו את כל הערים סביבות גרר--כי היה פחד יהוה עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם 014 2CH 014 015 וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם 014 2CH 015 001 ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים 014 2CH 015 002 ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם 014 2CH 015 003 וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה--וללא תורה 014 2CH 015 004 וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם 014 2CH 015 005 ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל ישבי הארצות 014 2CH 015 006 וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה 014 2CH 015 007 ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם 014 2CH 015 008 וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה 014 2CH 015 009 ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו 014 2CH 015 010 ויקבצו ירושלם בחדש השלשי לשנת חמש עשרה למלכות אסא 014 2CH 015 011 ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים 014 2CH 015 012 ויבאו בברית--לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם 014 2CH 015 013 וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת--למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה 014 2CH 015 014 וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה--ובחצצרות ובשופרות 014 2CH 015 015 וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב 014 2CH 015 016 וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון 014 2CH 015 017 והבמות--לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו 014 2CH 015 018 ויבא את קדשי אביו וקדשיו--בית האלהים כסף וזהב וכלים 014 2CH 015 019 ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא 014 2CH 016 001 בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה--לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה 014 2CH 016 002 ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה--ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר 014 2CH 016 003 ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב--לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי 014 2CH 016 004 וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי 014 2CH 016 005 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו 014 2CH 016 006 ואסא המלך לקח את כל יהודה וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את גבע ואת המצפה 014 2CH 016 007 ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך 014 2CH 016 008 הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים--להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך 014 2CH 016 009 כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו--נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות 014 2CH 016 010 ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת--כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא 014 2CH 016 011 והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים--הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה וישראל 014 2CH 016 012 ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי ברפאים 014 2CH 016 013 וישכב אסא עם אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו 014 2CH 016 014 ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד 014 2CH 017 001 וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על ישראל 014 2CH 017 002 ויתן חיל--בכל ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו 014 2CH 017 003 ויהי יהוה עם יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים 014 2CH 017 004 כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל 014 2CH 017 005 ויכן יהוה את הממלכה בידו ויתנו כל יהודה מנחה ליהושפט ויהי לו עשר וכבוד לרב 014 2CH 017 006 ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים--מיהודה 014 2CH 017 007 ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו--ללמד בערי יהודה 014 2CH 017 008 ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות (ושמירמות) ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה--הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים 014 2CH 017 009 וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם 014 2CH 017 010 ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם יהושפט 014 2CH 017 011 ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה--וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות 014 2CH 017 012 ויהי יהושפט הלך וגדל עד למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות 014 2CH 017 013 ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם 014 2CH 017 014 ואלה פקדתם לבית אבותיהם ליהודה שרי אלפים-- עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף 014 2CH 017 015 ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף 014 2CH 017 016 ועל ידו עמסיה בן זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל 014 2CH 017 017 ומן בנימן--גבור חיל אלידע ועמו נשקי קשת ומגן מאתים אלף 014 2CH 017 018 ועל ידו יהוזבד ועמו מאה ושמונים אלף חלוצי צבא 014 2CH 017 019 אלה המשרתים את המלך מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר--בכל יהודה 014 2CH 018 001 ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב 014 2CH 018 002 וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד 014 2CH 018 003 ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי--ועמך במלחמה 014 2CH 018 004 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה 014 2CH 018 005 ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך 014 2CH 018 006 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו 014 2CH 018 007 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה--הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן 014 2CH 018 008 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו (מיכיהו) בן ימלא 014 2CH 018 009 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן--פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם 014 2CH 018 010 ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם 014 2CH 018 011 וכל הנבאים--נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך 014 2CH 018 012 והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב 014 2CH 018 013 ויאמר מיכיהו חי יהוה--כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר 014 2CH 018 014 ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם 014 2CH 018 015 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה 014 2CH 018 016 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים--כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום 014 2CH 018 017 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע 014 2CH 018 018 ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו 014 2CH 018 019 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר--זה אמר ככה וזה אמר ככה 014 2CH 018 020 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה 014 2CH 018 021 ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן 014 2CH 018 022 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה 014 2CH 018 023 ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי--לדבר אתך 014 2CH 018 024 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא 014 2CH 018 025 ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר--ואל יואש בן המלך 014 2CH 018 026 ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום 014 2CH 018 027 ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם 014 2CH 018 028 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד 014 2CH 018 029 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה 014 2CH 018 030 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו 014 2CH 018 031 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו 014 2CH 018 032 ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל--וישובו מאחריו 014 2CH 018 033 ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך (ידך) והוצאתני מן המחנה--כי החליתי 014 2CH 018 034 ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש 014 2CH 019 001 וישב יהושפט מלך יהודה אל ביתו בשלום--לירושלם 014 2CH 019 002 ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב ובזאת עליך קצף מלפני יהוה 014 2CH 019 003 אבל דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים 014 2CH 019 004 וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל יהוה אלהי אבותיהם 014 2CH 019 005 ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות--לעיר ועיר 014 2CH 019 006 ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים--כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט 014 2CH 019 007 ועתה יהי פחד יהוה עליכם שמרו ועשו--כי אין עם יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שחד 014 2CH 019 008 וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם 014 2CH 019 009 ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם 014 2CH 019 010 וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו 014 2CH 019 011 והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב 014 2CH 020 001 ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט--למלחמה 014 2CH 020 002 ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי 014 2CH 020 003 וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה 014 2CH 020 004 ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה 014 2CH 020 005 ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם--בבית יהוה לפני החצר החדשה 014 2CH 020 006 ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב 014 2CH 020 007 הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך--לעולם 014 2CH 020 008 וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר 014 2CH 020 009 אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע 014 2CH 020 010 ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום 014 2CH 020 011 והנה הם--גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו 014 2CH 020 012 אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה--כי עליך עינינו 014 2CH 020 013 וכל יהודה--עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם 014 2CH 020 014 ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי--מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל 014 2CH 020 015 ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה--כי לא לכם המלחמה כי לאלהים 014 2CH 020 016 מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל 014 2CH 020 017 לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו--מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם 014 2CH 020 018 ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה 014 2CH 020 019 ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים--להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה 014 2CH 020 020 וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם--האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו 014 2CH 020 021 ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש--בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו 014 2CH 020 022 ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה--וינגפו 014 2CH 020 023 ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר--להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית 014 2CH 020 024 ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה 014 2CH 020 025 ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל--כי רב הוא 014 2CH 020 026 וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה--כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה--עד היום 014 2CH 020 027 וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם 014 2CH 020 028 ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות--אל בית יהוה 014 2CH 020 029 ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם--כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל 014 2CH 020 030 ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב 014 2CH 020 031 וימלך יהושפט על יהודה--בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי 014 2CH 020 032 וילך בדרך אביו אסא--ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה 014 2CH 020 033 אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם 014 2CH 020 034 ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים--הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל 014 2CH 020 035 ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות 014 2CH 020 036 ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר 014 2CH 020 037 ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש 014 2CH 021 001 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו 014 2CH 021 002 ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו כל אלה בני יהושפט מלך ישראל 014 2CH 021 003 ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור 014 2CH 021 004 ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל 014 2CH 021 005 בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם 014 2CH 021 006 וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב--כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה 014 2CH 021 007 ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד--למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו--כל הימים 014 2CH 021 008 בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך 014 2CH 021 009 ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב 014 2CH 021 010 ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה--אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את יהוה אלהי אבתיו 014 2CH 021 011 גם הוא עשה במות בהרי יהודה ויזן את ישבי ירושלם וידח את יהודה 014 2CH 021 012 ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר יהוה אלהי דויד אביך--תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה 014 2CH 021 013 ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת 014 2CH 021 014 הנה יהוה נגף מגפה גדולה--בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך 014 2CH 021 015 ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים 014 2CH 021 016 ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים 014 2CH 021 017 ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו 014 2CH 021 018 ואחרי כל זאת--נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא 014 2CH 021 019 ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו 014 2CH 021 020 בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים 014 2CH 022 001 וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן תחתיו--כי כל הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה 014 2CH 022 002 בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי 014 2CH 022 003 גם הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע 014 2CH 022 004 ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו--למשחית לו 014 2CH 022 005 גם בעצתם הלך וילך את יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את יורם 014 2CH 022 006 וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ועזריהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל--כי חלה הוא 014 2CH 022 007 ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל יורם ובבאו יצא עם יהורם אל יהוא בן נמשי אשר משחו יהוה להכרית את בית אחאב 014 2CH 022 008 ויהי כהשפט יהוא עם בית אחאב וימצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו--ויהרגם 014 2CH 022 009 ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימיתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושפט הוא אשר דרש את יהוה בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה 014 2CH 022 010 ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את כל זרע הממלכה--לבית יהודה 014 2CH 022 011 ותקח יהושבעת בת המלך את יואש בן אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים ותתן אתו ואת מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו--ולא המיתתהו 014 2CH 022 012 ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ 014 2CH 023 001 ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את שרי המאות לעזריהו בן ירחם ולישמעאל בן יהוחנן ולעזריהו בן עובד ואת מעשיהו בן עדיהו ואת אלישפט בן זכרי--עמו בברית 014 2CH 023 002 ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם 014 2CH 023 003 ויכרת כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך ויאמר להם הנה בן המלך ימלך כאשר דבר יהוה על בני דויד 014 2CH 023 004 זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים 014 2CH 023 005 והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל העם--בחצרות בית יהוה 014 2CH 023 006 ואל יבוא בית יהוה כי אם הכהנים והמשרתים ללוים--המה יבאו כי קדש המה וכל העם--ישמרו משמרת יהוה 014 2CH 023 007 והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו 014 2CH 023 008 ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות 014 2CH 023 009 ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את החניתים ואת המגנות ואת השלטים אשר למלך דויד--אשר בית האלהים 014 2CH 023 010 ויעמד את כל העם ואיש שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית--על המלך סביב 014 2CH 023 011 ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך 014 2CH 023 012 ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה 014 2CH 023 013 ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר 014 2CH 023 014 ויוצא יהוידע הכהן את שרי המאות פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה 014 2CH 023 015 וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם 014 2CH 023 016 ויכרת יהוידע ברית--בינו ובין כל העם ובין המלך להיות לעם ליהוה 014 2CH 023 017 ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות 014 2CH 023 018 וישם יהוידע פקדות בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר--על ידי דויד 014 2CH 023 019 ויעמד השוערים על שערי בית יהוה ולא יבוא טמא לכל דבר 014 2CH 023 020 ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ ויורד את המלך מבית יהוה ויבאו בתוך שער העליון בית המלך ויושיבו את המלך על כסא הממלכה 014 2CH 023 021 וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב 014 2CH 024 001 בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע 014 2CH 024 002 ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן 014 2CH 024 003 וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות 014 2CH 024 004 ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה 014 2CH 024 005 ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים 014 2CH 024 006 ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל--לאהל העדות 014 2CH 024 007 כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים 014 2CH 024 008 ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה 014 2CH 024 009 ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל--במדבר 014 2CH 024 010 וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה 014 2CH 024 011 ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב 014 2CH 024 012 ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה 014 2CH 024 013 ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו--ויאמצהו 014 2CH 024 014 וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע 014 2CH 024 015 ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת--בן מאה ושלשים שנה במותו 014 2CH 024 016 ויקברהו בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו 014 2CH 024 017 ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם 014 2CH 024 018 ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת 014 2CH 024 019 וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו 014 2CH 024 020 ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו--כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם 014 2CH 024 021 ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה 014 2CH 024 022 ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש 014 2CH 024 023 ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק 014 2CH 024 024 כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד--כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים 014 2CH 024 025 ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים 014 2CH 024 026 ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית 014 2CH 024 027 ובניו ורב (ירב) המשא עליו ויסוד בית האלהים--הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו 014 2CH 025 001 בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים 014 2CH 025 002 ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם 014 2CH 025 003 ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את עבדיו המכים את המלך אביו 014 2CH 025 004 ואת בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה יהוה לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות--כי איש בחטאו ימותו 014 2CH 025 005 ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה 014 2CH 025 006 וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל--במאה ככר כסף 014 2CH 025 007 ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבוא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם ישראל כל בני אפרים 014 2CH 025 008 כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה--יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל 014 2CH 025 009 ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה 014 2CH 025 010 ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף 014 2CH 025 011 ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים 014 2CH 025 012 ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו 014 2CH 025 013 ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה 014 2CH 025 014 ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר 014 2CH 025 015 ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך 014 2CH 025 016 ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך--חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך--כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי 014 2CH 025 017 ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים 014 2CH 025 018 וישלח יואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח 014 2CH 025 019 אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך--למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך 014 2CH 025 020 ולא שמע אמציהו--כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום 014 2CH 025 021 ויעל יואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה 014 2CH 025 022 וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו 014 2CH 025 023 ואת אמציהו מלך יהודה בן יואש בן יהואחז תפש יואש מלך ישראל--בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד שער הפונה ארבע מאות אמה 014 2CH 025 024 וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אוצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון 014 2CH 025 025 ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה שנה 014 2CH 025 026 ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים--הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל 014 2CH 025 027 ומעת אשר סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם 014 2CH 025 028 וישאהו על הסוסים ויקברו אתו עם אבתיו בעיר יהודה 014 2CH 026 001 ויקחו כל עם יהודה את עזיהו והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו 014 2CH 026 002 הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו 014 2CH 026 003 בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה (יכליה) מן ירושלם 014 2CH 026 004 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו 014 2CH 026 005 ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את יהוה הצליחו האלהים 014 2CH 026 006 ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים 014 2CH 026 007 ויעזרהו האלהים על פלשתים ועל הערביים (הערבים) הישבים בגור בעל--והמעונים 014 2CH 026 008 ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד לבוא מצרים כי החזיק עד למעלה 014 2CH 026 009 ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על שער הפנה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם 014 2CH 026 010 ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים--כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל--כי אהב אדמה היה 014 2CH 026 011 ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל (יעיאל) הסופר ומעשיהו השוטר--על יד חנניהו משרי המלך 014 2CH 026 012 כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל--אלפים ושש מאות 014 2CH 026 013 ועל ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל--לעזר למלך על האויב 014 2CH 026 014 ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות--ולאבני קלעים 014 2CH 026 015 ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק 014 2CH 026 016 וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת 014 2CH 026 017 ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים--בני חיל 014 2CH 026 018 ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה--כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים 014 2CH 026 019 ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת 014 2CH 026 020 ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה 014 2CH 026 021 ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשות (החפשית) מצרע--כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ 014 2CH 026 022 ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים--כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא 014 2CH 026 023 וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים--כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו 014 2CH 027 001 בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק 014 2CH 027 002 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו--רק לא בא אל היכל יהוה ועוד העם משחיתים 014 2CH 027 003 הוא בנה את שער בית יהוה--העליון ובחומת העפל בנה לרב 014 2CH 027 004 וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים 014 2CH 027 005 והוא נלחם עם מלך בני עמון ויחזק עליהם ויתנו לו בני עמון בשנה ההיא מאה ככר כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית 014 2CH 027 006 ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו 014 2CH 027 007 ויתר דברי יותם וכל מלחמתיו ודרכיו--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה 014 2CH 027 008 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם 014 2CH 027 009 וישכב יותם עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו 014 2CH 028 001 בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו 014 2CH 028 002 וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים 014 2CH 028 003 והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל 014 2CH 028 004 ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן 014 2CH 028 005 ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה 014 2CH 028 006 ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד--הכל בני חיל בעזבם את יהוה אלהי אבותם 014 2CH 028 007 ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך 014 2CH 028 008 וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון 014 2CH 028 009 ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע 014 2CH 028 010 ועתה בני יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם 014 2CH 028 011 ועתה שמעוני--והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף יהוה עליכם 014 2CH 028 012 ויקמו אנשים מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן ברכיהו בן משלמות ויחזקיהו בן שלם ועמשא בן חדלי--על הבאים מן הצבא 014 2CH 028 013 ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה--כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתנו ועל אשמתנו כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל 014 2CH 028 014 ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל 014 2CH 028 015 ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשם וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון 014 2CH 028 016 בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור--לעזר לו 014 2CH 028 017 ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי 014 2CH 028 018 ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנתיה וישבו שם 014 2CH 028 019 כי הכניע יהוה את יהודה בעבור אחז מלך ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה 014 2CH 028 020 ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו 014 2CH 028 021 כי חלק אחז את בית יהוה ואת בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו 014 2CH 028 022 ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז 014 2CH 028 023 ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אתם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל 014 2CH 028 024 ויאסף אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל פנה בירושלם 014 2CH 028 025 ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את יהוה אלהי אבתיו 014 2CH 028 026 ויתר דבריו וכל דרכיו הראשנים והאחרונים--הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל 014 2CH 028 027 וישכב אחז עם אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם--כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו 014 2CH 029 001 יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו 014 2CH 029 002 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דויד אביו 014 2CH 029 003 הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה--ויחזקם 014 2CH 029 004 ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח 014 2CH 029 005 ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש 014 2CH 029 006 כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו--ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף 014 2CH 029 007 גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל 014 2CH 029 008 ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה (לזעוה) לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם 014 2CH 029 009 והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת 014 2CH 029 010 עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו 014 2CH 029 011 בני עתה אל תשלו כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים 014 2CH 029 012 ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני--יואח בן זמה ועדן בן יואח 014 2CH 029 013 ומן בני אליצפן שמרי ויעואל (ויעיאל) ומן בני אסף זכריהו ומתניהו 014 2CH 029 014 ומן בני הימן יחואל (יחיאל) ושמעי ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל 014 2CH 029 015 ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה 014 2CH 029 016 ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה 014 2CH 029 017 ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו 014 2CH 029 018 ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו 014 2CH 029 019 ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו--הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה 014 2CH 029 020 וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה 014 2CH 029 021 ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה 014 2CH 029 022 וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה 014 2CH 029 023 ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם 014 2CH 029 024 וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת 014 2CH 029 025 ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו 014 2CH 029 026 ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות 014 2CH 029 027 ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל 014 2CH 029 028 וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים (מחצרים) הכל עד לכלות העלה 014 2CH 029 029 וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו--וישתחוו 014 2CH 029 030 ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו 014 2CH 029 031 ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות 014 2CH 029 032 ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל--בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל אלה 014 2CH 029 033 והקדשים--בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים 014 2CH 029 034 רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים--כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים 014 2CH 029 035 וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים--לעלה ותכון עבודת בית יהוה 014 2CH 029 036 וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר 014 2CH 030 001 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם--לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל 014 2CH 030 002 ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני 014 2CH 030 003 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם 014 2CH 030 004 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל 014 2CH 030 005 ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב 014 2CH 030 006 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור 014 2CH 030 007 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים 014 2CH 030 008 עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו 014 2CH 030 009 כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו 014 2CH 030 010 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה--ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם 014 2CH 030 011 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון--נכנעו ויבאו לירושלם 014 2CH 030 012 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים--בדבר יהוה 014 2CH 030 013 ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני--קהל לרב מאד 014 2CH 030 014 ויקמו--ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון 014 2CH 030 015 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה 014 2CH 030 016 ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים 014 2CH 030 017 כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור--להקדיש ליהוה 014 2CH 030 018 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו--כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד 014 2CH 030 019 כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש 014 2CH 030 020 וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם 014 2CH 030 021 ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים--בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז--ליהוה 014 2CH 030 022 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים--המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם 014 2CH 030 023 ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה 014 2CH 030 024 כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב 014 2CH 030 025 וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה 014 2CH 030 026 ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם 014 2CH 030 027 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים 014 2CH 031 001 וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחות מכל יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד לכלה וישובו כל בני ישראל איש לאחזתו--לעריהם 014 2CH 031 002 ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים--לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה 014 2CH 031 003 ומנת המלך מן רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים--ככתוב בתורת יהוה 014 2CH 031 004 ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים--למען יחזקו בתורת יהוה 014 2CH 031 005 וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו 014 2CH 031 006 ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה--גם הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם הביאו ויתנו ערמות ערמות 014 2CH 031 007 בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו 014 2CH 031 008 ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את יהוה ואת עמו ישראל 014 2CH 031 009 וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים--על הערמות 014 2CH 031 010 ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש--לבית צדוק ויאמר מהחל התרומה לביא בית יהוה אכול ושבוע והותר עד לרוב--כי יהוה ברך את עמו והנותר את ההמון הזה 014 2CH 031 011 ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה--ויכינו 014 2CH 031 012 ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו (כנניהו) הלוי ושמעי אחיהו משנה 014 2CH 031 013 ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו--פקידים מיד כונניהו (כנניהו) ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים 014 2CH 031 014 וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים--לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים 014 2CH 031 015 ועל ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים--באמונה לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן 014 2CH 031 016 מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל הבא לבית יהוה לדבר יום ביומו--לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם 014 2CH 031 017 ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה--במשמרותיהם במחלקותיהם 014 2CH 031 018 ולהתיחש בכל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם--לכל קהל כי באמונתם יתקדשו קדש 014 2CH 031 019 ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות--לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים 014 2CH 031 020 ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו 014 2CH 031 021 ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו--בכל לבבו עשה והצליח 014 2CH 032 001 אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו 014 2CH 032 002 וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם 014 2CH 032 003 ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו 014 2CH 032 004 ויקבצו עם רב--ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים 014 2CH 032 005 ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים 014 2CH 032 006 ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר 014 2CH 032 007 חזקו ואמצו--אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו כי עמנו רב מעמו 014 2CH 032 008 עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה 014 2CH 032 009 אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו ירושלימה והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו--על יחזקיהו מלך יהודה ועל כל יהודה אשר בירושלם לאמר 014 2CH 032 010 כה אמר סנחריב מלך אשור על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם 014 2CH 032 011 הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר יהוה אלהינו--יצילנו מכף מלך אשור 014 2CH 032 012 הלא הוא יחזקיהו הסיר את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו 014 2CH 032 013 הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את ארצם מידי 014 2CH 032 014 מי בכל אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי 014 2CH 032 015 ועתה אל ישיא אתכם חזקיהו ואל יסית אתכם כזאת ואל תאמינו לו--כי לא יוכל כל אלוה כל גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא יצילו אתכם מידי 014 2CH 032 016 ועוד דברו עבדיו על יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו 014 2CH 032 017 וספרים כתב--לחרף ליהוה אלהי ישראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גויי הארצות אשר לא הצילו עמם מידי--כן לא יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי 014 2CH 032 018 ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה ליראם ולבהלם--למען ילכדו את העיר 014 2CH 032 019 וידברו אל אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ--מעשה ידי האדם 014 2CH 032 020 ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא--על זאת ויזעקו השמים 014 2CH 032 021 וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו (ומיציאי) מעיו שם הפילהו בחרב 014 2CH 032 022 ויושע יהוה את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור--ומיד כל וינהלם מסביב 014 2CH 032 023 ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן 014 2CH 032 024 בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו 014 2CH 032 025 ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם 014 2CH 032 026 ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא ויושבי ירושלם ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו 014 2CH 032 027 ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה 014 2CH 032 028 ומסכנות--לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל בהמה ובהמה ועדרים לאורת 014 2CH 032 029 וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד 014 2CH 032 030 והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו 014 2CH 032 031 וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים--לנסותו לדעת כל בלבבו 014 2CH 032 032 ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו--הנם כתובים בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא על ספר מלכי יהודה וישראל 014 2CH 032 033 וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו 014 2CH 033 001 בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם 014 2CH 033 002 ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל 014 2CH 033 003 וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם 014 2CH 033 004 ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם 014 2CH 033 005 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה 014 2CH 033 006 והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו 014 2CH 033 007 וישם את פסל הסמל אשר עשה--בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום 014 2CH 033 008 ולא אסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה 014 2CH 033 009 ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע--מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל 014 2CH 033 010 וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו 014 2CH 033 011 ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה 014 2CH 033 012 וכהצר לו--חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו 014 2CH 033 013 ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים 014 2CH 033 014 ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה 014 2CH 033 015 ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר 014 2CH 033 016 ויכן (ויבן) את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל 014 2CH 033 017 אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם 014 2CH 033 018 ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל--הנם על דברי מלכי ישראל 014 2CH 033 019 ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו--הנם כתובים על דברי חוזי 014 2CH 033 020 וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו 014 2CH 033 021 בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם 014 2CH 033 022 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו--זבח אמון ויעבדם 014 2CH 033 023 ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה 014 2CH 033 024 ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו 014 2CH 033 025 ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו 014 2CH 034 001 בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם 014 2CH 034 002 ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא סר ימין ושמאול 014 2CH 034 003 ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות 014 2CH 034 004 וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על פני הקברים הזבחים להם 014 2CH 034 005 ועצמות כהנים שרף על מזבחותים (מזבחותם) ויטהר את יהודה ואת ירושלם 014 2CH 034 006 ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בחר בתיהם (בחרבתיהם) סביב 014 2CH 034 007 וינתץ את המזבחות ואת האשרים והפסלים כתת להדק וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל וישב לירושלם 014 2CH 034 008 ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית--שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר לחזק את בית יהוה אלהיו 014 2CH 034 009 ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי (וישבו) ירושלם 014 2CH 034 010 ויתנו על יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית 014 2CH 034 011 ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה 014 2CH 034 012 והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים--כל מבין בכלי שיר 014 2CH 034 013 ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים 014 2CH 034 014 ובהוציאם את הכסף המובא בית יהוה--מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת יהוה ביד משה 014 2CH 034 015 ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הספר אל שפן 014 2CH 034 016 ויבא שפן את הספר אל המלך וישב עוד את המלך דבר לאמר כל אשר נתן ביד עבדיך הם עשים 014 2CH 034 017 ויתיכו את הכסף הנמצא בבית יהוה ויתנוהו על יד המפקדים ועל יד עושי המלאכה 014 2CH 034 018 ויגד שפן הסופר למלך לאמר--ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא בו שפן לפני המלך 014 2CH 034 019 ויהי כשמע המלך את דברי התורה--ויקרע את בגדיו 014 2CH 034 020 ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך--לאמר 014 2CH 034 021 לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הספר הזה 014 2CH 034 022 וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת (תקהת) בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת 014 2CH 034 023 ותאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי 014 2CH 034 024 כה אמר יהוה הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה 014 2CH 034 025 תחת אשר עזבוני ויקטירו (ויקטרו) לאלהים אחרים--למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה 014 2CH 034 026 ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה--כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת 014 2CH 034 027 יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה 014 2CH 034 028 הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו וישיבו את המלך דבר 014 2CH 034 029 וישלח המלך ויאסף את כל זקני יהודה וירושלם 014 2CH 034 030 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה 014 2CH 034 031 ויעמד המלך על עמדו ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצותיו ועדותיו וחקיו בכל לבבו ובכל נפשו--לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה 014 2CH 034 032 ויעמד את כל הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו יושבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם 014 2CH 034 033 ויסר יאשיהו את כל התעבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את יהוה אלהיהם כל ימיו--לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם 014 2CH 035 001 ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון 014 2CH 035 002 ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה 014 2CH 035 003 ויאמר ללוים המבונים (המבינים) לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל--אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל 014 2CH 035 004 והכונו (והכינו) לבית אבותיכם כמחלקותיכם--בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו 014 2CH 035 005 ועמדו בקדש לפלוגת בית האבות לאחיכם בני העם--וחלקת בית אב ללוים 014 2CH 035 006 ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה 014 2CH 035 007 וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך 014 2CH 035 008 ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים--הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות 014 2CH 035 009 וכונניהו (וכנניהו) ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד--שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות 014 2CH 035 010 ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך 014 2CH 035 011 וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים 014 2CH 035 012 ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר 014 2CH 035 013 ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם 014 2CH 035 014 ואחר הכינו להם ולכהנים--כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן 014 2CH 035 015 והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם--כי אחיהם הלוים הכינו להם 014 2CH 035 016 ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה--כמצות המלך יאשיהו 014 2CH 035 017 ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים 014 2CH 035 018 ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם 014 2CH 035 019 בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו--נעשה הפסח הזה 014 2CH 035 020 אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו 014 2CH 035 021 וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך 014 2CH 035 022 ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו 014 2CH 035 023 וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד 014 2CH 035 024 ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו 014 2CH 035 025 ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות 014 2CH 035 026 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו--ככתוב בתורת יהוה 014 2CH 035 027 ודבריו הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה 014 2CH 036 001 ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימליכהו תחת אביו בירושלם 014 2CH 036 002 בן שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם 014 2CH 036 003 ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב 014 2CH 036 004 וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו על יהודה וירושלם ויסב את שמו יהויקים ואת יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה 014 2CH 036 005 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו 014 2CH 036 006 עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה 014 2CH 036 007 ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל 014 2CH 036 008 ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו 014 2CH 036 009 בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה 014 2CH 036 010 ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית יהוה וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם 014 2CH 036 011 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם 014 2CH 036 012 ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא--מפי יהוה 014 2CH 036 013 וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל 014 2CH 036 014 גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול (למעל) מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם 014 2CH 036 015 וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו--השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו 014 2CH 036 016 ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו--עד לאין מרפא 014 2CH 036 017 ויעל עליהם את מלך כשדיים (כשדים) ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו 014 2CH 036 018 וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו--הכל הביא בבל 014 2CH 036 019 וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית 014 2CH 036 020 ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס 014 2CH 036 021 למלאות דבר יהוה בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה 014 2CH 036 022 ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו--העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר 014 2CH 036 023 כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה מי בכם מכל עמו יהוה אלהיו עמו--ויעל # # BOOK 015 EZR Ezra עזרא 015 EZR 001 001 ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר 015 EZR 001 002 כה אמר כרש מלך פרס--כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה 015 EZR 001 003 מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל--הוא האלהים אשר בירושלם 015 EZR 001 004 וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם--ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה--לבית האלהים אשר בירושלם 015 EZR 001 005 ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלם 015 EZR 001 006 וכל סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות--לבד על כל התנדב 015 EZR 001 007 והמלך כורש הוציא את כלי בית יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו 015 EZR 001 008 ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה 015 EZR 001 009 ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים 015 EZR 001 010 כפורי זהב שלשים-- כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף 015 EZR 001 011 כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה--מבבל לירושלם 015 EZR 002 001 ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור (נבוכדנצר) מלך בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו 015 EZR 002 002 אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי--רחום בענה מספר אנשי עם ישראל 015 EZR 002 003 בני פרעש--אלפים מאה שבעים ושנים 015 EZR 002 004 בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים 015 EZR 002 005 בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים 015 EZR 002 006 בני פחת מואב לבני ישוע יואב--אלפים שמנה מאות ושנים עשר 015 EZR 002 007 בני עילם--אלף מאתים חמשים וארבעה 015 EZR 002 008 בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה 015 EZR 002 009 בני זכי שבע מאות וששים 015 EZR 002 010 בני בני שש מאות ארבעים ושנים 015 EZR 002 011 בני בבי שש מאות עשרים ושלשה 015 EZR 002 012 בני עזגד--אלף מאתים עשרים ושנים 015 EZR 002 013 בני אדניקם--שש מאות ששים וששה 015 EZR 002 014 בני בגוי אלפים חמשים וששה 015 EZR 002 015 בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה 015 EZR 002 016 בני אטר ליחזקיה תשעים ושמנה 015 EZR 002 017 בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה 015 EZR 002 018 בני יורה מאה ושנים עשר 015 EZR 002 019 בני חשם מאתים עשרים ושלשה 015 EZR 002 020 בני גבר תשעים וחמשה 015 EZR 002 021 בני בית לחם מאה עשרים ושלשה 015 EZR 002 022 אנשי נטפה חמשים וששה 015 EZR 002 023 אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה 015 EZR 002 024 בני עזמות ארבעים ושנים 015 EZR 002 025 בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה 015 EZR 002 026 בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד 015 EZR 002 027 אנשי מכמס מאה עשרים ושנים 015 EZR 002 028 אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה 015 EZR 002 029 בני נבו חמשים ושנים 015 EZR 002 030 בני מגביש מאה חמשים וששה 015 EZR 002 031 בני עילם אחר--אלף מאתים חמשים וארבעה 015 EZR 002 032 בני חרם שלש מאות ועשרים 015 EZR 002 033 בני לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה 015 EZR 002 034 בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה 015 EZR 002 035 בני סנאה--שלשת אלפים ושש מאות ושלשים 015 EZR 002 036 הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה 015 EZR 002 037 בני אמר אלף חמשים ושנים 015 EZR 002 038 בני פשחור--אלף מאתים ארבעים ושבעה 015 EZR 002 039 בני חרם אלף ושבעה עשר 015 EZR 002 040 הלוים בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה 015 EZR 002 041 המשררים--בני אסף מאה עשרים ושמנה 015 EZR 002 042 בני השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי--הכל מאה שלשים ותשעה 015 EZR 002 043 הנתינים בני ציחא בני חשופא בני טבעות 015 EZR 002 044 בני קרס בני סיעהא בני פדון 015 EZR 002 045 בני לבנה בני חגבה בני עקוב 015 EZR 002 046 בני חגב בני שמלי (שלמי) בני חנן 015 EZR 002 047 בני גדל בני גחר בני ראיה 015 EZR 002 048 בני רצין בני נקודא בני גזם 015 EZR 002 049 בני עזא בני פסח בני בסי 015 EZR 002 050 בני אסנה בני מעונים בני נפיסים (נפוסים) 015 EZR 002 051 בני בקבוק בני חקופא בני חרחור 015 EZR 002 052 בני בצלות בני מחידא בני חרשא 015 EZR 002 053 בני ברקוס בני סיסרא בני תמח 015 EZR 002 054 בני נציח בני חטיפא 015 EZR 002 055 בני עבדי שלמה בני סטי בני הספרת בני פרודא 015 EZR 002 056 בני יעלה בני דרקון בני גדל 015 EZR 002 057 בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים-- בני אמי 015 EZR 002 058 כל הנתינים--ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים 015 EZR 002 059 ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם--אם מישראל הם 015 EZR 002 060 בני דליה בני טוביה בני נקודא--שש מאות חמשים ושנים 015 EZR 002 061 ומבני הכהנים--בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם 015 EZR 002 062 אלה בקשו כתבם המתיחשים--ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה 015 EZR 002 063 ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים--עד עמד כהן לאורים ולתמים 015 EZR 002 064 כל הקהל כאחד--ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים 015 EZR 002 065 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה--שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים 015 EZR 002 066 סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה 015 EZR 002 067 גמליהם--ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים--ששת אלפים שבע מאות ועשרים 015 EZR 002 068 ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם--התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו 015 EZR 002 069 ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה 015 EZR 002 070 וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים--בעריהם וכל ישראל בעריהם 015 EZR 003 001 ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם 015 EZR 003 002 ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל--להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש האלהים 015 EZR 003 003 ויכינו המזבח על מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל (ויעלו) עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב 015 EZR 003 004 ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו 015 EZR 003 005 ואחרי כן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה 015 EZR 003 006 מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד 015 EZR 003 007 ויתנו כסף--לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם 015 EZR 003 008 ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני--החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יהוה 015 EZR 003 009 ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים 015 EZR 003 010 ויסדו הבנים את היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים--להלל את יהוה על ידי דויד מלך ישראל 015 EZR 003 011 ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב--כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית יהוה 015 EZR 003 012 ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו--זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול 015 EZR 003 013 ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד למרחוק 015 EZR 004 001 וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל 015 EZR 004 002 ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם--כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא (ולו) אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה 015 EZR 004 003 ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל--לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס 015 EZR 004 004 ויהי עם הארץ--מרפים ידי עם יהודה ומבלהים (ומבהלים) אותם לבנות 015 EZR 004 005 וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם--כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס 015 EZR 004 006 ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו--כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם 015 EZR 004 007 ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית 015 EZR 004 008 רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם--לארתחששתא מלכא כנמא 015 EZR 004 009 אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון--דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי (ארכויא) בבליא שושנכיא דהוא (דהיא) עלמיא 015 EZR 004 010 ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין--ושאר עבר נהרה וכענת 015 EZR 004 011 דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא--עבדיך (עבדך) אנש עבר נהרה וכענת 015 EZR 004 012 ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו (ושוריא שכללו) ואשיא יחיטו 015 EZR 004 013 כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון--מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק 015 EZR 004 014 כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה--שלחנא והודענא למלכא 015 EZR 004 015 די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה--קריתא דך החרבת 015 EZR 004 016 מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה--חלק בעבר נהרא לא איתי לך 015 EZR 004 017 פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין--ושאר עבר נהרה שלם וכעת 015 EZR 004 018 נשתונא די שלחתון עלינא--מפרש קרי קדמי 015 EZR 004 019 ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה 015 EZR 004 020 ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון 015 EZR 004 021 כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם 015 EZR 004 022 וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין 015 EZR 004 023 אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל 015 EZR 004 024 באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס 015 EZR 005 001 והתנבי חגי נביאה וזכריה בר עדוא נביאיא על יהודיא די ביהוד ובירושלם--בשם אלה ישראל עליהון 015 EZR 005 002 באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון 015 EZR 005 003 בה זמנא אתה עליהון תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני--וכנותהון וכן אמרין להם--מן שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה 015 EZR 005 004 אדין כנמא אמרנא להם מן אנון שמהת גבריא די דנה בנינא בנין 015 EZR 005 005 ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה 015 EZR 005 006 פרשגן אגרתא די שלח תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה--על דריוש מלכא 015 EZR 005 007 פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא 015 EZR 005 008 ידיע להוא למלכא די אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם 015 EZR 005 009 אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה 015 EZR 005 010 ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך--די נכתב שם גבריא די בראשיהם 015 EZR 005 011 וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה 015 EZR 005 012 להן מן די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא--יהב המו ביד נבוכדנצר מלך בבל כסדיא (כסדאה) וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל 015 EZR 005 013 ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל--כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא 015 EZR 005 014 ואף מאניא די בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל--הנפק המו כורש מלכא מן היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה 015 EZR 005 015 ואמר לה--אלה (אל) מאניא שא אזל אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על אתרה 015 EZR 005 016 אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם 015 EZR 005 017 וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא 015 EZR 006 001 באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה--בבבל 015 EZR 006 002 והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא--מגלה חדה וכן כתיב בגוה דכרונה 015 EZR 006 003 בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם--בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין 015 EZR 006 004 נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא--מן בית מלכא תתיהב 015 EZR 006 005 ואף מאני בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל לבבל--יהתיבון ויהך להיכלא די בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא 015 EZR 006 006 כען תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה--רחיקין הוו מן תמה 015 EZR 006 007 שבקו לעבידת בית אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית אלהא דך יבנון על אתרה 015 EZR 006 008 ומני שים טעם--למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא 015 EZR 006 009 ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום--די לא שלו 015 EZR 006 010 די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי 015 EZR 006 011 ומני שים טעם--די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה 015 EZR 006 012 ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית אלהא דך--די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד 015 EZR 006 013 אדין תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני--וכנותהון לקבל די שלח דריוש מלכא כנמא--אספרנא עבדו 015 EZR 006 014 ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס 015 EZR 006 015 ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר--די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא 015 EZR 006 016 ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה--בחדוה 015 EZR 006 017 והקרבו לחנכת בית אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין לחטיא (לחטאה) על כל ישראל תרי עשר--למנין שבטי ישראל 015 EZR 006 018 והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה 015 EZR 006 019 ויעשו בני הגולה את הפסח--בארבעה עשר לחדש הראשון 015 EZR 006 020 כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד--כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם 015 EZR 006 021 ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם--לדרש ליהוה אלהי ישראל 015 EZR 006 022 ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם יהוה והסב לב מלך אשור עליהם--לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל 015 EZR 007 001 ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס--עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה 015 EZR 007 002 בן שלום בן צדוק בן אחיטוב 015 EZR 007 003 בן אמריה בן עזריה בן מריות 015 EZR 007 004 בן זרחיה בן עזי בן בקי 015 EZR 007 005 בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש 015 EZR 007 006 הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו--כל בקשתו 015 EZR 007 007 ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים--אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך 015 EZR 007 008 ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך 015 EZR 007 009 כי באחד לחדש הראשון--הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו 015 EZR 007 010 כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט 015 EZR 007 011 וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו--על ישראל 015 EZR 007 012 ארתחשסתא--מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר--וכענת 015 EZR 007 013 מני שים טעם--די כל מתנדב במלכותי מן עמא ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך 015 EZR 007 014 כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרה על יהוד ולירושלם--בדת אלהך די בידך 015 EZR 007 015 ולהיבלה כסף ודהב--די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה 015 EZR 007 016 וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל--עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם 015 EZR 007 017 כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו--על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם 015 EZR 007 018 ומה די עליך (עלך) ועל אחיך (אחך) ייטב בשאר כספא ודהבה--למעבד כרעות אלהכם תעבדון 015 EZR 007 019 ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך--השלם קדם אלה ירושלם 015 EZR 007 020 ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן--תנתן מן בית גנזי מלכא 015 EZR 007 021 ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם--לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא--אספרנא יתעבד 015 EZR 007 022 עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כורין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב 015 EZR 007 023 כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי 015 EZR 007 024 ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה--מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם 015 EZR 007 025 ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין (דינין) לכל עמא די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון 015 EZR 007 026 וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא--אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו (לשרשי) הן לענש נכסין ולאסורין 015 EZR 007 027 ברוך יהוה אלהי אבתינו--אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם 015 EZR 007 028 ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי 015 EZR 008 001 ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך--מבבל 015 EZR 008 002 מבני פינחס גרשם מבני איתמר דניאל מבני דויד חטוש 015 EZR 008 003 מבני שכניה מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים 015 EZR 008 004 מבני פחת מואב אליהועיני בן זרחיה ועמו מאתים הזכרים 015 EZR 008 005 מבני שכניה בן יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים 015 EZR 008 006 ומבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמשים הזכרים 015 EZR 008 007 ומבני עילם ישעיה בן עתליה ועמו שבעים הזכרים 015 EZR 008 008 ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שמנים הזכרים 015 EZR 008 009 מבני יואב עבדיה בן יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים 015 EZR 008 010 ומבני שלומית בן יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים 015 EZR 008 011 ומבני בבי זכריה בן בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים 015 EZR 008 012 ומבני עזגד יוחנן בן הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים 015 EZR 008 013 ומבני אדניקם אחרנים--ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים 015 EZR 008 014 ומבני בגוי עותי וזבוד (וזכור) ועמו שבעים הזכרים 015 EZR 008 015 ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם 015 EZR 008 016 ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם--ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים 015 EZR 008 017 ואוצאה (ואצוה) אותם על אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אדו אחיו הנתונים (הנתינים) בכספיא המקום--להביא לנו משרתים לבית אלהינו 015 EZR 008 018 ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל--מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר 015 EZR 008 019 ואת חשביה--ואתו ישעיה מבני מררי אחיו ובניהם עשרים 015 EZR 008 020 ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים--נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות 015 EZR 008 021 ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו--לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו 015 EZR 008 022 כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים--לעזרנו מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו 015 EZR 008 023 ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו 015 EZR 008 024 ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר--לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה 015 EZR 008 025 ואשקולה (ואשקלה) להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים--תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים 015 EZR 008 026 ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר 015 EZR 008 027 וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים--חמודת כזהב 015 EZR 008 028 ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם 015 EZR 008 029 שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל--בירושלם הלשכות בית יהוה 015 EZR 008 030 וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים--להביא לירושלם לבית אלהינו 015 EZR 008 031 ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון--ללכת ירושלם ויד אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך 015 EZR 008 032 ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה 015 EZR 008 033 וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי--הלוים 015 EZR 008 034 במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל בעת ההיא 015 EZR 008 035 הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה ליהוה 015 EZR 008 036 ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את העם ואת בית האלהים 015 EZR 009 001 וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר--לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתעבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי 015 EZR 009 002 כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה--ראשונה 015 EZR 009 003 וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם 015 EZR 009 004 ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל--על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב 015 EZR 009 005 ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי 015 EZR 009 006 ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי--להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים 015 EZR 009 007 מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה--עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים--כהיום הזה 015 EZR 009 008 ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו--להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו 015 EZR 009 009 כי עבדים אנחנו--ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם 015 EZR 009 010 ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת כי עזבנו מצותיך 015 EZR 009 011 אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר--הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה--בטמאתם 015 EZR 009 012 ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם--למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם 015 EZR 009 013 ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת 015 EZR 009 014 הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה 015 EZR 009 015 יהוה אלהי ישראל צדיק אתה--כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת 015 EZR 010 001 וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה 015 EZR 010 002 ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת 015 EZR 010 003 ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה 015 EZR 010 004 קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה 015 EZR 010 005 ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו 015 EZR 010 006 ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה 015 EZR 010 007 ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם 015 EZR 010 008 וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה 015 EZR 010 009 ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים 015 EZR 010 010 ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל 015 EZR 010 011 ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות 015 EZR 010 012 ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות 015 EZR 010 013 אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה 015 EZR 010 014 יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה 015 EZR 010 015 אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם 015 EZR 010 016 ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר 015 EZR 010 017 ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות עד יום אחד לחדש הראשון 015 EZR 010 018 וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה 015 EZR 010 019 ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם 015 EZR 010 020 ומבני אמר חנני וזבדיה 015 EZR 010 021 ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה 015 EZR 010 022 ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה 015 EZR 010 023 ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר 015 EZR 010 024 ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי 015 EZR 010 025 ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה 015 EZR 010 026 ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה 015 EZR 010 027 ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא 015 EZR 010 028 ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי 015 EZR 010 029 ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות) 015 EZR 010 030 ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה 015 EZR 010 031 ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון 015 EZR 010 032 בנימן מלוך שמריה 015 EZR 010 033 מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי 015 EZR 010 034 מבני בני מעדי עמרם ואואל 015 EZR 010 035 בניה בדיה כלוהי (כלוהו) 015 EZR 010 036 וניה מרמות אלישיב 015 EZR 010 037 מתניה מתני ויעשו (ויעשי) 015 EZR 010 038 ובני ובנוי שמעי 015 EZR 010 039 ושלמיה ונתן ועדיה 015 EZR 010 040 מכנדבי ששי שרי 015 EZR 010 041 עזראל ושלמיהו שמריה 015 EZR 010 042 שלום אמריה יוסף 015 EZR 010 043 מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה 015 EZR 010 044 כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים # # BOOK 016 NEH Nehemiah נחמיה 016 NEH 001 001 דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה 016 NEH 001 002 ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים--מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי--ועל ירושלם 016 NEH 001 003 ויאמרו לי--הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש 016 NEH 001 004 ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים 016 NEH 001 005 ואמר אנא יהוה אלהי השמים--האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו 016 NEH 001 006 תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה--על בני ישראל עבדיך ומתודה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית אבי חטאנו 016 NEH 001 007 חבל חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים ואת המשפטים אשר צוית את משה עבדך 016 NEH 001 008 זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו--אני אפיץ אתכם בעמים 016 NEH 001 009 ושבתם אלי--ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים (והביאתים) אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם 016 NEH 001 010 והם עבדיך ועמך--אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה 016 NEH 001 011 אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך 016 NEH 002 001 ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך--יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו 016 NEH 002 002 ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה--אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד 016 NEH 002 003 ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש 016 NEH 002 004 ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים 016 NEH 002 005 ואמר למלך--אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי--ואבננה 016 NEH 002 006 ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך--ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן 016 NEH 002 007 ואומר למלך--אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה 016 NEH 002 008 ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי 016 NEH 002 009 ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים 016 NEH 002 010 וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל 016 NEH 002 011 ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה 016 NEH 002 012 ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה 016 NEH 002 013 ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר המפרוצים (הם פרוצים) ושעריה אכלו באש 016 NEH 002 014 ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי 016 NEH 002 015 ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא--ואשוב 016 NEH 002 016 והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה--עד כן לא הגדתי 016 NEH 002 017 ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה 016 NEH 002 018 ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה 016 NEH 002 019 וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים--העל המלך אתם מרדים 016 NEH 002 020 ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון--בירושלם 016 NEH 003 001 ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן--המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל 016 NEH 003 002 ועל ידו בנו אנשי ירחו ועל ידו בנה זכור בן אמרי 016 NEH 003 003 ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו--ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו 016 NEH 003 004 ועל ידם החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ ועל ידם החזיק משלם בן ברכיה בן משיזבאל ועל ידם החזיק צדוק בן בענא 016 NEH 003 005 ועל ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא הביאו צורם בעבדת אדניהם 016 NEH 003 006 ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן פסח ומשלם בן בסודיה המה קרוהו--ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו 016 NEH 003 007 ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה--לכסא פחת עבר הנהר 016 NEH 003 008 על ידו החזיק עזיאל בן חרהיה צורפים ועל ידו החזיק חנניה בן הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה 016 NEH 003 009 ועל ידם החזיק רפיה בן חור שר חצי פלך ירושלם 016 NEH 003 010 ועל ידם החזיק ידיה בן חרומף ונגד ביתו ועל ידו החזיק חטוש בן חשבניה 016 NEH 003 011 מדה שנית החזיק מלכיה בן חרם וחשוב בן פחת מואב ואת מגדל התנורים 016 NEH 003 012 ועל ידו החזיק שלום בן הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו 016 NEH 003 013 את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח--המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואלף אמה בחומה עד שער השפות 016 NEH 003 014 ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם הוא יבננו--ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו 016 NEH 003 015 ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה--הוא יבננו ויטללנו ויעמידו (ויעמיד) דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד 016 NEH 003 016 אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור--עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגברים 016 NEH 003 017 אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה--לפלכו 016 NEH 003 018 אחריו החזיקו אחיהם בוי בן חנדד שר חצי פלך קעילה 016 NEH 003 019 ויחזק על ידו עזר בן ישוע שר המצפה--מדה שנית מנגד עלת הנשק המקצע 016 NEH 003 020 אחריו החרה החזיק ברוך בן זבי (זכי) מדה שנית מן המקצוע--עד פתח בית אלישיב הכהן הגדול 016 NEH 003 021 אחריו החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ--מדה שנית מפתח בית אלישיב ועד תכלית בית אלישיב 016 NEH 003 022 ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר 016 NEH 003 023 אחריו החזיק בנימן וחשוב נגד ביתם אחריו החזיק עזריה בן מעשיה בן ענניה--אצל ביתו 016 NEH 003 024 אחריו החזיק בנוי בן חנדד--מדה שנית מבית עזריה עד המקצוע ועד הפנה 016 NEH 003 025 פלל בן אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן פרעש 016 NEH 003 026 והנתינים--היו ישבים בעפל עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא 016 NEH 003 027 אחריו החזיקו התקעים מדה שנית מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל 016 NEH 003 028 מעל שער הסוסים החזיקו הכהנים--איש לנגד ביתו 016 NEH 003 029 אחריו החזיק צדוק בן אמר נגד ביתו ואחריו החזיק שמעיה בן שכניה שמר שער המזרח 016 NEH 003 030 אחרי (אחריו) החזיק חנניה בן שלמיה וחנון בן צלף הששי--מדה שני אחריו החזיק משלם בן ברכיה--נגד נשכתו 016 NEH 003 031 אחרי (אחריו) החזיק מלכיה בן הצרפי--עד בית הנתינים והרכלים נגד שער המפקד ועד עלית הפנה 016 NEH 003 032 ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הצרפים והרכלים 016 NEH 004 001 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים 016 NEH 004 002 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות 016 NEH 004 003 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים--אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם 016 NEH 004 004 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה 016 NEH 004 005 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים 016 NEH 004 006 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות 016 NEH 004 007 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם--כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד 016 NEH 004 008 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה 016 NEH 004 009 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם 016 NEH 004 010 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה 016 NEH 004 011 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה 016 NEH 004 012 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו 016 NEH 004 013 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה--בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם 016 NEH 004 014 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם 016 NEH 004 015 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו 016 NEH 004 016 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים--אחרי כל בית יהודה 016 NEH 004 017 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח 016 NEH 004 018 והבונים--איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי 016 NEH 004 019 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם--המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו 016 NEH 004 020 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו 016 NEH 004 021 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים 016 NEH 004 022 גם בעת ההיא אמרתי לעם--איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה 016 NEH 004 023 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי--אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים 016 NEH 005 001 ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים 016 NEH 005 002 ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה 016 NEH 005 003 ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב 016 NEH 005 004 ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו 016 NEH 005 005 ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים 016 NEH 005 006 ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה 016 NEH 005 007 וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים (נשים) ואתן עליהם קהלה גדולה 016 NEH 005 008 ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר 016 NEH 005 009 ויאמר (ואמר) לא טוב הדבר אשר אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו 016 NEH 005 010 וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה 016 NEH 005 011 השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם--ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם 016 NEH 005 012 ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש--כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה 016 NEH 005 013 גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את יהוה ויעש העם כדבר הזה 016 NEH 005 014 גם מיום אשר צוה אותי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה--אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי 016 NEH 005 015 והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים--גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים 016 NEH 005 016 וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי--קבוצים שם על המלאכה 016 NEH 005 017 והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו--על שלחני 016 NEH 005 018 ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי--כי כבדה העבדה על העם הזה 016 NEH 005 019 זכרה לי אלהי לטובה--כל אשר עשיתי על העם הזה 016 NEH 006 001 ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ--גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים 016 NEH 006 002 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה 016 NEH 006 003 ואשלחה עליהם מלאכים לאמר--מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם 016 NEH 006 004 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה 016 NEH 006 005 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית--את נערו ואגרת פתוחה בידו 016 NEH 006 006 כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך--כדברים האלה 016 NEH 006 007 וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו 016 NEH 006 008 ואשלחה אליו לאמר--לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם 016 NEH 006 009 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי 016 NEH 006 010 ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל--והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל--כי באים להרגך ולילה באים להרגך 016 NEH 006 011 ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבא אל ההיכל וחי לא אבוא 016 NEH 006 012 ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו 016 NEH 006 013 למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני 016 NEH 006 014 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי 016 NEH 006 015 ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול--לחמשים ושנים יום 016 NEH 006 016 ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו--כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת 016 NEH 006 017 גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם 016 NEH 006 018 כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו--כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו--לקח את בת משלם בן ברכיה 016 NEH 006 019 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני 016 NEH 007 001 ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים 016 NEH 007 002 ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה--על ירושלם כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים 016 NEH 007 003 ויאמר (ואמר) להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם--איש במשמרו ואיש נגד ביתו 016 NEH 007 004 והעיר רחבת ידים וגדלה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים 016 NEH 007 005 ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו 016 NEH 007 006 אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו 016 NEH 007 007 הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי--נחום בענה מספר אנשי עם ישראל 016 NEH 007 008 בני פרעש--אלפים מאה ושבעים ושנים 016 NEH 007 009 בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים 016 NEH 007 010 בני ארח שש מאות חמשים ושנים 016 NEH 007 011 בני פחת מואב לבני ישוע ויואב--אלפים ושמנה מאות שמנה עשר 016 NEH 007 012 בני עילם--אלף מאתים חמשים וארבעה 016 NEH 007 013 בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה 016 NEH 007 014 בני זכי שבע מאות וששים 016 NEH 007 015 בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה 016 NEH 007 016 בני בבי שש מאות עשרים ושמנה 016 NEH 007 017 בני עזגד--אלפים שלש מאות עשרים ושנים 016 NEH 007 018 בני אדניקם--שש מאות ששים ושבעה 016 NEH 007 019 בני בגוי אלפים ששים ושבעה 016 NEH 007 020 בני עדין שש מאות חמשים וחמשה 016 NEH 007 021 בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה 016 NEH 007 022 בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה 016 NEH 007 023 בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה 016 NEH 007 024 בני חריף מאה שנים עשר 016 NEH 007 025 בני גבעון תשעים וחמשה 016 NEH 007 026 אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה 016 NEH 007 027 אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה 016 NEH 007 028 אנשי בית עזמות ארבעים ושנים 016 NEH 007 029 אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה 016 NEH 007 030 אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד 016 NEH 007 031 אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים 016 NEH 007 032 אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה 016 NEH 007 033 אנשי נבו אחר חמשים ושנים 016 NEH 007 034 בני עילם אחר--אלף מאתים חמשים וארבעה 016 NEH 007 035 בני חרם שלש מאות ועשרים 016 NEH 007 036 בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה 016 NEH 007 037 בני לד חדיד ואנו שבע מאות ועשרים ואחד 016 NEH 007 038 בני סנאה--שלשת אלפים תשע מאות ושלשים 016 NEH 007 039 הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה 016 NEH 007 040 בני אמר אלף חמשים ושנים 016 NEH 007 041 בני פשחור--אלף מאתים ארבעים ושבעה 016 NEH 007 042 בני חרם אלף שבעה עשר 016 NEH 007 043 הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה 016 NEH 007 044 המשררים--בני אסף מאה ארבעים ושמנה 016 NEH 007 045 השערים בני שלם בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי--מאה שלשים ושמנה 016 NEH 007 046 הנתינים בני צחא בני חשפא בני טבעות 016 NEH 007 047 בני קירס בני סיעא בני פדון 016 NEH 007 048 בני לבנה בני חגבא בני שלמי 016 NEH 007 049 בני חנן בני גדל בני גחר 016 NEH 007 050 בני ראיה בני רצין בני נקודא 016 NEH 007 051 בני גזם בני עזא בני פסח 016 NEH 007 052 בני בסי בני מעונים בני נפושסים (נפישסים) 016 NEH 007 053 בני בקבוק בני חקופא בני חרחור 016 NEH 007 054 בני בצלית בני מחידא בני חרשא 016 NEH 007 055 בני ברקוס בני סיסרא בני תמח 016 NEH 007 056 בני נציח בני חטיפא 016 NEH 007 057 בני עבדי שלמה בני סוטי בני ספרת בני פרידא 016 NEH 007 058 בני יעלא בני דרקון בני גדל 016 NEH 007 059 בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים-- בני אמון 016 NEH 007 060 כל הנתינים--ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים 016 NEH 007 061 ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבתם וזרעם--אם מישראל הם 016 NEH 007 062 בני דליה בני טוביה בני נקודא--שש מאות וארבעים ושנים 016 NEH 007 063 ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם 016 NEH 007 064 אלה בקשו כתבם המתיחשים--ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה 016 NEH 007 065 ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים--עד עמד הכהן לאורים ותמים 016 NEH 007 066 כל הקהל כאחד--ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים 016 NEH 007 067 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה--שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות--מאתים וארבעים וחמשה 016 NEH 007 068 גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים--ששת אלפים שבע מאות ועשרים 016 NEH 007 069 ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה--התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות 016 NEH 007 070 ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה--זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים 016 NEH 007 071 ואשר נתנו שארית העם--זהב דרכמנים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה 016 NEH 007 072 וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל--בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם 016 NEH 008 001 ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר--להביא את ספר תורת משה אשר צוה יהוה את ישראל 016 NEH 008 002 ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע--ביום אחד לחדש השביעי 016 NEH 008 003 ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום--נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה 016 NEH 008 004 ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה--זכריה משלם 016 NEH 008 005 ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם 016 NEH 008 006 ויברך עזרא את יהוה האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחוו ליהוה אפים ארצה 016 NEH 008 007 וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים--מבינים את העם לתורה והעם על עמדם 016 NEH 008 008 ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא 016 NEH 008 009 ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם--אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה 016 NEH 008 010 ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו--כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם 016 NEH 008 011 והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו--כי היום קדש ואל תעצבו 016 NEH 008 012 וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם 016 NEH 008 013 וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר--ולהשכיל אל דברי התורה 016 NEH 008 014 וימצאו כתוב בתורה אשר צוה יהוה ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי 016 NEH 008 015 ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר--צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב 016 NEH 008 016 ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים--וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים 016 NEH 008 017 ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות--כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד 016 NEH 008 018 ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום--מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט 016 NEH 009 001 וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם 016 NEH 009 002 ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם 016 NEH 009 003 ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם 016 NEH 009 004 ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה--בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם 016 NEH 009 005 ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה 016 NEH 009 006 אתה הוא יהוה לבדך--את (אתה) עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים 016 NEH 009 007 אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם 016 NEH 009 008 ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה 016 NEH 009 009 ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף 016 NEH 009 010 ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו--כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה 016 NEH 009 011 והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן--במים עזים 016 NEH 009 012 ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה 016 NEH 009 013 ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת--חקים ומצות טובים 016 NEH 009 014 ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך 016 NEH 009 015 ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם 016 NEH 009 016 והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך 016 NEH 009 017 וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד (חסד)--ולא עזבתם 016 NEH 009 018 אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות 016 NEH 009 019 ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה 016 NEH 009 020 ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם 016 NEH 009 021 וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו 016 NEH 009 022 ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן 016 NEH 009 023 ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת 016 NEH 009 024 ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם 016 NEH 009 025 וילכדו ערים בצורת ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול 016 NEH 009 026 וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת 016 NEH 009 027 ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם 016 NEH 009 028 וכנוח להם--ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים 016 NEH 009 029 ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו 016 NEH 009 030 ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת 016 NEH 009 031 וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה 016 NEH 009 032 ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד--אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה 016 NEH 009 033 ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו 016 NEH 009 034 ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם 016 NEH 009 035 והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם--לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים 016 NEH 009 036 הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה--הנה אנחנו עבדים עליה 016 NEH 009 037 ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו--בחטאותינו ועל גויתנו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו 016 NEH 009 038 ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו 016 NEH 010 001 ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה 016 NEH 010 002 שריה עזריה ירמיה 016 NEH 010 003 פשחור אמריה מלכיה 016 NEH 010 004 חטוש שבניה מלוך 016 NEH 010 005 חרם מרמות עבדיה 016 NEH 010 006 דניאל גנתון ברוך 016 NEH 010 007 משלם אביה מימן 016 NEH 010 008 מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים 016 NEH 010 009 והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל 016 NEH 010 010 ואחיהם--שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן 016 NEH 010 011 מיכא רחוב חשביה 016 NEH 010 012 זכור שרביה שבניה 016 NEH 010 013 הודיה בני בנינו 016 NEH 010 014 ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני 016 NEH 010 015 בני עזגד בבי 016 NEH 010 016 אדניה בגוי עדין 016 NEH 010 017 אטר חזקיה עזור 016 NEH 010 018 הודיה חשם בצי 016 NEH 010 019 חריף ענתות נובי (ניבי) 016 NEH 010 020 מגפיעש משלם חזיר 016 NEH 010 021 משיזבאל צדוק ידוע 016 NEH 010 022 פלטיה חנן עניה 016 NEH 010 023 הושע חנניה חשוב 016 NEH 010 024 הלוחש פלחא שובק 016 NEH 010 025 רחום חשבנה מעשיה 016 NEH 010 026 ואחיה חנן ענן 016 NEH 010 027 מלוך חרם בענה 016 NEH 010 028 ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין 016 NEH 010 029 מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו 016 NEH 010 030 ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו 016 NEH 010 031 ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור--לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד 016 NEH 010 032 והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו 016 NEH 010 033 ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות--לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו 016 NEH 010 034 והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם--להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה 016 NEH 010 035 ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ--שנה בשנה לבית יהוה 016 NEH 010 036 ואת בכרות בנינו ובהמתנו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו 016 NEH 010 037 ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו 016 NEH 010 038 והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר 016 NEH 010 039 כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו 016 NEH 011 001 וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים 016 NEH 011 002 ויברכו העם--לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם 016 NEH 011 003 ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה 016 NEH 011 004 ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן מבני יהודה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה בן שפטיה בן מהללאל--מבני פרץ 016 NEH 011 005 ומעשיה בן ברוך בן כל חזה בן חזיה בן עדיה בן יויריב בן זכריה--בן השלני 016 NEH 011 006 כל בני פרץ הישבים בירושלם--ארבע מאות ששים ושמנה אנשי חיל 016 NEH 011 007 ואלה בני בנימן סלא בן משלם בן יועד בן פדיה בן קוליה בן מעשיה בן איתיאל--בן ישעיה 016 NEH 011 008 ואחריו גבי סלי--תשע מאות עשרים ושמנה 016 NEH 011 009 ויואל בן זכרי פקיד עליהם ויהודה בן הסנואה על העיר משנה 016 NEH 011 010 מן הכהנים ידעיה בן יויריב יכין 016 NEH 011 011 שריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב--נגד בית האלהים 016 NEH 011 012 ואחיהם עשה המלאכה לבית--שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן ירחם בן פלליה בן אמצי בן זכריה בן פשחור בן מלכיה 016 NEH 011 013 ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן עזראל בן אחזי בן משלמות בן אמר 016 NEH 011 014 ואחיהם גברי חיל מאה עשרים ושמנה ופקיד עליהם זבדיאל בן הגדולים 016 NEH 011 015 ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה בן בוני 016 NEH 011 016 ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים 016 NEH 011 017 ומתניה בן מיכא בן זבדי בן אסף ראש התחלה יהודה לתפלה ובקבקיה משנה מאחיו ועבדא בן שמוע בן גלל בן ידיתון (ידותון) 016 NEH 011 018 כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה 016 NEH 011 019 והשוערים עקוב טלמון ואחיהם השמרים בשערים--מאה שבעים ושנים 016 NEH 011 020 ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו 016 NEH 011 021 והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על הנתינים 016 NEH 011 022 ופקיד הלוים בירושלם--עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים 016 NEH 011 023 כי מצות המלך עליהם ואמנה על המשררים דבר יום ביומו 016 NEH 011 024 ופתחיה בן משיזבאל מבני זרח בן יהודה ליד המלך לכל דבר לעם 016 NEH 011 025 ואל החצרים בשדתם--מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנתיה ובדיבן ובנתיה וביקבצאל וחצריה 016 NEH 011 026 ובישוע ובמלדה ובבית פלט 016 NEH 011 027 ובחצר שועל ובבאר שבע ובנתיה 016 NEH 011 028 ובצקלג ובמכנה ובבנתיה 016 NEH 011 029 ובעין רמון ובצרעה ובירמות 016 NEH 011 030 זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר שבע עד גיא הנם 016 NEH 011 031 ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית אל ובנתיה 016 NEH 011 032 ענתות נב ענניה 016 NEH 011 033 חצור רמה גתים 016 NEH 011 034 חדיד צבעים נבלט 016 NEH 011 035 לד ואונו גי החרשים 016 NEH 011 036 ומן הלוים--מחלקות יהודה לבנימין 016 NEH 012 001 ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם זרבבל בן שאלתיאל וישוע שריה ירמיה עזרא 016 NEH 012 002 אמריה מלוך חטוש 016 NEH 012 003 שכניה רחם מרמת 016 NEH 012 004 עדוא גנתוי אביה 016 NEH 012 005 מימין מעדיה בלגה 016 NEH 012 006 שמעיה ויויריב ידעיה 016 NEH 012 007 סלו עמוק חלקיה ידעיה אלה ראשי הכהנים ואחיהם בימי ישוע 016 NEH 012 008 והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה--יהודה מתניה על הידות הוא ואחיו 016 NEH 012 009 ובקבקיה וענו (ועני) אחיהם לנגדם למשמרות 016 NEH 012 010 וישוע הוליד את יויקים ויויקים הוליד את אלישיב ואלישיב את יוידע 016 NEH 012 011 ויוידע הוליד את יונתן ויונתן הוליד את ידוע 016 NEH 012 012 ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות לשריה מריה לירמיה חנניה 016 NEH 012 013 לעזרא משלם לאמריה יהוחנן 016 NEH 012 014 למלוכי (למליכו) יונתן לשבניה יוסף 016 NEH 012 015 לחרם עדנא למריות חלקי 016 NEH 012 016 לעדיא (לעדוא) זכריה לגנתון משלם 016 NEH 012 017 לאביה זכרי למנימין--למועדיה פלטי 016 NEH 012 018 לבלגה שמוע לשמעיה יהונתן 016 NEH 012 019 וליויריב מתני לידעיה עזי 016 NEH 012 020 לסלי קלי לעמוק עבר 016 NEH 012 021 לחלקיה חשביה לידעיה נתנאל 016 NEH 012 022 הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע--כתובים ראשי אבות והכהנים על מלכות דריוש הפרסי 016 NEH 012 023 בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים--ועד ימי יוחנן בן אלישיב 016 NEH 012 024 וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים--משמר לעמת משמר 016 NEH 012 025 מתניה ובקבקיה עבדיה משלם טלמון עקוב--שמרים שוערים משמר באספי השערים 016 NEH 012 026 אלה בימי יויקים בן ישוע בן יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר 016 NEH 012 027 ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם--לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות 016 NEH 012 028 ויאספו בני המשררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטפתי 016 NEH 012 029 ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם 016 NEH 012 030 ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה 016 NEH 012 031 ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת 016 NEH 012 032 וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה 016 NEH 012 033 ועזריה עזרא ומשלם 016 NEH 012 034 יהודה ובנימן ושמעיה וירמיה 016 NEH 012 035 ומבני הכהנים בחצצרות--זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיה בן זכור בן אסף 016 NEH 012 036 ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם 016 NEH 012 037 ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד במעלה לחומה מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח 016 NEH 012 038 והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה 016 NEH 012 039 ומעל לשער אפרים ועל שער הישנה ועל שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה 016 NEH 012 040 ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי 016 NEH 012 041 והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה--בחצצרות 016 NEH 012 042 ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה--ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד 016 NEH 012 043 ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק 016 NEH 012 044 ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות--לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלוים העמדים 016 NEH 012 045 וישמרו משמרת אלהיהם ומשמרת הטהרה והמשררים והשערים--כמצות דויד שלמה בנו 016 NEH 012 046 כי בימי דויד ואסף מקדם--ראש (ראשי) המשררים ושיר תהלה והדות לאלהים 016 NEH 012 047 וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים--דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן 016 NEH 013 001 ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם 016 NEH 013 002 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה 016 NEH 013 003 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל 016 NEH 013 004 ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה 016 NEH 013 005 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים 016 NEH 013 006 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך 016 NEH 013 007 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים 016 NEH 013 008 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה 016 NEH 013 009 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה 016 NEH 013 010 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה 016 NEH 013 011 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם 016 NEH 013 012 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות 016 NEH 013 013 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם 016 NEH 013 014 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו 016 NEH 013 015 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד 016 NEH 013 016 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם 016 NEH 013 017 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת 016 NEH 013 018 הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת 016 NEH 013 019 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת 016 NEH 013 020 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים 016 NEH 013 021 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת 016 NEH 013 022 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך 016 NEH 013 023 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות 016 NEH 013 024 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם 016 NEH 013 025 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם 016 NEH 013 026 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות 016 NEH 013 027 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו להשיב נשים נכריות 016 NEH 013 028 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי 016 NEH 013 029 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים 016 NEH 013 030 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו 016 NEH 013 031 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה # # BOOK 017 EST Esther אסתר 017 EST 001 001 ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש--שבע ועשרים ומאה מדינה 017 EST 001 002 בימים ההם--כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה 017 EST 001 003 בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות--לפניו 017 EST 001 004 בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום 017 EST 001 005 ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה--שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך 017 EST 001 006 חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש--ודר וסחרת 017 EST 001 007 והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך 017 EST 001 008 והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו--לעשות כרצון איש ואיש 017 EST 001 009 גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים--בית המלכות אשר למלך אחשורוש 017 EST 001 010 ביום השביעי כטוב לב המלך ביין--אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש 017 EST 001 011 להביא את ושתי המלכה לפני המלך--בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא 017 EST 001 012 ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו 017 EST 001 013 ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין 017 EST 001 014 והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן--שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות 017 EST 001 015 כדת מה לעשות במלכה ושתי--על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים 017 EST 001 016 ויאמר מומכן (ממוכן) לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש 017 EST 001 017 כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו--ולא באה 017 EST 001 018 והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף 017 EST 001 019 אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה 017 EST 001 020 ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן--למגדול ועד קטן 017 EST 001 021 וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן 017 EST 001 022 וישלח ספרים אל כל מדינות המלך--אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו 017 EST 002 001 אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש--זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה 017 EST 002 002 ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה 017 EST 002 003 ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרקיהן 017 EST 002 004 והנערה אשר תיטב בעיני המלך--תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן 017 EST 002 005 איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש--איש ימיני 017 EST 002 006 אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה--אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל 017 EST 002 007 ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו--כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת 017 EST 002 008 ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים 017 EST 002 009 ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים 017 EST 002 010 לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד 017 EST 002 011 ובכל יום ויום--מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה 017 EST 002 012 ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש--כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים 017 EST 002 013 ובזה הנערה באה אל המלך--את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך 017 EST 002 014 בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם 017 EST 002 015 ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר--כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה 017 EST 002 016 ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת--בשנת שבע למלכותו 017 EST 002 017 ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי 017 EST 002 018 ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו--את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך 017 EST 002 019 ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך 017 EST 002 020 אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו 017 EST 002 021 בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש 017 EST 002 022 ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי 017 EST 002 023 ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים--לפני המלך 017 EST 003 001 אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי--וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו 017 EST 003 002 וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן--כי כן צוה לו המלך ומרדכי--לא יכרע ולא ישתחוה 017 EST 003 003 ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך--למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך 017 EST 003 004 ויהי באמרם (כאמרם) אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי--כי הגיד להם אשר הוא יהודי 017 EST 003 005 וירא המן--כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה 017 EST 003 006 ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו--כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש--עם מרדכי 017 EST 003 007 בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר--הוא חדש אדר 017 EST 003 008 ויאמר המן למלך אחשורוש--ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם 017 EST 003 009 אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך 017 EST 003 010 ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי--צרר היהודים 017 EST 003 011 ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך 017 EST 003 012 ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך 017 EST 003 013 ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך--להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז 017 EST 003 014 פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים--להיות עתדים ליום הזה 017 EST 003 015 הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה 017 EST 004 001 ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה 017 EST 004 002 ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק 017 EST 004 003 ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע--אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים 017 EST 004 004 ותבואינה (ותבואנה) נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו--ולא קבל 017 EST 004 005 ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי--לדעת מה זה ועל מה זה 017 EST 004 006 ויצא התך אל מרדכי--אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך 017 EST 004 007 ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים (ביהודים)--לאבדם 017 EST 004 008 ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו--להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו--על עמה 017 EST 004 009 ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי 017 EST 004 010 ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי 017 EST 004 011 כל עבדי המלך ועם מדינות המלך ידעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך--זה שלושים יום 017 EST 004 012 ויגידו למרדכי את דברי אסתר 017 EST 004 013 ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים 017 EST 004 014 כי אם החרש תחרישי בעת הזאת--רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע--אם לעת כזאת הגעת למלכות 017 EST 004 015 ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי 017 EST 004 016 לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום--גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי 017 EST 004 017 ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר 017 EST 005 001 ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית 017 EST 005 002 ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר--נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט 017 EST 005 003 ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך 017 EST 005 004 ותאמר אסתר אם על המלך טוב--יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו 017 EST 005 005 ויאמר המלך--מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר 017 EST 005 006 ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש 017 EST 005 007 ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי 017 EST 005 008 אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי--יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך 017 EST 005 009 ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו--וימלא המן על מרדכי חמה 017 EST 005 010 ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו 017 EST 005 011 ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך 017 EST 005 012 ויאמר המן--אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך 017 EST 005 013 וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי--יושב בשער המלך 017 EST 005 014 ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ 017 EST 006 001 בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך 017 EST 006 002 וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך--משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש 017 EST 006 003 ויאמר המלך--מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר 017 EST 006 004 ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו 017 EST 006 005 ויאמרו נערי המלך אליו--הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא 017 EST 006 006 ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני 017 EST 006 007 ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו 017 EST 006 008 יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו 017 EST 006 009 ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו 017 EST 006 010 ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת 017 EST 006 011 ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו 017 EST 006 012 וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש 017 EST 006 013 ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו--כי נפול תפול לפניו 017 EST 006 014 עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר 017 EST 007 001 ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה 017 EST 007 002 ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין--מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש 017 EST 007 003 ותען אסתר המלכה ותאמר--אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי 017 EST 007 004 כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי--כי אין הצר שוה בנזק המלך 017 EST 007 005 ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן 017 EST 007 006 ותאמר אסתר--איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה 017 EST 007 007 והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה--כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך 017 EST 007 008 והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו 017 EST 007 009 ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן--גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו 017 EST 007 010 ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה 017 EST 008 001 ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים (היהודים) ומרדכי בא לפני המלך--כי הגידה אסתר מה הוא לה 017 EST 008 002 ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן 017 EST 008 003 ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים 017 EST 008 004 ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך 017 EST 008 005 ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו--יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך 017 EST 008 006 כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי 017 EST 008 007 ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ--על אשר שלח ידו ביהודיים (ביהודים) 017 EST 008 008 ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך--אין להשיב 017 EST 008 009 ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים--ככתבם וכלשונם 017 EST 008 010 ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים--בני הרמכים 017 EST 008 011 אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם--להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז 017 EST 008 012 ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש--בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר 017 EST 008 013 פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים (היהודים) עתודים (עתידים) ליום הזה להנקם מאיביהם 017 EST 008 014 הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה 017 EST 008 015 ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה 017 EST 008 016 ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר 017 EST 008 017 ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים--כי נפל פחד היהודים עליהם 017 EST 009 001 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם 017 EST 009 002 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים 017 EST 009 003 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך--מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם 017 EST 009 004 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול 017 EST 009 005 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם 017 EST 009 006 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד--חמש מאות איש 017 EST 009 007 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא 017 EST 009 008 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא 017 EST 009 009 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארידי ואת ויזתא 017 EST 009 010 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים--הרגו ובבזה--לא שלחו את ידם 017 EST 009 011 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה--לפני המלך 017 EST 009 012 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן--בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש 017 EST 009 013 ותאמר אסתר אם על המלך טוב--ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ 017 EST 009 014 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו 017 EST 009 015 ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה--לא שלחו את ידם 017 EST 009 016 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה--לא שלחו את ידם 017 EST 009 017 ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה 017 EST 009 018 והיהודיים (והיהודים) אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה 017 EST 009 019 על כן היהודים הפרוזים (הפרזים) הישבים בערי הפרזות--עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו 017 EST 009 020 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש--הקרובים והרחוקים 017 EST 009 021 לקים עליהם--להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה 017 EST 009 022 כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים 017 EST 009 023 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם 017 EST 009 024 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים--חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם 017 EST 009 025 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ 017 EST 009 026 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור--על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם 017 EST 009 027 קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור--להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה 017 EST 009 028 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם 017 EST 009 029 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי--את כל תקף לקים את אגרת הפרים הזאת--השנית 017 EST 009 030 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה--מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת 017 EST 009 031 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם 017 EST 009 032 ומאמר אסתר--קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר 017 EST 010 001 וישם המלך אחשרש (אחשורש) מס על הארץ ואיי הים 017 EST 010 002 וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך--הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס 017 EST 010 003 כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו--דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו # # BOOK 018 JOB Job איוב 018 JOB 001 001 איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים--וסר מרע 018 JOB 001 002 ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות 018 JOB 001 003 ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם 018 JOB 001 004 והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם 018 JOB 001 005 ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם--כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים 018 JOB 001 006 ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם 018 JOB 001 007 ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה 018 JOB 001 008 ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע 018 JOB 001 009 ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים 018 JOB 001 010 הלא את (אתה) שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו--מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ 018 JOB 001 011 ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו--אם לא על פניך יברכך 018 JOB 001 012 ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך--רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה 018 JOB 001 013 ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור 018 JOB 001 014 ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם 018 JOB 001 015 ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 018 JOB 001 016 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 018 JOB 001 017 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 018 JOB 001 018 עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור 018 JOB 001 019 והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 018 JOB 001 020 ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו 018 JOB 001 021 ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה--יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך 018 JOB 001 022 בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים 018 JOB 002 001 ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה 018 JOB 002 002 ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה 018 JOB 002 003 ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב--כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם 018 JOB 002 004 ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש--יתן בעד נפשו 018 JOB 002 005 אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו--אם לא אל פניך יברכך 018 JOB 002 006 ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר 018 JOB 002 007 ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד (ועד) קדקדו 018 JOB 002 008 ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר 018 JOB 002 009 ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת 018 JOB 002 010 ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי--גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו 018 JOB 002 011 וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו 018 JOB 002 012 וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה 018 JOB 002 013 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 001 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 002 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 003 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 004 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 005 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 006 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 007 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 008 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 009 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 010 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 011 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 012 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 013 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 014 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 015 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 016 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 017 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 018 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 019 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 020 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 021 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 022 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 023 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 024 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 025 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 003 026 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד 018 JOB 004 001 ויען אליפז התימני ויאמר 018 JOB 004 002 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל 018 JOB 004 003 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק 018 JOB 004 004 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ 018 JOB 004 005 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל 018 JOB 004 006 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך 018 JOB 004 007 זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו 018 JOB 004 008 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו 018 JOB 004 009 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו 018 JOB 004 010 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו 018 JOB 004 011 ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו 018 JOB 004 012 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו 018 JOB 004 013 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים 018 JOB 004 014 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד 018 JOB 004 015 ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי 018 JOB 004 016 יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע 018 JOB 004 017 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר 018 JOB 004 018 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה 018 JOB 004 019 אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש 018 JOB 004 020 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו 018 JOB 004 021 הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה 018 JOB 005 001 קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה 018 JOB 005 002 כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה 018 JOB 005 003 אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם 018 JOB 005 004 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל 018 JOB 005 005 אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם 018 JOB 005 006 כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל 018 JOB 005 007 כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף 018 JOB 005 008 אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי 018 JOB 005 009 עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר 018 JOB 005 010 הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות 018 JOB 005 011 לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע 018 JOB 005 012 מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה 018 JOB 005 013 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה 018 JOB 005 014 יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים 018 JOB 005 015 וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון 018 JOB 005 016 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה 018 JOB 005 017 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס 018 JOB 005 018 כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה 018 JOB 005 019 בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע 018 JOB 005 020 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב 018 JOB 005 021 בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא 018 JOB 005 022 לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא 018 JOB 005 023 כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך 018 JOB 005 024 וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא 018 JOB 005 025 וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ 018 JOB 005 026 תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו 018 JOB 005 027 הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך 018 JOB 006 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 006 002 לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד 018 JOB 006 003 כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו 018 JOB 006 004 כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני 018 JOB 006 005 הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו 018 JOB 006 006 היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות 018 JOB 006 007 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי 018 JOB 006 008 מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה 018 JOB 006 009 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני 018 JOB 006 010 ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש 018 JOB 006 011 מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי 018 JOB 006 012 אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש 018 JOB 006 013 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני 018 JOB 006 014 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב 018 JOB 006 015 אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו 018 JOB 006 016 הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג 018 JOB 006 017 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם 018 JOB 006 018 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו 018 JOB 006 019 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו 018 JOB 006 020 בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו 018 JOB 006 021 כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו 018 JOB 006 022 הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי 018 JOB 006 023 ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני 018 JOB 006 024 הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי 018 JOB 006 025 מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם 018 JOB 006 026 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש 018 JOB 006 027 אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם 018 JOB 006 028 ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב 018 JOB 006 029 שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה 018 JOB 006 030 היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות 018 JOB 007 001 הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו 018 JOB 007 002 כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו 018 JOB 007 003 כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי 018 JOB 007 004 אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף 018 JOB 007 005 לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס 018 JOB 007 006 ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה 018 JOB 007 007 זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב 018 JOB 007 008 לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני 018 JOB 007 009 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (Sheol h7585) 018 JOB 007 010 לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו 018 JOB 007 011 גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי 018 JOB 007 012 הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר 018 JOB 007 013 כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי 018 JOB 007 014 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני 018 JOB 007 015 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי 018 JOB 007 016 מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי 018 JOB 007 017 מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך 018 JOB 007 018 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו 018 JOB 007 019 כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי 018 JOB 007 020 חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא 018 JOB 007 021 ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני 018 JOB 008 001 ויען בלדד השוחי ויאמר 018 JOB 008 002 עד-אן תמלל-אלה ורוח כביר אמרי-פיך 018 JOB 008 003 האל יעות משפט ואם-שדי יעות-צדק 018 JOB 008 004 אם-בניך חטאו-לו וישלחם ביד-פשעם 018 JOB 008 005 אם-אתה תשחר אל-אל ואל-שדי תתחנן 018 JOB 008 006 אם-זך וישר אתה כי-עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך 018 JOB 008 007 והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד 018 JOB 008 008 כי-שאל-נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם 018 JOB 008 009 כי-תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי-ארץ 018 JOB 008 010 הלא-הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים 018 JOB 008 011 היגאה-גמא בלא בצה ישגה-אחו בלי-מים 018 JOB 008 012 עדנו באבו לא יקטף ולפני כל-חציר ייבש 018 JOB 008 013 כן--ארחות כל-שכחי אל ותקות חנף תאבד 018 JOB 008 014 אשר-יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו 018 JOB 008 015 ישען על-ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום 018 JOB 008 016 רטב הוא לפני-שמש ועל גנתו ינקתו תצא 018 JOB 008 017 על-גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה 018 JOB 008 018 אם-יבלענו ממקמו וכחש בו לא ראיתיך 018 JOB 008 019 הן-הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו 018 JOB 008 020 הן-אל לא ימאס-תם ולא-יחזיק ביד-מרעים 018 JOB 008 021 עד-ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה 018 JOB 008 022 שנאיך ילבשו-בשת ואהל רשעים איננו 018 JOB 009 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 009 002 אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל 018 JOB 009 003 אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף 018 JOB 009 004 חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם 018 JOB 009 005 המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו 018 JOB 009 006 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון 018 JOB 009 007 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם 018 JOB 009 008 נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים 018 JOB 009 009 עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן 018 JOB 009 010 עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר 018 JOB 009 011 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו 018 JOB 009 012 הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה 018 JOB 009 013 אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב 018 JOB 009 014 אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו 018 JOB 009 015 אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן 018 JOB 009 016 אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי 018 JOB 009 017 אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם 018 JOB 009 018 לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים 018 JOB 009 019 אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני 018 JOB 009 020 אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני 018 JOB 009 021 תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי 018 JOB 009 022 אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה 018 JOB 009 023 אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג 018 JOB 009 024 ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא 018 JOB 009 025 וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה 018 JOB 009 026 חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל 018 JOB 009 027 אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה 018 JOB 009 028 יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני 018 JOB 009 029 אנכי ארשע למה-זה הבל איגע 018 JOB 009 030 אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי 018 JOB 009 031 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי 018 JOB 009 032 כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט 018 JOB 009 033 לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו 018 JOB 009 034 יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני 018 JOB 009 035 אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי 018 JOB 010 001 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי 018 JOB 010 002 אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני 018 JOB 010 003 הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת 018 JOB 010 004 העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה 018 JOB 010 005 הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר 018 JOB 010 006 כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש 018 JOB 010 007 על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל 018 JOB 010 008 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני 018 JOB 010 009 זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני 018 JOB 010 010 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני 018 JOB 010 011 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני 018 JOB 010 012 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי 018 JOB 010 013 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך 018 JOB 010 014 אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני 018 JOB 010 015 אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי 018 JOB 010 016 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי 018 JOB 010 017 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי 018 JOB 010 018 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני 018 JOB 010 019 כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל 018 JOB 010 020 הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט 018 JOB 010 021 בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות 018 JOB 010 022 ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל 018 JOB 011 001 ויען צפר הנעמתי ויאמר 018 JOB 011 002 הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק 018 JOB 011 003 בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם 018 JOB 011 004 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך 018 JOB 011 005 ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך 018 JOB 011 006 ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך 018 JOB 011 007 החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא 018 JOB 011 008 גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) 018 JOB 011 009 ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים 018 JOB 011 010 אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו 018 JOB 011 011 כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן 018 JOB 011 012 ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד 018 JOB 011 013 אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך 018 JOB 011 014 אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה 018 JOB 011 015 כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא 018 JOB 011 016 כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר 018 JOB 011 017 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה 018 JOB 011 018 ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב 018 JOB 011 019 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים 018 JOB 011 020 ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש 018 JOB 012 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 012 002 אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה 018 JOB 012 003 גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה 018 JOB 012 004 שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים 018 JOB 012 005 לפיד בוז לעשתות שאנן-- נכון למועדי רגל 018 JOB 012 006 ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל-- לאשר הביא אלוה בידו 018 JOB 012 007 ואולם--שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך 018 JOB 012 008 או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים 018 JOB 012 009 מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת 018 JOB 012 010 אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש 018 JOB 012 011 הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו 018 JOB 012 012 בישישים חכמה וארך ימים תבונה 018 JOB 012 013 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה 018 JOB 012 014 הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח 018 JOB 012 015 הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ 018 JOB 012 016 עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה 018 JOB 012 017 מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל 018 JOB 012 018 מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם 018 JOB 012 019 מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף 018 JOB 012 020 מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח 018 JOB 012 021 שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה 018 JOB 012 022 מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות 018 JOB 012 023 משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם 018 JOB 012 024 מסיר--לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך 018 JOB 012 025 ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור 018 JOB 013 001 הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה 018 JOB 013 002 כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם 018 JOB 013 003 אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ 018 JOB 013 004 ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם 018 JOB 013 005 מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה 018 JOB 013 006 שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו 018 JOB 013 007 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה 018 JOB 013 008 הפניו תשאון אם-לאל תריבון 018 JOB 013 009 הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו 018 JOB 013 010 הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון 018 JOB 013 011 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם 018 JOB 013 012 זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם 018 JOB 013 013 החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה 018 JOB 013 014 על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי 018 JOB 013 015 הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח 018 JOB 013 016 גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא 018 JOB 013 017 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם 018 JOB 013 018 הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק 018 JOB 013 019 מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע 018 JOB 013 020 אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר 018 JOB 013 021 כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני 018 JOB 013 022 וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני 018 JOB 013 023 כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני 018 JOB 013 024 למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך 018 JOB 013 025 העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף 018 JOB 013 026 כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי 018 JOB 013 027 ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה 018 JOB 013 028 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש 018 JOB 014 001 אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז 018 JOB 014 002 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד 018 JOB 014 003 אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך 018 JOB 014 004 מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד 018 JOB 014 005 אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר 018 JOB 014 006 שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו 018 JOB 014 007 כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל 018 JOB 014 008 אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו 018 JOB 014 009 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע 018 JOB 014 010 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו 018 JOB 014 011 אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש 018 JOB 014 012 ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם 018 JOB 014 013 מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) 018 JOB 014 014 אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי 018 JOB 014 015 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף 018 JOB 014 016 כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי 018 JOB 014 017 חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני 018 JOB 014 018 ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו 018 JOB 014 019 אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת 018 JOB 014 020 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו 018 JOB 014 021 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו 018 JOB 014 022 אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל 018 JOB 015 001 ויען אליפז התימני ויאמר 018 JOB 015 002 החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו 018 JOB 015 003 הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם 018 JOB 015 004 אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל 018 JOB 015 005 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים 018 JOB 015 006 ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך 018 JOB 015 007 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת 018 JOB 015 008 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה 018 JOB 015 009 מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא 018 JOB 015 010 גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים 018 JOB 015 011 המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך 018 JOB 015 012 מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך 018 JOB 015 013 כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין 018 JOB 015 014 מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה 018 JOB 015 015 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו 018 JOB 015 016 אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה 018 JOB 015 017 אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה 018 JOB 015 018 אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם 018 JOB 015 019 להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם 018 JOB 015 020 כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ 018 JOB 015 021 קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו 018 JOB 015 022 לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב 018 JOB 015 023 נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך 018 JOB 015 024 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור 018 JOB 015 025 כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר 018 JOB 015 026 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו 018 JOB 015 027 כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל 018 JOB 015 028 וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים 018 JOB 015 029 לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם 018 JOB 015 030 לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו 018 JOB 015 031 אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו 018 JOB 015 032 בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה 018 JOB 015 033 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו 018 JOB 015 034 כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד 018 JOB 015 035 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה 018 JOB 016 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 016 002 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם 018 JOB 016 003 הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה 018 JOB 016 004 גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי 018 JOB 016 005 אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך 018 JOB 016 006 אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך 018 JOB 016 007 אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי 018 JOB 016 008 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה 018 JOB 016 009 אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי 018 JOB 016 010 פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון 018 JOB 016 011 יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני 018 JOB 016 012 שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה 018 JOB 016 013 יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי 018 JOB 016 014 יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור 018 JOB 016 015 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני 018 JOB 016 016 פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות 018 JOB 016 017 על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה 018 JOB 016 018 ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי 018 JOB 016 019 גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים 018 JOB 016 020 מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני 018 JOB 016 021 ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו 018 JOB 016 022 כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך 018 JOB 017 001 רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי 018 JOB 017 002 אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני 018 JOB 017 003 שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע 018 JOB 017 004 כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם 018 JOB 017 005 לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה 018 JOB 017 006 והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה 018 JOB 017 007 ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם 018 JOB 017 008 ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר 018 JOB 017 009 ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ 018 JOB 017 010 ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם 018 JOB 017 011 ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי 018 JOB 017 012 לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך 018 JOB 017 013 אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) 018 JOB 017 014 לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה 018 JOB 017 015 ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה 018 JOB 017 016 בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת (Sheol h7585) 018 JOB 018 001 ויען בלדד השחי ויאמר 018 JOB 018 002 עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר 018 JOB 018 003 מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם 018 JOB 018 004 טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו 018 JOB 018 005 גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו 018 JOB 018 006 אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך 018 JOB 018 007 יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו 018 JOB 018 008 כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך 018 JOB 018 009 יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים 018 JOB 018 010 טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב 018 JOB 018 011 סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו 018 JOB 018 012 יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו 018 JOB 018 013 יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות 018 JOB 018 014 ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות 018 JOB 018 015 תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית 018 JOB 018 016 מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו 018 JOB 018 017 זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ 018 JOB 018 018 יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו 018 JOB 018 019 לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו 018 JOB 018 020 על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער 018 JOB 018 021 אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל 018 JOB 019 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 019 002 עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים 018 JOB 019 003 זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי 018 JOB 019 004 ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי 018 JOB 019 005 אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי 018 JOB 019 006 דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף 018 JOB 019 007 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט 018 JOB 019 008 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים 018 JOB 019 009 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי 018 JOB 019 010 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי 018 JOB 019 011 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו 018 JOB 019 012 יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי 018 JOB 019 013 אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני 018 JOB 019 014 חדלו קרובי ומידעי שכחוני 018 JOB 019 015 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם 018 JOB 019 016 לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו 018 JOB 019 017 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני 018 JOB 019 018 גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי 018 JOB 019 019 תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי 018 JOB 019 020 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני 018 JOB 019 021 חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי 018 JOB 019 022 למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו 018 JOB 019 023 מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו 018 JOB 019 024 בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון 018 JOB 019 025 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום 018 JOB 019 026 ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה 018 JOB 019 027 אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי 018 JOB 019 028 כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי 018 JOB 019 029 גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) 018 JOB 020 001 ויען צפר הנעמתי ויאמר 018 JOB 020 002 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי 018 JOB 020 003 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני 018 JOB 020 004 הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ 018 JOB 020 005 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע 018 JOB 020 006 אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע 018 JOB 020 007 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו 018 JOB 020 008 כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה 018 JOB 020 009 עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו 018 JOB 020 010 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו 018 JOB 020 011 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב 018 JOB 020 012 אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו 018 JOB 020 013 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו 018 JOB 020 014 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו 018 JOB 020 015 חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל 018 JOB 020 016 ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה 018 JOB 020 017 אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה 018 JOB 020 018 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס 018 JOB 020 019 כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו 018 JOB 020 020 כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט 018 JOB 020 021 אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו 018 JOB 020 022 במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו 018 JOB 020 023 יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו 018 JOB 020 024 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה 018 JOB 020 025 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים 018 JOB 020 026 כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו 018 JOB 020 027 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו 018 JOB 020 028 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו 018 JOB 020 029 זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל 018 JOB 021 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 021 002 שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם 018 JOB 021 003 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג 018 JOB 021 004 האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי 018 JOB 021 005 פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה 018 JOB 021 006 ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות 018 JOB 021 007 מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל 018 JOB 021 008 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם 018 JOB 021 009 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם 018 JOB 021 010 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל 018 JOB 021 011 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון 018 JOB 021 012 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב 018 JOB 021 013 יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) 018 JOB 021 014 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו 018 JOB 021 015 מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו 018 JOB 021 016 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני 018 JOB 021 017 כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו 018 JOB 021 018 יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה 018 JOB 021 019 אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע 018 JOB 021 020 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה 018 JOB 021 021 כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו 018 JOB 021 022 הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט 018 JOB 021 023 זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו 018 JOB 021 024 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה 018 JOB 021 025 וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה 018 JOB 021 026 יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם 018 JOB 021 027 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו 018 JOB 021 028 כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים 018 JOB 021 029 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו 018 JOB 021 030 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו 018 JOB 021 031 מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו 018 JOB 021 032 והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד 018 JOB 021 033 מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר 018 JOB 021 034 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל 018 JOB 022 001 ויען אליפז התמני ויאמר 018 JOB 022 002 הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל 018 JOB 022 003 החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך 018 JOB 022 004 המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט 018 JOB 022 005 הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך 018 JOB 022 006 כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט 018 JOB 022 007 לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם 018 JOB 022 008 ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה 018 JOB 022 009 אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא 018 JOB 022 010 על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם 018 JOB 022 011 או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך 018 JOB 022 012 הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו 018 JOB 022 013 ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט 018 JOB 022 014 עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך 018 JOB 022 015 הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און 018 JOB 022 016 אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם 018 JOB 022 017 האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו 018 JOB 022 018 והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני 018 JOB 022 019 יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו 018 JOB 022 020 אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש 018 JOB 022 021 הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה 018 JOB 022 022 קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך 018 JOB 022 023 אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך 018 JOB 022 024 ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר 018 JOB 022 025 והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך 018 JOB 022 026 כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך 018 JOB 022 027 תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם 018 JOB 022 028 ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור 018 JOB 022 029 כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע 018 JOB 022 030 ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך 018 JOB 023 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 023 002 גם-היום מרי שחי ידי כבדה על-אנחתי 018 JOB 023 003 מי-יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד-תכונתו 018 JOB 023 004 אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות 018 JOB 023 005 אדעה מלים יענני ואבינה מה-יאמר לי 018 JOB 023 006 הברב-כח יריב עמדי לא אך-הוא ישם בי 018 JOB 023 007 שם--ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי 018 JOB 023 008 הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא-אבין לו 018 JOB 023 009 שמאול בעשתו ולא-אחז יעטף ימין ולא אראה 018 JOB 023 010 כי-ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא 018 JOB 023 011 באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא-אט 018 JOB 023 012 מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי-פיו 018 JOB 023 013 והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש 018 JOB 023 014 כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו 018 JOB 023 015 על-כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו 018 JOB 023 016 ואל הרך לבי ושדי הבהילני 018 JOB 023 017 כי-לא נצמתי מפני-חשך ומפני כסה-אפל 018 JOB 024 001 מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו 018 JOB 024 002 גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו 018 JOB 024 003 חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה 018 JOB 024 004 יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ 018 JOB 024 005 הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים 018 JOB 024 006 בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו 018 JOB 024 007 ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה 018 JOB 024 008 מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור 018 JOB 024 009 יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו 018 JOB 024 010 ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר 018 JOB 024 011 בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו 018 JOB 024 012 מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה 018 JOB 024 013 המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו 018 JOB 024 014 לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב 018 JOB 024 015 ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים 018 JOB 024 016 חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור 018 JOB 024 017 כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות 018 JOB 024 018 קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים 018 JOB 024 019 ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) 018 JOB 024 020 ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה 018 JOB 024 021 רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב 018 JOB 024 022 ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין 018 JOB 024 023 יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם 018 JOB 024 024 רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו 018 JOB 024 025 ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי 018 JOB 025 001 ויען בלדד השחי ויאמר 018 JOB 025 002 המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו 018 JOB 025 003 היש מספר לגדודיו ועל-מי לא-יקום אורהו 018 JOB 025 004 ומה-יצדק אנוש עם-אל ומה-יזכה ילוד אשה 018 JOB 025 005 הן עד-ירח ולא יאהיל וכוכבים לא-זכו בעיניו 018 JOB 025 006 אף כי-אנוש רמה ובן-אדם תולעה 018 JOB 026 001 ויען איוב ויאמר 018 JOB 026 002 מה-עזרת ללא-כח הושעת זרוע לא-עז 018 JOB 026 003 מה-יעצת ללא חכמה ותשיה לרב הודעת 018 JOB 026 004 את-מי הגדת מלין ונשמת-מי יצאה ממך 018 JOB 026 005 הרפאים יחוללו-- מתחת מים ושכניהם 018 JOB 026 006 ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון (Sheol h7585) 018 JOB 026 007 נטה צפון על-תהו תלה ארץ על-בלימה 018 JOB 026 008 צרר-מים בעביו ולא-נבקע ענן תחתם 018 JOB 026 009 מאחז פני-כסה פרשז עליו עננו 018 JOB 026 010 חק-חג על-פני-מים-- עד-תכלית אור עם-חשך 018 JOB 026 011 עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו 018 JOB 026 012 בכחו רגע הים ובתובנתו (ובתבונתו) מחץ רהב 018 JOB 026 013 ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח 018 JOB 026 014 הן-אלה קצות דרכו-- ומה-שמץ דבר נשמע-בו ורעם גבורתו מי יתבונן 018 JOB 027 001 ויסף איוב שאת משלו ויאמר 018 JOB 027 002 חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי 018 JOB 027 003 כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי 018 JOB 027 004 אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה 018 JOB 027 005 חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני 018 JOB 027 006 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי 018 JOB 027 007 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול 018 JOB 027 008 כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו 018 JOB 027 009 הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה 018 JOB 027 010 אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת 018 JOB 027 011 אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד 018 JOB 027 012 הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו 018 JOB 027 013 זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו 018 JOB 027 014 אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם 018 JOB 027 015 שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה 018 JOB 027 016 אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש 018 JOB 027 017 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק 018 JOB 027 018 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר 018 JOB 027 019 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו 018 JOB 027 020 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה 018 JOB 027 021 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו 018 JOB 027 022 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח 018 JOB 027 023 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו 018 JOB 028 001 כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו 018 JOB 028 002 ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה 018 JOB 028 003 קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות 018 JOB 028 004 פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו 018 JOB 028 005 ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש 018 JOB 028 006 מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו 018 JOB 028 007 נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה 018 JOB 028 008 לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל 018 JOB 028 009 בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים 018 JOB 028 010 בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו 018 JOB 028 011 מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור 018 JOB 028 012 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה 018 JOB 028 013 לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים 018 JOB 028 014 תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי 018 JOB 028 015 לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה 018 JOB 028 016 לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר 018 JOB 028 017 לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז 018 JOB 028 018 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים 018 JOB 028 019 לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה 018 JOB 028 020 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה 018 JOB 028 021 ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה 018 JOB 028 022 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה 018 JOB 028 023 אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה 018 JOB 028 024 כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה 018 JOB 028 025 לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה 018 JOB 028 026 בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות 018 JOB 028 027 אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה 018 JOB 028 028 ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה 018 JOB 029 001 ויסף איוב שאת משלו ויאמר 018 JOB 029 002 מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני 018 JOB 029 003 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך 018 JOB 029 004 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי 018 JOB 029 005 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי 018 JOB 029 006 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן 018 JOB 029 007 בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי 018 JOB 029 008 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו 018 JOB 029 009 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם 018 JOB 029 010 קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה 018 JOB 029 011 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני 018 JOB 029 012 כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו 018 JOB 029 013 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן 018 JOB 029 014 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי 018 JOB 029 015 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני 018 JOB 029 016 אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו 018 JOB 029 017 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף 018 JOB 029 018 ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים 018 JOB 029 019 שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי 018 JOB 029 020 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף 018 JOB 029 021 לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי 018 JOB 029 022 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי 018 JOB 029 023 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש 018 JOB 029 024 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון 018 JOB 029 025 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם 018 JOB 030 001 ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני 018 JOB 030 002 גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח 018 JOB 030 003 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה 018 JOB 030 004 הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם 018 JOB 030 005 מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב 018 JOB 030 006 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים 018 JOB 030 007 בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו 018 JOB 030 008 בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ 018 JOB 030 009 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה 018 JOB 030 010 תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק 018 JOB 030 011 כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו 018 JOB 030 012 על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם 018 JOB 030 013 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו 018 JOB 030 014 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו 018 JOB 030 015 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי 018 JOB 030 016 ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני 018 JOB 030 017 לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון 018 JOB 030 018 ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני 018 JOB 030 019 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר 018 JOB 030 020 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי 018 JOB 030 021 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני 018 JOB 030 022 תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) 018 JOB 030 023 כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי 018 JOB 030 024 אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע 018 JOB 030 025 אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון 018 JOB 030 026 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל 018 JOB 030 027 מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני 018 JOB 030 028 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע 018 JOB 030 029 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה 018 JOB 030 030 עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב 018 JOB 030 031 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים 018 JOB 031 001 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה 018 JOB 031 002 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים 018 JOB 031 003 הלא-איד לעול ונכר לפעלי און 018 JOB 031 004 הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור 018 JOB 031 005 אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי 018 JOB 031 006 ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי 018 JOB 031 007 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום 018 JOB 031 008 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו 018 JOB 031 009 אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי 018 JOB 031 010 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין 018 JOB 031 011 כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים 018 JOB 031 012 כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש 018 JOB 031 013 אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי 018 JOB 031 014 ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו 018 JOB 031 015 הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד 018 JOB 031 016 אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה 018 JOB 031 017 ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה 018 JOB 031 018 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה 018 JOB 031 019 אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון 018 JOB 031 020 אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם 018 JOB 031 021 אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי 018 JOB 031 022 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר 018 JOB 031 023 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל 018 JOB 031 024 אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי 018 JOB 031 025 אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי 018 JOB 031 026 אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך 018 JOB 031 027 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי 018 JOB 031 028 גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל 018 JOB 031 029 אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע 018 JOB 031 030 ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו 018 JOB 031 031 אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע 018 JOB 031 032 בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח 018 JOB 031 033 אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני 018 JOB 031 034 כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח 018 JOB 031 035 מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי 018 JOB 031 036 אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי 018 JOB 031 037 מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו 018 JOB 031 038 אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון 018 JOB 031 039 אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי 018 JOB 031 040 תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב 018 JOB 032 001 וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו 018 JOB 032 002 ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים 018 JOB 032 003 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב 018 JOB 032 004 ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים 018 JOB 032 005 וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו 018 JOB 032 006 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם 018 JOB 032 007 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה 018 JOB 032 008 אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם 018 JOB 032 009 לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט 018 JOB 032 010 לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני 018 JOB 032 011 הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין 018 JOB 032 012 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם 018 JOB 032 013 פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש 018 JOB 032 014 ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו 018 JOB 032 015 חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים 018 JOB 032 016 והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד 018 JOB 032 017 אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני 018 JOB 032 018 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני 018 JOB 032 019 הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע 018 JOB 032 020 אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה 018 JOB 032 021 אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה 018 JOB 032 022 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני 018 JOB 033 001 ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה 018 JOB 033 002 הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי 018 JOB 033 003 ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו 018 JOB 033 004 רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני 018 JOB 033 005 אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה 018 JOB 033 006 הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני 018 JOB 033 007 הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד 018 JOB 033 008 אך אמרת באזני וקול מלין אשמע 018 JOB 033 009 זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי 018 JOB 033 010 הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו 018 JOB 033 011 ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי 018 JOB 033 012 הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש 018 JOB 033 013 מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה 018 JOB 033 014 כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה 018 JOB 033 015 בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב 018 JOB 033 016 אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם 018 JOB 033 017 להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה 018 JOB 033 018 יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח 018 JOB 033 019 והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן 018 JOB 033 020 וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה 018 JOB 033 021 יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו 018 JOB 033 022 ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים 018 JOB 033 023 אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו 018 JOB 033 024 ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר 018 JOB 033 025 רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו 018 JOB 033 026 יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו 018 JOB 033 027 ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי 018 JOB 033 028 פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה 018 JOB 033 029 הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר 018 JOB 033 030 להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים 018 JOB 033 031 הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר 018 JOB 033 032 אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך 018 JOB 033 033 אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה 018 JOB 034 001 ויען אליהוא ויאמר 018 JOB 034 002 שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי 018 JOB 034 003 כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל 018 JOB 034 004 משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב 018 JOB 034 005 כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי 018 JOB 034 006 על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע 018 JOB 034 007 מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים 018 JOB 034 008 וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע 018 JOB 034 009 כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים 018 JOB 034 010 לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול 018 JOB 034 011 כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו 018 JOB 034 012 אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט 018 JOB 034 013 מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה 018 JOB 034 014 אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף 018 JOB 034 015 יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב 018 JOB 034 016 ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי 018 JOB 034 017 האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע 018 JOB 034 018 האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים 018 JOB 034 019 אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם 018 JOB 034 020 רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד 018 JOB 034 021 כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה 018 JOB 034 022 אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און 018 JOB 034 023 כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט 018 JOB 034 024 ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם 018 JOB 034 025 לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו 018 JOB 034 026 תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים 018 JOB 034 027 אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו 018 JOB 034 028 להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע 018 JOB 034 029 והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד 018 JOB 034 030 ממלך אדם חנף-- ממקשי עם 018 JOB 034 031 כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל 018 JOB 034 032 בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף 018 JOB 034 033 המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר 018 JOB 034 034 אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי 018 JOB 034 035 איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל 018 JOB 034 036 אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און 018 JOB 034 037 כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל 018 JOB 035 001 ויען אליהו ויאמר 018 JOB 035 002 הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל 018 JOB 035 003 כי-תאמר מה-יסכן-לך מה-אעיל מחטאתי 018 JOB 035 004 אני אשיבך מלין-- ואת-רעיך עמך 018 JOB 035 005 הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך 018 JOB 035 006 אם-חטאת מה-תפעל-בו ורבו פשעיך מה-תעשה-לו 018 JOB 035 007 אם-צדקת מה-תתן-לו או מה-מידך יקח 018 JOB 035 008 לאיש-כמוך רשעך ולבן-אדם צדקתך 018 JOB 035 009 מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים 018 JOB 035 010 ולא-אמר--איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה 018 JOB 035 011 מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו 018 JOB 035 012 שם יצעקו ולא יענה-- מפני גאון רעים 018 JOB 035 013 אך-שוא לא-ישמע אל ושדי לא ישורנה 018 JOB 035 014 אף כי-תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו 018 JOB 035 015 ועתה--כי-אין פקד אפו ולא-ידע בפש מאד 018 JOB 035 016 ואיוב הבל יפצה-פיהו בבלי-דעת מלין יכבר 018 JOB 036 001 ויסף אליהוא ויאמר 018 JOB 036 002 כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים 018 JOB 036 003 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק 018 JOB 036 004 כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך 018 JOB 036 005 הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב 018 JOB 036 006 לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן 018 JOB 036 007 לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו 018 JOB 036 008 ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני 018 JOB 036 009 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו 018 JOB 036 010 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון 018 JOB 036 011 אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים 018 JOB 036 012 ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת 018 JOB 036 013 וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם 018 JOB 036 014 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים 018 JOB 036 015 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם 018 JOB 036 016 ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן 018 JOB 036 017 ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו 018 JOB 036 018 כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך 018 JOB 036 019 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח 018 JOB 036 020 אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם 018 JOB 036 021 השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני 018 JOB 036 022 הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה 018 JOB 036 023 מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה 018 JOB 036 024 זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים 018 JOB 036 025 כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק 018 JOB 036 026 הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר 018 JOB 036 027 כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו 018 JOB 036 028 אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב 018 JOB 036 029 אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו 018 JOB 036 030 הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה 018 JOB 036 031 כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר 018 JOB 036 032 על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע 018 JOB 036 033 יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה 018 JOB 037 001 אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו 018 JOB 037 002 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא 018 JOB 037 003 תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ 018 JOB 037 004 אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו 018 JOB 037 005 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע 018 JOB 037 006 כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו 018 JOB 037 007 ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו 018 JOB 037 008 ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן 018 JOB 037 009 מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה 018 JOB 037 010 מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק 018 JOB 037 011 אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו 018 JOB 037 012 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה 018 JOB 037 013 אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו 018 JOB 037 014 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל 018 JOB 037 015 התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו 018 JOB 037 016 התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים 018 JOB 037 017 אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום 018 JOB 037 018 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק 018 JOB 037 019 הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך 018 JOB 037 020 היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע 018 JOB 037 021 ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם 018 JOB 037 022 מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד 018 JOB 037 023 שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה 018 JOB 037 024 לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב 018 JOB 038 001 ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר 018 JOB 038 002 מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת 018 JOB 038 003 אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני 018 JOB 038 004 איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה 018 JOB 038 005 מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו 018 JOB 038 006 על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה 018 JOB 038 007 ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים 018 JOB 038 008 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא 018 JOB 038 009 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו 018 JOB 038 010 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים 018 JOB 038 011 ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך 018 JOB 038 012 המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו 018 JOB 038 013 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה 018 JOB 038 014 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש 018 JOB 038 015 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר 018 JOB 038 016 הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת 018 JOB 038 017 הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה 018 JOB 038 018 התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה 018 JOB 038 019 אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו 018 JOB 038 020 כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו 018 JOB 038 021 ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים 018 JOB 038 022 הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה 018 JOB 038 023 אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה 018 JOB 038 024 אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ 018 JOB 038 025 מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות 018 JOB 038 026 להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו 018 JOB 038 027 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא 018 JOB 038 028 היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל 018 JOB 038 029 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו 018 JOB 038 030 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו 018 JOB 038 031 התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח 018 JOB 038 032 התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם 018 JOB 038 033 הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ 018 JOB 038 034 התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך 018 JOB 038 035 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו 018 JOB 038 036 מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה 018 JOB 038 037 מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב 018 JOB 038 038 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו 018 JOB 038 039 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא 018 JOB 038 040 כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב 018 JOB 038 041 מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל 018 JOB 039 001 הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר 018 JOB 039 002 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה 018 JOB 039 003 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה 018 JOB 039 004 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו 018 JOB 039 005 מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח 018 JOB 039 006 אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה 018 JOB 039 007 ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע 018 JOB 039 008 יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש 018 JOB 039 009 היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך 018 JOB 039 010 התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך 018 JOB 039 011 התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך 018 JOB 039 012 התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף 018 JOB 039 013 כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה 018 JOB 039 014 כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם 018 JOB 039 015 ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה 018 JOB 039 016 הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד 018 JOB 039 017 כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה 018 JOB 039 018 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו 018 JOB 039 019 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה 018 JOB 039 020 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה 018 JOB 039 021 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק 018 JOB 039 022 ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב 018 JOB 039 023 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון 018 JOB 039 024 ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר 018 JOB 039 025 בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה 018 JOB 039 026 המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן 018 JOB 039 027 אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו 018 JOB 039 028 סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה 018 JOB 039 029 משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו 018 JOB 039 030 ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא 018 JOB 040 001 ויען יהוה את-איוב ויאמר 018 JOB 040 002 הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה 018 JOB 040 003 ויען איוב את-יהוה ויאמר 018 JOB 040 004 הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי 018 JOB 040 005 אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף 018 JOB 040 006 ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר 018 JOB 040 007 אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני 018 JOB 040 008 האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק 018 JOB 040 009 ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם 018 JOB 040 010 עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש 018 JOB 040 011 הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו 018 JOB 040 012 ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם 018 JOB 040 013 טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון 018 JOB 040 014 וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך 018 JOB 040 015 הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל 018 JOB 040 016 הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו 018 JOB 040 017 יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו 018 JOB 040 018 עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל 018 JOB 040 019 הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו 018 JOB 040 020 כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם 018 JOB 040 021 תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה 018 JOB 040 022 יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל 018 JOB 040 023 הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו 018 JOB 040 024 בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף 018 JOB 041 001 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו 018 JOB 041 002 התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו 018 JOB 041 003 הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות 018 JOB 041 004 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם 018 JOB 041 005 התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך 018 JOB 041 006 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים 018 JOB 041 007 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו 018 JOB 041 008 שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף 018 JOB 041 009 הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל 018 JOB 041 010 לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב 018 JOB 041 011 מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא 018 JOB 041 012 לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו 018 JOB 041 013 מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא 018 JOB 041 014 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה 018 JOB 041 015 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר 018 JOB 041 016 אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם 018 JOB 041 017 איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו 018 JOB 041 018 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר 018 JOB 041 019 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו 018 JOB 041 020 מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן 018 JOB 041 021 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא 018 JOB 041 022 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה 018 JOB 041 023 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט 018 JOB 041 024 לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית 018 JOB 041 025 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו 018 JOB 041 026 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה 018 JOB 041 027 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה 018 JOB 041 028 לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע 018 JOB 041 029 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון 018 JOB 041 030 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט 018 JOB 041 031 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה 018 JOB 041 032 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה 018 JOB 041 033 אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת 018 JOB 041 034 את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ 018 JOB 042 001 ויען איוב את-יהוה ויאמר 018 JOB 042 002 ידעת (ידעתי) כי-כל תוכל ולא-יבצר ממך מזמה 018 JOB 042 003 מי זה מעלים עצה-- בלי-דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע 018 JOB 042 004 שמע-נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני 018 JOB 042 005 לשמע-אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך # # BOOK 019 PSA Psalms תהילים 019 PSA 001 001 אשרי האיש-- אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב 019 PSA 001 002 כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה 019 PSA 001 003 והיה-- כעץ שתול על-פלגי-מים אשר פריו יתן בעתו--ועלהו לא-יבול וכל אשר-יעשה יצליח 019 PSA 001 004 לא-כן הרשעים כי אם-כמץ אשר-תדפנו רוח 019 PSA 001 005 על-כן לא-יקמו רשעים--במשפט וחטאים בעדת צדיקים 019 PSA 001 006 כי-יודע יהוה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד 019 PSA 002 001 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק 019 PSA 002 002 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו 019 PSA 002 003 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו 019 PSA 002 004 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו 019 PSA 002 005 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו 019 PSA 002 006 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי 019 PSA 002 007 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך 019 PSA 002 008 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ 019 PSA 002 009 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם 019 PSA 002 010 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ 019 PSA 002 011 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה 019 PSA 002 012 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו 019 PSA 003 001 מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ב יהוה מה-רבו צרי רבים קמים עלי 019 PSA 003 002 רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה 019 PSA 003 003 ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי 019 PSA 003 004 קולי אל-יהוה אקרא ויענני מהר קדשו סלה 019 PSA 003 005 אני שכבתי ואישנה הקיצותי--כי יהוה יסמכני 019 PSA 003 006 לא-אירא מרבבות עם-- אשר סביב שתו עלי 019 PSA 003 007 קומה יהוה הושיעני אלהי-- כי-הכית את-כל-איבי לחי שני רשעים שברת 019 PSA 003 008 ליהוה הישועה על-עמך ברכתך סלה 019 PSA 004 001 למנצח בנגינות מזמור לדוד ב בקראי ענני אלהי צדקי--בצר הרחבת לי חנני ושמע תפלתי 019 PSA 004 002 בני איש עד-מה כבודי לכלמה--תאהבון ריק תבקשו כזב סלה 019 PSA 004 003 ודעו--כי-הפלה יהוה חסיד לו יהוה ישמע בקראי אליו 019 PSA 004 004 רגזו ואל-תחטאו אמרו בלבבכם על-משכבכם ודמו סלה 019 PSA 004 005 זבחו זבחי-צדק ובטחו אל-יהוה 019 PSA 004 006 רבים אמרים מי-יראנו-טוב נסה עלינו אור פניך יהוה 019 PSA 004 007 נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו 019 PSA 004 008 בשלום יחדו אשכבה ואישן כי-אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני 019 PSA 005 001 למנצח אל-הנחילות מזמור לדוד ב אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי 019 PSA 005 002 הקשיבה לקול שועי--מלכי ואלהי כי-אליך אתפלל 019 PSA 005 003 יהוה--בקר תשמע קולי בקר אערך-לך ואצפה 019 PSA 005 004 כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע 019 PSA 005 005 לא-יתיצבו הוללים לנגד עיניך שנאת כל-פעלי און 019 PSA 005 006 תאבד דברי כזב איש-דמים ומרמה יתעב יהוה 019 PSA 005 007 ואני--ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל-היכל-קדשך ביראתך 019 PSA 005 008 יהוה נחני בצדקתך--למען שוררי הושר (הישר) לפני דרכך 019 PSA 005 009 כי אין בפיהו נכונה--קרבם הוות קבר-פתוח גרנם לשונם יחליקון 019 PSA 005 010 האשימם אלהים-- יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו-- כי-מרו בך 019 PSA 005 011 וישמחו כל-חוסי בך לעולם ירננו-- ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך 019 PSA 005 012 כי-אתה תברך צדיק יהוה--כצנה רצון תעטרנו 019 PSA 006 001 למנצח בנגינות על-השמינית מזמור לדוד ב יהוה אל-באפך תוכיחני ואל-בחמתך תיסרני 019 PSA 006 002 חנני יהוה כי אמלל-אני רפאני יהוה--כי נבהלו עצמי 019 PSA 006 003 ונפשי נבהלה מאד ואת (ואתה) יהוה עד-מתי 019 PSA 006 004 שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך 019 PSA 006 005 כי אין במות זכרך בשאול מי יודה-לך (Sheol h7585) 019 PSA 006 006 יגעתי באנחתי--אשחה בכל-לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה 019 PSA 006 007 עששה מכעס עיני עתקה בכל-צוררי 019 PSA 006 008 סורו ממני כל-פעלי און כי-שמע יהוה קול בכיי 019 PSA 006 009 שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח 019 PSA 006 010 יבשו ויבהלו מאד--כל-איבי ישבו יבשו רגע 019 PSA 007 001 שגיון לדוד אשר-שר ליהוה--על-דברי-כוש בן-ימיני ב יהוה אלהי בך חסיתי הושיעני מכל-רדפי והצילני 019 PSA 007 002 פן-יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל 019 PSA 007 003 יהוה אלהי אם-עשיתי זאת אם-יש-עול בכפי 019 PSA 007 004 אם-גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם 019 PSA 007 005 ירדף אויב נפשי וישג--וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה 019 PSA 007 006 קומה יהוה באפך--הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית 019 PSA 007 007 ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה 019 PSA 007 008 יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי 019 PSA 007 009 יגמר נא רע רשעים-- ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות-- אלהים צדיק 019 PSA 007 010 מגני על-אלהים מושיע ישרי-לב 019 PSA 007 011 אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל-יום 019 PSA 007 012 אם-לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה 019 PSA 007 013 ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל 019 PSA 007 014 הנה יחבל-און והרה עמל וילד שקר 019 PSA 007 015 בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל 019 PSA 007 016 ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד 019 PSA 007 017 אודה יהוה כצדקו ואזמרה שם-יהוה עליון 019 PSA 008 001 למנצח על-הגתית מזמור לדוד ב יהוה אדנינו-- מה-אדיר שמך בכל-הארץ אשר תנה הודך על-השמים 019 PSA 008 002 מפי עוללים וינקים-- יסדת-עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם 019 PSA 008 003 כי-אראה שמיך מעשה אצבעתיך-- ירח וכוכבים אשר כוננתה 019 PSA 008 004 מה-אנוש כי-תזכרנו ובן-אדם כי תפקדנו 019 PSA 008 005 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו 019 PSA 008 006 תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת-רגליו 019 PSA 008 007 צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי 019 PSA 008 008 צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים 019 PSA 008 009 יהוה אדנינו מה-אדיר שמך בכל-הארץ 019 PSA 009 001 למנצח על-מות לבן מזמור לדוד ב אודה יהוה בכל-לבי אספרה כל-נפלאותיך 019 PSA 009 002 אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון 019 PSA 009 003 בשוב-אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך 019 PSA 009 004 כי-עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק 019 PSA 009 005 גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד 019 PSA 009 006 האויב תמו חרבות--לנצח וערים נתשת--אבד זכרם המה 019 PSA 009 007 ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו 019 PSA 009 008 והוא ישפט-תבל בצדק ידין לאמים במישרים 019 PSA 009 009 ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה 019 PSA 009 010 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא-עזבת דרשיך יהוה 019 PSA 009 011 זמרו--ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו 019 PSA 009 012 כי-דרש דמים אותם זכר לא-שכח צעקת עניים (ענוים) 019 PSA 009 013 חננני יהוה--ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות 019 PSA 009 014 למען אספרה כל-תהלתיך בשערי בת-ציון--אגילה בישועתך 019 PSA 009 015 טבעו גוים בשחת עשו ברשת-זו טמנו נלכדה רגלם 019 PSA 009 016 נודע יהוה--משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה 019 PSA 009 017 ישובו רשעים לשאולה כל-גוים שכחי אלהים (Sheol h7585) 019 PSA 009 018 כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים (עניים) תאבד לעד 019 PSA 009 019 קומה יהוה אל-יעז אנוש ישפטו גוים על-פניך 019 PSA 009 020 שיתה יהוה מורה--להם ידעו גוים--אנוש המה סלה 019 PSA 010 001 למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה 019 PSA 010 002 בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו 019 PSA 010 003 כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה 019 PSA 010 004 רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו 019 PSA 010 005 יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם 019 PSA 010 006 אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע 019 PSA 010 007 אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון 019 PSA 010 008 ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו 019 PSA 010 009 יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו 019 PSA 010 010 ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) 019 PSA 010 011 אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח 019 PSA 010 012 קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) 019 PSA 010 013 על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש 019 PSA 010 014 ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר 019 PSA 010 015 שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא 019 PSA 010 016 יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו 019 PSA 010 017 תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך 019 PSA 010 018 לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ 019 PSA 011 001 למנצח לדוד ביהוה חסיתי--איך תאמרו לנפשי נודו (נודי) הרכם צפור 019 PSA 011 002 כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על-יתר-- לירות במו-אפל לישרי-לב 019 PSA 011 003 כי השתות יהרסון-- צדיק מה-פעל 019 PSA 011 004 יהוה בהיכל קדשו-- יהוה בשמים כסאו עיניו יחזו-- עפעפיו יבחנו בני אדם 019 PSA 011 005 יהוה צדיק יבחן ורשע ואהב חמס--שנאה נפשו 019 PSA 011 006 ימטר על-רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות--מנת כוסם 019 PSA 011 007 כי-צדיק יהוה צדקות אהב ישר יחזו פנימו 019 PSA 012 001 למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם 019 PSA 012 002 שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו 019 PSA 012 003 יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות 019 PSA 012 004 אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו 019 PSA 012 005 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו 019 PSA 012 006 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים 019 PSA 012 007 אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם 019 PSA 012 008 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם 019 PSA 013 001 למנצח מזמור לדוד 019 PSA 013 002 עד-אנה יהוה תשכחני נצח עד-אנה תסתיר את-פניך ממני 019 PSA 013 003 עד-אנה אשית עצות בנפשי-- יגון בלבבי יומם עד-אנה ירום איבי עלי 019 PSA 013 004 הביטה ענני יהוה אלהי האירה עיני פן-אישן המות 019 PSA 013 005 פן-יאמר איבי יכלתיו צרי יגילו כי אמוט 019 PSA 013 006 ואני בחסדך בטחתי-- יגל לבי בישועתך אשירה ליהוה כי גמל עלי 019 PSA 014 001 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב 019 PSA 014 002 יהוה-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים 019 PSA 014 003 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה-טוב--אין גם-אחד 019 PSA 014 004 הלא ידעו כל-פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו 019 PSA 014 005 שם פחדו פחד כי-אלהים בדור צדיק 019 PSA 014 006 עצת-עני תבישו כי יהוה מחסהו 019 PSA 014 007 מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל 019 PSA 015 001 מזמור לדוד יהוה מי-יגור באהלך מי-ישכן בהר קדשך 019 PSA 015 002 הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו 019 PSA 015 003 לא-רגל על-לשנו--לא-עשה לרעהו רעה וחרפה לא-נשא על-קרבו 019 PSA 015 004 נבזה בעיניו נמאס-- ואת-יראי יהוה יכבד נשבע להרע ולא ימר 019 PSA 015 005 כספו לא-נתן בנשך-- ושחד על-נקי לא לקח עשה-אלה-- לא ימוט לעולם 019 PSA 016 001 מכתם לדוד שמרני אל כי-חסיתי בך 019 PSA 016 002 אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל-עליך 019 PSA 016 003 לקדושים אשר-בארץ המה ואדירי כל-חפצי-בם 019 PSA 016 004 ירבו עצבותם אחר מהרו בל-אסיך נסכיהם מדם ובל-אשא את-שמותם על-שפתי 019 PSA 016 005 יהוה מנת-חלקי וכוסי-- אתה תומיך גורלי 019 PSA 016 006 חבלים נפלו-לי בנעמים אף-נחלת שפרה עלי 019 PSA 016 007 אברך--את-יהוה אשר יעצני אף-לילות יסרוני כליותי 019 PSA 016 008 שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל-אמוט 019 PSA 016 009 לכן שמח לבי--ויגל כבודי אף-בשרי ישכן לבטח 019 PSA 016 010 כי לא-תעזב נפשי לשאול לא-תתן חסידך לראות שחת (Sheol h7585) 019 PSA 016 011 תודיעני ארח חיים שבע שמחות את-פניך נעמות בימינך נצח 019 PSA 017 001 תפלה לדוד שמעה יהוה צדק-- הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה 019 PSA 017 002 מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים 019 PSA 017 003 בחנת לבי פקדת לילה-- צרפתני בל-תמצא זמתי בל-יעבר-פי 019 PSA 017 004 לפעלות אדם בדבר שפתיך-- אני שמרתי ארחות פריץ 019 PSA 017 005 תמך אשרי במעגלותיך בל-נמוטו פעמי 019 PSA 017 006 אני-קראתיך כי-תענני אל הט-אזנך לי שמע אמרתי 019 PSA 017 007 הפלה חסדיך מושיע חוסים-- ממתקוממים בימינך 019 PSA 017 008 שמרני כאישון בת-עין בצל כנפיך תסתירני 019 PSA 017 009 מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי 019 PSA 017 010 חלבמו סגרו פימו דברו בגאות 019 PSA 017 011 אשרינו עתה סבבוני (סבבונו) עיניהם ישיתו לנטות בארץ 019 PSA 017 012 דמינו--כאריה יכסוף לטרף וככפיר ישב במסתרים 019 PSA 017 013 קומה יהוה-- קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך 019 PSA 017 014 ממתים ידך יהוה ממתים מחלד-- חלקם בחיים וצפינך (וצפונך) תמלא בטנם ישבעו בנים-- והניחו יתרם לעולליהם 019 PSA 017 015 אני--בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך 019 PSA 018 001 למנצח לעבד יהוה--לדוד אשר דבר ליהוה את-דברי השירה הזאת-- ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו ומיד שאול ב ויאמר-- ארחמך יהוה חזקי 019 PSA 018 002 יהוה סלעי ומצודתי-- ומפלטי אלי צורי אחסה-בו מגני וקרן-ישעי משגבי 019 PSA 018 003 מהלל אקרא יהוה ומן-איבי אושע 019 PSA 018 004 אפפוני חבלי-מות ונחלי בליעל יבעתוני 019 PSA 018 005 חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות (Sheol h7585) 019 PSA 018 006 בצר-לי אקרא יהוה-- ואל-אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו 019 PSA 018 007 ותגעש ותרעש הארץ-- ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי-חרה לו 019 PSA 018 008 עלה עשן באפו-- ואש-מפיו תאכל גחלים בערו ממנו 019 PSA 018 009 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו 019 PSA 018 010 וירכב על-כרוב ויעף וידא על-כנפי-רוח 019 PSA 018 011 ישת חשך סתרו-- סביבותיו סכתו חשכת-מים עבי שחקים 019 PSA 018 012 מנגה נגדו עביו עברו--ברד וגחלי-אש 019 PSA 018 013 וירעם בשמים יהוה--ועליון יתן קלו ברד וגחלי-אש 019 PSA 018 014 וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם 019 PSA 018 015 ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה-- מנשמת רוח אפך 019 PSA 018 016 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים 019 PSA 018 017 יצילני מאיבי עז ומשנאי כי-אמצו ממני 019 PSA 018 018 יקדמוני ביום-אידי ויהי-יהוה למשען לי 019 PSA 018 019 ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי 019 PSA 018 020 יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי 019 PSA 018 021 כי-שמרתי דרכי יהוה ולא-רשעתי מאלהי 019 PSA 018 022 כי כל-משפטיו לנגדי וחקתיו לא-אסיר מני 019 PSA 018 023 ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני 019 PSA 018 024 וישב-יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו 019 PSA 018 025 עם-חסיד תתחסד עם-גבר תמים תתמם 019 PSA 018 026 עם-נבר תתברר ועם-עקש תתפתל 019 PSA 018 027 כי-אתה עם-עני תושיע ועינים רמות תשפיל 019 PSA 018 028 כי-אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי 019 PSA 018 029 כי-בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג-שור 019 PSA 018 030 האל תמים דרכו אמרת-יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו 019 PSA 018 031 כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו 019 PSA 018 032 האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי 019 PSA 018 033 משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני 019 PSA 018 034 מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת-נחושה זרועתי 019 PSA 018 035 ותתן-לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני 019 PSA 018 036 תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי 019 PSA 018 037 ארדוף אויבי ואשיגם ולא-אשוב עד-כלותם 019 PSA 018 038 אמחצם ולא-יכלו קום יפלו תחת רגלי 019 PSA 018 039 ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי 019 PSA 018 040 ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם 019 PSA 018 041 ישועו ואין-מושיע על-יהוה ולא ענם 019 PSA 018 042 ואשחקם כעפר על-פני-רוח כטיט חוצות אריקם 019 PSA 018 043 תפלטני מריבי-עם תשימני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדוני 019 PSA 018 044 לשמע אזן ישמעו לי בני-נכר יכחשו-לי 019 PSA 018 045 בני-נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם 019 PSA 018 046 חי-יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי 019 PSA 018 047 האל--הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי 019 PSA 018 048 מפלטי מאיבי אף מן-קמי תרוממני מאיש חמס תצילני 019 PSA 018 049 על-כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה 019 PSA 018 050 מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו--לדוד ולזרעו עד-עולם 019 PSA 019 001 למנצח מזמור לדוד ב השמים מספרים כבוד-אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע 019 PSA 019 002 יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה-דעת 019 PSA 019 003 אין-אמר ואין דברים בלי נשמע קולם 019 PSA 019 004 בכל-הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם-אהל בהם 019 PSA 019 005 והוא--כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח 019 PSA 019 006 מקצה השמים מוצאו--ותקופתו על-קצותם ואין נסתר מחמתו 019 PSA 019 007 תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי 019 PSA 019 008 פקודי יהוה ישרים משמחי-לב מצות יהוה ברה מאירת עינים 019 PSA 019 009 יראת יהוה טהורה--עומדת לעד משפטי-יהוה אמת צדקו יחדו 019 PSA 019 010 הנחמדים--מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים 019 PSA 019 011 גם-עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב 019 PSA 019 012 שגיאות מי-יבין מנסתרות נקני 019 PSA 019 013 גם מזדים חשך עבדך-- אל-ימשלו-בי אז איתם ונקיתי מפשע רב 019 PSA 019 014 יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי 019 PSA 020 001 למנצח מזמור לדוד ב יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב 019 PSA 020 002 ישלח-עזרך מקדש ומציון יסעדך 019 PSA 020 003 יזכר כל-מנחתך ועולתך ידשנה סלה 019 PSA 020 004 יתן-לך כלבבך וכל-עצתך ימלא 019 PSA 020 005 נרננה בישועתך-- ובשם-אלהינו נדגל ימלא יהוה כל-משאלותיך 019 PSA 020 006 עתה ידעתי-- כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו-- בגברות ישע ימינו 019 PSA 020 007 אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם-יהוה אלהינו נזכיר 019 PSA 020 008 המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד 019 PSA 020 009 יהוה הושיעה המלך יעננו ביום-קראנו 019 PSA 021 001 למנצח מזמור לדוד ב יהוה בעזך ישמח-מלך ובישועתך מה-יגיל (יגל) מאד 019 PSA 021 002 תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל-מנעת סלה 019 PSA 021 003 כי-תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז 019 PSA 021 004 חיים שאל ממך--נתתה לו ארך ימים עולם ועד 019 PSA 021 005 גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו 019 PSA 021 006 כי-תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את-פניך 019 PSA 021 007 כי-המלך בטח ביהוה ובחסד עליון בל-ימוט 019 PSA 021 008 תמצא ידך לכל-איביך ימינך תמצא שנאיך 019 PSA 021 009 תשיתמו כתנור אש-- לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש 019 PSA 021 010 פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם 019 PSA 021 011 כי-נטו עליך רעה חשבו מזמה בל-יוכלו 019 PSA 021 012 כי תשיתמו שכם במיתריך תכונן על-פניהם 019 PSA 021 013 רומה יהוה בעזך נשירה ונזמרה גבורתך 019 PSA 022 001 למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי 019 PSA 022 002 אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי 019 PSA 022 003 ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל 019 PSA 022 004 בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו 019 PSA 022 005 אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו 019 PSA 022 006 ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם 019 PSA 022 007 כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש 019 PSA 022 008 גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו 019 PSA 022 009 כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי 019 PSA 022 010 עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה 019 PSA 022 011 אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר 019 PSA 022 012 סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני 019 PSA 022 013 פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג 019 PSA 022 014 כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי 019 PSA 022 015 יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני 019 PSA 022 016 כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי 019 PSA 022 017 אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי 019 PSA 022 018 יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל 019 PSA 022 019 ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה 019 PSA 022 020 הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי 019 PSA 022 021 הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני 019 PSA 022 022 אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך 019 PSA 022 023 יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל 019 PSA 022 024 כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע 019 PSA 022 025 מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו 019 PSA 022 026 יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד 019 PSA 022 027 יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים 019 PSA 022 028 כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים 019 PSA 022 029 אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה 019 PSA 022 030 זרע יעבדנו יספר לאדני לדור 019 PSA 022 031 יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה 019 PSA 023 001 מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר 019 PSA 023 002 בנאות דשא ירביצני על-מי מנחות ינהלני 019 PSA 023 003 נפשי ישובב ינחני במעגלי-צדק למען שמו 019 PSA 023 004 גם כי-אלך בגיא צלמות לא-אירא רע-- כי-אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני 019 PSA 023 005 תערך לפני שלחן-- נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה 019 PSA 023 006 אך טוב וחסד ירדפוני-- כל-ימי חיי ושבתי בבית-יהוה לארך ימים 019 PSA 024 001 לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה 019 PSA 024 002 כי-הוא על-ימים יסדה ועל-נהרות יכוננה 019 PSA 024 003 מי-יעלה בהר-יהוה ומי-יקום במקום קדשו 019 PSA 024 004 נקי כפים ובר-לבב אשר לא-נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה 019 PSA 024 005 ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו 019 PSA 024 006 זה דור דרשו מבקשי פניך יעקב סלה 019 PSA 024 007 שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד 019 PSA 024 008 מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה 019 PSA 024 009 שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד 019 PSA 024 010 מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות-- הוא מלך הכבוד סלה 019 PSA 025 001 לדוד אליך יהוה נפשי אשא 019 PSA 025 002 אלהי--בך בטחתי אל-אבושה אל-יעלצו אויבי לי 019 PSA 025 003 גם כל-קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם 019 PSA 025 004 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני 019 PSA 025 005 הדריכני באמתך ולמדני-- כי-אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל-היום 019 PSA 025 006 זכר-רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה 019 PSA 025 007 חטאות נעורי ופשעי-- אל-תזכר כחסדך זכר-לי-אתה-- למען טובך יהוה 019 PSA 025 008 טוב-וישר יהוה על-כן יורה חטאים בדרך 019 PSA 025 009 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו 019 PSA 025 010 כל-ארחות יהוה חסד ואמת-- לנצרי בריתו ועדתיו 019 PSA 025 011 למען-שמך יהוה וסלחת לעוני כי רב-הוא 019 PSA 025 012 מי-זה האיש ירא יהוה-- יורנו בדרך יבחר 019 PSA 025 013 נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ 019 PSA 025 014 סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם 019 PSA 025 015 עיני תמיד אל-יהוה כי הוא-יוציא מרשת רגלי 019 PSA 025 016 פנה-אלי וחנני כי-יחיד ועני אני 019 PSA 025 017 צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני 019 PSA 025 018 ראה עניי ועמלי ושא לכל-חטאותי 019 PSA 025 019 ראה-איבי כי-רבו ושנאת חמס שנאוני 019 PSA 025 020 שמרה נפשי והצילני אל-אבוש כי-חסיתי בך 019 PSA 025 021 תם-וישר יצרוני כי קויתיך 019 PSA 025 022 פדה אלהים את-ישראל-- מכל צרותיו 019 PSA 026 001 לדוד שפטני יהוה-- כי-אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד 019 PSA 026 002 בחנני יהוה ונסני צרופה (צרפה) כליותי ולבי 019 PSA 026 003 כי-חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך 019 PSA 026 004 לא-ישבתי עם-מתי-שוא ועם נעלמים לא אבוא 019 PSA 026 005 שנאתי קהל מרעים ועם-רשעים לא אשב 019 PSA 026 006 ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את-מזבחך יהוה 019 PSA 026 007 לשמע בקול תודה ולספר כל-נפלאותיך 019 PSA 026 008 יהוה--אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך 019 PSA 026 009 אל-תאסף עם-חטאים נפשי ועם-אנשי דמים חיי 019 PSA 026 010 אשר-בידיהם זמה וימינם מלאה שחד 019 PSA 026 011 ואני בתמי אלך פדני וחנני 019 PSA 026 012 רגלי עמדה במישור במקהלים אברך יהוה 019 PSA 027 001 לדוד יהוה אורי וישעי--ממי אירא יהוה מעוז-חיי ממי אפחד 019 PSA 027 002 בקרב עלי מרעים-- לאכל את-בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו 019 PSA 027 003 אם-תחנה עלי מחנה-- לא-יירא לבי אם-תקום עלי מלחמה-- בזאת אני בוטח 019 PSA 027 004 אחת שאלתי מאת-יהוה-- אותה אבקש שבתי בבית-יהוה כל-ימי חיי לחזות בנעם-יהוה ולבקר בהיכלו 019 PSA 027 005 כי יצפנני בסכה-- ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני 019 PSA 027 006 ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה 019 PSA 027 007 שמע-יהוה קולי אקרא וחנני וענני 019 PSA 027 008 לך אמר לבי--בקשו פני את-פניך יהוה אבקש 019 PSA 027 009 אל-תסתר פניך ממני-- אל תט-באף עבדך עזרתי היית אל-תטשני ואל-תעזבני אלהי ישעי 019 PSA 027 010 כי-אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני 019 PSA 027 011 הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור--למען שוררי 019 PSA 027 012 אל-תתנני בנפש צרי כי קמו-בי עדי-שקר ויפח חמס 019 PSA 027 013 לולא--האמנתי לראות בטוב-יהוה בארץ חיים 019 PSA 027 014 קוה אל-יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל-יהוה 019 PSA 028 001 לדוד אליך יהוה אקרא-- צורי אל-תחרש ממני פן-תחשה ממני ונמשלתי עם-יורדי בור 019 PSA 028 002 שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל-דביר קדשך 019 PSA 028 003 אל-תמשכני עם-רשעים ועם-פעלי-און דברי שלום עם-רעיהם ורעה בלבבם 019 PSA 028 004 תן-להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם 019 PSA 028 005 כי לא יבינו אל-פעלת יהוה-- ואל-מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם 019 PSA 028 006 ברוך יהוה כי-שמע קול תחנוני 019 PSA 028 007 יהוה עזי ומגני-- בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו 019 PSA 028 008 יהוה עז-למו ומעוז ישועות משיחו הוא 019 PSA 028 009 הושיעה את-עמך-- וברך את-נחלתך ורעם ונשאם עד-העולם 019 PSA 029 001 מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז 019 PSA 029 002 הבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת-קדש 019 PSA 029 003 קול יהוה על-המים אל-הכבוד הרעים יהוה על-מים רבים 019 PSA 029 004 קול-יהוה בכח קול יהוה בהדר 019 PSA 029 005 קול יהוה שבר ארזים וישבר יהוה את-ארזי הלבנון 019 PSA 029 006 וירקידם כמו-עגל לבנון ושרין כמו בן-ראמים 019 PSA 029 007 קול-יהוה חצב להבות אש 019 PSA 029 008 קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש 019 PSA 029 009 קול יהוה יחולל אילות-- ויחשף יערות ובהיכלו-- כלו אמר כבוד 019 PSA 029 010 יהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם 019 PSA 029 011 יהוה--עז לעמו יתן יהוה יברך את-עמו בשלום 019 PSA 030 001 מזמור שיר-חנכת הבית לדוד ב ארוממך יהוה כי דליתני ולא-שמחת איבי לי 019 PSA 030 002 יהוה אלהי-- שועתי אליך ותרפאני 019 PSA 030 003 יהוה--העלית מן-שאול נפשי חייתני מיורדי- (מירדי-) בור (Sheol h7585) 019 PSA 030 004 זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו 019 PSA 030 005 כי רגע באפו-- חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה 019 PSA 030 006 ואני אמרתי בשלוי-- בל-אמוט לעולם 019 PSA 030 007 יהוה-- ברצונך העמדתה להררי-עז הסתרת פניך הייתי נבהל 019 PSA 030 008 אליך יהוה אקרא ואל-אדני אתחנן 019 PSA 030 009 מה-בצע בדמי ברדתי אל-שחת היודך עפר היגיד אמתך 019 PSA 030 010 שמע-יהוה וחנני יהוה היה-עזר לי 019 PSA 030 011 הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה 019 PSA 030 012 למען יזמרך כבוד-- ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך 019 PSA 031 001 למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני 019 PSA 031 002 הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני 019 PSA 031 003 כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני 019 PSA 031 004 תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי 019 PSA 031 005 בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת 019 PSA 031 006 שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי 019 PSA 031 007 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי 019 PSA 031 008 ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי 019 PSA 031 009 חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני 019 PSA 031 010 כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו 019 PSA 031 011 מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני 019 PSA 031 012 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד 019 PSA 031 013 כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו 019 PSA 031 014 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה 019 PSA 031 015 בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי 019 PSA 031 016 האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך 019 PSA 031 017 יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585) 019 PSA 031 018 תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז 019 PSA 031 019 מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם 019 PSA 031 020 תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות 019 PSA 031 021 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור 019 PSA 031 022 ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך 019 PSA 031 023 אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה 019 PSA 031 024 חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה 019 PSA 032 001 לדוד משכיל אשרי נשוי-פשע כסוי חטאה 019 PSA 032 002 אשרי אדם--לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה 019 PSA 032 003 כי-החרשתי בלו עצמי-- בשאגתי כל-היום 019 PSA 032 004 כי יומם ולילה-- תכבד עלי ידך נהפך לשדי-- בחרבני קיץ סלה 019 PSA 032 005 חטאתי אודיעך ועוני לא-כסיתי-- אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה 019 PSA 032 006 על-זאת יתפלל כל-חסיד אליך-- לעת מצא רק לשטף מים רבים-- אליו לא יגיעו 019 PSA 032 007 אתה סתר לי-- מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה 019 PSA 032 008 אשכילך ואורך--בדרך-זו תלך איעצה עליך עיני 019 PSA 032 009 אל-תהיו כסוס כפרד-- אין הבין במתג-ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך 019 PSA 032 010 רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה--חסד יסובבנו 019 PSA 032 011 שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל-ישרי-לב 019 PSA 033 001 רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה 019 PSA 033 002 הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו-לו 019 PSA 033 003 שירו-לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה 019 PSA 033 004 כי-ישר דבר-יהוה וכל-מעשהו באמונה 019 PSA 033 005 אהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ 019 PSA 033 006 בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל-צבאם 019 PSA 033 007 כנס כנד מי הים נתן באוצרות תהומות 019 PSA 033 008 ייראו מיהוה כל-הארץ ממנו יגורו כל-ישבי תבל 019 PSA 033 009 כי הוא אמר ויהי הוא-צוה ויעמד 019 PSA 033 010 יהוה הפיר עצת-גוים הניא מחשבות עמים 019 PSA 033 011 עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר 019 PSA 033 012 אשרי הגוי אשר-יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו 019 PSA 033 013 משמים הביט יהוה ראה את-כל-בני האדם 019 PSA 033 014 ממכון-שבתו השגיח-- אל כל-ישבי הארץ 019 PSA 033 015 היצר יחד לבם המבין אל-כל-מעשיהם 019 PSA 033 016 אין-המלך נושע ברב-חיל גבור לא-ינצל ברב-כח 019 PSA 033 017 שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט 019 PSA 033 018 הנה עין יהוה אל-יראיו למיחלים לחסדו 019 PSA 033 019 להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב 019 PSA 033 020 נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא 019 PSA 033 021 כי-בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו 019 PSA 033 022 יהי-חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך 019 PSA 034 001 לדוד-- בשנותו את-טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך ב אברכה את-יהוה בכל-עת תמיד תהלתו בפי 019 PSA 034 002 ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו 019 PSA 034 003 גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו 019 PSA 034 004 דרשתי את-יהוה וענני ומכל-מגורותי הצילני 019 PSA 034 005 הביטו אליו ונהרו ופניהם אל-יחפרו 019 PSA 034 006 זה עני קרא ויהוה שמע ומכל-צרותיו הושיעו 019 PSA 034 007 חנה מלאך-יהוה סביב ליראיו ויחלצם 019 PSA 034 008 טעמו וראו כי-טוב יהוה אשרי הגבר יחסה-בו 019 PSA 034 009 יראו את-יהוה קדשיו כי-אין מחסור ליראיו 019 PSA 034 010 כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא-יחסרו כל-טוב 019 PSA 034 011 לכו-בנים שמעו-לי יראת יהוה אלמדכם 019 PSA 034 012 מי-האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב 019 PSA 034 013 נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה 019 PSA 034 014 סור מרע ועשה-טוב בקש שלום ורדפהו 019 PSA 034 015 עיני יהוה אל-צדיקים ואזניו אל-שועתם 019 PSA 034 016 פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם 019 PSA 034 017 צעקו ויהוה שמע ומכל-צרותם הצילם 019 PSA 034 018 קרוב יהוה לנשברי-לב ואת-דכאי-רוח יושיע 019 PSA 034 019 רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה 019 PSA 034 020 שמר כל-עצמותיו אחת מהנה לא נשברה 019 PSA 034 021 תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו 019 PSA 034 022 פדה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל-החסים בו 019 PSA 035 001 לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי 019 PSA 035 002 החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי 019 PSA 035 003 והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני 019 PSA 035 004 יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי 019 PSA 035 005 יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה 019 PSA 035 006 יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם 019 PSA 035 007 כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי 019 PSA 035 008 תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה 019 PSA 035 009 ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו 019 PSA 035 010 כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו 019 PSA 035 011 יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני 019 PSA 035 012 ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי 019 PSA 035 013 ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב 019 PSA 035 014 כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי 019 PSA 035 015 ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו 019 PSA 035 016 בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו 019 PSA 035 017 אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי 019 PSA 035 018 אודך בקהל רב בעם עצום אהללך 019 PSA 035 019 אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין 019 PSA 035 020 כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון 019 PSA 035 021 וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו 019 PSA 035 022 ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני 019 PSA 035 023 העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי 019 PSA 035 024 שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי 019 PSA 035 025 אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו 019 PSA 035 026 יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי 019 PSA 035 027 ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו 019 PSA 035 028 ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך 019 PSA 036 001 למנצח לעבד-יהוה לדוד ב נאם-פשע לרשע בקרב לבי אין-פחד אלהים לנגד עיניו 019 PSA 036 002 כי-החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא 019 PSA 036 003 דברי-פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב 019 PSA 036 004 און יחשב--על-משכבו יתיצב על-דרך לא-טוב רע לא ימאס 019 PSA 036 005 יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד-שחקים 019 PSA 036 006 צדקתך כהררי-אל--משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהוה 019 PSA 036 007 מה-יקר חסדך אלהים ובני אדם--בצל כנפיך יחסיון 019 PSA 036 008 ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם 019 PSA 036 009 כי-עמך מקור חיים באורך נראה-אור 019 PSA 036 010 משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי-לב 019 PSA 036 011 אל-תבואני רגל גאוה ויד-רשעים אל-תנדני 019 PSA 036 012 שם נפלו פעלי און דחו ולא-יכלו קום 019 PSA 037 001 לדוד אל-תתחר במרעים אל-תקנא בעשי עולה 019 PSA 037 002 כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון 019 PSA 037 003 בטח ביהוה ועשה-טוב שכן-ארץ ורעה אמונה 019 PSA 037 004 והתענג על-יהוה ויתן-לך משאלת לבך 019 PSA 037 005 גול על-יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה 019 PSA 037 006 והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים 019 PSA 037 007 דום ליהוה-- והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות 019 PSA 037 008 הרף מאף ועזב חמה אל-תתחר אך-להרע 019 PSA 037 009 כי-מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו-ארץ 019 PSA 037 010 ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על-מקומו ואיננו 019 PSA 037 011 וענוים יירשו-ארץ והתענגו על-רב שלום 019 PSA 037 012 זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו 019 PSA 037 013 אדני ישחק-לו כי-ראה כי-יבא יומו 019 PSA 037 014 חרב פתחו רשעים-- ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי-דרך 019 PSA 037 015 חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה 019 PSA 037 016 טוב-מעט לצדיק-- מהמון רשעים רבים 019 PSA 037 017 כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה 019 PSA 037 018 יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה 019 PSA 037 019 לא-יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו 019 PSA 037 020 כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו 019 PSA 037 021 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן 019 PSA 037 022 כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו 019 PSA 037 023 מיהוה מצעדי-גבר כוננו ודרכו יחפץ 019 PSA 037 024 כי-יפל לא-יוטל כי-יהוה סומך ידו 019 PSA 037 025 נער הייתי-- גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש-לחם 019 PSA 037 026 כל-היום חונן ומלוה וזרעו לברכה 019 PSA 037 027 סור מרע ועשה-טוב ושכן לעולם 019 PSA 037 028 כי יהוה אהב משפט ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת 019 PSA 037 029 צדיקים יירשו-ארץ וישכנו לעד עליה 019 PSA 037 030 פי-צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט 019 PSA 037 031 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו 019 PSA 037 032 צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו 019 PSA 037 033 יהוה לא-יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו 019 PSA 037 034 קוה אל-יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה 019 PSA 037 035 ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן 019 PSA 037 036 ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא 019 PSA 037 037 שמר-תם וראה ישר כי-אחרית לאיש שלום 019 PSA 037 038 ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה 019 PSA 037 039 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה 019 PSA 037 040 ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו 019 PSA 038 001 מזמור לדוד להזכיר ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני 019 PSA 038 002 כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך 019 PSA 038 003 אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי 019 PSA 038 004 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני 019 PSA 038 005 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי 019 PSA 038 006 נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי 019 PSA 038 007 כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי 019 PSA 038 008 נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי 019 PSA 038 009 אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה 019 PSA 038 010 לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי 019 PSA 038 011 אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו 019 PSA 038 012 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו 019 PSA 038 013 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו 019 PSA 038 014 ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות 019 PSA 038 015 כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי 019 PSA 038 016 כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו 019 PSA 038 017 כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד 019 PSA 038 018 כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי 019 PSA 038 019 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר 019 PSA 038 020 ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב 019 PSA 038 021 אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני 019 PSA 038 022 חושה לעזרתי אדני תשועתי 019 PSA 039 001 למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי 019 PSA 039 002 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר 019 PSA 039 003 חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני 019 PSA 039 004 הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני 019 PSA 039 005 הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה 019 PSA 039 006 אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם 019 PSA 039 007 ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא 019 PSA 039 008 מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני 019 PSA 039 009 נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית 019 PSA 039 010 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי 019 PSA 039 011 בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה 019 PSA 039 012 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי 019 PSA 039 013 השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני 019 PSA 040 001 למנצח לדוד מזמור ב קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי 019 PSA 040 002 ויעלני מבור שאון-- מטיט היון ויקם על-סלע רגלי כונן אשרי 019 PSA 040 003 ויתן בפי שיר חדש-- תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה 019 PSA 040 004 אשרי הגבר-- אשר-שם יהוה מבטחו ולא-פנה אל-רהבים ושטי כזב 019 PSA 040 005 רבות עשית אתה יהוה אלהי-- נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך--אגידה ואדברה עצמו מספר 019 PSA 040 006 זבח ומנחה לא-חפצת-- אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת 019 PSA 040 007 אז אמרתי הנה-באתי במגלת-ספר כתוב עלי 019 PSA 040 008 לעשות-רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי 019 PSA 040 009 בשרתי צדק בקהל רב-- הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת 019 PSA 040 010 צדקתך לא-כסיתי בתוך לבי-- אמונתך ותשועתך אמרתי לא-כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב 019 PSA 040 011 אתה יהוה-- לא-תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני 019 PSA 040 012 כי אפפו-עלי רעות עד-אין מספר-- השיגוני עונתי ולא-יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני 019 PSA 040 013 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה 019 PSA 040 014 יבשו ויחפרו יחד-- מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו-- חפצי רעתי 019 PSA 040 015 ישמו על-עקב בשתם-- האמרים לי האח האח 019 PSA 040 016 ישישו וישמחו בך-- כל-מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה-- אהבי תשועתך 019 PSA 040 017 ואני עני ואביון-- אדני יחשב-לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל-תאחר 019 PSA 041 001 למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה 019 PSA 041 002 יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו 019 PSA 041 003 יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו 019 PSA 041 004 אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך 019 PSA 041 005 אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו 019 PSA 041 006 ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר 019 PSA 041 007 יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי 019 PSA 041 008 דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום 019 PSA 041 009 גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב 019 PSA 041 010 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם 019 PSA 041 011 בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי 019 PSA 041 012 ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם 019 PSA 041 013 ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן 019 PSA 042 001 למנצח משכיל לבני-קרח ב כאיל תערג על-אפיקי-מים-- כן נפשי תערג אליך אלהים 019 PSA 042 002 צמאה נפשי לאלהים-- לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים 019 PSA 042 003 היתה-לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל-היום איה אלהיך 019 PSA 042 004 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי-- כי אעבר בסך אדדם עד-בית אלהים בקול-רנה ותודה המון חוגג 019 PSA 042 005 מה-תשתוחחי נפשי-- ותהמי עלי הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועות פניו 019 PSA 042 006 אלהי-- עלי נפשי תשתוחח על-כן--אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער 019 PSA 042 007 תהום-אל-תהום קורא לקול צנוריך כל-משבריך וגליך עלי עברו 019 PSA 042 008 יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי-- תפלה לאל חיי 019 PSA 042 009 אומרה לאל סלעי-- למה שכחתני למה-קדר אלך-- בלחץ אויב 019 PSA 042 010 ברצח בעצמותי-- חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום איה אלהיך 019 PSA 042 011 מה-תשתוחחי נפשי-- ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועת פני ואלהי 019 PSA 043 001 שפטני אלהים וריבה ריבי-- מגוי לא-חסיד מאיש מרמה ועולה תפלטני 019 PSA 043 002 כי-אתה אלהי מעוזי-- למה זנחתני למה-קדר אתהלך בלחץ אויב 019 PSA 043 003 שלח-אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל-הר-קדשך ואל-משכנותיך 019 PSA 043 004 ואבואה אל-מזבח אלהים-- אל-אל שמחת גילי ואודך בכנור-- אלהים אלהי 019 PSA 043 005 מה-תשתוחחי נפשי-- ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועת פני ואלהי 019 PSA 044 001 למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם 019 PSA 044 002 אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם 019 PSA 044 003 כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם 019 PSA 044 004 אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב 019 PSA 044 005 בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו 019 PSA 044 006 כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני 019 PSA 044 007 כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות 019 PSA 044 008 באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה 019 PSA 044 009 אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו 019 PSA 044 010 תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו 019 PSA 044 011 תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו 019 PSA 044 012 תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם 019 PSA 044 013 תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו 019 PSA 044 014 תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים 019 PSA 044 015 כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני 019 PSA 044 016 מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם 019 PSA 044 017 כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך 019 PSA 044 018 לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך 019 PSA 044 019 כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות 019 PSA 044 020 אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר 019 PSA 044 021 הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב 019 PSA 044 022 כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה 019 PSA 044 023 עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח 019 PSA 044 024 למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו 019 PSA 044 025 כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו 019 PSA 044 026 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך 019 PSA 045 001 למנצח על-ששנים לבני-קרח משכיל שיר ידידת ב רחש לבי דבר טוב-- אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר 019 PSA 045 002 יפיפית מבני אדם-- הוצק חן בשפתותיך על-כן ברכך אלהים לעולם 019 PSA 045 003 חגור-חרבך על-ירך גבור-- הודך והדרך 019 PSA 045 004 והדרך צלח רכב-- על-דבר-אמת וענוה-צדק ותורך נוראות ימינך 019 PSA 045 005 חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך 019 PSA 045 006 כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך 019 PSA 045 007 אהבת צדק ותשנא-רשע על-כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון-- מחברך 019 PSA 045 008 מר-ואהלות קציעות כל-בגדתיך מן-היכלי שן מני שמחוך 019 PSA 045 009 בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר 019 PSA 045 010 שמעי-בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך 019 PSA 045 011 ויתאו המלך יפיך כי-הוא אדניך והשתחוי-לו 019 PSA 045 012 ובת-צר במנחה פניך יחלו--עשירי עם 019 PSA 045 013 כל-כבודה בת-מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה 019 PSA 045 014 לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה--מובאות לך 019 PSA 045 015 תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך 019 PSA 045 016 תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל-הארץ 019 PSA 045 017 אזכירה שמך בכל-דר ודר על-כן עמים יהודוך לעלם ועד 019 PSA 046 001 למנצח לבני-קרח-- על-עלמות שיר ב אלהים לנו מחסה ועז עזרה בצרות נמצא מאד 019 PSA 046 002 על-כן לא-נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים 019 PSA 046 003 יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה 019 PSA 046 004 נהר--פלגיו ישמחו עיר-אלהים קדש משכני עליון 019 PSA 046 005 אלהים בקרבה בל-תמוט יעזרה אלהים לפנות בקר 019 PSA 046 006 המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ 019 PSA 046 007 יהוה צבאות עמנו משגב-לנו אלהי יעקב סלה 019 PSA 046 008 לכו-חזו מפעלות יהוה-- אשר-שם שמות בארץ 019 PSA 046 009 משבית מלחמות עד-קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש 019 PSA 046 010 הרפו ודעו כי-אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ 019 PSA 046 011 יהוה צבאות עמנו משגב-לנו אלהי יעקב סלה 019 PSA 047 001 למנצח לבני-קרח מזמור ב כל-העמים תקעו-כף הריעו לאלהים בקול רנה 019 PSA 047 002 כי-יהוה עליון נורא מלך גדול על-כל-הארץ 019 PSA 047 003 ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו 019 PSA 047 004 יבחר-לנו את-נחלתנו את גאון יעקב אשר-אהב סלה 019 PSA 047 005 עלה אלהים בתרועה יהוה בקול שופר 019 PSA 047 006 זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו 019 PSA 047 007 כי מלך כל-הארץ אלהים-- זמרו משכיל 019 PSA 047 008 מלך אלהים על-גוים אלהים ישב על-כסא קדשו 019 PSA 047 009 נדיבי עמים נאספו-- עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני-ארץ-- מאד נעלה 019 PSA 048 001 שיר מזמור לבני-קרח ב גדול יהוה ומהלל מאד-- בעיר אלהינו הר-קדשו 019 PSA 048 002 יפה נוף משוש כל-הארץ הר-ציון ירכתי צפון קרית מלך רב 019 PSA 048 003 אלהים בארמנותיה נודע למשגב 019 PSA 048 004 כי-הנה המלכים נועדו עברו יחדו 019 PSA 048 005 המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו 019 PSA 048 006 רעדה אחזתם שם חיל כיולדה 019 PSA 048 007 ברוח קדים-- תשבר אניות תרשיש 019 PSA 048 008 כאשר שמענו כן ראינו-- בעיר-יהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד-עולם סלה 019 PSA 048 009 דמינו אלהים חסדך-- בקרב היכלך 019 PSA 048 010 כשמך אלהים-- כן תהלתך על-קצוי-ארץ צדק מלאה ימינך 019 PSA 048 011 ישמח הר ציון--תגלנה בנות יהודה למען משפטיך 019 PSA 048 012 סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה 019 PSA 048 013 שיתו לבכם לחילה--פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון 019 PSA 048 014 כי זה אלהים אלהינו--עולם ועד הוא ינהגנו על-מות 019 PSA 049 001 למנצח לבני-קרח מזמור ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד 019 PSA 049 002 גם-בני אדם גם-בני-איש-- יחד עשיר ואביון 019 PSA 049 003 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות 019 PSA 049 004 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי 019 PSA 049 005 למה אירא בימי רע-- עון עקבי יסובני 019 PSA 049 006 הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו 019 PSA 049 007 אח--לא פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו 019 PSA 049 008 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם 019 PSA 049 009 ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת 019 PSA 049 010 כי יראה חכמים ימותו-- יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם 019 PSA 049 011 קרבם בתימו לעולם-- משכנתם לדור ודר קראו בשמותם עלי אדמות 019 PSA 049 012 ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו 019 PSA 049 013 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה 019 PSA 049 014 כצאן לשאול שתו-- מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר--וצירם (וצורם) לבלות שאול מזבל לו (Sheol h7585) 019 PSA 049 015 אך-אלהים--יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה (Sheol h7585) 019 PSA 049 016 אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו 019 PSA 049 017 כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו 019 PSA 049 018 כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך 019 PSA 049 019 תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור 019 PSA 049 020 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו 019 PSA 050 001 מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו 019 PSA 050 002 מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע 019 PSA 050 003 יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד 019 PSA 050 004 יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו 019 PSA 050 005 אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח 019 PSA 050 006 ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה 019 PSA 050 007 שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי 019 PSA 050 008 לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד 019 PSA 050 009 לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים 019 PSA 050 010 כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף 019 PSA 050 011 ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי 019 PSA 050 012 אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה 019 PSA 050 013 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה 019 PSA 050 014 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך 019 PSA 050 015 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני 019 PSA 050 016 ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך 019 PSA 050 017 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך 019 PSA 050 018 אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך 019 PSA 050 019 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה 019 PSA 050 020 תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי 019 PSA 050 021 אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך 019 PSA 050 022 בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל 019 PSA 050 023 זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים 019 PSA 051 001 למנצח מזמור לדוד ב בבוא-אליו נתן הנביא-- כאשר-בא אל-בת-שבע ג חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי 019 PSA 051 002 הרבה (הרב) כבסני מעוני ומחטאתי טהרני 019 PSA 051 003 כי-פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד 019 PSA 051 004 לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך-- תזכה בשפטך 019 PSA 051 005 הן-בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי 019 PSA 051 006 הן-אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני 019 PSA 051 007 תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין 019 PSA 051 008 תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית 019 PSA 051 009 הסתר פניך מחטאי וכל-עונתי מחה 019 PSA 051 010 לב טהור ברא-לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי 019 PSA 051 011 אל-תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל-תקח ממני 019 PSA 051 012 השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני 019 PSA 051 013 אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו 019 PSA 051 014 הצילני מדמים אלהים-- אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך 019 PSA 051 015 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך 019 PSA 051 016 כי לא-תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה 019 PSA 051 017 זבחי אלהים רוח נשברה לב-נשבר ונדכה-- אלהים לא תבזה 019 PSA 051 018 היטיבה ברצונך את-ציון תבנה חומות ירושלם 019 PSA 051 019 אז תחפץ זבחי-צדק עולה וכליל אז יעלו על-מזבחך פרים 019 PSA 052 001 למנצח משכיל לדוד ב בבוא דואג האדמי-- ויגד לשאול ויאמר לו-- בא דוד אל-בית אחימלך ג מה-תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל-היום 019 PSA 052 002 הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה 019 PSA 052 003 אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה 019 PSA 052 004 אהבת כל-דברי-בלע לשון מרמה 019 PSA 052 005 גם-אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה 019 PSA 052 006 ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו 019 PSA 052 007 הנה הגבר-- לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו 019 PSA 052 008 ואני כזית רענן-- בבית אלהים בטחתי בחסד-אלהים עולם ועד 019 PSA 052 009 אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי-טוב נגד חסידיך 019 PSA 053 001 למנצח על-מחלת משכיל לדוד ב אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול-- אין עשה-טוב 019 PSA 053 002 אלהים-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים 019 PSA 053 003 כלו סג יחדו נאלחו אין עשה-טוב אין גם-אחד 019 PSA 053 004 הלא ידעו פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו 019 PSA 053 005 שם פחדו פחד-- לא-היה-פחד כי-אלהים--פזר עצמות חנך הבשתה כי-אלהים מאסם 019 PSA 053 006 מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל 019 PSA 054 001 למנצח בנגינת משכיל לדוד ב בבא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו ג אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני 019 PSA 054 002 אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי-פי 019 PSA 054 003 כי זרים קמו עלי-- ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה 019 PSA 054 004 הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי 019 PSA 054 005 ישוב (ישיב) הרע לשררי באמתך הצמיתם 019 PSA 054 006 בנדבה אזבחה-לך אודה שמך יהוה כי-טוב 019 PSA 054 007 כי מכל-צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני 019 PSA 055 001 למנצח בנגינת משכיל לדוד ב האזינה אלהים תפלתי ואל-תתעלם מתחנתי 019 PSA 055 002 הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה 019 PSA 055 003 מקול אויב--מפני עקת רשע כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני 019 PSA 055 004 לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי 019 PSA 055 005 יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות 019 PSA 055 006 ואמר--מי-יתן-לי אבר כיונה אעופה ואשכנה 019 PSA 055 007 הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה 019 PSA 055 008 אחישה מפלט לי-- מרוח סעה מסער 019 PSA 055 009 בלע אדני פלג לשונם כי-ראיתי חמס וריב בעיר 019 PSA 055 010 יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה ואון ועמל בקרבה 019 PSA 055 011 הוות בקרבה ולא-ימיש מרחבה תך ומרמה 019 PSA 055 012 כי לא-אויב יחרפני ואשא לא-משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו 019 PSA 055 013 ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי 019 PSA 055 014 אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש 019 PSA 055 015 ישימות (ישי מות) עלימו--ירדו שאול חיים כי-רעות במגורם בקרבם (Sheol h7585) 019 PSA 055 016 אני אל-אלהים אקרא ויהוה יושיעני 019 PSA 055 017 ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי 019 PSA 055 018 פדה בשלום נפשי מקרב-לי כי-ברבים היו עמדי 019 PSA 055 019 ישמע אל ויענם-- וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים 019 PSA 055 020 שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו 019 PSA 055 021 חלקו מחמאת פיו-- וקרב-לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות 019 PSA 055 022 השלך על-יהוה יהבך-- והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט-- לצדיק 019 PSA 055 023 ואתה אלהים תורדם לבאר שחת-- אנשי דמים ומרמה לא-יחצו ימיהם ואני אבטח-בך 019 PSA 056 001 למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני 019 PSA 056 002 שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום 019 PSA 056 003 יום אירא-- אני אליך אבטח 019 PSA 056 004 באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי 019 PSA 056 005 כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע 019 PSA 056 006 יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי 019 PSA 056 007 על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים 019 PSA 056 008 נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך 019 PSA 056 009 אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי 019 PSA 056 010 באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר 019 PSA 056 011 באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי 019 PSA 056 012 עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך 019 PSA 056 013 כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים 019 PSA 057 001 למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות 019 PSA 057 002 אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי 019 PSA 057 003 ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו 019 PSA 057 004 נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה 019 PSA 057 005 רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך 019 PSA 057 006 רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה 019 PSA 057 007 נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה 019 PSA 057 008 עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר 019 PSA 057 009 אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים 019 PSA 057 010 כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך 019 PSA 057 011 רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך 019 PSA 058 001 למנצח אל-תשחת לדוד מכתם ב האמנם--אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם 019 PSA 058 002 אף-בלב עולת תפעלון בארץ--חמס ידיכם תפלסון 019 PSA 058 003 זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב 019 PSA 058 004 חמת-למו כדמות חמת-נחש כמו-פתן חרש יאטם אזנו 019 PSA 058 005 אשר לא-ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחכם 019 PSA 058 006 אלהים--הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה 019 PSA 058 007 ימאסו כמו-מים יתהלכו-למו ידרך חצו כמו יתמללו 019 PSA 058 008 כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל-חזו שמש 019 PSA 058 009 בטרם יבינו סירתכם אטד כמו-חי כמו-חרון ישערנו 019 PSA 058 010 ישמח צדיק כי-חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע 019 PSA 058 011 ויאמר אדם אך-פרי לצדיק אך יש-אלהים שפטים בארץ 019 PSA 059 001 למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני 019 PSA 059 002 הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני 019 PSA 059 003 כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה 019 PSA 059 004 בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה 019 PSA 059 005 ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה 019 PSA 059 006 ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר 019 PSA 059 007 הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע 019 PSA 059 008 ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים 019 PSA 059 009 עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי 019 PSA 059 010 אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי 019 PSA 059 011 אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני 019 PSA 059 012 חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו 019 PSA 059 013 כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה 019 PSA 059 014 וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר 019 PSA 059 015 המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו 019 PSA 059 016 ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי 019 PSA 059 017 עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי 019 PSA 060 001 למנצח על-שושן עדות מכתם לדוד ללמד ב בהצותו את ארם נהרים-- ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף ג אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו 019 PSA 060 002 הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי-מטה 019 PSA 060 003 הראית עמך קשה השקיתנו יין תרעלה 019 PSA 060 004 נתתה ליראיך נס להתנוסס-- מפני קשט סלה 019 PSA 060 005 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו (וענני) 019 PSA 060 006 אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד 019 PSA 060 007 לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי 019 PSA 060 008 מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי 019 PSA 060 009 מי יבלני עיר מצור מי נחני עד-אדום 019 PSA 060 010 הלא-אתה אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאותינו 019 PSA 060 011 הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם 019 PSA 060 012 באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו 019 PSA 061 001 למנצח על-נגינת לדוד ב שמעה אלהים רנתי הקשיבה תפלתי 019 PSA 061 002 מקצה הארץ אליך אקרא-- בעטף לבי בצור-ירום ממני תנחני 019 PSA 061 003 כי-היית מחסה לי מגדל-עז מפני אויב 019 PSA 061 004 אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה 019 PSA 061 005 כי-אתה אלהים שמעת לנדרי נתת ירשת יראי שמך 019 PSA 061 006 ימים על-ימי-מלך תוסיף שנותיו כמו-דר ודר 019 PSA 061 007 ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו 019 PSA 061 008 כן אזמרה שמך לעד-- לשלמי נדרי יום יום 019 PSA 062 001 למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי 019 PSA 062 002 אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה 019 PSA 062 003 עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה 019 PSA 062 004 אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה 019 PSA 062 005 אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי 019 PSA 062 006 אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט 019 PSA 062 007 על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים 019 PSA 062 008 בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה 019 PSA 062 009 אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד 019 PSA 062 010 אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב 019 PSA 062 011 אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים 019 PSA 062 012 ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו 019 PSA 063 001 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים 019 PSA 063 002 כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך 019 PSA 063 003 כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך 019 PSA 063 004 כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי 019 PSA 063 005 כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי 019 PSA 063 006 אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך 019 PSA 063 007 כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן 019 PSA 063 008 דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך 019 PSA 063 009 והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ 019 PSA 063 010 יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו 019 PSA 063 011 והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר 019 PSA 064 001 למנצח מזמור לדוד ב שמע-אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי 019 PSA 064 002 תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און 019 PSA 064 003 אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר 019 PSA 064 004 לירת במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו 019 PSA 064 005 יחזקו-למו דבר רע-- יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה-למו 019 PSA 064 006 יחפשו עולת-- תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק 019 PSA 064 007 וירם אלהים חץ פתאום--היו מכותם 019 PSA 064 008 ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל-ראה בם 019 PSA 064 009 וייראו כל-אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו 019 PSA 064 010 ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל-ישרי-לב 019 PSA 065 001 למנצח מזמור לדוד שיר ב לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם-נדר 019 PSA 065 002 שמע תפלה-- עדיך כל-בשר יבאו 019 PSA 065 003 דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם 019 PSA 065 004 אשרי תבחר ותקרב-- ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך 019 PSA 065 005 נוראות בצדק תעננו-- אלהי ישענו מבטח כל-קצוי-ארץ וים רחקים 019 PSA 065 006 מכין הרים בכחו נאזר בגבורה 019 PSA 065 007 משביח שאון ימים--שאון גליהם והמון לאמים 019 PSA 065 008 וייראו ישבי קצות--מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין 019 PSA 065 009 פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה-- פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי-כן תכינה 019 PSA 065 010 תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך 019 PSA 065 011 עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן 019 PSA 065 012 ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה 019 PSA 065 013 לבשו כרים הצאן-- ועמקים יעטפו-בר יתרועעו אף-ישירו 019 PSA 066 001 למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ 019 PSA 066 002 זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו 019 PSA 066 003 אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך 019 PSA 066 004 כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה 019 PSA 066 005 לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם 019 PSA 066 006 הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו 019 PSA 066 007 משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה 019 PSA 066 008 ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו 019 PSA 066 009 השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו 019 PSA 066 010 כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף 019 PSA 066 011 הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו 019 PSA 066 012 הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה 019 PSA 066 013 אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי 019 PSA 066 014 אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי 019 PSA 066 015 עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה 019 PSA 066 016 לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי 019 PSA 066 017 אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני 019 PSA 066 018 און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני 019 PSA 066 019 אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי 019 PSA 066 020 ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי 019 PSA 067 001 למנצח בנגינת מזמור שיר ב אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה 019 PSA 067 002 לדעת בארץ דרכך בכל-גוים ישועתך 019 PSA 067 003 יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם 019 PSA 067 004 ישמחו וירננו לאמים כי-תשפט עמים מישר ולאמים בארץ תנחם סלה 019 PSA 067 005 יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם 019 PSA 067 006 ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו 019 PSA 067 007 יברכנו אלהים וייראו אותו כל-אפסי-ארץ 019 PSA 068 001 למנצח לדוד מזמור שיר ב יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו 019 PSA 068 002 כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני-אש-- יאבדו רשעים מפני אלהים 019 PSA 068 003 וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה 019 PSA 068 004 שירו לאלהים-- זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו ועלזו לפניו 019 PSA 068 005 אבי יתומים ודין אלמנות-- אלהים במעון קדשו 019 PSA 068 006 אלהים מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה 019 PSA 068 007 אלהים--בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה 019 PSA 068 008 ארץ רעשה אף-שמים נטפו-- מפני אלהים זה סיני-- מפני אלהים אלהי ישראל 019 PSA 068 009 גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה 019 PSA 068 010 חיתך ישבו-בה תכין בטובתך לעני אלהים 019 PSA 068 011 אדני יתן-אמר המבשרות צבא רב 019 PSA 068 012 מלכי צבאות ידדון ידדון ונות-בית תחלק שלל 019 PSA 068 013 אם-תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ 019 PSA 068 014 בפרש שדי מלכים בה-- תשלג בצלמון 019 PSA 068 015 הר-אלהים הר-בשן הר גבננים הר-בשן 019 PSA 068 016 למה תרצדון-- הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו אף-יהוה ישכן לנצח 019 PSA 068 017 רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש 019 PSA 068 018 עלית למרום שבית שבי-- לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים 019 PSA 068 019 ברוך אדני יום יום יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה 019 PSA 068 020 האל לנו אל למושעות וליהוה אדני--למות תצאות 019 PSA 068 021 אך-אלהים--ימחץ ראש איביו קדקד שער--מתהלך באשמיו 019 PSA 068 022 אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים 019 PSA 068 023 למען תמחץ רגלך--בדם לשון כלביך--מאיבים מנהו 019 PSA 068 024 ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש 019 PSA 068 025 קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות 019 PSA 068 026 במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל 019 PSA 068 027 שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי 019 PSA 068 028 צוה אלהיך עזך עוזה אלהים--זו פעלת לנו 019 PSA 068 029 מהיכלך על-ירושלם-- לך יובילו מלכים שי 019 PSA 068 030 גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף בזר עמים קרבות יחפצו 019 PSA 068 031 יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים 019 PSA 068 032 ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה 019 PSA 068 033 לרכב בשמי שמי-קדם-- הן יתן בקולו קול עז 019 PSA 068 034 תנו עז לאלהים על-ישראל גאותו ועזו בשחקים 019 PSA 068 035 נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל-- הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים 019 PSA 069 001 למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש 019 PSA 069 002 טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני 019 PSA 069 003 יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי 019 PSA 069 004 רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב 019 PSA 069 005 אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו 019 PSA 069 006 אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל 019 PSA 069 007 כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני 019 PSA 069 008 מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי 019 PSA 069 009 כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי 019 PSA 069 010 ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי 019 PSA 069 011 ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל 019 PSA 069 012 ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר 019 PSA 069 013 ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך 019 PSA 069 014 הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים 019 PSA 069 015 אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה 019 PSA 069 016 ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי 019 PSA 069 017 ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני 019 PSA 069 018 קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני 019 PSA 069 019 אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי 019 PSA 069 020 חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי 019 PSA 069 021 ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ 019 PSA 069 022 יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש 019 PSA 069 023 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד 019 PSA 069 024 שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם 019 PSA 069 025 תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב 019 PSA 069 026 כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו 019 PSA 069 027 תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך 019 PSA 069 028 ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו 019 PSA 069 029 ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני 019 PSA 069 030 אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה 019 PSA 069 031 ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס 019 PSA 069 032 ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם 019 PSA 069 033 כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה 019 PSA 069 034 יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם 019 PSA 069 035 כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה 019 PSA 069 036 וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה 019 PSA 070 001 למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה 019 PSA 070 002 יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי 019 PSA 070 003 ישובו על-עקב בשתם-- האמרים האח האח 019 PSA 070 004 ישישו וישמחו בך-- כל-מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים-- אהבי ישועתך 019 PSA 070 005 ואני עני ואביון-- אלהים חושה-לי עזרי ומפלטי אתה יהוה אל-תאחר 019 PSA 071 001 בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם 019 PSA 071 002 בצדקתך תצילני ותפלטני הטה-אלי אזנך והושיעני 019 PSA 071 003 היה לי לצור מעון לבוא-- תמיד צוית להושיעני כי-סלעי ומצודתי אתה 019 PSA 071 004 אלהי--פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ 019 PSA 071 005 כי-אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי 019 PSA 071 006 עליך נסמכתי מבטן--ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד 019 PSA 071 007 כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי-עז 019 PSA 071 008 ימלא פי תהלתך כל-היום תפארתך 019 PSA 071 009 אל-תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל-תעזבני 019 PSA 071 010 כי-אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו 019 PSA 071 011 לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי-אין מציל 019 PSA 071 012 אלהים אל-תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה (חושה) 019 PSA 071 013 יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה--מבקשי רעתי 019 PSA 071 014 ואני תמיד איחל והוספתי על-כל-תהלתך 019 PSA 071 015 פי יספר צדקתך--כל-היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות 019 PSA 071 016 אבוא--בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך 019 PSA 071 017 אלהים למדתני מנעורי ועד-הנה אגיד נפלאותיך 019 PSA 071 018 וגם עד-זקנה ושיבה-- אלהים אל-תעזבני עד-אגיד זרועך לדור לכל-יבוא גבורתך 019 PSA 071 019 וצדקתך אלהים עד-מרום אשר-עשית גדלות אלהים מי כמוך 019 PSA 071 020 אשר הראיתנו (הראיתני) צרות רבות-- ורעות תשוב תחינו (תחיני) ומתהמות הארץ תשוב תעלני 019 PSA 071 021 תרב גדלתי ותסב תנחמני 019 PSA 071 022 גם-אני אודך בכלי-נבל-- אמתך אלהי אזמרה לך בכנור-- קדוש ישראל 019 PSA 071 023 תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית 019 PSA 071 024 גם-לשוני-- כל-היום תהגה צדקתך כי-בשו כי-חפרו מבקשי רעתי 019 PSA 072 001 לשלמה אלהים--משפטיך למלך תן וצדקתך לבן-מלך 019 PSA 072 002 ידין עמך בצדק וענייך במשפט 019 PSA 072 003 ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה 019 PSA 072 004 ישפט עניי-עם--יושיע לבני אביון וידכא עושק 019 PSA 072 005 ייראוך עם-שמש ולפני ירח דור דורים 019 PSA 072 006 ירד כמטר על-גז כרביבים זרזיף ארץ 019 PSA 072 007 יפרח-בימיו צדיק ורב שלום עד-בלי ירח 019 PSA 072 008 וירד מים עד-ים ומנהר עד-אפסי-ארץ 019 PSA 072 009 לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו 019 PSA 072 010 מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו 019 PSA 072 011 וישתחוו-לו כל-מלכים כל-גוים יעבדוהו 019 PSA 072 012 כי-יציל אביון משוע ועני ואין-עזר לו 019 PSA 072 013 יחס על-דל ואביון ונפשות אביונים יושיע 019 PSA 072 014 מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו 019 PSA 072 015 ויחי-- ויתן-לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל-היום יברכנהו 019 PSA 072 016 יהי פסת-בר בארץ-- בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ 019 PSA 072 017 יהי שמו לעולם-- לפני-שמש ינין (ינון) שמו ויתברכו בו כל-גוים יאשרוהו 019 PSA 072 018 ברוך יהוה אלהים--אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו 019 PSA 072 019 וברוך שם כבודו-- לעולם וימלא כבודו את-כל הארץ-- אמן ואמן 019 PSA 072 020 כלו תפלות-- דוד בן-ישי 019 PSA 073 001 מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב 019 PSA 073 002 ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי 019 PSA 073 003 כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה 019 PSA 073 004 כי אין חרצבות למותם ובריא אולם 019 PSA 073 005 בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו 019 PSA 073 006 לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו 019 PSA 073 007 יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב 019 PSA 073 008 ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו 019 PSA 073 009 שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ 019 PSA 073 010 לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו 019 PSA 073 011 ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון 019 PSA 073 012 הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל 019 PSA 073 013 אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי 019 PSA 073 014 ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים 019 PSA 073 015 אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי 019 PSA 073 016 ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני 019 PSA 073 017 עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם 019 PSA 073 018 אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות 019 PSA 073 019 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות 019 PSA 073 020 כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה 019 PSA 073 021 כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן 019 PSA 073 022 ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך 019 PSA 073 023 ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני 019 PSA 073 024 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני 019 PSA 073 025 מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ 019 PSA 073 026 כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם 019 PSA 073 027 כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך 019 PSA 073 028 ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך 019 PSA 074 001 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך 019 PSA 074 002 זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו 019 PSA 074 003 הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש 019 PSA 074 004 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות 019 PSA 074 005 יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות 019 PSA 074 006 ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון 019 PSA 074 007 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך 019 PSA 074 008 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ 019 PSA 074 009 אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה 019 PSA 074 010 עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח 019 PSA 074 011 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה 019 PSA 074 012 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ 019 PSA 074 013 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים 019 PSA 074 014 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים 019 PSA 074 015 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן 019 PSA 074 016 לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש 019 PSA 074 017 אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם 019 PSA 074 018 זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך 019 PSA 074 019 אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח 019 PSA 074 020 הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס 019 PSA 074 021 אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך 019 PSA 074 022 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום 019 PSA 074 023 אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד 019 PSA 075 001 למנצח אל-תשחת מזמור לאסף שיר ב הודינו לך אלהים--הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך 019 PSA 075 002 כי אקח מועד אני מישרים אשפט 019 PSA 075 003 נמגים ארץ וכל-ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה 019 PSA 075 004 אמרתי להוללים אל-תהלו ולרשעים אל-תרימו קרן 019 PSA 075 005 אל-תרימו למרום קרנכם תדברו בצואר עתק 019 PSA 075 006 כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים 019 PSA 075 007 כי-אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים 019 PSA 075 008 כי כוס ביד-יהוה ויין חמר מלא מסך-- ויגר מזה אך-שמריה ימצו ישתו כל רשעי-ארץ 019 PSA 075 009 ואני אגיד לעלם אזמרה לאלהי יעקב 019 PSA 075 010 וכל-קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק 019 PSA 076 001 למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר ב נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו 019 PSA 076 002 ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון 019 PSA 076 003 שמה שבר רשפי-קשת מגן וחרב ומלחמה סלה 019 PSA 076 004 נאור אתה אדיר-- מהררי-טרף 019 PSA 076 005 אשתוללו אבירי לב-- נמו שנתם ולא-מצאו כל-אנשי-חיל ידיהם 019 PSA 076 006 מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס 019 PSA 076 007 אתה נורא אתה--ומי-יעמד לפניך מאז אפך 019 PSA 076 008 משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה 019 PSA 076 009 בקום-למשפט אלהים-- להושיע כל-ענוי-ארץ סלה 019 PSA 076 010 כי-חמת אדם תודך שארית חמת תחגר 019 PSA 076 011 נדרו ושלמו ליהוה אלהיכם כל-סביביו--יבילו שי למורא 019 PSA 076 012 יבצר רוח נגידים נורא למלכי-ארץ 019 PSA 077 001 למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי 019 PSA 077 002 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי 019 PSA 077 003 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה 019 PSA 077 004 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר 019 PSA 077 005 חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים 019 PSA 077 006 אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי 019 PSA 077 007 הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד 019 PSA 077 008 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר 019 PSA 077 009 השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה 019 PSA 077 010 ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון 019 PSA 077 011 אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך 019 PSA 077 012 והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה 019 PSA 077 013 אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים 019 PSA 077 014 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך 019 PSA 077 015 גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה 019 PSA 077 016 ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות 019 PSA 077 017 זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו 019 PSA 077 018 קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ 019 PSA 077 019 בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו 019 PSA 077 020 נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן 019 PSA 078 001 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי 019 PSA 078 002 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם 019 PSA 078 003 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו 019 PSA 078 004 לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה 019 PSA 078 005 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם 019 PSA 078 006 למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם 019 PSA 078 007 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו 019 PSA 078 008 ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו 019 PSA 078 009 בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב 019 PSA 078 010 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת 019 PSA 078 011 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם 019 PSA 078 012 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען 019 PSA 078 013 בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד 019 PSA 078 014 וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש 019 PSA 078 015 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה 019 PSA 078 016 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים 019 PSA 078 017 ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה 019 PSA 078 018 וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם 019 PSA 078 019 וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר 019 PSA 078 020 הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו 019 PSA 078 021 לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל 019 PSA 078 022 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו 019 PSA 078 023 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח 019 PSA 078 024 וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו 019 PSA 078 025 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע 019 PSA 078 026 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן 019 PSA 078 027 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף 019 PSA 078 028 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו 019 PSA 078 029 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם 019 PSA 078 030 לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם 019 PSA 078 031 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע 019 PSA 078 032 בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו 019 PSA 078 033 ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה 019 PSA 078 034 אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל 019 PSA 078 035 ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם 019 PSA 078 036 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו 019 PSA 078 037 ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו 019 PSA 078 038 והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו 019 PSA 078 039 ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב 019 PSA 078 040 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון 019 PSA 078 041 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו 019 PSA 078 042 לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר 019 PSA 078 043 אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען 019 PSA 078 044 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון 019 PSA 078 045 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם 019 PSA 078 046 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה 019 PSA 078 047 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל 019 PSA 078 048 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים 019 PSA 078 049 ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים 019 PSA 078 050 יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר 019 PSA 078 051 ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם 019 PSA 078 052 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר 019 PSA 078 053 וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים 019 PSA 078 054 ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו 019 PSA 078 055 ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל 019 PSA 078 056 וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו 019 PSA 078 057 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה 019 PSA 078 058 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו 019 PSA 078 059 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל 019 PSA 078 060 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם 019 PSA 078 061 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר 019 PSA 078 062 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר 019 PSA 078 063 בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו 019 PSA 078 064 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה 019 PSA 078 065 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין 019 PSA 078 066 ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו 019 PSA 078 067 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר 019 PSA 078 068 ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב 019 PSA 078 069 ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם 019 PSA 078 070 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן 019 PSA 078 071 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו 019 PSA 078 072 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם 019 PSA 079 001 מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים 019 PSA 079 002 נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ 019 PSA 079 003 שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר 019 PSA 079 004 היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו 019 PSA 079 005 עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך 019 PSA 079 006 שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו 019 PSA 079 007 כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו 019 PSA 079 008 אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד 019 PSA 079 009 עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך 019 PSA 079 010 למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך 019 PSA 079 011 תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה 019 PSA 079 012 והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני 019 PSA 079 013 ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך 019 PSA 080 001 למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה 019 PSA 080 002 לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו 019 PSA 080 003 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה 019 PSA 080 004 יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך 019 PSA 080 005 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש 019 PSA 080 006 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו 019 PSA 080 007 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה 019 PSA 080 008 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה 019 PSA 080 009 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ 019 PSA 080 010 כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל 019 PSA 080 011 תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה 019 PSA 080 012 למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך 019 PSA 080 013 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה 019 PSA 080 014 אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת 019 PSA 080 015 וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך 019 PSA 080 016 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו 019 PSA 080 017 תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך 019 PSA 080 018 ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא 019 PSA 080 019 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה 019 PSA 081 001 למנצח על-הגתית לאסף ב הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב 019 PSA 081 002 שאו-זמרה ותנו-תף כנור נעים עם-נבל 019 PSA 081 003 תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו 019 PSA 081 004 כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב 019 PSA 081 005 עדות ביהוסף שמו-- בצאתו על-ארץ מצרים שפת לא-ידעתי אשמע 019 PSA 081 006 הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה 019 PSA 081 007 בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על-מי מריבה סלה 019 PSA 081 008 שמע עמי ואעידה בך ישראל אם-תשמע-לי 019 PSA 081 009 לא-יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר 019 PSA 081 010 אנכי יהוה אלהיך-- המעלך מארץ מצרים הרחב-פיך ואמלאהו 019 PSA 081 011 ולא-שמע עמי לקולי וישראל לא-אבה לי 019 PSA 081 012 ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם 019 PSA 081 013 לו--עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו 019 PSA 081 014 כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי 019 PSA 081 015 משנאי יהוה יכחשו-לו ויהי עתם לעולם 019 PSA 081 016 ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך 019 PSA 082 001 מזמור לאסף אלהים נצב בעדת-אל בקרב אלהים ישפט 019 PSA 082 002 עד-מתי תשפטו-עול ופני רשעים תשאו-סלה 019 PSA 082 003 שפטו-דל ויתום עני ורש הצדיקו 019 PSA 082 004 פלטו-דל ואביון מיד רשעים הצילו 019 PSA 082 005 לא ידעו ולא יבינו-- בחשכה יתהלכו ימוטו כל-מוסדי ארץ 019 PSA 082 006 אני-אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם 019 PSA 082 007 אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו 019 PSA 082 008 קומה אלהים שפטה הארץ כי-אתה תנחל בכל-הגוים 019 PSA 083 001 שיר מזמור לאסף ב אלהים אל-דמי-לך אל-תחרש ואל-תשקט אל 019 PSA 083 002 כי-הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש 019 PSA 083 003 על-עמך יערימו סוד ויתיעצו על-צפוניך 019 PSA 083 004 אמרו--לכו ונכחידם מגוי ולא-יזכר שם-ישראל עוד 019 PSA 083 005 כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו 019 PSA 083 006 אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים 019 PSA 083 007 גבל ועמון ועמלק פלשת עם-ישבי צור 019 PSA 083 008 גם-אשור נלוה עמם היו זרוע לבני-לוט סלה 019 PSA 083 009 עשה-להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון 019 PSA 083 010 נשמדו בעין-דאר היו דמן לאדמה 019 PSA 083 011 שיתמו נדיבימו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל-נסיכימו 019 PSA 083 012 אשר אמרו נירשה לנו-- את נאות אלהים 019 PSA 083 013 אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני-רוח 019 PSA 083 014 כאש תבער-יער וכלהבה תלהט הרים 019 PSA 083 015 כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם 019 PSA 083 016 מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה 019 PSA 083 017 יבשו ויבהלו עדי-עד ויחפרו ויאבדו 019 PSA 083 018 וידעו-- כי-אתה שמך יהוה לבדך עליון על-כל-הארץ 019 PSA 084 001 למנצח על-הגתית לבני-קרח מזמור ב מה-ידידות משכנותיך-- יהוה צבאות 019 PSA 084 002 נכספה וגם-כלתה נפשי-- לחצרות יהוה לבי ובשרי-- ירננו אל אל-חי 019 PSA 084 003 גם-צפור מצאה בית ודרור קן לה-- אשר-שתה אפרחיה את-מזבחותיך יהוה צבאות-- מלכי ואלהי 019 PSA 084 004 אשרי יושבי ביתך-- עוד יהללוך סלה 019 PSA 084 005 אשרי אדם עוז-לו בך מסלות בלבבם 019 PSA 084 006 עברי בעמק הבכא-- מעין ישיתוהו גם-ברכות יעטה מורה 019 PSA 084 007 ילכו מחיל אל-חיל יראה אל-אלהים בציון 019 PSA 084 008 יהוה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה 019 PSA 084 009 מגננו ראה אלהים והבט פני משיחך 019 PSA 084 010 כי טוב-יום בחצריך מאלף בחרתי--הסתופף בבית אלהי מדור באהלי-רשע 019 PSA 084 011 כי שמש ומגן-- יהוה אלהים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע-טוב להלכים בתמים 019 PSA 084 012 יהוה צבאות-- אשרי אדם בטח בך 019 PSA 085 001 למנצח לבני-קרח מזמור ב רצית יהוה ארצך שבת שבות (שבית) יעקב 019 PSA 085 002 נשאת עון עמך כסית כל-חטאתם סלה 019 PSA 085 003 אספת כל-עברתך השיבות מחרון אפך 019 PSA 085 004 שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו 019 PSA 085 005 הלעולם תאנף-בנו תמשך אפך לדר ודר 019 PSA 085 006 הלא-אתה תשוב תחינו ועמך ישמחו-בך 019 PSA 085 007 הראנו יהוה חסדך וישעך תתן-לנו 019 PSA 085 008 אשמעה-- מה-ידבר האל יהוה כי ידבר שלום--אל-עמו ואל-חסידיו ואל-ישובו לכסלה 019 PSA 085 009 אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו 019 PSA 085 010 חסד-ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו 019 PSA 085 011 אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף 019 PSA 085 012 גם-יהוה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה 019 PSA 085 013 צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו 019 PSA 086 001 תפלה לדוד הטה-יהוה אזנך ענני-- כי-עני ואביון אני 019 PSA 086 002 שמרה נפשי כי-חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי-- הבוטח אליך 019 PSA 086 003 חנני אדני כי אליך אקרא כל-היום 019 PSA 086 004 שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא 019 PSA 086 005 כי-אתה אדני טוב וסלח ורב-חסד לכל-קראיך 019 PSA 086 006 האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי 019 PSA 086 007 ביום צרתי אקראך כי תענני 019 PSA 086 008 אין-כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך 019 PSA 086 009 כל-גוים אשר עשית--יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך 019 PSA 086 010 כי-גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך 019 PSA 086 011 הורני יהוה דרכך-- אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך 019 PSA 086 012 אודך אדני אלהי--בכל-לבבי ואכבדה שמך לעולם 019 PSA 086 013 כי-חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה (Sheol h7585) 019 PSA 086 014 אלהים זדים קמו-עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם 019 PSA 086 015 ואתה אדני אל-רחום וחנון ארך אפים ורב-חסד ואמת 019 PSA 086 016 פנה אלי וחנני תנה-עזך לעבדך והושיעה לבן-אמתך 019 PSA 086 017 עשה-עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו-- כי-אתה יהוה עזרתני ונחמתני 019 PSA 087 001 לבני-קרח מזמור שיר יסודתו בהררי-קדש 019 PSA 087 002 אהב יהוה שערי ציון-- מכל משכנות יעקב 019 PSA 087 003 נכבדות מדבר בך-- עיר האלהים סלה 019 PSA 087 004 אזכיר רהב ובבל-- לידעי הנה פלשת וצר עם-כוש זה ילד-שם 019 PSA 087 005 ולציון יאמר-- איש ואיש ילד-בה והוא יכוננה עליון 019 PSA 087 006 יהוה--יספר בכתוב עמים זה ילד-שם סלה 019 PSA 087 007 ושרים כחללים-- כל-מעיני בך 019 PSA 088 001 שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך 019 PSA 088 002 תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי 019 PSA 088 003 כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol h7585) 019 PSA 088 004 נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל 019 PSA 088 005 במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו 019 PSA 088 006 שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות 019 PSA 088 007 עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה 019 PSA 088 008 הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא 019 PSA 088 009 עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי 019 PSA 088 010 הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה 019 PSA 088 011 היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון 019 PSA 088 012 היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה 019 PSA 088 013 ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך 019 PSA 088 014 למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני 019 PSA 088 015 עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה 019 PSA 088 016 עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני 019 PSA 088 017 סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד 019 PSA 088 018 הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך 019 PSA 089 001 משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי 019 PSA 089 002 כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם 019 PSA 089 003 כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי 019 PSA 089 004 עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה 019 PSA 089 005 ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים 019 PSA 089 006 כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים 019 PSA 089 007 אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו 019 PSA 089 008 יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך 019 PSA 089 009 אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם 019 PSA 089 010 אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך 019 PSA 089 011 לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם 019 PSA 089 012 צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו 019 PSA 089 013 לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך 019 PSA 089 014 צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך 019 PSA 089 015 אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון 019 PSA 089 016 בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו 019 PSA 089 017 כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו 019 PSA 089 018 כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו 019 PSA 089 019 אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם 019 PSA 089 020 מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו 019 PSA 089 021 אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו 019 PSA 089 022 לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו 019 PSA 089 023 וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף 019 PSA 089 024 ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו 019 PSA 089 025 ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו 019 PSA 089 026 הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי 019 PSA 089 027 אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ 019 PSA 089 028 לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו 019 PSA 089 029 ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים 019 PSA 089 030 אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון 019 PSA 089 031 אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו 019 PSA 089 032 ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם 019 PSA 089 033 וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי 019 PSA 089 034 לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה 019 PSA 089 035 אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב 019 PSA 089 036 זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי 019 PSA 089 037 כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה 019 PSA 089 038 ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך 019 PSA 089 039 נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו 019 PSA 089 040 פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה 019 PSA 089 041 שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו 019 PSA 089 042 הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו 019 PSA 089 043 אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה 019 PSA 089 044 השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה 019 PSA 089 045 הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה 019 PSA 089 046 עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך 019 PSA 089 047 זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם 019 PSA 089 048 מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol h7585) 019 PSA 089 049 איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך 019 PSA 089 050 זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים 019 PSA 089 051 אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך 019 PSA 089 052 ברוך יהוה לעולם אמן ואמן 019 PSA 090 001 תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר 019 PSA 090 002 בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל 019 PSA 090 003 תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם 019 PSA 090 004 כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה 019 PSA 090 005 זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף 019 PSA 090 006 בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש 019 PSA 090 007 כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו 019 PSA 090 008 שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך 019 PSA 090 009 כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה 019 PSA 090 010 ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה 019 PSA 090 011 מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך 019 PSA 090 012 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה 019 PSA 090 013 שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך 019 PSA 090 014 שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו 019 PSA 090 015 שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה 019 PSA 090 016 יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם 019 PSA 090 017 ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו 019 PSA 091 001 ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן 019 PSA 091 002 אמר--ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח-בו 019 PSA 091 003 כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות 019 PSA 091 004 באברתו יסך לך--ותחת-כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו 019 PSA 091 005 לא-תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם 019 PSA 091 006 מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים 019 PSA 091 007 יפל מצדך אלף--ורבבה מימינך אליך לא יגש 019 PSA 091 008 רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה 019 PSA 091 009 כי-אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך 019 PSA 091 010 לא-תאנה אליך רעה ונגע לא-יקרב באהלך 019 PSA 091 011 כי מלאכיו יצוה-לך לשמרך בכל-דרכיך 019 PSA 091 012 על-כפים ישאונך פן-תגף באבן רגלך 019 PSA 091 013 על-שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין 019 PSA 091 014 כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי-ידע שמי 019 PSA 091 015 יקראני ואענהו--עמו-אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו 019 PSA 091 016 ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי 019 PSA 092 001 מזמור שיר ליום השבת ב טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון 019 PSA 092 002 להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות 019 PSA 092 003 עלי-עשור ועלי-נבל עלי הגיון בכנור 019 PSA 092 004 כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן 019 PSA 092 005 מה-גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך 019 PSA 092 006 איש-בער לא ידע וכסיל לא-יבין את-זאת 019 PSA 092 007 בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל-פעלי און להשמדם עדי-עד 019 PSA 092 008 ואתה מרום-- לעלם יהוה 019 PSA 092 009 כי הנה איביך יהוה-- כי-הנה איביך יאבדו יתפרדו כל-פעלי און 019 PSA 092 010 ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן 019 PSA 092 011 ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים-- תשמענה אזני 019 PSA 092 012 צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה 019 PSA 092 013 שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו 019 PSA 092 014 עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו 019 PSA 092 015 להגיד כי-ישר יהוה צורי ולא-עלתה (עולתה) בו 019 PSA 093 001 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף-תכון תבל בל-תמוט 019 PSA 093 002 נכון כסאך מאז מעולם אתה 019 PSA 093 003 נשאו נהרות יהוה--נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים 019 PSA 093 004 מקלות מים רבים--אדירים משברי-ים אדיר במרום יהוה 019 PSA 093 005 עדתיך נאמנו מאד--לביתך נאוה-קדש יהוה לארך ימים 019 PSA 094 001 אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע 019 PSA 094 002 הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים 019 PSA 094 003 עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו 019 PSA 094 004 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און 019 PSA 094 005 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו 019 PSA 094 006 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו 019 PSA 094 007 ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב 019 PSA 094 008 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו 019 PSA 094 009 הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט 019 PSA 094 010 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת 019 PSA 094 011 יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל 019 PSA 094 012 אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו 019 PSA 094 013 להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת 019 PSA 094 014 כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב 019 PSA 094 015 כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב 019 PSA 094 016 מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און 019 PSA 094 017 לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי 019 PSA 094 018 אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני 019 PSA 094 019 ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי 019 PSA 094 020 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק 019 PSA 094 021 יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו 019 PSA 094 022 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי 019 PSA 094 023 וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו 019 PSA 095 001 לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו 019 PSA 095 002 נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו 019 PSA 095 003 כי אל גדול יהוה ומלך גדול על-כל-אלהים 019 PSA 095 004 אשר בידו מחקרי-ארץ ותועפת הרים לו 019 PSA 095 005 אשר-לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו 019 PSA 095 006 באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני-יהוה עשנו 019 PSA 095 007 כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם-בקלו תשמעו 019 PSA 095 008 אל-תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר 019 PSA 095 009 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם-ראו פעלי 019 PSA 095 010 ארבעים שנה אקוט בדור-- ואמר עם תעי לבב הם והם לא-ידעו דרכי 019 PSA 095 011 אשר-נשבעתי באפי אם-יבאון אל-מנוחתי 019 PSA 096 001 שירו ליהוה שיר חדש שירו ליהוה כל-הארץ 019 PSA 096 002 שירו ליהוה ברכו שמו בשרו מיום-ליום ישועתו 019 PSA 096 003 ספרו בגוים כבודו בכל-העמים נפלאותיו 019 PSA 096 004 כי גדול יהוה ומהלל מאד נורא הוא על-כל-אלהים 019 PSA 096 005 כי כל-אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה 019 PSA 096 006 הוד-והדר לפניו עז ותפארת במקדשו 019 PSA 096 007 הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז 019 PSA 096 008 הבו ליהוה כבוד שמו שאו-מנחה ובאו לחצרותיו 019 PSA 096 009 השתחוו ליהוה בהדרת-קדש חילו מפניו כל-הארץ 019 PSA 096 010 אמרו בגוים יהוה מלך-- אף-תכון תבל בל-תמוט ידין עמים במישרים 019 PSA 096 011 ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו 019 PSA 096 012 יעלז שדי וכל-אשר-בו אז ירננו כל-עצי-יער 019 PSA 096 013 לפני יהוה כי בא-- כי בא לשפט הארץ ישפט-תבל בצדק ועמים באמונתו 019 PSA 097 001 יהוה מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים 019 PSA 097 002 ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו 019 PSA 097 003 אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו 019 PSA 097 004 האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ 019 PSA 097 005 הרים--כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל-הארץ 019 PSA 097 006 הגידו השמים צדקו וראו כל-העמים כבודו 019 PSA 097 007 יבשו כל-עבדי פסל-- המתהללים באלילים השתחוו-לו כל-אלהים 019 PSA 097 008 שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה-- למען משפטיך יהוה 019 PSA 097 009 כי-אתה יהוה עליון על-כל-הארץ מאד נעלית על-כל-אלהים 019 PSA 097 010 אהבי יהוה שנאו-רע שמר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם 019 PSA 097 011 אור זרע לצדיק ולישרי-לב שמחה 019 PSA 097 012 שמחו צדיקים ביהוה והודו לזכר קדשו 019 PSA 098 001 מזמור שירו ליהוה שיר חדש-- כי-נפלאות עשה הושיעה-לו ימינו וזרוע קדשו 019 PSA 098 002 הודיע יהוה ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו 019 PSA 098 003 זכר חסדו ואמונתו-- לבית ישראל ראו כל-אפסי-ארץ-- את ישועת אלהינו 019 PSA 098 004 הריעו ליהוה כל-הארץ פצחו ורננו וזמרו 019 PSA 098 005 זמרו ליהוה בכנור בכנור וקול זמרה 019 PSA 098 006 בחצצרות וקול שופר-- הריעו לפני המלך יהוה 019 PSA 098 007 ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה 019 PSA 098 008 נהרות ימחאו-כף יחד הרים ירננו 019 PSA 098 009 לפני יהוה-- כי בא לשפט הארץ ישפט-תבל בצדק ועמים במישרים 019 PSA 099 001 יהוה מלך ירגזו עמים ישב כרובים תנוט הארץ 019 PSA 099 002 יהוה בציון גדול ורם הוא על-כל-העמים 019 PSA 099 003 יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא 019 PSA 099 004 ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית 019 PSA 099 005 רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא 019 PSA 099 006 משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו קראים אל-יהוה והוא יענם 019 PSA 099 007 בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדתיו וחק נתן-למו 019 PSA 099 008 יהוה אלהינו אתה עניתם אל נשא היית להם ונקם על-עלילותם 019 PSA 099 009 רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי-קדוש יהוה אלהינו 019 PSA 100 001 מזמור לתודה הריעו ליהוה כל-הארץ 019 PSA 100 002 עבדו את-יהוה בשמחה באו לפניו ברננה 019 PSA 100 003 דעו-- כי יהוה הוא אלהים הוא-עשנו ולא (ולו) אנחנו-- עמו וצאן מרעיתו 019 PSA 100 004 באו שעריו בתודה--חצרתיו בתהלה הודו-לו ברכו שמו 019 PSA 100 005 כי-טוב יהוה לעולם חסדו ועד-דר ודר אמונתו 019 PSA 101 001 לדוד מזמור חסד-ומשפט אשירה לך יהוה אזמרה 019 PSA 101 002 אשכילה בדרך תמים-- מתי תבוא אלי אתהלך בתם-לבבי בקרב ביתי 019 PSA 101 003 לא-אשית לנגד עיני-- דבר-בליעל עשה-סטים שנאתי לא ידבק בי 019 PSA 101 004 לבב עקש יסור ממני רע לא אדע 019 PSA 101 005 מלושני (מלשני) בסתר רעהו-- אותו אצמית גבה-עינים ורחב לבב-- אתו לא אוכל 019 PSA 101 006 עיני בנאמני-ארץ-- לשבת עמדי הלך בדרך תמים-- הוא ישרתני 019 PSA 101 007 לא-ישב בקרב ביתי-- עשה רמיה דבר שקרים-- לא-יכון לנגד עיני 019 PSA 101 008 לבקרים אצמית כל-רשעי-ארץ להכרית מעיר-יהוה כל-פעלי און 019 PSA 102 001 תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא 019 PSA 102 002 אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני 019 PSA 102 003 כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו 019 PSA 102 004 הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי 019 PSA 102 005 מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי 019 PSA 102 006 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות 019 PSA 102 007 שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג 019 PSA 102 008 כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו 019 PSA 102 009 כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי 019 PSA 102 010 מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני 019 PSA 102 011 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש 019 PSA 102 012 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר 019 PSA 102 013 אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד 019 PSA 102 014 כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו 019 PSA 102 015 וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך 019 PSA 102 016 כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו 019 PSA 102 017 פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם 019 PSA 102 018 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה 019 PSA 102 019 כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט 019 PSA 102 020 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה 019 PSA 102 021 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם 019 PSA 102 022 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה 019 PSA 102 023 ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי 019 PSA 102 024 אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך 019 PSA 102 025 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים 019 PSA 102 026 המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו 019 PSA 102 027 ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו 019 PSA 102 028 בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון 019 PSA 103 001 לדוד ברכי נפשי את-יהוה וכל-קרבי את-שם קדשו 019 PSA 103 002 ברכי נפשי את-יהוה ואל-תשכחי כל-גמוליו 019 PSA 103 003 הסלח לכל-עונכי הרפא לכל-תחלואיכי 019 PSA 103 004 הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים 019 PSA 103 005 המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי 019 PSA 103 006 עשה צדקות יהוה ומשפטים לכל-עשוקים 019 PSA 103 007 יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו 019 PSA 103 008 רחום וחנון יהוה ארך אפים ורב-חסד 019 PSA 103 009 לא-לנצח יריב ולא לעולם יטור 019 PSA 103 010 לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו 019 PSA 103 011 כי כגבה שמים על-הארץ-- גבר חסדו על-יראיו 019 PSA 103 012 כרחק מזרח ממערב-- הרחיק ממנו את-פשעינו 019 PSA 103 013 כרחם אב על-בנים-- רחם יהוה על-יראיו 019 PSA 103 014 כי-הוא ידע יצרנו זכור כי-עפר אנחנו 019 PSA 103 015 אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ 019 PSA 103 016 כי רוח עברה-בו ואיננו ולא-יכירנו עוד מקומו 019 PSA 103 017 וחסד יהוה מעולם ועד-עולם-- על-יראיו וצדקתו לבני בנים 019 PSA 103 018 לשמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשותם 019 PSA 103 019 יהוה--בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה 019 PSA 103 020 ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו 019 PSA 103 021 ברכו יהוה כל-צבאיו-- משרתיו עשי רצונו 019 PSA 103 022 ברכו יהוה כל-מעשיו-- בכל-מקמות ממשלתו ברכי נפשי את-יהוה 019 PSA 104 001 ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת 019 PSA 104 002 עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה 019 PSA 104 003 המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח 019 PSA 104 004 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט 019 PSA 104 005 יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד 019 PSA 104 006 תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים 019 PSA 104 007 מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון 019 PSA 104 008 יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם 019 PSA 104 009 גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ 019 PSA 104 010 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון 019 PSA 104 011 ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם 019 PSA 104 012 עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול 019 PSA 104 013 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ 019 PSA 104 014 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ 019 PSA 104 015 ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד 019 PSA 104 016 ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע 019 PSA 104 017 אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה 019 PSA 104 018 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים 019 PSA 104 019 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו 019 PSA 104 020 תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער 019 PSA 104 021 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם 019 PSA 104 022 תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון 019 PSA 104 023 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב 019 PSA 104 024 מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך 019 PSA 104 025 זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות 019 PSA 104 026 שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו 019 PSA 104 027 כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו 019 PSA 104 028 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב 019 PSA 104 029 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון 019 PSA 104 030 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה 019 PSA 104 031 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו 019 PSA 104 032 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו 019 PSA 104 033 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי 019 PSA 104 034 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה 019 PSA 104 035 יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה 019 PSA 105 001 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו 019 PSA 105 002 שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו 019 PSA 105 003 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה 019 PSA 105 004 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד 019 PSA 105 005 זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו 019 PSA 105 006 זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו 019 PSA 105 007 הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו 019 PSA 105 008 זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור 019 PSA 105 009 אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק 019 PSA 105 010 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם 019 PSA 105 011 לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם 019 PSA 105 012 בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה 019 PSA 105 013 ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר 019 PSA 105 014 לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים 019 PSA 105 015 אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו 019 PSA 105 016 ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר 019 PSA 105 017 שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף 019 PSA 105 018 ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו 019 PSA 105 019 עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו 019 PSA 105 020 שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו 019 PSA 105 021 שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו 019 PSA 105 022 לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם 019 PSA 105 023 ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם 019 PSA 105 024 ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו 019 PSA 105 025 הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו 019 PSA 105 026 שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו 019 PSA 105 027 שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם 019 PSA 105 028 שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) 019 PSA 105 029 הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם 019 PSA 105 030 שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם 019 PSA 105 031 אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם 019 PSA 105 032 נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם 019 PSA 105 033 ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם 019 PSA 105 034 אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר 019 PSA 105 035 ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם 019 PSA 105 036 ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם 019 PSA 105 037 ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל 019 PSA 105 038 שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם 019 PSA 105 039 פרש ענן למסך ואש להאיר לילה 019 PSA 105 040 שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם 019 PSA 105 041 פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר 019 PSA 105 042 כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו 019 PSA 105 043 ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו 019 PSA 105 044 ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו 019 PSA 105 045 בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה 019 PSA 106 001 הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו 019 PSA 106 002 מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו 019 PSA 106 003 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת 019 PSA 106 004 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך 019 PSA 106 005 לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך 019 PSA 106 006 חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו 019 PSA 106 007 אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף 019 PSA 106 008 ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו 019 PSA 106 009 ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר 019 PSA 106 010 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב 019 PSA 106 011 ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר 019 PSA 106 012 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו 019 PSA 106 013 מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו 019 PSA 106 014 ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון 019 PSA 106 015 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם 019 PSA 106 016 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה 019 PSA 106 017 תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם 019 PSA 106 018 ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים 019 PSA 106 019 יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה 019 PSA 106 020 וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב 019 PSA 106 021 שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים 019 PSA 106 022 נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף 019 PSA 106 023 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית 019 PSA 106 024 וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו 019 PSA 106 025 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה 019 PSA 106 026 וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר 019 PSA 106 027 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות 019 PSA 106 028 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים 019 PSA 106 029 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה 019 PSA 106 030 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה 019 PSA 106 031 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם 019 PSA 106 032 ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם 019 PSA 106 033 כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו 019 PSA 106 034 לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם 019 PSA 106 035 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם 019 PSA 106 036 ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש 019 PSA 106 037 ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים 019 PSA 106 038 וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים 019 PSA 106 039 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם 019 PSA 106 040 ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו 019 PSA 106 041 ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם 019 PSA 106 042 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם 019 PSA 106 043 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם 019 PSA 106 044 וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם 019 PSA 106 045 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו 019 PSA 106 046 ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם 019 PSA 106 047 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך 019 PSA 106 048 ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה 019 PSA 107 001 הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 019 PSA 107 002 יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר 019 PSA 107 003 ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים 019 PSA 107 004 תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו 019 PSA 107 005 רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף 019 PSA 107 006 ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם 019 PSA 107 007 וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב 019 PSA 107 008 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 019 PSA 107 009 כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב 019 PSA 107 010 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל 019 PSA 107 011 כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו 019 PSA 107 012 ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר 019 PSA 107 013 ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 019 PSA 107 014 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק 019 PSA 107 015 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 019 PSA 107 016 כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע 019 PSA 107 017 אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו 019 PSA 107 018 כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות 019 PSA 107 019 ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם 019 PSA 107 020 ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם 019 PSA 107 021 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 019 PSA 107 022 ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה 019 PSA 107 023 ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים 019 PSA 107 024 ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה 019 PSA 107 025 ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו 019 PSA 107 026 ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג 019 PSA 107 027 ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע 019 PSA 107 028 ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם 019 PSA 107 029 יקם סערה לדממה ויחשו גליהם 019 PSA 107 030 וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם 019 PSA 107 031 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם 019 PSA 107 032 וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו 019 PSA 107 033 ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון 019 PSA 107 034 ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה 019 PSA 107 035 ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים 019 PSA 107 036 ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב 019 PSA 107 037 ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה 019 PSA 107 038 ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט 019 PSA 107 039 וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון 019 PSA 107 040 ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך 019 PSA 107 041 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות 019 PSA 107 042 יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה 019 PSA 107 043 מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה 019 PSA 108 001 שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף-כבודי 019 PSA 108 002 עורה הנבל וכנור אעירה שחר 019 PSA 108 003 אודך בעמים יהוה ואזמרך בלאמים 019 PSA 108 004 כי-גדול מעל-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך 019 PSA 108 005 רומה על-שמים אלהים ועל כל-הארץ כבודך 019 PSA 108 006 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני 019 PSA 108 007 אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד 019 PSA 108 008 לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי 019 PSA 108 009 מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי-פלשת אתרועע 019 PSA 108 010 מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד-אדום 019 PSA 108 011 הלא-אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאתינו 019 PSA 108 012 הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם 019 PSA 108 013 באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו 019 PSA 109 001 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש 019 PSA 109 002 כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר 019 PSA 109 003 ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם 019 PSA 109 004 תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה 019 PSA 109 005 וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי 019 PSA 109 006 הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו 019 PSA 109 007 בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה 019 PSA 109 008 יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר 019 PSA 109 009 יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה 019 PSA 109 010 ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם 019 PSA 109 011 ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו 019 PSA 109 012 אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו 019 PSA 109 013 יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם 019 PSA 109 014 יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח 019 PSA 109 015 יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם 019 PSA 109 016 יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת 019 PSA 109 017 ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו 019 PSA 109 018 וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו 019 PSA 109 019 תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה 019 PSA 109 020 זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי 019 PSA 109 021 ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני 019 PSA 109 022 כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי 019 PSA 109 023 כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה 019 PSA 109 024 ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן 019 PSA 109 025 ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם 019 PSA 109 026 עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך 019 PSA 109 027 וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה 019 PSA 109 028 יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח 019 PSA 109 029 ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם 019 PSA 109 030 אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו 019 PSA 109 031 כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו 019 PSA 110 001 לדוד מזמור נאם יהוה לאדני--שב לימיני עד-אשית איביך הדם לרגליך 019 PSA 110 002 מטה-עזך--ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך 019 PSA 110 003 עמך נדבת ביום חילך בהדרי-קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך 019 PSA 110 004 נשבע יהוה ולא ינחם-- אתה-כהן לעולם על-דברתי מלכי-צדק 019 PSA 110 005 אדני על-ימינך מחץ ביום-אפו מלכים 019 PSA 110 006 ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על-ארץ רבה 019 PSA 110 007 מנחל בדרך ישתה על-כן ירים ראש 019 PSA 111 001 הללו-יה אודה יהוה בכל-לבב בסוד ישרים ועדה 019 PSA 111 002 גדלים מעשי יהוה דרושים לכל-חפציהם 019 PSA 111 003 הוד-והדר פעלו וצדקתו עמדת לעד 019 PSA 111 004 זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום יהוה 019 PSA 111 005 טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו 019 PSA 111 006 כח מעשיו הגיד לעמו-- לתת להם נחלת גוים 019 PSA 111 007 מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל-פקודיו 019 PSA 111 008 סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר 019 PSA 111 009 פדות שלח לעמו-- צוה-לעולם בריתו קדוש ונורא שמו 019 PSA 111 010 ראשית חכמה יראת יהוה-- שכל טוב לכל-עשיהם תהלתו עמדת לעד 019 PSA 112 001 הללו-יה אשרי-איש ירא את-יהוה במצותיו חפץ מאד 019 PSA 112 002 גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך 019 PSA 112 003 הון-ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד 019 PSA 112 004 זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק 019 PSA 112 005 טוב-איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט 019 PSA 112 006 כי-לעולם לא-ימוט לזכר עולם יהיה צדיק 019 PSA 112 007 משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה 019 PSA 112 008 סמוך לבו לא יירא עד אשר-יראה בצריו 019 PSA 112 009 פזר נתן לאביונים-- צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד 019 PSA 112 010 רשע יראה וכעס-- שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד 019 PSA 113 001 הללו-יה הללו עבדי יהוה הללו את-שם יהוה 019 PSA 113 002 יהי שם יהוה מברך-- מעתה ועד-עולם 019 PSA 113 003 ממזרח-שמש עד-מבואו-- מהלל שם יהוה 019 PSA 113 004 רם על-כל-גוים יהוה על השמים כבודו 019 PSA 113 005 מי כיהוה אלהינו-- המגביהי לשבת 019 PSA 113 006 המשפילי לראות-- בשמים ובארץ 019 PSA 113 007 מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון 019 PSA 113 008 להושיבי עם-נדיבים עם נדיבי עמו 019 PSA 113 009 מושיבי עקרת הבית-- אם-הבנים שמחה הללו-יה 019 PSA 114 001 בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז 019 PSA 114 002 היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו 019 PSA 114 003 הים ראה וינס הירדן יסב לאחור 019 PSA 114 004 ההרים רקדו כאילים גבעות כבני-צאן 019 PSA 114 005 מה-לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור 019 PSA 114 006 ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני-צאן 019 PSA 114 007 מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב 019 PSA 114 008 ההפכי הצור אגם-מים חלמיש למעינו-מים 019 PSA 115 001 לא לנו יהוה לא-לנו כי-לשמך תן כבוד--על-חסדך על-אמתך 019 PSA 115 002 למה יאמרו הגוים איה-נא אלהיהם 019 PSA 115 003 ואלהינו בשמים-- כל אשר-חפץ עשה 019 PSA 115 004 עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם 019 PSA 115 005 פה-להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו 019 PSA 115 006 אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון 019 PSA 115 007 ידיהם ולא ימישון--רגליהם ולא יהלכו לא-יהגו בגרונם 019 PSA 115 008 כמוהם יהיו עשיהם-- כל אשר-בטח בהם 019 PSA 115 009 ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא 019 PSA 115 010 בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא 019 PSA 115 011 יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא 019 PSA 115 012 יהוה זכרנו יברך יברך את-בית ישראל יברך את-בית אהרן 019 PSA 115 013 יברך יראי יהוה-- הקטנים עם-הגדלים 019 PSA 115 014 יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם 019 PSA 115 015 ברוכים אתם ליהוה-- עשה שמים וארץ 019 PSA 115 016 השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני-אדם 019 PSA 115 017 לא המתים יהללו-יה ולא כל-ירדי דומה 019 PSA 115 018 ואנחנו נברך יה-- מעתה ועד-עולם הללו-יה 019 PSA 116 001 אהבתי כי-ישמע יהוה-- את-קולי תחנוני 019 PSA 116 002 כי-הטה אזנו לי ובימי אקרא 019 PSA 116 003 אפפוני חבלי-מות--ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא (Sheol h7585) 019 PSA 116 004 ובשם-יהוה אקרא אנה יהוה מלטה נפשי 019 PSA 116 005 חנון יהוה וצדיק ואלהינו מרחם 019 PSA 116 006 שמר פתאים יהוה דלתי ולי יהושיע 019 PSA 116 007 שובי נפשי למנוחיכי כי-יהוה גמל עליכי 019 PSA 116 008 כי חלצת נפשי ממות את-עיני מן-דמעה את-רגלי מדחי 019 PSA 116 009 אתהלך לפני יהוה-- בארצות החיים 019 PSA 116 010 האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד 019 PSA 116 011 אני אמרתי בחפזי כל-האדם כזב 019 PSA 116 012 מה-אשיב ליהוה-- כל-תגמולוהי עלי 019 PSA 116 013 כוס-ישועות אשא ובשם יהוה אקרא 019 PSA 116 014 נדרי ליהוה אשלם נגדה-נא לכל-עמו 019 PSA 116 015 יקר בעיני יהוה-- המותה לחסידיו 019 PSA 116 016 אנה יהוה כי-אני עבדך אני-עבדך בן-אמתך פתחת למוסרי 019 PSA 116 017 לך-אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא 019 PSA 116 018 נדרי ליהוה אשלם נגדה-נא לכל-עמו 019 PSA 116 019 בחצרות בית יהוה-- בתוככי ירושלם הללו-יה 019 PSA 117 001 הללו את-יהוה כל-גוים שבחוהו כל-האמים 019 PSA 117 002 כי גבר עלינו חסדו-- ואמת-יהוה לעולם הללו-יה 019 PSA 118 001 הודו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 019 PSA 118 002 יאמר-נא ישראל כי לעולם חסדו 019 PSA 118 003 יאמרו-נא בית-אהרן כי לעולם חסדו 019 PSA 118 004 יאמרו-נא יראי יהוה כי לעולם חסדו 019 PSA 118 005 מן-המצר קראתי יה ענני במרחב יה 019 PSA 118 006 יהוה לי לא אירא מה-יעשה לי אדם 019 PSA 118 007 יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי 019 PSA 118 008 טוב לחסות ביהוה-- מבטח באדם 019 PSA 118 009 טוב לחסות ביהוה-- מבטח בנדיבים 019 PSA 118 010 כל-גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם 019 PSA 118 011 סבוני גם-סבבוני בשם יהוה כי אמילם 019 PSA 118 012 סבוני כדבורים-- דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם 019 PSA 118 013 דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני 019 PSA 118 014 עזי וזמרת יה ויהי-לי לישועה 019 PSA 118 015 קול רנה וישועה--באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל 019 PSA 118 016 ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל 019 PSA 118 017 לא-אמות כי-אחיה ואספר מעשי יה 019 PSA 118 018 יסר יסרני יה ולמות לא נתנני 019 PSA 118 019 פתחו-לי שערי-צדק אבא-בם אודה יה 019 PSA 118 020 זה-השער ליהוה צדיקים יבאו בו 019 PSA 118 021 אודך כי עניתני ותהי-לי לישועה 019 PSA 118 022 אבן מאסו הבונים-- היתה לראש פנה 019 PSA 118 023 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו 019 PSA 118 024 זה-היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו 019 PSA 118 025 אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא 019 PSA 118 026 ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה 019 PSA 118 027 אל יהוה--ויאר-לנו אסרו-חג בעבתים--עד קרנות המזבח 019 PSA 118 028 אלי אתה ואודך אלהי ארוממך 019 PSA 118 029 הודו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 019 PSA 119 001 אשרי תמימי-דרך-- ההלכים בתורת יהוה 019 PSA 119 002 אשרי נצרי עדתיו בכל-לב ידרשוהו 019 PSA 119 003 אף לא-פעלו עולה בדרכיו הלכו 019 PSA 119 004 אתה צויתה פקדיך-- לשמר מאד 019 PSA 119 005 אחלי יכנו דרכי-- לשמר חקיך 019 PSA 119 006 אז לא-אבוש-- בהביטי אל-כל-מצותיך 019 PSA 119 007 אודך בישר לבב-- בלמדי משפטי צדקך 019 PSA 119 008 את-חקיך אשמר אל-תעזבני עד-מאד 019 PSA 119 009 במה יזכה-נער את-ארחו-- לשמר כדברך 019 PSA 119 010 בכל-לבי דרשתיך אל-תשגני ממצותיך 019 PSA 119 011 בלבי צפנתי אמרתך-- למען לא אחטא-לך 019 PSA 119 012 ברוך אתה יהוה-- למדני חקיך 019 PSA 119 013 בשפתי ספרתי-- כל משפטי-פיך 019 PSA 119 014 בדרך עדותיך ששתי-- כעל כל-הון 019 PSA 119 015 בפקודיך אשיחה ואביטה ארחתיך 019 PSA 119 016 בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך 019 PSA 119 017 גמל על-עבדך אחיה ואשמרה דברך 019 PSA 119 018 גל-עיני ואביטה-- נפלאות מתורתך 019 PSA 119 019 גר אנכי בארץ אל-תסתר ממני מצותיך 019 PSA 119 020 גרסה נפשי לתאבה-- אל-משפטיך בכל-עת 019 PSA 119 021 גערת זדים ארורים-- השגים ממצותיך 019 PSA 119 022 גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי 019 PSA 119 023 גם ישבו שרים בי נדברו-- עבדך ישיח בחקיך 019 PSA 119 024 גם-עדתיך שעשעי-- אנשי עצתי 019 PSA 119 025 דבקה לעפר נפשי חיני כדברך 019 PSA 119 026 דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך 019 PSA 119 027 דרך-פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך 019 PSA 119 028 דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך 019 PSA 119 029 דרך-שקר הסר ממני ותורתך חנני 019 PSA 119 030 דרך-אמונה בחרתי משפטיך שויתי 019 PSA 119 031 דבקתי בעדותיך יהוה אל-תבישני 019 PSA 119 032 דרך-מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי 019 PSA 119 033 הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב 019 PSA 119 034 הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל-לב 019 PSA 119 035 הדריכני בנתיב מצותיך כי-בו חפצתי 019 PSA 119 036 הט-לבי אל-עדותיך ואל אל-בצע 019 PSA 119 037 העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני 019 PSA 119 038 הקם לעבדך אמרתך-- אשר ליראתך 019 PSA 119 039 העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים 019 PSA 119 040 הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני 019 PSA 119 041 ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך 019 PSA 119 042 ואענה חרפי דבר כי-בטחתי בדברך 019 PSA 119 043 ואל-תצל מפי דבר-אמת עד-מאד כי למשפטך יחלתי 019 PSA 119 044 ואשמרה תורתך תמיד-- לעולם ועד 019 PSA 119 045 ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי 019 PSA 119 046 ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש 019 PSA 119 047 ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי 019 PSA 119 048 ואשא-כפי--אל-מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך 019 PSA 119 049 זכר-דבר לעבדך-- על אשר יחלתני 019 PSA 119 050 זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני 019 PSA 119 051 זדים הליצני עד-מאד מתורתך לא נטיתי 019 PSA 119 052 זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם 019 PSA 119 053 זלעפה אחזתני מרשעים-- עזבי תורתך 019 PSA 119 054 זמרות היו-לי חקיך-- בבית מגורי 019 PSA 119 055 זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך 019 PSA 119 056 זאת היתה-לי כי פקדיך נצרתי 019 PSA 119 057 חלקי יהוה אמרתי-- לשמר דבריך 019 PSA 119 058 חליתי פניך בכל-לב חנני כאמרתך 019 PSA 119 059 חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל-עדתיך 019 PSA 119 060 חשתי ולא התמהמהתי-- לשמר מצותיך 019 PSA 119 061 חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי 019 PSA 119 062 חצות-לילה--אקום להודות לך על משפטי צדקך 019 PSA 119 063 חבר אני לכל-אשר יראוך ולשמרי פקודיך 019 PSA 119 064 חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני 019 PSA 119 065 טוב עשית עם-עבדך-- יהוה כדברך 019 PSA 119 066 טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי 019 PSA 119 067 טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי 019 PSA 119 068 טוב-אתה ומטיב למדני חקיך 019 PSA 119 069 טפלו עלי שקר זדים אני בכל-לב אצר פקודיך 019 PSA 119 070 טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי 019 PSA 119 071 טוב-לי כי-עניתי-- למען אלמד חקיך 019 PSA 119 072 טוב-לי תורת-פיך-- מאלפי זהב וכסף 019 PSA 119 073 ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך 019 PSA 119 074 יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי 019 PSA 119 075 ידעתי יהוה כי-צדק משפטיך ואמונה עניתני 019 PSA 119 076 יהי-נא חסדך לנחמני-- כאמרתך לעבדך 019 PSA 119 077 יבאוני רחמיך ואחיה כי-תורתך שעשעי 019 PSA 119 078 יבשו זדים כי-שקר עותוני אני אשיח בפקודיך 019 PSA 119 079 ישובו לי יראיך וידעו (וידעי) עדתיך 019 PSA 119 080 יהי-לבי תמים בחקיך-- למען לא אבוש 019 PSA 119 081 כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי 019 PSA 119 082 כלו עיני לאמרתך-- לאמר מתי תנחמני 019 PSA 119 083 כי-הייתי כנאד בקיטור-- חקיך לא שכחתי 019 PSA 119 084 כמה ימי-עבדך מתי תעשה ברדפי משפט 019 PSA 119 085 כרו-לי זדים שיחות-- אשר לא כתורתך 019 PSA 119 086 כל-מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני 019 PSA 119 087 כמעט כלוני בארץ ואני לא-עזבתי פקדיך 019 PSA 119 088 כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך 019 PSA 119 089 לעולם יהוה-- דברך נצב בשמים 019 PSA 119 090 לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד 019 PSA 119 091 למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך 019 PSA 119 092 לולי תורתך שעשעי-- אז אבדתי בעניי 019 PSA 119 093 לעולם לא-אשכח פקודיך כי בם חייתני 019 PSA 119 094 לך-אני הושיעני כי פקודיך דרשתי 019 PSA 119 095 לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן 019 PSA 119 096 לכל-תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד 019 PSA 119 097 מה-אהבתי תורתך כל-היום היא שיחתי 019 PSA 119 098 מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא-לי 019 PSA 119 099 מכל-מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי 019 PSA 119 100 מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי 019 PSA 119 101 מכל-ארח רע כלאתי רגלי-- למען אשמר דברך 019 PSA 119 102 ממשפטיך לא-סרתי כי-אתה הורתני 019 PSA 119 103 מה-נמלצו לחכי אמרתך-- מדבש לפי 019 PSA 119 104 מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל-ארח שקר 019 PSA 119 105 נר-לרגלי דברך ואור לנתיבתי 019 PSA 119 106 נשבעתי ואקימה-- לשמר משפטי צדקך 019 PSA 119 107 נעניתי עד-מאד יהוה חיני כדברך 019 PSA 119 108 נדבות פי רצה-נא יהוה ומשפטיך למדני 019 PSA 119 109 נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי 019 PSA 119 110 נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי 019 PSA 119 111 נחלתי עדותיך לעולם כי-ששון לבי המה 019 PSA 119 112 נטיתי לבי לעשות חקיך-- לעולם עקב 019 PSA 119 113 סעפים שנאתי ותורתך אהבתי 019 PSA 119 114 סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי 019 PSA 119 115 סורו-ממני מרעים ואצרה מצות אלהי 019 PSA 119 116 סמכני כאמרתך ואחיה ואל-תבישני משברי 019 PSA 119 117 סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד 019 PSA 119 118 סלית כל-שוגים מחקיך כי-שקר תרמיתם 019 PSA 119 119 סגים--השבת כל-רשעי-ארץ לכן אהבתי עדתיך 019 PSA 119 120 סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי 019 PSA 119 121 עשיתי משפט וצדק בל-תניחני לעשקי 019 PSA 119 122 ערב עבדך לטוב אל-יעשקני זדים 019 PSA 119 123 עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך 019 PSA 119 124 עשה עם-עבדך כחסדך וחקיך למדני 019 PSA 119 125 עבדך-אני הבינני ואדעה עדתיך 019 PSA 119 126 עת לעשות ליהוה-- הפרו תורתך 019 PSA 119 127 על-כן אהבתי מצותיך-- מזהב ומפז 019 PSA 119 128 על-כן כל-פקודי כל ישרתי כל-ארח שקר שנאתי 019 PSA 119 129 פלאות עדותיך על-כן נצרתם נפשי 019 PSA 119 130 פתח דבריך יאיר מבין פתיים 019 PSA 119 131 פי-פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי 019 PSA 119 132 פנה-אלי וחנני-- כמשפט לאהבי שמך 019 PSA 119 133 פעמי הכן באמרתך ואל-תשלט-בי כל-און 019 PSA 119 134 פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך 019 PSA 119 135 פניך האר בעבדך ולמדני את-חקיך 019 PSA 119 136 פלגי-מים ירדו עיני-- על לא-שמרו תורתך 019 PSA 119 137 צדיק אתה יהוה וישר משפטיך 019 PSA 119 138 צוית צדק עדתיך ואמונה מאד 019 PSA 119 139 צמתתני קנאתי כי-שכחו דבריך צרי 019 PSA 119 140 צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה 019 PSA 119 141 צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי 019 PSA 119 142 צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת 019 PSA 119 143 צר-ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי 019 PSA 119 144 צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה 019 PSA 119 145 קראתי בכל-לב ענני יהוה חקיך אצרה 019 PSA 119 146 קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך 019 PSA 119 147 קדמתי בנשף ואשועה לדבריך (לדברך) יחלתי 019 PSA 119 148 קדמו עיני אשמרות-- לשיח באמרתך 019 PSA 119 149 קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני 019 PSA 119 150 קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו 019 PSA 119 151 קרוב אתה יהוה וכל-מצותיך אמת 019 PSA 119 152 קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם 019 PSA 119 153 ראה-עניי וחלצני כי-תורתך לא שכחתי 019 PSA 119 154 ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני 019 PSA 119 155 רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו 019 PSA 119 156 רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני 019 PSA 119 157 רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי 019 PSA 119 158 ראיתי בגדים ואתקוטטה-- אשר אמרתך לא שמרו 019 PSA 119 159 ראה כי-פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני 019 PSA 119 160 ראש-דברך אמת ולעולם כל-משפט צדקך 019 PSA 119 161 שרים רדפוני חנם ומדבריך (ומדברך) פחד לבי 019 PSA 119 162 שש אנכי על-אמרתך-- כמוצא שלל רב 019 PSA 119 163 שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי 019 PSA 119 164 שבע ביום הללתיך-- על משפטי צדקך 019 PSA 119 165 שלום רב לאהבי תורתך ואין-למו מכשול 019 PSA 119 166 שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי 019 PSA 119 167 שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד 019 PSA 119 168 שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל-דרכי נגדך 019 PSA 119 169 תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני 019 PSA 119 170 תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני 019 PSA 119 171 תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך 019 PSA 119 172 תען לשוני אמרתך כי כל-מצותיך צדק 019 PSA 119 173 תהי-ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי 019 PSA 119 174 תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי 019 PSA 119 175 תחי-נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני 019 PSA 119 176 תעיתי-- כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי 019 PSA 120 001 שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני 019 PSA 120 002 יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה 019 PSA 120 003 מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה 019 PSA 120 004 חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים 019 PSA 120 005 אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר 019 PSA 120 006 רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום 019 PSA 120 007 אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה 019 PSA 121 001 שיר למעלות אשא עיני אל-ההרים-- מאין יבא עזרי 019 PSA 121 002 עזרי מעם יהוה-- עשה שמים וארץ 019 PSA 121 003 אל-יתן למוט רגלך אל-ינום שמרך 019 PSA 121 004 הנה לא-ינום ולא יישן-- שומר ישראל 019 PSA 121 005 יהוה שמרך יהוה צלך על-יד ימינך 019 PSA 121 006 יומם השמש לא-יככה וירח בלילה 019 PSA 121 007 יהוה ישמרך מכל-רע ישמר את-נפשך 019 PSA 121 008 יהוה ישמר-צאתך ובואך-- מעתה ועד-עולם 019 PSA 122 001 שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי-- בית יהוה נלך 019 PSA 122 002 עמדות היו רגלינו-- בשעריך ירושלם 019 PSA 122 003 ירושלם הבנויה-- כעיר שחברה-לה יחדו 019 PSA 122 004 ששם עלו שבטים שבטי-יה--עדות לישראל להדות לשם יהוה 019 PSA 122 005 כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד 019 PSA 122 006 שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך 019 PSA 122 007 יהי-שלום בחילך שלוה בארמנותיך 019 PSA 122 008 למען אחי ורעי-- אדברה-נא שלום בך 019 PSA 122 009 למען בית-יהוה אלהינו-- אבקשה טוב לך 019 PSA 123 001 שיר המעלות אליך נשאתי את-עיני-- הישבי בשמים 019 PSA 123 002 הנה כעיני עבדים אל-יד אדוניהם-- כעיני שפחה אל-יד גברתה כן עינינו אל-יהוה אלהינו-- עד שיחננו 019 PSA 123 003 חננו יהוה חננו כי-רב שבענו בוז 019 PSA 123 004 רבת שבעה-לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים (לגאי יונים) 019 PSA 124 001 שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו-- יאמר-נא ישראל 019 PSA 124 002 לולי יהוה שהיה לנו-- בקום עלינו אדם 019 PSA 124 003 אזי חיים בלעונו-- בחרות אפם בנו 019 PSA 124 004 אזי המים שטפונו-- נחלה עבר על-נפשנו 019 PSA 124 005 אזי עבר על-נפשנו-- המים הזידונים 019 PSA 124 006 ברוך יהוה-- שלא נתננו טרף לשניהם 019 PSA 124 007 נפשנו-- כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו 019 PSA 124 008 עזרנו בשם יהוה-- עשה שמים וארץ 019 PSA 125 001 שיר המעלות הבטחים ביהוה-- כהר-ציון לא-ימוט לעולם ישב 019 PSA 125 002 ירושלם-- הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו-- מעתה ועד-עולם 019 PSA 125 003 כי לא ינוח שבט הרשע-- על גורל הצדיקים למען לא-ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם 019 PSA 125 004 היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם 019 PSA 125 005 והמטים עקלקלותם-- יוליכם יהוה את-פעלי האון שלום על-ישראל 019 PSA 126 001 שיר המעלות בשוב יהוה את-שיבת ציון-- היינו כחלמים 019 PSA 126 002 אז ימלא שחוק פינו-- ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים-- הגדיל יהוה לעשות עם-אלה 019 PSA 126 003 הגדיל יהוה לעשות עמנו-- היינו שמחים 019 PSA 126 004 שובה יהוה את-שבותנו (שביתנו)-- כאפיקים בנגב 019 PSA 126 005 הזרעים בדמעה-- ברנה יקצרו 019 PSA 126 006 הלוך ילך ובכה-- נשא משך-הזרע בא-יבא ברנה-- נשא אלמתיו 019 PSA 127 001 שיר המעלות לשלמה אם-יהוה לא-יבנה בית-- שוא עמלו בוניו בו אם-יהוה לא-ישמר-עיר שוא שקד שומר 019 PSA 127 002 שוא לכם משכימי קום מאחרי-שבת-- אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא 019 PSA 127 003 הנה נחלת יהוה בנים שכר פרי הבטן 019 PSA 127 004 כחצים ביד-גבור-- כן בני הנעורים 019 PSA 127 005 אשרי הגבר-- אשר מלא את-אשפתו מהם לא-יבשו-- כי-ידברו את-אויבים בשער 019 PSA 128 001 שיר המעלות אשרי כל-ירא יהוה-- ההלך בדרכיו 019 PSA 128 002 יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך 019 PSA 128 003 אשתך כגפן פריה-- בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים-- סביב לשלחנך 019 PSA 128 004 הנה כי-כן יברך גבר-- ירא יהוה 019 PSA 128 005 יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלם--כל ימי חייך 019 PSA 128 006 וראה-בנים לבניך שלום על-ישראל 019 PSA 129 001 שיר המעלות רבת צררוני מנעורי-- יאמר-נא ישראל 019 PSA 129 002 רבת צררוני מנעורי גם לא-יכלו לי 019 PSA 129 003 על-גבי חרשו חרשים האריכו למענותם (למעניתם) 019 PSA 129 004 יהוה צדיק קצץ עבות רשעים 019 PSA 129 005 יבשו ויסגו אחור-- כל שנאי ציון 019 PSA 129 006 יהיו כחציר גגות-- שקדמת שלף יבש 019 PSA 129 007 שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר 019 PSA 129 008 ולא אמרו העברים-- ברכת-יהוה אליכם ברכנו אתכם בשם יהוה 019 PSA 130 001 שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה 019 PSA 130 002 אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות-- לקול תחנוני 019 PSA 130 003 אם-עונות תשמר-יה-- אדני מי יעמד 019 PSA 130 004 כי-עמך הסליחה-- למען תורא 019 PSA 130 005 קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי 019 PSA 130 006 נפשי לאדני-- משמרים לבקר שמרים לבקר 019 PSA 130 007 יחל ישראל אל-יהוה כי-עם-יהוה החסד והרבה עמו פדות 019 PSA 130 008 והוא יפדה את-ישראל-- מכל עונתיו 019 PSA 131 001 שיר המעלות לדוד יהוה לא-גבה לבי-- ולא-רמו עיני ולא-הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני 019 PSA 131 002 אם-לא שויתי ודוממתי-- נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי 019 PSA 131 003 יחל ישראל אל-יהוה-- מעתה ועד-עולם 019 PSA 132 001 שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו 019 PSA 132 002 אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב 019 PSA 132 003 אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי 019 PSA 132 004 אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה 019 PSA 132 005 עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב 019 PSA 132 006 הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער 019 PSA 132 007 נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו 019 PSA 132 008 קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך 019 PSA 132 009 כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו 019 PSA 132 010 בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך 019 PSA 132 011 נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך 019 PSA 132 012 אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך 019 PSA 132 013 כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו 019 PSA 132 014 זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה 019 PSA 132 015 צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם 019 PSA 132 016 וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו 019 PSA 132 017 שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי 019 PSA 132 018 אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו 019 PSA 133 001 שיר המעלות לדוד הנה מה-טוב ומה-נעים-- שבת אחים גם-יחד 019 PSA 133 002 כשמן הטוב על-הראש-- ירד על-הזקן זקן-אהרן שירד על-פי מדותיו 019 PSA 133 003 כטל-חרמון-- שירד על-הררי ציון כי שם צוה יהוה את-הברכה-- חיים עד-העולם 019 PSA 134 001 שיר המעלות הנה ברכו את-יהוה כל-עבדי יהוה-- העמדים בבית-יהוה בלילות 019 PSA 134 002 שאו-ידכם קדש וברכו את-יהוה 019 PSA 134 003 יברכך יהוה מציון עשה שמים וארץ 019 PSA 135 001 הללו-יה הללו את-שם יהוה הללו עבדי יהוה 019 PSA 135 002 שעמדים בבית יהוה-- בחצרות בית אלהינו 019 PSA 135 003 הללו-יה כי-טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים 019 PSA 135 004 כי-יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו 019 PSA 135 005 כי אני ידעתי כי-גדול יהוה ואדנינו מכל-אלהים 019 PSA 135 006 כל אשר-חפץ יהוה עשה בשמים ובארץ-- בימים וכל-תהמות 019 PSA 135 007 מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא-רוח מאוצרותיו 019 PSA 135 008 שהכה בכורי מצרים-- מאדם עד-בהמה 019 PSA 135 009 שלח אותת ומפתים--בתוככי מצרים בפרעה ובכל-עבדיו 019 PSA 135 010 שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים 019 PSA 135 011 לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען 019 PSA 135 012 ונתן ארצם נחלה-- נחלה לישראל עמו 019 PSA 135 013 יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר-ודר 019 PSA 135 014 כי-ידין יהוה עמו ועל-עבדיו יתנחם 019 PSA 135 015 עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם 019 PSA 135 016 פה-להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו 019 PSA 135 017 אזנים להם ולא יאזינו אף אין-יש-רוח בפיהם 019 PSA 135 018 כמוהם יהיו עשיהם-- כל אשר-בטח בהם 019 PSA 135 019 בית ישראל ברכו את-יהוה בית אהרן ברכו את-יהוה 019 PSA 135 020 בית הלוי ברכו את-יהוה יראי יהוה ברכו את-יהוה 019 PSA 135 021 ברוך יהוה מציון-- שכן ירושלם הללו-יה 019 PSA 136 001 הודו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו 019 PSA 136 002 הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו 019 PSA 136 003 הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו 019 PSA 136 004 לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו 019 PSA 136 005 לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו 019 PSA 136 006 לרקע הארץ על-המים כי לעולם חסדו 019 PSA 136 007 לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו 019 PSA 136 008 את-השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו 019 PSA 136 009 את-הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו 019 PSA 136 010 למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו 019 PSA 136 011 ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו 019 PSA 136 012 ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו 019 PSA 136 013 לגזר ים-סוף לגזרים כי לעולם חסדו 019 PSA 136 014 והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו 019 PSA 136 015 ונער פרעה וחילו בים-סוף כי לעולם חסדו 019 PSA 136 016 למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו 019 PSA 136 017 למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו 019 PSA 136 018 ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו 019 PSA 136 019 לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו 019 PSA 136 020 ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו 019 PSA 136 021 ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו 019 PSA 136 022 נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו 019 PSA 136 023 שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו 019 PSA 136 024 ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו 019 PSA 136 025 נתן לחם לכל-בשר כי לעולם חסדו 019 PSA 136 026 הודו לאל השמים כי לעולם חסדו 019 PSA 137 001 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון 019 PSA 137 002 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו 019 PSA 137 003 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון 019 PSA 137 004 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר 019 PSA 137 005 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני 019 PSA 137 006 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי 019 PSA 137 007 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה 019 PSA 137 008 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו 019 PSA 137 009 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע 019 PSA 138 001 לדוד אודך בכל-לבי נגד אלהים אזמרך 019 PSA 138 002 אשתחוה אל-היכל קדשך ואודה את-שמך-- על-חסדך ועל-אמתך כי-הגדלת על-כל-שמך אמרתך 019 PSA 138 003 ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז 019 PSA 138 004 יודוך יהוה כל-מלכי-ארץ כי שמעו אמרי-פיך 019 PSA 138 005 וישירו בדרכי יהוה כי-גדול כבוד יהוה 019 PSA 138 006 כי-רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע 019 PSA 138 007 אם-אלך בקרב צרה-- תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך 019 PSA 138 008 יהוה יגמר בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל-תרף 019 PSA 139 001 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע 019 PSA 139 002 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק 019 PSA 139 003 ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה 019 PSA 139 004 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה 019 PSA 139 005 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה 019 PSA 139 006 פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה 019 PSA 139 007 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח 019 PSA 139 008 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) 019 PSA 139 009 אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים 019 PSA 139 010 גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך 019 PSA 139 011 ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני 019 PSA 139 012 גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה 019 PSA 139 013 כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי 019 PSA 139 014 אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד 019 PSA 139 015 לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ 019 PSA 139 016 גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם 019 PSA 139 017 ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם 019 PSA 139 018 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך 019 PSA 139 019 אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני 019 PSA 139 020 אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך 019 PSA 139 021 הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט 019 PSA 139 022 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי 019 PSA 139 023 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי 019 PSA 139 024 וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם 019 PSA 140 001 למנצח מזמור לדוד ב חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני 019 PSA 140 002 אשר חשבו רעות בלב כל-יום יגורו מלחמות 019 PSA 140 003 שננו לשונם כמו-נחש חמת עכשוב--תחת שפתימו סלה 019 PSA 140 004 שמרני יהוה מידי רשע-- מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי 019 PSA 140 005 טמנו גאים פח לי-- וחבלים פרשו רשת ליד-מעגל מקשים שתו-לי סלה 019 PSA 140 006 אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני 019 PSA 140 007 יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק 019 PSA 140 008 אל-תתן יהוה מאויי רשע זממו אל-תפק ירומו סלה 019 PSA 140 009 ראש מסבי-- עמל שפתימו יכסומו (יכסימו) 019 PSA 140 010 ימיטו (ימוטו) עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל-יקומו 019 PSA 140 011 איש לשון בל-יכון בארץ איש-חמס רע--יצודנו למדחפת 019 PSA 140 012 ידעת (ידעתי)--כי-יעשה יהוה דין עני משפט אבינים 019 PSA 140 013 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את-פניך 019 PSA 141 001 מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי-לך 019 PSA 141 002 תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת-ערב 019 PSA 141 003 שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על-דל שפתי 019 PSA 141 004 אל-תט-לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע-- את-אישים פעלי-און ובל-אלחם במנעמיהם 019 PSA 141 005 יהלמני צדיק חסד ויוכיחני-- שמן ראש אל-יני ראשי כי-עוד ותפלתי ברעותיהם 019 PSA 141 006 נשמטו בידי-סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו 019 PSA 141 007 כמו פלח ובקע בארץ-- נפזרו עצמינו לפי שאול (Sheol h7585) 019 PSA 141 008 כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל-תער נפשי 019 PSA 141 009 שמרני--מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און 019 PSA 141 010 יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד-אעבור 019 PSA 142 001 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה ב קולי אל-יהוה אזעק קולי אל-יהוה אתחנן 019 PSA 142 002 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד 019 PSA 142 003 בהתעטף עלי רוחי-- ואתה ידעת נתיבתי בארח-זו אהלך-- טמנו פח לי 019 PSA 142 004 הביט ימין וראה-- ואין-לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי 019 PSA 142 005 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים 019 PSA 142 006 הקשיבה אל-רנתי-- כי-דלותי-מאד הצילני מרדפי-- כי אמצו ממני 019 PSA 142 007 הוציאה ממסגר נפשי-- להודות את-שמך בי יכתרו צדיקים-- כי תגמל עלי 019 PSA 143 001 מזמור לדוד יהוה שמע תפלתי-- האזינה אל-תחנוני באמנתך ענני בצדקתך 019 PSA 143 002 ואל-תבוא במשפט את-עבדך כי לא-יצדק לפניך כל-חי 019 PSA 143 003 כי רדף אויב נפשי-- דכא לארץ חיתי הושבני במחשכים כמתי עולם 019 PSA 143 004 ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי 019 PSA 143 005 זכרתי ימים מקדם-- הגיתי בכל-פעלך במעשה ידיך אשוחח 019 PSA 143 006 פרשתי ידי אליך נפשי כארץ-עיפה לך סלה 019 PSA 143 007 מהר ענני יהוה-- כלתה רוחי אל-תסתר פניך ממני ונמשלתי עם-ירדי בור 019 PSA 143 008 השמיעני בבקר חסדך-- כי-בך בטחתי הודיעני דרך-זו אלך-- כי-אליך נשאתי נפשי 019 PSA 143 009 הצילני מאיבי יהוה-- אליך כסתי 019 PSA 143 010 למדני לעשות רצונך-- כי-אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור 019 PSA 143 011 למען-שמך יהוה תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי 019 PSA 143 012 ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל-צררי נפשי--כי אני עבדך 019 PSA 144 001 לדוד ברוך יהוה צורי-- המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה 019 PSA 144 002 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי-לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי 019 PSA 144 003 יהוה--מה-אדם ותדעהו בן-אנוש ותחשבהו 019 PSA 144 004 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר 019 PSA 144 005 יהוה הט-שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו 019 PSA 144 006 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם 019 PSA 144 007 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר 019 PSA 144 008 אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר 019 PSA 144 009 אלהים--שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך 019 PSA 144 010 הנותן תשועה למלכים הפוצה את-דוד עבדו--מחרב רעה 019 PSA 144 011 פצני והצילני מיד בני-נכר אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר 019 PSA 144 012 אשר בנינו כנטעים-- מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית-- מחטבות תבנית היכל 019 PSA 144 013 מזוינו מלאים-- מפיקים מזן אל-זן צאוננו מאליפות מרבבות-- בחוצותינו 019 PSA 144 014 אלופינו מסבלים אין-פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו 019 PSA 144 015 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו 019 PSA 145 001 תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד 019 PSA 145 002 בכל-יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד 019 PSA 145 003 גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר 019 PSA 145 004 דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו 019 PSA 145 005 הדר כבוד הודך-- ודברי נפלאתיך אשיחה 019 PSA 145 006 ועזוז נוראתיך יאמרו וגדלותיך (וגדלתך) אספרנה 019 PSA 145 007 זכר רב-טובך יביעו וצדקתך ירננו 019 PSA 145 008 חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל-חסד 019 PSA 145 009 טוב-יהוה לכל ורחמיו על-כל-מעשיו 019 PSA 145 010 יודוך יהוה כל-מעשיך וחסידיך יברכוכה 019 PSA 145 011 כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו 019 PSA 145 012 להודיע לבני האדם--גבורתיו וכבוד הדר מלכותו 019 PSA 145 013 מלכותך מלכות כל-עלמים וממשלתך בכל-דור ודר 019 PSA 145 014 סומך יהוה לכל-הנפלים וזוקף לכל-הכפופים 019 PSA 145 015 עיני-כל אליך ישברו ואתה נותן-להם את-אכלם בעתו 019 PSA 145 016 פותח את-ידך ומשביע לכל-חי רצון 019 PSA 145 017 צדיק יהוה בכל-דרכיו וחסיד בכל-מעשיו 019 PSA 145 018 קרוב יהוה לכל-קראיו-- לכל אשר יקראהו באמת 019 PSA 145 019 רצון-יראיו יעשה ואת-שועתם ישמע ויושיעם 019 PSA 145 020 שומר יהוה את-כל-אהביו ואת כל-הרשעים ישמיד 019 PSA 145 021 תהלת יהוה ידבר-פי ויברך כל-בשר שם קדשו--לעולם ועד 019 PSA 146 001 הללו-יה הללי נפשי את-יהוה 019 PSA 146 002 אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי 019 PSA 146 003 אל-תבטחו בנדיבים-- בבן-אדם שאין לו תשועה 019 PSA 146 004 תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו 019 PSA 146 005 אשרי--שאל יעקב בעזרו שברו על-יהוה אלהיו 019 PSA 146 006 עשה שמים וארץ-- את-הים ואת-כל-אשר-בם השמר אמת לעולם 019 PSA 146 007 עשה משפט לעשוקים--נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים 019 PSA 146 008 יהוה פקח עורים--יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים 019 PSA 146 009 יהוה שמר את-גרים--יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות 019 PSA 146 010 ימלך יהוה לעולם-- אלהיך ציון לדר ודר הללו-יה 019 PSA 147 001 הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה 019 PSA 147 002 בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס 019 PSA 147 003 הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם 019 PSA 147 004 מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא 019 PSA 147 005 גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר 019 PSA 147 006 מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ 019 PSA 147 007 ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור 019 PSA 147 008 המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר 019 PSA 147 009 נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו 019 PSA 147 010 לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה 019 PSA 147 011 רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו 019 PSA 147 012 שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון 019 PSA 147 013 כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך 019 PSA 147 014 השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך 019 PSA 147 015 השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו 019 PSA 147 016 הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר 019 PSA 147 017 משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד 019 PSA 147 018 ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים 019 PSA 147 019 מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל 019 PSA 147 020 לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה 019 PSA 148 001 הללו-יה הללו את-יהוה מן-השמים הללוהו במרומים 019 PSA 148 002 הללוהו כל-מלאכיו הללוהו כל-צבאו 019 PSA 148 003 הללוהו שמש וירח הללוהו כל-כוכבי אור 019 PSA 148 004 הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים 019 PSA 148 005 יהללו את-שם יהוה כי הוא צוה ונבראו 019 PSA 148 006 ויעמידם לעד לעולם חק-נתן ולא יעבור 019 PSA 148 007 הללו את-יהוה מן-הארץ-- תנינים וכל-תהמות 019 PSA 148 008 אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו 019 PSA 148 009 ההרים וכל-גבעות עץ פרי וכל-ארזים 019 PSA 148 010 החיה וכל-בהמה רמש וצפור כנף 019 PSA 148 011 מלכי-ארץ וכל-לאמים שרים וכל-שפטי ארץ 019 PSA 148 012 בחורים וגם-בתולות זקנים עם-נערים 019 PSA 148 013 יהללו את-שם יהוה-- כי-נשגב שמו לבדו הודו על-ארץ ושמים 019 PSA 148 014 וירם קרן לעמו תהלה לכל-חסידיו-- לבני ישראל עם קרבו הללו-יה 019 PSA 149 001 הללו-יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים 019 PSA 149 002 ישמח ישראל בעשיו בני-ציון יגילו במלכם 019 PSA 149 003 יהללו שמו במחול בתף וכנור יזמרו-לו 019 PSA 149 004 כי-רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה 019 PSA 149 005 יעלזו חסידים בכבוד ירננו על-משכבותם 019 PSA 149 006 רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם 019 PSA 149 007 לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאמים 019 PSA 149 008 לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל 019 PSA 149 009 לעשות בהם משפט כתוב-- הדר הוא לכל-חסידיו הללו-יה 019 PSA 150 001 הללו-יה הללו-אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו 019 PSA 150 002 הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו 019 PSA 150 003 הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור 019 PSA 150 004 הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועגב 019 PSA 150 005 הללוהו בצלצלי-שמע הללוהו בצלצלי תרועה 019 PSA 150 006 כל הנשמה תהלל יה הללו-יה # # BOOK 020 PRO Proverbs מִשְׁלֵי 020 PRO 001 001 משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל 020 PRO 001 002 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה 020 PRO 001 003 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים 020 PRO 001 004 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה 020 PRO 001 005 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה 020 PRO 001 006 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם 020 PRO 001 007 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו 020 PRO 001 008 שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך 020 PRO 001 009 כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך 020 PRO 001 010 בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא 020 PRO 001 011 אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם 020 PRO 001 012 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) 020 PRO 001 013 כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל 020 PRO 001 014 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו 020 PRO 001 015 בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם 020 PRO 001 016 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם 020 PRO 001 017 כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף 020 PRO 001 018 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם 020 PRO 001 019 כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח 020 PRO 001 020 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה 020 PRO 001 021 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר 020 PRO 001 022 עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת 020 PRO 001 023 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם 020 PRO 001 024 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב 020 PRO 001 025 ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם 020 PRO 001 026 גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם 020 PRO 001 027 בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה 020 PRO 001 028 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני 020 PRO 001 029 תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו 020 PRO 001 030 לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי 020 PRO 001 031 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו 020 PRO 001 032 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם 020 PRO 001 033 ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה 020 PRO 002 001 בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך 020 PRO 002 002 להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה 020 PRO 002 003 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך 020 PRO 002 004 אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה 020 PRO 002 005 אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא 020 PRO 002 006 כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה 020 PRO 002 007 וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם 020 PRO 002 008 לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר 020 PRO 002 009 אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב 020 PRO 002 010 כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם 020 PRO 002 011 מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה 020 PRO 002 012 להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות 020 PRO 002 013 העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך 020 PRO 002 014 השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע 020 PRO 002 015 אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם 020 PRO 002 016 להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה 020 PRO 002 017 העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה 020 PRO 002 018 כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה 020 PRO 002 019 כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים 020 PRO 002 020 למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר 020 PRO 002 021 כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה 020 PRO 002 022 ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה 020 PRO 003 001 בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך 020 PRO 003 002 כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך 020 PRO 003 003 חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך 020 PRO 003 004 ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם 020 PRO 003 005 בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען 020 PRO 003 006 בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך 020 PRO 003 007 אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע 020 PRO 003 008 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך 020 PRO 003 009 כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך 020 PRO 003 010 וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו 020 PRO 003 011 מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו 020 PRO 003 012 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה 020 PRO 003 013 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה 020 PRO 003 014 כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה 020 PRO 003 015 יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה 020 PRO 003 016 ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד 020 PRO 003 017 דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום 020 PRO 003 018 עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר 020 PRO 003 019 יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה 020 PRO 003 020 בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל 020 PRO 003 021 בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה 020 PRO 003 022 ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך 020 PRO 003 023 אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף 020 PRO 003 024 אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך 020 PRO 003 025 אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא 020 PRO 003 026 כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד 020 PRO 003 027 אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות 020 PRO 003 028 אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך 020 PRO 003 029 אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך 020 PRO 003 030 אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה 020 PRO 003 031 אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו 020 PRO 003 032 כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו 020 PRO 003 033 מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך 020 PRO 003 034 אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן 020 PRO 003 035 כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון 020 PRO 004 001 שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה 020 PRO 004 002 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל-תעזבו 020 PRO 004 003 כי-בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי 020 PRO 004 004 וירני--ויאמר לי יתמך-דברי לבך שמר מצותי וחיה 020 PRO 004 005 קנה חכמה קנה בינה אל-תשכח ואל-תט מאמרי-פי 020 PRO 004 006 אל-תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך 020 PRO 004 007 ראשית חכמה קנה חכמה ובכל-קנינך קנה בינה 020 PRO 004 008 סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה 020 PRO 004 009 תתן לראשך לוית-חן עטרת תפארת תמגנך 020 PRO 004 010 שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים 020 PRO 004 011 בדרך חכמה הריתיך הדרכתיך במעגלי-ישר 020 PRO 004 012 בלכתך לא-יצר צעדך ואם-תרוץ לא תכשל 020 PRO 004 013 החזק במוסר אל-תרף נצרה כי-היא חייך 020 PRO 004 014 בארח רשעים אל-תבא ואל-תאשר בדרך רעים 020 PRO 004 015 פרעהו אל-תעבר-בו שטה מעליו ועבר 020 PRO 004 016 כי לא ישנו אם-לא ירעו ונגזלה שנתם אם-לא יכשולו (יכשילו) 020 PRO 004 017 כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו 020 PRO 004 018 וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד-נכון היום 020 PRO 004 019 דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו 020 PRO 004 020 בני לדברי הקשיבה לאמרי הט-אזנך 020 PRO 004 021 אל-יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך 020 PRO 004 022 כי-חיים הם למצאיהם ולכל-בשרו מרפא 020 PRO 004 023 מכל-משמר נצר לבך כי-ממנו תוצאות חיים 020 PRO 004 024 הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך 020 PRO 004 025 עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך 020 PRO 004 026 פלס מעגל רגלך וכל-דרכיך יכנו 020 PRO 004 027 אל-תט-ימין ושמאול הסר רגלך מרע 020 PRO 005 001 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך 020 PRO 005 002 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו 020 PRO 005 003 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה 020 PRO 005 004 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות 020 PRO 005 005 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585) 020 PRO 005 006 ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע 020 PRO 005 007 ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי 020 PRO 005 008 הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה 020 PRO 005 009 פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי 020 PRO 005 010 פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי 020 PRO 005 011 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך 020 PRO 005 012 ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי 020 PRO 005 013 ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני 020 PRO 005 014 כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה 020 PRO 005 015 שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך 020 PRO 005 016 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים 020 PRO 005 017 יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך 020 PRO 005 018 יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך 020 PRO 005 019 אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד 020 PRO 005 020 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה 020 PRO 005 021 כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס 020 PRO 005 022 עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך 020 PRO 005 023 הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה 020 PRO 006 001 בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך 020 PRO 006 002 נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך 020 PRO 006 003 עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך 020 PRO 006 004 אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך 020 PRO 006 005 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש 020 PRO 006 006 לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם 020 PRO 006 007 אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל 020 PRO 006 008 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה 020 PRO 006 009 עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך 020 PRO 006 010 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב 020 PRO 006 011 ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן 020 PRO 006 012 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה 020 PRO 006 013 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו 020 PRO 006 014 תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח 020 PRO 006 015 על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא 020 PRO 006 016 שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו 020 PRO 006 017 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי 020 PRO 006 018 לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה 020 PRO 006 019 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים 020 PRO 006 020 נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך 020 PRO 006 021 קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך 020 PRO 006 022 בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך 020 PRO 006 023 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר 020 PRO 006 024 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה 020 PRO 006 025 אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה 020 PRO 006 026 כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד 020 PRO 006 027 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה 020 PRO 006 028 אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה 020 PRO 006 029 כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה 020 PRO 006 030 לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב 020 PRO 006 031 ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן 020 PRO 006 032 נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה 020 PRO 006 033 נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה 020 PRO 006 034 כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם 020 PRO 006 035 לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד 020 PRO 007 001 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך 020 PRO 007 002 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך 020 PRO 007 003 קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך 020 PRO 007 004 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא 020 PRO 007 005 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה 020 PRO 007 006 כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי 020 PRO 007 007 וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב 020 PRO 007 008 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד 020 PRO 007 009 בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה 020 PRO 007 010 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב 020 PRO 007 011 המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה 020 PRO 007 012 פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב 020 PRO 007 013 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו 020 PRO 007 014 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי 020 PRO 007 015 על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך 020 PRO 007 016 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים 020 PRO 007 017 נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון 020 PRO 007 018 לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים 020 PRO 007 019 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק 020 PRO 007 020 צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו 020 PRO 007 021 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו 020 PRO 007 022 הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל 020 PRO 007 023 עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא 020 PRO 007 024 ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי 020 PRO 007 025 אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה 020 PRO 007 026 כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה 020 PRO 007 027 דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol h7585) 020 PRO 008 001 הלא-חכמה תקרא ותבונה תתן קולה 020 PRO 008 002 בראש-מרמים עלי-דרך בית נתיבות נצבה 020 PRO 008 003 ליד-שערים לפי-קרת מבוא פתחים תרנה 020 PRO 008 004 אליכם אישים אקרא וקולי אל-בני אדם 020 PRO 008 005 הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב 020 PRO 008 006 שמעו כי-נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים 020 PRO 008 007 כי-אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע 020 PRO 008 008 בצדק כל-אמרי-פי אין בהם נפתל ועקש 020 PRO 008 009 כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת 020 PRO 008 010 קחו-מוסרי ואל-כסף ודעת מחרוץ נבחר 020 PRO 008 011 כי-טובה חכמה מפנינים וכל-חפצים לא ישוו-בה 020 PRO 008 012 אני-חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא 020 PRO 008 013 יראת יהוה שנאת-רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי 020 PRO 008 014 לי-עצה ותושיה אני בינה לי גבורה 020 PRO 008 015 בי מלכים ימלכו ורזנים יחקקו צדק 020 PRO 008 016 בי שרים ישרו ונדיבים כל-שפטי צדק 020 PRO 008 017 אני אהביה (אהבי) אהב ומשחרי ימצאנני 020 PRO 008 018 עשר-וכבוד אתי הון עתק וצדקה 020 PRO 008 019 טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר 020 PRO 008 020 בארח-צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט 020 PRO 008 021 להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא 020 PRO 008 022 יהוה--קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז 020 PRO 008 023 מעולם נסכתי מראש-- מקדמי-ארץ 020 PRO 008 024 באין-תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי-מים 020 PRO 008 025 בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי 020 PRO 008 026 עד-לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל 020 PRO 008 027 בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על-פני תהום 020 PRO 008 028 באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום 020 PRO 008 029 בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו בחוקו מוסדי ארץ 020 PRO 008 030 ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת 020 PRO 008 031 משחקת בתבל ארצו ושעשעי את-בני אדם 020 PRO 008 032 ועתה בנים שמעו-לי ואשרי דרכי ישמרו 020 PRO 008 033 שמעו מוסר וחכמו ואל-תפרעו 020 PRO 008 034 אשרי אדם שמע-לי לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי 020 PRO 008 035 כי מצאי מצאי (מצא) חיים ויפק רצון מיהוה 020 PRO 008 036 וחטאי חמס נפשו כל-משנאי אהבו מות 020 PRO 009 001 חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה 020 PRO 009 002 טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה 020 PRO 009 003 שלחה נערתיה תקרא-- על-גפי מרמי קרת 020 PRO 009 004 מי-פתי יסר הנה חסר-לב אמרה לו 020 PRO 009 005 לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי 020 PRO 009 006 עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה 020 PRO 009 007 יסר לץ--לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו 020 PRO 009 008 אל-תוכח לץ פן-ישנאך הוכח לחכם ויאהבך 020 PRO 009 009 תן לחכם ויחכם-עוד הודע לצדיק ויוסף לקח 020 PRO 009 010 תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה 020 PRO 009 011 כי-בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים 020 PRO 009 012 אם-חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא 020 PRO 009 013 אשת כסילות המיה פתיות ובל-ידעה מה 020 PRO 009 014 וישבה לפתח ביתה-- על-כסא מרמי קרת 020 PRO 009 015 לקרא לעברי-דרך המישרים ארחותם 020 PRO 009 016 מי-פתי יסר הנה וחסר-לב ואמרה לו 020 PRO 009 017 מים-גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם 020 PRO 009 018 ולא-ידע כי-רפאים שם בעמקי שאול קראיה (Sheol h7585) 020 PRO 010 001 משלי שלמה בן חכם ישמח-אב ובן כסיל תוגת אמו 020 PRO 010 002 לא-יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות 020 PRO 010 003 לא-ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף 020 PRO 010 004 ראש--עשה כף-רמיה ויד חרוצים תעשיר 020 PRO 010 005 אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש 020 PRO 010 006 ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס 020 PRO 010 007 זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב 020 PRO 010 008 חכם-לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט 020 PRO 010 009 הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע 020 PRO 010 010 קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט 020 PRO 010 011 מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס 020 PRO 010 012 שנאה תערר מדנים ועל כל-פשעים תכסה אהבה 020 PRO 010 013 בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר-לב 020 PRO 010 014 חכמים יצפנו-דעת ופי-אויל מחתה קרבה 020 PRO 010 015 הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם 020 PRO 010 016 פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת 020 PRO 010 017 ארח לחיים שומר מוסר ועזב תוכחת מתעה 020 PRO 010 018 מכסה שנאה שפתי-שקר ומוצא דבה הוא כסיל 020 PRO 010 019 ברב דברים לא יחדל-פשע וחושך שפתיו משכיל 020 PRO 010 020 כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט 020 PRO 010 021 שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר-לב ימותו 020 PRO 010 022 ברכת יהוה היא תעשיר ולא-יוסף עצב עמה 020 PRO 010 023 כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה 020 PRO 010 024 מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן 020 PRO 010 025 כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם 020 PRO 010 026 כחמץ לשנים--וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו 020 PRO 010 027 יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה 020 PRO 010 028 תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד 020 PRO 010 029 מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און 020 PRO 010 030 צדיק לעולם בל-ימוט ורשעים לא ישכנו-ארץ 020 PRO 010 031 פי-צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת 020 PRO 010 032 שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות 020 PRO 011 001 מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו 020 PRO 011 002 בא-זדון ויבא קלון ואת-צנועים חכמה 020 PRO 011 003 תמת ישרים תנחם וסלף בגדים ושדם (ישדם) 020 PRO 011 004 לא-יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות 020 PRO 011 005 צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע 020 PRO 011 006 צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו 020 PRO 011 007 במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה 020 PRO 011 008 צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו 020 PRO 011 009 בפה--חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו 020 PRO 011 010 בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה 020 PRO 011 011 בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס 020 PRO 011 012 בז-לרעהו חסר-לב ואיש תבונות יחריש 020 PRO 011 013 הולך רכיל מגלה-סוד ונאמן-רוח מכסה דבר 020 PRO 011 014 באין תחבלות יפל-עם ותשועה ברב יועץ 020 PRO 011 015 רע-ירוע כי-ערב זר ושנא תקעים בוטח 020 PRO 011 016 אשת-חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו-עשר 020 PRO 011 017 גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי 020 PRO 011 018 רשע--עשה פעלת-שקר וזרע צדקה שכר אמת 020 PRO 011 019 כן-צדקה לחיים ומרדף רעה למותו 020 PRO 011 020 תועבת יהוה עקשי-לב ורצונו תמימי דרך 020 PRO 011 021 יד ליד לא-ינקה רע וזרע צדיקים נמלט 020 PRO 011 022 נזם זהב באף חזיר-- אשה יפה וסרת טעם 020 PRO 011 023 תאות צדיקים אך-טוב תקות רשעים עברה 020 PRO 011 024 יש מפזר ונוסף עוד וחשך מישר אך-למחסור 020 PRO 011 025 נפש-ברכה תדשן ומרוה גם-הוא יורא 020 PRO 011 026 מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר 020 PRO 011 027 שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו 020 PRO 011 028 בוטח בעשרו הוא יפול וכעלה צדיקים יפרחו 020 PRO 011 029 עכר ביתו ינחל-רוח ועבד אויל לחכם-לב 020 PRO 011 030 פרי-צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם 020 PRO 011 031 הן צדיק בארץ ישלם אף כי-רשע וחוטא 020 PRO 012 001 אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער 020 PRO 012 002 טוב--יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע 020 PRO 012 003 לא-יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל-ימוט 020 PRO 012 004 אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה 020 PRO 012 005 מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה 020 PRO 012 006 דברי רשעים ארב-דם ופי ישרים יצילם 020 PRO 012 007 הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד 020 PRO 012 008 לפי-שכלו יהלל-איש ונעוה-לב יהיה לבוז 020 PRO 012 009 טוב נקלה ועבד לו-- ממתכבד וחסר-לחם 020 PRO 012 010 יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי 020 PRO 012 011 עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים חסר-לב 020 PRO 012 012 חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן 020 PRO 012 013 בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק 020 PRO 012 014 מפרי פי-איש ישבע-טוב וגמול ידי-אדם ישוב (ישיב) לו 020 PRO 012 015 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם 020 PRO 012 016 אויל--ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום 020 PRO 012 017 יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה 020 PRO 012 018 יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא 020 PRO 012 019 שפת-אמת תכון לעד ועד-ארגיעה לשון שקר 020 PRO 012 020 מרמה בלב-חרשי רע וליעצי שלום שמחה 020 PRO 012 021 לא-יאנה לצדיק כל-און ורשעים מלאו רע 020 PRO 012 022 תועבת יהוה שפתי-שקר ועשי אמונה רצונו 020 PRO 012 023 אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת 020 PRO 012 024 יד-חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס 020 PRO 012 025 דאגה בלב-איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה 020 PRO 012 026 יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם 020 PRO 012 027 לא-יחרך רמיה צידו והון-אדם יקר חרוץ 020 PRO 012 028 בארח-צדקה חיים ודרך נתיבה אל-מות 020 PRO 013 001 בן חכם מוסר אב ולץ לא-שמע גערה 020 PRO 013 002 מפרי פי-איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס 020 PRO 013 003 נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה-לו 020 PRO 013 004 מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן 020 PRO 013 005 דבר-שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר 020 PRO 013 006 צדקה תצר תם-דרך ורשעה תסלף חטאת 020 PRO 013 007 יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב 020 PRO 013 008 כפר נפש-איש עשרו ורש לא-שמע גערה 020 PRO 013 009 אור-צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך 020 PRO 013 010 רק-בזדון יתן מצה ואת-נועצים חכמה 020 PRO 013 011 הון מהבל ימעט וקבץ על-יד ירבה 020 PRO 013 012 תוחלת ממשכה מחלה-לב ועץ חיים תאוה באה 020 PRO 013 013 בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם 020 PRO 013 014 תורת חכם מקור חיים-- לסור ממקשי מות 020 PRO 013 015 שכל-טוב יתן-חן ודרך בגדים איתן 020 PRO 013 016 כל-ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת 020 PRO 013 017 מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא 020 PRO 013 018 ריש וקלון פורע מוסר ושמר תוכחת יכבד 020 PRO 013 019 תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע 020 PRO 013 020 הלוך (הולך) את-חכמים וחכם (יחכם) ורעה כסילים ירוע 020 PRO 013 021 חטאים תרדף רעה ואת-צדיקים ישלם-טוב 020 PRO 013 022 טוב--ינחיל בני-בנים וצפון לצדיק חיל חוטא 020 PRO 013 023 רב-אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט 020 PRO 013 024 חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר 020 PRO 013 025 צדיק--אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר 020 PRO 014 001 חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו 020 PRO 014 002 הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו 020 PRO 014 003 בפי-אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם 020 PRO 014 004 באין אלפים אבוס בר ורב-תבואות בכח שור 020 PRO 014 005 עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר 020 PRO 014 006 בקש-לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל 020 PRO 014 007 לך מנגד לאיש כסיל ובל-ידעת שפתי-דעת 020 PRO 014 008 חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה 020 PRO 014 009 אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון 020 PRO 014 010 לב--יודע מרת נפשו ובשמחתו לא-יתערב זר 020 PRO 014 011 בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח 020 PRO 014 012 יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות 020 PRO 014 013 גם-בשחק יכאב-לב ואחריתה שמחה תוגה 020 PRO 014 014 מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב 020 PRO 014 015 פתי יאמין לכל-דבר וערום יבין לאשרו 020 PRO 014 016 חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח 020 PRO 014 017 קצר-אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא 020 PRO 014 018 נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת 020 PRO 014 019 שחו רעים לפני טובים ורשעים על-שערי צדיק 020 PRO 014 020 גם-לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים 020 PRO 014 021 בז-לרעהו חוטא ומחונן עניים (ענוים) אשריו 020 PRO 014 022 הלוא-יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב 020 PRO 014 023 בכל-עצב יהיה מותר ודבר-שפתים אך-למחסור 020 PRO 014 024 עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת 020 PRO 014 025 מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה 020 PRO 014 026 ביראת יהוה מבטח-עז ולבניו יהיה מחסה 020 PRO 014 027 יראת יהוה מקור חיים-- לסור ממקשי מות 020 PRO 014 028 ברב-עם הדרת-מלך ובאפס לאם מחתת רזון 020 PRO 014 029 ארך אפים רב-תבונה וקצר-רוח מרים אולת 020 PRO 014 030 חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה 020 PRO 014 031 עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון 020 PRO 014 032 ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק 020 PRO 014 033 בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע 020 PRO 014 034 צדקה תרומם-גוי וחסד לאמים חטאת 020 PRO 014 035 רצון-מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש 020 PRO 015 001 מענה-רך ישיב חמה ודבר-עצב יעלה-אף 020 PRO 015 002 לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת 020 PRO 015 003 בכל-מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים 020 PRO 015 004 מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח 020 PRO 015 005 אויל--ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערים 020 PRO 015 006 בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת 020 PRO 015 007 שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא-כן 020 PRO 015 008 זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו 020 PRO 015 009 תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב 020 PRO 015 010 מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות 020 PRO 015 011 שאול ואבדון נגד יהוה אף כי-לבות בני-אדם (Sheol h7585) 020 PRO 015 012 לא יאהב-לץ הוכח לו אל-חכמים לא ילך 020 PRO 015 013 לב שמח ייטב פנים ובעצבת-לב רוח נכאה 020 PRO 015 014 לב נבון יבקש-דעת ופני (ופי) כסילים ירעה אולת 020 PRO 015 015 כל-ימי עני רעים וטוב-לב משתה תמיד 020 PRO 015 016 טוב-מעט ביראת יהוה-- מאוצר רב ומהומה בו 020 PRO 015 017 טוב ארחת ירק ואהבה-שם-- משור אבוס ושנאה-בו 020 PRO 015 018 איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב 020 PRO 015 019 דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה 020 PRO 015 020 בן חכם ישמח-אב וכסיל אדם בוזה אמו 020 PRO 015 021 אולת שמחה לחסר-לב ואיש תבונה יישר-לכת 020 PRO 015 022 הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום 020 PRO 015 023 שמחה לאיש במענה-פיו ודבר בעתו מה-טוב 020 PRO 015 024 ארח חיים למעלה למשכיל-- למען סור משאול מטה (Sheol h7585) 020 PRO 015 025 בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה 020 PRO 015 026 תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי-נעם 020 PRO 015 027 עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה 020 PRO 015 028 לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות 020 PRO 015 029 רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע 020 PRO 015 030 מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם 020 PRO 015 031 אזן--שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין 020 PRO 015 032 פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב 020 PRO 015 033 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה 020 PRO 016 001 לאדם מערכי-לב ומיהוה מענה לשון 020 PRO 016 002 כל-דרכי-איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה 020 PRO 016 003 גל אל-יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך 020 PRO 016 004 כל פעל יהוה למענהו וגם-רשע ליום רעה 020 PRO 016 005 תועבת יהוה כל-גבה-לב יד ליד לא ינקה 020 PRO 016 006 בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע 020 PRO 016 007 ברצות יהוה דרכי-איש גם-אויביו ישלם אתו 020 PRO 016 008 טוב-מעט בצדקה-- מרב תבואות בלא משפט 020 PRO 016 009 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו 020 PRO 016 010 קסם על-שפתי-מלך במשפט לא ימעל-פיו 020 PRO 016 011 פלס ומאזני משפט--ליהוה מעשהו כל-אבני-כיס 020 PRO 016 012 תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא 020 PRO 016 013 רצון מלכים שפתי-צדק ודבר ישרים יאהב 020 PRO 016 014 חמת-מלך מלאכי-מות ואיש חכם יכפרנה 020 PRO 016 015 באור-פני-מלך חיים ורצונו כעב מלקוש 020 PRO 016 016 קנה-חכמה--מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף 020 PRO 016 017 מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו 020 PRO 016 018 לפני-שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח 020 PRO 016 019 טוב שפל-רוח את-עניים (ענוים) מחלק שלל את-גאים 020 PRO 016 020 משכיל על-דבר ימצא-טוב ובוטח ביהוה אשריו 020 PRO 016 021 לחכם-לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח 020 PRO 016 022 מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת 020 PRO 016 023 לב חכם ישכיל פיהו ועל-שפתיו יסיף לקח 020 PRO 016 024 צוף-דבש אמרי-נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם 020 PRO 016 025 יש דרך ישר לפני-איש ואחריתה דרכי-מות 020 PRO 016 026 נפש עמל עמלה לו כי-אכף עליו פיהו 020 PRO 016 027 איש בליעל כרה רעה ועל-שפתיו (שפתו) כאש צרבת 020 PRO 016 028 איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף 020 PRO 016 029 איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא-טוב 020 PRO 016 030 עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה 020 PRO 016 031 עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא 020 PRO 016 032 טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר 020 PRO 016 033 בחיק יוטל את-הגורל ומיהוה כל-משפטו 020 PRO 017 001 טוב פת חרבה ושלוה-בה-- מבית מלא זבחי-ריב 020 PRO 017 002 עבד-משכיל--ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה 020 PRO 017 003 מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה 020 PRO 017 004 מרע מקשיב על-שפת-און שקר מזין על-לשון הות 020 PRO 017 005 לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה 020 PRO 017 006 עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם 020 PRO 017 007 לא-נאוה לנבל שפת-יתר אף כי-לנדיב שפת-שקר 020 PRO 017 008 אבן-חן השחד בעיני בעליו אל-כל-אשר יפנה ישכיל 020 PRO 017 009 מכסה-פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף 020 PRO 017 010 תחת גערה במבין-- מהכות כסיל מאה 020 PRO 017 011 אך-מרי יבקש-רע ומלאך אכזרי ישלח-בו 020 PRO 017 012 פגוש דב שכול באיש ואל-כסיל באולתו 020 PRO 017 013 משיב רעה תחת טובה-- לא-תמיש (תמוש) רעה מביתו 020 PRO 017 014 פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש 020 PRO 017 015 מצדיק רשע ומרשיע צדיק-- תועבת יהוה גם-שניהם 020 PRO 017 016 למה-זה מחיר ביד-כסיל-- לקנות חכמה ולב-אין 020 PRO 017 017 בכל-עת אהב הרע ואח לצרה יולד 020 PRO 017 018 אדם חסר-לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו 020 PRO 017 019 אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש-שבר 020 PRO 017 020 עקש-לב לא ימצא-טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה 020 PRO 017 021 ילד כסיל לתוגה לו ולא-ישמח אבי נבל 020 PRO 017 022 לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש-גרם 020 PRO 017 023 שחד מחק רשע יקח-- להטות ארחות משפט 020 PRO 017 024 את-פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה-ארץ 020 PRO 017 025 כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו 020 PRO 017 026 גם ענוש לצדיק לא-טוב-- להכות נדיבים על-ישר 020 PRO 017 027 חושך אמריו יודע דעת וקר- (יקר-) רוח איש תבונה 020 PRO 017 028 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון 020 PRO 018 001 לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע 020 PRO 018 002 לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו 020 PRO 018 003 בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה 020 PRO 018 004 מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה 020 PRO 018 005 שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט 020 PRO 018 006 שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא 020 PRO 018 007 פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו 020 PRO 018 008 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן 020 PRO 018 009 גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית 020 PRO 018 010 מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב 020 PRO 018 011 הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו 020 PRO 018 012 לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה 020 PRO 018 013 משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה 020 PRO 018 014 רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה 020 PRO 018 015 לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת 020 PRO 018 016 מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו 020 PRO 018 017 צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו 020 PRO 018 018 מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד 020 PRO 018 019 אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון 020 PRO 018 020 מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע 020 PRO 018 021 מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה 020 PRO 018 022 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה 020 PRO 018 023 תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות 020 PRO 018 024 איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח 020 PRO 019 001 טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל 020 PRO 019 002 גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא 020 PRO 019 003 אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו 020 PRO 019 004 הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד 020 PRO 019 005 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט 020 PRO 019 006 רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן 020 PRO 019 007 כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה 020 PRO 019 008 קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב 020 PRO 019 009 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד 020 PRO 019 010 לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים 020 PRO 019 011 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע 020 PRO 019 012 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו 020 PRO 019 013 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה 020 PRO 019 014 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת 020 PRO 019 015 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב 020 PRO 019 016 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) 020 PRO 019 017 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו 020 PRO 019 018 יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך 020 PRO 019 019 גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף 020 PRO 019 020 שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך 020 PRO 019 021 רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום 020 PRO 019 022 תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב 020 PRO 019 023 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע 020 PRO 019 024 טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה 020 PRO 019 025 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת 020 PRO 019 026 משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר 020 PRO 019 027 חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת 020 PRO 019 028 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און 020 PRO 019 029 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים 020 PRO 020 001 לץ היין המה שכר וכל-שגה בו לא יחכם 020 PRO 020 002 נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו 020 PRO 020 003 כבוד לאיש שבת מריב וכל-אויל יתגלע 020 PRO 020 004 מחרף עצל לא-יחרש ישאל (ושאל) בקציר ואין 020 PRO 020 005 מים עמקים עצה בלב-איש ואיש תבונה ידלנה 020 PRO 020 006 רב-אדם--יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא 020 PRO 020 007 מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו 020 PRO 020 008 מלך יושב על-כסא-דין-- מזרה בעיניו כל-רע 020 PRO 020 009 מי-יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי 020 PRO 020 010 אבן ואבן איפה ואיפה-- תועבת יהוה גם-שניהם 020 PRO 020 011 גם במעלליו יתנכר-נער-- אם-זך ואם-ישר פעלו 020 PRO 020 012 אזן שמעת ועין ראה-- יהוה עשה גם-שניהם 020 PRO 020 013 אל-תאהב שנה פן-תורש פקח עיניך שבע-לחם 020 PRO 020 014 רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל 020 PRO 020 015 יש זהב ורב-פנינים וכלי יקר שפתי-דעת 020 PRO 020 016 לקח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכרים (נכריה) חבלהו 020 PRO 020 017 ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא-פיהו חצץ 020 PRO 020 018 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה 020 PRO 020 019 גולה-סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב 020 PRO 020 020 מקלל אביו ואמו-- ידעך נרו באישון (באשון) חשך 020 PRO 020 021 נחלה מבחלת (מבהלת) בראשונה ואחריתה לא תברך 020 PRO 020 022 אל-תאמר אשלמה-רע קוה ליהוה וישע לך 020 PRO 020 023 תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב 020 PRO 020 024 מיהוה מצעדי-גבר ואדם מה-יבין דרכו 020 PRO 020 025 מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר 020 PRO 020 026 מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן 020 PRO 020 027 נר יהוה נשמת אדם חפש כל-חדרי-בטן 020 PRO 020 028 חסד ואמת יצרו-מלך וסעד בחסד כסאו 020 PRO 020 029 תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה 020 PRO 020 030 חברות פצע תמריק (תמרוק) ברע ומכות חדרי-בטן 020 PRO 021 001 פלגי-מים לב-מלך ביד-יהוה על-כל-אשר יחפץ יטנו 020 PRO 021 002 כל-דרך-איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה 020 PRO 021 003 עשה צדקה ומשפט-- נבחר ליהוה מזבח 020 PRO 021 004 רום-עינים ורחב-לב-- נר רשעים חטאת 020 PRO 021 005 מחשבות חרוץ אך-למותר וכל-אץ אך-למחסור 020 PRO 021 006 פעל אצרות בלשון שקר-- הבל נדף מבקשי-מות 020 PRO 021 007 שד-רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט 020 PRO 021 008 הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו 020 PRO 021 009 טוב לשבת על-פנת-גג-- מאשת מדינים ובית חבר 020 PRO 021 010 נפש רשע אותה-רע לא-יחן בעיניו רעהו 020 PRO 021 011 בענש-לץ יחכם-פתי ובהשכיל לחכם יקח-דעת 020 PRO 021 012 משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע 020 PRO 021 013 אטם אזנו מזעקת-דל-- גם-הוא יקרא ולא יענה 020 PRO 021 014 מתן בסתר יכפה-אף ושחד בחק חמה עזה 020 PRO 021 015 שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און 020 PRO 021 016 אדם--תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח 020 PRO 021 017 איש מחסור אהב שמחה אהב יין-ושמן לא יעשיר 020 PRO 021 018 כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד 020 PRO 021 019 טוב שבת בארץ-מדבר-- מאשת מדונים (מדינים) וכעס 020 PRO 021 020 אוצר נחמד ושמן--בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו 020 PRO 021 021 רדף צדקה וחסד-- ימצא חיים צדקה וכבוד 020 PRO 021 022 עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה 020 PRO 021 023 שמר פיו ולשונו-- שמר מצרות נפשו 020 PRO 021 024 זד יהיר לץ שמו-- עושה בעברת זדון 020 PRO 021 025 תאות עצל תמיתנו כי-מאנו ידיו לעשות 020 PRO 021 026 כל-היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך 020 PRO 021 027 זבח רשעים תועבה אף כי-בזמה יביאנו 020 PRO 021 028 עד-כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר 020 PRO 021 029 העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו (יבין דרכו) 020 PRO 021 030 אין חכמה ואין תבונה-- ואין עצה לנגד יהוה 020 PRO 021 031 סוס--מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה 020 PRO 022 001 נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב 020 PRO 022 002 עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה 020 PRO 022 003 ערום ראה רעה ויסתר (ונסתר) ופתיים עברו ונענשו 020 PRO 022 004 עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים 020 PRO 022 005 צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם 020 PRO 022 006 חנך לנער על-פי דרכו-- גם כי-יזקין לא-יסור ממנה 020 PRO 022 007 עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה 020 PRO 022 008 זורע עולה יקצור- (יקצר-) און ושבט עברתו יכלה 020 PRO 022 009 טוב-עין הוא יברך כי-נתן מלחמו לדל 020 PRO 022 010 גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון 020 PRO 022 011 אהב טהור- (טהר-) לב-- חן שפתיו רעהו מלך 020 PRO 022 012 עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד 020 PRO 022 013 אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח 020 PRO 022 014 שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול- (יפל-) שם 020 PRO 022 015 אולת קשורה בלב-נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו 020 PRO 022 016 עשק דל להרבות לו-- נתן לעשיר אך-למחסור 020 PRO 022 017 הט אזנך--ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי 020 PRO 022 018 כי-נעים כי-תשמרם בבטנך יכנו יחדו על-שפתיך 020 PRO 022 019 להיות ביהוה מבטחך-- הודעתיך היום אף-אתה 020 PRO 022 020 הלא כתבתי לך שלשום (שלשים)-- במעצות ודעת 020 PRO 022 021 להודיעך--קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך 020 PRO 022 022 אל-תגזל-דל כי דל-הוא ואל-תדכא עני בשער 020 PRO 022 023 כי-יהוה יריב ריבם וקבע את-קבעיהם נפש 020 PRO 022 024 אל-תתרע את-בעל אף ואת-איש חמות לא תבוא 020 PRO 022 025 פן-תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך 020 PRO 022 026 אל-תהי בתקעי-כף בערבים משאות 020 PRO 022 027 אם-אין-לך לשלם-- למה יקח משכבך מתחתיך 020 PRO 022 028 אל-תסג גבול עולם-- אשר עשו אבותיך 020 PRO 022 029 חזית איש מהיר במלאכתו-- לפני-מלכים יתיצב בל-יתיצב לפני חשכים 020 PRO 023 001 כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך 020 PRO 023 002 ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה 020 PRO 023 003 אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים 020 PRO 023 004 אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל 020 PRO 023 005 התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים 020 PRO 023 006 אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו 020 PRO 023 007 כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך 020 PRO 023 008 פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים 020 PRO 023 009 באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך 020 PRO 023 010 אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא 020 PRO 023 011 כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך 020 PRO 023 012 הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת 020 PRO 023 013 אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות 020 PRO 023 014 אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל (Sheol h7585) 020 PRO 023 015 בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני 020 PRO 023 016 ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים 020 PRO 023 017 אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום 020 PRO 023 018 כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת 020 PRO 023 019 שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך 020 PRO 023 020 אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו 020 PRO 023 021 כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה 020 PRO 023 022 שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך 020 PRO 023 023 אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה 020 PRO 023 024 גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו 020 PRO 023 025 ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך 020 PRO 023 026 תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) 020 PRO 023 027 כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה 020 PRO 023 028 אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף 020 PRO 023 029 למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים 020 PRO 023 030 למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך 020 PRO 023 031 אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים 020 PRO 023 032 אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש 020 PRO 023 033 עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות 020 PRO 023 034 והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל 020 PRO 023 035 הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד 020 PRO 024 001 אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם 020 PRO 024 002 כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה 020 PRO 024 003 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן 020 PRO 024 004 ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים 020 PRO 024 005 גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח 020 PRO 024 006 כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ 020 PRO 024 007 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו 020 PRO 024 008 מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו 020 PRO 024 009 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ 020 PRO 024 010 התרפית ביום צרה-- צר כחכה 020 PRO 024 011 הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך 020 PRO 024 012 כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו 020 PRO 024 013 אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך 020 PRO 024 014 כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת 020 PRO 024 015 אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו 020 PRO 024 016 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה 020 PRO 024 017 בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך 020 PRO 024 018 פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו 020 PRO 024 019 אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים 020 PRO 024 020 כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך 020 PRO 024 021 ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב 020 PRO 024 022 כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע 020 PRO 024 023 גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב 020 PRO 024 024 אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים 020 PRO 024 025 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב 020 PRO 024 026 שפתים ישק משיב דברים נכחים 020 PRO 024 027 הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך 020 PRO 024 028 אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך 020 PRO 024 029 אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו 020 PRO 024 030 על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב 020 PRO 024 031 והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה 020 PRO 024 032 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר 020 PRO 024 033 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב 020 PRO 024 034 ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן 020 PRO 025 001 גם-אלה משלי שלמה-- אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך-יהודה 020 PRO 025 002 כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר 020 PRO 025 003 שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר 020 PRO 025 004 הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי 020 PRO 025 005 הגו רשע לפני-מלך ויכון בצדק כסאו 020 PRO 025 006 אל-תתהדר לפני-מלך ובמקום גדלים אל-תעמד 020 PRO 025 007 כי טוב אמר-לך עלה-הנה מהשפילך לפני נדיב--אשר ראו עיניך 020 PRO 025 008 אל-תצא לרב מהר פן מה-תעשה באחריתה--בהכלים אתך רעך 020 PRO 025 009 ריבך ריב את-רעך וסוד אחר אל-תגל 020 PRO 025 010 פן-יחסדך שמע ודבתך לא תשוב 020 PRO 025 011 תפוחי זהב במשכיות כסף-- דבר דבר על-אפניו 020 PRO 025 012 נזם זהב וחלי-כתם-- מוכיח חכם על-אזן שמעת 020 PRO 025 013 כצנת שלג ביום קציר--ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב 020 PRO 025 014 נשיאים ורוח וגשם אין-- איש מתהלל במתת-שקר 020 PRO 025 015 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר-גרם 020 PRO 025 016 דבש מצאת אכל דיך פן-תשבענו והקאתו 020 PRO 025 017 הקר רגלך מבית רעך פן-ישבעך ושנאך 020 PRO 025 018 מפיץ וחרב וחץ שנון-- איש ענה ברעהו עד שקר 020 PRO 025 019 שן רעה ורגל מועדת-- מבטח בוגד ביום צרה 020 PRO 025 020 מעדה-בגד ביום קרה--חמץ על-נתר ושר בשרים על לב-רע 020 PRO 025 021 אם-רעב שנאך האכלהו לחם ואם-צמא השקהו מים 020 PRO 025 022 כי גחלים--אתה חתה על-ראשו ויהוה ישלם-לך 020 PRO 025 023 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר 020 PRO 025 024 טוב שבת על-פנת-גג-- מאשת מדונים (מדינים) ובית חבר 020 PRO 025 025 מים קרים על-נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק 020 PRO 025 026 מעין נרפש ומקור משחת-- צדיק מט לפני-רשע 020 PRO 025 027 אכל דבש הרבות לא-טוב וחקר כבדם כבוד 020 PRO 025 028 עיר פרוצה אין חומה-- איש אשר אין מעצר לרוחו 020 PRO 026 001 כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד 020 PRO 026 002 כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא 020 PRO 026 003 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים 020 PRO 026 004 אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה 020 PRO 026 005 ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו 020 PRO 026 006 מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל 020 PRO 026 007 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים 020 PRO 026 008 כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד 020 PRO 026 009 חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים 020 PRO 026 010 רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים 020 PRO 026 011 ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו 020 PRO 026 012 ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו 020 PRO 026 013 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות 020 PRO 026 014 הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו 020 PRO 026 015 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו 020 PRO 026 016 חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם 020 PRO 026 017 מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו 020 PRO 026 018 כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות 020 PRO 026 019 כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני 020 PRO 026 020 באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון 020 PRO 026 021 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב 020 PRO 026 022 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן 020 PRO 026 023 כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע 020 PRO 026 024 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה 020 PRO 026 025 כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו 020 PRO 026 026 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל 020 PRO 026 027 כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב 020 PRO 026 028 לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה 020 PRO 027 001 אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום 020 PRO 027 002 יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך 020 PRO 027 003 כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם 020 PRO 027 004 אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה 020 PRO 027 005 טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת 020 PRO 027 006 נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא 020 PRO 027 007 נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק 020 PRO 027 008 כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו 020 PRO 027 009 שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש 020 PRO 027 010 רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק 020 PRO 027 011 חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר 020 PRO 027 012 ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו 020 PRO 027 013 קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו 020 PRO 027 014 מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו 020 PRO 027 015 דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה 020 PRO 027 016 צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא 020 PRO 027 017 ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו 020 PRO 027 018 נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד 020 PRO 027 019 כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם 020 PRO 027 020 שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) 020 PRO 027 021 מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו 020 PRO 027 022 אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו 020 PRO 027 023 ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים 020 PRO 027 024 כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) 020 PRO 027 025 גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים 020 PRO 027 026 כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים 020 PRO 027 027 ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך 020 PRO 028 001 נסו ואין-רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח 020 PRO 028 002 בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך 020 PRO 028 003 גבר-רש ועשק דלים-- מטר סחף ואין לחם 020 PRO 028 004 עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם 020 PRO 028 005 אנשי-רע לא-יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל 020 PRO 028 006 טוב-רש הולך בתמו-- מעקש דרכים והוא עשיר 020 PRO 028 007 נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו 020 PRO 028 008 מרבה הונו בנשך ובתרבית (ותרבית)-- לחונן דלים יקבצנו 020 PRO 028 009 מסיר אזנו משמע תורה-- גם תפלתו תועבה 020 PRO 028 010 משגה ישרים בדרך רע--בשחותו הוא-יפול ותמימים ינחלו-טוב 020 PRO 028 011 חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו 020 PRO 028 012 בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם 020 PRO 028 013 מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם 020 PRO 028 014 אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה 020 PRO 028 015 ארי-נהם ודב שוקק-- מושל רשע על עם-דל 020 PRO 028 016 נגיד--חסר תבונות ורב מעשקות שנאי (שנא) בצע יאריך ימים 020 PRO 028 017 אדם עשק בדם-נפש-- עד-בור ינוס אל-יתמכו-בו 020 PRO 028 018 הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת 020 PRO 028 019 עבד אדמתו ישבע-לחם ומרדף ריקים ישבע-ריש 020 PRO 028 020 איש אמונות רב-ברכות ואץ להעשיר לא ינקה 020 PRO 028 021 הכר-פנים לא-טוב ועל-פת-לחם יפשע-גבר 020 PRO 028 022 נבהל להון--איש רע עין ולא-ידע כי-חסר יבאנו 020 PRO 028 023 מוכיח אדם אחרי חן ימצא-- ממחליק לשון 020 PRO 028 024 גוזל אביו ואמו--ואמר אין-פשע חבר הוא לאיש משחית 020 PRO 028 025 רחב-נפש יגרה מדון ובטח על-יהוה ידשן 020 PRO 028 026 בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט 020 PRO 028 027 נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב-מארות 020 PRO 028 028 בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים 020 PRO 029 001 איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא 020 PRO 029 002 ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם 020 PRO 029 003 איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון 020 PRO 029 004 מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה 020 PRO 029 005 גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו 020 PRO 029 006 בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח 020 PRO 029 007 ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת 020 PRO 029 008 אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף 020 PRO 029 009 איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת 020 PRO 029 010 אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו 020 PRO 029 011 כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה 020 PRO 029 012 משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים 020 PRO 029 013 רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה 020 PRO 029 014 מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון 020 PRO 029 015 שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו 020 PRO 029 016 ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו 020 PRO 029 017 יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך 020 PRO 029 018 באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו 020 PRO 029 019 בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה 020 PRO 029 020 חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו 020 PRO 029 021 מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון 020 PRO 029 022 איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע 020 PRO 029 023 גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד 020 PRO 029 024 חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד 020 PRO 029 025 חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב 020 PRO 029 026 רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש 020 PRO 029 027 תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך 020 PRO 030 001 דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל 020 PRO 030 002 כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי 020 PRO 030 003 ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע 020 PRO 030 004 מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע 020 PRO 030 005 כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו 020 PRO 030 006 אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת 020 PRO 030 007 שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות 020 PRO 030 008 שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי 020 PRO 030 009 פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי 020 PRO 030 010 אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת 020 PRO 030 011 דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך 020 PRO 030 012 דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ 020 PRO 030 013 דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו 020 PRO 030 014 דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם 020 PRO 030 015 לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון 020 PRO 030 016 שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון (Sheol h7585) 020 PRO 030 017 עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר 020 PRO 030 018 שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים 020 PRO 030 019 דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה 020 PRO 030 020 כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און 020 PRO 030 021 תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת 020 PRO 030 022 תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם 020 PRO 030 023 תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה 020 PRO 030 024 ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים 020 PRO 030 025 הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם 020 PRO 030 026 שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם 020 PRO 030 027 מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו 020 PRO 030 028 שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך 020 PRO 030 029 שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת 020 PRO 030 030 ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל 020 PRO 030 031 זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו 020 PRO 030 032 אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה 020 PRO 030 033 כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב 020 PRO 031 001 דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו 020 PRO 031 002 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי 020 PRO 031 003 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין 020 PRO 031 004 אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר 020 PRO 031 005 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני 020 PRO 031 006 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש 020 PRO 031 007 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד 020 PRO 031 008 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף 020 PRO 031 009 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון 020 PRO 031 010 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה 020 PRO 031 011 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר 020 PRO 031 012 גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה 020 PRO 031 013 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה 020 PRO 031 014 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה 020 PRO 031 015 ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה 020 PRO 031 016 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 020 PRO 031 017 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה 020 PRO 031 018 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 020 PRO 031 019 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך 020 PRO 031 020 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון 020 PRO 031 021 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים 020 PRO 031 022 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה 020 PRO 031 023 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ 020 PRO 031 024 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני 020 PRO 031 025 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון 020 PRO 031 026 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה 020 PRO 031 027 צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל 020 PRO 031 028 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה 020 PRO 031 029 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה 020 PRO 031 030 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל 020 PRO 031 031 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה # # BOOK 021 ECC Ecclesiastes קֹהֶלֶת 021 ECC 001 001 דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם 021 ECC 001 002 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל 021 ECC 001 003 מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש 021 ECC 001 004 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת 021 ECC 001 005 וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם 021 ECC 001 006 הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח 021 ECC 001 007 כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת 021 ECC 001 008 כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע 021 ECC 001 009 מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש 021 ECC 001 010 יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו 021 ECC 001 011 אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה 021 ECC 001 012 אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם 021 ECC 001 013 ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו 021 ECC 001 014 ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח 021 ECC 001 015 מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות 021 ECC 001 016 דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת 021 ECC 001 017 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח 021 ECC 001 018 כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב 021 ECC 002 001 אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל 021 ECC 002 002 לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה 021 ECC 002 003 תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות--עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם 021 ECC 002 004 הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים 021 ECC 002 005 עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי 021 ECC 002 006 עשיתי לי ברכות מים--להשקות מהם יער צומח עצים 021 ECC 002 007 קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם 021 ECC 002 008 כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם--שדה ושדות 021 ECC 002 009 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי 021 ECC 002 010 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי 021 ECC 002 011 ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש 021 ECC 002 012 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו 021 ECC 002 013 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות--כיתרון האור מן החשך 021 ECC 002 014 החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם 021 ECC 002 015 ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל 021 ECC 002 016 כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל 021 ECC 002 017 ושנאתי את החיים--כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח 021 ECC 002 018 ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי 021 ECC 002 019 ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל 021 ECC 002 020 וסבותי אני ליאש את לבי--על כל העמל שעמלתי תחת השמש 021 ECC 002 021 כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת--ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו--גם זה הבל ורעה רבה 021 ECC 002 022 כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו--שהוא עמל תחת השמש 021 ECC 002 023 כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו--גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא 021 ECC 002 024 אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא 021 ECC 002 025 כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני 021 ECC 002 026 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים--גם זה הבל ורעות רוח 021 ECC 003 001 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים 021 ECC 003 002 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע 021 ECC 003 003 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות 021 ECC 003 004 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד 021 ECC 003 005 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק 021 ECC 003 006 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך 021 ECC 003 007 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר 021 ECC 003 008 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום 021 ECC 003 009 מה יתרון העושה באשר הוא עמל 021 ECC 003 010 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו 021 ECC 003 011 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף 021 ECC 003 012 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו 021 ECC 003 013 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא 021 ECC 003 014 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו 021 ECC 003 015 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף 021 ECC 003 016 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע 021 ECC 003 017 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם 021 ECC 003 018 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם 021 ECC 003 019 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל 021 ECC 003 020 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר 021 ECC 003 021 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ 021 ECC 003 022 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו 021 ECC 004 001 ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם 021 ECC 004 002 ושבח אני את המתים שכבר מתו--מן החיים אשר המה חיים עדנה 021 ECC 004 003 וטוב משניהם--את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש 021 ECC 004 004 וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה--כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח 021 ECC 004 005 הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו 021 ECC 004 006 טוב מלא כף נחת--ממלא חפנים עמל ורעות רוח 021 ECC 004 007 ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש 021 ECC 004 008 יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו--גם עיניו (עינו) לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה--גם זה הבל וענין רע הוא 021 ECC 004 009 טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם 021 ECC 004 010 כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו 021 ECC 004 011 גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם 021 ECC 004 012 ואם יתקפו האחד--השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק 021 ECC 004 013 טוב ילד מסכן וחכם--ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד 021 ECC 004 014 כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש 021 ECC 004 015 ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש--עם הילד השני אשר יעמד תחתיו 021 ECC 004 016 אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם--גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח 021 ECC 005 001 שמר רגליך (רגלך) כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע 021 ECC 005 002 אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים 021 ECC 005 003 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים 021 ECC 005 004 כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם 021 ECC 005 005 טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם 021 ECC 005 006 אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך 021 ECC 005 007 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא 021 ECC 005 008 אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם 021 ECC 005 009 ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד 021 ECC 005 010 אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל 021 ECC 005 011 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו 021 ECC 005 012 מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון 021 ECC 005 013 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו 021 ECC 005 014 ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה 021 ECC 005 015 כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו 021 ECC 005 016 וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח 021 ECC 005 017 גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף 021 ECC 005 018 הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו 021 ECC 005 019 גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא 021 ECC 005 020 כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו 021 ECC 006 001 יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם 021 ECC 006 002 איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו--כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא 021 ECC 006 003 אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו--אמרתי טוב ממנו הנפל 021 ECC 006 004 כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה 021 ECC 006 005 גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה 021 ECC 006 006 ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה--הלא אל מקום אחד הכל הולך 021 ECC 006 007 כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא 021 ECC 006 008 כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים 021 ECC 006 009 טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח 021 ECC 006 010 מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף (שתקיף) ממנו 021 ECC 006 011 כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם 021 ECC 006 012 כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו--ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש 021 ECC 007 001 טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו 021 ECC 007 002 טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו 021 ECC 007 003 טוב כעס משחוק כי ברע פנים ייטב לב 021 ECC 007 004 לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה 021 ECC 007 005 טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים 021 ECC 007 006 כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל 021 ECC 007 007 כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה 021 ECC 007 008 טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח 021 ECC 007 009 אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח 021 ECC 007 010 אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה 021 ECC 007 011 טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש 021 ECC 007 012 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה 021 ECC 007 013 ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו 021 ECC 007 014 ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה 021 ECC 007 015 את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו 021 ECC 007 016 אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם 021 ECC 007 017 אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך 021 ECC 007 018 טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם 021 ECC 007 019 החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר 021 ECC 007 020 כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא 021 ECC 007 021 גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך 021 ECC 007 022 כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את (אתה) קללת אחרים 021 ECC 007 023 כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני 021 ECC 007 024 רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו 021 ECC 007 025 סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות 021 ECC 007 026 ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה 021 ECC 007 027 ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון 021 ECC 007 028 אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי 021 ECC 007 029 לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים 021 ECC 008 001 מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא 021 ECC 008 002 אני פי מלך שמר ועל דברת שבועת אלהים 021 ECC 008 003 אל תבהל מפניו תלך אל תעמד בדבר רע כי כל אשר יחפץ יעשה 021 ECC 008 004 באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה 021 ECC 008 005 שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם 021 ECC 008 006 כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו 021 ECC 008 007 כי איננו ידע מה שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו 021 ECC 008 008 אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו 021 ECC 008 009 את כל זה ראיתי ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם--לרע לו 021 ECC 008 010 ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל 021 ECC 008 011 אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם--לעשות רע 021 ECC 008 012 אשר חטא עשה רע מאת--ומאריך לו כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו 021 ECC 008 013 וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל--אשר איננו ירא מלפני אלהים 021 ECC 008 014 יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל 021 ECC 008 015 ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכל ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים--תחת השמש 021 ECC 008 016 כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה--שנה בעיניו איננו ראה 021 ECC 008 017 וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא 021 ECC 009 001 כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם--הכל לפניהם 021 ECC 009 002 הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא--הנשבע כאשר שבועה ירא 021 ECC 009 003 זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש--כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים 021 ECC 009 004 כי מי אשר יבחר (יחבר) אל כל החיים יש בטחון כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת 021 ECC 009 005 כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר--כי נשכח זכרם 021 ECC 009 006 גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש 021 ECC 009 007 לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך 021 ECC 009 008 בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר 021 ECC 009 009 ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש 021 ECC 009 010 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך--עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה (Sheol h7585) 021 ECC 009 011 שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם 021 ECC 009 012 כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם 021 ECC 009 013 גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי 021 ECC 009 014 עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים 021 ECC 009 015 ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא 021 ECC 009 016 ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים 021 ECC 009 017 דברי חכמים בנחת נשמעים--מזעקת מושל בכסילים 021 ECC 009 018 טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה 021 ECC 010 001 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט 021 ECC 010 002 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו 021 ECC 010 003 וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא 021 ECC 010 004 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים 021 ECC 010 005 יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט 021 ECC 010 006 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו 021 ECC 010 007 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ 021 ECC 010 008 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש 021 ECC 010 009 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם 021 ECC 010 010 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה 021 ECC 010 011 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון 021 ECC 010 012 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו 021 ECC 010 013 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה 021 ECC 010 014 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו 021 ECC 010 015 עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר 021 ECC 010 016 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו 021 ECC 010 017 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי 021 ECC 010 018 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית 021 ECC 010 019 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל 021 ECC 010 020 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר 021 ECC 011 001 שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו 021 ECC 011 002 תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ 021 ECC 011 003 אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון--מקום שיפול העץ שם יהוא 021 ECC 011 004 שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור 021 ECC 011 005 כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל 021 ECC 011 006 בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים 021 ECC 011 007 ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש 021 ECC 011 008 כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל 021 ECC 011 009 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט 021 ECC 011 010 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל 021 ECC 012 001 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ 021 ECC 012 002 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם 021 ECC 012 003 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות 021 ECC 012 004 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר 021 ECC 012 005 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים 021 ECC 012 006 עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור 021 ECC 012 007 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה 021 ECC 012 008 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל 021 ECC 012 009 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה 021 ECC 012 010 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת 021 ECC 012 011 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד 021 ECC 012 012 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר 021 ECC 012 013 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם 021 ECC 012 014 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע # # BOOK 022 SOL Song of Solomon שיר השירים 022 SOL 001 001 שיר השירים אשר לשלמה 022 SOL 001 002 ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין 022 SOL 001 003 לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך 022 SOL 001 004 משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך 022 SOL 001 005 שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה 022 SOL 001 006 אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים--כרמי שלי לא נטרתי 022 SOL 001 007 הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך 022 SOL 001 008 אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים 022 SOL 001 009 לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי 022 SOL 001 010 נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים 022 SOL 001 011 תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף 022 SOL 001 012 עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו 022 SOL 001 013 צרור המר דודי לי בין שדי ילין 022 SOL 001 014 אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי 022 SOL 001 015 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים 022 SOL 001 016 הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה 022 SOL 001 017 קרות בתינו ארזים רחיטנו (רהיטנו) ברותים 022 SOL 002 001 אני חבצלת השרון שושנת העמקים 022 SOL 002 002 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות 022 SOL 002 003 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי 022 SOL 002 004 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה 022 SOL 002 005 סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני 022 SOL 002 006 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני 022 SOL 002 007 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ 022 SOL 002 008 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות 022 SOL 002 009 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים 022 SOL 002 010 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך 022 SOL 002 011 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו 022 SOL 002 012 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו 022 SOL 002 013 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך 022 SOL 002 014 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה 022 SOL 002 015 אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר 022 SOL 002 016 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים 022 SOL 002 017 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר 022 SOL 003 001 על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו 022 SOL 003 002 אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות--אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו 022 SOL 003 003 מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם 022 SOL 003 004 כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו--עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי 022 SOL 003 005 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ 022 SOL 003 006 מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל 022 SOL 003 007 הנה מטתו שלשלמה--ששים גברים סביב לה מגברי ישראל 022 SOL 003 008 כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות 022 SOL 003 009 אפריון עשה לו המלך שלמה--מעצי הלבנון 022 SOL 003 010 עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם 022 SOL 003 011 צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה--בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו 022 SOL 004 001 הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד 022 SOL 004 002 שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם 022 SOL 004 003 כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך 022 SOL 004 004 כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים 022 SOL 004 005 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים 022 SOL 004 006 עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה 022 SOL 004 007 כלך יפה רעיתי ומום אין בך 022 SOL 004 008 אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים 022 SOL 004 009 לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך 022 SOL 004 010 מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים 022 SOL 004 011 נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון 022 SOL 004 012 גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום 022 SOL 004 013 שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים 022 SOL 004 014 נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים 022 SOL 004 015 מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון 022 SOL 004 016 עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו 022 SOL 005 001 באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים 022 SOL 005 002 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה 022 SOL 005 003 פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם 022 SOL 005 004 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו 022 SOL 005 005 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול 022 SOL 005 006 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני 022 SOL 005 007 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות 022 SOL 005 008 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני 022 SOL 005 009 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו 022 SOL 005 010 דודי צח ואדום דגול מרבבה 022 SOL 005 011 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב 022 SOL 005 012 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת 022 SOL 005 013 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר 022 SOL 005 014 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים 022 SOL 005 015 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים 022 SOL 005 016 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם 022 SOL 006 001 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך 022 SOL 006 002 דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים 022 SOL 006 003 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים 022 SOL 006 004 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות 022 SOL 006 005 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד 022 SOL 006 006 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם 022 SOL 006 007 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך 022 SOL 006 008 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר 022 SOL 006 009 אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה 022 SOL 006 010 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות 022 SOL 006 011 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים 022 SOL 006 012 לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב 022 SOL 006 013 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים 022 SOL 007 001 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן 022 SOL 007 002 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים 022 SOL 007 003 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה 022 SOL 007 004 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק 022 SOL 007 005 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים 022 SOL 007 006 מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים 022 SOL 007 007 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות 022 SOL 007 008 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים 022 SOL 007 009 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים 022 SOL 007 010 אני לדודי ועלי תשוקתו 022 SOL 007 011 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים 022 SOL 007 012 נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך 022 SOL 007 013 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך 022 SOL 008 001 מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי 022 SOL 008 002 אנהגך אביאך אל בית אמי--תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני 022 SOL 008 003 שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני 022 SOL 008 004 השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ 022 SOL 008 005 מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך--שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך 022 SOL 008 006 שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך--כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה--רשפי אש שלהבתיה (Sheol h7585) 022 SOL 008 007 מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה--בוז יבוזו לו 022 SOL 008 008 אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה 022 SOL 008 009 אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז 022 SOL 008 010 אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום 022 SOL 008 011 כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף 022 SOL 008 012 כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו 022 SOL 008 013 היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך--השמיעני 022 SOL 008 014 ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים--על הרי בשמים # # BOOK 023 ISA Isaiah ישעה 023 ISA 001 001 חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם--בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה 023 ISA 001 002 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי 023 ISA 001 003 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן 023 ISA 001 004 הוי גוי חטא עם כבד עון--זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל--נזרו אחור 023 ISA 001 005 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי 023 ISA 001 006 מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן 023 ISA 001 007 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים 023 ISA 001 008 ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה 023 ISA 001 009 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט--כסדם היינו לעמרה דמינו 023 ISA 001 010 שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה 023 ISA 001 011 למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי 023 ISA 001 012 כי תבאו לראות פני--מי בקש זאת מידכם רמס חצרי 023 ISA 001 013 לא תוסיפו הביא מנחת שוא--קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה 023 ISA 001 014 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא 023 ISA 001 015 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם--גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו 023 ISA 001 016 רחצו הזכו--הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע 023 ISA 001 017 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה 023 ISA 001 018 לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו 023 ISA 001 019 אם תאבו ושמעתם--טוב הארץ תאכלו 023 ISA 001 020 ואם תמאנו ומריתם--חרב תאכלו כי פי יהוה דבר 023 ISA 001 021 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה--ועתה מרצחים 023 ISA 001 022 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים 023 ISA 001 023 שריך סוררים וחברי גנבים--כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם 023 ISA 001 024 לכן נאם האדון יהוה צבאות--אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי 023 ISA 001 025 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך 023 ISA 001 026 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק--קריה נאמנה 023 ISA 001 027 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה 023 ISA 001 028 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו 023 ISA 001 029 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו--מהגנות אשר בחרתם 023 ISA 001 030 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה 023 ISA 001 031 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה 023 ISA 002 001 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם 023 ISA 002 002 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים 023 ISA 002 003 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם 023 ISA 002 004 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה 023 ISA 002 005 בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה 023 ISA 002 006 כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו 023 ISA 002 007 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו 023 ISA 002 008 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו 023 ISA 002 009 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם 023 ISA 002 010 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו 023 ISA 002 011 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא 023 ISA 002 012 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל 023 ISA 002 013 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן 023 ISA 002 014 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות 023 ISA 002 015 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה 023 ISA 002 016 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה 023 ISA 002 017 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא 023 ISA 002 018 והאלילים כליל יחלף 023 ISA 002 019 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ 023 ISA 002 020 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים 023 ISA 002 021 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ 023 ISA 002 022 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא 023 ISA 003 001 כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים 023 ISA 003 002 גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן 023 ISA 003 003 שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש 023 ISA 003 004 ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם 023 ISA 003 005 ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד 023 ISA 003 006 כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך 023 ISA 003 007 ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם 023 ISA 003 008 כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו 023 ISA 003 009 הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה 023 ISA 003 010 אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו 023 ISA 003 011 אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו 023 ISA 003 012 עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו 023 ISA 003 013 נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים 023 ISA 003 014 יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם 023 ISA 003 015 מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות 023 ISA 003 016 ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה 023 ISA 003 017 ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה 023 ISA 003 018 ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים 023 ISA 003 019 הנטפות והשירות והרעלות 023 ISA 003 020 הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים 023 ISA 003 021 הטבעות ונזמי האף 023 ISA 003 022 המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים 023 ISA 003 023 והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים 023 ISA 003 024 והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי 023 ISA 003 025 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה 023 ISA 003 026 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב 023 ISA 004 001 והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו--אסף חרפתנו 023 ISA 004 002 ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל 023 ISA 004 003 והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם--קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם 023 ISA 004 004 אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה--ברוח משפט וברוח בער 023 ISA 004 005 וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה 023 ISA 004 006 וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר 023 ISA 005 001 אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן 023 ISA 005 002 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים 023 ISA 005 003 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה--שפטו נא ביני ובין כרמי 023 ISA 005 004 מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים 023 ISA 005 005 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס 023 ISA 005 006 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר 023 ISA 005 007 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה 023 ISA 005 008 הוי מגיעי בית בבית--שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ 023 ISA 005 009 באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו--גדלים וטובים מאין יושב 023 ISA 005 010 כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה 023 ISA 005 011 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם 023 ISA 005 012 והיה כנור ונבל תף וחליל ויין--משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו 023 ISA 005 013 לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא 023 ISA 005 014 לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה (Sheol h7585) 023 ISA 005 015 וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה 023 ISA 005 016 ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה 023 ISA 005 017 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו 023 ISA 005 018 הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה 023 ISA 005 019 האמרים ימהר יחישה מעשהו--למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל--ונדעה 023 ISA 005 020 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר 023 ISA 005 021 הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים 023 ISA 005 022 הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר 023 ISA 005 023 מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו 023 ISA 005 024 לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו 023 ISA 005 025 על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 023 ISA 005 026 ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא 023 ISA 005 027 אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו 023 ISA 005 028 אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה 023 ISA 005 029 שאגה לו כלביא ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל 023 ISA 005 030 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה 023 ISA 006 001 בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל 023 ISA 006 002 שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו--ובשתים יעופף 023 ISA 006 003 וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו 023 ISA 006 004 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן 023 ISA 006 005 ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות--ראו עיני 023 ISA 006 006 ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים--לקח מעל המזבח 023 ISA 006 007 ויגע על פי--ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר 023 ISA 006 008 ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני 023 ISA 006 009 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו 023 ISA 006 010 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב--ורפא לו 023 ISA 006 011 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה 023 ISA 006 012 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ 023 ISA 006 013 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם--זרע קדש מצבתה 023 ISA 007 001 ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה 023 ISA 007 002 ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח 023 ISA 007 003 ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה--אל מסלת שדה כובס 023 ISA 007 004 ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה--בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו 023 ISA 007 005 יען כי יעץ עליך ארם--רעה אפרים ובן רמליהו לאמר 023 ISA 007 006 נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל 023 ISA 007 007 כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה 023 ISA 007 008 כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם 023 ISA 007 009 וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו 023 ISA 007 010 ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר 023 ISA 007 011 שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה (Sheol h7585) 023 ISA 007 012 ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה 023 ISA 007 013 ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי 023 ISA 007 014 לכן יתן אדני הוא לכם--אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל 023 ISA 007 015 חמאה ודבש יאכל--לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב 023 ISA 007 016 כי בטרם ידע הנער מאס ברע--ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה 023 ISA 007 017 יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור 023 ISA 007 018 והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה--אשר בארץ אשור 023 ISA 007 019 ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים 023 ISA 007 020 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה 023 ISA 007 021 והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן 023 ISA 007 022 והיה מרב עשות חלב--יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ 023 ISA 007 023 והיה ביום ההוא--יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה 023 ISA 007 024 בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ 023 ISA 007 025 וכל ההרים אשר במעדר יעדרון--לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה 023 ISA 008 001 ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז 023 ISA 008 002 ואעידה לי עדים נאמנים--את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו 023 ISA 008 003 ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז 023 ISA 008 004 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי--ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור 023 ISA 008 005 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר 023 ISA 008 006 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו 023 ISA 008 007 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים--את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו 023 ISA 008 008 וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל 023 ISA 008 009 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו 023 ISA 008 010 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל 023 ISA 008 011 כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר 023 ISA 008 012 לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו 023 ISA 008 013 את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם 023 ISA 008 014 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש--ליושב ירושלם 023 ISA 008 015 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו 023 ISA 008 016 צור תעודה חתום תורה בלמדי 023 ISA 008 017 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו 023 ISA 008 018 הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל--מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון 023 ISA 008 019 וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים 023 ISA 008 020 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר 023 ISA 008 021 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו--ופנה למעלה 023 ISA 008 022 ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח 023 ISA 009 001 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים 023 ISA 009 002 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם 023 ISA 009 003 הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל 023 ISA 009 004 כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין 023 ISA 009 005 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש 023 ISA 009 006 כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום 023 ISA 009 007 לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת 023 ISA 009 008 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל 023 ISA 009 009 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר 023 ISA 009 010 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף 023 ISA 009 011 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך 023 ISA 009 012 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 023 ISA 009 013 והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו 023 ISA 009 014 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד 023 ISA 009 015 זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב 023 ISA 009 016 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים 023 ISA 009 017 על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 023 ISA 009 018 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן 023 ISA 009 019 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו 023 ISA 009 020 ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו 023 ISA 009 021 מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 023 ISA 010 001 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו 023 ISA 010 002 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו 023 ISA 010 003 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם 023 ISA 010 004 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 023 ISA 010 005 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי 023 ISA 010 006 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות 023 ISA 010 007 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט 023 ISA 010 008 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים 023 ISA 010 009 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון 023 ISA 010 010 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון 023 ISA 010 011 הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה 023 ISA 010 012 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו 023 ISA 010 013 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים 023 ISA 010 014 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף 023 ISA 010 015 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ 023 ISA 010 016 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש 023 ISA 010 017 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד 023 ISA 010 018 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס 023 ISA 010 019 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם 023 ISA 010 020 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת 023 ISA 010 021 שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור 023 ISA 010 022 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה 023 ISA 010 023 כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ 023 ISA 010 024 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים 023 ISA 010 025 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם 023 ISA 010 026 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים 023 ISA 010 027 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן 023 ISA 010 028 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו 023 ISA 010 029 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה 023 ISA 010 030 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות 023 ISA 010 031 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו 023 ISA 010 032 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם 023 ISA 010 033 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו 023 ISA 010 034 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול 023 ISA 011 001 ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה 023 ISA 011 002 ונחה עליו רוח יהוה--רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה 023 ISA 011 003 והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח 023 ISA 011 004 ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע 023 ISA 011 005 והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו 023 ISA 011 006 וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם 023 ISA 011 007 ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן 023 ISA 011 008 ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה 023 ISA 011 009 לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים 023 ISA 011 010 והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד 023 ISA 011 011 והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו--אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים 023 ISA 011 012 ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ 023 ISA 011 013 וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים 023 ISA 011 014 ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם 023 ISA 011 015 והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים 023 ISA 011 016 והיתה מסלה--לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים 023 ISA 012 001 ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני 023 ISA 012 002 הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה 023 ISA 012 003 ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה 023 ISA 012 004 ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו 023 ISA 012 005 זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת (מודעת) זאת בכל הארץ 023 ISA 012 006 צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל 023 ISA 013 001 משא בבל--אשר חזה ישעיהו בן אמוץ 023 ISA 013 002 על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים 023 ISA 013 003 אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי 023 ISA 013 004 קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים--יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה 023 ISA 013 005 באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ 023 ISA 013 006 הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא 023 ISA 013 007 על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס 023 ISA 013 008 ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם 023 ISA 013 009 הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה 023 ISA 013 010 כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו 023 ISA 013 011 ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל 023 ISA 013 012 אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר 023 ISA 013 013 על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו 023 ISA 013 014 והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו 023 ISA 013 015 כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב 023 ISA 013 016 ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה) 023 ISA 013 017 הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו 023 ISA 013 018 וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם 023 ISA 013 019 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה 023 ISA 013 020 לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם 023 ISA 013 021 ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם 023 ISA 013 022 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו 023 ISA 014 001 כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב 023 ISA 014 002 ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם 023 ISA 014 003 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך 023 ISA 014 004 ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה 023 ISA 014 005 שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים 023 ISA 014 006 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך 023 ISA 014 007 נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה 023 ISA 014 008 גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו 023 ISA 014 009 שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים (Sheol h7585) 023 ISA 014 010 כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת 023 ISA 014 011 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה (Sheol h7585) 023 ISA 014 012 איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים 023 ISA 014 013 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון 023 ISA 014 014 אעלה על במתי עב אדמה לעליון 023 ISA 014 015 אך אל שאול תורד אל ירכתי בור (Sheol h7585) 023 ISA 014 016 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות 023 ISA 014 017 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה 023 ISA 014 018 כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו 023 ISA 014 019 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס 023 ISA 014 020 לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים 023 ISA 014 021 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים 023 ISA 014 022 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה 023 ISA 014 023 ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות 023 ISA 014 024 נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום 023 ISA 014 025 לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור 023 ISA 014 026 זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים 023 ISA 014 027 כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה 023 ISA 014 028 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה 023 ISA 014 029 אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף 023 ISA 014 030 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג 023 ISA 014 031 הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו 023 ISA 014 032 ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו 023 ISA 015 001 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה 023 ISA 015 002 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה 023 ISA 015 003 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי 023 ISA 015 004 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו 023 ISA 015 005 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו 023 ISA 015 006 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה 023 ISA 015 007 על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום 023 ISA 015 008 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה 023 ISA 015 009 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה 023 ISA 016 001 שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון 023 ISA 016 002 והיה כעוף נודד קן משלח--תהיינה בנות מואב מעברת לארנון 023 ISA 016 003 הביאו (הביאי) עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים--נדד אל תגלי 023 ISA 016 004 יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ 023 ISA 016 005 והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק 023 ISA 016 006 שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו 023 ISA 016 007 לכן ייליל מואב למואב--כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים 023 ISA 016 008 כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה--עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים 023 ISA 016 009 על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל 023 ISA 016 010 ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך--הידד השבתי 023 ISA 016 011 על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש 023 ISA 016 012 והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל 023 ISA 016 013 זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב--מאז 023 ISA 016 014 ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר 023 ISA 017 001 משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה 023 ISA 017 002 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד 023 ISA 017 003 ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות 023 ISA 017 004 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה 023 ISA 017 005 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים 023 ISA 017 006 ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה--נאם יהוה אלהי ישראל 023 ISA 017 007 ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה 023 ISA 017 008 ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים 023 ISA 017 009 ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה 023 ISA 017 010 כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו 023 ISA 017 011 ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש 023 ISA 017 012 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון 023 ISA 017 013 לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה 023 ISA 017 014 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו 023 ISA 018 001 הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש 023 ISA 018 002 השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה--גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו 023 ISA 018 003 כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו 023 ISA 018 004 כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה (אשקטה) ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר 023 ISA 018 005 כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז 023 ISA 018 006 יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף 023 ISA 018 007 בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון 023 ISA 019 001 משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו 023 ISA 019 002 וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה 023 ISA 019 003 ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים 023 ISA 019 004 וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות 023 ISA 019 005 ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש 023 ISA 019 006 והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו 023 ISA 019 007 ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו 023 ISA 019 008 ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו 023 ISA 019 009 ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי 023 ISA 019 010 והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש 023 ISA 019 011 אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם 023 ISA 019 012 אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים 023 ISA 019 013 נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה 023 ISA 019 014 יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו 023 ISA 019 015 ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון 023 ISA 019 016 ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו 023 ISA 019 017 והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד--מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו 023 ISA 019 018 ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת 023 ISA 019 019 ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה ליהוה 023 ISA 019 020 והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם 023 ISA 019 021 ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו 023 ISA 019 022 ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם 023 ISA 019 023 ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור 023 ISA 019 024 ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ 023 ISA 019 025 אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל 023 ISA 020 001 בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה 023 ISA 020 002 בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגלך ויעש כן הלך ערום ויחף 023 ISA 020 003 ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף--שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש 023 ISA 020 004 כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים--ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים 023 ISA 020 005 וחתו ובשו--מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם 023 ISA 020 006 ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו 023 ISA 021 001 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה 023 ISA 021 002 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי 023 ISA 021 003 על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות 023 ISA 021 004 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה 023 ISA 021 005 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן 023 ISA 021 006 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד 023 ISA 021 007 וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב 023 ISA 021 008 ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות 023 ISA 021 009 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ 023 ISA 021 010 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם 023 ISA 021 011 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל 023 ISA 021 012 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו 023 ISA 021 013 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים 023 ISA 021 014 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד 023 ISA 021 015 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה 023 ISA 021 016 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר 023 ISA 021 017 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר 023 ISA 022 001 משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות 023 ISA 022 002 תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה 023 ISA 022 003 כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו 023 ISA 022 004 על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי 023 ISA 022 005 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר 023 ISA 022 006 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן 023 ISA 022 007 ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה 023 ISA 022 008 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער 023 ISA 022 009 ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה 023 ISA 022 010 ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה 023 ISA 022 011 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם 023 ISA 022 012 ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק 023 ISA 022 013 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות 023 ISA 022 014 ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות 023 ISA 022 015 כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית 023 ISA 022 016 מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו 023 ISA 022 017 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה 023 ISA 022 018 צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך 023 ISA 022 019 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך 023 ISA 022 020 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו 023 ISA 022 021 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה 023 ISA 022 022 ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח 023 ISA 022 023 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו 023 ISA 022 024 ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים 023 ISA 022 025 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר 023 ISA 023 001 משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו 023 ISA 023 002 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך 023 ISA 023 003 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים 023 ISA 023 004 בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות 023 ISA 023 005 כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר 023 ISA 023 006 עברו תרשישה הילילו ישבי אי 023 ISA 023 007 הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור 023 ISA 023 008 מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ 023 ISA 023 009 יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ 023 ISA 023 010 עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד 023 ISA 023 011 ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה 023 ISA 023 012 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך 023 ISA 023 013 הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה 023 ISA 023 014 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן 023 ISA 023 015 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה 023 ISA 023 016 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי 023 ISA 023 017 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה 023 ISA 023 018 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק 023 ISA 024 001 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה 023 ISA 024 002 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו 023 ISA 024 003 הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה 023 ISA 024 004 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ 023 ISA 024 005 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם 023 ISA 024 006 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער 023 ISA 024 007 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב 023 ISA 024 008 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור 023 ISA 024 009 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו 023 ISA 024 010 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא 023 ISA 024 011 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ 023 ISA 024 012 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער 023 ISA 024 013 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר 023 ISA 024 014 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים 023 ISA 024 015 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל 023 ISA 024 016 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו 023 ISA 024 017 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ 023 ISA 024 018 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ 023 ISA 024 019 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ 023 ISA 024 020 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום 023 ISA 024 021 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה 023 ISA 024 022 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו 023 ISA 024 023 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד 023 ISA 025 001 יהוה אלהי אתה--ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן 023 ISA 025 002 כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה 023 ISA 025 003 על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך 023 ISA 025 004 כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר 023 ISA 025 005 כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה 023 ISA 025 006 ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים 023 ISA 025 007 ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים 023 ISA 025 008 בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ--כי יהוה דבר 023 ISA 025 009 ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו 023 ISA 025 010 כי תנוח יד יהוה בהר הזה--ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי (במו) מדמנה 023 ISA 025 011 ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו 023 ISA 025 012 ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ--עד עפר 023 ISA 026 001 ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל 023 ISA 026 002 פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים 023 ISA 026 003 יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח 023 ISA 026 004 בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים 023 ISA 026 005 כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר 023 ISA 026 006 תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים 023 ISA 026 007 ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס 023 ISA 026 008 אף ארח משפטיך יהוה קוינוך--לשמך ולזכרך תאות נפש 023 ISA 026 009 נפשי אויתך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ--צדק למדו ישבי תבל 023 ISA 026 010 יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה 023 ISA 026 011 יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם 023 ISA 026 012 יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו 023 ISA 026 013 יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך 023 ISA 026 014 מתים בל יחיו--רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו 023 ISA 026 015 יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ 023 ISA 026 016 יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו 023 ISA 026 017 כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה--כן היינו מפניך יהוה 023 ISA 026 018 הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל 023 ISA 026 019 יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל 023 ISA 026 020 לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך (דלתך) בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור (יעבר) זעם 023 ISA 026 021 כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה 023 ISA 027 001 ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים 023 ISA 027 002 ביום ההוא כרם חמר ענו לה 023 ISA 027 003 אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה 023 ISA 027 004 חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה--אפשעה בה אציתנה יחד 023 ISA 027 005 או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי 023 ISA 027 006 הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה 023 ISA 027 007 הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הרג 023 ISA 027 008 בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים 023 ISA 027 009 לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים 023 ISA 027 010 כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה 023 ISA 027 011 ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא--על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו 023 ISA 027 012 והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל 023 ISA 027 013 והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם 023 ISA 028 001 הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו--אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין 023 ISA 028 002 הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ--ביד 023 ISA 028 003 ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים 023 ISA 028 004 והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים--כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה 023 ISA 028 005 ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה--לשאר עמו 023 ISA 028 006 ולרוח משפט--ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה 023 ISA 028 007 וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה 023 ISA 028 008 כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום 023 ISA 028 009 את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה--גמולי מחלב עתיקי משדים 023 ISA 028 010 כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו--זעיר שם זעיר שם 023 ISA 028 011 כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה 023 ISA 028 012 אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע 023 ISA 028 013 והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם--למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו 023 ISA 028 014 לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון--משלי העם הזה אשר בירושלם 023 ISA 028 015 כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט (שוט) שוטף כי עבר (יעבר) לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו (Sheol h7585) 023 ISA 028 016 לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד--המאמין לא יחיש 023 ISA 028 017 ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו 023 ISA 028 018 וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס (Sheol h7585) 023 ISA 028 019 מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה 023 ISA 028 020 כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס 023 ISA 028 021 כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז--לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו 023 ISA 028 022 ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות--על כל הארץ 023 ISA 028 023 האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי 023 ISA 028 024 הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו 023 ISA 028 025 הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו 023 ISA 028 026 ויסרו למשפט אלהיו יורנו 023 ISA 028 027 כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט 023 ISA 028 028 לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו 023 ISA 028 029 גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפלא עצה הגדיל תושיה 023 ISA 029 001 הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו 023 ISA 029 002 והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל 023 ISA 029 003 וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת 023 ISA 029 004 ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף 023 ISA 029 005 והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם 023 ISA 029 006 מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה 023 ISA 029 007 והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה 023 ISA 029 008 והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה--כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון 023 ISA 029 009 התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר 023 ISA 029 010 כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה 023 ISA 029 011 ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר (ספר) לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא 023 ISA 029 012 ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר--קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר 023 ISA 029 013 ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני--ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה 023 ISA 029 014 לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה--הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר 023 ISA 029 015 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו 023 ISA 029 016 הפככם--אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין 023 ISA 029 017 הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב 023 ISA 029 018 ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה 023 ISA 029 019 ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו 023 ISA 029 020 כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און 023 ISA 029 021 מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק 023 ISA 029 022 לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו 023 ISA 029 023 כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו--יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו 023 ISA 029 024 וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח 023 ISA 030 001 הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי--למען ספות חטאת על חטאת 023 ISA 030 002 ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים 023 ISA 030 003 והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה 023 ISA 030 004 כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו 023 ISA 030 005 כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה 023 ISA 030 006 משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו 023 ISA 030 007 ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת 023 ISA 030 008 עתה בוא כתבה על לוח אתם--ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם 023 ISA 030 009 כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה 023 ISA 030 010 אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות 023 ISA 030 011 סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל 023 ISA 030 012 לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו 023 ISA 030 013 לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה--אשר פתאם לפתע יבוא שברה 023 ISA 030 014 ושברה כשבר נבל יוצרים כתות--לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא 023 ISA 030 015 כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון--בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם 023 ISA 030 016 ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם 023 ISA 030 017 אלף אחד מפני גערת אחד--מפני גערת חמשה תנסו עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה 023 ISA 030 018 ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו 023 ISA 030 019 כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך--כשמעתו ענך 023 ISA 030 020 ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך 023 ISA 030 021 ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו 023 ISA 030 022 וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו 023 ISA 030 023 ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב 023 ISA 030 024 והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו--אשר זרה ברחת ובמזרה 023 ISA 030 025 והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים--ביום הרג רב בנפל מגדלים 023 ISA 030 026 והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים--ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא 023 ISA 030 027 הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת 023 ISA 030 028 ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים 023 ISA 030 029 השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל 023 ISA 030 030 והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד 023 ISA 030 031 כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה 023 ISA 030 032 והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה (בם) 023 ISA 030 033 כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא (היא) למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה--נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה 023 ISA 031 001 הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד--ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו 023 ISA 031 002 וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און 023 ISA 031 003 ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר--ויחדו כלם יכליון 023 ISA 031 004 כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה 023 ISA 031 005 כצפרים עפות--כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט 023 ISA 031 006 שובו לאשר העמיקו סרה--בני ישראל 023 ISA 031 007 כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם חטא 023 ISA 031 008 ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו 023 ISA 031 009 וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם 023 ISA 032 001 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו 023 ISA 032 002 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה 023 ISA 032 003 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה 023 ISA 032 004 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות 023 ISA 032 005 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע 023 ISA 032 006 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר 023 ISA 032 007 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט 023 ISA 032 008 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום 023 ISA 032 009 נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי 023 ISA 032 010 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא 023 ISA 032 011 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים 023 ISA 032 012 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה 023 ISA 032 013 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה 023 ISA 032 014 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים 023 ISA 032 015 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב 023 ISA 032 016 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב 023 ISA 032 017 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם 023 ISA 032 018 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות 023 ISA 032 019 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר 023 ISA 032 020 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור 023 ISA 033 001 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך 023 ISA 033 002 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה 023 ISA 033 003 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים 023 ISA 033 004 ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו 023 ISA 033 005 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה 023 ISA 033 006 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו 023 ISA 033 007 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון 023 ISA 033 008 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש 023 ISA 033 009 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל 023 ISA 033 010 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא 023 ISA 033 011 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם 023 ISA 033 012 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו 023 ISA 033 013 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי 023 ISA 033 014 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם 023 ISA 033 015 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע 023 ISA 033 016 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים 023 ISA 033 017 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים 023 ISA 033 018 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים 023 ISA 033 019 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה 023 ISA 033 020 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו 023 ISA 033 021 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו 023 ISA 033 022 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו 023 ISA 033 023 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז 023 ISA 033 024 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון 023 ISA 034 001 קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה 023 ISA 034 002 כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח 023 ISA 034 003 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם 023 ISA 034 004 ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול--כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה 023 ISA 034 005 כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט 023 ISA 034 006 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום 023 ISA 034 007 וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן 023 ISA 034 008 כי יום נקם ליהוה--שנת שלומים לריב ציון 023 ISA 034 009 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה 023 ISA 034 010 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב--לנצח נצחים אין עבר בה 023 ISA 034 011 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו 023 ISA 034 012 חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס 023 ISA 034 013 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה 023 ISA 034 014 ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח 023 ISA 034 015 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה 023 ISA 034 016 דרשו מעל ספר יהוה וקראו--אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן 023 ISA 034 017 והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה--לדור ודור ישכנו בה 023 ISA 035 001 יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת 023 ISA 035 002 פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן--כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו 023 ISA 035 003 חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו 023 ISA 035 004 אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא--גמול אלהים הוא יבוא וישעכם 023 ISA 035 005 אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה 023 ISA 035 006 אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה 023 ISA 035 007 והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא 023 ISA 035 008 והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה--לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו 023 ISA 035 009 לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה--לא תמצא שם והלכו גאולים 023 ISA 035 010 ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה 023 ISA 036 001 ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות--ויתפשם 023 ISA 036 002 וישלח מלך אשור את רבשקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס 023 ISA 036 003 ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית--ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר 023 ISA 036 004 ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת 023 ISA 036 005 אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי 023 ISA 036 006 הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו 023 ISA 036 007 וכי תאמר אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו 023 ISA 036 008 ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים--אם תוכל לתת לך רכבים עליהם 023 ISA 036 009 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני--הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים 023 ISA 036 010 ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה 023 ISA 036 011 ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית--כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה 023 ISA 036 012 ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם (צואתם) ולשתות את שיניהם (מימי רגליהם) עמכם 023 ISA 036 013 ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאמר--שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור 023 ISA 036 014 כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם 023 ISA 036 015 ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור 023 ISA 036 016 אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו 023 ISA 036 017 עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים 023 ISA 036 018 פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור 023 ISA 036 019 איה אלהי חמת וארפד--איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי 023 ISA 036 020 מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי 023 ISA 036 021 ויחרישו ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו 023 ISA 036 022 ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו--קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה 023 ISA 037 001 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה 023 ISA 037 002 וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים--אל ישעיהו בן אמוץ הנביא 023 ISA 037 003 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה 023 ISA 037 004 אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה 023 ISA 037 005 ויבאו עבדי המלך חזקיהו--אל ישעיהו 023 ISA 037 006 ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי 023 ISA 037 007 הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו 023 ISA 037 008 וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש 023 ISA 037 009 וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר 023 ISA 037 010 כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור 023 ISA 037 011 הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות--להחרימם ואתה תנצל 023 ISA 037 012 ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר 023 ISA 037 013 איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה 023 ISA 037 014 ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה 023 ISA 037 015 ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר 023 ISA 037 016 יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ 023 ISA 037 017 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי 023 ISA 037 018 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את כל הארצות--ואת ארצם 023 ISA 037 019 ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן--ויאבדום 023 ISA 037 020 ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך 023 ISA 037 021 וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור 023 ISA 037 022 זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון--אחריך ראש הניעה בת ירושלם 023 ISA 037 023 את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל 023 ISA 037 024 ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו 023 ISA 037 025 אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור 023 ISA 037 026 הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה--ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות 023 ISA 037 027 וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה 023 ISA 037 028 ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי 023 ISA 037 029 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני--ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה 023 ISA 037 030 וזה לך האות--אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים--ואכול (ואכלו) פרים 023 ISA 037 031 ויספה פליטת בית יהודה הנשארה--שרש למטה ועשה פרי למעלה 023 ISA 037 032 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת 023 ISA 037 033 לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה 023 ISA 037 034 בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה 023 ISA 037 035 וגנותי על העיר הזאת להושיעה--למעני ולמען דוד עבדי 023 ISA 037 036 ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים 023 ISA 037 037 ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה 023 ISA 037 038 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו 023 ISA 038 001 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה ולא תחיה 023 ISA 038 002 ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה 023 ISA 038 003 ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול 023 ISA 038 004 ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר 023 ISA 038 005 הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה 023 ISA 038 006 ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת 023 ISA 038 007 וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר 023 ISA 038 008 הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית--עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה 023 ISA 038 009 מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו 023 ISA 038 010 אני אמרתי בדמי ימי אלכה--בשערי שאול פקדתי יתר שנותי (Sheol h7585) 023 ISA 038 011 אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל 023 ISA 038 012 דורי נסע ונגלה מני--כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני 023 ISA 038 013 שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני 023 ISA 038 014 כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני 023 ISA 038 015 מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי 023 ISA 038 016 אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני 023 ISA 038 017 הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי 023 ISA 038 018 כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך (Sheol h7585) 023 ISA 038 019 חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך 023 ISA 038 020 יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה 023 ISA 038 021 ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי 023 ISA 038 022 ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה 023 ISA 039 001 בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה--אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק 023 ISA 039 002 וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו--ובכל ממשלתו 023 ISA 039 003 ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל 023 ISA 039 004 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו--לא היה דבר אשר לא הראיתים באוצרתי 023 ISA 039 005 ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות 023 ISA 039 006 הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה 023 ISA 039 007 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד--יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל 023 ISA 039 008 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי 023 ISA 040 001 נחמו נחמו עמי--יאמר אלהיכם 023 ISA 040 002 דברו על לב ירושלם וקראו אליה--כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה 023 ISA 040 003 קול קורא--במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו 023 ISA 040 004 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה 023 ISA 040 005 ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר 023 ISA 040 006 קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה 023 ISA 040 007 יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם 023 ISA 040 008 יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם 023 ISA 040 009 על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם 023 ISA 040 010 הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו 023 ISA 040 011 כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל 023 ISA 040 012 מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים 023 ISA 040 013 מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו 023 ISA 040 014 את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו 023 ISA 040 015 הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול 023 ISA 040 016 ולבנון אין די בער וחיתו--אין די עולה 023 ISA 040 017 כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו 023 ISA 040 018 ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו 023 ISA 040 019 הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף 023 ISA 040 020 המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט 023 ISA 040 021 הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ 023 ISA 040 022 הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת 023 ISA 040 023 הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה 023 ISA 040 024 אף בל נטעו אף בל זרעו--אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם 023 ISA 040 025 ואל מי תדמיוני ואשוה--יאמר קדוש 023 ISA 040 026 שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר 023 ISA 040 027 למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור 023 ISA 040 028 הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו 023 ISA 040 029 נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה 023 ISA 040 030 ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו 023 ISA 040 031 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו 023 ISA 041 001 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה 023 ISA 041 002 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד--יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו 023 ISA 041 003 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא 023 ISA 041 004 מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא 023 ISA 041 005 ראו איים ויראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון 023 ISA 041 006 איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק 023 ISA 041 007 ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט 023 ISA 041 008 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי 023 ISA 041 009 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך 023 ISA 041 010 אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך--אף תמכתיך בימין צדקי 023 ISA 041 011 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך 023 ISA 041 012 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך 023 ISA 041 013 כי אני יהוה אלהיך--מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך 023 ISA 041 014 אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל 023 ISA 041 015 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש--בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים 023 ISA 041 016 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל 023 ISA 041 017 העניים והאביונים מבקשים מים ואין--לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם 023 ISA 041 018 אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים 023 ISA 041 019 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור--יחדו 023 ISA 041 020 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו--כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה 023 ISA 041 021 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב 023 ISA 041 022 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו 023 ISA 041 023 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא (ונראה) יחדו 023 ISA 041 024 הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם 023 ISA 041 025 העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט 023 ISA 041 026 מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע--אף אין שמע אמריכם 023 ISA 041 027 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן 023 ISA 041 028 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר 023 ISA 041 029 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם 023 ISA 042 001 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא 023 ISA 042 002 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו 023 ISA 042 003 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט 023 ISA 042 004 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחלו 023 ISA 042 005 כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה 023 ISA 042 006 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם--לאור גוים 023 ISA 042 007 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך 023 ISA 042 008 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים 023 ISA 042 009 הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם 023 ISA 042 010 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם 023 ISA 042 011 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו 023 ISA 042 012 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו 023 ISA 042 013 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח--על איביו יתגבר 023 ISA 042 014 החשיתי מעולם--אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד 023 ISA 042 015 אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש 023 ISA 042 016 והולכתי עורים בדרך לא ידעו--בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור--אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים 023 ISA 042 017 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו 023 ISA 042 018 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות 023 ISA 042 019 מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה 023 ISA 042 020 ראית (ראות) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע 023 ISA 042 021 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר 023 ISA 042 022 והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב 023 ISA 042 023 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור 023 ISA 042 024 מי נתן למשוסה (למשסה) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו 023 ISA 042 025 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב 023 ISA 043 001 ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה 023 ISA 043 002 כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך 023 ISA 043 003 כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך 023 ISA 043 004 מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך 023 ISA 043 005 אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך 023 ISA 043 006 אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ 023 ISA 043 007 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו 023 ISA 043 008 הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו 023 ISA 043 009 כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים--מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת 023 ISA 043 010 אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא--לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה 023 ISA 043 011 אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע 023 ISA 043 012 אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי--ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל 023 ISA 043 013 גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה 023 ISA 043 014 כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם 023 ISA 043 015 אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם 023 ISA 043 016 כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה 023 ISA 043 017 המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו 023 ISA 043 018 אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו 023 ISA 043 019 הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות 023 ISA 043 020 תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי 023 ISA 043 021 עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו 023 ISA 043 022 ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל 023 ISA 043 023 לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה 023 ISA 043 024 לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך 023 ISA 043 025 אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר 023 ISA 043 026 הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק 023 ISA 043 027 אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי 023 ISA 043 028 ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים 023 ISA 044 001 ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו 023 ISA 044 002 כה אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו 023 ISA 044 003 כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך 023 ISA 044 004 וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים 023 ISA 044 005 זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה 023 ISA 044 006 כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים 023 ISA 044 007 ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו 023 ISA 044 008 אל תפחדו ואל תרהו--הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי 023 ISA 044 009 יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו--למען יבשו 023 ISA 044 010 מי יצר אל ופסל נסך--לבלתי הועיל 023 ISA 044 011 הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד 023 ISA 044 012 חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו--גם רעב ואין כח לא שתה מים וייעף 023 ISA 044 013 חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית 023 ISA 044 014 לכרת לו ארזים--ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל 023 ISA 044 015 והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו 023 ISA 044 016 חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור 023 ISA 044 017 ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד (יסגד) לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה 023 ISA 044 018 לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם 023 ISA 044 019 ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד 023 ISA 044 020 רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני 023 ISA 044 021 זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני 023 ISA 044 022 מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך 023 ISA 044 023 רנו שמים כי עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל עץ בו כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר 023 ISA 044 024 כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל--נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי (מאתי) 023 ISA 044 025 מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל 023 ISA 044 026 מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם 023 ISA 044 027 האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש 023 ISA 044 028 האמר לכורש רעי וכל חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד 023 ISA 045 001 כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח--לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו 023 ISA 045 002 אני לפניך אלך והדורים אושר (אישר) דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע 023 ISA 045 003 ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך--אלהי ישראל 023 ISA 045 004 למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני 023 ISA 045 005 אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני 023 ISA 045 006 למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד 023 ISA 045 007 יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה 023 ISA 045 008 הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד--אני יהוה בראתיו 023 ISA 045 009 הוי רב את יצרו--חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו 023 ISA 045 010 הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין 023 ISA 045 011 כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני 023 ISA 045 012 אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי 023 ISA 045 013 אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח--לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות 023 ISA 045 014 כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים 023 ISA 045 015 אכן אתה אל מסתתר--אלהי ישראל מושיע 023 ISA 045 016 בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים 023 ISA 045 017 ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד 023 ISA 045 018 כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה--לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד 023 ISA 045 019 לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך--לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים 023 ISA 045 020 הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע 023 ISA 045 021 הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי--אל צדיק ומושיע אין זולתי 023 ISA 045 022 פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד 023 ISA 045 023 בי נשבעתי--יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון 023 ISA 045 024 אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו 023 ISA 045 025 ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל 023 ISA 046 001 כרע בל קרס נבו--היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה 023 ISA 046 002 קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה 023 ISA 046 003 שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל--העמסים מני בטן הנשאים מני רחם 023 ISA 046 004 ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט 023 ISA 046 005 למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה 023 ISA 046 006 הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו 023 ISA 046 007 ישאהו על כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד--ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו 023 ISA 046 008 זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב 023 ISA 046 009 זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני 023 ISA 046 010 מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה 023 ISA 046 011 קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו (עצתי) אף דברתי אף אביאנה--יצרתי אף אעשנה 023 ISA 046 012 שמעו אלי אבירי לב--הרחוקים מצדקה 023 ISA 046 013 קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי 023 ISA 047 001 רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל--שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה 023 ISA 047 002 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות 023 ISA 047 003 תגל ערותך--גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם 023 ISA 047 004 גאלנו יהוה צבאות שמו--קדוש ישראל 023 ISA 047 005 שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות 023 ISA 047 006 קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים--על זקן הכבדת עלך מאד 023 ISA 047 007 ותאמרי לעולם אהיה גברת--עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה 023 ISA 047 008 ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול 023 ISA 047 009 ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד 023 ISA 047 010 ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני--חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד 023 ISA 047 011 ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי 023 ISA 047 012 עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי 023 ISA 047 013 נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו (הברי) שמים החזים בכוכבים מודעים לחדשים מאשר יבאו עליך 023 ISA 047 014 הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו 023 ISA 047 015 כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו--אין מושיעך 023 ISA 048 001 שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו--לא באמת ולא בצדקה 023 ISA 048 002 כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו 023 ISA 048 003 הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה 023 ISA 048 004 מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה 023 ISA 048 005 ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך--פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום 023 ISA 048 006 שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם 023 ISA 048 007 עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם--פן תאמר הנה ידעתין 023 ISA 048 008 גם לא שמעת גם לא ידעת--גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך 023 ISA 048 009 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך--לבלתי הכריתך 023 ISA 048 010 הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני 023 ISA 048 011 למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן 023 ISA 048 012 שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון 023 ISA 048 013 אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו 023 ISA 048 014 הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים 023 ISA 048 015 אני אני דברתי אף קראתיו הבאתיו והצליח דרכו 023 ISA 048 016 קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי--מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני--ורוחו 023 ISA 048 017 כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך 023 ISA 048 018 לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים 023 ISA 048 019 ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני 023 ISA 048 020 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב 023 ISA 048 021 ולא צמאו בחרבות הוליכם--מים מצור הזיל למו ויבקע צור--ויזבו מים 023 ISA 048 022 אין שלום אמר יהוה לרשעים 023 ISA 049 001 שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי 023 ISA 049 002 וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני 023 ISA 049 003 ויאמר לי עבדי אתה--ישראל אשר בך אתפאר 023 ISA 049 004 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי 023 ISA 049 005 ועתה אמר יהוה יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא (לו) יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי 023 ISA 049 006 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי (ונצורי) ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ 023 ISA 049 007 כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו--למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך 023 ISA 049 008 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות 023 ISA 049 009 לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם 023 ISA 049 010 לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם 023 ISA 049 011 ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון 023 ISA 049 012 הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים 023 ISA 049 013 רנו שמים וגילי ארץ יפצחו (ופצחו) הרים רנה כי נחם יהוה עמו וענייו ירחם 023 ISA 049 014 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני 023 ISA 049 015 התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך 023 ISA 049 016 הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד 023 ISA 049 017 מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו 023 ISA 049 018 שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה 023 ISA 049 019 כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך 023 ISA 049 020 עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה 023 ISA 049 021 ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל--הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם 023 ISA 049 022 כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה 023 ISA 049 023 והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך--אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי 023 ISA 049 024 היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט 023 ISA 049 025 כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע 023 ISA 049 026 והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב 023 ISA 050 001 כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם 023 ISA 050 002 מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה--הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא 023 ISA 050 003 אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם 023 ISA 050 004 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים 023 ISA 050 005 אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי 023 ISA 050 006 גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק 023 ISA 050 007 ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש 023 ISA 050 008 קרוב מצדיקי--מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי 023 ISA 050 009 הן אדני יהוה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם 023 ISA 050 010 מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו--אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו 023 ISA 050 011 הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם--מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון 023 ISA 051 001 שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם 023 ISA 051 002 הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו 023 ISA 051 003 כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה 023 ISA 051 004 הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע 023 ISA 051 005 קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון 023 ISA 051 006 שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה--וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת 023 ISA 051 007 שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל תחתו 023 ISA 051 008 כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים 023 ISA 051 009 עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה--עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין 023 ISA 051 010 הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים--דרך לעבר גאולים 023 ISA 051 011 ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה 023 ISA 051 012 אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן 023 ISA 051 013 ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק 023 ISA 051 014 מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו 023 ISA 051 015 ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו 023 ISA 051 016 ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה 023 ISA 051 017 התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית--מצית 023 ISA 051 018 אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה 023 ISA 051 019 שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך 023 ISA 051 020 בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות--כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך 023 ISA 051 021 לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין 023 ISA 051 022 כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה--את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד 023 ISA 051 023 ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים 023 ISA 052 001 עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש--כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא 023 ISA 052 002 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו (התפתחי) מוסרי צוארך שביה בת ציון 023 ISA 052 003 כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו 023 ISA 052 004 כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו 023 ISA 052 005 ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ 023 ISA 052 006 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני 023 ISA 052 007 מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב--משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך 023 ISA 052 008 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון 023 ISA 052 009 פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם 023 ISA 052 010 חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו 023 ISA 052 011 סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה--הברו נשאי כלי יהוה 023 ISA 052 012 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל 023 ISA 052 013 הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד 023 ISA 052 014 כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם 023 ISA 052 015 כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו 023 ISA 053 001 מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה 023 ISA 053 002 ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה--לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו 023 ISA 053 003 נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו 023 ISA 053 004 אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה 023 ISA 053 005 והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו 023 ISA 053 006 כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו 023 ISA 053 007 נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו 023 ISA 053 008 מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו 023 ISA 053 009 ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו 023 ISA 053 010 ויהוה חפץ דכאו החלי--אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח 023 ISA 053 011 מעמל נפשו יראה ישבע--בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל 023 ISA 053 012 לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע 023 ISA 054 001 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה 023 ISA 054 002 הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו--אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי 023 ISA 054 003 כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו 023 ISA 054 004 אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד 023 ISA 054 005 כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא 023 ISA 054 006 כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך 023 ISA 054 007 ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך 023 ISA 054 008 בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך--אמר גאלך יהוה 023 ISA 054 009 כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ--כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך 023 ISA 054 010 כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה--וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה 023 ISA 054 011 עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים 023 ISA 054 012 ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ 023 ISA 054 013 וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך 023 ISA 054 014 בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך 023 ISA 054 015 הן גור יגור אפס מאותי--מי גר אתך עליך יפול 023 ISA 054 016 הן (הנה) אנכי בראתי חרש--נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל 023 ISA 054 017 כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי--נאם יהוה 023 ISA 055 001 הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב 023 ISA 055 002 למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם 023 ISA 055 003 הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים 023 ISA 055 004 הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים 023 ISA 055 005 הן גוי לא תדע תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו--למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך 023 ISA 055 006 דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב 023 ISA 055 007 יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח 023 ISA 055 008 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי--נאם יהוה 023 ISA 055 009 כי גבהו שמים מארץ--כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם 023 ISA 055 010 כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב--כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל 023 ISA 055 011 כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו 023 ISA 055 012 כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף 023 ISA 055 013 תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת (ותחת) הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת 023 ISA 056 001 כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות 023 ISA 056 002 אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה--שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע 023 ISA 056 003 ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש 023 ISA 056 004 כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי 023 ISA 056 005 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם--טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת 023 ISA 056 006 ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים--כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי 023 ISA 056 007 והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי--עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים 023 ISA 056 008 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו 023 ISA 056 009 כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער 023 ISA 056 010 צפו עורים כלם לא ידעו--כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום 023 ISA 056 011 והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו 023 ISA 056 012 אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד 023 ISA 057 001 הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק 023 ISA 057 002 יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו 023 ISA 057 003 ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה 023 ISA 057 004 על מי תתענגו--על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר 023 ISA 057 005 הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים 023 ISA 057 006 בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה--העל אלה אנחם 023 ISA 057 007 על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח 023 ISA 057 008 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם--אהבת משכבם יד חזית 023 ISA 057 009 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול (Sheol h7585) 023 ISA 057 010 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית 023 ISA 057 011 ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי 023 ISA 057 012 אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך 023 ISA 057 013 בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי 023 ISA 057 014 ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי 023 ISA 057 015 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו--מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים 023 ISA 057 016 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי 023 ISA 057 017 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו 023 ISA 057 018 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו 023 ISA 057 019 בורא נוב (ניב) שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה--ורפאתיו 023 ISA 057 020 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט 023 ISA 057 021 אין שלום אמר אלהי לרשעים 023 ISA 058 001 קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם 023 ISA 058 002 ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון 023 ISA 058 003 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו 023 ISA 058 004 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם 023 ISA 058 005 הכזה יהיה צום אבחרהו--יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע--הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה 023 ISA 058 006 הלוא זה צום אבחרהו--פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו 023 ISA 058 007 הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם 023 ISA 058 008 אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך 023 ISA 058 009 אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און 023 ISA 058 010 ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים 023 ISA 058 011 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו 023 ISA 058 012 ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת 023 ISA 058 013 אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר 023 ISA 058 014 אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי (במתי) ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך--כי פי יהוה דבר 023 ISA 059 001 הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע 023 ISA 059 002 כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם--משמוע 023 ISA 059 003 כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר--לשונכם עולה תהגה 023 ISA 059 004 אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און 023 ISA 059 005 ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה 023 ISA 059 006 קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם 023 ISA 059 007 רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און--שד ושבר במסלותם 023 ISA 059 008 דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם--כל דרך בה לא ידע שלום 023 ISA 059 009 על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך 023 ISA 059 010 נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים 023 ISA 059 011 נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו 023 ISA 059 012 כי רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו כי פשעינו אתנו ועונתינו ידענום 023 ISA 059 013 פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר 023 ISA 059 014 והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא 023 ISA 059 015 ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט 023 ISA 059 016 וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו 023 ISA 059 017 וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה 023 ISA 059 018 כעל גמלות כעל ישלם--חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם 023 ISA 059 019 ויראו ממערב את שם יהוה וממזרח שמש את כבודו כי יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו 023 ISA 059 020 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב--נאם יהוה 023 ISA 059 021 ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה--רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם 023 ISA 060 001 קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח 023 ISA 060 002 כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה 023 ISA 060 003 והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך 023 ISA 060 004 שאי סביב עיניך וראי--כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנותיך על צד תאמנה 023 ISA 060 005 אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך 023 ISA 060 006 שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה--כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו 023 ISA 060 007 כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר 023 ISA 060 008 מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם 023 ISA 060 009 כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם--לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך 023 ISA 060 010 ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך 023 ISA 060 011 ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים 023 ISA 060 012 כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו 023 ISA 060 013 כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו--לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד 023 ISA 060 014 והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל 023 ISA 060 015 תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור 023 ISA 060 016 וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב 023 ISA 060 017 תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה 023 ISA 060 018 לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה 023 ISA 060 019 לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך 023 ISA 060 020 לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך 023 ISA 060 021 ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו (מטעי) מעשה ידי להתפאר 023 ISA 060 022 הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה 023 ISA 061 001 רוח אדני יהוה עלי--יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח 023 ISA 061 002 לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים 023 ISA 061 003 לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל--מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר 023 ISA 061 004 ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור 023 ISA 061 005 ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם 023 ISA 061 006 ואתם כהני יהוה תקראו--משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו 023 ISA 061 007 תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם 023 ISA 061 008 כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם 023 ISA 061 009 ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה 023 ISA 061 010 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי--כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה 023 ISA 061 011 כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח--כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים 023 ISA 062 001 למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער 023 ISA 062 002 וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו 023 ISA 062 003 והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף (וצניף) מלוכה בכף אלהיך 023 ISA 062 004 לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה--כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל 023 ISA 062 005 כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך 023 ISA 062 006 על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים--כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה--אל דמי לכם 023 ISA 062 007 ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה--בארץ 023 ISA 062 008 נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו 023 ISA 062 009 כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי 023 ISA 062 010 עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים 023 ISA 062 011 הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו 023 ISA 062 012 וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה 023 ISA 063 001 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע 023 ISA 063 002 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת 023 ISA 063 003 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי 023 ISA 063 004 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה 023 ISA 063 005 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני 023 ISA 063 006 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם 023 ISA 063 007 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו 023 ISA 063 008 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע 023 ISA 063 009 בכל צרתם לא (לו) צר ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם 023 ISA 063 010 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם 023 ISA 063 011 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו--איה השם בקרבו את רוח קדשו 023 ISA 063 012 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם 023 ISA 063 013 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו 023 ISA 063 014 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו--כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת 023 ISA 063 015 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו 023 ISA 063 016 כי אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך 023 ISA 063 017 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך 023 ISA 063 018 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך 023 ISA 063 019 היינו מעולם לא משלת בם--לא נקרא שמך עליהם לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו 023 ISA 064 002 כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו 023 ISA 064 003 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו 023 ISA 064 004 ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך--יעשה למחכה לו 023 ISA 064 005 פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע 023 ISA 064 006 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו 023 ISA 064 007 ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו 023 ISA 064 008 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו 023 ISA 064 009 אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו 023 ISA 064 010 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה 023 ISA 064 011 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו--היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה 023 ISA 064 012 העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד 023 ISA 065 001 נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי 023 ISA 065 002 פרשתי ידי כל היום אל עם סורר--ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם 023 ISA 065 003 העם המכעסים אתי על פני--תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים 023 ISA 065 004 הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק (ומרק) פגלים כליהם 023 ISA 065 005 האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום 023 ISA 065 006 הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם 023 ISA 065 007 עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על (אל) חיקם 023 ISA 065 008 כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו--כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל 023 ISA 065 009 והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה 023 ISA 065 010 והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני 023 ISA 065 011 ואתם עזבי יהוה השכחים את הר קדשי--הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך 023 ISA 065 012 ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו--יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם 023 ISA 065 013 לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו--הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו 023 ISA 065 014 הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו 023 ISA 065 015 והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר 023 ISA 065 016 אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני 023 ISA 065 017 כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב 023 ISA 065 018 כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש 023 ISA 065 019 וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה 023 ISA 065 020 לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל 023 ISA 065 021 ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים 023 ISA 065 022 לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי 023 ISA 065 023 לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם 023 ISA 065 024 והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע 023 ISA 065 025 זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה 023 ISA 066 001 כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי 023 ISA 066 002 ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט--אל עני ונכה רוח וחרד על דברי 023 ISA 066 003 שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און--גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה 023 ISA 066 004 גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם--יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו 023 ISA 066 005 שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה--ונראה בשמחתכם והם יבשו 023 ISA 066 006 קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו 023 ISA 066 007 בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר 023 ISA 066 008 מי שמע כזאת מי ראה כאלה--היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה 023 ISA 066 009 האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך 023 ISA 066 010 שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה 023 ISA 066 011 למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה 023 ISA 066 012 כי כה אמר יהוה הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים--וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו 023 ISA 066 013 כאיש אשר אמו תנחמנו--כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו 023 ISA 066 014 וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו 023 ISA 066 015 כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו--להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש 023 ISA 066 016 כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה 023 ISA 066 017 המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד (אחת) בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר--יחדו יספו נאם יהוה 023 ISA 066 018 ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם--באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי 023 ISA 066 019 ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת--תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי--והגידו את כבודי בגוים 023 ISA 066 020 והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם--אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה 023 ISA 066 021 וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה 023 ISA 066 022 כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני--נאם יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם 023 ISA 066 023 והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה 023 ISA 066 024 ויצאו וראו--בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר # # BOOK 024 JER Jeremiah ירמיה 024 JER 001 001 דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן 024 JER 001 002 אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו 024 JER 001 003 ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה--עד גלות ירושלם בחדש החמישי 024 JER 001 004 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 024 JER 001 005 בטרם אצורך (אצרך) בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך 024 JER 001 006 ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי 024 JER 001 007 ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר 024 JER 001 008 אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה 024 JER 001 009 וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך 024 JER 001 010 ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס--לבנות ולנטוע 024 JER 001 011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה 024 JER 001 012 ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו 024 JER 001 013 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה 024 JER 001 014 ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ 024 JER 001 015 כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה--נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה 024 JER 001 016 ודברתי משפטי אותם על כל רעתם--אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם 024 JER 001 017 ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם--פן אחתך לפניהם 024 JER 001 018 ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת--על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ 024 JER 001 019 ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך 024 JER 002 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 024 JER 002 002 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך--לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה 024 JER 002 003 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה 024 JER 002 004 שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל 024 JER 002 005 כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול--כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו 024 JER 002 006 ולא אמרו--איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות--בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם 024 JER 002 007 ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה 024 JER 002 008 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו 024 JER 002 009 לכן עד אריב אתכם--נאם יהוה ואת בני בניכם אריב 024 JER 002 010 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת 024 JER 002 011 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל 024 JER 002 012 שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה 024 JER 002 013 כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות--בארת נשברים אשר לא יכלו המים 024 JER 002 014 העבד ישראל--אם יליד בית הוא מדוע היה לבז 024 JER 002 015 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב 024 JER 002 016 גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד 024 JER 002 017 הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך 024 JER 002 018 ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר 024 JER 002 019 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות 024 JER 002 020 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה 024 JER 002 021 ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה 024 JER 002 022 כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית--נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה 024 JER 002 023 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה 024 JER 002 024 פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח--תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה 024 JER 002 025 מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש--לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך 024 JER 002 026 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם 024 JER 002 027 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו 024 JER 002 028 ואיה אלהיך אשר עשית לך--יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה 024 JER 002 029 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה 024 JER 002 030 לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית 024 JER 002 031 הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו--לוא נבוא עוד אליך 024 JER 002 032 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר 024 JER 002 033 מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך 024 JER 002 034 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה 024 JER 002 035 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי 024 JER 002 036 מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור 024 JER 002 037 גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם 024 JER 003 001 לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד--הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים--ושוב אלי נאם יהוה 024 JER 003 002 שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת (שכבת)--על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך 024 JER 003 003 וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם 024 JER 003 004 הלוא מעתה קראתי (קראת) לי אבי אלוף נערי אתה 024 JER 003 005 הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברת ותעשי הרעות ותוכל 024 JER 003 006 ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן--ותזני שם 024 JER 003 007 ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב--ולא שבה ותראה (ותרא) בגודה אחותה יהודה 024 JER 003 008 וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה--ותלך ותזן גם היא 024 JER 003 009 והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ 024 JER 003 010 וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה--בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה 024 JER 003 011 ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה 024 JER 003 012 הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה--לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם 024 JER 003 013 אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה 024 JER 003 014 שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון 024 JER 003 015 ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל 024 JER 003 016 והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה--לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד 024 JER 003 017 בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד--אחרי שררות לבם הרע 024 JER 003 018 בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם 024 JER 003 019 ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו (תקראי) לי ומאחרי לא תשובו (תשובי) 024 JER 003 020 אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה 024 JER 003 021 קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם 024 JER 003 022 שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו 024 JER 003 023 אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל 024 JER 003 024 והבשת אכלה את יגיע אבותינו--מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם 024 JER 003 025 נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו--כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו 024 JER 004 001 אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד 024 JER 004 002 ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו 024 JER 004 003 כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים 024 JER 004 004 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה--מפני רע מעלליכם 024 JER 004 005 הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר 024 JER 004 006 שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון--ושבר גדול 024 JER 004 007 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו--לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב 024 JER 004 008 על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו 024 JER 004 009 והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו 024 JER 004 010 ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש 024 JER 004 011 בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי--לוא לזרות ולוא להבר 024 JER 004 012 רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם 024 JER 004 013 הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו--קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו 024 JER 004 014 כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך 024 JER 004 015 כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים 024 JER 004 016 הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם 024 JER 004 017 כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה 024 JER 004 018 דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך 024 JER 004 019 מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי--לא אחרש כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה 024 JER 004 020 שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי 024 JER 004 021 עד מתי אראה נס--אשמעה קול שופר 024 JER 004 022 כי אויל עמי אותי לא ידעו--בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו 024 JER 004 023 ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם 024 JER 004 024 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו 024 JER 004 025 ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו 024 JER 004 026 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה--מפני חרון אפו 024 JER 004 027 כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה 024 JER 004 028 על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל--על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה 024 JER 004 029 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר--באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש 024 JER 004 030 ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך--לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו 024 JER 004 031 כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה--קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים 024 JER 005 001 שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה--ואסלח לה 024 JER 005 002 ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו 024 JER 005 003 יהוה עיניך הלוא לאמונה--הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב 024 JER 005 004 ואני אמרתי אך דלים הם נואלו--כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם 024 JER 005 005 אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם--כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות 024 JER 005 006 על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם--נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם 024 JER 005 007 אי לזאת אסלוח (אסלח) לך--בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגודדו 024 JER 005 008 סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו 024 JER 005 009 העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי 024 JER 005 010 עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה 024 JER 005 011 כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה--נאם יהוה 024 JER 005 012 כחשו ביהוה ויאמרו לוא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה 024 JER 005 013 והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם 024 JER 005 014 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים--ואכלתם 024 JER 005 015 הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא--גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר 024 JER 005 016 אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים 024 JER 005 017 ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך--יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בטח בהנה--בחרב 024 JER 005 018 וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה 024 JER 005 019 והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם--כן תעבדו זרים בארץ לא לכם 024 JER 005 020 הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר 024 JER 005 021 שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו 024 JER 005 022 האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו 024 JER 005 023 ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו 024 JER 005 024 ולוא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה (יורה) ומלקוש בעתו שבעת חקות קציר ישמר לנו 024 JER 005 025 עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם 024 JER 005 026 כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו 024 JER 005 027 ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו 024 JER 005 028 שמנו עשתו גם עברו דברי רע--דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו 024 JER 005 029 העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי 024 JER 005 030 שמה ושערורה נהיתה בארץ 024 JER 005 031 הנבאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה 024 JER 006 001 העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול 024 JER 006 002 הנוה והמענגה דמיתי בת ציון 024 JER 006 003 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו 024 JER 006 004 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב 024 JER 006 005 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה 024 JER 006 006 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה 024 JER 006 007 כהקיר בור (ביר) מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד--חלי ומכה 024 JER 006 008 הוסרי ירושלם--פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה 024 JER 006 009 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות 024 JER 006 010 על מי אדברה ואעידה וישמעו--הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה--לא יחפצו בו 024 JER 006 011 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל--שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים 024 JER 006 012 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה 024 JER 006 013 כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן--כלו עשה שקר 024 JER 006 014 וירפאו את שבר עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום 024 JER 006 015 הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה 024 JER 006 016 כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך 024 JER 006 017 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב 024 JER 006 018 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם 024 JER 006 019 שמעי הארץ--הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה 024 JER 006 020 למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי 024 JER 006 021 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו--יאבדו (ואבדו) 024 JER 006 022 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ 024 JER 006 023 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון 024 JER 006 024 שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזקתנו--חיל כיולדה 024 JER 006 025 אל תצאי (תצאו) השדה ובדרך אל תלכי (תלכו) כי חרב לאיב מגור מסביב 024 JER 006 026 בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר--אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו 024 JER 006 027 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם 024 JER 006 028 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה 024 JER 006 029 נחר מפח מאשתם (מאש תם) עפרת--לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו 024 JER 006 030 כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם 024 JER 007 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 024 JER 007 002 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה 024 JER 007 003 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה 024 JER 007 004 אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה 024 JER 007 005 כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו 024 JER 007 006 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם 024 JER 007 007 ושכנתי אתכם במקום הזה--בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם 024 JER 007 008 הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר--לבלתי הועיל 024 JER 007 009 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם 024 JER 007 010 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו--למען עשות את כל התועבות האלה 024 JER 007 011 המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו--בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה 024 JER 007 012 כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל 024 JER 007 013 ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה--נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם 024 JER 007 014 ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם--כאשר עשיתי לשלו 024 JER 007 015 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים 024 JER 007 016 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה--ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך 024 JER 007 017 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם 024 JER 007 018 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני 024 JER 007 019 האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם 024 JER 007 020 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה 024 JER 007 021 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר 024 JER 007 022 כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא (הוציאי) אותם מארץ מצרים--על דברי עולה וזבח 024 JER 007 023 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי--והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם 024 JER 007 024 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים 024 JER 007 025 למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה--ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח 024 JER 007 026 ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם--הרעו מאבותם 024 JER 007 027 ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה 024 JER 007 028 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם 024 JER 007 029 גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו 024 JER 007 030 כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאם יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו 024 JER 007 031 ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש--אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי 024 JER 007 032 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום 024 JER 007 033 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד 024 JER 007 034 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ 024 JER 008 001 בעת ההיא נאם יהוה ויציאו (יוציאו) את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם--מקבריהם 024 JER 008 002 ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו 024 JER 008 003 ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת--בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות 024 JER 008 004 ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב 024 JER 008 005 מדוע שובבה העם הזה ירושלם--משבה נצחת החזיקו בתרמת--מאנו לשוב 024 JER 008 006 הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו--אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם (במרוצתם) כסוס שוטף במלחמה 024 JER 008 007 גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס (וסיס) ועגור שמרו את עת באנה ועמי--לא ידעו את משפט יהוה 024 JER 008 008 איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים 024 JER 008 009 הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם 024 JER 008 010 לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים--כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן--כלה עשה שקר 024 JER 008 011 וירפו את שבר בת עמי על נקלה--לאמר שלום שלום ואין שלום 024 JER 008 012 הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו--לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה 024 JER 008 013 אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל--ואתן להם יעברום 024 JER 008 014 על מה אנחנו ישבים--האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה 024 JER 008 015 קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה 024 JER 008 016 מדן נשמע נחרת סוסיו--מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה--עיר וישבי בה 024 JER 008 017 כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה 024 JER 008 018 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי 024 JER 008 019 הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם--בהבלי נכר 024 JER 008 020 עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו 024 JER 008 021 על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני 024 JER 008 022 הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי 024 JER 009 001 מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי 024 JER 009 002 מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים 024 JER 009 003 וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה 024 JER 009 004 איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך 024 JER 009 005 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו 024 JER 009 006 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה 024 JER 009 007 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי 024 JER 009 008 חץ שוחט (שחוט) לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו 024 JER 009 009 העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי 024 JER 009 010 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה--כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו 024 JER 009 011 ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב 024 JER 009 012 מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר 024 JER 009 013 ויאמר יהוה--על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה 024 JER 009 014 וילכו אחרי שררות לבם--ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם 024 JER 009 015 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש 024 JER 009 016 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם 024 JER 009 017 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה 024 JER 009 018 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים 024 JER 009 019 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו 024 JER 009 020 כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה 024 JER 009 021 כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו--להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות 024 JER 009 022 דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף 024 JER 009 023 כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו 024 JER 009 024 כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי--כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה 024 JER 009 025 הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה 024 JER 009 026 על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר--כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב 024 JER 010 001 שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם--בית ישראל 024 JER 010 002 כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה 024 JER 010 003 כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד 024 JER 010 004 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק 024 JER 010 005 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם 024 JER 010 006 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה 024 JER 010 007 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך 024 JER 010 008 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא 024 JER 010 009 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז--מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם 024 JER 010 010 ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו 024 JER 010 011 כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה 024 JER 010 012 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים 024 JER 010 013 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו 024 JER 010 014 נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם 024 JER 010 015 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו 024 JER 010 016 לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו 024 JER 010 017 אספי מארץ כנעתך--ישבתי (ישבת) במצור 024 JER 010 018 כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרתי להם למען ימצאו 024 JER 010 019 אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו 024 JER 010 020 אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם--אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי 024 JER 010 021 כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה 024 JER 010 022 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה--מעון תנים 024 JER 010 023 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו 024 JER 010 024 יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני 024 JER 010 025 שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו 024 JER 011 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 024 JER 011 002 שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם 024 JER 011 003 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש--אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת 024 JER 011 004 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים 024 JER 011 005 למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש--כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה 024 JER 011 006 ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם 024 JER 011 007 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי 024 JER 011 008 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות--ולא עשו 024 JER 011 009 ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם 024 JER 011 010 שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם 024 JER 011 011 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם 024 JER 011 012 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם 024 JER 011 013 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת--מזבחות לקטר לבעל 024 JER 011 014 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי--בעד רעתם 024 JER 011 015 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי 024 JER 011 016 זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך--לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו 024 JER 011 017 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני--לקטר לבעל 024 JER 011 018 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם 024 JER 011 019 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים--ושמו לא יזכר עוד 024 JER 011 020 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי 024 JER 011 021 לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו 024 JER 011 022 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב 024 JER 011 023 ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם 024 JER 012 001 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אתך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד 024 JER 012 002 נטעתם גם שרשו--ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם 024 JER 012 003 ואתה יהוה ידעתני--תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה 024 JER 012 004 עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף--כי אמרו לא יראה את אחריתנו 024 JER 012 005 כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן 024 JER 012 006 כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך--גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות 024 JER 012 007 עזבתי את ביתי--נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה 024 JER 012 008 היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה 024 JER 012 009 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה--התיו לאכלה 024 JER 012 010 רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה 024 JER 012 011 שמה לשממה--אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב 024 JER 012 012 על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר 024 JER 012 013 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה 024 JER 012 014 כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם 024 JER 012 015 והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו 024 JER 012 016 והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל--ונבנו בתוך עמי 024 JER 012 017 ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד--נאם יהוה 024 JER 013 001 כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו 024 JER 013 002 ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני 024 JER 013 003 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר 024 JER 013 004 קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע 024 JER 013 005 ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי 024 JER 013 006 ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם 024 JER 013 007 ואלך פרתה--ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל 024 JER 013 008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 024 JER 013 009 כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם--הרב 024 JER 013 010 העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל 024 JER 013 011 כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו 024 JER 013 012 ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך--הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין 024 JER 013 013 ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנבאים ואת כל ישבי ירושלם--שכרון 024 JER 013 014 ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו--נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם 024 JER 013 015 שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר 024 JER 013 016 תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית (ושית) לערפל 024 JER 013 017 ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה 024 JER 013 018 אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם 024 JER 013 019 ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים 024 JER 013 020 שאי (שאו) עיניכם וראי (וראו) הבאים מצפון איה העדר נתן לך--צאן תפארתך 024 JER 013 021 מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה 024 JER 013 022 וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך 024 JER 013 023 היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע 024 JER 013 024 ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר 024 JER 013 025 זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר 024 JER 013 026 וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך 024 JER 013 027 נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם--לא תטהרי אחרי מתי עד 024 JER 014 001 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות 024 JER 014 002 אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה 024 JER 014 003 ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם--בשו והכלמו וחפו ראשם 024 JER 014 004 בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם 024 JER 014 005 כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא 024 JER 014 006 ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב 024 JER 014 007 אם עונינו ענו בנו--יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו 024 JER 014 008 מקוה ישראל מושיעו בעת צרה--למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון 024 JER 014 009 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא--אל תנחנו 024 JER 014 010 כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע--רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם--עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם 024 JER 014 011 ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה 024 JER 014 012 כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם 024 JER 014 013 ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה 024 JER 014 014 ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי--לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם 024 JER 014 015 לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה 024 JER 014 016 והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה--המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם 024 JER 014 017 ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי--מכה נחלה מאד 024 JER 014 018 אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו 024 JER 014 019 המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך--מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה 024 JER 014 020 ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך 024 JER 014 021 אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו 024 JER 014 022 היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך--כי אתה עשית את כל אלה 024 JER 015 001 ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו 024 JER 015 002 והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי 024 JER 015 003 ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית 024 JER 015 004 ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם 024 JER 015 005 כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך 024 JER 015 006 את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם 024 JER 015 007 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו 024 JER 015 008 עצמו לי אלמנותו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות 024 JER 015 009 אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה (בא) שמשה בעד יומם--בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם--נאם יהוה 024 JER 015 010 אוי לי אמי--כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני 024 JER 015 011 אמר יהוה אם לא שרותך (שריתיך) לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה--את האיב 024 JER 015 012 הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת 024 JER 015 013 חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך 024 JER 015 014 והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד 024 JER 015 015 אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי--אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה 024 JER 015 016 נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך (דברך) לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות 024 JER 015 017 לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני 024 JER 015 018 למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא--היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו 024 JER 015 019 לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם 024 JER 015 020 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה 024 JER 015 021 והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים 024 JER 016 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 024 JER 016 002 לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה 024 JER 016 003 כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם--בארץ הזאת 024 JER 016 004 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ 024 JER 016 005 כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה--את החסד ואת הרחמים 024 JER 016 006 ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם--ולא יתגדד ולא יקרח להם 024 JER 016 007 ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו 024 JER 016 008 ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות 024 JER 016 009 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם--קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה 024 JER 016 010 והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו 024 JER 016 011 ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו 024 JER 016 012 ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי 024 JER 016 013 והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה 024 JER 016 014 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים 024 JER 016 015 כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם 024 JER 016 016 הנני שלח לדוגים (לדיגים) רבים נאם יהוה--ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים 024 JER 016 017 כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני 024 JER 016 018 ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי 024 JER 016 019 יהוה עזי ומעזי ומנוסי--ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל 024 JER 016 020 היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים 024 JER 016 021 לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה 024 JER 017 001 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל--בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם 024 JER 017 002 כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות 024 JER 017 003 הררי בשדה--חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך 024 JER 017 004 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד 024 JER 017 005 כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו 024 JER 017 006 והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב 024 JER 017 007 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו 024 JER 017 008 והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא (יראה) כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי 024 JER 017 009 עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו 024 JER 017 010 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו 024 JER 017 011 קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל 024 JER 017 012 כסא כבוד מרום מראשון--מקום מקדשנו 024 JER 017 013 מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי (וסורי) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה 024 JER 017 014 רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה 024 JER 017 015 הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא 024 JER 017 016 ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי--אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה 024 JER 017 017 אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה 024 JER 017 018 יבשו רדפי ואל אבשה אני--יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם 024 JER 017 019 כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם (העם) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם 024 JER 017 020 ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם--הבאים בשערים האלה 024 JER 017 021 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם 024 JER 017 022 ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם 024 JER 017 023 ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע (שמוע) ולבלתי קחת מוסר 024 JER 017 024 והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה 024 JER 017 025 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם--איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם 024 JER 017 026 ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה--ומבאי תודה בית יהוה 024 JER 017 027 ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם--ולא תכבה 024 JER 018 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 024 JER 018 002 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי 024 JER 018 003 וארד בית היוצר והנהו (והנה הוא) עשה מלאכה על האבנים 024 JER 018 004 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר--ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות 024 JER 018 005 ויהי דבר יהוה אלי לאמור 024 JER 018 006 הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל--נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל 024 JER 018 007 רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד 024 JER 018 008 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו--ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו 024 JER 018 009 ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע 024 JER 018 010 ועשה הרעה (הרע) בעיני לבלתי שמע בקולי--ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו 024 JER 018 011 ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם 024 JER 018 012 ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה 024 JER 018 013 לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל 024 JER 018 014 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים--נוזלים 024 JER 018 015 כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה 024 JER 018 016 לשום ארצם לשמה שרוקת (שריקת) עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו 024 JER 018 017 כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם 024 JER 018 018 ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות--כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו 024 JER 018 019 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי 024 JER 018 020 הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם 024 JER 018 021 לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה 024 JER 018 022 תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה (שוחה) ללכדני ופחים טמנו לרגלי 024 JER 018 023 ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות--אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו (ויהיו) מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם 024 JER 019 001 כה אמר יהוה הלך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים 024 JER 019 002 ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות (החרסית) וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך 024 JER 019 003 ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו 024 JER 019 004 יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים 024 JER 019 005 ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש--עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי 024 JER 019 006 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם--כי אם גיא ההרגה 024 JER 019 007 ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ 024 JER 019 008 ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה 024 JER 019 009 והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם 024 JER 019 010 ושברת הבקבק--לעיני האנשים ההלכים אותך 024 JER 019 011 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור 024 JER 019 012 כן אעשה למקום הזה נאם יהוה--וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת 024 JER 019 013 והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים--לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים 024 JER 019 014 ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם 024 JER 019 015 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי 024 JER 020 001 וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה 024 JER 020 002 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה 024 JER 020 003 ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך--כי אם מגור מסביב 024 JER 020 004 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם--ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב 024 JER 020 005 ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה 024 JER 020 006 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר--אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר 024 JER 020 007 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי 024 JER 020 008 כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום 024 JER 020 009 ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל 024 JER 020 010 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו 024 JER 020 011 ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח 024 JER 020 012 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי 024 JER 020 013 שירו ליהוה--הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים 024 JER 020 014 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך 024 JER 020 015 ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר--שמח שמחהו 024 JER 020 016 והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים 024 JER 020 017 אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם 024 JER 020 018 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי 024 JER 021 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר 024 JER 021 002 דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו 024 JER 021 003 ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל צדקיהו 024 JER 021 004 כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת 024 JER 021 005 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול 024 JER 021 006 והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימתו 024 JER 021 007 ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב--לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם 024 JER 021 008 ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות 024 JER 021 009 הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה (וחיה) והיתה לו נפשו לשלל 024 JER 021 010 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה--נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש 024 JER 021 011 ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה 024 JER 021 012 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם (מעלליכם) 024 JER 021 013 הנני אליך ישבת העמק צור המישר--נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו 024 JER 021 014 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה 024 JER 022 001 כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה 024 JER 022 002 ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה 024 JER 022 003 כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה 024 JER 022 004 כי אם עשו תעשו את הדבר הזה--ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו 024 JER 022 005 ואם לא תשמעו את הדברים האלה--בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה 024 JER 022 006 כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה (נושבו) 024 JER 022 007 וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש 024 JER 022 008 ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת 024 JER 022 009 ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום 024 JER 022 010 אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך--כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו 024 JER 022 011 כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד 024 JER 022 012 כי במקום אשר הגלו אתו--שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד 024 JER 022 013 הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו 024 JER 022 014 האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר 024 JER 022 015 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה--אז טוב לו 024 JER 022 016 דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה 024 JER 022 017 כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות 024 JER 022 018 לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה 024 JER 022 019 קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם 024 JER 022 020 עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך 024 JER 022 021 דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי 024 JER 022 022 כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך 024 JER 022 023 ישבתי (ישבת) בלבנון מקננתי (מקננת) בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה 024 JER 022 024 חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך 024 JER 022 025 ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם--וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים 024 JER 022 026 והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו 024 JER 022 027 ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם--לשוב שם שמה לא ישובו 024 JER 022 028 העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו 024 JER 022 029 ארץ ארץ ארץ--שמעי דבר יהוה 024 JER 022 030 כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי--גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה 024 JER 023 001 הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי--נאם יהוה 024 JER 023 002 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה 024 JER 023 003 ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו 024 JER 023 004 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה 024 JER 023 005 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ 024 JER 023 006 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו 024 JER 023 007 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים 024 JER 023 008 כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם 024 JER 023 009 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי--הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו 024 JER 023 010 כי מנאפים מלאה הארץ--כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן 024 JER 023 011 כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה 024 JER 023 012 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה 024 JER 023 013 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל 024 JER 023 014 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה 024 JER 023 015 לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ 024 JER 023 016 כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם--מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה 024 JER 023 017 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה 024 JER 023 018 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי (דברו) וישמע 024 JER 023 019 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול 024 JER 023 020 לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה 024 JER 023 021 לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו 024 JER 023 022 ואם עמדו בסודי--וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם 024 JER 023 023 האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק 024 JER 023 024 אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה 024 JER 023 025 שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי 024 JER 023 026 עד מתי היש בלב הנבאים--נבאי השקר ונביאי תרמת לבם 024 JER 023 027 החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו--כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל 024 JER 023 028 הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה 024 JER 023 029 הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע 024 JER 023 030 לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו 024 JER 023 031 הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם 024 JER 023 032 הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה--נאם יהוה 024 JER 023 033 וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה--ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה 024 JER 023 034 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה--ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו 024 JER 023 035 כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה 024 JER 023 036 ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו 024 JER 023 037 כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה 024 JER 023 038 ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה--ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה 024 JER 023 039 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם--מעל פני 024 JER 023 040 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח 024 JER 024 001 הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל 024 JER 024 002 הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע 024 JER 024 003 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע 024 JER 024 004 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 024 JER 024 005 כה אמר יהוה אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים--לטובה 024 JER 024 006 ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש 024 JER 024 007 ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים כי ישבו אלי בכל לבם 024 JER 024 008 וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע כי כה אמר יהוה כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים 024 JER 024 009 ונתתים לזועה (לזעוה) לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם 024 JER 024 010 ושלחתי בם את החרב את הרעב ואת הדבר עד תמם מעל האדמה אשר נתתי להם ולאבותיהם 024 JER 025 001 הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל 024 JER 025 002 אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר 024 JER 025 003 מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם 024 JER 025 004 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח--ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע 024 JER 025 005 לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן עולם ועד עולם 024 JER 025 006 ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם 024 JER 025 007 ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם 024 JER 025 008 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי 024 JER 025 009 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים--ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם 024 JER 025 010 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה--קול רחים ואור נר 024 JER 025 011 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל--שבעים שנה 024 JER 025 012 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם--ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם 024 JER 025 013 והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה--את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים 024 JER 025 014 כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם 024 JER 025 015 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם 024 JER 025 016 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם 024 JER 025 017 ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם 024 JER 025 018 את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה--כיום הזה 024 JER 025 019 את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו 024 JER 025 020 ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד 024 JER 025 021 את אדום ואת מואב ואת בני עמון 024 JER 025 022 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים 024 JER 025 023 ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה 024 JER 025 024 ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר 024 JER 025 025 ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי 024 JER 025 026 ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם 024 JER 025 027 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו--מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם 024 JER 025 028 והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך--לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות--שתו תשתו 024 JER 025 029 כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו--כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות 024 JER 025 030 ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו--שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ 024 JER 025 031 בא שאון עד קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה 024 JER 025 032 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ 024 JER 025 033 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו 024 JER 025 034 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן--כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה 024 JER 025 035 ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן 024 JER 025 036 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן--כי שדד יהוה את מרעיתם 024 JER 025 037 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה 024 JER 025 038 עזב ככפיר סכו--כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו 024 JER 026 001 בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו--מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר 024 JER 026 002 כה אמר יהוה עמד בחצר בית יהוה ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית יהוה את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל תגרע דבר 024 JER 026 003 אולי ישמעו--וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם 024 JER 026 004 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם 024 JER 026 005 לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם 024 JER 026 006 ונתתי את הבית הזה כשלה ואת העיר הזאתה (הזאת) אתן לקללה לכל גוי הארץ 024 JER 026 007 וישמעו הכהנים והנבאים וכל העם את ירמיהו מדבר את הדברים האלה בבית יהוה 024 JER 026 008 ויהי ככלות ירמיהו לדבר את כל אשר צוה יהוה לדבר אל כל העם ויתפשו אתו הכהנים והנביאים וכל העם לאמר--מות תמות 024 JER 026 009 מדוע נבית בשם יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית יהוה 024 JER 026 010 וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית המלך בית יהוה וישבו בפתח שער יהוה החדש 024 JER 026 011 ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם 024 JER 026 012 ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם לאמר יהוה שלחני להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את כל הדברים אשר שמעתם 024 JER 026 013 ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם וינחם יהוה--אל הרעה אשר דבר עליכם 024 JER 026 014 ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם 024 JER 026 015 אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי--כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה 024 JER 026 016 ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו 024 JER 026 017 ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר 024 JER 026 018 מיכיה (מיכה) המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער 024 JER 026 019 ההמת המתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את יהוה--ויחל את פני יהוה וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה--על נפשותינו 024 JER 026 020 וגם איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו 024 JER 026 021 וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים 024 JER 026 022 וישלח המלך יהויקים אנשים--מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים 024 JER 026 023 ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם 024 JER 026 024 אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו--לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו 024 JER 027 001 בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו--מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר 024 JER 027 002 כה אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך 024 JER 027 003 ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון--ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה 024 JER 027 004 וצוית אתם אל אדניהם לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם 024 JER 027 005 אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני 024 JER 027 006 ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו 024 JER 027 007 ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו--עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים 024 JER 027 008 והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל--בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם יהוה עד תמי אתם בידו 024 JER 027 009 ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם--אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל 024 JER 027 010 כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם 024 JER 027 011 והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל--ועבדו והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה 024 JER 027 012 ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו--וחיו 024 JER 027 013 למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר--כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל 024 JER 027 014 ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם 024 JER 027 015 כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם--אתם והנבאים הנבאים לכם 024 JER 027 016 ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם 024 JER 027 017 אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה 024 JER 027 018 ואם נבאים הם ואם יש דבר יהוה אתם--יפגעו נא ביהוה צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה 024 JER 027 019 כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות--ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת 024 JER 027 020 אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכוניה (יכניה) בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם 024 JER 027 021 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך יהודה וירושלם 024 JER 027 022 בבלה יובאו ושמה יהיו--עד יום פקדי אתם נאם יהוה והעליתים והשיבתים אל המקום הזה 024 JER 028 001 ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת (בשנה) הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר 024 JER 028 002 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר שברתי את על מלך בבל 024 JER 028 003 בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה--אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל 024 JER 028 004 ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה--נאם יהוה כי אשבר את על מלך בבל 024 JER 028 005 ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית יהוה 024 JER 028 006 ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה 024 JER 028 007 אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם 024 JER 028 008 הנביאים אשר היו לפני ולפניך--מן העולם וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר 024 JER 028 009 הנביא אשר ינבא לשלום--בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת 024 JER 028 010 ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו 024 JER 028 011 ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו 024 JER 028 012 ויהי דבר יהוה אל ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר 024 JER 028 013 הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל 024 JER 028 014 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל--ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו 024 JER 028 015 ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך יהוה--ואתה הבטחת את העם הזה על שקר 024 JER 028 016 לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה 024 JER 028 017 וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי 024 JER 029 001 ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה 024 JER 029 002 אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר--מירושלם 024 JER 029 003 ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר 024 JER 029 004 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל הגולה--אשר הגליתי מירושלם בבלה 024 JER 029 005 בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין 024 JER 029 006 קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו 024 JER 029 007 ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום 024 JER 029 008 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים 024 JER 029 009 כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם יהוה 024 JER 029 010 כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה 024 JER 029 011 כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם--נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה 024 JER 029 012 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם 024 JER 029 013 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם 024 JER 029 014 ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם (שבותכם) וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם--אל המקום אשר הגליתי אתכם משם 024 JER 029 015 כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה 024 JER 029 016 כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה 024 JER 029 017 כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע 024 JER 029 018 ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם 024 JER 029 019 תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה--אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה 024 JER 029 020 ואתם שמעו דבר יהוה כל הגולה--אשר שלחתי מירושלם בבלה 024 JER 029 021 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם 024 JER 029 022 ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש 024 JER 029 023 יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם יהוה 024 JER 029 024 ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר 024 JER 029 025 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר 024 JER 029 026 יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק 024 JER 029 027 ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי--המתנבא לכם 024 JER 029 028 כי על כן שלח אלינו בבל לאמר--ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן 024 JER 029 029 ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא 024 JER 029 030 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 024 JER 029 031 שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר 024 JER 029 032 לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו--לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה כי סרה דבר על יהוה 024 JER 030 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 024 JER 030 002 כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך--אל ספר 024 JER 030 003 כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם--וירשוה 024 JER 030 004 ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל--ואל יהודה 024 JER 030 005 כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו--פחד ואין שלום 024 JER 030 006 שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון 024 JER 030 007 הוי כי גדול היום ההוא--מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע 024 JER 030 008 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים 024 JER 030 009 ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם 024 JER 030 010 ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד 024 JER 030 011 כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך 024 JER 030 012 כי כה אמר יהוה אנוש לשברך--נחלה מכתך 024 JER 030 013 אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך 024 JER 030 014 כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי--על רב עונך עצמו חטאתיך 024 JER 030 015 מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך--עשיתי אלה לך 024 JER 030 016 לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז 024 JER 030 017 כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך--ציון היא דרש אין לה 024 JER 030 018 כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב 024 JER 030 019 ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו 024 JER 030 020 והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו 024 JER 030 021 והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי--נאם יהוה 024 JER 030 022 והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים 024 JER 030 023 הנה סערת יהוה חמה יצאה--סער מתגורר על ראש רשעים יחול 024 JER 030 024 לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה 024 JER 031 001 בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם 024 JER 031 002 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל 024 JER 031 003 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד 024 JER 031 004 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים 024 JER 031 005 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו 024 JER 031 006 כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו 024 JER 031 007 כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל 024 JER 031 008 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ--בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה 024 JER 031 009 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם--אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא 024 JER 031 010 שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו 024 JER 031 011 כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו 024 JER 031 012 ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד 024 JER 031 013 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם 024 JER 031 014 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה 024 JER 031 015 כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים--רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו 024 JER 031 016 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב 024 JER 031 017 ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם 024 JER 031 018 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי 024 JER 031 019 כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי 024 JER 031 020 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים--כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו--רחם ארחמנו נאם יהוה 024 JER 031 021 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים--שתי לבך למסלה דרך הלכתי (הלכת) שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה 024 JER 031 022 עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר 024 JER 031 023 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש 024 JER 031 024 וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר 024 JER 031 025 כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי 024 JER 031 026 על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי 024 JER 031 027 הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה 024 JER 031 028 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס--ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה 024 JER 031 029 בימים ההם--לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה 024 JER 031 030 כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו 024 JER 031 031 הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה--ברית חדשה 024 JER 031 032 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם--נאם יהוה 024 JER 031 033 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם 024 JER 031 034 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה--כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד 024 JER 031 035 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו 024 JER 031 036 אם ימשו החקים האלה מלפני--נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני--כל הימים 024 JER 031 037 כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו--נאם יהוה 024 JER 031 038 הנה ימים (באים) נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה 024 JER 031 039 ויצא עוד קוה (קו) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה 024 JER 031 040 וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות (השדמות) עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה--קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם 024 JER 032 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת (בשנה) העשרית לצדקיהו מלך יהודה--היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר 024 JER 032 002 ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה 024 JER 032 003 אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה 024 JER 032 004 וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה 024 JER 032 005 ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו 024 JER 032 006 ויאמר ירמיהו היה דבר יהוה אלי לאמר 024 JER 032 007 הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות--כי לך משפט הגאלה לקנות 024 JER 032 008 ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא 024 JER 032 009 ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף 024 JER 032 010 ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים 024 JER 032 011 ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי 024 JER 032 012 ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה--לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה 024 JER 032 013 ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר 024 JER 032 014 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש--למען יעמדו ימים רבים 024 JER 032 015 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת 024 JER 032 016 ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר 024 JER 032 017 אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר 024 JER 032 018 עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו 024 JER 032 019 גדל העצה ורב העליליה--אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו 024 JER 032 020 אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה 024 JER 032 021 ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים--באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול 024 JER 032 022 ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם--ארץ זבת חלב ודבש 024 JER 032 023 ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך (ובתורתך) לא הלכו--את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת 024 JER 032 024 הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה 024 JER 032 025 ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים 024 JER 032 026 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 024 JER 032 027 הנה אני יהוה אלהי כל בשר--הממני יפלא כל דבר 024 JER 032 028 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל--ולכדה 024 JER 032 029 ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני 024 JER 032 030 כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני--מנערתיהם כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם--נאם יהוה 024 JER 032 031 כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה--להסירה מעל פני 024 JER 032 032 על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם 024 JER 032 033 ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר 024 JER 032 034 וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו 024 JER 032 035 ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת--למען החטי את יהודה 024 JER 032 036 ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל אל העיר הזאת--אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר 024 JER 032 037 הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח 024 JER 032 038 והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים 024 JER 032 039 ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים--לטוב להם ולבניהם אחריהם 024 JER 032 040 וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי 024 JER 032 041 וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת--בכל לבי ובכל נפשי 024 JER 032 042 כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת--כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם 024 JER 032 043 ונקנה השדה בארץ הזאת--אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים 024 JER 032 044 שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם יהוה 024 JER 033 001 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר 024 JER 033 002 כה אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה--יהוה שמו 024 JER 033 003 קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם 024 JER 033 004 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה--הנתצים אל הסללות ואל החרב 024 JER 033 005 באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רעתם 024 JER 033 006 הנני מעלה לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת 024 JER 033 007 והשבתי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה 024 JER 033 008 וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול (לכל) עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי 024 JER 033 009 והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ--אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי עשה אותם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עשה לה 024 JER 033 010 כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה--בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה 024 JER 033 011 קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר יהוה 024 JER 033 012 כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו--נוה רעים מרבצים צאן 024 JER 033 013 בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה--עד תעברנה הצאן על ידי מונה אמר יהוה 024 JER 033 014 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי את הדבר הטוב אשר דברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה 024 JER 033 015 בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ 024 JER 033 016 בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו 024 JER 033 017 כי כה אמר יהוה לא יכרת לדוד--איש ישב על כסא בית ישראל 024 JER 033 018 ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח--כל הימים 024 JER 033 019 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמור 024 JER 033 020 כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם 024 JER 033 021 גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי 024 JER 033 022 אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים--כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי 024 JER 033 023 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 024 JER 033 024 הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם 024 JER 033 025 כה אמר יהוה אם לא בריתי יומם ולילה--חקות שמים וארץ לא שמתי 024 JER 033 026 גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב כי אשוב (אשיב) את שבותם ורחמתים 024 JER 034 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה--לאמר 024 JER 034 002 כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש 024 JER 034 003 ואתה לא תמלט מידו--כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר--ובבל תבוא 024 JER 034 004 אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב 024 JER 034 005 בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך כי דבר אני דברתי נאם יהוה 024 JER 034 006 וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם 024 JER 034 007 וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר 024 JER 034 008 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה--אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור 024 JER 034 009 לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה--חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש 024 JER 034 010 וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו 024 JER 034 011 וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום (ויכבשום) לעבדים ולשפחות 024 JER 034 012 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 024 JER 034 013 כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר 024 JER 034 014 מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם 024 JER 034 015 ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו 024 JER 034 016 ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם--להיות לכם לעבדים ולשפחות 024 JER 034 017 לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ 024 JER 034 018 ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני--העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו 024 JER 034 019 שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ--העברים בין בתרי העגל 024 JER 034 020 ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ 024 JER 034 021 ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם 024 JER 034 022 הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב 024 JER 035 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר 024 JER 035 002 הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל אחת הלשכות והשקית אותם יין 024 JER 035 003 ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו--ואת כל בית הרכבים 024 JER 035 004 ואבא אתם בית יהוה אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים--אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר הסף 024 JER 035 005 ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין--וכסות ואמר אליהם שתו יין 024 JER 035 006 ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם 024 JER 035 007 ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם 024 JER 035 008 ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו לבלתי שתות יין כל ימינו--אנחנו נשינו בנינו ובנתינו 024 JER 035 009 ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו 024 JER 035 010 ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו 024 JER 035 011 ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם 024 JER 035 012 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 024 JER 035 013 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם הלוא תקחו מוסר לשמע אל דברי נאם יהוה 024 JER 035 014 הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר צוה את בניו לבלתי שתות יין ולא שתו עד היום הזה--כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר--ולא שמעתם אלי 024 JER 035 015 ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכם ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי 024 JER 035 016 כי הקימו בני יהונדב בן רכב את מצות אביהם אשר צום והעם הזה לא שמעו אלי 024 JER 035 017 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלם את כל הרעה אשר דברתי עליהם יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו 024 JER 035 018 ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם 024 JER 035 019 לכן כה אמר יהוה צבאות--אלהי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני--כל הימים 024 JER 036 001 ויהי בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר 024 JER 036 002 קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים--מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה 024 JER 036 003 אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם--למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם 024 JER 036 004 ויקרא ירמיהו את ברוך בן נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי יהוה אשר דבר אליו--על מגלת ספר 024 JER 036 005 ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר אני עצור--לא אוכל לבוא בית יהוה 024 JER 036 006 ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי את דברי יהוה באזני העם בית יהוה--ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם 024 JER 036 007 אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה 024 JER 036 008 ויעש ברוך בן נריה ככל אשר צוהו ירמיהו הנביא--לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה 024 JER 036 009 ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל העם בירושלם וכל העם הבאים מערי יהודה--בירושלם 024 JER 036 010 ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית יהוה--בלשכת גמריהו בן שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית יהוה החדש באזני כל העם 024 JER 036 011 וישמע מכיהו בן גמריהו בן שפן את כל דברי יהוה--מעל הספר 024 JER 036 012 וירד בית המלך על לשכת הספר והנה שם כל השרים יושבים אלישמע הספר ודליהו בן שמעיהו ואלנתן בן עכבור וגמריהו בן שפן וצדקיהו בן חנניהו--וכל השרים 024 JER 036 013 ויגד להם מכיהו את כל הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם 024 JER 036 014 וישלחו כל השרים אל ברוך את יהודי בן נתניהו בן שלמיהו בן כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן נריהו את המגלה בידו ויבא אליהם 024 JER 036 015 ויאמרו אליו--שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם 024 JER 036 016 ויהי כשמעם את כל הדברים פחדו איש אל רעהו ויאמרו אל ברוך הגיד נגיד למלך את כל הדברים האלה 024 JER 036 017 ואת ברוך--שאלו לאמר הגד נא לנו--איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו 024 JER 036 018 ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו 024 JER 036 019 ויאמרו השרים אל ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל ידע איפה אתם 024 JER 036 020 ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל הדברים 024 JER 036 021 וישלח המלך את יהודי לקחת את המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל השרים העמדים מעל המלך 024 JER 036 022 והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת 024 JER 036 023 ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגלה על האש אשר על האח 024 JER 036 024 ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם--המלך וכל עבדיו השמעים את כל הדברים האלה 024 JER 036 025 וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את המגלה ולא שמע אליהם 024 JER 036 026 ויצוה המלך את ירחמאל בן המלך ואת שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן עבדאל לקחת את ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה 024 JER 036 027 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו--אחרי שרף המלך את המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר 024 JER 036 028 שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הראשנים אשר היו על המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך יהודה 024 JER 036 029 ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר יהוה אתה שרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה 024 JER 036 030 לכן כה אמר יהוה על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה 024 JER 036 031 ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם והבאתי עליהם ועל ישבי ירושלם ואל איש יהודה את כל הרעה אשר דברתי אליהם--ולא שמעו 024 JER 036 032 וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה 024 JER 037 001 וימלך מלך--צדקיהו בן יאשיהו תחת כניהו בן יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך בבל בארץ יהודה 024 JER 037 002 ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי יהוה--אשר דבר ביד ירמיהו הנביא 024 JER 037 003 וישלח המלך צדקיהו את יהוכל בן שלמיה ואת צפניהו בן מעשיה הכהן אל ירמיהו הנביא לאמר התפלל נא בעדנו אל יהוה אלהינו 024 JER 037 004 וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אתו בית הכליא (הכלוא) 024 JER 037 005 וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם 024 JER 037 006 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לאמר 024 JER 037 007 כה אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים 024 JER 037 008 ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזאת ולכדה ושרפה באש 024 JER 037 009 כה אמר יהוה אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים כי לא ילכו 024 JER 037 010 כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים--איש באהלו יקומו ושרפו את העיר הזאת באש 024 JER 037 011 והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלם--מפני חיל פרעה 024 JER 037 012 ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימן לחלק משם בתוך העם 024 JER 037 013 ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל 024 JER 037 014 ויאמר ירמיהו שקר אינני נפל על הכשדים--ולא שמע אליו ויתפש יראייה בירמיהו ויבאהו אל השרים 024 JER 037 015 ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר--כי אתו עשו לבית הכלא 024 JER 037 016 כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החניות וישב שם ירמיהו ימים רבים 024 JER 037 017 וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת יהוה ויאמר ירמיהו יש ויאמר ביד מלך בבל תנתן 024 JER 037 018 ויאמר ירמיהו אל המלך צדקיהו מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא 024 JER 037 019 ואיו (ואיה) נביאיכם אשר נבאו לכם לאמר לא יבא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת 024 JER 037 020 ועתה שמע נא אדני המלך תפל נא תחנתי לפניך ואל תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם 024 JER 037 021 ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האפים עד תם כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה 024 JER 038 001 וישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים--אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמר 024 JER 038 002 כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה (וחיה) והיתה לו נפשו לשלל וחי 024 JER 038 003 כה אמר יהוה הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך בבל--ולכדה 024 JER 038 004 ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה--כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה--כי אם לרעה 024 JER 038 005 ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם דבר 024 JER 038 006 ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט 024 JER 038 007 וישמע עבד מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימן 024 JER 038 008 ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר 024 JER 038 009 אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר 024 JER 038 010 ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות 024 JER 038 011 ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות (סחבות) ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים 024 JER 038 012 ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן 024 JER 038 013 וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה 024 JER 038 014 וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר--אל תכחד ממני דבר 024 JER 038 015 ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי 024 JER 038 016 וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו--בסתר לאמר חי יהוה את אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך 024 JER 038 017 ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך 024 JER 038 018 ואם לא תצא אל שרי מלך בבל--ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא תמלט מידם 024 JER 038 019 ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו אני דאג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים--פן יתנו אתי בידם והתעללו בי 024 JER 038 020 ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע נא בקול יהוה לאשר אני דבר אליך--וייטב לך ותחי נפשך 024 JER 038 021 ואם מאן אתה לצאת--זה הדבר אשר הראני יהוה 024 JER 038 022 והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרת הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור 024 JER 038 023 ואת כל נשיך ואת בניך מוצאים אל הכשדים ואתה לא תמלט מידם כי ביד מלך בבל תתפש ואת העיר הזאת תשרף באש 024 JER 038 024 ויאמר צדקיהו אל ירמיהו איש אל ידע בדברים האלה--ולא תמות 024 JER 038 025 וכי ישמעו השרים כי דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך ומה דבר אליך המלך 024 JER 038 026 ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם 024 JER 038 027 ויבאו כל השרים אל ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא נשמע הדבר 024 JER 038 028 וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם והיה כאשר נלכדה ירושלם 024 JER 039 001 בשנה התשעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם ויצרו עליה 024 JER 039 002 בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר 024 JER 039 003 ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך--נרגל שראצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שראצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל 024 JER 039 004 ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה 024 JER 039 005 וירדפו חיל כשדים אחריהם וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אותו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים 024 JER 039 006 וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה--לעיניו ואת כל חרי יהודה שחט מלך בבל 024 JER 039 007 ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה 024 JER 039 008 ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו 024 JER 039 009 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים--הגלה נבוזראדן רב טבחים בבל 024 JER 039 010 ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא 024 JER 039 011 ויצו נבוכדראצר מלך בבל על ירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים לאמר 024 JER 039 012 קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך--כן עשה עמו 024 JER 039 013 וישלח נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שראצר רב מג--וכל רבי מלך בבל 024 JER 039 014 וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם 024 JER 039 015 ואל ירמיהו היה דבר יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר 024 JER 039 016 הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא 024 JER 039 017 והצלתיך ביום ההוא נאם יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם 024 JER 039 018 כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה 024 JER 040 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחר שלח אתו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה--בקחתו אתו והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה 024 JER 040 002 ויקח רב טבחים לירמיהו ויאמר אליו--יהוה אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה 024 JER 040 003 ויבא ויעש יהוה כאשר דבר כי חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקולו והיה לכם דבר (הדבר) הזה 024 JER 040 004 ועתה הנה פתחתיך היום מן האזקים אשר על ידך--אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את עיני עליך ואם רע בעיניך לבוא אתי בבל חדל ראה כל הארץ לפניך אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך 024 JER 040 005 ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו 024 JER 040 006 ויבא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ 024 JER 040 007 וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא הגלו בבלה 024 JER 040 008 ויבאו אל גדליה המצפתה וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי (עיפי) הנטפתי ויזניהו בן המעכתי--המה ואנשיהם 024 JER 040 009 וישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן ולאנשיהם לאמר אל תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל--וייטב לכם 024 JER 040 010 ואני הנני ישב במצפה לעמד לפני הכשדים אשר יבאו אלינו ואתם אספו יין וקיץ ושמן ושמו בכליכם ושבו בעריכם אשר תפשתם 024 JER 040 011 וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות שמעו כי נתן מלך בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן 024 JER 040 012 וישבו כל היהודים מכל המקמות אשר נדחו שם ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד 024 JER 040 013 ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר בשדה--באו אל גדליהו המצפתה 024 JER 040 014 ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להכתך נפש ולא האמין להם גדליהו בן אחיקם 024 JER 040 015 ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה 024 JER 040 016 ויאמר גדליהו בן אחיקם אל יוחנן בן קרח אל תעש (תעשה) את הדבר הזה כי שקר אתה דבר אל ישמעאל 024 JER 041 001 ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם--המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה 024 JER 041 002 ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו אתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב--וימת אתו אשר הפקיד מלך בבל בארץ 024 JER 041 003 ואת כל היהודים אשר היו אתו את גדליהו במצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם--את אנשי המלחמה הכה ישמעאל 024 JER 041 004 ויהי ביום השני להמית את גדליהו ואיש לא ידע 024 JER 041 005 ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה 024 JER 041 006 ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה הלך הלך ובכה ויהי כפגש אתם ויאמר אליהם באו אל גדליהו בן אחיקם 024 JER 041 007 ויהי כבואם אל תוך העיר וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור--הוא והאנשים אשר אתו 024 JER 041 008 ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמתנו--כי יש לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם 024 JER 041 009 והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו--הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתניהו--חללים 024 JER 041 010 וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם וישבם ישמעאל בן נתניה וילך לעבר אל בני עמון 024 JER 041 011 וישמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל הרעה אשר עשה ישמעאל בן נתניה 024 JER 041 012 ויקחו את כל האנשים וילכו להלחם עם ישמעאל בן נתניה וימצאו אתו אל מים רבים אשר בגבעון 024 JER 041 013 ויהי כראות כל העם אשר את ישמעאל את יוחנן בן קרח ואת כל שרי החילים אשר אתו--וישמחו 024 JER 041 014 ויסבו כל העם אשר שבה ישמעאל מן המצפה וישבו וילכו אל יוחנן בן קרח 024 JER 041 015 וישמעאל בן נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל בני עמון 024 JER 041 016 ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה אחר הכה את גדליה בן אחיקם--גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסרסים אשר השיב מגבעון 024 JER 041 017 וילכו וישבו בגרות כמוהם (כמהם) אשר אצל בית לחם--ללכת לבוא מצרים 024 JER 041 018 מפני הכשדים כי יראו מפניהם כי הכה ישמעאל בן נתניה את גדליהו בן אחיקם אשר הפקיד מלך בבל בארץ 024 JER 042 001 ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה--וכל העם מקטן ועד גדול 024 JER 042 002 ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו 024 JER 042 003 ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה 024 JER 042 004 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי--הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם--לא אמנע מכם דבר 024 JER 042 005 והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו--כן נעשה 024 JER 042 006 אם טוב ואם רע--בקול יהוה אלהינו אשר אנו (אנחנו) שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו 024 JER 042 007 ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו 024 JER 042 008 ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם--למקטן ועד גדול 024 JER 042 009 ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו 024 JER 042 010 אם שוב תשבו בארץ הזאת--ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם 024 JER 042 011 אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה--כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו 024 JER 042 012 ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם 024 JER 042 013 ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם 024 JER 042 014 לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב 024 JER 042 015 ועתה--לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם 024 JER 042 016 והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים--ושם תמתו 024 JER 042 017 ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם--ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם 024 JER 042 018 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה 024 JER 042 019 דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום 024 JER 042 020 כי התעתים (התעיתם) בנפשותיכם--כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו--ועשינו 024 JER 042 021 ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם 024 JER 042 022 ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו--במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם 024 JER 043 001 ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל כל העם את כל דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם--את כל הדברים האלה 024 JER 043 002 ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר--לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם 024 JER 043 003 כי ברוך בן נריה מסית אתך בנו--למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל 024 JER 043 004 ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם--בקול יהוה לשבת בארץ יהודה 024 JER 043 005 ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים את כל שארית יהודה--אשר שבו מכל הגוים אשר נדחו שם לגור בארץ יהודה 024 JER 043 006 את הגברים ואת הנשים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפש אשר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו 024 JER 043 007 ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד תחפנחס 024 JER 043 008 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו בתחפנחס לאמר 024 JER 043 009 קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה בתחפנחס--לעיני אנשים יהודים 024 JER 043 010 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את נבוכדראצר מלך בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את שפרורו (שפרירו) עליהם 024 JER 043 011 ובאה (ובא) והכה את ארץ מצרים--אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב 024 JER 043 012 והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום 024 JER 043 013 ושבר את מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת בתי אלהי מצרים ישרף באש 024 JER 044 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים--הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר 024 JER 044 002 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב 024 JER 044 003 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים--אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם 024 JER 044 004 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת--אשר שנאתי 024 JER 044 005 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם--לבלתי קטר לאלהים אחרים 024 JER 044 006 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה 024 JER 044 007 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה--לבלתי הותיר לכם שארית 024 JER 044 008 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם--למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גוי הארץ 024 JER 044 009 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם--אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם 024 JER 044 010 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם 024 JER 044 011 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה--ולהכרית את כל יהודה 024 JER 044 012 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה 024 JER 044 013 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם--בחרב ברעב ובדבר 024 JER 044 014 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם--כי לא ישובו כי אם פלטים 024 JER 044 015 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר 024 JER 044 016 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה--איננו שמעים אליך 024 JER 044 017 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו 024 JER 044 018 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים--חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו 024 JER 044 019 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים 024 JER 044 020 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר 024 JER 044 021 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו 024 JER 044 022 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב--כהיום הזה 024 JER 044 023 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת--כיום הזה 024 JER 044 024 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים 024 JER 044 025 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם 024 JER 044 026 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים 024 JER 044 027 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב--עד כלותם 024 JER 044 028 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה--מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם 024 JER 044 029 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה--למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה 024 JER 044 030 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו--ומבקש נפשו 024 JER 045 001 הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה--בכתבו את הדברים האלה על ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר 024 JER 045 002 כה אמר יהוה אלהי ישראל עליך ברוך 024 JER 045 003 אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי 024 JER 045 004 כה תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא 024 JER 045 005 ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם יהוה ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקמות אשר תלך שם 024 JER 046 001 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים 024 JER 046 002 למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש--אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה 024 JER 046 003 ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה 024 JER 046 004 אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת 024 JER 046 005 מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו--מגור מסביב נאם יהוה 024 JER 046 006 אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו 024 JER 046 007 מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו 024 JER 046 008 מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה 024 JER 046 009 עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים--כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת 024 JER 046 010 והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון--אל נהר פרת 024 JER 046 011 עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי (הרבית) רפאות תעלה אין לך 024 JER 046 012 שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם 024 JER 046 013 הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא--לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים 024 JER 046 014 הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך--כי אכלה חרב סביביך 024 JER 046 015 מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו 024 JER 046 016 הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה 024 JER 046 017 קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד 024 JER 046 018 חי אני נאם המלך--יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא 024 JER 046 019 כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב 024 JER 046 020 עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא 024 JER 046 021 גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם 024 JER 046 022 קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו--ובקרדמות באו לה כחטבי עצים 024 JER 046 023 כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר 024 JER 046 024 הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון 024 JER 046 025 אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה--ועל הבטחים בו 024 JER 046 026 ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה 024 JER 046 027 ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל--כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד 024 JER 046 028 אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה--כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך 024 JER 047 001 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה 024 JER 047 002 כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ 024 JER 047 003 מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו--לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים 024 JER 047 004 על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור 024 JER 047 005 באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי 024 JER 047 006 הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך--הרגעי ודמי 024 JER 047 007 איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה 024 JER 048 001 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה 024 JER 048 002 אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב 024 JER 048 003 קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול 024 JER 048 004 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה) 024 JER 048 005 כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו 024 JER 048 006 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר 024 JER 048 007 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו) 024 JER 048 008 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה 024 JER 048 009 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן 024 JER 048 010 ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם 024 JER 048 011 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר 024 JER 048 012 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו 024 JER 048 013 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם 024 JER 048 014 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה 024 JER 048 015 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך--יהוה צבאות שמו 024 JER 048 016 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד 024 JER 048 017 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה 024 JER 048 018 רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך 024 JER 048 019 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה 024 JER 048 020 הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב 024 JER 048 021 ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת) 024 JER 048 022 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים 024 JER 048 023 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון 024 JER 048 024 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות 024 JER 048 025 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה 024 JER 048 026 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא 024 JER 048 027 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא) כי מדי דבריך בו תתנודד 024 JER 048 028 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת 024 JER 048 029 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו 024 JER 048 030 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו 024 JER 048 031 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה 024 JER 048 032 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל 024 JER 048 033 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד 024 JER 048 034 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו 024 JER 048 035 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו 024 JER 048 036 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו 024 JER 048 037 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק 024 JER 048 038 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה 024 JER 048 039 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו 024 JER 048 040 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב 024 JER 048 041 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה 024 JER 048 042 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל 024 JER 048 043 פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה 024 JER 048 044 הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה 024 JER 048 045 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון 024 JER 048 046 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה 024 JER 048 047 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב 024 JER 049 001 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו--מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב 024 JER 049 002 לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה 024 JER 049 003 הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה--חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו 024 JER 049 004 מה תתהללי בעמקים--זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי 024 JER 049 005 הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות--מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד 024 JER 049 006 ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון--נאם יהוה 024 JER 049 007 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם 024 JER 049 008 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו 024 JER 049 009 אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים 024 JER 049 010 כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו 024 JER 049 011 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו 024 JER 049 012 כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה 024 JER 049 013 כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם 024 JER 049 014 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה 024 JER 049 015 כי הנה קטן נתתיך בגוים--בזוי באדם 024 JER 049 016 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה 024 JER 049 017 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה 024 JER 049 018 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה--אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם 024 JER 049 019 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני 024 JER 049 020 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם 024 JER 049 021 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה 024 JER 049 022 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה 024 JER 049 023 לדמשק בושה חמת וארפד--כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל 024 JER 049 024 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה 024 JER 049 025 איך לא עזבה עיר תהלה (תהלת)--קרית משושי 024 JER 049 026 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות 024 JER 049 027 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד 024 JER 049 028 לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור (נבוכדראצר) מלך בבל--כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם 024 JER 049 029 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב 024 JER 049 030 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור--נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם (עליכם) מחשבה 024 JER 049 031 קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח--נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו 024 JER 049 032 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה 024 JER 049 033 והיתה חצור למעון תנים שממה--עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם 024 JER 049 034 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה--לאמר 024 JER 049 035 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם 024 JER 049 036 והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם (עילם) 024 JER 049 037 והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי--נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם 024 JER 049 038 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה 024 JER 049 039 והיה באחרית הימים אשוב (אשיב) את שבית (שבות) עילם--נאם יהוה 024 JER 050 001 הדבר אשר דבר יהוה אל בבל--אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא 024 JER 050 002 הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה 024 JER 050 003 כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו 024 JER 050 004 בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו 024 JER 050 005 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח 024 JER 050 006 צאן אבדות היה (היו) עמי--רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם 024 JER 050 007 כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה 024 JER 050 008 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן 024 JER 050 009 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם 024 JER 050 010 והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה 024 JER 050 011 כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים 024 JER 050 012 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה 024 JER 050 013 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה 024 JER 050 014 ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה 024 JER 050 015 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה 024 JER 050 016 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר--מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו 024 JER 050 017 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל 024 JER 050 018 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו--כאשר פקדתי אל מלך אשור 024 JER 050 019 ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו 024 JER 050 020 בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר 024 JER 050 021 על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך 024 JER 050 022 קול מלחמה בארץ--ושבר גדול 024 JER 050 023 איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים 024 JER 050 024 יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת--כי ביהוה התגרית 024 JER 050 025 פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות--בארץ כשדים 024 JER 050 026 באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית 024 JER 050 027 חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם 024 JER 050 028 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו--נקמת היכלו 024 JER 050 029 השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל 024 JER 050 030 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה 024 JER 050 031 הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך 024 JER 050 032 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו 024 JER 050 033 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם 024 JER 050 034 גאלם חזק יהוה צבאות שמו--ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל 024 JER 050 035 חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה 024 JER 050 036 חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו 024 JER 050 037 חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה--והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו 024 JER 050 038 חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו 024 JER 050 039 לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר 024 JER 050 040 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה--נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם 024 JER 050 041 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ 024 JER 050 042 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו--קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל 024 JER 050 043 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו--חיל כיולדה 024 JER 050 044 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני 024 JER 050 045 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה 024 JER 050 046 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע 024 JER 051 001 כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי--רוח משחית 024 JER 051 002 ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה 024 JER 051 003 אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה--החרימו כל צבאה 024 JER 051 004 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה 024 JER 051 005 כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו--מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל 024 JER 051 006 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו--אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה--גמול הוא משלם לה 024 JER 051 007 כוס זהב בבל ביד יהוה--משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים 024 JER 051 008 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה--אולי תרפא 024 JER 051 009 רפאנו את בבל ולא נרפתה--עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים 024 JER 051 010 הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו 024 JER 051 011 הברו החצים מלאו השלטים--העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו 024 JER 051 012 אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר--הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה--גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל 024 JER 051 013 שכנתי (שכנת) על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך 024 JER 051 014 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד 024 JER 051 015 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים 024 JER 051 016 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו 024 JER 051 017 נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם 024 JER 051 018 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו 024 JER 051 019 לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא--ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו 024 JER 051 020 מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות 024 JER 051 021 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו 024 JER 051 022 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה 024 JER 051 023 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים 024 JER 051 024 ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון--לעיניכם נאם יהוה 024 JER 051 025 הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה 024 JER 051 026 ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה 024 JER 051 027 שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים--השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר 024 JER 051 028 קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו 024 JER 051 029 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב 024 JER 051 030 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות--נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה 024 JER 051 031 רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד--להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה 024 JER 051 032 והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו 024 JER 051 033 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה 024 JER 051 034 אכלנו (אכלני) הממנו (הממני) נבוכדראצר מלך בבל הציגנו (הציגני) כלי ריק בלענו (בלעני) כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו (הדיחני) 024 JER 051 035 חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם 024 JER 051 036 לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה 024 JER 051 037 והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב 024 JER 051 038 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות 024 JER 051 039 בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו--נאם יהוה 024 JER 051 040 אורידם ככרים לטבוח--כאילים עם עתודים 024 JER 051 041 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים 024 JER 051 042 עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה 024 JER 051 043 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם 024 JER 051 044 ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה 024 JER 051 045 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו--מחרון אף יהוה 024 JER 051 046 ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל 024 JER 051 047 לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה 024 JER 051 048 ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה 024 JER 051 049 גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ 024 JER 051 050 פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם 024 JER 051 051 בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה 024 JER 051 052 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל 024 JER 051 053 כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה--נאם יהוה 024 JER 051 054 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים 024 JER 051 055 כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם 024 JER 051 056 כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם 024 JER 051 057 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך--יהוה צבאות שמו 024 JER 051 058 כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו 024 JER 051 059 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה 024 JER 051 060 ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל--אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל 024 JER 051 061 ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל--וראית וקראת את כל הדברים האלה 024 JER 051 062 ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה 024 JER 051 063 והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת 024 JER 051 064 ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה--ויעפו עד הנה דברי ירמיהו 024 JER 052 001 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל (חמוטל) בת ירמיהו מלבנה 024 JER 052 002 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקם 024 JER 052 003 כי על אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל 024 JER 052 004 ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב 024 JER 052 005 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו 024 JER 052 006 בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ 024 JER 052 007 ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילכו דרך הערבה 024 JER 052 008 וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו את צדקיהו בערבת ירחו וכל חילו--נפצו מעליו 024 JER 052 009 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים 024 JER 052 010 וישחט מלך בבל את בני צדקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה 024 JER 052 011 ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך בבל בבלה ויתנהו בבית (בית) הפקדת עד יום מותו 024 JER 052 012 ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך בבל--בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם 024 JER 052 013 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש 024 JER 052 014 ואת כל חמות ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר את רב טבחים 024 JER 052 015 ומדלות העם ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו אל מלך בבל ואת יתר האמון--הגלה נבוזראדן רב טבחים 024 JER 052 016 ומדלות הארץ--השאיר נבוזראדן רב טבחים לכרמים וליגבים 024 JER 052 017 ואת עמודי הנחשת אשר לבית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה--שברו כשדים וישאו את כל נחשתם בבלה 024 JER 052 018 ואת הסרות ואת היעים ואת המזמרות ואת המזרקת ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בהם--לקחו 024 JER 052 019 ואת הספים ואת המחתות ואת המזרקות ואת הסירות ואת המנרות ואת הכפות ואת המנקיות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף--לקח רב טבחים 024 JER 052 020 העמודים שנים הים אחד והבקר שנים עשר נחשת אשר תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה--לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה 024 JER 052 021 והעמודים שמנה עשרה אמה קומה (קומת) העמד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב 024 JER 052 022 וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים 024 JER 052 023 ויהיו הרמנים--תשעים וששה רוחה כל הרמונים מאה על השבכה סביב 024 JER 052 024 ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן המשנה--ואת שלשת שמרי הסף 024 JER 052 025 ומן העיר לקח סריס אחד אשר היה פקיד על אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר 024 JER 052 026 ויקח אותם נבוזראדן רב טבחים וילך אותם אל מלך בבל רבלתה 024 JER 052 027 ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו 024 JER 052 028 זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת שבע--יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה 024 JER 052 029 בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר מירושלם--נפש שמנה מאות שלשים ושנים 024 JER 052 030 בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל נפש ארבעת אלפים ושש מאות 024 JER 052 031 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את ראש יהויכין מלך יהודה ויצא אתו מבית הכליא (הכלוא) 024 JER 052 032 וידבר אתו טבות ויתן את כסאו ממעל לכסא מלכים (המלכים) אשר אתו בבבל 024 JER 052 033 ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל ימי חיו 024 JER 052 034 וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו--עד יום מותו כל ימי חייו # # BOOK 025 LAM Lamentations איכה 025 LAM 001 001 איכה ישבה בדד העיר רבתי עם--היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות--היתה למס 025 LAM 001 002 בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה--אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים 025 LAM 001 003 גלתה יהודה מעני ומרב עבדה--היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים 025 LAM 001 004 דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד--כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה 025 LAM 001 005 היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר 025 LAM 001 006 ויצא מן בת (מבת) ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף 025 LAM 001 007 זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה--כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה--ראוה צרים שחקו על משבתה 025 LAM 001 008 חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור 025 LAM 001 009 טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב 025 LAM 001 010 ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה--אשר צויתה לא יבאו בקהל לך 025 LAM 001 011 כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה 025 LAM 001 012 לוא אליכם כל עברי דרך--הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו 025 LAM 001 013 ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור--נתנני שממה כל היום דוה 025 LAM 001 014 נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי--הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום 025 LAM 001 015 סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה 025 LAM 001 016 על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים--כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב 025 LAM 001 017 פרשה ציון בידיה אין מנחם לה--צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם 025 LAM 001 018 צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים (העמים) וראו מכאבי--בתולתי ובחורי הלכו בשבי 025 LAM 001 019 קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם 025 LAM 001 020 ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו--נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות 025 LAM 001 021 שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי--כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני 025 LAM 001 022 תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי 025 LAM 002 001 איכה יעיב באפו אדני את בת ציון--השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו 025 LAM 002 002 בלע אדני לא (ולא) חמל את כל נאות יעקב--הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה 025 LAM 002 003 גדע בחרי אף כל קרן ישראל--השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב 025 LAM 002 004 דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו 025 LAM 002 005 היה אדני כאויב בלע ישראל--בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה 025 LAM 002 006 ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן 025 LAM 002 007 זנח אדני מזבחו נאר מקדשו--הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד 025 LAM 002 008 חשב יהוה להשחית חומת בת ציון--נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו 025 LAM 002 009 טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה--גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה 025 LAM 002 010 ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון--העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם 025 LAM 002 011 כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי--נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה 025 LAM 002 012 לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר--בהשתפך נפשם אל חיק אמתם 025 LAM 002 013 מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם--מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך 025 LAM 002 014 נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך (שבותך) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים 025 LAM 002 015 ספקו עליך כפים כל עברי דרך--שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי--משוש לכל הארץ 025 LAM 002 016 פצו עליך פיהם כל איביך--שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו 025 LAM 002 017 עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם--הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך 025 LAM 002 018 צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה--אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך 025 LAM 002 019 קומי רני בליל (בלילה) לראש אשמרות--שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך--העטופים ברעב בראש כל חוצות 025 LAM 002 020 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא 025 LAM 002 021 שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת 025 LAM 002 022 תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם 025 LAM 003 001 אני הגבר ראה עני בשבט עברתו 025 LAM 003 002 אותי נהג וילך חשך ולא אור 025 LAM 003 003 אך בי ישב יהפך ידו כל היום 025 LAM 003 004 בלה בשרי ועורי שבר עצמותי 025 LAM 003 005 בנה עלי ויקף ראש ותלאה 025 LAM 003 006 במחשכים הושיבני כמתי עולם 025 LAM 003 007 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי 025 LAM 003 008 גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי 025 LAM 003 009 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה 025 LAM 003 010 דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים 025 LAM 003 011 דרכי סורר ויפשחני שמני שמם 025 LAM 003 012 דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ 025 LAM 003 013 הביא בכליתי בני אשפתו 025 LAM 003 014 הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום 025 LAM 003 015 השביעני במרורים הרוני לענה 025 LAM 003 016 ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר 025 LAM 003 017 ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה 025 LAM 003 018 ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה 025 LAM 003 019 זכר עניי ומרודי לענה וראש 025 LAM 003 020 זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי 025 LAM 003 021 זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל 025 LAM 003 022 חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו 025 LAM 003 023 חדשים לבקרים רבה אמונתך 025 LAM 003 024 חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו 025 LAM 003 025 טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו 025 LAM 003 026 טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה 025 LAM 003 027 טוב לגבר כי ישא על בנעוריו 025 LAM 003 028 ישב בדד וידם כי נטל עליו 025 LAM 003 029 יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה 025 LAM 003 030 יתן למכהו לחי ישבע בחרפה 025 LAM 003 031 כי לא יזנח לעולם אדני 025 LAM 003 032 כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו 025 LAM 003 033 כי לא ענה מלבו ויגה בני איש 025 LAM 003 034 לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ 025 LAM 003 035 להטות משפט גבר נגד פני עליון 025 LAM 003 036 לעות אדם בריבו אדני לא ראה 025 LAM 003 037 מי זה אמר ותהי אדני לא צוה 025 LAM 003 038 מפי עליון לא תצא הרעות והטוב 025 LAM 003 039 מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו 025 LAM 003 040 נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה 025 LAM 003 041 נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים 025 LAM 003 042 נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת 025 LAM 003 043 סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת 025 LAM 003 044 סכותה בענן לך מעבור תפלה 025 LAM 003 045 סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים 025 LAM 003 046 פצו עלינו פיהם כל איבינו 025 LAM 003 047 פחד ופחת היה לנו השאת והשבר 025 LAM 003 048 פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי 025 LAM 003 049 עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות 025 LAM 003 050 עד ישקיף וירא יהוה משמים 025 LAM 003 051 עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי 025 LAM 003 052 צוד צדוני כצפור איבי חנם 025 LAM 003 053 צמתו בבור חיי וידו אבן בי 025 LAM 003 054 צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי 025 LAM 003 055 קראתי שמך יהוה מבור תחתיות 025 LAM 003 056 קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי 025 LAM 003 057 קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא 025 LAM 003 058 רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי 025 LAM 003 059 ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי 025 LAM 003 060 ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי 025 LAM 003 061 שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי 025 LAM 003 062 שפתי קמי והגיונם עלי כל היום 025 LAM 003 063 שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם 025 LAM 003 064 תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם 025 LAM 003 065 תתן להם מגנת לב תאלתך להם 025 LAM 003 066 תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה 025 LAM 004 001 איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות 025 LAM 004 002 בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר 025 LAM 004 003 גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר 025 LAM 004 004 דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם 025 LAM 004 005 האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות 025 LAM 004 006 ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים 025 LAM 004 007 זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם 025 LAM 004 008 חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ 025 LAM 004 009 טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי 025 LAM 004 010 ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי 025 LAM 004 011 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה 025 LAM 004 012 לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם 025 LAM 004 013 מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים 025 LAM 004 014 נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם 025 LAM 004 015 סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור 025 LAM 004 016 פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו 025 LAM 004 017 עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע 025 LAM 004 018 צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו 025 LAM 004 019 קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו 025 LAM 004 020 רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים 025 LAM 004 021 שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי 025 LAM 004 022 תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך 025 LAM 005 001 זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו 025 LAM 005 002 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים 025 LAM 005 003 יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות 025 LAM 005 004 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו 025 LAM 005 005 על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו 025 LAM 005 006 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם 025 LAM 005 007 אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו 025 LAM 005 008 עבדים משלו בנו פרק אין מידם 025 LAM 005 009 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר 025 LAM 005 010 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב 025 LAM 005 011 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה 025 LAM 005 012 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו 025 LAM 005 013 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו 025 LAM 005 014 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם 025 LAM 005 015 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו 025 LAM 005 016 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו 025 LAM 005 017 על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו 025 LAM 005 018 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו 025 LAM 005 019 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור 025 LAM 005 020 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים 025 LAM 005 021 השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם 025 LAM 005 022 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד # # BOOK 026 EZE Ezekiel יחזקאל 026 EZE 001 001 ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים 026 EZE 001 002 בחמשה לחדש--היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין 026 EZE 001 003 היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים--על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה 026 EZE 001 004 וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה--כעין החשמל מתוך האש 026 EZE 001 005 ומתוכה--דמות ארבע חיות וזה מראיהן--דמות אדם להנה 026 EZE 001 006 וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם 026 EZE 001 007 ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל 026 EZE 001 008 וידו (וידי) אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם 026 EZE 001 009 חברת אשה אל אחותה כנפיהם לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו 026 EZE 001 010 ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן 026 EZE 001 011 ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה 026 EZE 001 012 ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן 026 EZE 001 013 ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים--היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק 026 EZE 001 014 והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק 026 EZE 001 015 וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו 026 EZE 001 016 מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן 026 EZE 001 017 על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן 026 EZE 001 018 וגביהן--וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב--לארבעתן 026 EZE 001 019 ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים 026 EZE 001 020 על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים 026 EZE 001 021 בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם--כי רוח החיה באופנים 026 EZE 001 022 ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא--נטוי על ראשיהם מלמעלה 026 EZE 001 023 ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם 026 EZE 001 024 ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם--קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן 026 EZE 001 025 ויהי קול--מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן 026 EZE 001 026 וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה 026 EZE 001 027 וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב 026 EZE 001 028 כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב--הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר 026 EZE 002 001 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך 026 EZE 002 002 ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי 026 EZE 002 003 ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל--אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה 026 EZE 002 004 והבנים קשי פנים וחזקי לב--אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה 026 EZE 002 005 והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה--וידעו כי נביא היה בתוכם 026 EZE 002 006 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה 026 EZE 002 007 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה 026 EZE 002 008 ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך--אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך--ואכל את אשר אני נתן אליך 026 EZE 002 009 ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר 026 EZE 002 010 ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי 026 EZE 003 001 ויאמר אלי--בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל 026 EZE 003 002 ואפתח את פי ויאכילני את המגלה הזאת 026 EZE 003 003 ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק 026 EZE 003 004 ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם 026 EZE 003 005 כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון--אתה שלוח אל בית ישראל 026 EZE 003 006 לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך 026 EZE 003 007 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך--כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה 026 EZE 003 008 הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם 026 EZE 003 009 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה 026 EZE 003 010 ויאמר אלי בן אדם--את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע 026 EZE 003 011 ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו 026 EZE 003 012 ותשאני רוח--ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו 026 EZE 003 013 וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול 026 EZE 003 014 ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה 026 EZE 003 015 ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר (ואשב)--המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם 026 EZE 003 016 ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 003 017 בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני 026 EZE 003 018 באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש 026 EZE 003 019 ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה--הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת 026 EZE 003 020 ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש 026 EZE 003 021 ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק--והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת 026 EZE 003 022 ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך 026 EZE 003 023 ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני 026 EZE 003 024 ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך 026 EZE 003 025 ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם 026 EZE 003 026 ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה 026 EZE 003 027 ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה 026 EZE 004 001 ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם 026 EZE 004 002 ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב 026 EZE 004 003 ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה--אות היא לבית ישראל 026 EZE 004 004 ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם 026 EZE 004 005 ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל 026 EZE 004 006 וכלית את אלה ושכבת על צדך הימיני (הימני) שנית ונשאת את עון בית יהודה--ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך 026 EZE 004 007 ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה 026 EZE 004 008 והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך 026 EZE 004 009 ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום--תאכלנו 026 EZE 004 010 ומאכלך אשר תאכלנו--במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו 026 EZE 004 011 ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה 026 EZE 004 012 ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם--תעגנה לעיניהם 026 EZE 004 013 ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם 026 EZE 004 014 ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול 026 EZE 004 015 ויאמר אלי--ראה נתתי לך את צפועי (צפיעי) הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם 026 EZE 004 016 ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו 026 EZE 004 017 למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם 026 EZE 005 001 ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם 026 EZE 005 002 שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם 026 EZE 005 003 ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך 026 EZE 005 004 ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל 026 EZE 005 005 כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות 026 EZE 005 006 ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם 026 EZE 005 007 לכן כה אמר אדני יהוה יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם 026 EZE 005 008 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים 026 EZE 005 009 ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד--יען כל תועבתיך 026 EZE 005 010 לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח 026 EZE 005 011 לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול 026 EZE 005 012 שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם 026 EZE 005 013 וכלה אפי והנחותי חמתי בם--והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם 026 EZE 005 014 ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר 026 EZE 005 015 והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה--אני יהוה דברתי 026 EZE 005 016 בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם--ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם 026 EZE 005 017 ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי 026 EZE 006 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 006 002 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם 026 EZE 006 003 ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגיאות (ולגיאיות) הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם 026 EZE 006 004 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם 026 EZE 006 005 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם 026 EZE 006 006 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה--למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם 026 EZE 006 007 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 006 008 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב--בגוים בהזרותיכם בארצות 026 EZE 006 009 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם 026 EZE 006 010 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת 026 EZE 006 011 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר--יפלו 026 EZE 006 012 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם 026 EZE 006 013 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם 026 EZE 006 014 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה 026 EZE 007 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 007 002 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל--קץ בא הקץ על ארבעת (ארבע) כנפות הארץ 026 EZE 007 003 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך 026 EZE 007 004 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 007 005 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה 026 EZE 007 006 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה 026 EZE 007 007 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה--ולא הד הרים 026 EZE 007 008 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך 026 EZE 007 009 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה 026 EZE 007 010 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה--צץ המטה פרח הזדון 026 EZE 007 011 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם--ולא נה בהם 026 EZE 007 012 בא העת הגיע היום--הקונה אל ישמח והמכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה 026 EZE 007 013 כי המכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו 026 EZE 007 014 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה 026 EZE 007 015 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו 026 EZE 007 016 ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות--איש בעונו 026 EZE 007 017 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים 026 EZE 007 018 וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה 026 EZE 007 019 כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה--כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה 026 EZE 007 020 וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה 026 EZE 007 021 ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללוה (וחללוהו) 026 EZE 007 022 והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה 026 EZE 007 023 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס 026 EZE 007 024 והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם 026 EZE 007 025 קפדה בא ובקשו שלום ואין 026 EZE 007 026 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא--ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים 026 EZE 007 027 המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אתם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה 026 EZE 008 001 ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה 026 EZE 008 002 ואראה והנה דמות כמראה אש--ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה 026 EZE 008 003 וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה 026 EZE 008 004 והנה שם--כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה 026 EZE 008 005 ויאמר אלי--בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה 026 EZE 008 006 ויאמר אלי--בן אדם הראה אתה מהם (מה הם) עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות 026 EZE 008 007 ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר 026 EZE 008 008 ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד 026 EZE 008 009 ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה 026 EZE 008 010 ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל--מחקה על הקיר סביב סביב 026 EZE 008 011 ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה 026 EZE 008 012 ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו--עזב יהוה את הארץ 026 EZE 008 013 ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים 026 EZE 008 014 ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז 026 EZE 008 015 ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה 026 EZE 008 016 ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש 026 EZE 008 017 ויאמר אלי הראית בן אדם--הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם 026 EZE 008 018 וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם 026 EZE 009 001 ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו 026 EZE 009 002 והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת 026 EZE 009 003 וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו 026 EZE 009 004 ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה 026 EZE 009 005 ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על (אל) תחס עיניכם (עינכם) ואל תחמלו 026 EZE 009 006 זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית 026 EZE 009 007 ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים--צאו ויצאו והכו בעיר 026 EZE 009 008 ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם 026 EZE 009 009 ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה 026 EZE 009 010 וגם אני--לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי 026 EZE 009 011 והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר (ככל אשר) צויתני 026 EZE 010 001 ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא--נראה עליהם 026 EZE 010 002 ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני 026 EZE 010 003 והכרבים עמדים מימין לבית--בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית 026 EZE 010 004 וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה 026 EZE 010 005 וקול כנפי הכרובים--נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו 026 EZE 010 006 ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן 026 EZE 010 007 וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא 026 EZE 010 008 וירא לכרבים--תבנית יד אדם תחת כנפיהם 026 EZE 010 009 ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים--אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש 026 EZE 010 010 ומראיהם--דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן 026 EZE 010 011 בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו--לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו--לא יסבו בלכתם 026 EZE 010 012 וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם--והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם 026 EZE 010 013 לאופנים--להם קורא הגלגל באזני 026 EZE 010 014 וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר 026 EZE 010 015 וירמו הכרובים--היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר 026 EZE 010 016 ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם 026 EZE 010 017 בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם 026 EZE 010 018 ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים 026 EZE 010 019 וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה 026 EZE 010 020 היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל--בנהר כבר ואדע כי כרובים המה 026 EZE 010 021 ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם 026 EZE 010 022 ודמות פניהם--המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו 026 EZE 011 001 ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו--שרי העם 026 EZE 011 002 ויאמר אלי בן אדם--אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת 026 EZE 011 003 האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר 026 EZE 011 004 לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם 026 EZE 011 005 ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה 026 EZE 011 006 הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל 026 EZE 011 007 לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה 026 EZE 011 008 חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה 026 EZE 011 009 והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים 026 EZE 011 010 בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 011 011 היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם 026 EZE 011 012 וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם 026 EZE 011 013 ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה--כלה אתה עשה את שארית ישראל 026 EZE 011 014 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 011 015 בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה--לנו היא נתנה הארץ למורשה 026 EZE 011 016 לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם 026 EZE 011 017 לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל 026 EZE 011 018 ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבותיה--ממנה 026 EZE 011 019 ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר 026 EZE 011 020 למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם--ואני אהיה להם לאלהים 026 EZE 011 021 ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך--דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה 026 EZE 011 022 וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה 026 EZE 011 023 ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר 026 EZE 011 024 ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי 026 EZE 011 025 ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני 026 EZE 012 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 012 002 בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי הם 026 EZE 012 003 ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם--אולי יראו כי בית מרי המה 026 EZE 012 004 והוצאת כליך ככלי גולה יומם--לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה 026 EZE 012 005 לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו 026 EZE 012 006 לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא--פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל 026 EZE 012 007 ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם 026 EZE 012 008 ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר 026 EZE 012 009 בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה 026 EZE 012 010 אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם 026 EZE 012 011 אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו 026 EZE 012 012 והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ 026 EZE 012 013 ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות 026 EZE 012 014 וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם 026 EZE 012 015 וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות 026 EZE 012 016 והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה 026 EZE 012 017 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 012 018 בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה 026 EZE 012 019 ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה 026 EZE 012 020 והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 012 021 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 012 022 בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון 026 EZE 012 023 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון 026 EZE 012 024 כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק בתוך בית ישראל 026 EZE 012 025 כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה 026 EZE 012 026 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 012 027 בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא 026 EZE 012 028 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה 026 EZE 013 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 013 002 בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה 026 EZE 013 003 כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו 026 EZE 013 004 כשעלים בחרבות--נביאיך ישראל היו 026 EZE 013 005 לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה 026 EZE 013 006 חזו שוא וקסם כזב--האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר 026 EZE 013 007 הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי 026 EZE 013 008 לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב--לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה 026 EZE 013 009 והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה 026 EZE 013 010 יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום--ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל 026 EZE 013 011 אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע 026 EZE 013 012 והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם 026 EZE 013 013 לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה 026 EZE 013 014 והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ--ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 013 015 וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו 026 EZE 013 016 נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה 026 EZE 013 017 ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן 026 EZE 013 018 ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה--לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה 026 EZE 013 019 ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם--לעמי שמעי כזב 026 EZE 013 020 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת 026 EZE 013 021 וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי אני יהוה 026 EZE 013 022 יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיתו 026 EZE 013 023 לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה 026 EZE 014 001 ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני 026 EZE 014 002 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 014 003 בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם 026 EZE 014 004 לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה (בא)--ברב גלוליו 026 EZE 014 005 למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם 026 EZE 014 006 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם 026 EZE 014 007 כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי--אני יהוה נענה לו בי 026 EZE 014 008 ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 014 009 והנביא כי יפתה ודבר דבר--אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל 026 EZE 014 010 ונשאו עונם כעון הדרש--כעון הנביא יהיה 026 EZE 014 011 למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים--נאם אדני יהוה 026 EZE 014 012 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 014 013 בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה 026 EZE 014 014 והיו שלשת האנשים האלה בתוכה--נח דנאל (דניאל) ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה 026 EZE 014 015 לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה 026 EZE 014 016 שלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה 026 EZE 014 017 או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה 026 EZE 014 018 ושלשת האנשים האלה בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו 026 EZE 014 019 או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה 026 EZE 014 020 ונח דנאל (דניאל) ואיוב בתוכה--חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם 026 EZE 014 021 כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם--להכרית ממנה אדם ובהמה 026 EZE 014 022 והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות--הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם--את כל אשר הבאתי עליה 026 EZE 014 023 ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה--נאם אדני יהוה 026 EZE 015 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 015 002 בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ--הזמורה אשר היה בעצי היער 026 EZE 015 003 היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי 026 EZE 015 004 הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר--היצלח למלאכה 026 EZE 015 005 הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה 026 EZE 015 006 לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה--כן נתתי את ישבי ירושלם 026 EZE 015 007 ונתתי את פני בהם--מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם 026 EZE 015 008 ונתתי את הארץ שממה--יען מעלו מעל נאם אדני יהוה 026 EZE 016 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 016 002 בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה 026 EZE 016 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית 026 EZE 016 004 ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת 026 EZE 016 005 לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה--לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך 026 EZE 016 006 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי 026 EZE 016 007 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה 026 EZE 016 008 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה--ותהיי לי 026 EZE 016 009 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן 026 EZE 016 010 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי 026 EZE 016 011 ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך 026 EZE 016 012 ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך 026 EZE 016 013 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי (שש) ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי (אכלת) ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה 026 EZE 016 014 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך--נאם אדני יהוה 026 EZE 016 015 ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי 026 EZE 016 016 ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה 026 EZE 016 017 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם 026 EZE 016 018 ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי (נתת) לפניהם 026 EZE 016 019 ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה 026 EZE 016 020 ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול--המעט מתזנותך (מתזנותיך) 026 EZE 016 021 ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם 026 EZE 016 022 ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך--בהיותך עירם ועריה מתבוססת בדמך היית 026 EZE 016 023 ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה 026 EZE 016 024 ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב 026 EZE 016 025 אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנותך (תזנותיך) 026 EZE 016 026 ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני 026 EZE 016 027 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים--הנכלמות מדרכך זמה 026 EZE 016 028 ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת 026 EZE 016 029 ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת 026 EZE 016 030 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה--בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת 026 EZE 016 031 בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי (עשית) בכל רחוב ולא הייתי (היית) כזונה לקלס אתנן 026 EZE 016 032 האשה המנאפת--תחת אישה תקח את זרים 026 EZE 016 033 לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך 026 EZE 016 034 ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך--ותהי להפך 026 EZE 016 035 לכן זונה שמעי דבר יהוה 026 EZE 016 036 כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם 026 EZE 016 037 לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך 026 EZE 016 038 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה 026 EZE 016 039 ונתתי אתך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה 026 EZE 016 040 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם 026 EZE 016 041 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד 026 EZE 016 042 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד 026 EZE 016 043 יען אשר לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי (עשית) את הזמה על כל תועבתיך 026 EZE 016 044 הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה 026 EZE 016 045 בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן--אמכן חתית ואביכן אמרי 026 EZE 016 046 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך--סדם ובנותיה 026 EZE 016 047 ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשיתי (עשית) כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך 026 EZE 016 048 חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה--כאשר עשית את ובנותיך 026 EZE 016 049 הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה 026 EZE 016 050 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי 026 EZE 016 051 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך (אחותיך) בכל תועבתיך אשר עשיתי (עשית) 026 EZE 016 052 גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך 026 EZE 016 053 ושבתי את שביתהן--את שבית (שבות) סדם ובנותיה ואת שבית (שבות) שמרון ובנותיה ושבית (ושבות) שביתיך בתוכהנה 026 EZE 016 054 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית--בנחמך אתן 026 EZE 016 055 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן 026 EZE 016 056 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך 026 EZE 016 057 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב 026 EZE 016 058 את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים--נאם יהוה 026 EZE 016 059 כי כה אמר אדני יהוה ועשית (ועשיתי) אותך כאשר עשית--אשר בזית אלה להפר ברית 026 EZE 016 060 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם 026 EZE 016 061 וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך 026 EZE 016 062 והקימתי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה 026 EZE 016 063 למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך--בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה 026 EZE 017 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 017 002 בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל 026 EZE 017 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה--בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז 026 EZE 017 004 את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו 026 EZE 017 005 ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו 026 EZE 017 006 ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן--ותעש בדים ותשלח פראות 026 EZE 017 007 ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה 026 EZE 017 008 אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה--לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת 026 EZE 017 009 אמר כה אמר אדני יהוה--תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה 026 EZE 017 010 והנה שתולה התצלח הלא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש 026 EZE 017 011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 017 012 אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה 026 EZE 017 013 ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח 026 EZE 017 014 להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה 026 EZE 017 015 וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט 026 EZE 017 016 חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו--אתו בתוך בבל ימות 026 EZE 017 017 ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק--להכרית נפשות רבות 026 EZE 017 018 ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט 026 EZE 017 019 לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר--ונתתיו בראשו 026 EZE 017 020 ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי 026 EZE 017 021 ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי 026 EZE 017 022 כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול 026 EZE 017 023 בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף--בצל דליותיו תשכנה 026 EZE 017 024 וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי 026 EZE 018 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 018 002 מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה 026 EZE 018 003 חי אני נאם אדני יהוה אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה--בישראל 026 EZE 018 004 הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות 026 EZE 018 005 ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה 026 EZE 018 006 אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב 026 EZE 018 007 ואיש לא יונה--חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד 026 EZE 018 008 בנשך לא יתן ותרבית לא יקח--מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש 026 EZE 018 009 בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה 026 EZE 018 010 והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה 026 EZE 018 011 והוא את כל אלה לא עשה--כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא 026 EZE 018 012 עני ואביון הונה--גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה 026 EZE 018 013 בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה--מות יומת דמיו בו יהיה 026 EZE 018 014 והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה ויראה ולא יעשה כהן 026 EZE 018 015 על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא 026 EZE 018 016 ואיש לא הונה--חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד 026 EZE 018 017 מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח--משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו--חיה יחיה 026 EZE 018 018 אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו 026 EZE 018 019 ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם--חיה יחיה 026 EZE 018 020 הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן--צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע (הרשע) עליו תהיה 026 EZE 018 021 והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה לא ימות 026 EZE 018 022 כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה 026 EZE 018 023 החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה 026 EZE 018 024 ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי--כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות 026 EZE 018 025 ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו 026 EZE 018 026 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר עשה ימות 026 EZE 018 027 ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה--הוא את נפשו יחיה 026 EZE 018 028 ויראה וישוב (וישב) מכל פשעיו אשר עשה--חיו יחיה לא ימות 026 EZE 018 029 ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל--הלא דרכיכם לא יתכן 026 EZE 018 030 לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל--נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון 026 EZE 018 031 השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל 026 EZE 018 032 כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו 026 EZE 019 001 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל 026 EZE 019 002 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה 026 EZE 019 003 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל 026 EZE 019 004 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים 026 EZE 019 005 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו 026 EZE 019 006 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל 026 EZE 019 007 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו 026 EZE 019 008 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש 026 EZE 019 009 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל 026 EZE 019 010 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים 026 EZE 019 011 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו 026 EZE 019 012 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו 026 EZE 019 013 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא 026 EZE 019 014 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה 026 EZE 020 001 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני 026 EZE 020 002 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 020 003 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה 026 EZE 020 004 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם 026 EZE 020 005 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם 026 EZE 020 006 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות 026 EZE 020 007 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם 026 EZE 020 008 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי--איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים 026 EZE 020 009 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים 026 EZE 020 010 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר 026 EZE 020 011 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם 026 EZE 020 012 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם--לדעת כי אני יהוה מקדשם 026 EZE 020 013 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר--לכלותם 026 EZE 020 014 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם 026 EZE 020 015 וגם אני נשאתי ידי להם--במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות 026 EZE 020 016 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך 026 EZE 020 017 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר 026 EZE 020 018 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו 026 EZE 020 019 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם 026 EZE 020 020 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם--לדעת כי אני יהוה אלהיכם 026 EZE 020 021 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם--במדבר 026 EZE 020 022 והשבתי את ידי ואעש למען שמי--לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם 026 EZE 020 023 גם אני נשאתי את ידי להם--במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות 026 EZE 020 024 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם 026 EZE 020 025 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים--לא יחיו בהם 026 EZE 020 026 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם--למען אשר ידעו אשר אני יהוה 026 EZE 020 027 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל 026 EZE 020 028 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם 026 EZE 020 029 ואמר אלהם--מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה 026 EZE 020 030 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים 026 EZE 020 031 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם 026 EZE 020 032 והעלה על רוחכם--היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות--לשרת עץ ואבן 026 EZE 020 033 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם 026 EZE 020 034 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה 026 EZE 020 035 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים 026 EZE 020 036 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים--כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה 026 EZE 020 037 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית 026 EZE 020 038 וברותי מכם המרדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 020 039 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם 026 EZE 020 040 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה--שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם--ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם 026 EZE 020 041 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים 026 EZE 020 042 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל--אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם 026 EZE 020 043 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם 026 EZE 020 044 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל--נאם אדני יהוה 026 EZE 020 045 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 020 046 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב 026 EZE 020 047 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה 026 EZE 020 048 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה 026 EZE 020 049 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא 026 EZE 021 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 021 002 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל 026 EZE 021 003 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע 026 EZE 021 004 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון 026 EZE 021 005 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד 026 EZE 021 006 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם 026 EZE 021 007 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה 026 EZE 021 008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 021 009 בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה 026 EZE 021 010 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ 026 EZE 021 011 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג 026 EZE 021 012 זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך 026 EZE 021 013 כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה 026 EZE 021 014 ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם 026 EZE 021 015 למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח 026 EZE 021 016 התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות 026 EZE 021 017 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי 026 EZE 021 018 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 021 019 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא 026 EZE 021 020 דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה 026 EZE 021 021 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד 026 EZE 021 022 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק 026 EZE 021 023 והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש 026 EZE 021 024 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו 026 EZE 021 025 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ 026 EZE 021 026 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל 026 EZE 021 027 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו 026 EZE 021 028 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק 026 EZE 021 029 בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ 026 EZE 021 030 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך 026 EZE 021 031 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית 026 EZE 021 032 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי 026 EZE 022 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 022 002 ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה 026 EZE 022 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה 026 EZE 022 004 בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות 026 EZE 022 005 הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך--טמאת השם רבת המהומה 026 EZE 022 006 הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם 026 EZE 022 007 אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך 026 EZE 022 008 קדשי בזית ואת שבתתי חללת 026 EZE 022 009 אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך 026 EZE 022 010 ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך 026 EZE 022 011 ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך 026 EZE 022 012 שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה 026 EZE 022 013 והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך 026 EZE 022 014 היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי 026 EZE 022 015 והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך 026 EZE 022 016 ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה 026 EZE 022 017 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 022 018 בן אדם היו לי בית ישראל לסוג (לסיג) כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור--סגים כסף היו 026 EZE 022 019 לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם 026 EZE 022 020 קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם 026 EZE 022 021 וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה 026 EZE 022 022 כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם 026 EZE 022 023 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 022 024 בן אדם--אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם 026 EZE 022 025 קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו--אלמנותיה הרבו בתוכה 026 EZE 022 026 כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי--בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם 026 EZE 022 027 שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף--לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע 026 EZE 022 028 ונביאיה טחו להם תפל--חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר 026 EZE 022 029 עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט 026 EZE 022 030 ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ--לבלתי שחתה ולא מצאתי 026 EZE 022 031 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה 026 EZE 023 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 023 002 בן אדם--שתים נשים בנות אם אחת היו 026 EZE 023 003 ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן 026 EZE 023 004 ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן--שמרון אהלה וירושלם אהליבה 026 EZE 023 005 ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים 026 EZE 023 006 לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים 026 EZE 023 007 ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה 026 EZE 023 008 ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה--כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה 026 EZE 023 009 לכן נתתיה ביד מאהביה--ביד בני אשור אשר עגבה עליהם 026 EZE 023 010 המה גלו ערותה--בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה 026 EZE 023 011 ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה--מזנוני אחותה 026 EZE 023 012 אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים--בחורי חמד כלם 026 EZE 023 013 וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן 026 EZE 023 014 ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים (כשדים) חקקים בששר 026 EZE 023 015 חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם--מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם 026 EZE 023 016 ותעגב (ותעגבה) עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה 026 EZE 023 017 ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם--ותקע נפשה מהם 026 EZE 023 018 ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה 026 EZE 023 019 ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים 026 EZE 023 020 ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם 026 EZE 023 021 ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך 026 EZE 023 022 לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב 026 EZE 023 023 בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם--שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם 026 EZE 023 024 ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים--צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם 026 EZE 023 025 ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה--אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש 026 EZE 023 026 והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך 026 EZE 023 027 והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד 026 EZE 023 028 כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת--ביד אשר נקעה נפשך מהם 026 EZE 023 029 ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך 026 EZE 023 030 עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם 026 EZE 023 031 בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך 026 EZE 023 032 כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל 026 EZE 023 033 שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון 026 EZE 023 034 ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי--ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה 026 EZE 023 035 לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך 026 EZE 023 036 ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן 026 EZE 023 037 כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה 026 EZE 023 038 עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו 026 EZE 023 039 ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי 026 EZE 023 040 ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק--אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי 026 EZE 023 041 וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה 026 EZE 023 042 וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים (סבאים) ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן 026 EZE 023 043 ואמר לבלה נאופים עת (עתה) יזנה (יזנו) תזנותה והיא 026 EZE 023 044 ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה--אשת הזמה 026 EZE 023 045 ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם--משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן 026 EZE 023 046 כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז 026 EZE 023 047 ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו 026 EZE 023 048 והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה 026 EZE 023 049 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה 026 EZE 024 001 ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר 026 EZE 024 002 בן אדם כתוב (כתב) לך את שם היום--את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה 026 EZE 024 003 ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים 026 EZE 024 004 אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא 026 EZE 024 005 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה 026 EZE 024 006 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים--סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל 026 EZE 024 007 כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר 026 EZE 024 008 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע--לבלתי הכסות 026 EZE 024 009 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה 026 EZE 024 010 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו 026 EZE 024 011 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה--תתם חלאתה 026 EZE 024 012 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה 026 EZE 024 013 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת--מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך 026 EZE 024 014 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה 026 EZE 024 015 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 024 016 בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך 026 EZE 024 017 האנק דם מתים אבל לא תעשה--פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל 026 EZE 024 018 ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי 026 EZE 024 019 ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה 026 EZE 024 020 ואמר אליהם דבר יהוה--היה אלי לאמר 026 EZE 024 021 אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו 026 EZE 024 022 ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו 026 EZE 024 023 ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם--לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו 026 EZE 024 024 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה--וידעתם כי אני אדני יהוה 026 EZE 024 025 ואתה בן אדם--הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם 026 EZE 024 026 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים 026 EZE 024 027 ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה 026 EZE 025 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 025 002 בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם 026 EZE 025 003 ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה 026 EZE 025 004 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך 026 EZE 025 005 ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 025 006 כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל 026 EZE 025 007 לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג (לבז) לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה 026 EZE 025 008 כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה 026 EZE 025 009 לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים--מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת--בעל מעון וקריתמה (וקריתימה) 026 EZE 025 010 לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים 026 EZE 025 011 ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה 026 EZE 025 012 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה--ויאשמו אשום ונקמו בהם 026 EZE 025 013 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו 026 EZE 025 014 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי--נאם אדני יהוה 026 EZE 025 015 כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם 026 EZE 025 016 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים 026 EZE 025 017 ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם 026 EZE 026 001 ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 026 002 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח--נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה 026 EZE 026 003 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו 026 EZE 026 004 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע 026 EZE 026 005 משטח חרמים תהיה בתוך הים--כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים 026 EZE 026 006 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה 026 EZE 026 007 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים--בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב 026 EZE 026 008 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה 026 EZE 026 009 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך--יתץ בחרבותיו 026 EZE 026 010 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה 026 EZE 026 011 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד 026 EZE 026 012 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו 026 EZE 026 013 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד 026 EZE 026 014 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה--לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה 026 EZE 026 015 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים 026 EZE 026 016 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך 026 EZE 026 017 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה 026 EZE 026 018 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך 026 EZE 026 019 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים 026 EZE 026 020 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור--למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים 026 EZE 026 021 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם--נאם אדני יהוה 026 EZE 027 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 027 002 ואתה בן אדם שא על צר קינה 026 EZE 027 003 ואמרת לצור הישבתי (הישבת) על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי 026 EZE 027 004 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך 026 EZE 027 005 ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך 026 EZE 027 006 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים 026 EZE 027 007 שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך 026 EZE 027 008 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך 026 EZE 027 009 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך 026 EZE 027 010 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך 026 EZE 027 011 בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב--המה כללו יפיך 026 EZE 027 012 תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך 026 EZE 027 013 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך 026 EZE 027 014 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך 026 EZE 027 015 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים (והבנים) השיבו אשכרך 026 EZE 027 016 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך 026 EZE 027 017 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך 026 EZE 027 018 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר 026 EZE 027 019 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה 026 EZE 027 020 דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה 026 EZE 027 021 ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך 026 EZE 027 022 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך 026 EZE 027 023 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך 026 EZE 027 024 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך 026 EZE 027 025 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים 026 EZE 027 026 במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים 026 EZE 027 027 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך 026 EZE 027 028 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות 026 EZE 027 029 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט--מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו 026 EZE 027 030 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו 026 EZE 027 031 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר 026 EZE 027 032 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים 026 EZE 027 033 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ 026 EZE 027 034 עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו 026 EZE 027 035 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים 026 EZE 027 036 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם 026 EZE 028 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 028 002 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני--מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים 026 EZE 028 003 הנה חכם אתה מדנאל (מדניאל) כל סתום לא עממוך 026 EZE 028 004 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך 026 EZE 028 005 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך 026 EZE 028 006 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים 026 EZE 028 007 לכן הנני מביא עליך זרים--עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך 026 EZE 028 008 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים 026 EZE 028 009 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך 026 EZE 028 010 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה 026 EZE 028 011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 028 012 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי 026 EZE 028 013 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו 026 EZE 028 014 את כרוב--ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית--בתוך אבני אש התהלכת 026 EZE 028 015 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך 026 EZE 028 016 ברב רכלתך מלו תוכך חמס--ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש 026 EZE 028 017 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך--לראוה בך 026 EZE 028 018 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך 026 EZE 028 019 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם 026 EZE 028 020 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 028 021 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה 026 EZE 028 022 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים--ונקדשתי בה 026 EZE 028 023 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה 026 EZE 028 024 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה 026 EZE 028 025 כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב 026 EZE 028 026 וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם--וידעו כי אני יהוה אלהיהם 026 EZE 029 001 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש--היה דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 029 002 בן אדם--שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה 026 EZE 029 003 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני 026 EZE 029 004 ונתתי חחיים (חחים) בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק 026 EZE 029 005 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ--לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה 026 EZE 029 006 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל 026 EZE 029 007 בתפשם בך בכפך (בכף) תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים 026 EZE 029 008 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה 026 EZE 029 009 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי 026 EZE 029 010 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש 026 EZE 029 011 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה 026 EZE 029 012 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות 026 EZE 029 013 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה 026 EZE 029 014 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה 026 EZE 029 015 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים--לבלתי רדות בגוים 026 EZE 029 016 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה 026 EZE 029 017 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 029 018 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדולה אל צר--כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה 026 EZE 029 019 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו 026 EZE 029 020 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה 026 EZE 029 021 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה 026 EZE 030 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 030 002 בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום 026 EZE 030 003 כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה 026 EZE 030 004 ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסדותיה 026 EZE 030 005 כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית--אתם בחרב יפלו 026 EZE 030 006 כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה--נאם אדני יהוה 026 EZE 030 007 ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה 026 EZE 030 008 וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה 026 EZE 030 009 ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה 026 EZE 030 010 כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל 026 EZE 030 011 הוא ועמו אתו עריצי גוים--מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל 026 EZE 030 012 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים--אני יהוה דברתי 026 EZE 030 013 כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים 026 EZE 030 014 והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא 026 EZE 030 015 ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא 026 EZE 030 016 ונתתי אש במצרים--חול תחיל (תחול) סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם 026 EZE 030 017 בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה 026 EZE 030 018 ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה 026 EZE 030 019 ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה 026 EZE 030 020 ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 030 021 בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה--לתפש בחרב 026 EZE 030 022 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו 026 EZE 030 023 והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות 026 EZE 030 024 וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו 026 EZE 030 025 והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים 026 EZE 030 026 והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה 026 EZE 031 001 ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 031 002 בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך 026 EZE 031 003 הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל--וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו 026 EZE 031 004 מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה 026 EZE 031 005 על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים--בשלחו 026 EZE 031 006 בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים 026 EZE 031 007 וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים 026 EZE 031 008 ארזים לא עממהו בגן אלהים--ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפראתיו כל עץ בגן אלהים--לא דמה אליו ביפיו 026 EZE 031 009 יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים 026 EZE 031 010 לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו 026 EZE 031 011 ואתנהו--ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו 026 EZE 031 012 ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פראתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו 026 EZE 031 013 על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פראתיו היו כל חית השדה 026 EZE 031 014 למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם--אל יורדי בור 026 EZE 031 015 כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה (Sheol h7585) 026 EZE 031 016 מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן--מבחר וטוב לבנון כל שתי מים (Sheol h7585) 026 EZE 031 017 גם הם אתו ירדו שאולה--אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים (Sheol h7585) 026 EZE 031 018 אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב--הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה 026 EZE 032 001 ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 032 002 בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם 026 EZE 032 003 כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי 026 EZE 032 004 ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ 026 EZE 032 005 ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך 026 EZE 032 006 והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך 026 EZE 032 007 וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו 026 EZE 032 008 כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה 026 EZE 032 009 והכעסתי--לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם 026 EZE 032 010 והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך 026 EZE 032 011 כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך 026 EZE 032 012 בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה 026 EZE 032 013 והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם 026 EZE 032 014 אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך--נאם אדני יהוה 026 EZE 032 015 בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה--בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה 026 EZE 032 016 קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה 026 EZE 032 017 ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 032 018 בן אדם--נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות--את יורדי בור 026 EZE 032 019 ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים 026 EZE 032 020 בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה 026 EZE 032 021 ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול--את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב (Sheol h7585) 026 EZE 032 022 שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב 026 EZE 032 023 אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים 026 EZE 032 024 שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור 026 EZE 032 025 בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה--סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן 026 EZE 032 026 שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים 026 EZE 032 027 ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם--כי חתית גבורים בארץ חיים (Sheol h7585) 026 EZE 032 028 ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב--את חללי חרב 026 EZE 032 029 שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור 026 EZE 032 030 שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור 026 EZE 032 031 אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה--חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה 026 EZE 032 032 כי נתתי את חתיתו (חתיתי) בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה--נאם אדני יהוה 026 EZE 033 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 033 002 בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה 026 EZE 033 003 וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם 026 EZE 033 004 ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו--דמו בראשו יהיה 026 EZE 033 005 את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט 026 EZE 033 006 והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש--הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש 026 EZE 033 007 ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני 026 EZE 033 008 באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש 026 EZE 033 009 ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו--הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת 026 EZE 033 010 ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה 026 EZE 033 011 אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו--בית ישראל 026 EZE 033 012 ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה--ביום חטאתו 026 EZE 033 013 באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול--כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות 026 EZE 033 014 ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה 026 EZE 033 015 חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול--חיו יחיה לא ימות 026 EZE 033 016 כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה 026 EZE 033 017 ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן 026 EZE 033 018 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול--ומת בהם 026 EZE 033 019 ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה--עליהם הוא יחיה 026 EZE 033 020 ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל 026 EZE 033 021 ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש--לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר 026 EZE 033 022 ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד 026 EZE 033 023 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 033 024 בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה 026 EZE 033 025 לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם--ודם תשפכו והארץ תירשו 026 EZE 033 026 עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו 026 EZE 033 027 כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו 026 EZE 033 028 ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר 026 EZE 033 029 וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו 026 EZE 033 030 ואתה בן אדם--בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה 026 EZE 033 031 ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך 026 EZE 033 032 והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם 026 EZE 033 033 ובבאה הנה באה--וידעו כי נביא היה בתוכם 026 EZE 034 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 034 002 בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם--הלוא הצאן ירעו הרעים 026 EZE 034 003 את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו 026 EZE 034 004 את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך 026 EZE 034 005 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה 026 EZE 034 006 ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש 026 EZE 034 007 לכן רעים שמעו את דבר יהוה 026 EZE 034 008 חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו 026 EZE 034 009 לכן הרעים--שמעו דבר יהוה 026 EZE 034 010 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה 026 EZE 034 011 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים 026 EZE 034 012 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות--כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל 026 EZE 034 013 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ 026 EZE 034 014 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל 026 EZE 034 015 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה 026 EZE 034 016 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט 026 EZE 034 017 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים 026 EZE 034 018 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו--ואת הנותרים ברגליכם תרפשון 026 EZE 034 019 וצאני--מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה 026 EZE 034 020 לכן כה אמר אדני יהוה--אליהם הנני אני--ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה 026 EZE 034 021 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות--עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה 026 EZE 034 022 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה 026 EZE 034 023 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן--את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה 026 EZE 034 024 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי 026 EZE 034 025 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים 026 EZE 034 026 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו 026 EZE 034 027 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם 026 EZE 034 028 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד 026 EZE 034 029 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים 026 EZE 034 030 וידעו כי אני יהוה אלהיהם--אתם והמה עמי בית ישראל--נאם אדני יהוה 026 EZE 034 031 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם--נאם אדני יהוה 026 EZE 035 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 035 002 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו 026 EZE 035 003 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה 026 EZE 035 004 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה 026 EZE 035 005 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ 026 EZE 035 006 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך 026 EZE 035 007 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב 026 EZE 035 008 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם 026 EZE 035 009 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 035 010 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה 026 EZE 035 011 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך 026 EZE 035 012 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה 026 EZE 035 013 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי 026 EZE 035 014 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך 026 EZE 035 015 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה 026 EZE 036 001 ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר יהוה 026 EZE 036 002 כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו 026 EZE 036 003 לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם 026 EZE 036 004 לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב 026 EZE 036 005 לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש--למען מגרשה לבז 026 EZE 036 006 לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם 026 EZE 036 007 לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו 026 EZE 036 008 ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא 026 EZE 036 009 כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם 026 EZE 036 010 והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה 026 EZE 036 011 והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 036 012 והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם 026 EZE 036 013 כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי (את) ומשכלת גויך (גוייך) היית 026 EZE 036 014 לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי (תשכלי) עוד--נאם אדני יהוה 026 EZE 036 015 ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה 026 EZE 036 016 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 036 017 בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני 026 EZE 036 018 ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה 026 EZE 036 019 ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים 026 EZE 036 020 ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי--באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו 026 EZE 036 021 ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה 026 EZE 036 022 לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם 026 EZE 036 023 וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם 026 EZE 036 024 ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם 026 EZE 036 025 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם 026 EZE 036 026 ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר 026 EZE 036 027 ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם 026 EZE 036 028 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים 026 EZE 036 029 והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב 026 EZE 036 030 והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב--בגוים 026 EZE 036 031 וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם 026 EZE 036 032 לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה--יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל 026 EZE 036 033 כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם--והושבתי את הערים ונבנו החרבות 026 EZE 036 034 והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר 026 EZE 036 035 ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו 026 EZE 036 036 וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי 026 EZE 036 037 כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם 026 EZE 036 038 כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה--כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה 026 EZE 037 001 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות 026 EZE 037 002 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד 026 EZE 037 003 ויאמר אלי--בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת 026 EZE 037 004 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם--העצמות היבשות שמעו דבר יהוה 026 EZE 037 005 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח--וחייתם 026 EZE 037 006 ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה 026 EZE 037 007 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו 026 EZE 037 008 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם 026 EZE 037 009 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו 026 EZE 037 010 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם--חיל גדול מאד מאד 026 EZE 037 011 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו--נגזרנו לנו 026 EZE 037 012 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל 026 EZE 037 013 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי 026 EZE 037 014 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי--נאם יהוה 026 EZE 037 015 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 037 016 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו 026 EZE 037 017 וקרב אתם אחד אל אחד לך--לעץ אחד והיו לאחדים בידך 026 EZE 037 018 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך 026 EZE 037 019 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי 026 EZE 037 020 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך--לעיניהם 026 EZE 037 021 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם 026 EZE 037 022 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה (יהיו) עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד 026 EZE 037 023 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים 026 EZE 037 024 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקותי ישמרו ועשו אותם 026 EZE 037 025 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם 026 EZE 037 026 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם 026 EZE 037 027 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם 026 EZE 037 028 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל--בהיות מקדשי בתוכם לעולם 026 EZE 038 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 026 EZE 038 002 בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג--נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו 026 EZE 038 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג--נשיא ראש משך ותבל 026 EZE 038 004 ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם--קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם 026 EZE 038 005 פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע 026 EZE 038 006 גמר וכל אגפיה--בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך 026 EZE 038 007 הכן והכן לך--אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר 026 EZE 038 008 מימים רבים תפקד--באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם 026 EZE 038 009 ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה--אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך 026 EZE 038 010 כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה 026 EZE 038 011 ואמרת אעלה על ארץ פרזות--אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם 026 EZE 038 012 לשלל שלל ולבז בז--להשיב ידך על חרבות נושבות ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ 026 EZE 038 013 שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך--לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול 026 EZE 038 014 לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח--תדע 026 EZE 038 015 ובאת ממקומך מירכתי צפון--אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב 026 EZE 038 016 ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג 026 EZE 038 017 כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים--להביא אתך עליהם 026 EZE 038 018 והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל--נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי 026 EZE 038 019 ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל 026 EZE 038 020 ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול 026 EZE 038 021 וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה 026 EZE 038 022 ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו 026 EZE 038 023 והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה 026 EZE 039 001 ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג--נשיא ראש משך ותבל 026 EZE 039 002 ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל 026 EZE 039 003 והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל 026 EZE 039 004 על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה 026 EZE 039 005 על פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה 026 EZE 039 006 ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה 026 EZE 039 007 ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני יהוה קדוש בישראל 026 EZE 039 008 הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי 026 EZE 039 009 ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים 026 EZE 039 010 ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים--כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם--נאם אדני יהוה 026 EZE 039 011 והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג 026 EZE 039 012 וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים 026 EZE 039 013 וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם--יום הכבדי נאם אדני יהוה 026 EZE 039 014 ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את העברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה--מקצה שבעה חדשים יחקרו 026 EZE 039 015 ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון--עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג 026 EZE 039 016 וגם שם עיר המונה וטהרו הארץ 026 EZE 039 017 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם 026 EZE 039 018 בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם 026 EZE 039 019 ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם 026 EZE 039 020 ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה--נאם אדני יהוה 026 EZE 039 021 ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם 026 EZE 039 022 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה 026 EZE 039 023 וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם 026 EZE 039 024 כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם 026 EZE 039 025 לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית (שבות) יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי 026 EZE 039 026 ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי--בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד 026 EZE 039 027 בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים 026 EZE 039 028 וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם 026 EZE 039 029 ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה 026 EZE 040 001 בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר--בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה 026 EZE 040 002 במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב 026 EZE 040 003 ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער 026 EZE 040 004 וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך--כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל 026 EZE 040 005 והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד 026 EZE 040 006 ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותו וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב 026 EZE 040 007 והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אלם השער מהבית--קנה אחד 026 EZE 040 008 וימד את אלם השער מהבית--קנה אחד 026 EZE 040 009 וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית 026 EZE 040 010 ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה--מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו 026 EZE 040 011 וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות 026 EZE 040 012 וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא--שש אמות מפו ושש אמות מפו 026 EZE 040 013 וימד את השער מגג התא לגגו--רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח 026 EZE 040 014 ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב 026 EZE 040 015 ועל פני השער היאתון (האיתון) על לפני אלם השער הפנימי--חמשים אמה 026 EZE 040 016 וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים 026 EZE 040 017 ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הרצפה 026 EZE 040 018 והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים--הרצפה התחתונה 026 EZE 040 019 וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ--מאה אמה הקדים והצפון 026 EZE 040 020 והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה--מדד ארכו ורחבו 026 EZE 040 021 ותאו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואלמו היה כמדת השער הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה 026 EZE 040 022 וחלונו ואילמו ותימרו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו לפניהם 026 EZE 040 023 ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה 026 EZE 040 024 ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו ואילמו כמדות האלה 026 EZE 040 025 וחלונים לו ולאילמו סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה 026 EZE 040 026 ומעלות שבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו--אל אילו 026 EZE 040 027 ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות 026 EZE 040 028 ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה 026 EZE 040 029 ותאו ואילו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב--חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות 026 EZE 040 030 ואלמות סביב סביב--ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות 026 EZE 040 031 ואלמו אל חצר החצונה ותמרים אל אילו ומעלות שמונה מעלו 026 EZE 040 032 ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה 026 EZE 040 033 ותאו ואלו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה 026 EZE 040 034 ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו 026 EZE 040 035 ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה 026 EZE 040 036 תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה 026 EZE 040 037 ואילו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו 026 EZE 040 038 ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה 026 EZE 040 039 ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה--לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם 026 EZE 040 040 ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות 026 EZE 040 041 ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה--לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו 026 EZE 040 042 וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם--והזבח 026 EZE 040 043 והשפתים טפח אחד מוכנים בבית--סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן 026 EZE 040 044 ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן 026 EZE 040 045 וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית 026 EZE 040 046 והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל יהוה--לשרתו 026 EZE 040 047 וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה--מרבעת והמזבח לפני הבית 026 EZE 040 048 ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער--שלש אמות מפו ושלש אמות מפו 026 EZE 040 049 ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל האילים אחד מפה ואחד מפה 026 EZE 041 001 ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רחב מפו ושש אמות רחב מפו--רחב האהל 026 EZE 041 002 ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה 026 EZE 041 003 ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות 026 EZE 041 004 וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה--אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים 026 EZE 041 005 וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית--סביב 026 EZE 041 006 והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב--להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית 026 EZE 041 007 ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית--על כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה 026 EZE 041 008 וראיתי לבית גבה סביב סביב מיסדות (מוסדות) הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה 026 EZE 041 009 רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית 026 EZE 041 010 ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית--סביב סביב 026 EZE 041 011 ופתח הצלע למנח--פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות סביב סביב 026 EZE 041 012 והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב וארכו תשעים אמה 026 EZE 041 013 ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה 026 EZE 041 014 ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה 026 EZE 041 015 ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתוקיהא (ואתיקיהא) מפו ומפו--מאה אמה וההיכל הפנימי ואלמי החצר 026 EZE 041 016 הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ עד החלונות והחלנות מכסות 026 EZE 041 017 על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון--מדות 026 EZE 041 018 ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב 026 EZE 041 019 ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב 026 EZE 041 020 מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל 026 EZE 041 021 ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה 026 EZE 041 022 המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי--זה השלחן אשר לפני יהוה 026 EZE 041 023 ושתים דלתות להיכל ולקדש 026 EZE 041 024 ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות--שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת 026 EZE 041 025 ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ 026 EZE 041 026 וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים 026 EZE 042 001 ויוצאני אל החצר החיצונה--הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין--אל הצפון 026 EZE 042 002 אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות 026 EZE 042 003 נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה--אתיק אל פני אתיק בשלשים 026 EZE 042 004 ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית--דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון 026 EZE 042 005 והלשכות העליונת קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכונות--בנין 026 EZE 042 006 כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות--מהארץ 026 EZE 042 007 וגדר אשר לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל פני הלשכות--ארכו חמשים אמה 026 EZE 042 008 כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה--חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה 026 EZE 042 009 ומתחתה לשכות (ומתחת הלשכות) האלה--המבוא (המביא) מהקדים בבאו להנה מהחצר החצנה 026 EZE 042 010 ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין--לשכות 026 EZE 042 011 ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן וכפתחיהן 026 EZE 042 012 וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים בבואן 026 EZE 042 013 ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים ליהוה קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם--כי המקום קדש 026 EZE 042 014 בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו (ולבשו) בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם 026 EZE 042 015 וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב סביב 026 EZE 042 016 מדד רוח הקדים בקנה המדה--חמש אמות (מאות) קנים בקנה המדה סביב 026 EZE 042 017 מדד רוח הצפון--חמש מאות קנים בקנה המדה סביב 026 EZE 042 018 את רוח הדרום מדד--חמש מאות קנים בקנה המדה 026 EZE 042 019 סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה 026 EZE 042 020 לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב--ארך חמש מאות ורחב חמש מאות להבדיל בין הקדש לחל 026 EZE 043 001 ויולכני אל השער--שער אשר פנה דרך הקדים 026 EZE 043 002 והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו 026 EZE 043 003 וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני 026 EZE 043 004 וכבוד יהוה בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים 026 EZE 043 005 ותשאני רוח--ותבאני אל החצר הפנימי והנה מלא כבוד יהוה הבית 026 EZE 043 006 ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי 026 EZE 043 007 ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם 026 EZE 043 008 בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי 026 EZE 043 009 עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם--ממני ושכנתי בתוכם לעולם 026 EZE 043 010 אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית 026 EZE 043 011 ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתו וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו--ועשו אותם 026 EZE 043 012 זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים--הנה זאת תורת הבית 026 EZE 043 013 ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח 026 EZE 043 014 ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה 026 EZE 043 015 וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע 026 EZE 043 016 והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו 026 EZE 043 017 והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים 026 EZE 043 018 ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו--להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם 026 EZE 043 019 ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה--לשרתני פר בן בקר לחטאת 026 EZE 043 020 ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו 026 EZE 043 021 ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש 026 EZE 043 022 וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר 026 EZE 043 023 בכלותך מחטא--תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים 026 EZE 043 024 והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה 026 EZE 043 025 שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו 026 EZE 043 026 שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו 026 EZE 043 027 ויכלו את הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה 026 EZE 044 001 וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור 026 EZE 044 002 ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו--כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור 026 EZE 044 003 את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול (לאכל) לחם--לפני יהוה מדרך אולם השער יבוא ומדרכו יצא 026 EZE 044 004 ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני 026 EZE 044 005 ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש 026 EZE 044 006 ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל 026 EZE 044 007 בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי--בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם 026 EZE 044 008 ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי--לכם 026 EZE 044 009 כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר--אשר בתוך בני ישראל 026 EZE 044 010 כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם 026 EZE 044 011 והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העולה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם 026 EZE 044 012 יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם 026 EZE 044 013 ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו 026 EZE 044 014 ונתתי אותם שמרי משמרת הבית--לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו 026 EZE 044 015 והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי--המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם--נאם אדני יהוה 026 EZE 044 016 המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני--לשרתני ושמרו את משמרתי 026 EZE 044 017 והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה 026 EZE 044 018 פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע 026 EZE 044 019 ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם 026 EZE 044 020 וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם 026 EZE 044 021 ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית 026 EZE 044 022 ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו 026 EZE 044 023 ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם 026 EZE 044 024 ועל ריב המה יעמדו לשפט (למשפט)--במשפטי ושפטהו (ישפטהו) ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו 026 EZE 044 025 ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש--יטמאו 026 EZE 044 026 ואחרי טהרתו--שבעת ימים יספרו לו 026 EZE 044 027 וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו--נאם אדני יהוה 026 EZE 044 028 והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל--אני אחזתם 026 EZE 044 029 המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה 026 EZE 044 030 וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם--לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך 026 EZE 044 031 כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה--לא יאכלו הכהנים 026 EZE 045 001 ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן הארץ--ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף קדש הוא בכל גבולה סביב 026 EZE 045 002 יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב 026 EZE 045 003 ומן המדה הזאת תמוד ארך חמש (חמשה) ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש קדש קדשים 026 EZE 045 004 קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש 026 EZE 045 005 וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה (והיה) ללוים משרתי הבית להם לאחזה--עשרים לשכת 026 EZE 045 006 ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש--לכל בית ישראל יהיה 026 EZE 045 007 ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה 026 EZE 045 008 לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם 026 EZE 045 009 כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל--חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה 026 EZE 045 010 מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם 026 EZE 045 011 האיפה והבת תכן אחד יהיה--לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו 026 EZE 045 012 והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל--המנה יהיה לכם 026 EZE 045 013 זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים 026 EZE 045 014 וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר--עשרת הבתים חמר כי עשרת הבתים חמר 026 EZE 045 015 ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים--לכפר עליהם נאם אדני יהוה 026 EZE 045 016 כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל 026 EZE 045 017 ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל 026 EZE 045 018 כה אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש 026 EZE 045 019 ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת--שער החצר הפנימית 026 EZE 045 020 וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית 026 EZE 045 021 בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג--שבעות ימים מצות יאכל 026 EZE 045 022 ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ--פר חטאת 026 EZE 045 023 ושבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום 026 EZE 045 024 ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל--יעשה ושמן הין לאיפה 026 EZE 045 025 בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן 026 EZE 046 001 כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח 026 EZE 046 002 ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב 026 EZE 046 003 והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים--לפני יהוה 026 EZE 046 004 והעלה אשר יקרב הנשיא ליהוה ביום השבת ששה כבשים תמימם--ואיל תמים 026 EZE 046 005 ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה 026 EZE 046 006 וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשים ואיל תמימם יהיו 026 EZE 046 007 ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה 026 EZE 046 008 ובבוא הנשיא--דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא 026 EZE 046 009 ובבוא עם הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו--כי נכחו יצאו (יצא) 026 EZE 046 010 והנשיא--בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו 026 EZE 046 011 ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה 026 EZE 046 012 וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה את עלתו ואת שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער אחרי צאתו 026 EZE 046 013 וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום--ליהוה בבקר בבקר תעשה אתו 026 EZE 046 014 ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסלת מנחה ליהוה--חקות עולם תמיד 026 EZE 046 015 ועשו (יעשו) את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר עולת תמיד 026 EZE 046 016 כה אמר אדני יהוה כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו--נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם היא בנחלה 026 EZE 046 017 וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו--והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו--בניו להם תהיה 026 EZE 046 018 ולא יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם--מאחזתו ינחל את בניו למען אשר לא יפצו עמי איש מאחזתו 026 EZE 046 019 ויביאני במבוא אשר על כתף השער אל הלשכות הקדש אל הכהנים הפנות צפונה והנה שם מקום בירכתם (בירכתים) ימה 026 EZE 046 020 ויאמר אלי--זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם 026 EZE 046 021 ויוציאני אל החצר החיצונה ויעברני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר חצר במקצע החצר 026 EZE 046 022 בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות--ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות 026 EZE 046 023 וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב 026 EZE 046 024 ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם 026 EZE 047 001 וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח 026 EZE 047 002 ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית 026 EZE 047 003 בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים 026 EZE 047 004 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים 026 EZE 047 005 וימד אלף--נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר 026 EZE 047 006 ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל 026 EZE 047 007 בשובני--והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה 026 EZE 047 008 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים 026 EZE 047 009 והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי--כל אשר יבוא שמה הנחל 026 EZE 047 010 והיה יעמדו (עמדו) עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים--משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד 026 EZE 047 011 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו 026 EZE 047 012 ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר--כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו (והיה) פריו למאכל ועלהו לתרופה 026 EZE 047 013 כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל--יוסף חבלים 026 EZE 047 014 ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם--בנחלה 026 EZE 047 015 וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן--לבוא צדדה 026 EZE 047 016 חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן 026 EZE 047 017 והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון 026 EZE 047 018 ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן--מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה 026 EZE 047 019 ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה 026 EZE 047 020 ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים 026 EZE 047 021 וחלקתם את הארץ הזאת לכם--לשבטי ישראל 026 EZE 047 022 והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל--אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל 026 EZE 047 023 והיה בשבט אשר גר הגר אתו--שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה 026 EZE 048 001 ואלה שמות השבטים מקצה צפונה אל יד דרך חתלן לבוא חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד 026 EZE 048 002 ועל גבול דן מפאת קדים עד פאת ימה--אשר אחד 026 EZE 048 003 ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד פאת ימה--נפתלי אחד 026 EZE 048 004 ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד פאת ימה--מנשה אחד 026 EZE 048 005 ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד פאת ימה--אפרים אחד 026 EZE 048 006 ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד פאת ימה--ראובן אחד 026 EZE 048 007 ועל גבול ראובן מפאת קדים עד פאת ימה--יהודה אחד 026 EZE 048 008 ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה--תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה והיה המקדש בתוכו 026 EZE 048 009 התרומה אשר תרימו ליהוה--ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים 026 EZE 048 010 ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים--צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש יהוה בתוכו 026 EZE 048 011 לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי--אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים 026 EZE 048 012 והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים--אל גבול הלוים 026 EZE 048 013 והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים 026 EZE 048 014 ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור (יעביר)--ראשית הארץ כי קדש ליהוה 026 EZE 048 015 וחמשת אלפים הנותר ברחב על פני חמשה ועשרים אלף--חל הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכה 026 EZE 048 016 ואלה מדותיה--פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת נגב חמש חמש מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים 026 EZE 048 017 והיה מגרש לעיר--צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים 026 EZE 048 018 והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתה ללחם לעבדי העיר 026 EZE 048 019 והעבד העיר--יעבדוהו מכל שבטי ישראל 026 EZE 048 020 כל התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף רביעית תרימו את תרומת הקדש אל אחזת העיר 026 EZE 048 021 והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה עד גבול קדימה וימה על פני חמשה ועשרים אלף על גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית בתוכה 026 EZE 048 022 ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן--לנשיא יהיה 026 EZE 048 023 ויתר השבטים מפאת קדימה עד פאת ימה בנימן אחד 026 EZE 048 024 ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד פאת ימה--שמעון אחד 026 EZE 048 025 ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד פאת ימה--יששכר אחד 026 EZE 048 026 ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה--זבולן אחד 026 EZE 048 027 ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה--גד אחד 026 EZE 048 028 ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול 026 EZE 048 029 זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקותם--נאם אדני יהוה 026 EZE 048 030 ואלה תוצאת העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה 026 EZE 048 031 ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה--שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד 026 EZE 048 032 ואל פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה--ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד 026 EZE 048 033 ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה--שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד 026 EZE 048 034 פאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה--שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד 026 EZE 048 035 סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום יהוה שמה # # BOOK 027 DAN Daniel דניאל 027 DAN 001 001 בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה--בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה 027 DAN 001 002 ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו 027 DAN 001 003 ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה--ומן הפרתמים 027 DAN 001 004 ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכלים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים 027 DAN 001 005 וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם--יעמדו לפני המלך 027 DAN 001 006 ויהי בהם מבני יהודה--דניאל חנניה מישאל ועזריה 027 DAN 001 007 וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו 027 DAN 001 008 וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל 027 DAN 001 009 ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים 027 DAN 001 010 ויאמר שר הסריסים לדניאל--ירא אני את אדני המלך אשר מנה את מאכלכם ואת משתיכם אשר למה יראה את פניכם זעפים מן הילדים אשר כגילכם וחיבתם את ראשי למלך 027 DAN 001 011 ויאמר דניאל אל המלצר--אשר מנה שר הסריסים על דניאל חנניה מישאל ועזריה 027 DAN 001 012 נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה--ומים ונשתה 027 DAN 001 013 ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פת בג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך 027 DAN 001 014 וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה 027 DAN 001 015 ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים--האכלים את פת בג המלך 027 DAN 001 016 ויהי המלצר נשא את פת בגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים 027 DAN 001 017 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות 027 DAN 001 018 ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר 027 DAN 001 019 וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך 027 DAN 001 020 וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך--וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו 027 DAN 001 021 ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך 027 DAN 002 001 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו 027 DAN 002 002 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך 027 DAN 002 003 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום 027 DAN 002 004 וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי--אמר חלמא לעבדיך (לעבדך) ופשרא נחוא 027 DAN 002 005 ענה מלכא ואמר לכשדיא (לכשדאי) מלתה מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון 027 DAN 002 006 והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני 027 DAN 002 007 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה 027 DAN 002 008 ענה מלכא ואמר--מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא 027 DAN 002 009 די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון (הזדמנתון) למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני 027 DAN 002 010 ענו כשדיא (כשדאי) קדם מלכא ואמרין--לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי 027 DAN 002 011 ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין--די מדרהון עם בשרא לא איתוהי 027 DAN 002 012 כל קבל דנה--מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל 027 DAN 002 013 ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה 027 DAN 002 014 באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא--די נפק לקטלה לחכימי בבל 027 DAN 002 015 ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל 027 DAN 002 016 ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא 027 DAN 002 017 אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע 027 DAN 002 018 ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה--די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל 027 DAN 002 019 אדין לדניאל בחזוא די ליליא--רזא גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא 027 DAN 002 020 ענה דניאל ואמר--להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא 027 DAN 002 021 והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה 027 DAN 002 022 הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא (ונהורא) עמה שרא 027 DAN 002 023 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא 027 DAN 002 024 כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד--העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא 027 DAN 002 025 אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע 027 DAN 002 026 ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך (האיתך) כהל להודעתני חלמא די חזית--ופשרה 027 DAN 002 027 ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזא די מלכא שאל--לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא 027 DAN 002 028 ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא 027 DAN 002 029 אנתה (אנת) מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא 027 DAN 002 030 ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע 027 DAN 002 031 אנתה (אנת) מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא--צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל 027 DAN 002 032 הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש 027 DAN 002 033 שקוהי די פרזל רגלוהי--מנהון (מנהן) די פרזל ומנהון (ומנהן) די חסף 027 DAN 002 034 חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון 027 DAN 002 035 באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב--ומלאת כל ארעא 027 DAN 002 036 דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא 027 DAN 002 037 אנתה (אנת) מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך 027 DAN 002 038 ובכל די דארין (דירין) בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה (אנת) הוא ראשה די דהבא 027 DAN 002 039 ובתרך תקום מלכו אחרי--ארעא (ארע) מנך ומלכו תליתיא (תליתאה) אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא 027 DAN 002 040 ומלכו רביעיה (רביעאה) תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלן תדק ותרע 027 DAN 002 041 ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון (מנהן) חסף די פחר ומנהון (ומנהן) פרזל--מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא 027 DAN 002 042 ואצבעת רגליא מנהון (מנהן) פרזל ומנהון (ומנהן) חסף--מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוא תבירה 027 DAN 002 043 די (ודי) חזית פרזלא מערב בחסף טינא--מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא 027 DAN 002 044 וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא 027 DAN 002 045 כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא--אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה 027 DAN 002 046 באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה 027 DAN 002 047 ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין--וגלה רזין די יכלת למגלא רזא דנה 027 DAN 002 048 אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין--על כל חכימי בבל 027 DAN 002 049 ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא 027 DAN 003 001 נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל 027 DAN 003 002 ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא--למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא 027 DAN 003 003 באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין (וקימין) לקבל צלמא די הקים נבכדנצר 027 DAN 003 004 וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא 027 DAN 003 005 בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין סומפניא וכל זני זמרא--תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא 027 DAN 003 006 ומן די לא יפל ויסגד--בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא 027 DAN 003 007 כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנטרין וכל זני זמרא--נפלין כל עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא 027 DAN 003 008 כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא 027 DAN 003 009 ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי 027 DAN 003 010 אנתה (אנת) מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין וסיפניה (וסופניה) וכל זני זמרא--יפל ויסגד לצלם דהבא 027 DAN 003 011 ומן די לא יפל ויסגד--יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא 027 DAN 003 012 איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו--גבריא אלך לא שמו עליך (עלך) מלכא טעם לאלהיך (לאלהך) לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין 027 DAN 003 013 באדין נבוכדנצר ברגז וחמא אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא 027 DAN 003 014 ענה נבוכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין 027 DAN 003 015 כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרס) שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתא תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי 027 DAN 003 016 ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר--לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך 027 DAN 003 017 הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין--יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב 027 DAN 003 018 והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך (לאלהך) לא איתינא (איתנא) פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד 027 DAN 003 019 באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו (אשתני) על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה 027 DAN 003 020 ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו--למרמא לאתון נורא יקדתא 027 DAN 003 021 באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון (פטשיהון) וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא 027 DAN 003 022 כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירה גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא 027 DAN 003 023 וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו--נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין 027 DAN 003 024 אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתה רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא 027 DAN 003 025 ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגו נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא (רביעאה) דמה לבר אלהין 027 DAN 003 026 באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא (עלאה) פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו--מן גוא נורא 027 DAN 003 027 ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא--חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון 027 DAN 003 028 ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון (גשמהון) די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון 027 DAN 003 029 ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה (שלו) על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה 027 DAN 003 030 באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו--במדינת בבל 027 DAN 004 001 נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין (דירין) בכל ארעא--שלמכון ישגא 027 DAN 004 002 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא (עלאה)--שפר קדמי להחויה 027 DAN 004 003 אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר 027 DAN 004 004 אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי 027 DAN 004 005 חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני 027 DAN 004 006 ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די פשר חלמא יהודענני 027 DAN 004 007 באדין עללין (עלין) חרטמיא אשפיא כשדיא (כשדאי) וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא מהודעין לי 027 DAN 004 008 ועד אחרין על קדמי דניאל די שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת 027 DAN 004 009 בלטשאצר רב חרטמיא--די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך חזוי חלמי די חזית ופשרה אמר 027 DAN 004 010 וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית--ואלו אילן בגו ארעא ורומה שגיא 027 DAN 004 011 רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא 027 DAN 004 012 עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון (ידורן) צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא 027 DAN 004 013 חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת 027 DAN 004 014 קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי 027 DAN 004 015 ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא 027 DAN 004 016 לבבה מן אנושא (אנשא) ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי 027 DAN 004 017 בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא (עלאה) במלכות אנושא (אנשא) ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה (עלה) 027 DAN 004 018 דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה (ואנת) בלטשאצר פשרא אמר כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא להודעותני ואנתה (ואנת) כהל די רוח אלהין קדישין בך 027 DAN 004 019 אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך (לשנאך) ופשרה לעריך (לערך) 027 DAN 004 020 אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא 027 DAN 004 021 ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא 027 DAN 004 022 אנתה (אנת) הוא מלכא די רבית (רבת) ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא 027 DAN 004 023 ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי 027 DAN 004 024 דנה פשרא מלכא וגזרת עליא (עלאה) היא די מטת על מראי מלכא 027 DAN 004 025 ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך) עד די תנדע די שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה 027 DAN 004 026 ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימא--מן די תנדע די שלטן שמיא 027 DAN 004 027 להן מלכא מלכי ישפר עליך (עלך) וחטיך (וחטאך) בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוה ארכה לשלותך 027 DAN 004 028 כלא מטא על נבוכדנצר מלכא 027 DAN 004 029 לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה 027 DAN 004 030 ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי 027 DAN 004 031 עוד מלתא בפם מלכא--קל מן שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותא עדת מנך 027 DAN 004 032 ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך (עלך) עד די תנדע די שליט עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה 027 DAN 004 033 בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע--עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין 027 DAN 004 034 ולקצת יומיא אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא (ולעלאה) ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר 027 DAN 004 035 וכל דארי (דירי) ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי (ודירי) ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת 027 DAN 004 036 בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזיוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי 027 DAN 004 037 כען אנה נבכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה 027 DAN 005 001 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה 027 DAN 005 002 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה 027 DAN 005 003 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה 027 DAN 005 004 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא--אעא ואבנא 027 DAN 005 005 בה שעתה נפקו (נפקה) אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידא די כתבה 027 DAN 005 006 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן 027 DAN 005 007 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא (כשדאי) וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמנוכא (והמניכא) די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט 027 DAN 005 008 אדין עללין (עלין) כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא (ופשרה) להודעה למלכא 027 DAN 005 009 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין 027 DAN 005 010 מלכתא--לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת (עלת) ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי--אל יבהלוך רעיונך וזיויך (וזיוך) אל ישתנו 027 DAN 005 011 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך--רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא 027 DAN 005 012 כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה 027 DAN 005 013 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה (אנת) הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד 027 DAN 005 014 ושמעת עליך (עלך) די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך 027 DAN 005 015 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה 027 DAN 005 016 ואנה שמעת עליך (עלך) די תוכל (תכול) פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל (תכול) כתבא למקרא ופשרה להודעותני--ארגונא תלבש והמונכא (והמניכא) די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט 027 DAN 005 017 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה 027 DAN 005 018 אנתה (אנת) מלכא אלהא עליא (עלאה) מלכותא ורבותא ויקרא והדרא יהב לנבכדנצר אבוך 027 DAN 005 019 ומן רבותא די יהב לה--כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין (זיעין) ודחלין מן קדמוהי די הוא צבא הוה קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוא צבא הוא משפל 027 DAN 005 020 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה 027 DAN 005 021 ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי (שויו) ועם ערדיא מדרה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא (עלאה) במלכות אנשא ולמן די יצבא יהקים עליה (עלה) 027 DAN 005 022 ואנתה (ואנת) ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת 027 DAN 005 023 ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך (קדמך) ואנתה (ואנת) ורברבניך (ורברבנך) שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה--לא הדרת 027 DAN 005 024 באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים 027 DAN 005 025 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין 027 DAN 005 026 דנה פשר מלתא מנא--מנה אלהא מלכותך והשלמה 027 DAN 005 027 תקל--תקילת במאזניא והשתכחת חסיר 027 DAN 005 028 פרס--פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס 027 DAN 005 029 באדין אמר בלשאצר והלבשו לדניאל ארגונא והמנוכא (והמניכא) די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא 027 DAN 005 030 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא (כשדאה) 027 DAN 005 031 ודריוש מדיא (מדאה) קבל מלכותא--כבר שנין שתין ותרתין 027 DAN 006 001 שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין--די להון בכל מלכותא 027 DAN 006 002 ועלא מנהון סרכין תלתה די דניאל חד מנהון די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק 027 DAN 006 003 אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא 027 DAN 006 004 אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל--מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי 027 DAN 006 005 אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנא עלוהי בדת אלהה 027 DAN 006 006 אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי 027 DAN 006 007 אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל די יבעא בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא--יתרמא לגב אריותא 027 DAN 006 008 כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא 027 DAN 006 009 כל קבל דנה--מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא 027 DAN 006 010 ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה 027 DAN 006 011 אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל--בעה ומתחנן קדם אלהה 027 DAN 006 012 באדין קרבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא--הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעא מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס--די לא תעדא 027 DAN 006 013 באדין ענו ואמרין קדם מלכא--די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך (עלך) מלכא טעם ועל אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה 027 DAN 006 014 אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה 027 DAN 006 015 באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשניה 027 DAN 006 016 באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא הוא ישיזבנך 027 DAN 006 017 והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל 027 DAN 006 018 אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי 027 DAN 006 019 באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה--לגבא די אריותא אזל 027 DAN 006 020 וכמקרבה לגבא--לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא--אלהך די אנתה (אנת) פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא 027 DAN 006 021 אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי 027 DAN 006 022 אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא--ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך (קדמך) מלכא חבולה לא עבדת 027 DAN 006 023 באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה--די הימן באלהה 027 DAN 006 024 ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו 027 DAN 006 025 באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין (דירין) בכל ארעא--שלמכון ישגא 027 DAN 006 026 מן קדמי שים טעם--די בכל שלטן מלכותי להון זאעין (זיעין) ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא 027 DAN 006 027 משיזב ומצל--ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזב לדניאל מן יד אריותא 027 DAN 006 028 ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא (פרסאה) 027 DAN 007 001 בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר 027 DAN 007 002 ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא 027 DAN 007 003 וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא 027 DAN 007 004 קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה (גפה) ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה 027 DAN 007 005 וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה (שנה) וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא 027 DAN 007 006 באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על גביה (גבה) וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה 027 DAN 007 007 באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה (רביעאה) דחילה ואימתני ותקיפא יתירה ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה (ברגלה) רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה (קדמה) וקרנין עשר לה 027 DAN 007 008 משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון (ביניהן) ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרו (אתעקרה) מן קדמיה (קדמה) ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן 027 DAN 007 009 חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק 027 DAN 007 010 נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים (אלפין) ישמשונה ורבו רבון (רבבן) קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו 027 DAN 007 011 חזה הוית--באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא 027 DAN 007 012 ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן 027 DAN 007 013 חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי 027 DAN 007 014 ולה יהב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל 027 DAN 007 015 אתכרית רוחי אנה דניאל בגו נדנה וחזוי ראשי יבהלנני 027 DAN 007 016 קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני 027 DAN 007 017 אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע--ארבעה מלכין יקומון מן ארעא 027 DAN 007 018 ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא 027 DAN 007 019 אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון (כלהן) דחילה יתירה שניה (שנה) די פרזל וטפריה (וטפרה) די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה (ברגלה) רפסה 027 DAN 007 020 ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו (ונפלה) מן קדמיה (קדמה) תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה 027 DAN 007 021 חזה הוית--וקרנא דכן עבדא קרב עם קדישין ויכלה להן 027 DAN 007 022 עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין 027 DAN 007 023 כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיה (רביעאה) תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה 027 DAN 007 024 וקרניא עשר--מנה מלכותא עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהן והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל 027 DAN 007 025 ומלין לצד עליא (עלאה) ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן 027 DAN 007 026 ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא 027 DAN 007 027 ומלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון 027 DAN 007 028 עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת 027 DAN 008 001 בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך--חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה 027 DAN 008 002 ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי 027 DAN 008 003 ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה 027 DAN 008 004 ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל 027 DAN 008 005 ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר--קרן חזות בין עיניו 027 DAN 008 006 ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו 027 DAN 008 007 וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו 027 DAN 008 008 וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדלה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים 027 DAN 008 009 ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי 027 DAN 008 010 ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם 027 DAN 008 011 ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים (הורם) התמיד והשלך מכון מקדשו 027 DAN 008 012 וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה 027 DAN 008 013 ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם--תת וקדש וצבא מרמס 027 DAN 008 014 ויאמר אלי--עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש 027 DAN 008 015 ויהי בראתי אני דניאל--את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר 027 DAN 008 016 ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה 027 DAN 008 017 ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון 027 DAN 008 018 ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי--ויעמידני על עמדי 027 DAN 008 019 ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ 027 DAN 008 020 האיל אשר ראית בעל הקרנים--מלכי מדי ופרס 027 DAN 008 021 והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון 027 DAN 008 022 והנשברת--ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו 027 DAN 008 023 ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים--יעמד מלך עז פנים ומבין חידות 027 DAN 008 024 ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים 027 DAN 008 025 ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר 027 DAN 008 026 ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים 027 DAN 008 027 ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין 027 DAN 009 001 בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש--מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים 027 DAN 009 002 בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה 027 DAN 009 003 ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים--בצום ושק ואפר 027 DAN 009 004 ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו 027 DAN 009 005 חטאנו ועוינו והרשענו (הרשענו) ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך 027 DAN 009 006 ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו--ואל כל עם הארץ 027 DAN 009 007 לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה ולישבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך 027 DAN 009 008 יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך 027 DAN 009 009 לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו 027 DAN 009 010 ולא שמענו בקול יהוה אלהינו--ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים 027 DAN 009 011 וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים--כי חטאנו לו 027 DAN 009 012 ויקם את דבריו (דברו) אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו--להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם 027 DAN 009 013 כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך 027 DAN 009 014 וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו 027 DAN 009 015 ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו 027 DAN 009 016 אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו 027 DAN 009 017 ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם--למען אדני 027 DAN 009 018 הטה אלהי אזנך ושמע--פקחה (פקח) עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך--כי על רחמיך הרבים 027 DAN 009 019 אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי--כי שמך נקרא על עירך ועל עמך 027 DAN 009 020 ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי--על הר קדש אלהי 027 DAN 009 021 ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב 027 DAN 009 022 ויבן וידבר עמי ויאמר--דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה 027 DAN 009 023 בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד--כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה 027 DAN 009 024 שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם (ולהתם) חטאות (חטאת) ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים 027 DAN 009 025 ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד--שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים 027 DAN 009 026 ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות 027 DAN 009 027 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם 027 DAN 010 001 בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה 027 DAN 010 002 בימים ההם--אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים 027 DAN 010 003 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי--וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים 027 DAN 010 004 וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול--הוא חדקל 027 DAN 010 005 ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז 027 DAN 010 006 וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון 027 DAN 010 007 וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא 027 DAN 010 008 ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח 027 DAN 010 009 ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה 027 DAN 010 010 והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי 027 DAN 010 011 ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך--כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד 027 DAN 010 012 ויאמר אלי אל תירא דניאל--כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך 027 DAN 010 013 ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס 027 DAN 010 014 ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים 027 DAN 010 015 ובדברו עמי כדברים האלה--נתתי פני ארצה ונאלמתי 027 DAN 010 016 והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח 027 DAN 010 017 והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי 027 DAN 010 018 ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני 027 DAN 010 019 ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך--חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני 027 DAN 010 020 ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא 027 DAN 010 021 אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם 027 DAN 011 001 ואני בשנת אחת לדריוש המדי--עמדי למחזיק ולמעוז לו 027 DAN 011 002 ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון 027 DAN 011 003 ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו 027 DAN 011 004 וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל--כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה 027 DAN 011 005 ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו 027 DAN 011 006 ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים 027 DAN 011 007 ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק 027 DAN 011 008 וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי--יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון 027 DAN 011 009 ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו 027 DAN 011 010 ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו (ויתגרה) עד מעזה 027 DAN 011 011 ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו 027 DAN 011 012 ונשא ההמון ירום (ורם) לבבו והפיל רבאות ולא יעוז 027 DAN 011 013 ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב 027 DAN 011 014 ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון--ונכשלו 027 DAN 011 015 ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד 027 DAN 011 016 ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו 027 DAN 011 017 וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו--ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה 027 DAN 011 018 וישב (וישם) פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו 027 DAN 011 019 וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא 027 DAN 011 020 ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה 027 DAN 011 021 ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות 027 DAN 011 022 וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית 027 DAN 011 023 ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי 027 DAN 011 024 בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת 027 DAN 011 025 ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות 027 DAN 011 026 ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים 027 DAN 011 027 ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד 027 DAN 011 028 וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו 027 DAN 011 029 למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרונה 027 DAN 011 030 ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש 027 DAN 011 031 וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משמם 027 DAN 011 032 ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו 027 DAN 011 033 ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה--ימים 027 DAN 011 034 ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות 027 DAN 011 035 ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן--עד עת קץ כי עוד למועד 027 DAN 011 036 ועשה כרצנו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה 027 DAN 011 037 ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל 027 DAN 011 038 ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה--ובחמדות 027 DAN 011 039 ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר (יכיר) ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר 027 DAN 011 040 ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר 027 DAN 011 041 ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו--אדום ומואב וראשית בני עמון 027 DAN 011 042 וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה 027 DAN 011 043 ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים--ולבים וכשים במצעדיו 027 DAN 011 044 ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים 027 DAN 011 045 ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו 027 DAN 012 001 ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר 027 DAN 012 002 ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם 027 DAN 012 003 והמשכלים--יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד 027 DAN 012 004 ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר--עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת 027 DAN 012 005 וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר 027 DAN 012 006 ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות 027 DAN 012 007 ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש--תכלינה כל אלה 027 DAN 012 008 ואני שמעתי ולא אבין ואמרה--אדני מה אחרית אלה 027 DAN 012 009 ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ 027 DAN 012 010 יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו 027 DAN 012 011 ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם--ימים אלף מאתים ותשעים 027 DAN 012 012 אשרי המחכה ויגיע לימים--אלף שלש מאות שלשים וחמשה 027 DAN 012 013 ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין # # BOOK 028 HOS Hosea הושע 028 HOS 001 001 דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל 028 HOS 001 002 תחלת דבר יהוה בהושע ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים--כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה 028 HOS 001 003 וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן 028 HOS 001 004 ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל 028 HOS 001 005 והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל 028 HOS 001 006 ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל--כי נשא אשא להם 028 HOS 001 007 ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים 028 HOS 001 008 ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן 028 HOS 001 009 ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם 028 HOS 001 010 והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי 028 HOS 001 011 ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל 028 HOS 002 001 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה 028 HOS 002 002 ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה 028 HOS 002 003 פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא 028 HOS 002 004 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה 028 HOS 002 005 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי 028 HOS 002 006 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא 028 HOS 002 007 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה 028 HOS 002 008 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל 028 HOS 002 009 לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה 028 HOS 002 010 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי 028 HOS 002 011 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה 028 HOS 002 012 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה 028 HOS 002 013 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה 028 HOS 002 014 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה 028 HOS 002 015 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים 028 HOS 002 016 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי 028 HOS 002 017 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם 028 HOS 002 018 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח 028 HOS 002 019 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים 028 HOS 002 020 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה 028 HOS 002 021 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ 028 HOS 002 022 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל 028 HOS 002 023 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי 028 HOS 003 001 ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים 028 HOS 003 002 ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים 028 HOS 003 003 ואמר אליה ימים רבים תשבי לי--לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך 028 HOS 003 004 כי ימים רבים ישבו בני ישראל--אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים 028 HOS 003 005 אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים 028 HOS 004 001 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ 028 HOS 004 002 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו 028 HOS 004 003 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו 028 HOS 004 004 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן 028 HOS 004 005 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך 028 HOS 004 006 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני 028 HOS 004 007 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר 028 HOS 004 008 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו 028 HOS 004 009 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו 028 HOS 004 010 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר 028 HOS 004 011 זנות ויין ותירוש יקח לב 028 HOS 004 012 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם 028 HOS 004 013 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה 028 HOS 004 014 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט 028 HOS 004 015 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה 028 HOS 004 016 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב 028 HOS 004 017 חבור עצבים אפרים הנח לו 028 HOS 004 018 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה 028 HOS 004 019 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם 028 HOS 005 001 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור 028 HOS 005 002 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם 028 HOS 005 003 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל 028 HOS 005 004 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו 028 HOS 005 005 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם 028 HOS 005 006 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם 028 HOS 005 007 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם 028 HOS 005 008 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין 028 HOS 005 009 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה 028 HOS 005 010 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי 028 HOS 005 011 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו 028 HOS 005 012 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה 028 HOS 005 013 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור 028 HOS 005 014 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל 028 HOS 005 015 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני 028 HOS 006 001 לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו 028 HOS 006 002 יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו 028 HOS 006 003 ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ 028 HOS 006 004 מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך 028 HOS 006 005 על כן חצבתי בנביאים--הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא 028 HOS 006 006 כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות 028 HOS 006 007 והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי 028 HOS 006 008 גלעד קרית פעלי און--עקבה מדם 028 HOS 006 009 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו 028 HOS 006 010 בבית ישראל ראיתי שעריריה (שערוריה) שם זנות לאפרים נטמא ישראל 028 HOS 006 011 גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי 028 HOS 007 001 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ 028 HOS 007 002 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו 028 HOS 007 003 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים 028 HOS 007 004 כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו 028 HOS 007 005 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים 028 HOS 007 006 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה 028 HOS 007 007 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי 028 HOS 007 008 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה 028 HOS 007 009 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע 028 HOS 007 010 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת 028 HOS 007 011 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו 028 HOS 007 012 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם 028 HOS 007 013 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים 028 HOS 007 014 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי 028 HOS 007 015 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע 028 HOS 007 016 ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים 028 HOS 008 001 אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו 028 HOS 008 002 לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל 028 HOS 008 003 זנח ישראל טוב אויב ירדפו 028 HOS 008 004 הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת 028 HOS 008 005 זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין 028 HOS 008 006 כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון 028 HOS 008 007 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו 028 HOS 008 008 נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו 028 HOS 008 009 כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים 028 HOS 008 010 גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים 028 HOS 008 011 כי הרבה אפרים מזבחות לחטא היו לו מזבחות לחטא 028 HOS 008 012 אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי כמו זר נחשבו 028 HOS 008 013 זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו 028 HOS 008 014 וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה 028 HOS 009 001 אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן 028 HOS 009 002 גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה 028 HOS 009 003 לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו 028 HOS 009 004 לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה 028 HOS 009 005 מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה 028 HOS 009 006 כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם 028 HOS 009 007 באו ימי הפקדה באו ימי השלם--ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח--על רב עונך ורבה משטמה 028 HOS 009 008 צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו--משטמה בבית אלהיו 028 HOS 009 009 העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם 028 HOS 009 010 כענבים במדבר מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם 028 HOS 009 011 אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון 028 HOS 009 012 כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם 028 HOS 009 013 אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו 028 HOS 009 014 תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים 028 HOS 009 015 כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים 028 HOS 009 016 הכה אפרים--שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם 028 HOS 009 017 ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים 028 HOS 010 001 גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות--כטוב לארצו היטיבו מצבות 028 HOS 010 002 חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם 028 HOS 010 003 כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו 028 HOS 010 004 דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי 028 HOS 010 005 לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו--על כבודו כי גלה ממנו 028 HOS 010 006 גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו 028 HOS 010 007 נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים 028 HOS 010 008 ונשמדו במות און חטאת ישראל--קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו 028 HOS 010 009 מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה 028 HOS 010 010 באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם (עונותם) 028 HOS 010 011 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב 028 HOS 010 012 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם 028 HOS 010 013 חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש--כי בטחת בדרכך ברב גבוריך 028 HOS 010 014 וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה 028 HOS 010 015 ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל 028 HOS 011 001 כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני 028 HOS 011 002 קראו להם כן הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון 028 HOS 011 003 ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים 028 HOS 011 004 בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל 028 HOS 011 005 לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב 028 HOS 011 006 וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה--ממעצותיהם 028 HOS 011 007 ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו--יחד לא ירומם 028 HOS 011 008 איך אתנך אפרים אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי 028 HOS 011 009 לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש--בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר 028 HOS 011 010 אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים 028 HOS 011 011 יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה 028 HOS 011 012 סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן 028 HOS 012 001 אפרים רעה רוח ורדף קדים--כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל 028 HOS 012 002 וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו 028 HOS 012 003 בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים 028 HOS 012 004 וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו 028 HOS 012 005 ויהוה אלהי הצבאות--יהוה זכרו 028 HOS 012 006 ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד 028 HOS 012 007 כנען בידו מאזני מרמה--לעשק אהב 028 HOS 012 008 ויאמר אפרים--אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא 028 HOS 012 009 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד 028 HOS 012 010 ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה 028 HOS 012 011 אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי 028 HOS 012 012 ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר 028 HOS 012 013 ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר 028 HOS 012 014 הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו 028 HOS 013 001 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת 028 HOS 013 002 ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון 028 HOS 013 003 לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה 028 HOS 013 004 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי 028 HOS 013 005 אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות 028 HOS 013 006 כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני 028 HOS 013 007 ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור 028 HOS 013 008 אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם 028 HOS 013 009 שחתך ישראל כי בי בעזרך 028 HOS 013 010 אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים 028 HOS 013 011 אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי 028 HOS 013 012 צרור עון אפרים צפונה חטאתו 028 HOS 013 013 חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים 028 HOS 013 014 מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני (Sheol h7585) 028 HOS 013 015 כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה 028 HOS 013 016 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו 028 HOS 014 001 שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך 028 HOS 014 002 קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו 028 HOS 014 003 אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום 028 HOS 014 004 ארפא משובתם--אהבם נדבה כי שב אפי ממנו 028 HOS 014 005 אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון 028 HOS 014 006 ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון 028 HOS 014 007 ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון 028 HOS 014 008 אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא 028 HOS 014 009 מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם # # BOOK 029 JOE Joel יואל 029 JOE 001 001 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל 029 JOE 001 002 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם 029 JOE 001 003 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר 029 JOE 001 004 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל 029 JOE 001 005 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם 029 JOE 001 006 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו 029 JOE 001 007 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה 029 JOE 001 008 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה 029 JOE 001 009 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה 029 JOE 001 010 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר 029 JOE 001 011 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה 029 JOE 001 012 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם 029 JOE 001 013 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך 029 JOE 001 014 קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה 029 JOE 001 015 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא 029 JOE 001 016 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל 029 JOE 001 017 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן 029 JOE 001 018 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו 029 JOE 001 019 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה 029 JOE 001 020 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר 029 JOE 002 001 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי--ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב 029 JOE 002 002 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום--כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור 029 JOE 002 003 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו 029 JOE 002 004 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון 029 JOE 002 005 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה 029 JOE 002 006 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור 029 JOE 002 007 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם 029 JOE 002 008 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו 029 JOE 002 009 בעיר ישקו בחומה ירצון--בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב 029 JOE 002 010 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם 029 JOE 002 011 ויהוה נתן קולו לפני חילו--כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו 029 JOE 002 012 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד 029 JOE 002 013 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא--ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה 029 JOE 002 014 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה--מנחה ונסך ליהוה אלהיכם 029 JOE 002 015 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה 029 JOE 002 016 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים--אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה 029 JOE 002 017 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים--למה יאמרו בעמים איה אלהיהם 029 JOE 002 018 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו 029 JOE 002 019 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים 029 JOE 002 020 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה--את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו--כי הגדיל לעשות 029 JOE 002 021 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות 029 JOE 002 022 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם 029 JOE 002 023 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש--בראשון 029 JOE 002 024 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר 029 JOE 002 025 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם 029 JOE 002 026 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם 029 JOE 002 027 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם 029 JOE 002 028 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון--בחוריכם חזינות יראו 029 JOE 002 029 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי 029 JOE 002 030 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן 029 JOE 002 031 השמש יהפך לחשך והירח לדם--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא 029 JOE 002 032 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה--ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא 029 JOE 003 001 כי הנה בימים ההמה--ובעת ההיא אשר אשוב (אשיב) את שבות יהודה וירושלם 029 JOE 003 002 וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו 029 JOE 003 003 ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו 029 JOE 003 004 וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם 029 JOE 003 005 אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם 029 JOE 003 006 ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם 029 JOE 003 007 הנני מעירם--מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם 029 JOE 003 008 ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר 029 JOE 003 009 קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים--יגשו יעלו כל אנשי המלחמה 029 JOE 003 010 כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני 029 JOE 003 011 עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך 029 JOE 003 012 יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים--מסביב 029 JOE 003 013 שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת--השיקו היקבים כי רבה רעתם 029 JOE 003 014 המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ 029 JOE 003 015 שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם 029 JOE 003 016 ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל 029 JOE 003 017 וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד 029 JOE 003 018 והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים 029 JOE 003 019 מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם 029 JOE 003 020 ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור 029 JOE 003 021 ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון # # BOOK 030 AMO Amos עמוס 030 AMO 001 001 דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל--שנתים לפני הרעש 030 AMO 001 002 ויאמר--יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל 030 AMO 001 003 כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד 030 AMO 001 004 ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד 030 AMO 001 005 ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה 030 AMO 001 006 כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום 030 AMO 001 007 ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה 030 AMO 001 008 והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים--אמר אדני יהוה 030 AMO 001 009 כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים 030 AMO 001 010 ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה 030 AMO 001 011 כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח 030 AMO 001 012 ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה 030 AMO 001 013 כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם 030 AMO 001 014 והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה 030 AMO 001 015 והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה 030 AMO 002 001 כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד 030 AMO 002 002 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר 030 AMO 002 003 והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה 030 AMO 002 004 כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם 030 AMO 002 005 ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם 030 AMO 002 006 כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים 030 AMO 002 007 השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי 030 AMO 002 008 ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם 030 AMO 002 009 ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת 030 AMO 002 010 ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי 030 AMO 002 011 ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה 030 AMO 002 012 ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו 030 AMO 002 013 הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר 030 AMO 002 014 ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו 030 AMO 002 015 ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו 030 AMO 002 016 ואמיץ לבו בגבורים--ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה 030 AMO 003 001 שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם--בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר 030 AMO 003 002 רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם 030 AMO 003 003 הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו 030 AMO 003 004 הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד 030 AMO 003 005 התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד 030 AMO 003 006 אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה 030 AMO 003 007 כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים 030 AMO 003 008 אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא 030 AMO 003 009 השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה 030 AMO 003 010 ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם 030 AMO 003 011 לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והוריד ממך עזך ונבזו ארמנותיך 030 AMO 003 012 כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן--כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש 030 AMO 003 013 שמעו והעידו בבית יעקב--נאם אדני יהוה אלהי הצבאות 030 AMO 003 014 כי ביום פקדי פשעי ישראל--עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ 030 AMO 003 015 והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים--נאם יהוה 030 AMO 004 001 שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה 030 AMO 004 002 נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה 030 AMO 004 003 ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה 030 AMO 004 004 באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם 030 AMO 004 005 וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה 030 AMO 004 006 וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה 030 AMO 004 007 וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש 030 AMO 004 008 ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים--ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה 030 AMO 004 009 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה 030 AMO 004 010 שלחתי בכם דבר בדרך מצרים--הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה 030 AMO 004 011 הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה 030 AMO 004 012 לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל 030 AMO 004 013 כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ--יהוה אלהי צבאות שמו 030 AMO 005 001 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה--בית ישראל 030 AMO 005 002 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה 030 AMO 005 003 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל 030 AMO 005 004 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו 030 AMO 005 005 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון 030 AMO 005 006 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל 030 AMO 005 007 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו 030 AMO 005 008 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו 030 AMO 005 009 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא 030 AMO 005 010 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו 030 AMO 005 011 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם 030 AMO 005 012 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו 030 AMO 005 013 לכן המשכיל בעת ההיא--ידם כי עת רעה היא 030 AMO 005 014 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם--כאשר אמרתם 030 AMO 005 015 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות--שארית יוסף 030 AMO 005 016 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי 030 AMO 005 017 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה 030 AMO 005 018 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור 030 AMO 005 019 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית--וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש 030 AMO 005 020 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו 030 AMO 005 021 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם 030 AMO 005 022 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט 030 AMO 005 023 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע 030 AMO 005 024 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן 030 AMO 005 025 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה--בית ישראל 030 AMO 005 026 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם--כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם 030 AMO 005 027 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו 030 AMO 006 001 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל 030 AMO 006 002 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם 030 AMO 006 003 המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס 030 AMO 006 004 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק 030 AMO 006 005 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר 030 AMO 006 006 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף 030 AMO 006 007 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים 030 AMO 006 008 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה 030 AMO 006 009 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו 030 AMO 006 010 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה 030 AMO 006 011 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים 030 AMO 006 012 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה 030 AMO 006 013 השמחים ללא דבר האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים 030 AMO 006 014 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה 030 AMO 007 001 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש--אחר גזי המלך 030 AMO 007 002 והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא 030 AMO 007 003 נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה 030 AMO 007 004 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק 030 AMO 007 005 ואמר אדני יהוה חדל נא--מי יקום יעקב כי קטן הוא 030 AMO 007 006 נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה 030 AMO 007 007 כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך 030 AMO 007 008 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו 030 AMO 007 009 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב 030 AMO 007 010 וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל--לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו 030 AMO 007 011 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל--גלה יגלה מעל אדמתו 030 AMO 007 012 ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא 030 AMO 007 013 ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא 030 AMO 007 014 ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים 030 AMO 007 015 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל 030 AMO 007 016 ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק 030 AMO 007 017 לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו 030 AMO 008 001 כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ 030 AMO 008 002 ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו 030 AMO 008 003 והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס 030 AMO 008 004 שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ 030 AMO 008 005 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה 030 AMO 008 006 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר 030 AMO 008 007 נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם 030 AMO 008 008 העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים 030 AMO 008 009 והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור 030 AMO 008 010 והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר 030 AMO 008 011 הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה 030 AMO 008 012 ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו 030 AMO 008 013 ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא 030 AMO 008 014 הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד 030 AMO 009 001 ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט 030 AMO 009 002 אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים--משם אורידם (Sheol h7585) 030 AMO 009 003 ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים--משם אצוה את הנחש ונשכם 030 AMO 009 004 ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה 030 AMO 009 005 ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים 030 AMO 009 006 הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו 030 AMO 009 007 הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר 030 AMO 009 008 הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב--נאם יהוה 030 AMO 009 009 כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ 030 AMO 009 010 בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו--הרעה 030 AMO 009 011 ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם 030 AMO 009 012 למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת 030 AMO 009 013 הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה 030 AMO 009 014 ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם 030 AMO 009 015 ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר יהוה אלהיך # # BOOK 031 OBA Obadiah עבדיה 031 OBA 001 001 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח--קומו ונקומה עליה למלחמה 031 OBA 001 002 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד 031 OBA 001 003 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ 031 OBA 001 004 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך--משם אורידך נאם יהוה 031 OBA 001 005 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה--איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות 031 OBA 001 006 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו 031 OBA 001 007 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך--אין תבונה בו 031 OBA 001 008 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו 031 OBA 001 009 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל 031 OBA 001 010 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם 031 OBA 001 011 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל--גם אתה כאחד מהם 031 OBA 001 012 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה 031 OBA 001 013 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו 031 OBA 001 014 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה 031 OBA 001 015 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך 031 OBA 001 016 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו 031 OBA 001 017 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם 031 OBA 001 018 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר 031 OBA 001 019 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד 031 OBA 001 020 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד--ירשו את ערי הנגב 031 OBA 001 021 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה # # BOOK 032 JON Jonah יונה 032 JON 001 001 ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר 032 JON 001 002 קום לך אל נינוה העיר הגדולה--וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני 032 JON 001 003 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה 032 JON 001 004 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר 032 JON 001 005 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם 032 JON 001 006 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך--אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד 032 JON 001 007 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה 032 JON 001 008 ויאמרו אליו--הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא--מה ארצך ואי מזה עם אתה 032 JON 001 009 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה 032 JON 001 010 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח--כי הגיד להם 032 JON 001 011 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער 032 JON 001 012 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם 032 JON 001 013 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה--ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם 032 JON 001 014 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית 032 JON 001 015 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו 032 JON 001 016 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים 032 JON 001 017 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות 032 JON 002 001 ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה 032 JON 002 002 ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי (Sheol h7585) 032 JON 002 003 ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו 032 JON 002 004 ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך 032 JON 002 005 אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי 032 JON 002 006 לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי 032 JON 002 007 בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך 032 JON 002 008 משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו 032 JON 002 009 ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה 032 JON 002 010 ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה 032 JON 003 001 ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר 032 JON 003 002 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך 032 JON 003 003 ויקם יונה וילך אל נינוה--כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים--מהלך שלשת ימים 032 JON 003 004 ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת 032 JON 003 005 ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם 032 JON 003 006 ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר 032 JON 003 007 ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה--אל ירעו ומים אל ישתו 032 JON 003 008 ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם 032 JON 003 009 מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד 032 JON 003 010 וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם--ולא עשה 032 JON 004 001 וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו 032 JON 004 002 ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי--על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה 032 JON 004 003 ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי 032 JON 004 004 ויאמר יהוה ההיטב חרה לך 032 JON 004 005 ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר 032 JON 004 006 וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה 032 JON 004 007 וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש 032 JON 004 008 ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי 032 JON 004 009 ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות 032 JON 004 010 ויאמר יהוה--אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד 032 JON 004 011 ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה--אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה # # BOOK 033 MIC Micah מיכה 033 MIC 001 001 דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--אשר חזה על שמרון וירושלם 033 MIC 001 002 שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו 033 MIC 001 003 כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי (במתי) ארץ 033 MIC 001 004 ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד 033 MIC 001 005 בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם 033 MIC 001 006 ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה 033 MIC 001 007 וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו 033 MIC 001 008 על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל (שולל) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה 033 MIC 001 009 כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה--נגע עד שער עמי עד ירושלם 033 MIC 001 010 בגת אל תגידו--בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי (התפלשי) 033 MIC 001 011 עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן--מספד בית האצל יקח מכם עמדתו 033 MIC 001 012 כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם 033 MIC 001 013 רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל 033 MIC 001 014 לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל 033 MIC 001 015 עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל 033 MIC 001 016 קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך 033 MIC 002 001 הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם 033 MIC 002 002 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו 033 MIC 002 003 לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה--כי עת רעה היא 033 MIC 002 004 ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו--חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק 033 MIC 002 005 לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה 033 MIC 002 006 אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות 033 MIC 002 007 האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה--אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הלך 033 MIC 002 008 ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה 033 MIC 002 009 נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם 033 MIC 002 010 קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ 033 MIC 002 011 לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה 033 MIC 002 012 אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל--יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם 033 MIC 002 013 עלה הפרץ לפניהם--פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם 033 MIC 003 001 ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט 033 MIC 003 002 שנאי טוב ואהבי רעה (רע) גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם 033 MIC 003 003 ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת 033 MIC 003 004 אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם 033 MIC 003 005 כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי--הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה 033 MIC 003 006 לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום 033 MIC 003 007 ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים 033 MIC 003 008 ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה--להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו 033 MIC 003 009 שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל--המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו 033 MIC 003 010 בנה ציון בדמים וירושלם בעולה 033 MIC 003 011 ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה 033 MIC 003 012 לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער 033 MIC 004 001 והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים 033 MIC 004 002 והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם 033 MIC 004 003 ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות--לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה 033 MIC 004 004 וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר 033 MIC 004 005 כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו--לעולם ועד 033 MIC 004 006 ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי 033 MIC 004 007 ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם 033 MIC 004 008 ואתה מגדל עדר עפל בת ציון--עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם 033 MIC 004 009 עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד--כי החזיקך חיל כיולדה 033 MIC 004 010 חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי--שם יגאלך יהוה מכף איביך 033 MIC 004 011 ועתה נאספו עליך גוים רבים--האמרים תחנף ותחז בציון עינינו 033 MIC 004 012 והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה 033 MIC 004 013 קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ 033 MIC 005 001 עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל 033 MIC 005 002 ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה--ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם 033 MIC 005 003 לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל 033 MIC 005 004 ועמד ורעה בעז יהוה--בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ 033 MIC 005 005 והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם 033 MIC 005 006 ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור--כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו 033 MIC 005 007 והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב--אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם 033 MIC 005 008 והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן--אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל 033 MIC 005 009 תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו 033 MIC 005 010 והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך 033 MIC 005 011 והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך 033 MIC 005 012 והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך 033 MIC 005 013 והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך 033 MIC 005 014 ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך 033 MIC 005 015 ועשיתי באף ובחמה נקם--את הגוים אשר לא שמעו 033 MIC 006 001 שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך 033 MIC 006 002 שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מוסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח 033 MIC 006 003 עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי 033 MIC 006 004 כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים 033 MIC 006 005 עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור--מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה 033 MIC 006 006 במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה 033 MIC 006 007 הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי 033 MIC 006 008 הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך 033 MIC 006 009 קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה 033 MIC 006 010 עוד האש בית רשע--אצרות רשע ואיפת רזון זעומה 033 MIC 006 011 האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה 033 MIC 006 012 אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם 033 MIC 006 013 וגם אני החליתי הכותך--השמם על חטאתך 033 MIC 006 014 אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן 033 MIC 006 015 אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין 033 MIC 006 016 וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם--למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו 033 MIC 007 001 אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי 033 MIC 007 002 אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם 033 MIC 007 003 על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא--ויעבתוה 033 MIC 007 004 טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם 033 MIC 007 005 אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך 033 MIC 007 006 כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו 033 MIC 007 007 ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי 033 MIC 007 008 אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי 033 MIC 007 009 זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי--יוציאני לאור אראה בצדקתו 033 MIC 007 010 ותרא איבתי ותכסה בושה--האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות 033 MIC 007 011 יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק 033 MIC 007 012 יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר 033 MIC 007 013 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם 033 MIC 007 014 רעה עמך בשבטך צאן נחלתך--שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם 033 MIC 007 015 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות 033 MIC 007 016 יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה 033 MIC 007 017 ילחכו עפר כנחש--כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך 033 MIC 007 018 מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא 033 MIC 007 019 ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם 033 MIC 007 020 תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם # # BOOK 034 NAH Nahum נחום 034 NAH 001 001 משא נינוה--ספר חזון נחום האלקשי 034 NAH 001 002 אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו 034 NAH 001 003 יהוה ארך אפים וגדול (וגדל) כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו 034 NAH 001 004 גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל 034 NAH 001 005 הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל יושבי בה 034 NAH 001 006 לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו 034 NAH 001 007 טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו 034 NAH 001 008 ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך 034 NAH 001 009 מה תחשבון אל יהוה--כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה 034 NAH 001 010 כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו--כקש יבש מלא 034 NAH 001 011 ממך יצא חשב על יהוה רעה--יעץ בליעל 034 NAH 001 012 כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך--לא אענך עוד 034 NAH 001 013 ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק 034 NAH 001 014 וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך--כי קלות 034 NAH 001 015 הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום--חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור (לעבר) בך בליעל כלה נכרת 034 NAH 002 001 עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד 034 NAH 002 002 כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו 034 NAH 002 003 מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו 034 NAH 002 004 בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידים--כברקים ירוצצו 034 NAH 002 005 יזכר אדיריו--יכשלו בהלכותם (בהליכתם) ימהרו חומתה והכן הסכך 034 NAH 002 006 שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג 034 NAH 002 007 והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן 034 NAH 002 008 ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה 034 NAH 002 009 בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה--כבד מכל כלי חמדה 034 NAH 002 010 בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור 034 NAH 002 011 איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים--אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד 034 NAH 002 012 אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה 034 NAH 002 013 הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה 034 NAH 003 001 הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה--לא ימיש טרף 034 NAH 003 002 קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה 034 NAH 003 003 פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו (וכשלו) בגויתם 034 NAH 003 004 מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה 034 NAH 003 005 הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך 034 NAH 003 006 והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי 034 NAH 003 007 והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך 034 NAH 003 008 התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה--אשר חיל ים מים חומתה 034 NAH 003 009 כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך 034 NAH 003 010 גם היא לגלה הלכה בשבי--גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים 034 NAH 003 011 גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב 034 NAH 003 012 כל מבצריך--תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל 034 NAH 003 013 הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך 034 NAH 003 014 מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן 034 NAH 003 015 שם תאכלך אש--תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה 034 NAH 003 016 הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף 034 NAH 003 017 מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה--שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים 034 NAH 003 018 נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ 034 NAH 003 019 אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך--כי על מי לא עברה רעתך תמיד # # BOOK 035 HAB Habakkuk חבקוק 035 HAB 001 001 המשא אשר חזה חבקוק הנביא 035 HAB 001 002 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע 035 HAB 001 003 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא 035 HAB 001 004 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל 035 HAB 001 005 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר 035 HAB 001 006 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו 035 HAB 001 007 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא 035 HAB 001 008 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול 035 HAB 001 009 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי 035 HAB 001 010 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה 035 HAB 001 011 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו 035 HAB 001 012 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו 035 HAB 001 013 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו 035 HAB 001 014 ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו 035 HAB 001 015 כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל 035 HAB 001 016 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה 035 HAB 001 017 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול 035 HAB 002 001 על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי 035 HAB 002 002 ויענני יהוה ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות--למען ירוץ קורא בו 035 HAB 002 003 כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו--כי בא יבא לא יאחר 035 HAB 002 004 הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה 035 HAB 002 005 ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים (Sheol h7585) 035 HAB 002 006 הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו--עד מתי ומכביד עליו עבטיט 035 HAB 002 007 הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו 035 HAB 002 008 כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה 035 HAB 002 009 הוי בצע בצע רע--לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע 035 HAB 002 010 יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך 035 HAB 002 011 כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה 035 HAB 002 012 הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה 035 HAB 002 013 הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו 035 HAB 002 014 כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים 035 HAB 002 015 הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר--למען הביט על מעוריהם 035 HAB 002 016 שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך 035 HAB 002 017 כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה 035 HAB 002 018 מה הועיל פסל כי פסלו יצרו--מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים 035 HAB 002 019 הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה--הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו 035 HAB 002 020 ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ 035 HAB 003 001 תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות 035 HAB 003 002 יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור 035 HAB 003 003 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ 035 HAB 003 004 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה 035 HAB 003 005 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו 035 HAB 003 006 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו 035 HAB 003 007 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין 035 HAB 003 008 הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה 035 HAB 003 009 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ 035 HAB 003 010 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא 035 HAB 003 011 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך 035 HAB 003 012 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים 035 HAB 003 013 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה 035 HAB 003 014 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר 035 HAB 003 015 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים 035 HAB 003 016 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו 035 HAB 003 017 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים 035 HAB 003 018 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי 035 HAB 003 019 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי # # BOOK 036 ZEP Zephaniah צפניה 036 ZEP 001 001 דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה--בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה 036 ZEP 001 002 אסף אסף כל מעל פני האדמה--נאם יהוה 036 ZEP 001 003 אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה--נאם יהוה 036 ZEP 001 004 ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל--את שם הכמרים עם הכהנים 036 ZEP 001 005 ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם 036 ZEP 001 006 ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו 036 ZEP 001 007 הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו 036 ZEP 001 008 והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך--ועל כל הלבשים מלבוש נכרי 036 ZEP 001 009 ופקדתי על כל הדולג על המפתן--ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה 036 ZEP 001 010 והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות 036 ZEP 001 011 הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף 036 ZEP 001 012 והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע 036 ZEP 001 013 והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם 036 ZEP 001 014 קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור 036 ZEP 001 015 יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל 036 ZEP 001 016 יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות 036 ZEP 001 017 והצרתי לאדם והלכו כעורים--כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים 036 ZEP 001 018 גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ 036 ZEP 002 001 התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף 036 ZEP 002 002 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה 036 ZEP 002 003 בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה 036 ZEP 002 004 כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר 036 ZEP 002 005 הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב 036 ZEP 002 006 והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן 036 ZEP 002 007 והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם) 036 ZEP 002 008 שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם 036 ZEP 002 009 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום 036 ZEP 002 010 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות 036 ZEP 002 011 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים 036 ZEP 002 012 גם אתם כושים חללי חרבי המה 036 ZEP 002 013 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר 036 ZEP 002 014 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה 036 ZEP 002 015 זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו 036 ZEP 003 001 הוי מראה ונגאלה--העיר היונה 036 ZEP 003 002 לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה 036 ZEP 003 003 שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר 036 ZEP 003 004 נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה 036 ZEP 003 005 יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת 036 ZEP 003 006 הכרתי גוים נשמו פנותם--החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב 036 ZEP 003 007 אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם 036 ZEP 003 008 לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי--כי באש קנאתי תאכל כל הארץ 036 ZEP 003 009 כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד 036 ZEP 003 010 מעבר לנהרי כוש--עתרי בת פוצי יובלון מנחתי 036 ZEP 003 011 ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי 036 ZEP 003 012 והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה 036 ZEP 003 013 שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד 036 ZEP 003 014 רני בת ציון--הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם 036 ZEP 003 015 הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד 036 ZEP 003 016 ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך 036 ZEP 003 017 יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו--יגיל עליך ברנה 036 ZEP 003 018 נוגי ממועד אספתי ממך היו--משאת עליה חרפה 036 ZEP 003 019 הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם 036 ZEP 003 020 בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה # # BOOK 037 HAG Haggai חגי 037 HAG 001 001 בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש--היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר 037 HAG 001 002 כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות 037 HAG 001 003 ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר 037 HAG 001 004 העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים--והבית הזה חרב 037 HAG 001 005 ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם 037 HAG 001 006 זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר--משתכר אל צרור נקוב 037 HAG 001 007 כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם 037 HAG 001 008 עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד (ואכבדה) אמר יהוה 037 HAG 001 009 פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות--יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו 037 HAG 001 010 על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה 037 HAG 001 011 ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים 037 HAG 001 012 וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה 037 HAG 001 013 ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה--לעם לאמר אני אתכם נאם יהוה 037 HAG 001 014 ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם 037 HAG 001 015 ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך 037 HAG 002 001 בשביעי בעשרים ואחד לחדש--היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר 037 HAG 002 002 אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול--ואל שארית העם לאמר 037 HAG 002 003 מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה--הלוא כמהו כאין בעיניכם 037 HAG 002 004 ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה--ועשו כי אני אתכם נאם יהוה צבאות 037 HAG 002 005 את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם--אל תיראו 037 HAG 002 006 כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה 037 HAG 002 007 והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד--אמר יהוה צבאות 037 HAG 002 008 לי הכסף ולי הזהב--נאם יהוה צבאות 037 HAG 002 009 גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון--אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות 037 HAG 002 010 בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר 037 HAG 002 011 כה אמר יהוה צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר 037 HAG 002 012 הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל--היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא 037 HAG 002 013 ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא 037 HAG 002 014 ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא 037 HAG 002 015 ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה 037 HAG 002 016 מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים 037 HAG 002 017 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד--את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה 037 HAG 002 018 שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה--שימו לבבכם 037 HAG 002 019 העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא--מן היום הזה אברך 037 HAG 002 020 ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר 037 HAG 002 021 אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ 037 HAG 002 022 והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו 037 HAG 002 023 ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות # # BOOK 038 ZEC Zechariah זכריה 038 ZEC 001 001 בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר 038 ZEC 001 002 קצף יהוה על אבותיכם קצף 038 ZEC 001 003 ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות--ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות 038 ZEC 001 004 אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם (ומעלליכם) הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה 038 ZEC 001 005 אבותיכם איה הם והנבאים--הלעולם יחיו 038 ZEC 001 006 אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו 038 ZEC 001 007 ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש--היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר 038 ZEC 001 008 ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים 038 ZEC 001 009 ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה 038 ZEC 001 010 ויען האיש העמד בין ההדסים--ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ 038 ZEC 001 011 ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת 038 ZEC 001 012 ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה--אשר זעמתה זה שבעים שנה 038 ZEC 001 013 ויען יהוה את המלאך הדבר בי--דברים טובים דברים נחמים 038 ZEC 001 014 ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה 038 ZEC 001 015 וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה 038 ZEC 001 016 לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים--ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה (וקו) ינטה על ירושלם 038 ZEC 001 017 עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם 038 ZEC 001 018 ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות 038 ZEC 001 019 ואמר אל המלאך הדבר בי--מה אלה ויאמר אלי--אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם 038 ZEC 001 020 ויראני יהוה ארבעה חרשים 038 ZEC 001 021 ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה 038 ZEC 002 001 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה 038 ZEC 002 002 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה 038 ZEC 002 003 והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו 038 ZEC 002 004 ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה 038 ZEC 002 005 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה 038 ZEC 002 006 הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה 038 ZEC 002 007 הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל 038 ZEC 002 008 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו 038 ZEC 002 009 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני 038 ZEC 002 010 רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה 038 ZEC 002 011 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך 038 ZEC 002 012 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם 038 ZEC 002 013 הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו 038 ZEC 003 001 ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על ימינו לשטנו 038 ZEC 003 002 ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש 038 ZEC 003 003 ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך 038 ZEC 003 004 ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות 038 ZEC 003 005 ואמר ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד 038 ZEC 003 006 ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר 038 ZEC 003 007 כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי--ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה 038 ZEC 003 008 שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך--כי אנשי מופת המה כי הנני מביא את עבדי צמח 038 ZEC 003 009 כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע--על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד 038 ZEC 003 010 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו--אל תחת גפן ואל תחת תאנה 038 ZEC 004 001 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו 038 ZEC 004 002 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה 038 ZEC 004 003 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה 038 ZEC 004 004 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני 038 ZEC 004 005 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני 038 ZEC 004 006 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח--כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות 038 ZEC 004 007 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה--תשאות חן חן לה 038 ZEC 004 008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 038 ZEC 004 009 ידי זרבבל יסדו הבית הזה--וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם 038 ZEC 004 010 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ 038 ZEC 004 011 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה 038 ZEC 004 012 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב 038 ZEC 004 013 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני 038 ZEC 004 014 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ 038 ZEC 005 001 ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה 038 ZEC 005 002 ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה--ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה 038 ZEC 005 003 ויאמר אלי--זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה 038 ZEC 005 004 הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו 038 ZEC 005 005 ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי--שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת 038 ZEC 005 006 ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ 038 ZEC 005 007 והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה 038 ZEC 005 008 ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה 038 ZEC 005 009 ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים 038 ZEC 005 010 ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה 038 ZEC 005 011 ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה 038 ZEC 006 001 ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת 038 ZEC 006 002 במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים 038 ZEC 006 003 ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים 038 ZEC 006 004 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני 038 ZEC 006 005 ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ 038 ZEC 006 006 אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים--יצאו אל ארץ התימן 038 ZEC 006 007 והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ 038 ZEC 006 008 ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל ארץ צפון--הניחו את רוחי בארץ צפון 038 ZEC 006 009 ויהי דבר יהוה אלי לאמר 038 ZEC 006 010 לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל 038 ZEC 006 011 ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק--הכהן הגדול 038 ZEC 006 012 ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה 038 ZEC 006 013 והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם 038 ZEC 006 014 והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה--לזכרון בהיכל יהוה 038 ZEC 006 015 ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם 038 ZEC 007 001 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי--בכסלו 038 ZEC 007 002 וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו--לחלות את פני יהוה 038 ZEC 007 003 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי--הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים 038 ZEC 007 004 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר 038 ZEC 007 005 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה--הצום צמתני אני 038 ZEC 007 006 וכי תאכלו וכי תשתו--הלוא אתם האכלים ואתם השתים 038 ZEC 007 007 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב 038 ZEC 007 008 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר 038 ZEC 007 009 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו 038 ZEC 007 010 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם 038 ZEC 007 011 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע 038 ZEC 007 012 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות 038 ZEC 007 013 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות 038 ZEC 007 014 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה 038 ZEC 008 001 ויהי דבר יהוה צבאות לאמר 038 ZEC 008 002 כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה 038 ZEC 008 003 כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש 038 ZEC 008 004 כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים 038 ZEC 008 005 ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה 038 ZEC 008 006 כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם--גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות 038 ZEC 008 007 כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש 038 ZEC 008 008 והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים--באמת ובצדקה 038 ZEC 008 009 כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה--מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות 038 ZEC 008 010 כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו 038 ZEC 008 011 ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה--נאם יהוה צבאות 038 ZEC 008 012 כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה--את כל אלה 038 ZEC 008 013 והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל--כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם 038 ZEC 008 014 כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי 038 ZEC 008 015 כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו 038 ZEC 008 016 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו--אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם 038 ZEC 008 017 ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה 038 ZEC 008 018 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר 038 ZEC 008 019 כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו 038 ZEC 008 020 כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות 038 ZEC 008 021 והלכו יושבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני 038 ZEC 008 022 ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה 038 ZEC 008 023 כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם--כי שמענו אלהים עמכם 038 ZEC 009 001 משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל 038 ZEC 009 002 וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד 038 ZEC 009 003 ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות 038 ZEC 009 004 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל 038 ZEC 009 005 תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב 038 ZEC 009 006 וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים 038 ZEC 009 007 והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי 038 ZEC 009 008 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני 038 ZEC 009 009 גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות 038 ZEC 009 010 והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ 038 ZEC 009 011 גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו 038 ZEC 009 012 שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך 038 ZEC 009 013 כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור 038 ZEC 009 014 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן 038 ZEC 009 015 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק--כזויות מזבח 038 ZEC 009 016 והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא--כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו 038 ZEC 009 017 כי מה טובו ומה יפיו--דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות 038 ZEC 010 001 שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה 038 ZEC 010 002 כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה 038 ZEC 010 003 על הרעים חרה אפי ועל העתודים אפקוד כי פקד יהוה צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה 038 ZEC 010 004 ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו 038 ZEC 010 005 והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים 038 ZEC 010 006 וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם--ואענם 038 ZEC 010 007 והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה 038 ZEC 010 008 אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו 038 ZEC 010 009 ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו 038 ZEC 010 010 והשבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם 038 ZEC 010 011 ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור 038 ZEC 010 012 וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה 038 ZEC 011 001 פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך 038 ZEC 011 002 הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור (הבציר) 038 ZEC 011 003 קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן 038 ZEC 011 004 כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה 038 ZEC 011 005 אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן 038 ZEC 011 006 כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ--נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם 038 ZEC 011 007 וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן 038 ZEC 011 008 ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי 038 ZEC 011 009 ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה 038 ZEC 011 010 ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו--להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים 038 ZEC 011 011 ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא 038 ZEC 011 012 ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי--ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף 038 ZEC 011 013 ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר 038 ZEC 011 014 ואגדע את מקלי השני את החבלים--להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל 038 ZEC 011 015 ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי 038 ZEC 011 016 כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק 038 ZEC 011 017 הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה 038 ZEC 012 001 משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו 038 ZEC 012 002 הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים--סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם 038 ZEC 012 003 והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים--כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ 038 ZEC 012 004 ביום ההוא נאם יהוה אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון 038 ZEC 012 005 ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם 038 ZEC 012 006 ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם 038 ZEC 012 007 והושע יהוה את אהלי יהודה בראשנה למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם--על יהודה 038 ZEC 012 008 ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם 038 ZEC 012 009 והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם 038 ZEC 012 010 ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור 038 ZEC 012 011 ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרמון בבקעת מגדון 038 ZEC 012 012 וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד--משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד 038 ZEC 012 013 משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד 038 ZEC 012 014 כל המשפחות הנשארות--משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד 038 ZEC 013 001 ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם--לחטאת ולנדה 038 ZEC 013 002 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ 038 ZEC 013 003 והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו 038 ZEC 013 004 והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו--בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש 038 ZEC 013 005 ואמר לא נביא אנכי איש עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי 038 ZEC 013 006 ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי 038 ZEC 013 007 חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי--נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים 038 ZEC 013 008 והיה בכל הארץ נאם יהוה פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה 038 ZEC 013 009 והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו--אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי 038 ZEC 014 001 הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך 038 ZEC 014 002 ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה (תשכבנה) ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר 038 ZEC 014 003 ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב 038 ZEC 014 004 ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה 038 ZEC 014 005 ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך 038 ZEC 014 006 והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון (וקפאון) 038 ZEC 014 007 והיה יום אחד הוא יודע ליהוה--לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור 038 ZEC 014 008 והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה 038 ZEC 014 009 והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד--ושמו אחד 038 ZEC 014 010 יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך 038 ZEC 014 011 וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח 038 ZEC 014 012 וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם 038 ZEC 014 013 והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו 038 ZEC 014 014 וגם יהודה--תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים--לרב מאד 038 ZEC 014 015 וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה--כמגפה הזאת 038 ZEC 014 016 והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות 038 ZEC 014 017 והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות--ולא עליהם יהיה הגשם 038 ZEC 014 018 ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות 038 ZEC 014 019 זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות 038 ZEC 014 020 ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח 038 ZEC 014 021 והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא # # BOOK 039 MAL Malachi מלאכי 039 MAL 001 001 משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי 039 MAL 001 002 אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב 039 MAL 001 003 ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר 039 MAL 001 004 כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות--כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם 039 MAL 001 005 ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל 039 MAL 001 006 בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך 039 MAL 001 007 מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא 039 MAL 001 008 וכי תגישון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך--אמר יהוה צבאות 039 MAL 001 009 ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת--הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות 039 MAL 001 010 מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם 039 MAL 001 011 כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות 039 MAL 001 012 ואתם מחללים אותו--באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו 039 MAL 001 013 ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה 039 MAL 001 014 וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים 039 MAL 002 001 ועתה אליכם המצוה הזאת--הכהנים 039 MAL 002 002 אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב 039 MAL 002 003 הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו 039 MAL 002 004 וידעתם--כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי אמר יהוה צבאות 039 MAL 002 005 בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא 039 MAL 002 006 תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון 039 MAL 002 007 כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא 039 MAL 002 008 ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות 039 MAL 002 009 וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים--לכל העם כפי אשר אינכם שמרים את דרכי ונשאים פנים בתורה 039 MAL 002 010 הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו--לחלל ברית אבתינו 039 MAL 002 011 בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר 039 MAL 002 012 יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות 039 MAL 002 013 וזאת שנית תעשו--כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם 039 MAL 002 014 ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך 039 MAL 002 015 ולא אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגד 039 MAL 002 016 כי שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו 039 MAL 002 017 הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט 039 MAL 003 001 הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא--אמר יהוה צבאות 039 MAL 003 002 ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים 039 MAL 003 003 וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה 039 MAL 003 004 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם--כימי עולם וכשנים קדמנית 039 MAL 003 005 וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני--אמר יהוה צבאות 039 MAL 003 006 כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם 039 MAL 003 007 למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם--שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב 039 MAL 003 008 היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה 039 MAL 003 009 במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים--הגוי כלו 039 MAL 003 010 הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די 039 MAL 003 011 וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות 039 MAL 003 012 ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות 039 MAL 003 013 חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך 039 MAL 003 014 אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות 039 MAL 003 015 ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו 039 MAL 003 016 אז נדברו יראי יהוה איש אל רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו 039 MAL 003 017 והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם--כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו 039 MAL 003 018 ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו 039 MAL 004 001 כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף 039 MAL 004 002 וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק 039 MAL 004 003 ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות 039 MAL 004 004 זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים 039 MAL 004 005 הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא 039 MAL 004 006 והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם