# File Name: Holy-Bible---Hebrew---Modern-Hebrew-Bible---Aionian-Edition.noia # File Size: 4235989 # File Date: 03/27/2024 23:20:20 # File Purpose: Supporting resource for the Aionian Bible project # File Location: https://resources.AionianBible.org # File Copyright: Creative Commons Attribution No Derivative Works 4.0, 2018-2024 # File Generator: ABCMS (alpha) # File Accuracy: Contact publisher with corrections to file format or content # Publisher Name: Nainoia Inc # Publisher Contact: https://www.AionianBible.org/Publisher # Publisher Mission: https://www.AionianBible.org/Preface # Publisher Website: https://NAINOIA-INC.signedon.net # Publisher Facebook: https://www.Facebook.com/AionianBible # Bible Name: תנ ך עברי מודרני # Bible Name English: Modern Hebrew Bible # Bible Language: עברית # Bible Language English: Hebrew # Bible Copyright Format: CC Attribution NoDerivatives 4.0, 2018-2024 # Bible Copyright Text: Public Domain # Bible Source: Translator unknown # Bible Source Version: 2/21/2024 # Bible Source Link: https://ebible.org/details.php?id=heb # Bible Source Year: # Bible Format: Aionian Glossary annotations to 265 verses # INDEX BOOK CHAPTER VERSE TEXT # # BOOK 001 GEN Genesis בראשית 001 GEN 001 001 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ 001 GEN 001 002 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ 001 GEN 001 003 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃ 001 GEN 001 004 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ 001 GEN 001 005 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ 001 GEN 001 006 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ 001 GEN 001 007 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ 001 GEN 001 008 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃ 001 GEN 001 009 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ 001 GEN 001 010 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ 001 GEN 001 011 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ 001 GEN 001 012 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 001 GEN 001 013 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃ 001 GEN 001 014 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ 001 GEN 001 015 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ 001 GEN 001 016 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ 001 GEN 001 017 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ 001 GEN 001 018 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ 001 GEN 001 019 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃ 001 GEN 001 020 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ 001 GEN 001 021 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 001 GEN 001 022 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃ 001 GEN 001 023 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ 001 GEN 001 024 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ 001 GEN 001 025 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 001 GEN 001 026 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ 001 GEN 001 027 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ 001 GEN 001 028 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ 001 GEN 001 029 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ 001 GEN 001 030 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃ 001 GEN 001 031 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃ 001 GEN 002 001 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ 001 GEN 002 002 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ 001 GEN 002 003 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ 001 GEN 002 004 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ 001 GEN 002 005 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ 001 GEN 002 006 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ 001 GEN 002 007 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ 001 GEN 002 008 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ 001 GEN 002 009 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 001 GEN 002 010 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ 001 GEN 002 011 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ 001 GEN 002 012 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ 001 GEN 002 013 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ 001 GEN 002 014 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ 001 GEN 002 015 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ 001 GEN 002 016 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ 001 GEN 002 017 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ 001 GEN 002 018 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ 001 GEN 002 019 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ 001 GEN 002 020 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ 001 GEN 002 021 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ 001 GEN 002 022 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ 001 GEN 002 023 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ 001 GEN 002 024 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ 001 GEN 002 025 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ 001 GEN 003 001 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ 001 GEN 003 002 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ 001 GEN 003 003 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ 001 GEN 003 004 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ 001 GEN 003 005 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ 001 GEN 003 006 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ 001 GEN 003 007 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃ 001 GEN 003 008 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ 001 GEN 003 009 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ 001 GEN 003 010 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ 001 GEN 003 011 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃ 001 GEN 003 012 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃ 001 GEN 003 013 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ 001 GEN 003 014 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ 001 GEN 003 015 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ 001 GEN 003 016 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ 001 GEN 003 017 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ 001 GEN 003 018 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃ 001 GEN 003 019 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ 001 GEN 003 020 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ 001 GEN 003 021 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ 001 GEN 003 022 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ 001 GEN 003 023 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ 001 GEN 003 024 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃ 001 GEN 004 001 והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃ 001 GEN 004 002 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ 001 GEN 004 003 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ 001 GEN 004 004 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃ 001 GEN 004 005 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ 001 GEN 004 006 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ 001 GEN 004 007 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃ 001 GEN 004 008 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃ 001 GEN 004 009 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ 001 GEN 004 010 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃ 001 GEN 004 011 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃ 001 GEN 004 012 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ 001 GEN 004 013 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃ 001 GEN 004 014 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃ 001 GEN 004 015 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃ 001 GEN 004 016 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃ 001 GEN 004 017 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ 001 GEN 004 018 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃ 001 GEN 004 019 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ 001 GEN 004 020 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃ 001 GEN 004 021 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃ 001 GEN 004 022 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃ 001 GEN 004 023 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃ 001 GEN 004 024 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃ 001 GEN 004 025 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ 001 GEN 004 026 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ 001 GEN 005 001 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ 001 GEN 005 002 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃ 001 GEN 005 003 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׃ 001 GEN 005 004 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 005 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃ 001 GEN 005 006 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש׃ 001 GEN 005 007 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 008 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 001 GEN 005 009 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן׃ 001 GEN 005 010 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 011 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 001 GEN 005 012 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל׃ 001 GEN 005 013 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 014 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 001 GEN 005 015 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד׃ 001 GEN 005 016 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 017 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃ 001 GEN 005 018 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך׃ 001 GEN 005 019 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 020 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 001 GEN 005 021 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח׃ 001 GEN 005 022 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 023 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃ 001 GEN 005 024 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׃ 001 GEN 005 025 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך׃ 001 GEN 005 026 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 027 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 001 GEN 005 028 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃ 001 GEN 005 029 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה׃ 001 GEN 005 030 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 005 031 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃ 001 GEN 005 032 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת׃ 001 GEN 006 001 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃ 001 GEN 006 002 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ 001 GEN 006 003 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ 001 GEN 006 004 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ 001 GEN 006 005 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃ 001 GEN 006 006 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃ 001 GEN 006 007 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ 001 GEN 006 008 ונח מצא חן בעיני יהוה׃ 001 GEN 006 009 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח׃ 001 GEN 006 010 ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת׃ 001 GEN 006 011 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ 001 GEN 006 012 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃ 001 GEN 006 013 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃ 001 GEN 006 014 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃ 001 GEN 006 015 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃ 001 GEN 006 016 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃ 001 GEN 006 017 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃ 001 GEN 006 018 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃ 001 GEN 006 019 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃ 001 GEN 006 020 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃ 001 GEN 006 021 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃ 001 GEN 006 022 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ 001 GEN 007 001 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃ 001 GEN 007 002 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃ 001 GEN 007 003 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃ 001 GEN 007 004 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃ 001 GEN 007 005 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה׃ 001 GEN 007 006 ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ׃ 001 GEN 007 007 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול׃ 001 GEN 007 008 מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה׃ 001 GEN 007 009 שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח׃ 001 GEN 007 010 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃ 001 GEN 007 011 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃ 001 GEN 007 012 ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃ 001 GEN 007 013 בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה׃ 001 GEN 007 014 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף׃ 001 GEN 007 015 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים׃ 001 GEN 007 016 והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃ 001 GEN 007 017 ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׃ 001 GEN 007 018 ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃ 001 GEN 007 019 והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים׃ 001 GEN 007 020 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃ 001 GEN 007 021 ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם׃ 001 GEN 007 022 כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃ 001 GEN 007 023 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה׃ 001 GEN 007 024 ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום׃ 001 GEN 008 001 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃ 001 GEN 008 002 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃ 001 GEN 008 003 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ 001 GEN 008 004 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃ 001 GEN 008 005 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃ 001 GEN 008 006 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃ 001 GEN 008 007 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃ 001 GEN 008 008 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ 001 GEN 008 009 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃ 001 GEN 008 010 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃ 001 GEN 008 011 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃ 001 GEN 008 012 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃ 001 GEN 008 013 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ 001 GEN 008 014 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ 001 GEN 008 015 וידבר אלהים אל נח לאמר׃ 001 GEN 008 016 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃ 001 GEN 008 017 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃ 001 GEN 008 018 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃ 001 GEN 008 019 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃ 001 GEN 008 020 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ 001 GEN 008 021 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃ 001 GEN 008 022 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃ 001 GEN 009 001 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ 001 GEN 009 002 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ 001 GEN 009 003 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ 001 GEN 009 004 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ 001 GEN 009 005 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ 001 GEN 009 006 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ 001 GEN 009 007 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ 001 GEN 009 008 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ 001 GEN 009 009 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ 001 GEN 009 010 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ 001 GEN 009 011 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ 001 GEN 009 012 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ 001 GEN 009 013 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ 001 GEN 009 014 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ 001 GEN 009 015 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ 001 GEN 009 016 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ 001 GEN 009 017 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ 001 GEN 009 018 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ 001 GEN 009 019 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ 001 GEN 009 020 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ 001 GEN 009 021 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ 001 GEN 009 022 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ 001 GEN 009 023 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ 001 GEN 009 024 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ 001 GEN 009 025 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ 001 GEN 009 026 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ 001 GEN 009 027 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ 001 GEN 009 028 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ 001 GEN 009 029 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ 001 GEN 010 001 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול׃ 001 GEN 010 002 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃ 001 GEN 010 003 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה׃ 001 GEN 010 004 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃ 001 GEN 010 005 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם׃ 001 GEN 010 006 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃ 001 GEN 010 007 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן׃ 001 GEN 010 008 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃ 001 GEN 010 009 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃ 001 GEN 010 010 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃ 001 GEN 010 011 מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח׃ 001 GEN 010 012 ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה׃ 001 GEN 010 013 ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃ 001 GEN 010 014 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃ 001 GEN 010 015 וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת׃ 001 GEN 010 016 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי׃ 001 GEN 010 017 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃ 001 GEN 010 018 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני׃ 001 GEN 010 019 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע׃ 001 GEN 010 020 אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם׃ 001 GEN 010 021 ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול׃ 001 GEN 010 022 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם׃ 001 GEN 010 023 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש׃ 001 GEN 010 024 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃ 001 GEN 010 025 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃ 001 GEN 010 026 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃ 001 GEN 010 027 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה׃ 001 GEN 010 028 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא׃ 001 GEN 010 029 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃ 001 GEN 010 030 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם׃ 001 GEN 010 031 אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם׃ 001 GEN 010 032 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול׃ 001 GEN 011 001 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃ 001 GEN 011 002 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃ 001 GEN 011 003 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃ 001 GEN 011 004 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ׃ 001 GEN 011 005 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃ 001 GEN 011 006 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ 001 GEN 011 007 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃ 001 GEN 011 008 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ 001 GEN 011 009 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ׃ 001 GEN 011 010 אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול׃ 001 GEN 011 011 ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 012 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח׃ 001 GEN 011 013 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 014 ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר׃ 001 GEN 011 015 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 016 ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג׃ 001 GEN 011 017 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 018 ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו׃ 001 GEN 011 019 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 020 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג׃ 001 GEN 011 021 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 022 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור׃ 001 GEN 011 023 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 024 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח׃ 001 GEN 011 025 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 001 GEN 011 026 ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן׃ 001 GEN 011 027 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט׃ 001 GEN 011 028 וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃ 001 GEN 011 029 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה׃ 001 GEN 011 030 ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃ 001 GEN 011 031 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם׃ 001 GEN 011 032 ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃ 001 GEN 012 001 ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃ 001 GEN 012 002 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ 001 GEN 012 003 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ 001 GEN 012 004 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ 001 GEN 012 005 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ 001 GEN 012 006 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ 001 GEN 012 007 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ 001 GEN 012 008 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ 001 GEN 012 009 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ 001 GEN 012 010 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃ 001 GEN 012 011 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃ 001 GEN 012 012 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ 001 GEN 012 013 אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ 001 GEN 012 014 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃ 001 GEN 012 015 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ 001 GEN 012 016 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ 001 GEN 012 017 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃ 001 GEN 012 018 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃ 001 GEN 012 019 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ 001 GEN 012 020 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃ 001 GEN 013 001 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה׃ 001 GEN 013 002 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃ 001 GEN 013 003 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי׃ 001 GEN 013 004 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃ 001 GEN 013 005 וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃ 001 GEN 013 006 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃ 001 GEN 013 007 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃ 001 GEN 013 008 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו׃ 001 GEN 013 009 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה׃ 001 GEN 013 010 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃ 001 GEN 013 011 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃ 001 GEN 013 012 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃ 001 GEN 013 013 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃ 001 GEN 013 014 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ 001 GEN 013 015 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃ 001 GEN 013 016 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה׃ 001 GEN 013 017 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃ 001 GEN 013 018 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה׃ 001 GEN 014 001 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃ 001 GEN 014 002 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃ 001 GEN 014 003 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃ 001 GEN 014 004 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃ 001 GEN 014 005 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃ 001 GEN 014 006 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃ 001 GEN 014 007 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃ 001 GEN 014 008 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃ 001 GEN 014 009 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃ 001 GEN 014 010 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃ 001 GEN 014 011 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃ 001 GEN 014 012 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃ 001 GEN 014 013 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃ 001 GEN 014 014 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃ 001 GEN 014 015 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃ 001 GEN 014 016 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃ 001 GEN 014 017 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃ 001 GEN 014 018 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃ 001 GEN 014 019 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃ 001 GEN 014 020 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃ 001 GEN 014 021 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃ 001 GEN 014 022 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃ 001 GEN 014 023 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃ 001 GEN 014 024 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃ 001 GEN 015 001 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃ 001 GEN 015 002 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃ 001 GEN 015 003 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃ 001 GEN 015 004 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃ 001 GEN 015 005 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃ 001 GEN 015 006 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 001 GEN 015 007 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃ 001 GEN 015 008 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃ 001 GEN 015 009 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃ 001 GEN 015 010 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃ 001 GEN 015 011 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃ 001 GEN 015 012 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃ 001 GEN 015 013 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ 001 GEN 015 014 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃ 001 GEN 015 015 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃ 001 GEN 015 016 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃ 001 GEN 015 017 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃ 001 GEN 015 018 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃ 001 GEN 015 019 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃ 001 GEN 015 020 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃ 001 GEN 015 021 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃ 001 GEN 016 001 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃ 001 GEN 016 002 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃ 001 GEN 016 003 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃ 001 GEN 016 004 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃ 001 GEN 016 005 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃ 001 GEN 016 006 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃ 001 GEN 016 007 וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃ 001 GEN 016 008 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃ 001 GEN 016 009 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃ 001 GEN 016 010 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃ 001 GEN 016 011 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃ 001 GEN 016 012 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן׃ 001 GEN 016 013 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃ 001 GEN 016 014 על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד׃ 001 GEN 016 015 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל׃ 001 GEN 016 016 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם׃ 001 GEN 017 001 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ 001 GEN 017 002 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃ 001 GEN 017 003 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ 001 GEN 017 004 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃ 001 GEN 017 005 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃ 001 GEN 017 006 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃ 001 GEN 017 007 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ 001 GEN 017 008 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ 001 GEN 017 009 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ 001 GEN 017 010 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃ 001 GEN 017 011 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃ 001 GEN 017 012 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃ 001 GEN 017 013 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃ 001 GEN 017 014 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃ 001 GEN 017 015 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃ 001 GEN 017 016 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃ 001 GEN 017 017 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃ 001 GEN 017 018 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ 001 GEN 017 019 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ 001 GEN 017 020 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃ 001 GEN 017 021 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃ 001 GEN 017 022 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ 001 GEN 017 023 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ 001 GEN 017 024 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃ 001 GEN 017 025 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃ 001 GEN 017 026 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃ 001 GEN 017 027 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃ 001 GEN 018 001 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ 001 GEN 018 002 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ 001 GEN 018 003 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ 001 GEN 018 004 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ 001 GEN 018 005 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ 001 GEN 018 006 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ 001 GEN 018 007 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ 001 GEN 018 008 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ 001 GEN 018 009 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ 001 GEN 018 010 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ 001 GEN 018 011 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ 001 GEN 018 012 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ 001 GEN 018 013 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ 001 GEN 018 014 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ 001 GEN 018 015 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ 001 GEN 018 016 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ 001 GEN 018 017 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ 001 GEN 018 018 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ 001 GEN 018 019 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ 001 GEN 018 020 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ 001 GEN 018 021 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ 001 GEN 018 022 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ 001 GEN 018 023 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ 001 GEN 018 024 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ 001 GEN 018 025 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ 001 GEN 018 026 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ 001 GEN 018 027 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ 001 GEN 018 028 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ 001 GEN 018 029 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ 001 GEN 018 030 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ 001 GEN 018 031 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ 001 GEN 018 032 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ 001 GEN 018 033 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ 001 GEN 019 001 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ 001 GEN 019 002 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ 001 GEN 019 003 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ 001 GEN 019 004 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ 001 GEN 019 005 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ 001 GEN 019 006 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ 001 GEN 019 007 ויאמר אל נא אחי תרעו׃ 001 GEN 019 008 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ 001 GEN 019 009 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ 001 GEN 019 010 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ 001 GEN 019 011 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ 001 GEN 019 012 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ 001 GEN 019 013 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ 001 GEN 019 014 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ 001 GEN 019 015 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ 001 GEN 019 016 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ 001 GEN 019 017 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ 001 GEN 019 018 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ 001 GEN 019 019 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ 001 GEN 019 020 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ 001 GEN 019 021 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ 001 GEN 019 022 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ 001 GEN 019 023 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ 001 GEN 019 024 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ 001 GEN 019 025 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ 001 GEN 019 026 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ 001 GEN 019 027 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ 001 GEN 019 028 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ 001 GEN 019 029 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ 001 GEN 019 030 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ 001 GEN 019 031 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ 001 GEN 019 032 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 001 GEN 019 033 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃ 001 GEN 019 034 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 001 GEN 019 035 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃ 001 GEN 019 036 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃ 001 GEN 019 037 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ 001 GEN 019 038 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ 001 GEN 020 001 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃ 001 GEN 020 002 ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃ 001 GEN 020 003 ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃ 001 GEN 020 004 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃ 001 GEN 020 005 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃ 001 GEN 020 006 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃ 001 GEN 020 007 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃ 001 GEN 020 008 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃ 001 GEN 020 009 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃ 001 GEN 020 010 ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃ 001 GEN 020 011 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃ 001 GEN 020 012 וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃ 001 GEN 020 013 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃ 001 GEN 020 014 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃ 001 GEN 020 015 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃ 001 GEN 020 016 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃ 001 GEN 020 017 ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃ 001 GEN 020 018 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃ 001 GEN 021 001 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ 001 GEN 021 002 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ 001 GEN 021 003 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ 001 GEN 021 004 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ 001 GEN 021 005 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ 001 GEN 021 006 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ 001 GEN 021 007 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ 001 GEN 021 008 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ 001 GEN 021 009 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ 001 GEN 021 010 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ 001 GEN 021 011 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ 001 GEN 021 012 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 001 GEN 021 013 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ 001 GEN 021 014 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ 001 GEN 021 015 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ 001 GEN 021 016 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ 001 GEN 021 017 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ 001 GEN 021 018 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ 001 GEN 021 019 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ 001 GEN 021 020 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ 001 GEN 021 021 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ 001 GEN 021 022 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ 001 GEN 021 023 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ 001 GEN 021 024 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ 001 GEN 021 025 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ 001 GEN 021 026 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ 001 GEN 021 027 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ 001 GEN 021 028 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ 001 GEN 021 029 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ 001 GEN 021 030 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ 001 GEN 021 031 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ 001 GEN 021 032 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ 001 GEN 021 033 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ 001 GEN 021 034 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ 001 GEN 022 001 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ 001 GEN 022 002 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃ 001 GEN 022 003 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃ 001 GEN 022 004 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃ 001 GEN 022 005 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃ 001 GEN 022 006 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃ 001 GEN 022 007 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃ 001 GEN 022 008 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ 001 GEN 022 009 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃ 001 GEN 022 010 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃ 001 GEN 022 011 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ 001 GEN 022 012 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃ 001 GEN 022 013 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃ 001 GEN 022 014 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃ 001 GEN 022 015 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃ 001 GEN 022 016 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃ 001 GEN 022 017 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃ 001 GEN 022 018 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃ 001 GEN 022 019 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃ 001 GEN 022 020 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃ 001 GEN 022 021 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃ 001 GEN 022 022 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃ 001 GEN 022 023 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃ 001 GEN 022 024 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃ 001 GEN 023 001 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׃ 001 GEN 023 002 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה׃ 001 GEN 023 003 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר׃ 001 GEN 023 004 גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׃ 001 GEN 023 005 ויענו בני חת את אברהם לאמר לו׃ 001 GEN 023 006 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך׃ 001 GEN 023 007 ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת׃ 001 GEN 023 008 וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר׃ 001 GEN 023 009 ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר׃ 001 GEN 023 010 ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר׃ 001 GEN 023 011 לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך׃ 001 GEN 023 012 וישתחו אברהם לפני עם הארץ׃ 001 GEN 023 013 וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה׃ 001 GEN 023 014 ויען עפרון את אברהם לאמר לו׃ 001 GEN 023 015 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר׃ 001 GEN 023 016 וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר׃ 001 GEN 023 017 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב׃ 001 GEN 023 018 לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו׃ 001 GEN 023 019 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען׃ 001 GEN 023 020 ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת׃ 001 GEN 024 001 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃ 001 GEN 024 002 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃ 001 GEN 024 003 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ 001 GEN 024 004 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃ 001 GEN 024 005 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃ 001 GEN 024 006 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃ 001 GEN 024 007 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ 001 GEN 024 008 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃ 001 GEN 024 009 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃ 001 GEN 024 010 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃ 001 GEN 024 011 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ 001 GEN 024 012 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃ 001 GEN 024 013 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ 001 GEN 024 014 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃ 001 GEN 024 015 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃ 001 GEN 024 016 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ 001 GEN 024 017 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃ 001 GEN 024 018 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃ 001 GEN 024 019 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃ 001 GEN 024 020 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃ 001 GEN 024 021 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃ 001 GEN 024 022 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃ 001 GEN 024 023 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃ 001 GEN 024 024 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃ 001 GEN 024 025 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃ 001 GEN 024 026 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ 001 GEN 024 027 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ 001 GEN 024 028 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ 001 GEN 024 029 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃ 001 GEN 024 030 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃ 001 GEN 024 031 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ 001 GEN 024 032 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ 001 GEN 024 033 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃ 001 GEN 024 034 ויאמר עבד אברהם אנכי׃ 001 GEN 024 035 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ 001 GEN 024 036 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃ 001 GEN 024 037 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ 001 GEN 024 038 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃ 001 GEN 024 039 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃ 001 GEN 024 040 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ 001 GEN 024 041 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃ 001 GEN 024 042 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ 001 GEN 024 043 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃ 001 GEN 024 044 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃ 001 GEN 024 045 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ 001 GEN 024 046 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ 001 GEN 024 047 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃ 001 GEN 024 048 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃ 001 GEN 024 049 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃ 001 GEN 024 050 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃ 001 GEN 024 051 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃ 001 GEN 024 052 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ 001 GEN 024 053 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ 001 GEN 024 054 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ 001 GEN 024 055 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ 001 GEN 024 056 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ 001 GEN 024 057 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃ 001 GEN 024 058 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃ 001 GEN 024 059 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃ 001 GEN 024 060 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃ 001 GEN 024 061 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃ 001 GEN 024 062 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ 001 GEN 024 063 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ 001 GEN 024 064 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃ 001 GEN 024 065 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ 001 GEN 024 066 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃ 001 GEN 024 067 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ 001 GEN 025 001 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׃ 001 GEN 025 002 ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח׃ 001 GEN 025 003 ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים׃ 001 GEN 025 004 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃ 001 GEN 025 005 ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׃ 001 GEN 025 006 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם׃ 001 GEN 025 007 ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים׃ 001 GEN 025 008 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו׃ 001 GEN 025 009 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא׃ 001 GEN 025 010 השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו׃ 001 GEN 025 011 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי׃ 001 GEN 025 012 ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם׃ 001 GEN 025 013 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם׃ 001 GEN 025 014 ומשמע ודומה ומשא׃ 001 GEN 025 015 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃ 001 GEN 025 016 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם׃ 001 GEN 025 017 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו׃ 001 GEN 025 018 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל׃ 001 GEN 025 019 ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק׃ 001 GEN 025 020 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה׃ 001 GEN 025 021 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃ 001 GEN 025 022 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה׃ 001 GEN 025 023 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃ 001 GEN 025 024 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃ 001 GEN 025 025 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו׃ 001 GEN 025 026 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם׃ 001 GEN 025 027 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים׃ 001 GEN 025 028 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב׃ 001 GEN 025 029 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף׃ 001 GEN 025 030 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום׃ 001 GEN 025 031 ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי׃ 001 GEN 025 032 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה׃ 001 GEN 025 033 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב׃ 001 GEN 025 034 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה׃ 001 GEN 026 001 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃ 001 GEN 026 002 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃ 001 GEN 026 003 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃ 001 GEN 026 004 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃ 001 GEN 026 005 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃ 001 GEN 026 006 וישב יצחק בגרר׃ 001 GEN 026 007 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃ 001 GEN 026 008 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃ 001 GEN 026 009 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃ 001 GEN 026 010 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃ 001 GEN 026 011 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃ 001 GEN 026 012 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃ 001 GEN 026 013 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃ 001 GEN 026 014 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃ 001 GEN 026 015 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃ 001 GEN 026 016 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃ 001 GEN 026 017 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃ 001 GEN 026 018 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃ 001 GEN 026 019 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃ 001 GEN 026 020 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃ 001 GEN 026 021 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃ 001 GEN 026 022 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃ 001 GEN 026 023 ויעל משם באר שבע׃ 001 GEN 026 024 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃ 001 GEN 026 025 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃ 001 GEN 026 026 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃ 001 GEN 026 027 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃ 001 GEN 026 028 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃ 001 GEN 026 029 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃ 001 GEN 026 030 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃ 001 GEN 026 031 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃ 001 GEN 026 032 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃ 001 GEN 026 033 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃ 001 GEN 026 034 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃ 001 GEN 026 035 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ 001 GEN 027 001 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃ 001 GEN 027 002 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃ 001 GEN 027 003 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃ 001 GEN 027 004 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃ 001 GEN 027 005 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃ 001 GEN 027 006 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃ 001 GEN 027 007 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃ 001 GEN 027 008 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃ 001 GEN 027 009 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃ 001 GEN 027 010 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃ 001 GEN 027 011 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃ 001 GEN 027 012 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃ 001 GEN 027 013 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃ 001 GEN 027 014 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃ 001 GEN 027 015 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃ 001 GEN 027 016 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃ 001 GEN 027 017 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃ 001 GEN 027 018 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃ 001 GEN 027 019 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃ 001 GEN 027 020 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ 001 GEN 027 021 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃ 001 GEN 027 022 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃ 001 GEN 027 023 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃ 001 GEN 027 024 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃ 001 GEN 027 025 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃ 001 GEN 027 026 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃ 001 GEN 027 027 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃ 001 GEN 027 028 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃ 001 GEN 027 029 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃ 001 GEN 027 030 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃ 001 GEN 027 031 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃ 001 GEN 027 032 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃ 001 GEN 027 033 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃ 001 GEN 027 034 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃ 001 GEN 027 035 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃ 001 GEN 027 036 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃ 001 GEN 027 037 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃ 001 GEN 027 038 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃ 001 GEN 027 039 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃ 001 GEN 027 040 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃ 001 GEN 027 041 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃ 001 GEN 027 042 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃ 001 GEN 027 043 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃ 001 GEN 027 044 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃ 001 GEN 027 045 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃ 001 GEN 027 046 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃ 001 GEN 028 001 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען׃ 001 GEN 028 002 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃ 001 GEN 028 003 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃ 001 GEN 028 004 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם׃ 001 GEN 028 005 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃ 001 GEN 028 006 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען׃ 001 GEN 028 007 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם׃ 001 GEN 028 008 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃ 001 GEN 028 009 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה׃ 001 GEN 028 010 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ 001 GEN 028 011 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ 001 GEN 028 012 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃ 001 GEN 028 013 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃ 001 GEN 028 014 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃ 001 GEN 028 015 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃ 001 GEN 028 016 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ 001 GEN 028 017 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃ 001 GEN 028 018 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ 001 GEN 028 019 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃ 001 GEN 028 020 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ 001 GEN 028 021 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃ 001 GEN 028 022 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃ 001 GEN 029 001 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ 001 GEN 029 002 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ 001 GEN 029 003 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ 001 GEN 029 004 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ 001 GEN 029 005 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ 001 GEN 029 006 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ 001 GEN 029 007 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ 001 GEN 029 008 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ 001 GEN 029 009 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ 001 GEN 029 010 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ 001 GEN 029 011 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ 001 GEN 029 012 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ 001 GEN 029 013 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ 001 GEN 029 014 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ 001 GEN 029 015 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ 001 GEN 029 016 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ 001 GEN 029 017 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ 001 GEN 029 018 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ 001 GEN 029 019 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ 001 GEN 029 020 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ 001 GEN 029 021 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ 001 GEN 029 022 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ 001 GEN 029 023 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ 001 GEN 029 024 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ 001 GEN 029 025 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ 001 GEN 029 026 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ 001 GEN 029 027 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ 001 GEN 029 028 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ 001 GEN 029 029 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ 001 GEN 029 030 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ 001 GEN 029 031 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ 001 GEN 029 032 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ 001 GEN 029 033 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ 001 GEN 029 034 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ 001 GEN 029 035 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ 001 GEN 030 001 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ 001 GEN 030 002 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ 001 GEN 030 003 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ 001 GEN 030 004 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ 001 GEN 030 005 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ 001 GEN 030 006 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ 001 GEN 030 007 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ 001 GEN 030 008 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ 001 GEN 030 009 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ 001 GEN 030 010 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ 001 GEN 030 011 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ 001 GEN 030 012 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ 001 GEN 030 013 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ 001 GEN 030 014 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ 001 GEN 030 015 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ 001 GEN 030 016 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ 001 GEN 030 017 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ 001 GEN 030 018 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ 001 GEN 030 019 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ 001 GEN 030 020 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ 001 GEN 030 021 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ 001 GEN 030 022 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ 001 GEN 030 023 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ 001 GEN 030 024 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ 001 GEN 030 025 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ 001 GEN 030 026 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ 001 GEN 030 027 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ 001 GEN 030 028 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ 001 GEN 030 029 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ 001 GEN 030 030 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ 001 GEN 030 031 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ 001 GEN 030 032 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ 001 GEN 030 033 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ 001 GEN 030 034 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ 001 GEN 030 035 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ 001 GEN 030 036 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ 001 GEN 030 037 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ 001 GEN 030 038 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ 001 GEN 030 039 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ 001 GEN 030 040 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ 001 GEN 030 041 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ 001 GEN 030 042 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ 001 GEN 030 043 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ 001 GEN 031 001 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ 001 GEN 031 002 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ 001 GEN 031 003 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ 001 GEN 031 004 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ 001 GEN 031 005 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ 001 GEN 031 006 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ 001 GEN 031 007 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ 001 GEN 031 008 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ 001 GEN 031 009 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ 001 GEN 031 010 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ 001 GEN 031 011 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ 001 GEN 031 012 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ 001 GEN 031 013 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ 001 GEN 031 014 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ 001 GEN 031 015 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ 001 GEN 031 016 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ 001 GEN 031 017 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ 001 GEN 031 018 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ 001 GEN 031 019 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ 001 GEN 031 020 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ 001 GEN 031 021 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ 001 GEN 031 022 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ 001 GEN 031 023 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ 001 GEN 031 024 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 001 GEN 031 025 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ 001 GEN 031 026 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ 001 GEN 031 027 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ 001 GEN 031 028 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ 001 GEN 031 029 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 001 GEN 031 030 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ 001 GEN 031 031 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ 001 GEN 031 032 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ 001 GEN 031 033 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ 001 GEN 031 034 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ 001 GEN 031 035 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ 001 GEN 031 036 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ 001 GEN 031 037 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ 001 GEN 031 038 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ 001 GEN 031 039 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ 001 GEN 031 040 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ 001 GEN 031 041 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ 001 GEN 031 042 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ 001 GEN 031 043 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ 001 GEN 031 044 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ 001 GEN 031 045 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ 001 GEN 031 046 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ 001 GEN 031 047 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ 001 GEN 031 048 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ 001 GEN 031 049 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ 001 GEN 031 050 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ 001 GEN 031 051 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ 001 GEN 031 052 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ 001 GEN 031 053 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ 001 GEN 031 054 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ 001 GEN 031 055 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ 001 GEN 032 001 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃ 001 GEN 032 002 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃ 001 GEN 032 003 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃ 001 GEN 032 004 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃ 001 GEN 032 005 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃ 001 GEN 032 006 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃ 001 GEN 032 007 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃ 001 GEN 032 008 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃ 001 GEN 032 009 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ 001 GEN 032 010 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃ 001 GEN 032 011 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃ 001 GEN 032 012 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃ 001 GEN 032 013 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃ 001 GEN 032 014 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃ 001 GEN 032 015 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃ 001 GEN 032 016 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃ 001 GEN 032 017 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃ 001 GEN 032 018 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃ 001 GEN 032 019 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃ 001 GEN 032 020 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃ 001 GEN 032 021 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃ 001 GEN 032 022 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃ 001 GEN 032 023 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃ 001 GEN 032 024 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ 001 GEN 032 025 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃ 001 GEN 032 026 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃ 001 GEN 032 027 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃ 001 GEN 032 028 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃ 001 GEN 032 029 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ 001 GEN 032 030 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃ 001 GEN 032 031 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃ 001 GEN 032 032 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃ 001 GEN 033 001 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות׃ 001 GEN 033 002 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים׃ 001 GEN 033 003 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו׃ 001 GEN 033 004 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו׃ 001 GEN 033 005 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׃ 001 GEN 033 006 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃ 001 GEN 033 007 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃ 001 GEN 033 008 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני׃ 001 GEN 033 009 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך׃ 001 GEN 033 010 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃ 001 GEN 033 011 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח׃ 001 GEN 033 012 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃ 001 GEN 033 013 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן׃ 001 GEN 033 014 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה׃ 001 GEN 033 015 ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני׃ 001 GEN 033 016 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃ 001 GEN 033 017 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות׃ 001 GEN 033 018 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר׃ 001 GEN 033 019 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה׃ 001 GEN 033 020 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׃ 001 GEN 034 001 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ 001 GEN 034 002 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ 001 GEN 034 003 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ 001 GEN 034 004 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃ 001 GEN 034 005 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ 001 GEN 034 006 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ 001 GEN 034 007 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃ 001 GEN 034 008 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ 001 GEN 034 009 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ 001 GEN 034 010 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ 001 GEN 034 011 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ 001 GEN 034 012 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃ 001 GEN 034 013 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ 001 GEN 034 014 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃ 001 GEN 034 015 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃ 001 GEN 034 016 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ 001 GEN 034 017 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃ 001 GEN 034 018 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃ 001 GEN 034 019 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ 001 GEN 034 020 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃ 001 GEN 034 021 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃ 001 GEN 034 022 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃ 001 GEN 034 023 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ 001 GEN 034 024 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃ 001 GEN 034 025 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃ 001 GEN 034 026 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃ 001 GEN 034 027 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ 001 GEN 034 028 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃ 001 GEN 034 029 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃ 001 GEN 034 030 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ 001 GEN 034 031 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃ 001 GEN 035 001 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃ 001 GEN 035 002 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃ 001 GEN 035 003 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃ 001 GEN 035 004 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃ 001 GEN 035 005 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃ 001 GEN 035 006 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃ 001 GEN 035 007 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃ 001 GEN 035 008 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃ 001 GEN 035 009 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃ 001 GEN 035 010 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃ 001 GEN 035 011 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃ 001 GEN 035 012 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃ 001 GEN 035 013 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃ 001 GEN 035 014 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃ 001 GEN 035 015 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃ 001 GEN 035 016 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃ 001 GEN 035 017 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃ 001 GEN 035 018 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃ 001 GEN 035 019 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃ 001 GEN 035 020 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃ 001 GEN 035 021 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃ 001 GEN 035 022 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃ 001 GEN 035 023 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃ 001 GEN 035 024 בני רחל יוסף ובנימן׃ 001 GEN 035 025 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃ 001 GEN 035 026 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃ 001 GEN 035 027 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃ 001 GEN 035 028 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃ 001 GEN 035 029 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃ 001 GEN 036 001 ואלה תלדות עשו הוא אדום׃ 001 GEN 036 002 עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי׃ 001 GEN 036 003 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות׃ 001 GEN 036 004 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל׃ 001 GEN 036 005 ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען׃ 001 GEN 036 006 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו׃ 001 GEN 036 007 כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם׃ 001 GEN 036 008 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום׃ 001 GEN 036 009 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר׃ 001 GEN 036 010 אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו׃ 001 GEN 036 011 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז׃ 001 GEN 036 012 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו׃ 001 GEN 036 013 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו׃ 001 GEN 036 014 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח׃ 001 GEN 036 015 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז׃ 001 GEN 036 016 אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה׃ 001 GEN 036 017 ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו׃ 001 GEN 036 018 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו׃ 001 GEN 036 019 אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום׃ 001 GEN 036 020 אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה׃ 001 GEN 036 021 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום׃ 001 GEN 036 022 ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע׃ 001 GEN 036 023 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם׃ 001 GEN 036 024 ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו׃ 001 GEN 036 025 ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה׃ 001 GEN 036 026 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן׃ 001 GEN 036 027 אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן׃ 001 GEN 036 028 אלה בני דישן עוץ וארן׃ 001 GEN 036 029 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה׃ 001 GEN 036 030 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר׃ 001 GEN 036 031 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל׃ 001 GEN 036 032 וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה׃ 001 GEN 036 033 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה׃ 001 GEN 036 034 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני׃ 001 GEN 036 035 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית׃ 001 GEN 036 036 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה׃ 001 GEN 036 037 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר׃ 001 GEN 036 038 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור׃ 001 GEN 036 039 וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׃ 001 GEN 036 040 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת׃ 001 GEN 036 041 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן׃ 001 GEN 036 042 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃ 001 GEN 036 043 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום׃ 001 GEN 037 001 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ 001 GEN 037 002 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃ 001 GEN 037 003 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ 001 GEN 037 004 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ 001 GEN 037 005 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ 001 GEN 037 006 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃ 001 GEN 037 007 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ 001 GEN 037 008 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃ 001 GEN 037 009 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ 001 GEN 037 010 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ 001 GEN 037 011 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃ 001 GEN 037 012 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ 001 GEN 037 013 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ 001 GEN 037 014 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ 001 GEN 037 015 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃ 001 GEN 037 016 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃ 001 GEN 037 017 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ 001 GEN 037 018 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ 001 GEN 037 019 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ 001 GEN 037 020 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃ 001 GEN 037 021 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ 001 GEN 037 022 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃ 001 GEN 037 023 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃ 001 GEN 037 024 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ 001 GEN 037 025 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ 001 GEN 037 026 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃ 001 GEN 037 027 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ 001 GEN 037 028 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃ 001 GEN 037 029 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃ 001 GEN 037 030 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃ 001 GEN 037 031 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃ 001 GEN 037 032 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃ 001 GEN 037 033 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ 001 GEN 037 034 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃ 001 GEN 037 035 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ (Sheol h7585) 001 GEN 037 036 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ 001 GEN 038 001 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃ 001 GEN 038 002 וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃ 001 GEN 038 003 ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃ 001 GEN 038 004 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃ 001 GEN 038 005 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃ 001 GEN 038 006 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃ 001 GEN 038 007 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ 001 GEN 038 008 ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃ 001 GEN 038 009 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃ 001 GEN 038 010 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃ 001 GEN 038 011 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃ 001 GEN 038 012 וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃ 001 GEN 038 013 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃ 001 GEN 038 014 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃ 001 GEN 038 015 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃ 001 GEN 038 016 ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃ 001 GEN 038 017 ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃ 001 GEN 038 018 ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃ 001 GEN 038 019 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃ 001 GEN 038 020 וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃ 001 GEN 038 021 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃ 001 GEN 038 022 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃ 001 GEN 038 023 ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃ 001 GEN 038 024 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃ 001 GEN 038 025 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃ 001 GEN 038 026 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃ 001 GEN 038 027 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃ 001 GEN 038 028 ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃ 001 GEN 038 029 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃ 001 GEN 038 030 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃ 001 GEN 039 001 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃ 001 GEN 039 002 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃ 001 GEN 039 003 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו׃ 001 GEN 039 004 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו׃ 001 GEN 039 005 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה׃ 001 GEN 039 006 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה׃ 001 GEN 039 007 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃ 001 GEN 039 008 וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי׃ 001 GEN 039 009 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃ 001 GEN 039 010 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃ 001 GEN 039 011 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃ 001 GEN 039 012 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃ 001 GEN 039 013 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה׃ 001 GEN 039 014 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃ 001 GEN 039 015 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃ 001 GEN 039 016 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו׃ 001 GEN 039 017 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי׃ 001 GEN 039 018 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃ 001 GEN 039 019 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃ 001 GEN 039 020 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר׃ 001 GEN 039 021 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר׃ 001 GEN 039 022 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה׃ 001 GEN 039 023 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח׃ 001 GEN 040 001 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים׃ 001 GEN 040 002 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים׃ 001 GEN 040 003 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם׃ 001 GEN 040 004 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר׃ 001 GEN 040 005 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר׃ 001 GEN 040 006 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים׃ 001 GEN 040 007 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום׃ 001 GEN 040 008 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי׃ 001 GEN 040 009 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני׃ 001 GEN 040 010 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים׃ 001 GEN 040 011 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה׃ 001 GEN 040 012 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם׃ 001 GEN 040 013 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו׃ 001 GEN 040 014 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה׃ 001 GEN 040 015 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור׃ 001 GEN 040 016 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי׃ 001 GEN 040 017 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי׃ 001 GEN 040 018 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם׃ 001 GEN 040 019 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך׃ 001 GEN 040 020 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו׃ 001 GEN 040 021 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה׃ 001 GEN 040 022 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף׃ 001 GEN 040 023 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו׃ 001 GEN 041 001 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃ 001 GEN 041 002 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ 001 GEN 041 003 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃ 001 GEN 041 004 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ 001 GEN 041 005 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ 001 GEN 041 006 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ 001 GEN 041 007 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ 001 GEN 041 008 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃ 001 GEN 041 009 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃ 001 GEN 041 010 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ 001 GEN 041 011 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ 001 GEN 041 012 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃ 001 GEN 041 013 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃ 001 GEN 041 014 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃ 001 GEN 041 015 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ 001 GEN 041 016 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃ 001 GEN 041 017 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃ 001 GEN 041 018 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ 001 GEN 041 019 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃ 001 GEN 041 020 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ 001 GEN 041 021 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ 001 GEN 041 022 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ 001 GEN 041 023 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ 001 GEN 041 024 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃ 001 GEN 041 025 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ 001 GEN 041 026 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ 001 GEN 041 027 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ 001 GEN 041 028 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃ 001 GEN 041 029 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃ 001 GEN 041 030 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃ 001 GEN 041 031 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃ 001 GEN 041 032 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ 001 GEN 041 033 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃ 001 GEN 041 034 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ 001 GEN 041 035 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃ 001 GEN 041 036 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃ 001 GEN 041 037 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃ 001 GEN 041 038 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ 001 GEN 041 039 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃ 001 GEN 041 040 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃ 001 GEN 041 041 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ 001 GEN 041 042 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ 001 GEN 041 043 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ 001 GEN 041 044 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃ 001 GEN 041 045 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ 001 GEN 041 046 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃ 001 GEN 041 047 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ 001 GEN 041 048 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ 001 GEN 041 049 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃ 001 GEN 041 050 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ 001 GEN 041 051 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ 001 GEN 041 052 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃ 001 GEN 041 053 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ 001 GEN 041 054 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃ 001 GEN 041 055 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃ 001 GEN 041 056 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ 001 GEN 041 057 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃ 001 GEN 042 001 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃ 001 GEN 042 002 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃ 001 GEN 042 003 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃ 001 GEN 042 004 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃ 001 GEN 042 005 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃ 001 GEN 042 006 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃ 001 GEN 042 007 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃ 001 GEN 042 008 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃ 001 GEN 042 009 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃ 001 GEN 042 010 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃ 001 GEN 042 011 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃ 001 GEN 042 012 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃ 001 GEN 042 013 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃ 001 GEN 042 014 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃ 001 GEN 042 015 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃ 001 GEN 042 016 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃ 001 GEN 042 017 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃ 001 GEN 042 018 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃ 001 GEN 042 019 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃ 001 GEN 042 020 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃ 001 GEN 042 021 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃ 001 GEN 042 022 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃ 001 GEN 042 023 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃ 001 GEN 042 024 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃ 001 GEN 042 025 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃ 001 GEN 042 026 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃ 001 GEN 042 027 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃ 001 GEN 042 028 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃ 001 GEN 042 029 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃ 001 GEN 042 030 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃ 001 GEN 042 031 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃ 001 GEN 042 032 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃ 001 GEN 042 033 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃ 001 GEN 042 034 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃ 001 GEN 042 035 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃ 001 GEN 042 036 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃ 001 GEN 042 037 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃ 001 GEN 042 038 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃ (Sheol h7585) 001 GEN 043 001 והרעב כבד בארץ׃ 001 GEN 043 002 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל׃ 001 GEN 043 003 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ 001 GEN 043 004 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃ 001 GEN 043 005 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ 001 GEN 043 006 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃ 001 GEN 043 007 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם׃ 001 GEN 043 008 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו׃ 001 GEN 043 009 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים׃ 001 GEN 043 010 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים׃ 001 GEN 043 011 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃ 001 GEN 043 012 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃ 001 GEN 043 013 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש׃ 001 GEN 043 014 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃ 001 GEN 043 015 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃ 001 GEN 043 016 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃ 001 GEN 043 017 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף׃ 001 GEN 043 018 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו׃ 001 GEN 043 019 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃ 001 GEN 043 020 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל׃ 001 GEN 043 021 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃ 001 GEN 043 022 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו׃ 001 GEN 043 023 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון׃ 001 GEN 043 024 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃ 001 GEN 043 025 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם׃ 001 GEN 043 026 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה׃ 001 GEN 043 027 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃ 001 GEN 043 028 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃ 001 GEN 043 029 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃ 001 GEN 043 030 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃ 001 GEN 043 031 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃ 001 GEN 043 032 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים׃ 001 GEN 043 033 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו׃ 001 GEN 043 034 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃ 001 GEN 044 001 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃ 001 GEN 044 002 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃ 001 GEN 044 003 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃ 001 GEN 044 004 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃ 001 GEN 044 005 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃ 001 GEN 044 006 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃ 001 GEN 044 007 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ 001 GEN 044 008 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ 001 GEN 044 009 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ 001 GEN 044 010 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃ 001 GEN 044 011 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃ 001 GEN 044 012 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃ 001 GEN 044 013 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃ 001 GEN 044 014 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃ 001 GEN 044 015 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃ 001 GEN 044 016 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃ 001 GEN 044 017 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃ 001 GEN 044 018 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ 001 GEN 044 019 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃ 001 GEN 044 020 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ 001 GEN 044 021 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃ 001 GEN 044 022 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃ 001 GEN 044 023 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃ 001 GEN 044 024 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃ 001 GEN 044 025 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃ 001 GEN 044 026 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃ 001 GEN 044 027 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃ 001 GEN 044 028 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃ 001 GEN 044 029 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃ (Sheol h7585) 001 GEN 044 030 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃ 001 GEN 044 031 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ (Sheol h7585) 001 GEN 044 032 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃ 001 GEN 044 033 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃ 001 GEN 044 034 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃ 001 GEN 045 001 ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׃ 001 GEN 045 002 ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃ 001 GEN 045 003 ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃ 001 GEN 045 004 ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה׃ 001 GEN 045 005 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃ 001 GEN 045 006 כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר׃ 001 GEN 045 007 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃ 001 GEN 045 008 ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים׃ 001 GEN 045 009 מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד׃ 001 GEN 045 010 וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך׃ 001 GEN 045 011 וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃ 001 GEN 045 012 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם׃ 001 GEN 045 013 והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה׃ 001 GEN 045 014 ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו׃ 001 GEN 045 015 וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃ 001 GEN 045 016 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃ 001 GEN 045 017 ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען׃ 001 GEN 045 018 וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ׃ 001 GEN 045 019 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם׃ 001 GEN 045 020 ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא׃ 001 GEN 045 021 ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃ 001 GEN 045 022 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃ 001 GEN 045 023 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃ 001 GEN 045 024 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך׃ 001 GEN 045 025 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם׃ 001 GEN 045 026 ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם׃ 001 GEN 045 027 וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃ 001 GEN 045 028 ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃ 001 GEN 046 001 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃ 001 GEN 046 002 ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני׃ 001 GEN 046 003 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם׃ 001 GEN 046 004 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך׃ 001 GEN 046 005 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו׃ 001 GEN 046 006 ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו׃ 001 GEN 046 007 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה׃ 001 GEN 046 008 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן׃ 001 GEN 046 009 ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי׃ 001 GEN 046 010 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית׃ 001 GEN 046 011 ובני לוי גרשון קהת ומררי׃ 001 GEN 046 012 ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול׃ 001 GEN 046 013 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון׃ 001 GEN 046 014 ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל׃ 001 GEN 046 015 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש׃ 001 GEN 046 016 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי׃ 001 GEN 046 017 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל׃ 001 GEN 046 018 אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש׃ 001 GEN 046 019 בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן׃ 001 GEN 046 020 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים׃ 001 GEN 046 021 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד׃ 001 GEN 046 022 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר׃ 001 GEN 046 023 ובני דן חשים׃ 001 GEN 046 024 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם׃ 001 GEN 046 025 אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה׃ 001 GEN 046 026 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש׃ 001 GEN 046 027 ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׃ 001 GEN 046 028 ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן׃ 001 GEN 046 029 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד׃ 001 GEN 046 030 ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי׃ 001 GEN 046 031 ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי׃ 001 GEN 046 032 והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו׃ 001 GEN 046 033 והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם׃ 001 GEN 046 034 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן׃ 001 GEN 047 001 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃ 001 GEN 047 002 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃ 001 GEN 047 003 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו׃ 001 GEN 047 004 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן׃ 001 GEN 047 005 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃ 001 GEN 047 006 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי׃ 001 GEN 047 007 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה׃ 001 GEN 047 008 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך׃ 001 GEN 047 009 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃ 001 GEN 047 010 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה׃ 001 GEN 047 011 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃ 001 GEN 047 012 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף׃ 001 GEN 047 013 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃ 001 GEN 047 014 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה׃ 001 GEN 047 015 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃ 001 GEN 047 016 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף׃ 001 GEN 047 017 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא׃ 001 GEN 047 018 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו׃ 001 GEN 047 019 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם׃ 001 GEN 047 020 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃ 001 GEN 047 021 ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו׃ 001 GEN 047 022 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם׃ 001 GEN 047 023 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה׃ 001 GEN 047 024 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃ 001 GEN 047 025 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃ 001 GEN 047 026 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃ 001 GEN 047 027 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃ 001 GEN 047 028 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃ 001 GEN 047 029 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים׃ 001 GEN 047 030 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃ 001 GEN 047 031 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה׃ 001 GEN 048 001 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים׃ 001 GEN 048 002 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה׃ 001 GEN 048 003 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃ 001 GEN 048 004 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃ 001 GEN 048 005 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃ 001 GEN 048 006 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃ 001 GEN 048 007 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃ 001 GEN 048 008 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׃ 001 GEN 048 009 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם׃ 001 GEN 048 010 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃ 001 GEN 048 011 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך׃ 001 GEN 048 012 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃ 001 GEN 048 013 ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃ 001 GEN 048 014 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור׃ 001 GEN 048 015 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃ 001 GEN 048 016 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃ 001 GEN 048 017 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה׃ 001 GEN 048 018 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו׃ 001 GEN 048 019 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃ 001 GEN 048 020 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃ 001 GEN 048 021 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם׃ 001 GEN 048 022 ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃ 001 GEN 049 001 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃ 001 GEN 049 002 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃ 001 GEN 049 003 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃ 001 GEN 049 004 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ 001 GEN 049 005 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃ 001 GEN 049 006 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃ 001 GEN 049 007 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ 001 GEN 049 008 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃ 001 GEN 049 009 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃ 001 GEN 049 010 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃ 001 GEN 049 011 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃ 001 GEN 049 012 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃ 001 GEN 049 013 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃ 001 GEN 049 014 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃ 001 GEN 049 015 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃ 001 GEN 049 016 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃ 001 GEN 049 017 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃ 001 GEN 049 018 לישועתך קויתי יהוה׃ 001 GEN 049 019 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ 001 GEN 049 020 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃ 001 GEN 049 021 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃ 001 GEN 049 022 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃ 001 GEN 049 023 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃ 001 GEN 049 024 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃ 001 GEN 049 025 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ 001 GEN 049 026 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ 001 GEN 049 027 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃ 001 GEN 049 028 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃ 001 GEN 049 029 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃ 001 GEN 049 030 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃ 001 GEN 049 031 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃ 001 GEN 049 032 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃ 001 GEN 049 033 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃ 001 GEN 050 001 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃ 001 GEN 050 002 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃ 001 GEN 050 003 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃ 001 GEN 050 004 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃ 001 GEN 050 005 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃ 001 GEN 050 006 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃ 001 GEN 050 007 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃ 001 GEN 050 008 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃ 001 GEN 050 009 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃ 001 GEN 050 010 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃ 001 GEN 050 011 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃ 001 GEN 050 012 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃ 001 GEN 050 013 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃ 001 GEN 050 014 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃ 001 GEN 050 015 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃ 001 GEN 050 016 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃ 001 GEN 050 017 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃ 001 GEN 050 018 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃ 001 GEN 050 019 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃ 001 GEN 050 020 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃ 001 GEN 050 021 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃ 001 GEN 050 022 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃ 001 GEN 050 023 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃ 001 GEN 050 024 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃ 001 GEN 050 025 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃ 001 GEN 050 026 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃ # # BOOK 002 EXO Exodus שמות 002 EXO 001 001 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ 002 EXO 001 002 ראובן שמעון לוי ויהודה׃ 002 EXO 001 003 יששכר זבולן ובנימן׃ 002 EXO 001 004 דן ונפתלי גד ואשר׃ 002 EXO 001 005 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ 002 EXO 001 006 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ 002 EXO 001 007 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ 002 EXO 001 008 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ 002 EXO 001 009 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ 002 EXO 001 010 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ 002 EXO 001 011 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ 002 EXO 001 012 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ 002 EXO 001 013 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ 002 EXO 001 014 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ 002 EXO 001 015 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ 002 EXO 001 016 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ 002 EXO 001 017 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ 002 EXO 001 018 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ 002 EXO 001 019 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ 002 EXO 001 020 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ 002 EXO 001 021 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ 002 EXO 001 022 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ 002 EXO 002 001 וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃ 002 EXO 002 002 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃ 002 EXO 002 003 ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃ 002 EXO 002 004 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃ 002 EXO 002 005 ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃ 002 EXO 002 006 ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ 002 EXO 002 007 ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃ 002 EXO 002 008 ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃ 002 EXO 002 009 ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ 002 EXO 002 010 ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃ 002 EXO 002 011 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃ 002 EXO 002 012 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃ 002 EXO 002 013 ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ 002 EXO 002 014 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃ 002 EXO 002 015 וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃ 002 EXO 002 016 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃ 002 EXO 002 017 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃ 002 EXO 002 018 ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ 002 EXO 002 019 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃ 002 EXO 002 020 ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃ 002 EXO 002 021 ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃ 002 EXO 002 022 ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 002 EXO 002 023 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃ 002 EXO 002 024 וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃ 002 EXO 002 025 וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃ 002 EXO 003 001 ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃ 002 EXO 003 002 וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ 002 EXO 003 003 ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃ 002 EXO 003 004 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ 002 EXO 003 005 ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ 002 EXO 003 006 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃ 002 EXO 003 007 ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃ 002 EXO 003 008 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 002 EXO 003 009 ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃ 002 EXO 003 010 ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים׃ 002 EXO 003 011 ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים׃ 002 EXO 003 012 ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה׃ 002 EXO 003 013 ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׃ 002 EXO 003 014 ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ 002 EXO 003 015 ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃ 002 EXO 003 016 לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים׃ 002 EXO 003 017 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש׃ 002 EXO 003 018 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃ 002 EXO 003 019 ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃ 002 EXO 003 020 ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם׃ 002 EXO 003 021 ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃ 002 EXO 003 022 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים׃ 002 EXO 004 001 ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה׃ 002 EXO 004 002 ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה׃ 002 EXO 004 003 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו׃ 002 EXO 004 004 ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃ 002 EXO 004 005 למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 002 EXO 004 006 ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃ 002 EXO 004 007 ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו׃ 002 EXO 004 008 והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון׃ 002 EXO 004 009 והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת׃ 002 EXO 004 010 ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי׃ 002 EXO 004 011 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃ 002 EXO 004 012 ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר׃ 002 EXO 004 013 ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח׃ 002 EXO 004 014 ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃ 002 EXO 004 015 ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃ 002 EXO 004 016 ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים׃ 002 EXO 004 017 ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת׃ 002 EXO 004 018 וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום׃ 002 EXO 004 019 ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך׃ 002 EXO 004 020 ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו׃ 002 EXO 004 021 ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם׃ 002 EXO 004 022 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃ 002 EXO 004 023 ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך׃ 002 EXO 004 024 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃ 002 EXO 004 025 ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי׃ 002 EXO 004 026 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ 002 EXO 004 027 ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו׃ 002 EXO 004 028 ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו׃ 002 EXO 004 029 וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל׃ 002 EXO 004 030 וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם׃ 002 EXO 004 031 ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו׃ 002 EXO 005 001 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר׃ 002 EXO 005 002 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח׃ 002 EXO 005 003 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב׃ 002 EXO 005 004 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם׃ 002 EXO 005 005 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם׃ 002 EXO 005 006 ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר׃ 002 EXO 005 007 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃ 002 EXO 005 008 ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃ 002 EXO 005 009 תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר׃ 002 EXO 005 010 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן׃ 002 EXO 005 011 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃ 002 EXO 005 012 ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן׃ 002 EXO 005 013 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן׃ 002 EXO 005 014 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום׃ 002 EXO 005 015 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃ 002 EXO 005 016 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃ 002 EXO 005 017 ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃ 002 EXO 005 018 ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃ 002 EXO 005 019 ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו׃ 002 EXO 005 020 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה׃ 002 EXO 005 021 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו׃ 002 EXO 005 022 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃ 002 EXO 005 023 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך׃ 002 EXO 006 001 ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו׃ 002 EXO 006 002 וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה׃ 002 EXO 006 003 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם׃ 002 EXO 006 004 וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה׃ 002 EXO 006 005 וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי׃ 002 EXO 006 006 לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים׃ 002 EXO 006 007 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃ 002 EXO 006 008 והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה׃ 002 EXO 006 009 וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה׃ 002 EXO 006 010 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 006 011 בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו׃ 002 EXO 006 012 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים׃ 002 EXO 006 013 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים׃ 002 EXO 006 014 אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן׃ 002 EXO 006 015 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון׃ 002 EXO 006 016 ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה׃ 002 EXO 006 017 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם׃ 002 EXO 006 018 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה׃ 002 EXO 006 019 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם׃ 002 EXO 006 020 ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה׃ 002 EXO 006 021 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי׃ 002 EXO 006 022 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי׃ 002 EXO 006 023 ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר׃ 002 EXO 006 024 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי׃ 002 EXO 006 025 ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם׃ 002 EXO 006 026 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ 002 EXO 006 027 הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן׃ 002 EXO 006 028 ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים׃ 002 EXO 006 029 וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך׃ 002 EXO 006 030 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה׃ 002 EXO 007 001 ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃ 002 EXO 007 002 אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו׃ 002 EXO 007 003 ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים׃ 002 EXO 007 004 ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃ 002 EXO 007 005 וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם׃ 002 EXO 007 006 ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃ 002 EXO 007 007 ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה׃ 002 EXO 007 008 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 002 EXO 007 009 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין׃ 002 EXO 007 010 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃ 002 EXO 007 011 ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃ 002 EXO 007 012 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם׃ 002 EXO 007 013 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 002 EXO 007 014 ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃ 002 EXO 007 015 לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃ 002 EXO 007 016 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה׃ 002 EXO 007 017 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃ 002 EXO 007 018 והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר׃ 002 EXO 007 019 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ 002 EXO 007 020 ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃ 002 EXO 007 021 והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃ 002 EXO 007 022 ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 002 EXO 007 023 ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃ 002 EXO 007 024 ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃ 002 EXO 007 025 וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר׃ 002 EXO 008 001 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃ 002 EXO 008 002 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃ 002 EXO 008 003 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃ 002 EXO 008 004 ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃ 002 EXO 008 005 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ 002 EXO 008 006 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃ 002 EXO 008 007 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ 002 EXO 008 008 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃ 002 EXO 008 009 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃ 002 EXO 008 010 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃ 002 EXO 008 011 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃ 002 EXO 008 012 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃ 002 EXO 008 013 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃ 002 EXO 008 014 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃ 002 EXO 008 015 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 002 EXO 008 016 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ 002 EXO 008 017 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ 002 EXO 008 018 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ 002 EXO 008 019 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 002 EXO 008 020 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃ 002 EXO 008 021 כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃ 002 EXO 008 022 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ 002 EXO 008 023 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ 002 EXO 008 024 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ 002 EXO 008 025 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ 002 EXO 008 026 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃ 002 EXO 008 027 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ 002 EXO 008 028 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ 002 EXO 008 029 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ 002 EXO 008 030 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ 002 EXO 008 031 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ 002 EXO 008 032 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃ 002 EXO 009 001 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ 002 EXO 009 002 כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃ 002 EXO 009 003 הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃ 002 EXO 009 004 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃ 002 EXO 009 005 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ 002 EXO 009 006 ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃ 002 EXO 009 007 וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃ 002 EXO 009 008 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃ 002 EXO 009 009 והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ 002 EXO 009 010 ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ 002 EXO 009 011 ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃ 002 EXO 009 012 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃ 002 EXO 009 013 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ 002 EXO 009 014 כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃ 002 EXO 009 015 כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ 002 EXO 009 016 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃ 002 EXO 009 017 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃ 002 EXO 009 018 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ 002 EXO 009 019 ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃ 002 EXO 009 020 הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ 002 EXO 009 021 ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ 002 EXO 009 022 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ 002 EXO 009 023 ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ 002 EXO 009 024 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ 002 EXO 009 025 ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃ 002 EXO 009 026 רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃ 002 EXO 009 027 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃ 002 EXO 009 028 העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ 002 EXO 009 029 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ 002 EXO 009 030 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃ 002 EXO 009 031 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃ 002 EXO 009 032 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃ 002 EXO 009 033 ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃ 002 EXO 009 034 וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃ 002 EXO 009 035 ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃ 002 EXO 010 001 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃ 002 EXO 010 002 ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃ 002 EXO 010 003 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃ 002 EXO 010 004 כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃ 002 EXO 010 005 וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃ 002 EXO 010 006 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃ 002 EXO 010 007 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃ 002 EXO 010 008 ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃ 002 EXO 010 009 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃ 002 EXO 010 010 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃ 002 EXO 010 011 לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃ 002 EXO 010 012 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃ 002 EXO 010 013 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃ 002 EXO 010 014 ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃ 002 EXO 010 015 ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃ 002 EXO 010 016 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃ 002 EXO 010 017 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃ 002 EXO 010 018 ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ 002 EXO 010 019 ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃ 002 EXO 010 020 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃ 002 EXO 010 021 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃ 002 EXO 010 022 ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃ 002 EXO 010 023 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃ 002 EXO 010 024 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃ 002 EXO 010 025 ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃ 002 EXO 010 026 וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃ 002 EXO 010 027 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃ 002 EXO 010 028 ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃ 002 EXO 010 029 ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃ 002 EXO 011 001 ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה׃ 002 EXO 011 002 דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב׃ 002 EXO 011 003 ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם׃ 002 EXO 011 004 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃ 002 EXO 011 005 ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃ 002 EXO 011 006 והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף׃ 002 EXO 011 007 ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל׃ 002 EXO 011 008 וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף׃ 002 EXO 011 009 ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים׃ 002 EXO 011 010 ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו׃ 002 EXO 012 001 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃ 002 EXO 012 002 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃ 002 EXO 012 003 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ 002 EXO 012 004 ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃ 002 EXO 012 005 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃ 002 EXO 012 006 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ 002 EXO 012 007 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ 002 EXO 012 008 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃ 002 EXO 012 009 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃ 002 EXO 012 010 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃ 002 EXO 012 011 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ 002 EXO 012 012 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ 002 EXO 012 013 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ 002 EXO 012 014 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ 002 EXO 012 015 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃ 002 EXO 012 016 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ 002 EXO 012 017 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ 002 EXO 012 018 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ 002 EXO 012 019 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ 002 EXO 012 020 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ 002 EXO 012 021 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃ 002 EXO 012 022 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃ 002 EXO 012 023 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃ 002 EXO 012 024 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃ 002 EXO 012 025 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃ 002 EXO 012 026 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃ 002 EXO 012 027 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃ 002 EXO 012 028 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃ 002 EXO 012 029 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ 002 EXO 012 030 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃ 002 EXO 012 031 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃ 002 EXO 012 032 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃ 002 EXO 012 033 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃ 002 EXO 012 034 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃ 002 EXO 012 035 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃ 002 EXO 012 036 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃ 002 EXO 012 037 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃ 002 EXO 012 038 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃ 002 EXO 012 039 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃ 002 EXO 012 040 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃ 002 EXO 012 041 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃ 002 EXO 012 042 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃ 002 EXO 012 043 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃ 002 EXO 012 044 וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃ 002 EXO 012 045 תושב ושכיר לא יאכל בו׃ 002 EXO 012 046 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃ 002 EXO 012 047 כל עדת ישראל יעשו אתו׃ 002 EXO 012 048 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃ 002 EXO 012 049 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃ 002 EXO 012 050 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃ 002 EXO 012 051 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ 002 EXO 013 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 013 002 קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃ 002 EXO 013 003 ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃ 002 EXO 013 004 היום אתם יצאים בחדש האביב׃ 002 EXO 013 005 והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה׃ 002 EXO 013 006 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃ 002 EXO 013 007 מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך׃ 002 EXO 013 008 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃ 002 EXO 013 009 והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃ 002 EXO 013 010 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃ 002 EXO 013 011 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃ 002 EXO 013 012 והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃ 002 EXO 013 013 וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃ 002 EXO 013 014 והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃ 002 EXO 013 015 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה׃ 002 EXO 013 016 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃ 002 EXO 013 017 ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃ 002 EXO 013 018 ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׃ 002 EXO 013 019 ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם׃ 002 EXO 013 020 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃ 002 EXO 013 021 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃ 002 EXO 013 022 לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃ 002 EXO 014 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 014 002 דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים׃ 002 EXO 014 003 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃ 002 EXO 014 004 וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן׃ 002 EXO 014 005 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו׃ 002 EXO 014 006 ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו׃ 002 EXO 014 007 ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו׃ 002 EXO 014 008 ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה׃ 002 EXO 014 009 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן׃ 002 EXO 014 010 ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה׃ 002 EXO 014 011 ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃ 002 EXO 014 012 הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר׃ 002 EXO 014 013 ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם׃ 002 EXO 014 014 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃ 002 EXO 014 015 ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו׃ 002 EXO 014 016 ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה׃ 002 EXO 014 017 ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו׃ 002 EXO 014 018 וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו׃ 002 EXO 014 019 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׃ 002 EXO 014 020 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה׃ 002 EXO 014 021 ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃ 002 EXO 014 022 ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃ 002 EXO 014 023 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים׃ 002 EXO 014 024 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים׃ 002 EXO 014 025 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃ 002 EXO 014 026 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו׃ 002 EXO 014 027 ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃ 002 EXO 014 028 וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד׃ 002 EXO 014 029 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃ 002 EXO 014 030 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים׃ 002 EXO 014 031 וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃ 002 EXO 015 001 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ 002 EXO 015 002 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃ 002 EXO 015 003 יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃ 002 EXO 015 004 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃ 002 EXO 015 005 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃ 002 EXO 015 006 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃ 002 EXO 015 007 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃ 002 EXO 015 008 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃ 002 EXO 015 009 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃ 002 EXO 015 010 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃ 002 EXO 015 011 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃ 002 EXO 015 012 נטית ימינך תבלעמו ארץ׃ 002 EXO 015 013 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃ 002 EXO 015 014 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃ 002 EXO 015 015 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃ 002 EXO 015 016 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃ 002 EXO 015 017 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃ 002 EXO 015 018 יהוה ימלך לעלם ועד׃ 002 EXO 015 019 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃ 002 EXO 015 020 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃ 002 EXO 015 021 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ 002 EXO 015 022 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃ 002 EXO 015 023 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃ 002 EXO 015 024 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃ 002 EXO 015 025 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃ 002 EXO 015 026 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ 002 EXO 015 027 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃ 002 EXO 016 001 ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃ 002 EXO 016 002 וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃ 002 EXO 016 003 ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃ 002 EXO 016 004 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃ 002 EXO 016 005 והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃ 002 EXO 016 006 ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃ 002 EXO 016 007 ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃ 002 EXO 016 008 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃ 002 EXO 016 009 ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃ 002 EXO 016 010 ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃ 002 EXO 016 011 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 016 012 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃ 002 EXO 016 013 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃ 002 EXO 016 014 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃ 002 EXO 016 015 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃ 002 EXO 016 016 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃ 002 EXO 016 017 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃ 002 EXO 016 018 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃ 002 EXO 016 019 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃ 002 EXO 016 020 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃ 002 EXO 016 021 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃ 002 EXO 016 022 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃ 002 EXO 016 023 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃ 002 EXO 016 024 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃ 002 EXO 016 025 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃ 002 EXO 016 026 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃ 002 EXO 016 027 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃ 002 EXO 016 028 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃ 002 EXO 016 029 ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃ 002 EXO 016 030 וישבתו העם ביום השבעי׃ 002 EXO 016 031 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃ 002 EXO 016 032 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃ 002 EXO 016 033 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃ 002 EXO 016 034 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃ 002 EXO 016 035 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃ 002 EXO 016 036 והעמר עשרית האיפה הוא׃ 002 EXO 017 001 ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם׃ 002 EXO 017 002 וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה׃ 002 EXO 017 003 ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃ 002 EXO 017 004 ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני׃ 002 EXO 017 005 ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת׃ 002 EXO 017 006 הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל׃ 002 EXO 017 007 ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין׃ 002 EXO 017 008 ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם׃ 002 EXO 017 009 ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי׃ 002 EXO 017 010 ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה׃ 002 EXO 017 011 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק׃ 002 EXO 017 012 וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש׃ 002 EXO 017 013 ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב׃ 002 EXO 017 014 ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים׃ 002 EXO 017 015 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי׃ 002 EXO 017 016 ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר׃ 002 EXO 018 001 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים׃ 002 EXO 018 002 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה׃ 002 EXO 018 003 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 002 EXO 018 004 ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃ 002 EXO 018 005 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים׃ 002 EXO 018 006 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה׃ 002 EXO 018 007 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה׃ 002 EXO 018 008 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה׃ 002 EXO 018 009 ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים׃ 002 EXO 018 010 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים׃ 002 EXO 018 011 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃ 002 EXO 018 012 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים׃ 002 EXO 018 013 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב׃ 002 EXO 018 014 וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב׃ 002 EXO 018 015 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים׃ 002 EXO 018 016 כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו׃ 002 EXO 018 017 ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה׃ 002 EXO 018 018 נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך׃ 002 EXO 018 019 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים׃ 002 EXO 018 020 והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון׃ 002 EXO 018 021 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ 002 EXO 018 022 ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך׃ 002 EXO 018 023 אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום׃ 002 EXO 018 024 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר׃ 002 EXO 018 025 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ 002 EXO 018 026 ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם׃ 002 EXO 018 027 וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו׃ 002 EXO 019 001 בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃ 002 EXO 019 002 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר׃ 002 EXO 019 003 ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃ 002 EXO 019 004 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי׃ 002 EXO 019 005 ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ׃ 002 EXO 019 006 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃ 002 EXO 019 007 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה׃ 002 EXO 019 008 ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה׃ 002 EXO 019 009 ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה׃ 002 EXO 019 010 ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם׃ 002 EXO 019 011 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני׃ 002 EXO 019 012 והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת׃ 002 EXO 019 013 לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר׃ 002 EXO 019 014 וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם׃ 002 EXO 019 015 ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה׃ 002 EXO 019 016 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה׃ 002 EXO 019 017 ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃ 002 EXO 019 018 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃ 002 EXO 019 019 ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול׃ 002 EXO 019 020 וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה׃ 002 EXO 019 021 ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב׃ 002 EXO 019 022 וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה׃ 002 EXO 019 023 ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו׃ 002 EXO 019 024 ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם׃ 002 EXO 019 025 וירד משה אל העם ויאמר אלהם׃ 002 EXO 020 001 וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃ 002 EXO 020 002 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 002 EXO 020 003 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ 002 EXO 020 004 לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ 002 EXO 020 005 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ 002 EXO 020 006 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ 002 EXO 020 007 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ 002 EXO 020 008 זכור את יום השבת לקדשו׃ 002 EXO 020 009 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ 002 EXO 020 010 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃ 002 EXO 020 011 כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃ 002 EXO 020 012 כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 002 EXO 020 013 לא תרצח׃ 002 EXO 020 014 לא תנאף׃ 002 EXO 020 015 לא תגנב׃ 002 EXO 020 016 לא תענה ברעך עד שקר׃ 002 EXO 020 017 לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ 002 EXO 020 018 וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ 002 EXO 020 019 ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃ 002 EXO 020 020 ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃ 002 EXO 020 021 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃ 002 EXO 020 022 ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם׃ 002 EXO 020 023 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃ 002 EXO 020 024 מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׃ 002 EXO 020 025 ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃ 002 EXO 020 026 ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו׃ 002 EXO 021 001 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃ 002 EXO 021 002 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃ 002 EXO 021 003 אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃ 002 EXO 021 004 אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃ 002 EXO 021 005 ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃ 002 EXO 021 006 והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ 002 EXO 021 007 וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃ 002 EXO 021 008 אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃ 002 EXO 021 009 ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃ 002 EXO 021 010 אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃ 002 EXO 021 011 ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ 002 EXO 021 012 מכה איש ומת מות יומת׃ 002 EXO 021 013 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ 002 EXO 021 014 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ 002 EXO 021 015 ומכה אביו ואמו מות יומת׃ 002 EXO 021 016 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ 002 EXO 021 017 ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 002 EXO 021 018 וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃ 002 EXO 021 019 אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ 002 EXO 021 020 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃ 002 EXO 021 021 אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ 002 EXO 021 022 וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃ 002 EXO 021 023 ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃ 002 EXO 021 024 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃ 002 EXO 021 025 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃ 002 EXO 021 026 וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃ 002 EXO 021 027 ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃ 002 EXO 021 028 וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃ 002 EXO 021 029 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃ 002 EXO 021 030 אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃ 002 EXO 021 031 או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃ 002 EXO 021 032 אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃ 002 EXO 021 033 וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃ 002 EXO 021 034 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃ 002 EXO 021 035 וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃ 002 EXO 021 036 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃ 002 EXO 022 001 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ 002 EXO 022 002 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ 002 EXO 022 003 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ 002 EXO 022 004 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ 002 EXO 022 005 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ 002 EXO 022 006 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ 002 EXO 022 007 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ 002 EXO 022 008 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ 002 EXO 022 009 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ 002 EXO 022 010 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ 002 EXO 022 011 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ 002 EXO 022 012 ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ 002 EXO 022 013 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ 002 EXO 022 014 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ 002 EXO 022 015 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ 002 EXO 022 016 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ 002 EXO 022 017 אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ 002 EXO 022 018 מכשפה לא תחיה׃ 002 EXO 022 019 כל שכב עם בהמה מות יומת׃ 002 EXO 022 020 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ 002 EXO 022 021 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 002 EXO 022 022 כל אלמנה ויתום לא תענון׃ 002 EXO 022 023 אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ 002 EXO 022 024 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ 002 EXO 022 025 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ 002 EXO 022 026 אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ 002 EXO 022 027 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ 002 EXO 022 028 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ 002 EXO 022 029 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ 002 EXO 022 030 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ 002 EXO 022 031 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ 002 EXO 023 001 לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃ 002 EXO 023 002 לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃ 002 EXO 023 003 ודל לא תהדר בריבו׃ 002 EXO 023 004 כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ 002 EXO 023 005 כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ 002 EXO 023 006 לא תטה משפט אבינך בריבו׃ 002 EXO 023 007 מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃ 002 EXO 023 008 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃ 002 EXO 023 009 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 002 EXO 023 010 ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃ 002 EXO 023 011 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃ 002 EXO 023 012 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃ 002 EXO 023 013 ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃ 002 EXO 023 014 שלש רגלים תחג לי בשנה׃ 002 EXO 023 015 את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃ 002 EXO 023 016 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃ 002 EXO 023 017 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃ 002 EXO 023 018 לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃ 002 EXO 023 019 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 002 EXO 023 020 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃ 002 EXO 023 021 השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃ 002 EXO 023 022 כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃ 002 EXO 023 023 כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃ 002 EXO 023 024 לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃ 002 EXO 023 025 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃ 002 EXO 023 026 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃ 002 EXO 023 027 את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃ 002 EXO 023 028 ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃ 002 EXO 023 029 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃ 002 EXO 023 030 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃ 002 EXO 023 031 ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃ 002 EXO 023 032 לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃ 002 EXO 023 033 לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃ 002 EXO 024 001 ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק׃ 002 EXO 024 002 ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו׃ 002 EXO 024 003 ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה׃ 002 EXO 024 004 ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל׃ 002 EXO 024 005 וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים׃ 002 EXO 024 006 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח׃ 002 EXO 024 007 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע׃ 002 EXO 024 008 ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה׃ 002 EXO 024 009 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃ 002 EXO 024 010 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃ 002 EXO 024 011 ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו׃ 002 EXO 024 012 ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃ 002 EXO 024 013 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים׃ 002 EXO 024 014 ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם׃ 002 EXO 024 015 ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר׃ 002 EXO 024 016 וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן׃ 002 EXO 024 017 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל׃ 002 EXO 024 018 ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׃ 002 EXO 025 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 025 002 דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׃ 002 EXO 025 003 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃ 002 EXO 025 004 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃ 002 EXO 025 005 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ 002 EXO 025 006 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 002 EXO 025 007 אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן׃ 002 EXO 025 008 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃ 002 EXO 025 009 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו׃ 002 EXO 025 010 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 002 EXO 025 011 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב׃ 002 EXO 025 012 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית׃ 002 EXO 025 013 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב׃ 002 EXO 025 014 והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם׃ 002 EXO 025 015 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו׃ 002 EXO 025 016 ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך׃ 002 EXO 025 017 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ 002 EXO 025 018 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃ 002 EXO 025 019 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃ 002 EXO 025 020 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים׃ 002 EXO 025 021 ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ 002 EXO 025 022 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃ 002 EXO 025 023 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 002 EXO 025 024 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב׃ 002 EXO 025 025 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב׃ 002 EXO 025 026 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃ 002 EXO 025 027 לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן׃ 002 EXO 025 028 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן׃ 002 EXO 025 029 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם׃ 002 EXO 025 030 ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד׃ 002 EXO 025 031 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃ 002 EXO 025 032 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃ 002 EXO 025 033 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 002 EXO 025 034 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃ 002 EXO 025 035 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 002 EXO 025 036 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ 002 EXO 025 037 ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה׃ 002 EXO 025 038 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ 002 EXO 025 039 ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה׃ 002 EXO 025 040 וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר׃ 002 EXO 026 001 ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם׃ 002 EXO 026 002 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ 002 EXO 026 003 חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה׃ 002 EXO 026 004 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃ 002 EXO 026 005 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה׃ 002 EXO 026 006 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד׃ 002 EXO 026 007 ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם׃ 002 EXO 026 008 ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ 002 EXO 026 009 וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל׃ 002 EXO 026 010 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית׃ 002 EXO 026 011 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד׃ 002 EXO 026 012 וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן׃ 002 EXO 026 013 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו׃ 002 EXO 026 014 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ 002 EXO 026 015 ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃ 002 EXO 026 016 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃ 002 EXO 026 017 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן׃ 002 EXO 026 018 ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה׃ 002 EXO 026 019 וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ 002 EXO 026 020 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש׃ 002 EXO 026 021 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 002 EXO 026 022 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים׃ 002 EXO 026 023 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים׃ 002 EXO 026 024 ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו׃ 002 EXO 026 025 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 002 EXO 026 026 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׃ 002 EXO 026 027 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׃ 002 EXO 026 028 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׃ 002 EXO 026 029 ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב׃ 002 EXO 026 030 והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר׃ 002 EXO 026 031 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים׃ 002 EXO 026 032 ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף׃ 002 EXO 026 033 ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים׃ 002 EXO 026 034 ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים׃ 002 EXO 026 035 ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון׃ 002 EXO 026 036 ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ 002 EXO 026 037 ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת׃ 002 EXO 027 001 ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃ 002 EXO 027 002 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃ 002 EXO 027 003 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת׃ 002 EXO 027 004 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃ 002 EXO 027 005 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃ 002 EXO 027 006 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃ 002 EXO 027 007 והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃ 002 EXO 027 008 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ 002 EXO 027 009 ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃ 002 EXO 027 010 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 002 EXO 027 011 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 002 EXO 027 012 ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃ 002 EXO 027 013 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃ 002 EXO 027 014 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 002 EXO 027 015 ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 002 EXO 027 016 ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃ 002 EXO 027 017 כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃ 002 EXO 027 018 ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃ 002 EXO 027 019 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת׃ 002 EXO 027 020 ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ 002 EXO 027 021 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ 002 EXO 028 001 ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃ 002 EXO 028 002 ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃ 002 EXO 028 003 ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי׃ 002 EXO 028 004 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי׃ 002 EXO 028 005 והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש׃ 002 EXO 028 006 ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃ 002 EXO 028 007 שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר׃ 002 EXO 028 008 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 002 EXO 028 009 ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃ 002 EXO 028 010 ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם׃ 002 EXO 028 011 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃ 002 EXO 028 012 ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן׃ 002 EXO 028 013 ועשית משבצת זהב׃ 002 EXO 028 014 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת׃ 002 EXO 028 015 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃ 002 EXO 028 016 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃ 002 EXO 028 017 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃ 002 EXO 028 018 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃ 002 EXO 028 019 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃ 002 EXO 028 020 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃ 002 EXO 028 021 והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט׃ 002 EXO 028 022 ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ 002 EXO 028 023 ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן׃ 002 EXO 028 024 ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן׃ 002 EXO 028 025 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו׃ 002 EXO 028 026 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ 002 EXO 028 027 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃ 002 EXO 028 028 וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד׃ 002 EXO 028 029 ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד׃ 002 EXO 028 030 ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד׃ 002 EXO 028 031 ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת׃ 002 EXO 028 032 והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע׃ 002 EXO 028 033 ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃ 002 EXO 028 034 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב׃ 002 EXO 028 035 והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ 002 EXO 028 036 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃ 002 EXO 028 037 ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה׃ 002 EXO 028 038 והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃ 002 EXO 028 039 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃ 002 EXO 028 040 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃ 002 EXO 028 041 והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃ 002 EXO 028 042 ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו׃ 002 EXO 028 043 והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃ 002 EXO 029 001 וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃ 002 EXO 029 002 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃ 002 EXO 029 003 ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃ 002 EXO 029 004 ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ 002 EXO 029 005 ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃ 002 EXO 029 006 ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃ 002 EXO 029 007 ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃ 002 EXO 029 008 ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃ 002 EXO 029 009 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃ 002 EXO 029 010 והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃ 002 EXO 029 011 ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 002 EXO 029 012 ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃ 002 EXO 029 013 ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃ 002 EXO 029 014 ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃ 002 EXO 029 015 ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 002 EXO 029 016 ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃ 002 EXO 029 017 ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃ 002 EXO 029 018 והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃ 002 EXO 029 019 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 002 EXO 029 020 ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃ 002 EXO 029 021 ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃ 002 EXO 029 022 ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃ 002 EXO 029 023 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃ 002 EXO 029 024 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃ 002 EXO 029 025 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃ 002 EXO 029 026 ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃ 002 EXO 029 027 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃ 002 EXO 029 028 והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃ 002 EXO 029 029 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃ 002 EXO 029 030 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃ 002 EXO 029 031 ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃ 002 EXO 029 032 ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃ 002 EXO 029 033 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃ 002 EXO 029 034 ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃ 002 EXO 029 035 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃ 002 EXO 029 036 ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃ 002 EXO 029 037 שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃ 002 EXO 029 038 וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃ 002 EXO 029 039 את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ 002 EXO 029 040 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃ 002 EXO 029 041 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃ 002 EXO 029 042 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃ 002 EXO 029 043 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃ 002 EXO 029 044 וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃ 002 EXO 029 045 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃ 002 EXO 029 046 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ 002 EXO 030 001 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃ 002 EXO 030 002 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃ 002 EXO 030 003 וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ 002 EXO 030 004 ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ 002 EXO 030 005 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ 002 EXO 030 006 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃ 002 EXO 030 007 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃ 002 EXO 030 008 ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃ 002 EXO 030 009 לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃ 002 EXO 030 010 וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃ 002 EXO 030 011 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 030 012 כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃ 002 EXO 030 013 זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃ 002 EXO 030 014 כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃ 002 EXO 030 015 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ 002 EXO 030 016 ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃ 002 EXO 030 017 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 030 018 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ 002 EXO 030 019 ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃ 002 EXO 030 020 בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ 002 EXO 030 021 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃ 002 EXO 030 022 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 030 023 ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃ 002 EXO 030 024 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ 002 EXO 030 025 ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃ 002 EXO 030 026 ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃ 002 EXO 030 027 ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃ 002 EXO 030 028 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃ 002 EXO 030 029 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃ 002 EXO 030 030 ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ 002 EXO 030 031 ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃ 002 EXO 030 032 על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃ 002 EXO 030 033 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃ 002 EXO 030 034 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ 002 EXO 030 035 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ 002 EXO 030 036 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃ 002 EXO 030 037 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃ 002 EXO 030 038 איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ 002 EXO 031 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 031 002 ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ 002 EXO 031 003 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ 002 EXO 031 004 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃ 002 EXO 031 005 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃ 002 EXO 031 006 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃ 002 EXO 031 007 את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃ 002 EXO 031 008 ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃ 002 EXO 031 009 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃ 002 EXO 031 010 ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 002 EXO 031 011 ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃ 002 EXO 031 012 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 031 013 ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃ 002 EXO 031 014 ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃ 002 EXO 031 015 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃ 002 EXO 031 016 ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃ 002 EXO 031 017 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃ 002 EXO 031 018 ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃ 002 EXO 032 001 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 002 EXO 032 002 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ 002 EXO 032 003 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ 002 EXO 032 004 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 002 EXO 032 005 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃ 002 EXO 032 006 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ 002 EXO 032 007 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃ 002 EXO 032 008 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 002 EXO 032 009 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 002 EXO 032 010 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ 002 EXO 032 011 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃ 002 EXO 032 012 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃ 002 EXO 032 013 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃ 002 EXO 032 014 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ 002 EXO 032 015 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃ 002 EXO 032 016 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃ 002 EXO 032 017 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ 002 EXO 032 018 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ 002 EXO 032 019 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ 002 EXO 032 020 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ 002 EXO 032 021 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ 002 EXO 032 022 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ 002 EXO 032 023 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 002 EXO 032 024 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃ 002 EXO 032 025 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ 002 EXO 032 026 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ 002 EXO 032 027 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ 002 EXO 032 028 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ 002 EXO 032 029 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ 002 EXO 032 030 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃ 002 EXO 032 031 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ 002 EXO 032 032 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ 002 EXO 032 033 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ 002 EXO 032 034 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ 002 EXO 032 035 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃ 002 EXO 033 001 וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃ 002 EXO 033 002 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃ 002 EXO 033 003 אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃ 002 EXO 033 004 וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃ 002 EXO 033 005 ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃ 002 EXO 033 006 ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃ 002 EXO 033 007 ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃ 002 EXO 033 008 והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה׃ 002 EXO 033 009 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה׃ 002 EXO 033 010 וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו׃ 002 EXO 033 011 ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ 002 EXO 033 012 ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני׃ 002 EXO 033 013 ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃ 002 EXO 033 014 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃ 002 EXO 033 015 ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה׃ 002 EXO 033 016 ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה׃ 002 EXO 033 017 ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃ 002 EXO 033 018 ויאמר הראני נא את כבדך׃ 002 EXO 033 019 ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ 002 EXO 033 020 ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי׃ 002 EXO 033 021 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור׃ 002 EXO 033 022 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי׃ 002 EXO 033 023 והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו׃ 002 EXO 034 001 ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃ 002 EXO 034 002 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃ 002 EXO 034 003 ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃ 002 EXO 034 004 ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃ 002 EXO 034 005 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ 002 EXO 034 006 ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃ 002 EXO 034 007 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃ 002 EXO 034 008 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ 002 EXO 034 009 ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ 002 EXO 034 010 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃ 002 EXO 034 011 שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 002 EXO 034 012 השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃ 002 EXO 034 013 כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃ 002 EXO 034 014 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ 002 EXO 034 015 פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ 002 EXO 034 016 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃ 002 EXO 034 017 אלהי מסכה לא תעשה לך׃ 002 EXO 034 018 את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃ 002 EXO 034 019 כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃ 002 EXO 034 020 ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃ 002 EXO 034 021 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃ 002 EXO 034 022 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃ 002 EXO 034 023 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃ 002 EXO 034 024 כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃ 002 EXO 034 025 לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃ 002 EXO 034 026 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 002 EXO 034 027 ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃ 002 EXO 034 028 ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ 002 EXO 034 029 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃ 002 EXO 034 030 וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ 002 EXO 034 031 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ 002 EXO 034 032 ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ 002 EXO 034 033 ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃ 002 EXO 034 034 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃ 002 EXO 034 035 וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃ 002 EXO 035 001 ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם׃ 002 EXO 035 002 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת׃ 002 EXO 035 003 לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׃ 002 EXO 035 004 ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃ 002 EXO 035 005 קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת׃ 002 EXO 035 006 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃ 002 EXO 035 007 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ 002 EXO 035 008 ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 002 EXO 035 009 ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן׃ 002 EXO 035 010 וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה׃ 002 EXO 035 011 את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו׃ 002 EXO 035 012 את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך׃ 002 EXO 035 013 את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים׃ 002 EXO 035 014 ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור׃ 002 EXO 035 015 ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן׃ 002 EXO 035 016 את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃ 002 EXO 035 017 את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר׃ 002 EXO 035 018 את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם׃ 002 EXO 035 019 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 002 EXO 035 020 ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃ 002 EXO 035 021 ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש׃ 002 EXO 035 022 ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה׃ 002 EXO 035 023 וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו׃ 002 EXO 035 024 כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו׃ 002 EXO 035 025 וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש׃ 002 EXO 035 026 וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים׃ 002 EXO 035 027 והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן׃ 002 EXO 035 028 ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 002 EXO 035 029 כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה׃ 002 EXO 035 030 ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ 002 EXO 035 031 וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ 002 EXO 035 032 ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת׃ 002 EXO 035 033 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת׃ 002 EXO 035 034 ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן׃ 002 EXO 035 035 מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת׃ 002 EXO 036 001 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה׃ 002 EXO 036 002 ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה׃ 002 EXO 036 003 ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃ 002 EXO 036 004 ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים׃ 002 EXO 036 005 ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה׃ 002 EXO 036 006 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא׃ 002 EXO 036 007 והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר׃ 002 EXO 036 008 ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם׃ 002 EXO 036 009 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ 002 EXO 036 010 ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת׃ 002 EXO 036 011 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃ 002 EXO 036 012 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת׃ 002 EXO 036 013 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את הירעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד׃ 002 EXO 036 014 ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם׃ 002 EXO 036 015 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ 002 EXO 036 016 ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד׃ 002 EXO 036 017 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית׃ 002 EXO 036 018 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד׃ 002 EXO 036 019 ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ 002 EXO 036 020 ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃ 002 EXO 036 021 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃ 002 EXO 036 022 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן׃ 002 EXO 036 023 ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה׃ 002 EXO 036 024 וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ 002 EXO 036 025 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים׃ 002 EXO 036 026 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 002 EXO 036 027 ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים׃ 002 EXO 036 028 ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים׃ 002 EXO 036 029 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת׃ 002 EXO 036 030 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד׃ 002 EXO 036 031 ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת׃ 002 EXO 036 032 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה׃ 002 EXO 036 033 ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה׃ 002 EXO 036 034 ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב׃ 002 EXO 036 035 ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים׃ 002 EXO 036 036 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף׃ 002 EXO 036 037 ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ 002 EXO 036 038 ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת׃ 002 EXO 037 001 ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 002 EXO 037 002 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב׃ 002 EXO 037 003 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית׃ 002 EXO 037 004 ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב׃ 002 EXO 037 005 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן׃ 002 EXO 037 006 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ 002 EXO 037 007 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת׃ 002 EXO 037 008 כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו׃ 002 EXO 037 009 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים׃ 002 EXO 037 010 ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 002 EXO 037 011 ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב׃ 002 EXO 037 012 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב׃ 002 EXO 037 013 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃ 002 EXO 037 014 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן׃ 002 EXO 037 015 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן׃ 002 EXO 037 016 ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור׃ 002 EXO 037 017 ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃ 002 EXO 037 018 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃ 002 EXO 037 019 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 002 EXO 037 020 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃ 002 EXO 037 021 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃ 002 EXO 037 022 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ 002 EXO 037 023 ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ 002 EXO 037 024 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה׃ 002 EXO 037 025 ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו׃ 002 EXO 037 026 ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב׃ 002 EXO 037 027 ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם׃ 002 EXO 037 028 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב׃ 002 EXO 037 029 ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח׃ 002 EXO 038 001 ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו׃ 002 EXO 038 002 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת׃ 002 EXO 038 003 ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת׃ 002 EXO 038 004 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו׃ 002 EXO 038 005 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים׃ 002 EXO 038 006 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת׃ 002 EXO 038 007 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו׃ 002 EXO 038 008 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד׃ 002 EXO 038 009 ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה׃ 002 EXO 038 010 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 002 EXO 038 011 ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף׃ 002 EXO 038 012 ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף׃ 002 EXO 038 013 ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃ 002 EXO 038 014 קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 002 EXO 038 015 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 002 EXO 038 016 כל קלעי החצר סביב שש משזר׃ 002 EXO 038 017 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר׃ 002 EXO 038 018 ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר׃ 002 EXO 038 019 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף׃ 002 EXO 038 020 וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת׃ 002 EXO 038 021 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 002 EXO 038 022 ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 038 023 ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש׃ 002 EXO 038 024 כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש׃ 002 EXO 038 025 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש׃ 002 EXO 038 026 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 002 EXO 038 027 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׃ 002 EXO 038 028 ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם׃ 002 EXO 038 029 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל׃ 002 EXO 038 030 ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח׃ 002 EXO 038 031 ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב׃ 002 EXO 039 001 ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 039 002 ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 002 EXO 039 003 וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃ 002 EXO 039 004 כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר׃ 002 EXO 039 005 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 039 006 ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃ 002 EXO 039 007 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 039 008 ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 002 EXO 039 009 רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃ 002 EXO 039 010 וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃ 002 EXO 039 011 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃ 002 EXO 039 012 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃ 002 EXO 039 013 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃ 002 EXO 039 014 והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט׃ 002 EXO 039 015 ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ 002 EXO 039 016 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן׃ 002 EXO 039 017 ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן׃ 002 EXO 039 018 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו׃ 002 EXO 039 019 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ 002 EXO 039 020 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃ 002 EXO 039 021 וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 039 022 ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃ 002 EXO 039 023 ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃ 002 EXO 039 024 ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃ 002 EXO 039 025 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃ 002 EXO 039 026 פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 039 027 ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃ 002 EXO 039 028 ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר׃ 002 EXO 039 029 ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 039 030 ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃ 002 EXO 039 031 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 039 032 ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ 002 EXO 039 033 ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃ 002 EXO 039 034 ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃ 002 EXO 039 035 את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת׃ 002 EXO 039 036 את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים׃ 002 EXO 039 037 את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃ 002 EXO 039 038 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃ 002 EXO 039 039 את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃ 002 EXO 039 040 את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃ 002 EXO 039 041 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 002 EXO 039 042 ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃ 002 EXO 039 043 וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃ 002 EXO 040 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 002 EXO 040 002 ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד׃ 002 EXO 040 003 ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת׃ 002 EXO 040 004 והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה׃ 002 EXO 040 005 ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן׃ 002 EXO 040 006 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד׃ 002 EXO 040 007 ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃ 002 EXO 040 008 ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר׃ 002 EXO 040 009 ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש׃ 002 EXO 040 010 ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃ 002 EXO 040 011 ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו׃ 002 EXO 040 012 והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ 002 EXO 040 013 והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃ 002 EXO 040 014 ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃ 002 EXO 040 015 ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃ 002 EXO 040 016 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 002 EXO 040 017 ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃ 002 EXO 040 018 ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו׃ 002 EXO 040 019 ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 040 020 ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה׃ 002 EXO 040 021 ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 040 022 ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃ 002 EXO 040 023 ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 040 024 וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃ 002 EXO 040 025 ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 040 026 וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃ 002 EXO 040 027 ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 040 028 וישם את מסך הפתח למשכן׃ 002 EXO 040 029 ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 040 030 וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃ 002 EXO 040 031 ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם׃ 002 EXO 040 032 בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה׃ 002 EXO 040 033 ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה׃ 002 EXO 040 034 ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ 002 EXO 040 035 ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ 002 EXO 040 036 ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃ 002 EXO 040 037 ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו׃ 002 EXO 040 038 כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם׃ # # BOOK 003 LEV Leviticus ויקרא 003 LEV 001 001 ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃ 003 LEV 001 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם׃ 003 LEV 001 003 אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃ 003 LEV 001 004 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃ 003 LEV 001 005 ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃ 003 LEV 001 006 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה׃ 003 LEV 001 007 ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש׃ 003 LEV 001 008 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃ 003 LEV 001 009 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה׃ 003 LEV 001 010 ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו׃ 003 LEV 001 011 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב׃ 003 LEV 001 012 ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃ 003 LEV 001 013 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 001 014 ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו׃ 003 LEV 001 015 והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח׃ 003 LEV 001 016 והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן׃ 003 LEV 001 017 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 002 001 ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃ 003 LEV 002 002 והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 002 003 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ 003 LEV 002 004 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃ 003 LEV 002 005 ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃ 003 LEV 002 006 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃ 003 LEV 002 007 ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃ 003 LEV 002 008 והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח׃ 003 LEV 002 009 והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 002 010 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ 003 LEV 002 011 כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה׃ 003 LEV 002 012 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח׃ 003 LEV 002 013 וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח׃ 003 LEV 002 014 ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃ 003 LEV 002 015 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃ 003 LEV 002 016 והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה׃ 003 LEV 003 001 ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה׃ 003 LEV 003 002 וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב׃ 003 LEV 003 003 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 003 LEV 003 004 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃ 003 LEV 003 005 והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 003 006 ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו׃ 003 LEV 003 007 אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה׃ 003 LEV 003 008 וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב׃ 003 LEV 003 009 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 003 LEV 003 010 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 003 LEV 003 011 והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה׃ 003 LEV 003 012 ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה׃ 003 LEV 003 013 וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב׃ 003 LEV 003 014 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 003 LEV 003 015 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 003 LEV 003 016 והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה׃ 003 LEV 003 017 חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו׃ 003 LEV 004 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 004 002 דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃ 003 LEV 004 003 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת׃ 003 LEV 004 004 והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה׃ 003 LEV 004 005 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד׃ 003 LEV 004 006 וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש׃ 003 LEV 004 007 ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃ 003 LEV 004 008 ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 003 LEV 004 009 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃ 003 LEV 004 010 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה׃ 003 LEV 004 011 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו׃ 003 LEV 004 012 והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף׃ 003 LEV 004 013 ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו׃ 003 LEV 004 014 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד׃ 003 LEV 004 015 וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה׃ 003 LEV 004 016 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד׃ 003 LEV 004 017 וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת׃ 003 LEV 004 018 ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃ 003 LEV 004 019 ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה׃ 003 LEV 004 020 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃ 003 LEV 004 021 והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא׃ 003 LEV 004 022 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם׃ 003 LEV 004 023 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים׃ 003 LEV 004 024 וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא׃ 003 LEV 004 025 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה׃ 003 LEV 004 026 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו׃ 003 LEV 004 027 ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם׃ 003 LEV 004 028 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא׃ 003 LEV 004 029 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה׃ 003 LEV 004 030 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃ 003 LEV 004 031 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃ 003 LEV 004 032 ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה׃ 003 LEV 004 033 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה׃ 003 LEV 004 034 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃ 003 LEV 004 035 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו׃ 003 LEV 005 001 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו׃ 003 LEV 005 002 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם׃ 003 LEV 005 003 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃ 003 LEV 005 004 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה׃ 003 LEV 005 005 והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה׃ 003 LEV 005 006 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו׃ 003 LEV 005 007 ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה׃ 003 LEV 005 008 והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל׃ 003 LEV 005 009 והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא׃ 003 LEV 005 010 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו׃ 003 LEV 005 011 ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא׃ 003 LEV 005 012 והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא׃ 003 LEV 005 013 וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה׃ 003 LEV 005 014 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 005 015 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם׃ 003 LEV 005 016 ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו׃ 003 LEV 005 017 ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו׃ 003 LEV 005 018 והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו׃ 003 LEV 005 019 אשם הוא אשם אשם ליהוה׃ 003 LEV 006 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 006 002 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו׃ 003 LEV 006 003 או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה׃ 003 LEV 006 004 והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא׃ 003 LEV 006 005 או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו׃ 003 LEV 006 006 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן׃ 003 LEV 006 007 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה׃ 003 LEV 006 008 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 006 009 צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו׃ 003 LEV 006 010 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח׃ 003 LEV 006 011 ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור׃ 003 LEV 006 012 והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים׃ 003 LEV 006 013 אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׃ 003 LEV 006 014 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח׃ 003 LEV 006 015 והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה׃ 003 LEV 006 016 והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה׃ 003 LEV 006 017 לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃ 003 LEV 006 018 כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש׃ 003 LEV 006 019 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 006 020 זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב׃ 003 LEV 006 021 על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 006 022 והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר׃ 003 LEV 006 023 וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ 003 LEV 006 024 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 006 025 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא׃ 003 LEV 006 026 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃ 003 LEV 006 027 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃ 003 LEV 006 028 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים׃ 003 LEV 006 029 כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃ 003 LEV 006 030 וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ 003 LEV 007 001 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃ 003 LEV 007 002 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃ 003 LEV 007 003 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃ 003 LEV 007 004 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 003 LEV 007 005 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃ 003 LEV 007 006 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃ 003 LEV 007 007 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃ 003 LEV 007 008 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃ 003 LEV 007 009 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃ 003 LEV 007 010 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ 003 LEV 007 011 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃ 003 LEV 007 012 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃ 003 LEV 007 013 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃ 003 LEV 007 014 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃ 003 LEV 007 015 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃ 003 LEV 007 016 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃ 003 LEV 007 017 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃ 003 LEV 007 018 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃ 003 LEV 007 019 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃ 003 LEV 007 020 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 003 LEV 007 021 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 003 LEV 007 022 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 007 023 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃ 003 LEV 007 024 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃ 003 LEV 007 025 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃ 003 LEV 007 026 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃ 003 LEV 007 027 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 003 LEV 007 028 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 007 029 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃ 003 LEV 007 030 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃ 003 LEV 007 031 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃ 003 LEV 007 032 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃ 003 LEV 007 033 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃ 003 LEV 007 034 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃ 003 LEV 007 035 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃ 003 LEV 007 036 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃ 003 LEV 007 037 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃ 003 LEV 007 038 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ 003 LEV 008 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 008 002 קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות׃ 003 LEV 008 003 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד׃ 003 LEV 008 004 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד׃ 003 LEV 008 005 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות׃ 003 LEV 008 006 ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים׃ 003 LEV 008 007 ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו׃ 003 LEV 008 008 וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים׃ 003 LEV 008 009 וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 008 010 ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם׃ 003 LEV 008 011 ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם׃ 003 LEV 008 012 ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו׃ 003 LEV 008 013 ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 008 014 ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת׃ 003 LEV 008 015 וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו׃ 003 LEV 008 016 ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה׃ 003 LEV 008 017 ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 008 018 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 003 LEV 008 019 וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב׃ 003 LEV 008 020 ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר׃ 003 LEV 008 021 ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 008 022 ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 003 LEV 008 023 וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 003 LEV 008 024 ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב׃ 003 LEV 008 025 ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין׃ 003 LEV 008 026 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין׃ 003 LEV 008 027 ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה׃ 003 LEV 008 028 ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה׃ 003 LEV 008 029 ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 008 030 ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו׃ 003 LEV 008 031 ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו׃ 003 LEV 008 032 והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו׃ 003 LEV 008 033 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם׃ 003 LEV 008 034 כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם׃ 003 LEV 008 035 ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי׃ 003 LEV 008 036 ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה׃ 003 LEV 009 001 ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל׃ 003 LEV 009 002 ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה׃ 003 LEV 009 003 ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה׃ 003 LEV 009 004 ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם׃ 003 LEV 009 005 ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה׃ 003 LEV 009 006 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה׃ 003 LEV 009 007 ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה׃ 003 LEV 009 008 ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו׃ 003 LEV 009 009 ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח׃ 003 LEV 009 010 ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 009 011 ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה׃ 003 LEV 009 012 וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב׃ 003 LEV 009 013 ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח׃ 003 LEV 009 014 וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה׃ 003 LEV 009 015 ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון׃ 003 LEV 009 016 ויקרב את העלה ויעשה כמשפט׃ 003 LEV 009 017 ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר׃ 003 LEV 009 018 וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב׃ 003 LEV 009 019 ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד׃ 003 LEV 009 020 וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה׃ 003 LEV 009 021 ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה׃ 003 LEV 009 022 וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים׃ 003 LEV 009 023 ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם׃ 003 LEV 009 024 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם׃ 003 LEV 010 001 ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃ 003 LEV 010 002 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃ 003 LEV 010 003 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃ 003 LEV 010 004 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה׃ 003 LEV 010 005 ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃ 003 LEV 010 006 ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה׃ 003 LEV 010 007 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ 003 LEV 010 008 וידבר יהוה אל אהרן לאמר׃ 003 LEV 010 009 יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃ 003 LEV 010 010 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃ 003 LEV 010 011 ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה׃ 003 LEV 010 012 וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃ 003 LEV 010 013 ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי׃ 003 LEV 010 014 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃ 003 LEV 010 015 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה׃ 003 LEV 010 016 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃ 003 LEV 010 017 מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃ 003 LEV 010 018 הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃ 003 LEV 010 019 וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃ 003 LEV 010 020 וישמע משה וייטב בעיניו׃ 003 LEV 011 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃ 003 LEV 011 002 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ 003 LEV 011 003 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 003 LEV 011 004 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ 003 LEV 011 005 ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ 003 LEV 011 006 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ 003 LEV 011 007 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ 003 LEV 011 008 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ 003 LEV 011 009 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ 003 LEV 011 010 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ 003 LEV 011 011 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ 003 LEV 011 012 כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ 003 LEV 011 013 ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ 003 LEV 011 014 ואת הדאה ואת האיה למינה׃ 003 LEV 011 015 את כל ערב למינו׃ 003 LEV 011 016 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 003 LEV 011 017 ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ 003 LEV 011 018 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ 003 LEV 011 019 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃ 003 LEV 011 020 כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ 003 LEV 011 021 אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ 003 LEV 011 022 את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ 003 LEV 011 023 וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ 003 LEV 011 024 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 003 LEV 011 025 וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 003 LEV 011 026 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ 003 LEV 011 027 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 003 LEV 011 028 והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃ 003 LEV 011 029 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ 003 LEV 011 030 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ 003 LEV 011 031 אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ 003 LEV 011 032 וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ 003 LEV 011 033 וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ 003 LEV 011 034 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ 003 LEV 011 035 וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ 003 LEV 011 036 אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ 003 LEV 011 037 וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ 003 LEV 011 038 וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ 003 LEV 011 039 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ 003 LEV 011 040 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 003 LEV 011 041 וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ 003 LEV 011 042 כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ 003 LEV 011 043 אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ 003 LEV 011 044 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ 003 LEV 011 045 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ 003 LEV 011 046 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ 003 LEV 011 047 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ 003 LEV 012 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 012 002 דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃ 003 LEV 012 003 וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃ 003 LEV 012 004 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה׃ 003 LEV 012 005 ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה׃ 003 LEV 012 006 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן׃ 003 LEV 012 007 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה׃ 003 LEV 012 008 ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה׃ 003 LEV 013 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 003 LEV 013 002 אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃ 003 LEV 013 003 וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃ 003 LEV 013 004 ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃ 003 LEV 013 005 וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃ 003 LEV 013 006 וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ 003 LEV 013 007 ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃ 003 LEV 013 008 וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃ 003 LEV 013 009 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃ 003 LEV 013 010 וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃ 003 LEV 013 011 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃ 003 LEV 013 012 ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃ 003 LEV 013 013 וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃ 003 LEV 013 014 וביום הראות בו בשר חי יטמא׃ 003 LEV 013 015 וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃ 003 LEV 013 016 או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃ 003 LEV 013 017 וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃ 003 LEV 013 018 ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃ 003 LEV 013 019 והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃ 003 LEV 013 020 וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃ 003 LEV 013 021 ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ 003 LEV 013 022 ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃ 003 LEV 013 023 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃ 003 LEV 013 024 או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃ 003 LEV 013 025 וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃ 003 LEV 013 026 ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ 003 LEV 013 027 וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃ 003 LEV 013 028 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא׃ 003 LEV 013 029 ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן׃ 003 LEV 013 030 וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃ 003 LEV 013 031 וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים׃ 003 LEV 013 032 וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור׃ 003 LEV 013 033 והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית׃ 003 LEV 013 034 וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ 003 LEV 013 035 ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃ 003 LEV 013 036 וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃ 003 LEV 013 037 ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ 003 LEV 013 038 ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת׃ 003 LEV 013 039 וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ 003 LEV 013 040 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃ 003 LEV 013 041 ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃ 003 LEV 013 042 וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ 003 LEV 013 043 וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃ 003 LEV 013 044 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃ 003 LEV 013 045 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃ 003 LEV 013 046 כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃ 003 LEV 013 047 והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃ 003 LEV 013 048 או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור׃ 003 LEV 013 049 והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן׃ 003 LEV 013 050 וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים׃ 003 LEV 013 051 וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ 003 LEV 013 052 ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף׃ 003 LEV 013 053 ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור׃ 003 LEV 013 054 וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית׃ 003 LEV 013 055 וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ 003 LEV 013 056 ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב׃ 003 LEV 013 057 ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע׃ 003 LEV 013 058 והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃ 003 LEV 013 059 זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו׃ 003 LEV 014 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 014 002 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן׃ 003 LEV 014 003 ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע׃ 003 LEV 014 004 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃ 003 LEV 014 005 וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים׃ 003 LEV 014 006 את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים׃ 003 LEV 014 007 והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה׃ 003 LEV 014 008 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים׃ 003 LEV 014 009 והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר׃ 003 LEV 014 010 וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן׃ 003 LEV 014 011 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 003 LEV 014 012 ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה׃ 003 LEV 014 013 ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא׃ 003 LEV 014 014 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 003 LEV 014 015 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית׃ 003 LEV 014 016 וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה׃ 003 LEV 014 017 ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם׃ 003 LEV 014 018 והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה׃ 003 LEV 014 019 ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה׃ 003 LEV 014 020 והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר׃ 003 LEV 014 021 ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן׃ 003 LEV 014 022 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה׃ 003 LEV 014 023 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה׃ 003 LEV 014 024 ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה׃ 003 LEV 014 025 ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 003 LEV 014 026 ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית׃ 003 LEV 014 027 והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה׃ 003 LEV 014 028 ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם׃ 003 LEV 014 029 והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה׃ 003 LEV 014 030 ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו׃ 003 LEV 014 031 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה׃ 003 LEV 014 032 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו׃ 003 LEV 014 033 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 003 LEV 014 034 כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם׃ 003 LEV 014 035 ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית׃ 003 LEV 014 036 וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית׃ 003 LEV 014 037 וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר׃ 003 LEV 014 038 ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים׃ 003 LEV 014 039 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית׃ 003 LEV 014 040 וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 003 LEV 014 041 ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 003 LEV 014 042 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית׃ 003 LEV 014 043 ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח׃ 003 LEV 014 044 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא׃ 003 LEV 014 045 ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 003 LEV 014 046 והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב׃ 003 LEV 014 047 והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו׃ 003 LEV 014 048 ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע׃ 003 LEV 014 049 ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃ 003 LEV 014 050 ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים׃ 003 LEV 014 051 ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים׃ 003 LEV 014 052 וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת׃ 003 LEV 014 053 ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר׃ 003 LEV 014 054 זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק׃ 003 LEV 014 055 ולצרעת הבגד ולבית׃ 003 LEV 014 056 ולשאת ולספחת ולבהרת׃ 003 LEV 014 057 להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת׃ 003 LEV 015 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 003 LEV 015 002 דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃ 003 LEV 015 003 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃ 003 LEV 015 004 כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא׃ 003 LEV 015 005 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 006 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 007 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 008 וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 009 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃ 003 LEV 015 010 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 011 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 012 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים׃ 003 LEV 015 013 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ 003 LEV 015 014 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃ 003 LEV 015 015 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ 003 LEV 015 016 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 017 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 018 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃ 003 LEV 015 019 ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 020 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃ 003 LEV 015 021 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 022 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 023 ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 024 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃ 003 LEV 015 025 ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃ 003 LEV 015 026 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃ 003 LEV 015 027 וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 003 LEV 015 028 ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃ 003 LEV 015 029 וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ 003 LEV 015 030 ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃ 003 LEV 015 031 והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃ 003 LEV 015 032 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃ 003 LEV 015 033 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃ 003 LEV 016 001 וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו׃ 003 LEV 016 002 ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת׃ 003 LEV 016 003 בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה׃ 003 LEV 016 004 כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם׃ 003 LEV 016 005 ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה׃ 003 LEV 016 006 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו׃ 003 LEV 016 007 ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 003 LEV 016 008 ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל׃ 003 LEV 016 009 והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת׃ 003 LEV 016 010 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה׃ 003 LEV 016 011 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו׃ 003 LEV 016 012 ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת׃ 003 LEV 016 013 ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות׃ 003 LEV 016 014 ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו׃ 003 LEV 016 015 ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת׃ 003 LEV 016 016 וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם׃ 003 LEV 016 017 וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל׃ 003 LEV 016 018 ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב׃ 003 LEV 016 019 והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל׃ 003 LEV 016 020 וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי׃ 003 LEV 016 021 וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה׃ 003 LEV 016 022 ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר׃ 003 LEV 016 023 ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם׃ 003 LEV 016 024 ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם׃ 003 LEV 016 025 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה׃ 003 LEV 016 026 והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ 003 LEV 016 027 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם׃ 003 LEV 016 028 והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ 003 LEV 016 029 והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם׃ 003 LEV 016 030 כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו׃ 003 LEV 016 031 שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם׃ 003 LEV 016 032 וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש׃ 003 LEV 016 033 וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר׃ 003 LEV 016 034 והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 017 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 017 002 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃ 003 LEV 017 003 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃ 003 LEV 017 004 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃ 003 LEV 017 005 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃ 003 LEV 017 006 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 017 007 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃ 003 LEV 017 008 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃ 003 LEV 017 009 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃ 003 LEV 017 010 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃ 003 LEV 017 011 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃ 003 LEV 017 012 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃ 003 LEV 017 013 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃ 003 LEV 017 014 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃ 003 LEV 017 015 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃ 003 LEV 017 016 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃ 003 LEV 018 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 018 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 018 003 כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃ 003 LEV 018 004 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 018 005 ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃ 003 LEV 018 006 איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃ 003 LEV 018 007 ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃ 003 LEV 018 008 ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ 003 LEV 018 009 ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃ 003 LEV 018 010 ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃ 003 LEV 018 011 ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃ 003 LEV 018 012 ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃ 003 LEV 018 013 ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא׃ 003 LEV 018 014 ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא׃ 003 LEV 018 015 ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃ 003 LEV 018 016 ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃ 003 LEV 018 017 ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃ 003 LEV 018 018 ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה׃ 003 LEV 018 019 ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃ 003 LEV 018 020 ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה׃ 003 LEV 018 021 ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה׃ 003 LEV 018 022 ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃ 003 LEV 018 023 ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃ 003 LEV 018 024 אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם׃ 003 LEV 018 025 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה׃ 003 LEV 018 026 ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃ 003 LEV 018 027 כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ׃ 003 LEV 018 028 ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם׃ 003 LEV 018 029 כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם׃ 003 LEV 018 030 ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 019 002 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 003 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 004 אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 005 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃ 003 LEV 019 006 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃ 003 LEV 019 007 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃ 003 LEV 019 008 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 003 LEV 019 009 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃ 003 LEV 019 010 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 011 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃ 003 LEV 019 012 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃ 003 LEV 019 013 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃ 003 LEV 019 014 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃ 003 LEV 019 015 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃ 003 LEV 019 016 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃ 003 LEV 019 017 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃ 003 LEV 019 018 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃ 003 LEV 019 019 את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃ 003 LEV 019 020 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃ 003 LEV 019 021 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃ 003 LEV 019 022 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃ 003 LEV 019 023 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃ 003 LEV 019 024 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃ 003 LEV 019 025 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 026 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃ 003 LEV 019 027 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃ 003 LEV 019 028 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃ 003 LEV 019 029 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃ 003 LEV 019 030 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ 003 LEV 019 031 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 032 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃ 003 LEV 019 033 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃ 003 LEV 019 034 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 019 035 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃ 003 LEV 019 036 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃ 003 LEV 019 037 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 003 LEV 020 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 020 002 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃ 003 LEV 020 003 ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃ 003 LEV 020 004 ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃ 003 LEV 020 005 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃ 003 LEV 020 006 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃ 003 LEV 020 007 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 020 008 ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃ 003 LEV 020 009 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃ 003 LEV 020 010 ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃ 003 LEV 020 011 ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃ 003 LEV 020 012 ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃ 003 LEV 020 013 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃ 003 LEV 020 014 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃ 003 LEV 020 015 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃ 003 LEV 020 016 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃ 003 LEV 020 017 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃ 003 LEV 020 018 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃ 003 LEV 020 019 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו׃ 003 LEV 020 020 ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃ 003 LEV 020 021 ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃ 003 LEV 020 022 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃ 003 LEV 020 023 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃ 003 LEV 020 024 ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃ 003 LEV 020 025 והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃ 003 LEV 020 026 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃ 003 LEV 020 027 ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃ 003 LEV 021 001 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃ 003 LEV 021 002 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ 003 LEV 021 003 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃ 003 LEV 021 004 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ 003 LEV 021 005 לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ 003 LEV 021 006 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ 003 LEV 021 007 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃ 003 LEV 021 008 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ 003 LEV 021 009 ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃ 003 LEV 021 010 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ 003 LEV 021 011 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ 003 LEV 021 012 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ 003 LEV 021 013 והוא אשה בבתוליה יקח׃ 003 LEV 021 014 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃ 003 LEV 021 015 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ 003 LEV 021 016 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 021 017 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ 003 LEV 021 018 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ 003 LEV 021 019 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ 003 LEV 021 020 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ 003 LEV 021 021 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ 003 LEV 021 022 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃ 003 LEV 021 023 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃ 003 LEV 021 024 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃ 003 LEV 022 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 022 002 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ 003 LEV 022 003 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ 003 LEV 022 004 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ 003 LEV 022 005 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ 003 LEV 022 006 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ 003 LEV 022 007 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ 003 LEV 022 008 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ 003 LEV 022 009 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ 003 LEV 022 010 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ 003 LEV 022 011 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ 003 LEV 022 012 ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ 003 LEV 022 013 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ 003 LEV 022 014 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ 003 LEV 022 015 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ 003 LEV 022 016 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ 003 LEV 022 017 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 022 018 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ 003 LEV 022 019 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ 003 LEV 022 020 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ 003 LEV 022 021 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ 003 LEV 022 022 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ 003 LEV 022 023 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ 003 LEV 022 024 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ 003 LEV 022 025 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ 003 LEV 022 026 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 022 027 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ 003 LEV 022 028 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ 003 LEV 022 029 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ 003 LEV 022 030 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ 003 LEV 022 031 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 003 LEV 022 032 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ 003 LEV 022 033 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ 003 LEV 023 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 023 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׃ 003 LEV 023 003 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃ 003 LEV 023 004 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם׃ 003 LEV 023 005 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃ 003 LEV 023 006 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃ 003 LEV 023 007 ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 003 LEV 023 008 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 003 LEV 023 009 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 023 010 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן׃ 003 LEV 023 011 והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן׃ 003 LEV 023 012 ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה׃ 003 LEV 023 013 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין׃ 003 LEV 023 014 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 003 LEV 023 015 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׃ 003 LEV 023 016 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה׃ 003 LEV 023 017 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה׃ 003 LEV 023 018 והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה׃ 003 LEV 023 019 ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים׃ 003 LEV 023 020 והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן׃ 003 LEV 023 021 וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם׃ 003 LEV 023 022 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 023 023 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 023 024 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש׃ 003 LEV 023 025 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה׃ 003 LEV 023 026 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 023 027 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃ 003 LEV 023 028 וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 023 029 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃ 003 LEV 023 030 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה׃ 003 LEV 023 031 כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 003 LEV 023 032 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם׃ 003 LEV 023 033 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 023 034 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה׃ 003 LEV 023 035 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 003 LEV 023 036 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 003 LEV 023 037 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו׃ 003 LEV 023 038 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה׃ 003 LEV 023 039 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון׃ 003 LEV 023 040 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃ 003 LEV 023 041 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו׃ 003 LEV 023 042 בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת׃ 003 LEV 023 043 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 023 044 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל׃ 003 LEV 024 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 024 002 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ 003 LEV 024 003 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃ 003 LEV 024 004 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃ 003 LEV 024 005 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃ 003 LEV 024 006 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃ 003 LEV 024 007 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃ 003 LEV 024 008 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃ 003 LEV 024 009 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃ 003 LEV 024 010 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃ 003 LEV 024 011 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃ 003 LEV 024 012 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃ 003 LEV 024 013 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 024 014 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃ 003 LEV 024 015 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃ 003 LEV 024 016 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃ 003 LEV 024 017 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃ 003 LEV 024 018 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃ 003 LEV 024 019 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃ 003 LEV 024 020 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ 003 LEV 024 021 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃ 003 LEV 024 022 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 024 023 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃ 003 LEV 025 001 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃ 003 LEV 025 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ 003 LEV 025 003 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃ 003 LEV 025 004 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ 003 LEV 025 005 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ 003 LEV 025 006 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ 003 LEV 025 007 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃ 003 LEV 025 008 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ 003 LEV 025 009 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃ 003 LEV 025 010 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃ 003 LEV 025 011 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃ 003 LEV 025 012 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃ 003 LEV 025 013 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃ 003 LEV 025 014 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃ 003 LEV 025 015 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃ 003 LEV 025 016 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ 003 LEV 025 017 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 025 018 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃ 003 LEV 025 019 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ 003 LEV 025 020 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃ 003 LEV 025 021 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃ 003 LEV 025 022 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃ 003 LEV 025 023 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ 003 LEV 025 024 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ 003 LEV 025 025 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ 003 LEV 025 026 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ 003 LEV 025 027 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃ 003 LEV 025 028 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃ 003 LEV 025 029 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ 003 LEV 025 030 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ 003 LEV 025 031 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃ 003 LEV 025 032 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ 003 LEV 025 033 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ 003 LEV 025 034 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃ 003 LEV 025 035 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ 003 LEV 025 036 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ 003 LEV 025 037 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃ 003 LEV 025 038 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ 003 LEV 025 039 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃ 003 LEV 025 040 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃ 003 LEV 025 041 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃ 003 LEV 025 042 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ 003 LEV 025 043 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ 003 LEV 025 044 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ 003 LEV 025 045 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ 003 LEV 025 046 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃ 003 LEV 025 047 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ 003 LEV 025 048 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃ 003 LEV 025 049 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃ 003 LEV 025 050 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ 003 LEV 025 051 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ 003 LEV 025 052 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ 003 LEV 025 053 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃ 003 LEV 025 054 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ 003 LEV 025 055 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 026 001 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃ 003 LEV 026 002 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ 003 LEV 026 003 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃ 003 LEV 026 004 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃ 003 LEV 026 005 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃ 003 LEV 026 006 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃ 003 LEV 026 007 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃ 003 LEV 026 008 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃ 003 LEV 026 009 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃ 003 LEV 026 010 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃ 003 LEV 026 011 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃ 003 LEV 026 012 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃ 003 LEV 026 013 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ 003 LEV 026 014 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃ 003 LEV 026 015 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃ 003 LEV 026 016 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃ 003 LEV 026 017 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃ 003 LEV 026 018 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃ 003 LEV 026 019 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃ 003 LEV 026 020 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃ 003 LEV 026 021 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃ 003 LEV 026 022 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃ 003 LEV 026 023 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃ 003 LEV 026 024 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃ 003 LEV 026 025 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃ 003 LEV 026 026 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ 003 LEV 026 027 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃ 003 LEV 026 028 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃ 003 LEV 026 029 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃ 003 LEV 026 030 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃ 003 LEV 026 031 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃ 003 LEV 026 032 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃ 003 LEV 026 033 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃ 003 LEV 026 034 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃ 003 LEV 026 035 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃ 003 LEV 026 036 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃ 003 LEV 026 037 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃ 003 LEV 026 038 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃ 003 LEV 026 039 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃ 003 LEV 026 040 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃ 003 LEV 026 041 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃ 003 LEV 026 042 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃ 003 LEV 026 043 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃ 003 LEV 026 044 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃ 003 LEV 026 045 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃ 003 LEV 026 046 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃ 003 LEV 027 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 003 LEV 027 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃ 003 LEV 027 003 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃ 003 LEV 027 004 ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃ 003 LEV 027 005 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃ 003 LEV 027 006 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃ 003 LEV 027 007 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃ 003 LEV 027 008 ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ 003 LEV 027 009 ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש׃ 003 LEV 027 010 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש׃ 003 LEV 027 011 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן׃ 003 LEV 027 012 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃ 003 LEV 027 013 ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך׃ 003 LEV 027 014 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃ 003 LEV 027 015 ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו׃ 003 LEV 027 016 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃ 003 LEV 027 017 אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃ 003 LEV 027 018 ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃ 003 LEV 027 019 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו׃ 003 LEV 027 020 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃ 003 LEV 027 021 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃ 003 LEV 027 022 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃ 003 LEV 027 023 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃ 003 LEV 027 024 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ׃ 003 LEV 027 025 וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ 003 LEV 027 026 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא׃ 003 LEV 027 027 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך׃ 003 LEV 027 028 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה׃ 003 LEV 027 029 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת׃ 003 LEV 027 030 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃ 003 LEV 027 031 ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃ 003 LEV 027 032 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה׃ 003 LEV 027 033 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל׃ 003 LEV 027 034 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני׃ # # BOOK 004 NUM Numbers במדבר 004 NUM 001 001 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר׃ 004 NUM 001 002 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם׃ 004 NUM 001 003 מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן׃ 004 NUM 001 004 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא׃ 004 NUM 001 005 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור׃ 004 NUM 001 006 לשמעון שלמיאל בן צורישדי׃ 004 NUM 001 007 ליהודה נחשון בן עמינדב׃ 004 NUM 001 008 ליששכר נתנאל בן צוער׃ 004 NUM 001 009 לזבולן אליאב בן חלן׃ 004 NUM 001 010 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור׃ 004 NUM 001 011 לבנימן אבידן בן גדעני׃ 004 NUM 001 012 לדן אחיעזר בן עמישדי׃ 004 NUM 001 013 לאשר פגעיאל בן עכרן׃ 004 NUM 001 014 לגד אליסף בן דעואל׃ 004 NUM 001 015 לנפתלי אחירע בן עינן׃ 004 NUM 001 016 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם׃ 004 NUM 001 017 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות׃ 004 NUM 001 018 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם׃ 004 NUM 001 019 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני׃ 004 NUM 001 020 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 021 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 001 022 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 023 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ 004 NUM 001 024 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 025 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ 004 NUM 001 026 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 027 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ 004 NUM 001 028 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 029 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 001 030 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 031 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 001 032 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 033 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 001 034 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 035 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים׃ 004 NUM 001 036 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 037 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 001 038 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 039 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות׃ 004 NUM 001 040 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 041 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 001 042 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 004 NUM 001 043 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 001 044 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו׃ 004 NUM 001 045 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל׃ 004 NUM 001 046 ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 004 NUM 001 047 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם׃ 004 NUM 001 048 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 001 049 אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל׃ 004 NUM 001 050 ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו׃ 004 NUM 001 051 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת׃ 004 NUM 001 052 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם׃ 004 NUM 001 053 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות׃ 004 NUM 001 054 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ 004 NUM 002 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 004 NUM 002 002 איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו׃ 004 NUM 002 003 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב׃ 004 NUM 002 004 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ 004 NUM 002 005 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער׃ 004 NUM 002 006 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 002 007 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃ 004 NUM 002 008 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 002 009 כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו׃ 004 NUM 002 010 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃ 004 NUM 002 011 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 002 012 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ 004 NUM 002 013 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ 004 NUM 002 014 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃ 004 NUM 002 015 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ 004 NUM 002 016 כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו׃ 004 NUM 002 017 ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם׃ 004 NUM 002 018 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃ 004 NUM 002 019 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 002 020 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 004 NUM 002 021 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים׃ 004 NUM 002 022 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃ 004 NUM 002 023 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 002 024 כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו׃ 004 NUM 002 025 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃ 004 NUM 002 026 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות׃ 004 NUM 002 027 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 004 NUM 002 028 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 002 029 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃ 004 NUM 002 030 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 002 031 כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם׃ 004 NUM 002 032 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 004 NUM 002 033 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 002 034 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו׃ 004 NUM 003 001 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני׃ 004 NUM 003 002 ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃ 004 NUM 003 003 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן׃ 004 NUM 003 004 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם׃ 004 NUM 003 005 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 003 006 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו׃ 004 NUM 003 007 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן׃ 004 NUM 003 008 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן׃ 004 NUM 003 009 ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל׃ 004 NUM 003 010 ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת׃ 004 NUM 003 011 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 003 012 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים׃ 004 NUM 003 013 כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה׃ 004 NUM 003 014 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר׃ 004 NUM 003 015 פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם׃ 004 NUM 003 016 ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה׃ 004 NUM 003 017 ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי׃ 004 NUM 003 018 ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי׃ 004 NUM 003 019 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל׃ 004 NUM 003 020 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם׃ 004 NUM 003 021 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני׃ 004 NUM 003 022 פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות׃ 004 NUM 003 023 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה׃ 004 NUM 003 024 ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל׃ 004 NUM 003 025 ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד׃ 004 NUM 003 026 וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו׃ 004 NUM 003 027 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי׃ 004 NUM 003 028 במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש׃ 004 NUM 003 029 משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה׃ 004 NUM 003 030 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל׃ 004 NUM 003 031 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו׃ 004 NUM 003 032 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש׃ 004 NUM 003 033 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי׃ 004 NUM 003 034 ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים׃ 004 NUM 003 035 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה׃ 004 NUM 003 036 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו׃ 004 NUM 003 037 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם׃ 004 NUM 003 038 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת׃ 004 NUM 003 039 כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף׃ 004 NUM 003 040 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם׃ 004 NUM 003 041 ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל׃ 004 NUM 003 042 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל׃ 004 NUM 003 043 ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים׃ 004 NUM 003 044 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 003 045 קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה׃ 004 NUM 003 046 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל׃ 004 NUM 003 047 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל׃ 004 NUM 003 048 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם׃ 004 NUM 003 049 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים׃ 004 NUM 003 050 מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש׃ 004 NUM 003 051 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 004 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 004 NUM 004 002 נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם׃ 004 NUM 004 003 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃ 004 NUM 004 004 זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים׃ 004 NUM 004 005 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת׃ 004 NUM 004 006 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו׃ 004 NUM 004 007 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה׃ 004 NUM 004 008 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ 004 NUM 004 009 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם׃ 004 NUM 004 010 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ 004 NUM 004 011 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ 004 NUM 004 012 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ 004 NUM 004 013 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן׃ 004 NUM 004 014 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו׃ 004 NUM 004 015 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד׃ 004 NUM 004 016 ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו׃ 004 NUM 004 017 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 004 NUM 004 018 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים׃ 004 NUM 004 019 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו׃ 004 NUM 004 020 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו׃ 004 NUM 004 021 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 004 022 נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם׃ 004 NUM 004 023 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד׃ 004 NUM 004 024 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא׃ 004 NUM 004 025 ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד׃ 004 NUM 004 026 ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו׃ 004 NUM 004 027 על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם׃ 004 NUM 004 028 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 004 NUM 004 029 בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם׃ 004 NUM 004 030 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד׃ 004 NUM 004 031 וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו׃ 004 NUM 004 032 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם׃ 004 NUM 004 033 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 004 NUM 004 034 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם׃ 004 NUM 004 035 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 004 NUM 004 036 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים׃ 004 NUM 004 037 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃ 004 NUM 004 038 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם׃ 004 NUM 004 039 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 004 NUM 004 040 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים׃ 004 NUM 004 041 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה׃ 004 NUM 004 042 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם׃ 004 NUM 004 043 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 004 NUM 004 044 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים׃ 004 NUM 004 045 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃ 004 NUM 004 046 כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם׃ 004 NUM 004 047 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃ 004 NUM 004 048 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃ 004 NUM 004 049 על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 005 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 005 002 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃ 004 NUM 005 003 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃ 004 NUM 005 004 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃ 004 NUM 005 005 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 005 006 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃ 004 NUM 005 007 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃ 004 NUM 005 008 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃ 004 NUM 005 009 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃ 004 NUM 005 010 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃ 004 NUM 005 011 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 005 012 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃ 004 NUM 005 013 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃ 004 NUM 005 014 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃ 004 NUM 005 015 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃ 004 NUM 005 016 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃ 004 NUM 005 017 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃ 004 NUM 005 018 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃ 004 NUM 005 019 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃ 004 NUM 005 020 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃ 004 NUM 005 021 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃ 004 NUM 005 022 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃ 004 NUM 005 023 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃ 004 NUM 005 024 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃ 004 NUM 005 025 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃ 004 NUM 005 026 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃ 004 NUM 005 027 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃ 004 NUM 005 028 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃ 004 NUM 005 029 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃ 004 NUM 005 030 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃ 004 NUM 005 031 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃ 004 NUM 006 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 006 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃ 004 NUM 006 003 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃ 004 NUM 006 004 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל׃ 004 NUM 006 005 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃ 004 NUM 006 006 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא׃ 004 NUM 006 007 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו׃ 004 NUM 006 008 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃ 004 NUM 006 009 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃ 004 NUM 006 010 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ 004 NUM 006 011 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא׃ 004 NUM 006 012 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃ 004 NUM 006 013 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד׃ 004 NUM 006 014 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים׃ 004 NUM 006 015 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃ 004 NUM 006 016 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו׃ 004 NUM 006 017 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו׃ 004 NUM 006 018 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים׃ 004 NUM 006 019 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו׃ 004 NUM 006 020 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃ 004 NUM 006 021 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃ 004 NUM 006 022 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 006 023 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם׃ 004 NUM 006 024 יברכך יהוה וישמרך׃ 004 NUM 006 025 יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃ 004 NUM 006 026 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃ 004 NUM 006 027 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׃ 004 NUM 007 001 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם׃ 004 NUM 007 002 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים׃ 004 NUM 007 003 ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן׃ 004 NUM 007 004 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 007 005 קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו׃ 004 NUM 007 006 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים׃ 004 NUM 007 007 את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם׃ 004 NUM 007 008 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 004 NUM 007 009 ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו׃ 004 NUM 007 010 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח׃ 004 NUM 007 011 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח׃ 004 NUM 007 012 ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה׃ 004 NUM 007 013 וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 014 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 015 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 016 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 017 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב׃ 004 NUM 007 018 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר׃ 004 NUM 007 019 הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 020 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 021 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 022 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 023 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער׃ 004 NUM 007 024 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃ 004 NUM 007 025 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 026 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 027 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 028 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 029 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן׃ 004 NUM 007 030 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃ 004 NUM 007 031 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 032 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 033 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 034 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 035 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור׃ 004 NUM 007 036 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי׃ 004 NUM 007 037 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 038 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 039 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 040 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 041 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי׃ 004 NUM 007 042 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃ 004 NUM 007 043 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 044 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 045 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 046 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 047 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל׃ 004 NUM 007 048 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃ 004 NUM 007 049 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 050 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 051 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 052 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 053 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד׃ 004 NUM 007 054 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 004 NUM 007 055 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 056 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 057 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 058 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 059 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור׃ 004 NUM 007 060 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃ 004 NUM 007 061 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 062 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 063 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 064 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 065 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני׃ 004 NUM 007 066 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃ 004 NUM 007 067 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 068 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 069 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 070 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 071 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי׃ 004 NUM 007 072 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 004 NUM 007 073 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 074 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 075 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 076 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 077 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן׃ 004 NUM 007 078 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃ 004 NUM 007 079 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 004 NUM 007 080 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 004 NUM 007 081 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 004 NUM 007 082 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 004 NUM 007 083 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן׃ 004 NUM 007 084 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה׃ 004 NUM 007 085 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש׃ 004 NUM 007 086 כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה׃ 004 NUM 007 087 כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת׃ 004 NUM 007 088 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו׃ 004 NUM 007 089 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃ 004 NUM 008 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 008 002 דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃ 004 NUM 008 003 ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 008 004 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה׃ 004 NUM 008 005 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 008 006 קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃ 004 NUM 008 007 וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃ 004 NUM 008 008 ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת׃ 004 NUM 008 009 והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל׃ 004 NUM 008 010 והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים׃ 004 NUM 008 011 והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה׃ 004 NUM 008 012 והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים׃ 004 NUM 008 013 והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃ 004 NUM 008 014 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃ 004 NUM 008 015 ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃ 004 NUM 008 016 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃ 004 NUM 008 017 כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃ 004 NUM 008 018 ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל׃ 004 NUM 008 019 ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש׃ 004 NUM 008 020 ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל׃ 004 NUM 008 021 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃ 004 NUM 008 022 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם׃ 004 NUM 008 023 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 008 024 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃ 004 NUM 008 025 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃ 004 NUM 008 026 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃ 004 NUM 009 001 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃ 004 NUM 009 002 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃ 004 NUM 009 003 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃ 004 NUM 009 004 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃ 004 NUM 009 005 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃ 004 NUM 009 006 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃ 004 NUM 009 007 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃ 004 NUM 009 008 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃ 004 NUM 009 009 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 009 010 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃ 004 NUM 009 011 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃ 004 NUM 009 012 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃ 004 NUM 009 013 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃ 004 NUM 009 014 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃ 004 NUM 009 015 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃ 004 NUM 009 016 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה׃ 004 NUM 009 017 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃ 004 NUM 009 018 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו׃ 004 NUM 009 019 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו׃ 004 NUM 009 020 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו׃ 004 NUM 009 021 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃ 004 NUM 009 022 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃ 004 NUM 009 023 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה׃ 004 NUM 010 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 010 002 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃ 004 NUM 010 003 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃ 004 NUM 010 004 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃ 004 NUM 010 005 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃ 004 NUM 010 006 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃ 004 NUM 010 007 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃ 004 NUM 010 008 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃ 004 NUM 010 009 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃ 004 NUM 010 010 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ 004 NUM 010 011 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃ 004 NUM 010 012 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃ 004 NUM 010 013 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃ 004 NUM 010 014 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃ 004 NUM 010 015 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃ 004 NUM 010 016 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃ 004 NUM 010 017 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ 004 NUM 010 018 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃ 004 NUM 010 019 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ 004 NUM 010 020 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃ 004 NUM 010 021 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃ 004 NUM 010 022 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃ 004 NUM 010 023 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 004 NUM 010 024 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃ 004 NUM 010 025 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃ 004 NUM 010 026 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 004 NUM 010 027 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃ 004 NUM 010 028 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃ 004 NUM 010 029 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃ 004 NUM 010 030 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃ 004 NUM 010 031 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃ 004 NUM 010 032 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃ 004 NUM 010 033 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃ 004 NUM 010 034 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃ 004 NUM 010 035 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃ 004 NUM 010 036 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃ 004 NUM 011 001 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃ 004 NUM 011 002 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש׃ 004 NUM 011 003 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה׃ 004 NUM 011 004 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃ 004 NUM 011 005 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים׃ 004 NUM 011 006 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃ 004 NUM 011 007 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח׃ 004 NUM 011 008 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃ 004 NUM 011 009 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃ 004 NUM 011 010 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃ 004 NUM 011 011 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי׃ 004 NUM 011 012 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃ 004 NUM 011 013 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה׃ 004 NUM 011 014 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני׃ 004 NUM 011 015 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃ 004 NUM 011 016 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך׃ 004 NUM 011 017 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך׃ 004 NUM 011 018 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃ 004 NUM 011 019 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃ 004 NUM 011 020 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃ 004 NUM 011 021 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃ 004 NUM 011 022 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ 004 NUM 011 023 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא׃ 004 NUM 011 024 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃ 004 NUM 011 025 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃ 004 NUM 011 026 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃ 004 NUM 011 027 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃ 004 NUM 011 028 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃ 004 NUM 011 029 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם׃ 004 NUM 011 030 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל׃ 004 NUM 011 031 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃ 004 NUM 011 032 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃ 004 NUM 011 033 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃ 004 NUM 011 034 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים׃ 004 NUM 011 035 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃ 004 NUM 012 001 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ 004 NUM 012 002 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ 004 NUM 012 003 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ 004 NUM 012 004 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ 004 NUM 012 005 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ 004 NUM 012 006 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ 004 NUM 012 007 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ 004 NUM 012 008 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ 004 NUM 012 009 ויחר אף יהוה בם וילך׃ 004 NUM 012 010 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ 004 NUM 012 011 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ 004 NUM 012 012 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ 004 NUM 012 013 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ 004 NUM 012 014 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ 004 NUM 012 015 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ 004 NUM 012 016 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ 004 NUM 013 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 013 002 שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃ 004 NUM 013 003 וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה׃ 004 NUM 013 004 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור׃ 004 NUM 013 005 למטה שמעון שפט בן חורי׃ 004 NUM 013 006 למטה יהודה כלב בן יפנה׃ 004 NUM 013 007 למטה יששכר יגאל בן יוסף׃ 004 NUM 013 008 למטה אפרים הושע בן נון׃ 004 NUM 013 009 למטה בנימן פלטי בן רפוא׃ 004 NUM 013 010 למטה זבולן גדיאל בן סודי׃ 004 NUM 013 011 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי׃ 004 NUM 013 012 למטה דן עמיאל בן גמלי׃ 004 NUM 013 013 למטה אשר סתור בן מיכאל׃ 004 NUM 013 014 למטה נפתלי נחבי בן ופסי׃ 004 NUM 013 015 למטה גד גאואל בן מכי׃ 004 NUM 013 016 אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע׃ 004 NUM 013 017 וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר׃ 004 NUM 013 018 וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב׃ 004 NUM 013 019 ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃ 004 NUM 013 020 ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃ 004 NUM 013 021 ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת׃ 004 NUM 013 022 ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃ 004 NUM 013 023 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים׃ 004 NUM 013 024 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל׃ 004 NUM 013 025 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃ 004 NUM 013 026 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ׃ 004 NUM 013 027 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה׃ 004 NUM 013 028 אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם׃ 004 NUM 013 029 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן׃ 004 NUM 013 030 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה׃ 004 NUM 013 031 והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו׃ 004 NUM 013 032 ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות׃ 004 NUM 013 033 ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃ 004 NUM 014 001 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃ 004 NUM 014 002 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃ 004 NUM 014 003 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃ 004 NUM 014 004 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃ 004 NUM 014 005 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃ 004 NUM 014 006 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃ 004 NUM 014 007 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃ 004 NUM 014 008 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃ 004 NUM 014 009 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃ 004 NUM 014 010 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃ 004 NUM 014 011 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃ 004 NUM 014 012 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃ 004 NUM 014 013 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃ 004 NUM 014 014 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃ 004 NUM 014 015 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃ 004 NUM 014 016 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃ 004 NUM 014 017 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃ 004 NUM 014 018 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃ 004 NUM 014 019 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃ 004 NUM 014 020 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃ 004 NUM 014 021 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃ 004 NUM 014 022 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃ 004 NUM 014 023 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃ 004 NUM 014 024 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃ 004 NUM 014 025 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃ 004 NUM 014 026 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 004 NUM 014 027 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃ 004 NUM 014 028 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃ 004 NUM 014 029 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃ 004 NUM 014 030 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ 004 NUM 014 031 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃ 004 NUM 014 032 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃ 004 NUM 014 033 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃ 004 NUM 014 034 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃ 004 NUM 014 035 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃ 004 NUM 014 036 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃ 004 NUM 014 037 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃ 004 NUM 014 038 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃ 004 NUM 014 039 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃ 004 NUM 014 040 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃ 004 NUM 014 041 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃ 004 NUM 014 042 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 004 NUM 014 043 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃ 004 NUM 014 044 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃ 004 NUM 014 045 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃ 004 NUM 015 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 015 002 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃ 004 NUM 015 003 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃ 004 NUM 015 004 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃ 004 NUM 015 005 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃ 004 NUM 015 006 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃ 004 NUM 015 007 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃ 004 NUM 015 008 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃ 004 NUM 015 009 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃ 004 NUM 015 010 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃ 004 NUM 015 011 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃ 004 NUM 015 012 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃ 004 NUM 015 013 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃ 004 NUM 015 014 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃ 004 NUM 015 015 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃ 004 NUM 015 016 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ 004 NUM 015 017 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 015 018 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃ 004 NUM 015 019 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃ 004 NUM 015 020 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃ 004 NUM 015 021 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ 004 NUM 015 022 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃ 004 NUM 015 023 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃ 004 NUM 015 024 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃ 004 NUM 015 025 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃ 004 NUM 015 026 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃ 004 NUM 015 027 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃ 004 NUM 015 028 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃ 004 NUM 015 029 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃ 004 NUM 015 030 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ 004 NUM 015 031 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ 004 NUM 015 032 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃ 004 NUM 015 033 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃ 004 NUM 015 034 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃ 004 NUM 015 035 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃ 004 NUM 015 036 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 015 037 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 015 038 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃ 004 NUM 015 039 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃ 004 NUM 015 040 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ 004 NUM 015 041 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ 004 NUM 016 001 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן׃ 004 NUM 016 002 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם׃ 004 NUM 016 003 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה׃ 004 NUM 016 004 וישמע משה ויפל על פניו׃ 004 NUM 016 005 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו׃ 004 NUM 016 006 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו׃ 004 NUM 016 007 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי׃ 004 NUM 016 008 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי׃ 004 NUM 016 009 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃ 004 NUM 016 010 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה׃ 004 NUM 016 011 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו׃ 004 NUM 016 012 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃ 004 NUM 016 013 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר׃ 004 NUM 016 014 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃ 004 NUM 016 015 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃ 004 NUM 016 016 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃ 004 NUM 016 017 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃ 004 NUM 016 018 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃ 004 NUM 016 019 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃ 004 NUM 016 020 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 004 NUM 016 021 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃ 004 NUM 016 022 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃ 004 NUM 016 023 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 016 024 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃ 004 NUM 016 025 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃ 004 NUM 016 026 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃ 004 NUM 016 027 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃ 004 NUM 016 028 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃ 004 NUM 016 029 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃ 004 NUM 016 030 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃ (Sheol h7585) 004 NUM 016 031 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃ 004 NUM 016 032 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃ 004 NUM 016 033 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃ (Sheol h7585) 004 NUM 016 034 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃ 004 NUM 016 035 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ 004 NUM 016 036 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 016 037 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו׃ 004 NUM 016 038 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ 004 NUM 016 039 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ 004 NUM 016 040 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו׃ 004 NUM 016 041 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃ 004 NUM 016 042 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ 004 NUM 016 043 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד׃ 004 NUM 016 044 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 016 045 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃ 004 NUM 016 046 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ 004 NUM 016 047 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃ 004 NUM 016 048 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ 004 NUM 016 049 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃ 004 NUM 016 050 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ 004 NUM 017 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 017 002 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃ 004 NUM 017 003 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃ 004 NUM 017 004 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃ 004 NUM 017 005 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃ 004 NUM 017 006 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃ 004 NUM 017 007 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃ 004 NUM 017 008 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃ 004 NUM 017 009 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ 004 NUM 017 010 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃ 004 NUM 017 011 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 004 NUM 017 012 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃ 004 NUM 017 013 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ 004 NUM 018 001 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם׃ 004 NUM 018 002 וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃ 004 NUM 018 003 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם׃ 004 NUM 018 004 ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם׃ 004 NUM 018 005 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל׃ 004 NUM 018 006 ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד׃ 004 NUM 018 007 ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת׃ 004 NUM 018 008 וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם׃ 004 NUM 018 009 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃ 004 NUM 018 010 בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך׃ 004 NUM 018 011 וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו׃ 004 NUM 018 012 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים׃ 004 NUM 018 013 בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו׃ 004 NUM 018 014 כל חרם בישראל לך יהיה׃ 004 NUM 018 015 כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה׃ 004 NUM 018 016 ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃ 004 NUM 018 017 אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃ 004 NUM 018 018 ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃ 004 NUM 018 019 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃ 004 NUM 018 020 ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃ 004 NUM 018 021 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד׃ 004 NUM 018 022 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות׃ 004 NUM 018 023 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ 004 NUM 018 024 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ 004 NUM 018 025 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 018 026 ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר׃ 004 NUM 018 027 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב׃ 004 NUM 018 028 כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן׃ 004 NUM 018 029 מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו׃ 004 NUM 018 030 ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃ 004 NUM 018 031 ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃ 004 NUM 018 032 ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו׃ 004 NUM 019 001 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 004 NUM 019 002 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על׃ 004 NUM 019 003 ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃ 004 NUM 019 004 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים׃ 004 NUM 019 005 ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף׃ 004 NUM 019 006 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה׃ 004 NUM 019 007 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב׃ 004 NUM 019 008 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב׃ 004 NUM 019 009 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃ 004 NUM 019 010 וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃ 004 NUM 019 011 הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃ 004 NUM 019 012 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃ 004 NUM 019 013 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃ 004 NUM 019 014 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים׃ 004 NUM 019 015 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא׃ 004 NUM 019 016 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃ 004 NUM 019 017 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי׃ 004 NUM 019 018 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃ 004 NUM 019 019 והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃ 004 NUM 019 020 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא׃ 004 NUM 019 021 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב׃ 004 NUM 019 022 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב׃ 004 NUM 020 001 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃ 004 NUM 020 002 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃ 004 NUM 020 003 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃ 004 NUM 020 004 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃ 004 NUM 020 005 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃ 004 NUM 020 006 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם׃ 004 NUM 020 007 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 020 008 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם׃ 004 NUM 020 009 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃ 004 NUM 020 010 ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃ 004 NUM 020 011 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃ 004 NUM 020 012 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃ 004 NUM 020 013 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם׃ 004 NUM 020 014 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃ 004 NUM 020 015 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃ 004 NUM 020 016 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃ 004 NUM 020 017 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃ 004 NUM 020 018 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃ 004 NUM 020 019 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃ 004 NUM 020 020 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃ 004 NUM 020 021 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃ 004 NUM 020 022 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃ 004 NUM 020 023 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר׃ 004 NUM 020 024 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה׃ 004 NUM 020 025 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃ 004 NUM 020 026 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃ 004 NUM 020 027 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה׃ 004 NUM 020 028 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃ 004 NUM 020 029 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃ 004 NUM 021 001 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃ 004 NUM 021 002 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם׃ 004 NUM 021 003 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה׃ 004 NUM 021 004 ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך׃ 004 NUM 021 005 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃ 004 NUM 021 006 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל׃ 004 NUM 021 007 ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם׃ 004 NUM 021 008 ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃ 004 NUM 021 009 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי׃ 004 NUM 021 010 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃ 004 NUM 021 011 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש׃ 004 NUM 021 012 משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃ 004 NUM 021 013 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃ 004 NUM 021 014 על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון׃ 004 NUM 021 015 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃ 004 NUM 021 016 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים׃ 004 NUM 021 017 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה׃ 004 NUM 021 018 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃ 004 NUM 021 019 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃ 004 NUM 021 020 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן׃ 004 NUM 021 021 וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר׃ 004 NUM 021 022 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך׃ 004 NUM 021 023 ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃ 004 NUM 021 024 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃ 004 NUM 021 025 ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה׃ 004 NUM 021 026 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן׃ 004 NUM 021 027 על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃ 004 NUM 021 028 כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃ 004 NUM 021 029 אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃ 004 NUM 021 030 ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא׃ 004 NUM 021 031 וישב ישראל בארץ האמרי׃ 004 NUM 021 032 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם׃ 004 NUM 021 033 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃ 004 NUM 021 034 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ 004 NUM 021 035 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו׃ 004 NUM 022 001 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ 004 NUM 022 002 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃ 004 NUM 022 003 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃ 004 NUM 022 004 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃ 004 NUM 022 005 וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃ 004 NUM 022 006 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃ 004 NUM 022 007 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃ 004 NUM 022 008 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃ 004 NUM 022 009 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃ 004 NUM 022 010 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃ 004 NUM 022 011 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃ 004 NUM 022 012 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃ 004 NUM 022 013 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃ 004 NUM 022 014 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃ 004 NUM 022 015 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃ 004 NUM 022 016 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃ 004 NUM 022 017 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃ 004 NUM 022 018 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃ 004 NUM 022 019 ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃ 004 NUM 022 020 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃ 004 NUM 022 021 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃ 004 NUM 022 022 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃ 004 NUM 022 023 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃ 004 NUM 022 024 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃ 004 NUM 022 025 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃ 004 NUM 022 026 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃ 004 NUM 022 027 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃ 004 NUM 022 028 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃ 004 NUM 022 029 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃ 004 NUM 022 030 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃ 004 NUM 022 031 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃ 004 NUM 022 032 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃ 004 NUM 022 033 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃ 004 NUM 022 034 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃ 004 NUM 022 035 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃ 004 NUM 022 036 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃ 004 NUM 022 037 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃ 004 NUM 022 038 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃ 004 NUM 022 039 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃ 004 NUM 022 040 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃ 004 NUM 022 041 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃ 004 NUM 023 001 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ 004 NUM 023 002 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃ 004 NUM 023 003 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃ 004 NUM 023 004 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ 004 NUM 023 005 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ 004 NUM 023 006 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃ 004 NUM 023 007 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃ 004 NUM 023 008 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ 004 NUM 023 009 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃ 004 NUM 023 010 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃ 004 NUM 023 011 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃ 004 NUM 023 012 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃ 004 NUM 023 013 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃ 004 NUM 023 014 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃ 004 NUM 023 015 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃ 004 NUM 023 016 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ 004 NUM 023 017 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃ 004 NUM 023 018 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃ 004 NUM 023 019 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ 004 NUM 023 020 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃ 004 NUM 023 021 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ 004 NUM 023 022 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ 004 NUM 023 023 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃ 004 NUM 023 024 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃ 004 NUM 023 025 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃ 004 NUM 023 026 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃ 004 NUM 023 027 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ 004 NUM 023 028 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃ 004 NUM 023 029 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ 004 NUM 023 030 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃ 004 NUM 024 001 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃ 004 NUM 024 002 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ 004 NUM 024 003 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ 004 NUM 024 004 נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ 004 NUM 024 005 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃ 004 NUM 024 006 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃ 004 NUM 024 007 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃ 004 NUM 024 008 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ 004 NUM 024 009 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃ 004 NUM 024 010 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃ 004 NUM 024 011 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃ 004 NUM 024 012 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃ 004 NUM 024 013 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃ 004 NUM 024 014 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃ 004 NUM 024 015 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ 004 NUM 024 016 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ 004 NUM 024 017 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ 004 NUM 024 018 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃ 004 NUM 024 019 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃ 004 NUM 024 020 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃ 004 NUM 024 021 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃ 004 NUM 024 022 כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃ 004 NUM 024 023 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ 004 NUM 024 024 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃ 004 NUM 024 025 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃ 004 NUM 025 001 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ 004 NUM 025 002 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ 004 NUM 025 003 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ 004 NUM 025 004 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ 004 NUM 025 005 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ 004 NUM 025 006 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ 004 NUM 025 007 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ 004 NUM 025 008 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ 004 NUM 025 009 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ 004 NUM 025 010 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 025 011 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ 004 NUM 025 012 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ 004 NUM 025 013 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ 004 NUM 025 014 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ 004 NUM 025 015 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ 004 NUM 025 016 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 025 017 צרור את המדינים והכיתם אותם׃ 004 NUM 025 018 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃ 004 NUM 026 001 ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר׃ 004 NUM 026 002 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל׃ 004 NUM 026 003 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 004 NUM 026 004 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים׃ 004 NUM 026 005 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי׃ 004 NUM 026 006 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי׃ 004 NUM 026 007 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים׃ 004 NUM 026 008 ובני פלוא אליאב׃ 004 NUM 026 009 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה׃ 004 NUM 026 010 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃ 004 NUM 026 011 ובני קרח לא מתו׃ 004 NUM 026 012 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני׃ 004 NUM 026 013 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי׃ 004 NUM 026 014 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים׃ 004 NUM 026 015 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני׃ 004 NUM 026 016 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי׃ 004 NUM 026 017 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי׃ 004 NUM 026 018 אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 026 019 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען׃ 004 NUM 026 020 ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי׃ 004 NUM 026 021 ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי׃ 004 NUM 026 022 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 026 023 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני׃ 004 NUM 026 024 לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני׃ 004 NUM 026 025 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות׃ 004 NUM 026 026 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי׃ 004 NUM 026 027 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 026 028 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים׃ 004 NUM 026 029 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי׃ 004 NUM 026 030 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי׃ 004 NUM 026 031 ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי׃ 004 NUM 026 032 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי׃ 004 NUM 026 033 וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃ 004 NUM 026 034 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות׃ 004 NUM 026 035 אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני׃ 004 NUM 026 036 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני׃ 004 NUM 026 037 אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם׃ 004 NUM 026 038 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי׃ 004 NUM 026 039 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי׃ 004 NUM 026 040 ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי׃ 004 NUM 026 041 אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות׃ 004 NUM 026 042 אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם׃ 004 NUM 026 043 כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 026 044 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי׃ 004 NUM 026 045 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי׃ 004 NUM 026 046 ושם בת אשר שרח׃ 004 NUM 026 047 אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 026 048 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני׃ 004 NUM 026 049 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי׃ 004 NUM 026 050 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות׃ 004 NUM 026 051 אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים׃ 004 NUM 026 052 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 026 053 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות׃ 004 NUM 026 054 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו׃ 004 NUM 026 055 אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו׃ 004 NUM 026 056 על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט׃ 004 NUM 026 057 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי׃ 004 NUM 026 058 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם׃ 004 NUM 026 059 ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם׃ 004 NUM 026 060 ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר׃ 004 NUM 026 061 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה׃ 004 NUM 026 062 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל׃ 004 NUM 026 063 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 004 NUM 026 064 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני׃ 004 NUM 026 065 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ 004 NUM 027 001 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃ 004 NUM 027 002 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר׃ 004 NUM 027 003 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו׃ 004 NUM 027 004 למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃ 004 NUM 027 005 ויקרב משה את משפטן לפני יהוה׃ 004 NUM 027 006 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 027 007 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן׃ 004 NUM 027 008 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו׃ 004 NUM 027 009 ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו׃ 004 NUM 027 010 ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו׃ 004 NUM 027 011 ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 027 012 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃ 004 NUM 027 013 וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃ 004 NUM 027 014 כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן׃ 004 NUM 027 015 וידבר משה אל יהוה לאמר׃ 004 NUM 027 016 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה׃ 004 NUM 027 017 אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה׃ 004 NUM 027 018 ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו׃ 004 NUM 027 019 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם׃ 004 NUM 027 020 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל׃ 004 NUM 027 021 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה׃ 004 NUM 027 022 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה׃ 004 NUM 027 023 ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה׃ 004 NUM 028 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 028 002 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו׃ 004 NUM 028 003 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃ 004 NUM 028 004 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ 004 NUM 028 005 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃ 004 NUM 028 006 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה׃ 004 NUM 028 007 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃ 004 NUM 028 008 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 004 NUM 028 009 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃ 004 NUM 028 010 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה׃ 004 NUM 028 011 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 004 NUM 028 012 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד׃ 004 NUM 028 013 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃ 004 NUM 028 014 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה׃ 004 NUM 028 015 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו׃ 004 NUM 028 016 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃ 004 NUM 028 017 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃ 004 NUM 028 018 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 004 NUM 028 019 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃ 004 NUM 028 020 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃ 004 NUM 028 021 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 004 NUM 028 022 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃ 004 NUM 028 023 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה׃ 004 NUM 028 024 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו׃ 004 NUM 028 025 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 004 NUM 028 026 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 004 NUM 028 027 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃ 004 NUM 028 028 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד׃ 004 NUM 028 029 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 004 NUM 028 030 שעיר עזים אחד לכפר עליכם׃ 004 NUM 028 031 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם׃ 004 NUM 029 001 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם׃ 004 NUM 029 002 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 004 NUM 029 003 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל׃ 004 NUM 029 004 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 004 NUM 029 005 ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם׃ 004 NUM 029 006 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה׃ 004 NUM 029 007 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו׃ 004 NUM 029 008 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם׃ 004 NUM 029 009 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד׃ 004 NUM 029 010 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 004 NUM 029 011 שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ 004 NUM 029 012 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים׃ 004 NUM 029 013 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו׃ 004 NUM 029 014 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם׃ 004 NUM 029 015 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים׃ 004 NUM 029 016 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 004 NUM 029 017 וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 004 NUM 029 018 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 004 NUM 029 019 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ 004 NUM 029 020 וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 004 NUM 029 021 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 004 NUM 029 022 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 004 NUM 029 023 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 004 NUM 029 024 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 004 NUM 029 025 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 004 NUM 029 026 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 004 NUM 029 027 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 004 NUM 029 028 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 004 NUM 029 029 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 004 NUM 029 030 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 004 NUM 029 031 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה׃ 004 NUM 029 032 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 004 NUM 029 033 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם׃ 004 NUM 029 034 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 004 NUM 029 035 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 004 NUM 029 036 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 004 NUM 029 037 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט׃ 004 NUM 029 038 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 004 NUM 029 039 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם׃ 004 NUM 029 040 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 030 001 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃ 004 NUM 030 002 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃ 004 NUM 030 003 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃ 004 NUM 030 004 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ 004 NUM 030 005 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃ 004 NUM 030 006 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃ 004 NUM 030 007 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃ 004 NUM 030 008 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃ 004 NUM 030 009 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃ 004 NUM 030 010 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃ 004 NUM 030 011 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ 004 NUM 030 012 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃ 004 NUM 030 013 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃ 004 NUM 030 014 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃ 004 NUM 030 015 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃ 004 NUM 030 016 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃ 004 NUM 031 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 031 002 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃ 004 NUM 031 003 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃ 004 NUM 031 004 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃ 004 NUM 031 005 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃ 004 NUM 031 006 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃ 004 NUM 031 007 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃ 004 NUM 031 008 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃ 004 NUM 031 009 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃ 004 NUM 031 010 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃ 004 NUM 031 011 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃ 004 NUM 031 012 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו׃ 004 NUM 031 013 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה׃ 004 NUM 031 014 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃ 004 NUM 031 015 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃ 004 NUM 031 016 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃ 004 NUM 031 017 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃ 004 NUM 031 018 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃ 004 NUM 031 019 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃ 004 NUM 031 020 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃ 004 NUM 031 021 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 031 022 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת׃ 004 NUM 031 023 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃ 004 NUM 031 024 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃ 004 NUM 031 025 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 031 026 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃ 004 NUM 031 027 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃ 004 NUM 031 028 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן׃ 004 NUM 031 029 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃ 004 NUM 031 030 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃ 004 NUM 031 031 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 031 032 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃ 004 NUM 031 033 ובקר שנים ושבעים אלף׃ 004 NUM 031 034 וחמרים אחד וששים אלף׃ 004 NUM 031 035 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃ 004 NUM 031 036 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃ 004 NUM 031 037 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים׃ 004 NUM 031 038 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃ 004 NUM 031 039 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃ 004 NUM 031 040 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃ 004 NUM 031 041 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 031 042 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃ 004 NUM 031 043 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃ 004 NUM 031 044 ובקר ששה ושלשים אלף׃ 004 NUM 031 045 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃ 004 NUM 031 046 ונפש אדם ששה עשר אלף׃ 004 NUM 031 047 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 004 NUM 031 048 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃ 004 NUM 031 049 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃ 004 NUM 031 050 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃ 004 NUM 031 051 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃ 004 NUM 031 052 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃ 004 NUM 031 053 אנשי הצבא בזזו איש לו׃ 004 NUM 031 054 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה׃ 004 NUM 032 001 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ 004 NUM 032 002 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃ 004 NUM 032 003 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ 004 NUM 032 004 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ 004 NUM 032 005 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ 004 NUM 032 006 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ 004 NUM 032 007 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 004 NUM 032 008 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃ 004 NUM 032 009 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 004 NUM 032 010 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ 004 NUM 032 011 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ 004 NUM 032 012 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ 004 NUM 032 013 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ 004 NUM 032 014 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃ 004 NUM 032 015 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃ 004 NUM 032 016 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ 004 NUM 032 017 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ 004 NUM 032 018 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ 004 NUM 032 019 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ 004 NUM 032 020 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ 004 NUM 032 021 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃ 004 NUM 032 022 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ 004 NUM 032 023 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ 004 NUM 032 024 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ 004 NUM 032 025 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ 004 NUM 032 026 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃ 004 NUM 032 027 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ 004 NUM 032 028 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 004 NUM 032 029 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ 004 NUM 032 030 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ 004 NUM 032 031 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃ 004 NUM 032 032 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ 004 NUM 032 033 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ 004 NUM 032 034 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ 004 NUM 032 035 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃ 004 NUM 032 036 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ 004 NUM 032 037 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ 004 NUM 032 038 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃ 004 NUM 032 039 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃ 004 NUM 032 040 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃ 004 NUM 032 041 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ 004 NUM 032 042 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ 004 NUM 033 001 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן׃ 004 NUM 033 002 ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם׃ 004 NUM 033 003 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים׃ 004 NUM 033 004 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים׃ 004 NUM 033 005 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת׃ 004 NUM 033 006 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר׃ 004 NUM 033 007 ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל׃ 004 NUM 033 008 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה׃ 004 NUM 033 009 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם׃ 004 NUM 033 010 ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף׃ 004 NUM 033 011 ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין׃ 004 NUM 033 012 ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה׃ 004 NUM 033 013 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש׃ 004 NUM 033 014 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות׃ 004 NUM 033 015 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני׃ 004 NUM 033 016 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה׃ 004 NUM 033 017 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת׃ 004 NUM 033 018 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה׃ 004 NUM 033 019 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ׃ 004 NUM 033 020 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה׃ 004 NUM 033 021 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה׃ 004 NUM 033 022 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה׃ 004 NUM 033 023 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר׃ 004 NUM 033 024 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה׃ 004 NUM 033 025 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת׃ 004 NUM 033 026 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת׃ 004 NUM 033 027 ויסעו מתחת ויחנו בתרח׃ 004 NUM 033 028 ויסעו מתרח ויחנו במתקה׃ 004 NUM 033 029 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה׃ 004 NUM 033 030 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות׃ 004 NUM 033 031 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן׃ 004 NUM 033 032 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד׃ 004 NUM 033 033 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה׃ 004 NUM 033 034 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה׃ 004 NUM 033 035 ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר׃ 004 NUM 033 036 ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש׃ 004 NUM 033 037 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃ 004 NUM 033 038 ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃ 004 NUM 033 039 ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר׃ 004 NUM 033 040 וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל׃ 004 NUM 033 041 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה׃ 004 NUM 033 042 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן׃ 004 NUM 033 043 ויסעו מפונן ויחנו באבת׃ 004 NUM 033 044 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב׃ 004 NUM 033 045 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד׃ 004 NUM 033 046 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה׃ 004 NUM 033 047 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו׃ 004 NUM 033 048 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 004 NUM 033 049 ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב׃ 004 NUM 033 050 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 004 NUM 033 051 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען׃ 004 NUM 033 052 והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו׃ 004 NUM 033 053 והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה׃ 004 NUM 033 054 והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו׃ 004 NUM 033 055 ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה׃ 004 NUM 033 056 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם׃ 004 NUM 034 001 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 034 002 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה׃ 004 NUM 034 003 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה׃ 004 NUM 034 004 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה׃ 004 NUM 034 005 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה׃ 004 NUM 034 006 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים׃ 004 NUM 034 007 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר׃ 004 NUM 034 008 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃ 004 NUM 034 009 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון׃ 004 NUM 034 010 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה׃ 004 NUM 034 011 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה׃ 004 NUM 034 012 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב׃ 004 NUM 034 013 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה׃ 004 NUM 034 014 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם׃ 004 NUM 034 015 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה׃ 004 NUM 034 016 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 034 017 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון׃ 004 NUM 034 018 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ׃ 004 NUM 034 019 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה׃ 004 NUM 034 020 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד׃ 004 NUM 034 021 למטה בנימן אלידד בן כסלון׃ 004 NUM 034 022 ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי׃ 004 NUM 034 023 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד׃ 004 NUM 034 024 ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן׃ 004 NUM 034 025 ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך׃ 004 NUM 034 026 ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן׃ 004 NUM 034 027 ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי׃ 004 NUM 034 028 ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד׃ 004 NUM 034 029 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען׃ 004 NUM 035 001 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 004 NUM 035 002 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ 004 NUM 035 003 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ 004 NUM 035 004 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ 004 NUM 035 005 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ 004 NUM 035 006 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ 004 NUM 035 007 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃ 004 NUM 035 008 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ 004 NUM 035 009 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 004 NUM 035 010 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃ 004 NUM 035 011 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃ 004 NUM 035 012 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃ 004 NUM 035 013 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃ 004 NUM 035 014 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ 004 NUM 035 015 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃ 004 NUM 035 016 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 004 NUM 035 017 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 004 NUM 035 018 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 004 NUM 035 019 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃ 004 NUM 035 020 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ 004 NUM 035 021 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃ 004 NUM 035 022 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃ 004 NUM 035 023 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃ 004 NUM 035 024 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ 004 NUM 035 025 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃ 004 NUM 035 026 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ 004 NUM 035 027 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃ 004 NUM 035 028 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃ 004 NUM 035 029 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ 004 NUM 035 030 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃ 004 NUM 035 031 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃ 004 NUM 035 032 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃ 004 NUM 035 033 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃ 004 NUM 035 034 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ 004 NUM 036 001 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל׃ 004 NUM 036 002 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו׃ 004 NUM 036 003 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע׃ 004 NUM 036 004 ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן׃ 004 NUM 036 005 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים׃ 004 NUM 036 006 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים׃ 004 NUM 036 007 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל׃ 004 NUM 036 008 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו׃ 004 NUM 036 009 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל׃ 004 NUM 036 010 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד׃ 004 NUM 036 011 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים׃ 004 NUM 036 012 ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן׃ 004 NUM 036 013 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃ # # BOOK 005 DEU Deuteronomy דברים 005 DEU 001 001 אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃ 005 DEU 001 002 אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃ 005 DEU 001 003 ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃ 005 DEU 001 004 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃ 005 DEU 001 005 בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃ 005 DEU 001 006 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃ 005 DEU 001 007 פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃ 005 DEU 001 008 ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃ 005 DEU 001 009 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃ 005 DEU 001 010 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃ 005 DEU 001 011 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃ 005 DEU 001 012 איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃ 005 DEU 001 013 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃ 005 DEU 001 014 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃ 005 DEU 001 015 ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃ 005 DEU 001 016 ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃ 005 DEU 001 017 לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃ 005 DEU 001 018 ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃ 005 DEU 001 019 ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃ 005 DEU 001 020 ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 005 DEU 001 021 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃ 005 DEU 001 022 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃ 005 DEU 001 023 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃ 005 DEU 001 024 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃ 005 DEU 001 025 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 005 DEU 001 026 ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃ 005 DEU 001 027 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃ 005 DEU 001 028 אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃ 005 DEU 001 029 ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃ 005 DEU 001 030 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃ 005 DEU 001 031 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃ 005 DEU 001 032 ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃ 005 DEU 001 033 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃ 005 DEU 001 034 וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃ 005 DEU 001 035 אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃ 005 DEU 001 036 זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃ 005 DEU 001 037 גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃ 005 DEU 001 038 יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃ 005 DEU 001 039 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃ 005 DEU 001 040 ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃ 005 DEU 001 041 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃ 005 DEU 001 042 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 005 DEU 001 043 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃ 005 DEU 001 044 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃ 005 DEU 001 045 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃ 005 DEU 001 046 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃ 005 DEU 002 001 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים׃ 005 DEU 002 002 ויאמר יהוה אלי לאמר׃ 005 DEU 002 003 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה׃ 005 DEU 002 004 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃ 005 DEU 002 005 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃ 005 DEU 002 006 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃ 005 DEU 002 007 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃ 005 DEU 002 008 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃ 005 DEU 002 009 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃ 005 DEU 002 010 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃ 005 DEU 002 011 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃ 005 DEU 002 012 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם׃ 005 DEU 002 013 עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד׃ 005 DEU 002 014 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃ 005 DEU 002 015 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃ 005 DEU 002 016 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃ 005 DEU 002 017 וידבר יהוה אלי לאמר׃ 005 DEU 002 018 אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃ 005 DEU 002 019 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃ 005 DEU 002 020 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃ 005 DEU 002 021 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃ 005 DEU 002 022 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃ 005 DEU 002 023 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃ 005 DEU 002 024 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃ 005 DEU 002 025 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃ 005 DEU 002 026 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃ 005 DEU 002 027 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃ 005 DEU 002 028 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃ 005 DEU 002 029 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 005 DEU 002 030 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ 005 DEU 002 031 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו׃ 005 DEU 002 032 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה׃ 005 DEU 002 033 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃ 005 DEU 002 034 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃ 005 DEU 002 035 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃ 005 DEU 002 036 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃ 005 DEU 002 037 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃ 005 DEU 003 001 ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃ 005 DEU 003 002 ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ 005 DEU 003 003 ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 005 DEU 003 004 ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן׃ 005 DEU 003 005 כל אלה ערים בצרות חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד׃ 005 DEU 003 006 ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל עיר מתם הנשים והטף׃ 005 DEU 003 007 וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו׃ 005 DEU 003 008 ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד הר חרמון׃ 005 DEU 003 009 צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר׃ 005 DEU 003 010 כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן׃ 005 DEU 003 011 כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש׃ 005 DEU 003 012 ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי׃ 005 DEU 003 013 ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים׃ 005 DEU 003 014 יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה׃ 005 DEU 003 015 ולמכיר נתתי את הגלעד׃ 005 DEU 003 016 ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃ 005 DEU 003 017 והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה׃ 005 DEU 003 018 ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל׃ 005 DEU 003 019 רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם׃ 005 DEU 003 020 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם׃ 005 DEU 003 021 ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה׃ 005 DEU 003 022 לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ 005 DEU 003 023 ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר׃ 005 DEU 003 024 אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך׃ 005 DEU 003 025 אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון׃ 005 DEU 003 026 ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה׃ 005 DEU 003 027 עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה׃ 005 DEU 003 028 וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה׃ 005 DEU 003 029 ונשב בגיא מול בית פעור׃ 005 DEU 004 001 ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃ 005 DEU 004 002 לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃ 005 DEU 004 003 עיניכם הראת את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃ 005 DEU 004 004 ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃ 005 DEU 004 005 ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃ 005 DEU 004 006 ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃ 005 DEU 004 007 כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו׃ 005 DEU 004 008 ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃ 005 DEU 004 009 רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃ 005 DEU 004 010 יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון׃ 005 DEU 004 011 ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃ 005 DEU 004 012 וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול׃ 005 DEU 004 013 ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים׃ 005 DEU 004 014 ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 005 DEU 004 015 ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃ 005 DEU 004 016 פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה׃ 005 DEU 004 017 תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים׃ 005 DEU 004 018 תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ׃ 005 DEU 004 019 ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים׃ 005 DEU 004 020 ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃ 005 DEU 004 021 ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 005 DEU 004 022 כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת׃ 005 DEU 004 023 השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 004 024 כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃ 005 DEU 004 025 כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו׃ 005 DEU 004 026 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃ 005 DEU 004 027 והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃ 005 DEU 004 028 ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃ 005 DEU 004 029 ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׃ 005 DEU 004 030 בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ 005 DEU 004 031 כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃ 005 DEU 004 032 כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃ 005 DEU 004 033 השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי׃ 005 DEU 004 034 או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃ 005 DEU 004 035 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃ 005 DEU 004 036 מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃ 005 DEU 004 037 ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃ 005 DEU 004 038 להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה׃ 005 DEU 004 039 וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד׃ 005 DEU 004 040 ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים׃ 005 DEU 004 041 אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש׃ 005 DEU 004 042 לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי׃ 005 DEU 004 043 את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי׃ 005 DEU 004 044 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׃ 005 DEU 004 045 אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים׃ 005 DEU 004 046 בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים׃ 005 DEU 004 047 ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃ 005 DEU 004 048 מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן הוא חרמון׃ 005 DEU 004 049 וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה׃ 005 DEU 005 001 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃ 005 DEU 005 002 יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃ 005 DEU 005 003 לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃ 005 DEU 005 004 פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃ 005 DEU 005 005 אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר׃ 005 DEU 005 006 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 005 DEU 005 007 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ 005 DEU 005 008 לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ 005 DEU 005 009 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי׃ 005 DEU 005 010 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו׃ 005 DEU 005 011 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ 005 DEU 005 012 שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 005 013 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ 005 DEU 005 014 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃ 005 DEU 005 015 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת׃ 005 DEU 005 016 כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 005 DEU 005 017 לא תרצח׃ 005 DEU 005 018 ולא תנאף׃ 005 DEU 005 019 ולא תגנב׃ 005 DEU 005 020 ולא תענה ברעך עד שוא׃ 005 DEU 005 021 ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ 005 DEU 005 022 את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי׃ 005 DEU 005 023 ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם׃ 005 DEU 005 024 ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי׃ 005 DEU 005 025 ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃ 005 DEU 005 026 כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי׃ 005 DEU 005 027 קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃ 005 DEU 005 028 וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו׃ 005 DEU 005 029 מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃ 005 DEU 005 030 לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃ 005 DEU 005 031 ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃ 005 DEU 005 032 ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃ 005 DEU 005 033 בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃ 005 DEU 006 001 וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 005 DEU 006 002 למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃ 005 DEU 006 003 ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ 005 DEU 006 004 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ 005 DEU 006 005 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׃ 005 DEU 006 006 והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃ 005 DEU 006 007 ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 005 DEU 006 008 וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ 005 DEU 006 009 וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך׃ 005 DEU 006 010 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃ 005 DEU 006 011 ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃ 005 DEU 006 012 השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 005 DEU 006 013 את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃ 005 DEU 006 014 לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃ 005 DEU 006 015 כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ 005 DEU 006 016 לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃ 005 DEU 006 017 שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃ 005 DEU 006 018 ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך׃ 005 DEU 006 019 להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ 005 DEU 006 020 כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ 005 DEU 006 021 ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ 005 DEU 006 022 ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו׃ 005 DEU 006 023 ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃ 005 DEU 006 024 ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה׃ 005 DEU 006 025 וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ 005 DEU 007 001 כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃ 005 DEU 007 002 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם׃ 005 DEU 007 003 ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך׃ 005 DEU 007 004 כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר׃ 005 DEU 007 005 כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃ 005 DEU 007 006 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ 005 DEU 007 007 לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים׃ 005 DEU 007 008 כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים׃ 005 DEU 007 009 וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור׃ 005 DEU 007 010 ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו׃ 005 DEU 007 011 ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ 005 DEU 007 012 והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך׃ 005 DEU 007 013 ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך׃ 005 DEU 007 014 ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃ 005 DEU 007 015 והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך׃ 005 DEU 007 016 ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך׃ 005 DEU 007 017 כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃ 005 DEU 007 018 לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים׃ 005 DEU 007 019 המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם׃ 005 DEU 007 020 וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃ 005 DEU 007 021 לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃ 005 DEU 007 022 ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה׃ 005 DEU 007 023 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם׃ 005 DEU 007 024 ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃ 005 DEU 007 025 פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ 005 DEU 007 026 ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא׃ 005 DEU 008 001 כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם׃ 005 DEU 008 002 וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃ 005 DEU 008 003 ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃ 005 DEU 008 004 שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃ 005 DEU 008 005 וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃ 005 DEU 008 006 ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃ 005 DEU 008 007 כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃ 005 DEU 008 008 ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש׃ 005 DEU 008 009 ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃ 005 DEU 008 010 ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׃ 005 DEU 008 011 השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃ 005 DEU 008 012 פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃ 005 DEU 008 013 ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה׃ 005 DEU 008 014 ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 005 DEU 008 015 המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃ 005 DEU 008 016 המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃ 005 DEU 008 017 ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה׃ 005 DEU 008 018 וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה׃ 005 DEU 008 019 והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃ 005 DEU 008 020 כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ 005 DEU 009 001 שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים׃ 005 DEU 009 002 עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק׃ 005 DEU 009 003 וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך׃ 005 DEU 009 004 אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך׃ 005 DEU 009 005 לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃ 005 DEU 009 006 וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה׃ 005 DEU 009 007 זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה׃ 005 DEU 009 008 ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃ 005 DEU 009 009 בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃ 005 DEU 009 010 ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל׃ 005 DEU 009 011 ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית׃ 005 DEU 009 012 ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה׃ 005 DEU 009 013 ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 005 DEU 009 014 הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו׃ 005 DEU 009 015 ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לחת הברית על שתי ידי׃ 005 DEU 009 016 וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם׃ 005 DEU 009 017 ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם׃ 005 DEU 009 018 ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 005 DEU 009 019 כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא׃ 005 DEU 009 020 ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא׃ 005 DEU 009 021 ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר׃ 005 DEU 009 022 ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃ 005 DEU 009 023 ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו׃ 005 DEU 009 024 ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם׃ 005 DEU 009 025 ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם׃ 005 DEU 009 026 ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה׃ 005 DEU 009 027 זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו׃ 005 DEU 009 028 פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר׃ 005 DEU 009 029 והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה׃ 005 DEU 010 001 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃ 005 DEU 010 002 ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃ 005 DEU 010 003 ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃ 005 DEU 010 004 ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃ 005 DEU 010 005 ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃ 005 DEU 010 006 ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃ 005 DEU 010 007 משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃ 005 DEU 010 008 בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃ 005 DEU 010 009 על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃ 005 DEU 010 010 ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך׃ 005 DEU 010 011 ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם׃ 005 DEU 010 012 ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 005 DEU 010 013 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃ 005 DEU 010 014 הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה׃ 005 DEU 010 015 רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה׃ 005 DEU 010 016 ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃ 005 DEU 010 017 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד׃ 005 DEU 010 018 עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃ 005 DEU 010 019 ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 005 DEU 010 020 את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃ 005 DEU 010 021 הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃ 005 DEU 010 022 בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃ 005 DEU 011 001 ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים׃ 005 DEU 011 002 וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה׃ 005 DEU 011 003 ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו׃ 005 DEU 011 004 ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה׃ 005 DEU 011 005 ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה׃ 005 DEU 011 006 ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל׃ 005 DEU 011 007 כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה׃ 005 DEU 011 008 ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 005 DEU 011 009 ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש׃ 005 DEU 011 010 כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק׃ 005 DEU 011 011 והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים׃ 005 DEU 011 012 ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה׃ 005 DEU 011 013 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 005 DEU 011 014 ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃ 005 DEU 011 015 ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃ 005 DEU 011 016 השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 005 DEU 011 017 וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃ 005 DEU 011 018 ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם׃ 005 DEU 011 019 ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 005 DEU 011 020 וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך׃ 005 DEU 011 021 למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ׃ 005 DEU 011 022 כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו׃ 005 DEU 011 023 והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם׃ 005 DEU 011 024 כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם׃ 005 DEU 011 025 לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם׃ 005 DEU 011 026 ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה׃ 005 DEU 011 027 את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ 005 DEU 011 028 והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 005 DEU 011 029 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל׃ 005 DEU 011 030 הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה׃ 005 DEU 011 031 כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה׃ 005 DEU 011 032 ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום׃ 005 DEU 012 001 אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה׃ 005 DEU 012 002 אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ 005 DEU 012 003 ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא׃ 005 DEU 012 004 לא תעשון כן ליהוה אלהיכם׃ 005 DEU 012 005 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃ 005 DEU 012 006 והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃ 005 DEU 012 007 ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 012 008 לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו׃ 005 DEU 012 009 כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 005 DEU 012 010 ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח׃ 005 DEU 012 011 והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה׃ 005 DEU 012 012 ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃ 005 DEU 012 013 השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה׃ 005 DEU 012 014 כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃ 005 DEU 012 015 רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃ 005 DEU 012 016 רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים׃ 005 DEU 012 017 לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃ 005 DEU 012 018 כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך׃ 005 DEU 012 019 השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך׃ 005 DEU 012 020 כי ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר׃ 005 DEU 012 021 כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך׃ 005 DEU 012 022 אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃ 005 DEU 012 023 רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר׃ 005 DEU 012 024 לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים׃ 005 DEU 012 025 לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃ 005 DEU 012 026 רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה׃ 005 DEU 012 027 ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל׃ 005 DEU 012 028 שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך׃ 005 DEU 012 029 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם׃ 005 DEU 012 030 השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני׃ 005 DEU 012 031 לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃ 005 DEU 012 032 את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו׃ 005 DEU 013 001 כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃ 005 DEU 013 002 ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם׃ 005 DEU 013 003 לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 005 DEU 013 004 אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון׃ 005 DEU 013 005 והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃ 005 DEU 013 006 כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃ 005 DEU 013 007 מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ׃ 005 DEU 013 008 לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו׃ 005 DEU 013 009 כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה׃ 005 DEU 013 010 וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 005 DEU 013 011 וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃ 005 DEU 013 012 כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר׃ 005 DEU 013 013 יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 005 DEU 013 014 ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך׃ 005 DEU 013 015 הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב׃ 005 DEU 013 016 ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃ 005 DEU 013 017 ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך׃ 005 DEU 013 018 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך׃ 005 DEU 014 001 בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃ 005 DEU 014 002 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ 005 DEU 014 003 לא תאכל כל תועבה׃ 005 DEU 014 004 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃ 005 DEU 014 005 איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃ 005 DEU 014 006 וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 005 DEU 014 007 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃ 005 DEU 014 008 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ 005 DEU 014 009 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃ 005 DEU 014 010 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ 005 DEU 014 011 כל צפור טהרה תאכלו׃ 005 DEU 014 012 וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃ 005 DEU 014 013 והראה ואת האיה והדיה למינה׃ 005 DEU 014 014 ואת כל ערב למינו׃ 005 DEU 014 015 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 005 DEU 014 016 את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃ 005 DEU 014 017 והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃ 005 DEU 014 018 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃ 005 DEU 014 019 וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃ 005 DEU 014 020 כל עוף טהור תאכלו׃ 005 DEU 014 021 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 005 DEU 014 022 עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה׃ 005 DEU 014 023 ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים׃ 005 DEU 014 024 וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 014 025 ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ 005 DEU 014 026 ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃ 005 DEU 014 027 והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃ 005 DEU 014 028 מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך׃ 005 DEU 014 029 ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה׃ 005 DEU 015 001 מקץ שבע שנים תעשה שמטה׃ 005 DEU 015 002 וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה׃ 005 DEU 015 003 את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך׃ 005 DEU 015 004 אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה׃ 005 DEU 015 005 רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃ 005 DEU 015 006 כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃ 005 DEU 015 007 כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃ 005 DEU 015 008 כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃ 005 DEU 015 009 השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ 005 DEU 015 010 נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך׃ 005 DEU 015 011 כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃ 005 DEU 015 012 כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃ 005 DEU 015 013 וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃ 005 DEU 015 014 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו׃ 005 DEU 015 015 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום׃ 005 DEU 015 016 והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך׃ 005 DEU 015 017 ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן׃ 005 DEU 015 018 לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃ 005 DEU 015 019 כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃ 005 DEU 015 020 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך׃ 005 DEU 015 021 וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃ 005 DEU 015 022 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃ 005 DEU 015 023 רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים׃ 005 DEU 016 001 שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃ 005 DEU 016 002 וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם׃ 005 DEU 016 003 לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃ 005 DEU 016 004 ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃ 005 DEU 016 005 לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 005 DEU 016 006 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃ 005 DEU 016 007 ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃ 005 DEU 016 008 ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ 005 DEU 016 009 שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃ 005 DEU 016 010 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 016 011 ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃ 005 DEU 016 012 וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה׃ 005 DEU 016 013 חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃ 005 DEU 016 014 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך׃ 005 DEU 016 015 שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח׃ 005 DEU 016 016 שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם׃ 005 DEU 016 017 איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך׃ 005 DEU 016 018 שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק׃ 005 DEU 016 019 לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃ 005 DEU 016 020 צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 005 DEU 016 021 לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך׃ 005 DEU 016 022 ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך׃ 005 DEU 017 001 לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ 005 DEU 017 002 כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו׃ 005 DEU 017 003 וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי׃ 005 DEU 017 004 והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃ 005 DEU 017 005 והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו׃ 005 DEU 017 006 על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד׃ 005 DEU 017 007 יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃ 005 DEU 017 008 כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ 005 DEU 017 009 ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃ 005 DEU 017 010 ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך׃ 005 DEU 017 011 על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל׃ 005 DEU 017 012 והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃ 005 DEU 017 013 וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד׃ 005 DEU 017 014 כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי׃ 005 DEU 017 015 שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא׃ 005 DEU 017 016 רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד׃ 005 DEU 017 017 ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד׃ 005 DEU 017 018 והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים׃ 005 DEU 017 019 והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם׃ 005 DEU 017 020 לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל׃ 005 DEU 018 001 לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃ 005 DEU 018 002 ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו׃ 005 DEU 018 003 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃ 005 DEU 018 004 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו׃ 005 DEU 018 005 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים׃ 005 DEU 018 006 וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה׃ 005 DEU 018 007 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃ 005 DEU 018 008 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות׃ 005 DEU 018 009 כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃ 005 DEU 018 010 לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃ 005 DEU 018 011 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים׃ 005 DEU 018 012 כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃ 005 DEU 018 013 תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ 005 DEU 018 014 כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 018 015 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃ 005 DEU 018 016 ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות׃ 005 DEU 018 017 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃ 005 DEU 018 018 נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו׃ 005 DEU 018 019 והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃ 005 DEU 018 020 אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃ 005 DEU 018 021 וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה׃ 005 DEU 018 022 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ 005 DEU 019 001 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם׃ 005 DEU 019 002 שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ 005 DEU 019 003 תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח׃ 005 DEU 019 004 וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם׃ 005 DEU 019 005 ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי׃ 005 DEU 019 006 פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום׃ 005 DEU 019 007 על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך׃ 005 DEU 019 008 ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך׃ 005 DEU 019 009 כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה׃ 005 DEU 019 010 ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים׃ 005 DEU 019 011 וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל׃ 005 DEU 019 012 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃ 005 DEU 019 013 לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך׃ 005 DEU 019 014 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ 005 DEU 019 015 לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר׃ 005 DEU 019 016 כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה׃ 005 DEU 019 017 ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם׃ 005 DEU 019 018 ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו׃ 005 DEU 019 019 ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃ 005 DEU 019 020 והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃ 005 DEU 019 021 ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃ 005 DEU 020 001 כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃ 005 DEU 020 002 והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם׃ 005 DEU 020 003 ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם׃ 005 DEU 020 004 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם׃ 005 DEU 020 005 ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃ 005 DEU 020 006 ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃ 005 DEU 020 007 ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃ 005 DEU 020 008 ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו׃ 005 DEU 020 009 והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׃ 005 DEU 020 010 כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃ 005 DEU 020 011 והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך׃ 005 DEU 020 012 ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃ 005 DEU 020 013 ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב׃ 005 DEU 020 014 רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 005 DEU 020 015 כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה׃ 005 DEU 020 016 רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה׃ 005 DEU 020 017 כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 020 018 למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃ 005 DEU 020 019 כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃ 005 DEU 020 020 רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃ 005 DEU 021 001 כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃ 005 DEU 021 002 ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל׃ 005 DEU 021 003 והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל׃ 005 DEU 021 004 והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל׃ 005 DEU 021 005 ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע׃ 005 DEU 021 006 וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל׃ 005 DEU 021 007 וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו׃ 005 DEU 021 008 כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃ 005 DEU 021 009 ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃ 005 DEU 021 010 כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃ 005 DEU 021 011 וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃ 005 DEU 021 012 והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׃ 005 DEU 021 013 והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃ 005 DEU 021 014 והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה׃ 005 DEU 021 015 כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃ 005 DEU 021 016 והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר׃ 005 DEU 021 017 כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃ 005 DEU 021 018 כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃ 005 DEU 021 019 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃ 005 DEU 021 020 ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃ 005 DEU 021 021 ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃ 005 DEU 021 022 וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃ 005 DEU 021 023 לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 005 DEU 022 001 לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך׃ 005 DEU 022 002 ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו׃ 005 DEU 022 003 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם׃ 005 DEU 022 004 לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃ 005 DEU 022 005 לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה׃ 005 DEU 022 006 כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים׃ 005 DEU 022 007 שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים׃ 005 DEU 022 008 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו׃ 005 DEU 022 009 לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם׃ 005 DEU 022 010 לא תחרש בשור ובחמר יחדו׃ 005 DEU 022 011 לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו׃ 005 DEU 022 012 גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה׃ 005 DEU 022 013 כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃ 005 DEU 022 014 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים׃ 005 DEU 022 015 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה׃ 005 DEU 022 016 ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃ 005 DEU 022 017 והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃ 005 DEU 022 018 ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו׃ 005 DEU 022 019 וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו׃ 005 DEU 022 020 ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער׃ 005 DEU 022 021 והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃ 005 DEU 022 022 כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ 005 DEU 022 023 כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃ 005 DEU 022 024 והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃ 005 DEU 022 025 ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו׃ 005 DEU 022 026 ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה׃ 005 DEU 022 027 כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה׃ 005 DEU 022 028 כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃ 005 DEU 022 029 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו׃ 005 DEU 022 030 לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃ 005 DEU 023 001 לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ 005 DEU 023 002 לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה׃ 005 DEU 023 003 לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם׃ 005 DEU 023 004 על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃ 005 DEU 023 005 ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃ 005 DEU 023 006 לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם׃ 005 DEU 023 007 לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃ 005 DEU 023 008 בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ 005 DEU 023 009 כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע׃ 005 DEU 023 010 כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה׃ 005 DEU 023 011 והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה׃ 005 DEU 023 012 ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃ 005 DEU 023 013 ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך׃ 005 DEU 023 014 כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ 005 DEU 023 015 לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו׃ 005 DEU 023 016 עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ 005 DEU 023 017 לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃ 005 DEU 023 018 לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם׃ 005 DEU 023 019 לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃ 005 DEU 023 020 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 005 DEU 023 021 כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃ 005 DEU 023 022 וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא׃ 005 DEU 023 023 מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ 005 DEU 023 024 כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃ 005 DEU 023 025 כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ 005 DEU 024 001 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ 005 DEU 024 002 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ 005 DEU 024 003 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃ 005 DEU 024 004 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 005 DEU 024 005 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃ 005 DEU 024 006 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃ 005 DEU 024 007 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃ 005 DEU 024 008 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ 005 DEU 024 009 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ 005 DEU 024 010 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃ 005 DEU 024 011 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃ 005 DEU 024 012 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃ 005 DEU 024 013 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ 005 DEU 024 014 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃ 005 DEU 024 015 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ 005 DEU 024 016 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃ 005 DEU 024 017 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃ 005 DEU 024 018 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ 005 DEU 024 019 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃ 005 DEU 024 020 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 005 DEU 024 021 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 005 DEU 024 022 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ 005 DEU 025 001 כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃ 005 DEU 025 002 והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃ 005 DEU 025 003 ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ 005 DEU 025 004 לא תחסם שור בדישו׃ 005 DEU 025 005 כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃ 005 DEU 025 006 והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃ 005 DEU 025 007 ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃ 005 DEU 025 008 וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃ 005 DEU 025 009 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו׃ 005 DEU 025 010 ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ 005 DEU 025 011 כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃ 005 DEU 025 012 וקצתה את כפה לא תחוס עינך׃ 005 DEU 025 013 לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ 005 DEU 025 014 לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃ 005 DEU 025 015 אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 005 DEU 025 016 כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול׃ 005 DEU 025 017 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃ 005 DEU 025 018 אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃ 005 DEU 025 019 והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ 005 DEU 026 001 והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה׃ 005 DEU 026 002 ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃ 005 DEU 026 003 ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו׃ 005 DEU 026 004 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך׃ 005 DEU 026 005 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב׃ 005 DEU 026 006 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה׃ 005 DEU 026 007 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו׃ 005 DEU 026 008 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים׃ 005 DEU 026 009 ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש׃ 005 DEU 026 010 ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך׃ 005 DEU 026 011 ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך׃ 005 DEU 026 012 כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃ 005 DEU 026 013 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי׃ 005 DEU 026 014 לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃ 005 DEU 026 015 השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש׃ 005 DEU 026 016 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך׃ 005 DEU 026 017 את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו׃ 005 DEU 026 018 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו׃ 005 DEU 026 019 ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר׃ 005 DEU 027 001 ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ 005 DEU 027 002 והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד׃ 005 DEU 027 003 וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך׃ 005 DEU 027 004 והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד׃ 005 DEU 027 005 ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל׃ 005 DEU 027 006 אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך׃ 005 DEU 027 007 וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך׃ 005 DEU 027 008 וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב׃ 005 DEU 027 009 וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך׃ 005 DEU 027 010 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום׃ 005 DEU 027 011 ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר׃ 005 DEU 027 012 אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃ 005 DEU 027 013 ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃ 005 DEU 027 014 וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם׃ 005 DEU 027 015 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן׃ 005 DEU 027 016 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 017 ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 018 ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 019 ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 020 ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 021 ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 022 ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 023 ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 024 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 025 ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 027 026 ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן׃ 005 DEU 028 001 והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ׃ 005 DEU 028 002 ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך׃ 005 DEU 028 003 ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃ 005 DEU 028 004 ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃ 005 DEU 028 005 ברוך טנאך ומשארתך׃ 005 DEU 028 006 ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃ 005 DEU 028 007 יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך׃ 005 DEU 028 008 יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 005 DEU 028 009 יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו׃ 005 DEU 028 010 וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך׃ 005 DEU 028 011 והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃ 005 DEU 028 012 יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃ 005 DEU 028 013 ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות׃ 005 DEU 028 014 ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם׃ 005 DEU 028 015 והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך׃ 005 DEU 028 016 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃ 005 DEU 028 017 ארור טנאך ומשארתך׃ 005 DEU 028 018 ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃ 005 DEU 028 019 ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃ 005 DEU 028 020 ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃ 005 DEU 028 021 ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 005 DEU 028 022 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃ 005 DEU 028 023 והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל׃ 005 DEU 028 024 יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך׃ 005 DEU 028 025 יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃ 005 DEU 028 026 והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃ 005 DEU 028 027 יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא׃ 005 DEU 028 028 יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃ 005 DEU 028 029 והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃ 005 DEU 028 030 אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃ 005 DEU 028 031 שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃ 005 DEU 028 032 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך׃ 005 DEU 028 033 פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃ 005 DEU 028 034 והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃ 005 DEU 028 035 יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃ 005 DEU 028 036 יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃ 005 DEU 028 037 והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה׃ 005 DEU 028 038 זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃ 005 DEU 028 039 כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃ 005 DEU 028 040 זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃ 005 DEU 028 041 בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃ 005 DEU 028 042 כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃ 005 DEU 028 043 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃ 005 DEU 028 044 הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃ 005 DEU 028 045 ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃ 005 DEU 028 046 והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם׃ 005 DEU 028 047 תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃ 005 DEU 028 048 ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃ 005 DEU 028 049 ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו׃ 005 DEU 028 050 גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃ 005 DEU 028 051 ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃ 005 DEU 028 052 והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 005 DEU 028 053 ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך׃ 005 DEU 028 054 האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃ 005 DEU 028 055 מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃ 005 DEU 028 056 הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃ 005 DEU 028 057 ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃ 005 DEU 028 058 אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃ 005 DEU 028 059 והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃ 005 DEU 028 060 והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃ 005 DEU 028 061 גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃ 005 DEU 028 062 ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃ 005 DEU 028 063 והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 005 DEU 028 064 והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃ 005 DEU 028 065 ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃ 005 DEU 028 066 והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃ 005 DEU 028 067 בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃ 005 DEU 028 068 והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃ 005 DEU 029 001 אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב׃ 005 DEU 029 002 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו׃ 005 DEU 029 003 המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃ 005 DEU 029 004 ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה׃ 005 DEU 029 005 ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך׃ 005 DEU 029 006 לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם׃ 005 DEU 029 007 ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃ 005 DEU 029 008 ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי׃ 005 DEU 029 009 ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון׃ 005 DEU 029 010 אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל׃ 005 DEU 029 011 טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך׃ 005 DEU 029 012 לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום׃ 005 DEU 029 013 למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃ 005 DEU 029 014 ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת׃ 005 DEU 029 015 כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום׃ 005 DEU 029 016 כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם׃ 005 DEU 029 017 ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם׃ 005 DEU 029 018 פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה׃ 005 DEU 029 019 והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃ 005 DEU 029 020 לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים׃ 005 DEU 029 021 והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה׃ 005 DEU 029 022 ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה׃ 005 DEU 029 023 גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃ 005 DEU 029 024 ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃ 005 DEU 029 025 ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ 005 DEU 029 026 וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם׃ 005 DEU 029 027 ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה׃ 005 DEU 029 028 ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה׃ 005 DEU 029 029 הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 005 DEU 030 001 והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה׃ 005 DEU 030 002 ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 005 DEU 030 003 ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה׃ 005 DEU 030 004 אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך׃ 005 DEU 030 005 והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך׃ 005 DEU 030 006 ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך׃ 005 DEU 030 007 ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך׃ 005 DEU 030 008 ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום׃ 005 DEU 030 009 והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך׃ 005 DEU 030 010 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 005 DEU 030 011 כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא׃ 005 DEU 030 012 לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃ 005 DEU 030 013 ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃ 005 DEU 030 014 כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו׃ 005 DEU 030 015 ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע׃ 005 DEU 030 016 אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 005 DEU 030 017 ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם׃ 005 DEU 030 018 הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא תאריכן ימים על האדמה אשר אתה עבר את הירדן לבא שמה לרשתה׃ 005 DEU 030 019 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃ 005 DEU 030 020 לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃ 005 DEU 031 001 וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל׃ 005 DEU 031 002 ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה׃ 005 DEU 031 003 יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃ 005 DEU 031 004 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃ 005 DEU 031 005 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃ 005 DEU 031 006 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ 005 DEU 031 007 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃ 005 DEU 031 008 ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃ 005 DEU 031 009 ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל׃ 005 DEU 031 010 ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃ 005 DEU 031 011 בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם׃ 005 DEU 031 012 הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 005 DEU 031 013 ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ 005 DEU 031 014 ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃ 005 DEU 031 015 וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל׃ 005 DEU 031 016 ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו׃ 005 DEU 031 017 וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃ 005 DEU 031 018 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃ 005 DEU 031 019 ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃ 005 DEU 031 020 כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי׃ 005 DEU 031 021 והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי׃ 005 DEU 031 022 ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל׃ 005 DEU 031 023 ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃ 005 DEU 031 024 ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם׃ 005 DEU 031 025 ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃ 005 DEU 031 026 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד׃ 005 DEU 031 027 כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃ 005 DEU 031 028 הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ׃ 005 DEU 031 029 כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃ 005 DEU 031 030 וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם׃ 005 DEU 032 001 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃ 005 DEU 032 002 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃ 005 DEU 032 003 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃ 005 DEU 032 004 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃ 005 DEU 032 005 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃ 005 DEU 032 006 ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃ 005 DEU 032 007 זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃ 005 DEU 032 008 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃ 005 DEU 032 009 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃ 005 DEU 032 010 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃ 005 DEU 032 011 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃ 005 DEU 032 012 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃ 005 DEU 032 013 ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃ 005 DEU 032 014 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃ 005 DEU 032 015 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃ 005 DEU 032 016 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃ 005 DEU 032 017 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃ 005 DEU 032 018 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃ 005 DEU 032 019 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃ 005 DEU 032 020 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃ 005 DEU 032 021 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃ 005 DEU 032 022 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃ (Sheol h7585) 005 DEU 032 023 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃ 005 DEU 032 024 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃ 005 DEU 032 025 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃ 005 DEU 032 026 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃ 005 DEU 032 027 לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃ 005 DEU 032 028 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃ 005 DEU 032 029 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃ 005 DEU 032 030 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃ 005 DEU 032 031 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃ 005 DEU 032 032 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃ 005 DEU 032 033 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃ 005 DEU 032 034 הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃ 005 DEU 032 035 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃ 005 DEU 032 036 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃ 005 DEU 032 037 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃ 005 DEU 032 038 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃ 005 DEU 032 039 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃ 005 DEU 032 040 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃ 005 DEU 032 041 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃ 005 DEU 032 042 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃ 005 DEU 032 043 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ 005 DEU 032 044 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃ 005 DEU 032 045 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃ 005 DEU 032 046 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 005 DEU 032 047 כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ 005 DEU 032 048 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃ 005 DEU 032 049 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃ 005 DEU 032 050 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃ 005 DEU 032 051 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃ 005 DEU 032 052 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃ 005 DEU 033 001 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו׃ 005 DEU 033 002 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו׃ 005 DEU 033 003 אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃ 005 DEU 033 004 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב׃ 005 DEU 033 005 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃ 005 DEU 033 006 יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר׃ 005 DEU 033 007 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ 005 DEU 033 008 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה׃ 005 DEU 033 009 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃ 005 DEU 033 010 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך׃ 005 DEU 033 011 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון׃ 005 DEU 033 012 לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן׃ 005 DEU 033 013 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃ 005 DEU 033 014 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃ 005 DEU 033 015 ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם׃ 005 DEU 033 016 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ 005 DEU 033 017 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ 005 DEU 033 018 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃ 005 DEU 033 019 עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ 005 DEU 033 020 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד׃ 005 DEU 033 021 וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל׃ 005 DEU 033 022 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן׃ 005 DEU 033 023 ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ 005 DEU 033 024 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃ 005 DEU 033 025 ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃ 005 DEU 033 026 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃ 005 DEU 033 027 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃ 005 DEU 033 028 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃ 005 DEU 033 029 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך׃ 005 DEU 034 001 ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן׃ 005 DEU 034 002 ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון׃ 005 DEU 034 003 ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער׃ 005 DEU 034 004 ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר׃ 005 DEU 034 005 וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה׃ 005 DEU 034 006 ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה׃ 005 DEU 034 007 ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה׃ 005 DEU 034 008 ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה׃ 005 DEU 034 009 ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה׃ 005 DEU 034 010 ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים׃ 005 DEU 034 011 לכל האתות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו׃ 005 DEU 034 012 ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל׃ # # BOOK 006 JOS Joshua יהושע 006 JOS 001 001 ויהי אחרי מות משה עבד יהוה ויאמר יהוה אל יהושע בן נון משרת משה לאמר׃ 006 JOS 001 002 משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל׃ 006 JOS 001 003 כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה׃ 006 JOS 001 004 מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם׃ 006 JOS 001 005 לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך׃ 006 JOS 001 006 חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם׃ 006 JOS 001 007 רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך׃ 006 JOS 001 008 לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל׃ 006 JOS 001 009 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃ 006 JOS 001 010 ויצו יהושע את שטרי העם לאמר׃ 006 JOS 001 011 עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה׃ 006 JOS 001 012 ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר׃ 006 JOS 001 013 זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת׃ 006 JOS 001 014 נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם׃ 006 JOS 001 015 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש׃ 006 JOS 001 016 ויענו את יהושע לאמר כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך׃ 006 JOS 001 017 ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם משה׃ 006 JOS 001 018 כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת רק חזק ואמץ׃ 006 JOS 002 001 וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה׃ 006 JOS 002 002 ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ׃ 006 JOS 002 003 וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך כי לחפר את כל הארץ באו׃ 006 JOS 002 004 ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה׃ 006 JOS 002 005 ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום׃ 006 JOS 002 006 והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג׃ 006 JOS 002 007 והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם׃ 006 JOS 002 008 והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג׃ 006 JOS 002 009 ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם׃ 006 JOS 002 010 כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃ 006 JOS 002 011 ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת׃ 006 JOS 002 012 ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת׃ 006 JOS 002 013 והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות׃ 006 JOS 002 014 ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת׃ 006 JOS 002 015 ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת׃ 006 JOS 002 016 ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם׃ 006 JOS 002 017 ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו׃ 006 JOS 002 018 הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה׃ 006 JOS 002 019 והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם יד תהיה בו׃ 006 JOS 002 020 ואם תגידי את דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו׃ 006 JOS 002 021 ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון׃ 006 JOS 002 022 וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו׃ 006 JOS 002 023 וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו את כל המצאות אותם׃ 006 JOS 002 024 ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו׃ 006 JOS 003 001 וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד הירדן הוא וכל בני ישראל וילנו שם טרם יעברו׃ 006 JOS 003 002 ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה׃ 006 JOS 003 003 ויצוו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו׃ 006 JOS 003 004 אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום׃ 006 JOS 003 005 ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה יהוה בקרבכם נפלאות׃ 006 JOS 003 006 ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם׃ 006 JOS 003 007 ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך׃ 006 JOS 003 008 ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו׃ 006 JOS 003 009 ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו את דברי יהוה אלהיכם׃ 006 JOS 003 010 ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי׃ 006 JOS 003 011 הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן׃ 006 JOS 003 012 ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש אחד איש אחד לשבט׃ 006 JOS 003 013 והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד׃ 006 JOS 003 014 ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית לפני העם׃ 006 JOS 003 015 וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר׃ 006 JOS 003 016 ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו׃ 006 JOS 003 017 ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן׃ 006 JOS 004 001 ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃ 006 JOS 004 002 קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט׃ 006 JOS 004 003 וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה׃ 006 JOS 004 004 ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש אחד איש אחד משבט׃ 006 JOS 004 005 ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל׃ 006 JOS 004 006 למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃ 006 JOS 004 007 ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם׃ 006 JOS 004 008 ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם׃ 006 JOS 004 009 ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה׃ 006 JOS 004 010 והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו׃ 006 JOS 004 011 ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם׃ 006 JOS 004 012 ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה׃ 006 JOS 004 013 כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו׃ 006 JOS 004 014 ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו׃ 006 JOS 004 015 ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃ 006 JOS 004 016 צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן׃ 006 JOS 004 017 ויצו יהושע את הכהנים לאמר עלו מן הירדן׃ 006 JOS 004 018 ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו׃ 006 JOS 004 019 והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו׃ 006 JOS 004 020 ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל׃ 006 JOS 004 021 ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה׃ 006 JOS 004 022 והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה׃ 006 JOS 004 023 אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו׃ 006 JOS 004 024 למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים׃ 006 JOS 005 001 ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל׃ 006 JOS 005 002 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית׃ 006 JOS 005 003 ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות׃ 006 JOS 005 004 וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים׃ 006 JOS 005 005 כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו׃ 006 JOS 005 006 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש׃ 006 JOS 005 007 ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך׃ 006 JOS 005 008 ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם׃ 006 JOS 005 009 ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃ 006 JOS 005 010 ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו׃ 006 JOS 005 011 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה׃ 006 JOS 005 012 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא׃ 006 JOS 005 013 ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו׃ 006 JOS 005 014 ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו׃ 006 JOS 005 015 ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן׃ 006 JOS 006 001 ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא׃ 006 JOS 006 002 ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גבורי החיל׃ 006 JOS 006 003 וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים׃ 006 JOS 006 004 ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות׃ 006 JOS 006 005 והיה במשך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו׃ 006 JOS 006 006 ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה׃ 006 JOS 006 007 ויאמרו אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה׃ 006 JOS 006 008 ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם׃ 006 JOS 006 009 והחלוץ הלך לפני הכהנים תקעו השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות׃ 006 JOS 006 010 ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם׃ 006 JOS 006 011 ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה׃ 006 JOS 006 012 וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה׃ 006 JOS 006 013 ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך ותקוע בשופרות׃ 006 JOS 006 014 ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים׃ 006 JOS 006 015 ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים׃ 006 JOS 006 016 ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר׃ 006 JOS 006 017 והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו׃ 006 JOS 006 018 ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו׃ 006 JOS 006 019 וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא׃ 006 JOS 006 020 וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר׃ 006 JOS 006 021 ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב׃ 006 JOS 006 022 ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה׃ 006 JOS 006 023 ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל׃ 006 JOS 006 024 והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית יהוה׃ 006 JOS 006 025 ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו׃ 006 JOS 006 026 וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׃ 006 JOS 006 027 ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ׃ 006 JOS 007 001 וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל׃ 006 JOS 007 002 וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי׃ 006 JOS 007 003 וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה׃ 006 JOS 007 004 ויעלו מן העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי׃ 006 JOS 007 005 ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים׃ 006 JOS 007 006 ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם׃ 006 JOS 007 007 ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן׃ 006 JOS 007 008 בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו׃ 006 JOS 007 009 וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול׃ 006 JOS 007 010 ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך׃ 006 JOS 007 011 חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם׃ 006 JOS 007 012 ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם׃ 006 JOS 007 013 קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם׃ 006 JOS 007 014 ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים׃ 006 JOS 007 015 והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל׃ 006 JOS 007 016 וישכם יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה׃ 006 JOS 007 017 ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי׃ 006 JOS 007 018 ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה׃ 006 JOS 007 019 ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני׃ 006 JOS 007 020 ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי׃ 006 JOS 007 021 ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה׃ 006 JOS 007 022 וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה׃ 006 JOS 007 023 ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויצקם לפני יהוה׃ 006 JOS 007 024 ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור׃ 006 JOS 007 025 ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים׃ 006 JOS 007 026 ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה׃ 006 JOS 008 001 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו׃ 006 JOS 008 002 ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה׃ 006 JOS 008 003 ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה׃ 006 JOS 008 004 ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל תרחיקו מן העיר מאד והייתם כלכם נכנים׃ 006 JOS 008 005 ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃ 006 JOS 008 006 ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃ 006 JOS 008 007 ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם׃ 006 JOS 008 008 והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם׃ 006 JOS 008 009 וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם׃ 006 JOS 008 010 וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי׃ 006 JOS 008 011 וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין העי׃ 006 JOS 008 012 ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי מים לעיר׃ 006 JOS 008 013 וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק׃ 006 JOS 008 014 ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר׃ 006 JOS 008 015 וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר׃ 006 JOS 008 016 ויזעקו כל העם אשר בעיר לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר׃ 006 JOS 008 017 ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל׃ 006 JOS 008 018 ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר׃ 006 JOS 008 019 והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש׃ 006 JOS 008 020 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף׃ 006 JOS 008 021 ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי׃ 006 JOS 008 022 ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט׃ 006 JOS 008 023 ואת מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל יהושע׃ 006 JOS 008 024 ויהי ככלות ישראל להרג את כל ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי חרב עד תמם וישבו כל ישראל העי ויכו אתה לפי חרב׃ 006 JOS 008 025 ויהי כל הנפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי׃ 006 JOS 008 026 ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי׃ 006 JOS 008 027 רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את יהושע׃ 006 JOS 008 028 וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה׃ 006 JOS 008 029 ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה׃ 006 JOS 008 030 אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל׃ 006 JOS 008 031 כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים׃ 006 JOS 008 032 ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃ 006 JOS 008 033 וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד יהוה לברך את העם ישראל בראשנה׃ 006 JOS 008 034 ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה׃ 006 JOS 008 035 לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃ 006 JOS 009 001 ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃ 006 JOS 009 002 ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד׃ 006 JOS 009 003 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי׃ 006 JOS 009 004 ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים׃ 006 JOS 009 005 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים׃ 006 JOS 009 006 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית׃ 006 JOS 009 007 ויאמרו איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית׃ 006 JOS 009 008 ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו׃ 006 JOS 009 009 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים׃ 006 JOS 009 010 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות׃ 006 JOS 009 011 ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית׃ 006 JOS 009 012 זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים׃ 006 JOS 009 013 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד׃ 006 JOS 009 014 ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו׃ 006 JOS 009 015 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה׃ 006 JOS 009 016 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים׃ 006 JOS 009 017 ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים׃ 006 JOS 009 018 ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים׃ 006 JOS 009 019 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם׃ 006 JOS 009 020 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם׃ 006 JOS 009 021 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים׃ 006 JOS 009 022 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים׃ 006 JOS 009 023 ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי׃ 006 JOS 009 024 ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה׃ 006 JOS 009 025 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה׃ 006 JOS 009 026 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום׃ 006 JOS 009 027 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר׃ 006 JOS 010 001 ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם׃ 006 JOS 010 002 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים׃ 006 JOS 010 003 וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמר׃ 006 JOS 010 004 עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל׃ 006 JOS 010 005 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה׃ 006 JOS 010 006 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר׃ 006 JOS 010 007 ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃ 006 JOS 010 008 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך׃ 006 JOS 010 009 ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל׃ 006 JOS 010 010 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה׃ 006 JOS 010 011 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃ 006 JOS 010 012 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃ 006 JOS 010 013 וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים׃ 006 JOS 010 014 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃ 006 JOS 010 015 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃ 006 JOS 010 016 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃ 006 JOS 010 017 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃ 006 JOS 010 018 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃ 006 JOS 010 019 ואתם אל תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃ 006 JOS 010 020 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר׃ 006 JOS 010 021 וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו׃ 006 JOS 010 022 ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה׃ 006 JOS 010 023 ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון׃ 006 JOS 010 024 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם׃ 006 JOS 010 025 ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃ 006 JOS 010 026 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב׃ 006 JOS 010 027 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה׃ 006 JOS 010 028 ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃ 006 JOS 010 029 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה׃ 006 JOS 010 030 ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃ 006 JOS 010 031 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃ 006 JOS 010 032 ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה׃ 006 JOS 010 033 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 006 JOS 010 034 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃ 006 JOS 010 035 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש׃ 006 JOS 010 036 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃ 006 JOS 010 037 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה׃ 006 JOS 010 038 וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה׃ 006 JOS 010 039 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃ 006 JOS 010 040 ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃ 006 JOS 010 041 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון׃ 006 JOS 010 042 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃ 006 JOS 010 043 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃ 006 JOS 011 001 ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף׃ 006 JOS 011 002 ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים׃ 006 JOS 011 003 הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה׃ 006 JOS 011 004 ויצאו הם וכל מחניהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד׃ 006 JOS 011 005 ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל׃ 006 JOS 011 006 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש׃ 006 JOS 011 007 ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאם ויפלו בהם׃ 006 JOS 011 008 ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד׃ 006 JOS 011 009 ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש׃ 006 JOS 011 010 וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה׃ 006 JOS 011 011 ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש׃ 006 JOS 011 012 ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה׃ 006 JOS 011 013 רק כל הערים העמדות על תלם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע׃ 006 JOS 011 014 וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם לא השאירו כל נשמה׃ 006 JOS 011 015 כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה׃ 006 JOS 011 016 ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה׃ 006 JOS 011 017 מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃ 006 JOS 011 018 ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה׃ 006 JOS 011 019 לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה׃ 006 JOS 011 020 כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה׃ 006 JOS 011 021 ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע׃ 006 JOS 011 022 לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו׃ 006 JOS 011 023 ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה׃ 006 JOS 012 001 ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה׃ 006 JOS 012 002 סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃ 006 JOS 012 003 והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה׃ 006 JOS 012 004 וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי׃ 006 JOS 012 005 ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד גבול סיחון מלך חשבון׃ 006 JOS 012 006 משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה׃ 006 JOS 012 007 ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם׃ 006 JOS 012 008 בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃ 006 JOS 012 009 מלך יריחו אחד מלך העי אשר מצד בית אל אחד׃ 006 JOS 012 010 מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד׃ 006 JOS 012 011 מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד׃ 006 JOS 012 012 מלך עגלון אחד מלך גזר אחד׃ 006 JOS 012 013 מלך דבר אחד מלך גדר אחד׃ 006 JOS 012 014 מלך חרמה אחד מלך ערד אחד׃ 006 JOS 012 015 מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד׃ 006 JOS 012 016 מלך מקדה אחד מלך בית אל אחד׃ 006 JOS 012 017 מלך תפוח אחד מלך חפר אחד׃ 006 JOS 012 018 מלך אפק אחד מלך לשרון אחד׃ 006 JOS 012 019 מלך מדון אחד מלך חצור אחד׃ 006 JOS 012 020 מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד׃ 006 JOS 012 021 מלך תענך אחד מלך מגדו אחד׃ 006 JOS 012 022 מלך קדש אחד מלך יקנעם לכרמל אחד׃ 006 JOS 012 023 מלך דור לנפת דור אחד מלך גוים לגלגל אחד׃ 006 JOS 012 024 מלך תרצה אחד כל מלכים שלשים ואחד׃ 006 JOS 013 001 ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה׃ 006 JOS 013 002 זאת הארץ הנשארת כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי׃ 006 JOS 013 003 מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים׃ 006 JOS 013 004 מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד אפקה עד גבול האמרי׃ 006 JOS 013 005 והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון עד לבוא חמת׃ 006 JOS 013 006 כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך׃ 006 JOS 013 007 ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה׃ 006 JOS 013 008 עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה׃ 006 JOS 013 009 מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא עד דיבון׃ 006 JOS 013 010 וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד גבול בני עמון׃ 006 JOS 013 011 והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן עד סלכה׃ 006 JOS 013 012 כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם׃ 006 JOS 013 013 ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה׃ 006 JOS 013 014 רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו׃ 006 JOS 013 015 ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם׃ 006 JOS 013 016 ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר על מידבא׃ 006 JOS 013 017 חשבון וכל עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון׃ 006 JOS 013 018 ויהצה וקדמת ומפעת׃ 006 JOS 013 019 וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק׃ 006 JOS 013 020 ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות׃ 006 JOS 013 021 וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ׃ 006 JOS 013 022 ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם׃ 006 JOS 013 023 ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני ראובן למשפחתם הערים וחצריהן׃ 006 JOS 013 024 ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם׃ 006 JOS 013 025 ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה׃ 006 JOS 013 026 ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר׃ 006 JOS 013 027 ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה׃ 006 JOS 013 028 זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם׃ 006 JOS 013 029 ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה למשפחותם׃ 006 JOS 013 030 ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר׃ 006 JOS 013 031 וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם׃ 006 JOS 013 032 אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה׃ 006 JOS 013 033 ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם׃ 006 JOS 014 001 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 006 JOS 014 002 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה׃ 006 JOS 014 003 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם׃ 006 JOS 014 004 כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם׃ 006 JOS 014 005 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ׃ 006 JOS 014 006 ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע׃ 006 JOS 014 007 בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי׃ 006 JOS 014 008 ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי׃ 006 JOS 014 009 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי׃ 006 JOS 014 010 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה׃ 006 JOS 014 011 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא׃ 006 JOS 014 012 ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה׃ 006 JOS 014 013 ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה׃ 006 JOS 014 014 על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל׃ 006 JOS 014 015 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה׃ 006 JOS 015 001 ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן׃ 006 JOS 015 002 ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה׃ 006 JOS 015 003 ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה׃ 006 JOS 015 004 ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב׃ 006 JOS 015 005 וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן׃ 006 JOS 015 006 ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן׃ 006 JOS 015 007 ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל׃ 006 JOS 015 008 ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה׃ 006 JOS 015 009 ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃ 006 JOS 015 010 ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה׃ 006 JOS 015 011 ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃ 006 JOS 015 012 וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם׃ 006 JOS 015 013 ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון׃ 006 JOS 015 014 וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק׃ 006 JOS 015 015 ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר׃ 006 JOS 015 016 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃ 006 JOS 015 017 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃ 006 JOS 015 018 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃ 006 JOS 015 019 ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות׃ 006 JOS 015 020 זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם׃ 006 JOS 015 021 ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור׃ 006 JOS 015 022 וקינה ודימונה ועדעדה׃ 006 JOS 015 023 וקדש וחצור ויתנן׃ 006 JOS 015 024 זיף וטלם ובעלות׃ 006 JOS 015 025 וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור׃ 006 JOS 015 026 אמם ושמע ומולדה׃ 006 JOS 015 027 וחצר גדה וחשמון ובית פלט׃ 006 JOS 015 028 וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה׃ 006 JOS 015 029 בעלה ועיים ועצם׃ 006 JOS 015 030 ואלתולד וכסיל וחרמה׃ 006 JOS 015 031 וצקלג ומדמנה וסנסנה׃ 006 JOS 015 032 ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן׃ 006 JOS 015 033 בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה׃ 006 JOS 015 034 וזנוח ועין גנים תפוח והעינם׃ 006 JOS 015 035 ירמות ועדלם שוכה ועזקה׃ 006 JOS 015 036 ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 015 037 צנן וחדשה ומגדל גד׃ 006 JOS 015 038 ודלען והמצפה ויקתאל׃ 006 JOS 015 039 לכיש ובצקת ועגלון׃ 006 JOS 015 040 וכבון ולחמס וכתליש׃ 006 JOS 015 041 וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 015 042 לבנה ועתר ועשן׃ 006 JOS 015 043 ויפתח ואשנה ונציב׃ 006 JOS 015 044 וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן׃ 006 JOS 015 045 עקרון ובנתיה וחצריה׃ 006 JOS 015 046 מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן׃ 006 JOS 015 047 אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגבול וגבול׃ 006 JOS 015 048 ובהר שמיר ויתיר ושוכה׃ 006 JOS 015 049 ודנה וקרית סנה היא דבר׃ 006 JOS 015 050 וענב ואשתמה וענים׃ 006 JOS 015 051 וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 015 052 ארב ורומה ואשען׃ 006 JOS 015 053 וינים ובית תפוח ואפקה׃ 006 JOS 015 054 וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן׃ 006 JOS 015 055 מעון כרמל וזיף ויוטה׃ 006 JOS 015 056 ויזרעאל ויקדעם וזנוח׃ 006 JOS 015 057 הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן׃ 006 JOS 015 058 חלחול בית צור וגדור׃ 006 JOS 015 059 ומערת ובית ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן׃ 006 JOS 015 060 קרית בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן׃ 006 JOS 015 061 במדבר בית הערבה מדין וסככה׃ 006 JOS 015 062 והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן׃ 006 JOS 015 063 ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה׃ 006 JOS 016 001 ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית אל׃ 006 JOS 016 002 ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות׃ 006 JOS 016 003 וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון ועד גזר והיו תצאתו ימה׃ 006 JOS 016 004 וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים׃ 006 JOS 016 005 ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון׃ 006 JOS 016 006 ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה׃ 006 JOS 016 007 וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן׃ 006 JOS 016 008 מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים למשפחתם׃ 006 JOS 016 009 והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן׃ 006 JOS 016 010 ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עבד׃ 006 JOS 017 001 ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן׃ 006 JOS 017 002 ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים למשפחתם׃ 006 JOS 017 003 ולצלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו לו בנים כי אם בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃ 006 JOS 017 004 ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן׃ 006 JOS 017 005 ויפלו חבלי מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן׃ 006 JOS 017 006 כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני מנשה הנותרים׃ 006 JOS 017 007 ויהי גבול מנשה מאשר המכמתת אשר על פני שכם והלך הגבול אל הימין אל ישבי עין תפוח׃ 006 JOS 017 008 למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים׃ 006 JOS 017 009 וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה׃ 006 JOS 017 010 נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח׃ 006 JOS 017 011 ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה וישבי עין דר ובנתיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת׃ 006 JOS 017 012 ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃ 006 JOS 017 013 ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו׃ 006 JOS 017 014 וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני יהוה׃ 006 JOS 017 015 ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים׃ 006 JOS 017 016 ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל׃ 006 JOS 017 017 ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם רב אתה וכח גדול לך לא יהיה לך גורל אחד׃ 006 JOS 017 018 כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא׃ 006 JOS 018 001 ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם׃ 006 JOS 018 002 ויותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים׃ 006 JOS 018 003 ויאמר יהושע אל בני ישראל עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם׃ 006 JOS 018 004 הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי׃ 006 JOS 018 005 והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון׃ 006 JOS 018 006 ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו׃ 006 JOS 018 007 כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה׃ 006 JOS 018 008 ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה׃ 006 JOS 018 009 וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר ויבאו אל יהושע אל המחנה שלה׃ 006 JOS 018 010 וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם׃ 006 JOS 018 011 ויעל גורל מטה בני בנימן למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף׃ 006 JOS 018 012 ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיה תצאתיו מדברה בית און׃ 006 JOS 018 013 ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון׃ 006 JOS 018 014 ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה והיה תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים׃ 006 JOS 018 015 ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח׃ 006 JOS 018 016 וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל׃ 006 JOS 018 017 ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן ראובן׃ 006 JOS 018 018 ועבר אל כתף מול הערבה צפונה וירד הערבתה׃ 006 JOS 018 019 ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה והיה תצאותיו הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב׃ 006 JOS 018 020 והירדן יגבל אתו לפאת קדמה זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב למשפחתם׃ 006 JOS 018 021 והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם יריחו ובית חגלה ועמק קציץ׃ 006 JOS 018 022 ובית הערבה וצמרים ובית אל׃ 006 JOS 018 023 והעוים והפרה ועפרה׃ 006 JOS 018 024 וכפר העמני והעפני וגבע ערים שתים עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 018 025 גבעון והרמה ובארות׃ 006 JOS 018 026 והמצפה והכפירה והמצה׃ 006 JOS 018 027 ורקם וירפאל ותראלה׃ 006 JOS 018 028 וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית ערים ארבע עשרה וחצריהן זאת נחלת בני בנימן למשפחתם׃ 006 JOS 019 001 ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה׃ 006 JOS 019 002 ויהי להם בנחלתם באר שבע ושבע ומולדה׃ 006 JOS 019 003 וחצר שועל ובלה ועצם׃ 006 JOS 019 004 ואלתולד ובתול וחרמה׃ 006 JOS 019 005 וצקלג ובית המרכבות וחצר סוסה׃ 006 JOS 019 006 ובית לבאות ושרוחן ערים שלש עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 019 007 עין רמון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן׃ 006 JOS 019 008 וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני שמעון למשפחתם׃ 006 JOS 019 009 מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם׃ 006 JOS 019 010 ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד שריד׃ 006 JOS 019 011 ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם׃ 006 JOS 019 012 ושב משריד קדמה מזרח השמש על גבול כסלת תבר ויצא אל הדברת ועלה יפיע׃ 006 JOS 019 013 ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה׃ 006 JOS 019 014 ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח אל׃ 006 JOS 019 015 וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 019 016 זאת נחלת בני זבולן למשפחותם הערים האלה וחצריהן׃ 006 JOS 019 017 ליששכר יצא הגורל הרביעי לבני יששכר למשפחותם׃ 006 JOS 019 018 ויהי גבולם יזרעאלה והכסולת ושונם׃ 006 JOS 019 019 וחפרים ושיאן ואנחרת׃ 006 JOS 019 020 והרבית וקשיון ואבץ׃ 006 JOS 019 021 ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ׃ 006 JOS 019 022 ופגע הגבול בתבור ושחצומה ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן ערים שש עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 019 023 זאת נחלת מטה בני יששכר למשפחתם הערים וחצריהן׃ 006 JOS 019 024 ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם׃ 006 JOS 019 025 ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף׃ 006 JOS 019 026 ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת׃ 006 JOS 019 027 ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול משמאל׃ 006 JOS 019 028 ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה׃ 006 JOS 019 029 ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צר ושב הגבול חסה ויהיו תצאתיו הימה מחבל אכזיבה׃ 006 JOS 019 030 ועמה ואפק ורחב ערים עשרים ושתים וחצריהן׃ 006 JOS 019 031 זאת נחלת מטה בני אשר למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ 006 JOS 019 032 לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם׃ 006 JOS 019 033 ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל עד לקום ויהי תצאתיו הירדן׃ 006 JOS 019 034 ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש׃ 006 JOS 019 035 וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת׃ 006 JOS 019 036 ואדמה והרמה וחצור׃ 006 JOS 019 037 וקדש ואדרעי ועין חצור׃ 006 JOS 019 038 ויראון ומגדל אל חרם ובית ענת ובית שמש ערים תשע עשרה וחצריהן׃ 006 JOS 019 039 זאת נחלת מטה בני נפתלי למשפחתם הערים וחצריהן׃ 006 JOS 019 040 למטה בני דן למשפחתם יצא הגורל השביעי׃ 006 JOS 019 041 ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש׃ 006 JOS 019 042 ושעלבין ואילון ויתלה׃ 006 JOS 019 043 ואילון ותמנתה ועקרון׃ 006 JOS 019 044 ואלתקה וגבתון ובעלת׃ 006 JOS 019 045 ויהד ובני ברק וגת רמון׃ 006 JOS 019 046 ומי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו׃ 006 JOS 019 047 ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם׃ 006 JOS 019 048 זאת נחלת מטה בני דן למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ 006 JOS 019 049 ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם׃ 006 JOS 019 050 על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה׃ 006 JOS 019 051 אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל בגורל בשלה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את הארץ׃ 006 JOS 020 001 וידבר יהוה אל יהושע לאמר׃ 006 JOS 020 002 דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה׃ 006 JOS 020 003 לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃ 006 JOS 020 004 ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם׃ 006 JOS 020 005 וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום׃ 006 JOS 020 006 וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם׃ 006 JOS 020 007 ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃ 006 JOS 020 008 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון בבשן ממטה מנשה׃ 006 JOS 020 009 אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה׃ 006 JOS 021 001 ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 006 JOS 021 002 וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו׃ 006 JOS 021 003 ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי יהוה את הערים האלה ואת מגרשיהן׃ 006 JOS 021 004 ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה׃ 006 JOS 021 005 ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה בגורל ערים עשר׃ 006 JOS 021 006 ולבני גרשון ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה׃ 006 JOS 021 007 לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן ערים שתים עשרה׃ 006 JOS 021 008 ויתנו בני ישראל ללוים את הערים האלה ואת מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד משה בגורל׃ 006 JOS 021 009 ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר יקרא אתהן בשם׃ 006 JOS 021 010 ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ראישנה׃ 006 JOS 021 011 ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה׃ 006 JOS 021 012 ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו׃ 006 JOS 021 013 ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרצח את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 014 ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 015 ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 016 ואת עין ואת מגרשה ואת יטה ואת מגרשה את בית שמש ואת מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה׃ 006 JOS 021 017 וממטה בנימן את גבעון ואת מגרשה את גבע ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 018 את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה ערים ארבע׃ 006 JOS 021 019 כל ערי בני אהרן הכהנים שלש עשרה ערים ומגרשיהן׃ 006 JOS 021 020 ולמשפחות בני קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים׃ 006 JOS 021 021 ויתנו להם את עיר מקלט הרצח את שכם ואת מגרשה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 022 ואת קבצים ואת מגרשה ואת בית חורן ואת מגרשה ערים ארבע׃ 006 JOS 021 023 וממטה דן את אלתקא ואת מגרשה את גבתון ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 024 את אילון ואת מגרשה את גת רמון ואת מגרשה ערים ארבע׃ 006 JOS 021 025 וממחצית מטה מנשה את תענך ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה ערים שתים׃ 006 JOS 021 026 כל ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני קהת הנותרים׃ 006 JOS 021 027 ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה ערים שתים׃ 006 JOS 021 028 וממטה יששכר את קשיון ואת מגרשה את דברת ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 029 את ירמות ואת מגרשה את עין גנים ואת מגרשה ערים ארבע׃ 006 JOS 021 030 וממטה אשר את משאל ואת מגרשה את עבדון ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 031 את חלקת ואת מגרשה ואת רחב ואת מגרשה ערים ארבע׃ 006 JOS 021 032 וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה ערים שלש׃ 006 JOS 021 033 כל ערי הגרשני למשפחתם שלש עשרה עיר ומגרשיהן׃ 006 JOS 021 034 ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 035 את דמנה ואת מגרשה את נהלל ואת מגרשה ערים ארבע׃ 006 JOS 021 036 וממטה ראובן את בצר ואת מגרשה ואת יהצה ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 037 את קדמות ואת מגרשה ואת מיפעת ואת מגרשה ערים ארבע׃ 006 JOS 021 038 וממטה גד את עיר מקלט הרצח את רמת בגלעד ואת מגרשה ואת מחנים ואת מגרשה׃ 006 JOS 021 039 את חשבון ואת מגרשה את יעזר ואת מגרשה כל ערים ארבע׃ 006 JOS 021 040 כל הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה׃ 006 JOS 021 041 כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן׃ 006 JOS 021 042 תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל הערים האלה׃ 006 JOS 021 043 ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה׃ 006 JOS 021 044 וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם את כל איביהם נתן יהוה בידם׃ 006 JOS 021 045 לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל הכל בא׃ 006 JOS 022 001 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה׃ 006 JOS 022 002 ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם׃ 006 JOS 022 003 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את משמרת מצות יהוה אלהיכם׃ 006 JOS 022 004 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן׃ 006 JOS 022 005 רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 006 JOS 022 006 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם׃ 006 JOS 022 007 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם׃ 006 JOS 022 008 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם׃ 006 JOS 022 009 וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה׃ 006 JOS 022 010 ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן מזבח גדול למראה׃ 006 JOS 022 011 וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל׃ 006 JOS 022 012 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא׃ 006 JOS 022 013 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן׃ 006 JOS 022 014 ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל׃ 006 JOS 022 015 ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר׃ 006 JOS 022 016 כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה׃ 006 JOS 022 017 המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה׃ 006 JOS 022 018 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף׃ 006 JOS 022 019 ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו׃ 006 JOS 022 020 הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו׃ 006 JOS 022 021 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל׃ 006 JOS 022 022 אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה׃ 006 JOS 022 023 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים יהוה הוא יבקש׃ 006 JOS 022 024 ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל׃ 006 JOS 022 025 וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה׃ 006 JOS 022 026 ונאמר נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח׃ 006 JOS 022 027 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה׃ 006 JOS 022 028 ונאמר והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי עד הוא בינינו וביניכם׃ 006 JOS 022 029 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו׃ 006 JOS 022 030 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃ 006 JOS 022 031 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה׃ 006 JOS 022 032 וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישבו אותם דבר׃ 006 JOS 022 033 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה׃ 006 JOS 022 034 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים׃ 006 JOS 023 001 ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים׃ 006 JOS 023 002 ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים׃ 006 JOS 023 003 ואתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגוים האלה מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ 006 JOS 023 004 ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש׃ 006 JOS 023 005 ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם׃ 006 JOS 023 006 וחזקתם מאד לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור ממנו ימין ושמאול׃ 006 JOS 023 007 לבלתי בוא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם׃ 006 JOS 023 008 כי אם ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה׃ 006 JOS 023 009 ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה׃ 006 JOS 023 010 איש אחד מכם ירדף אלף כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם׃ 006 JOS 023 011 ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את יהוה אלהיכם׃ 006 JOS 023 012 כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם׃ 006 JOS 023 013 ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃ 006 JOS 023 014 והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד׃ 006 JOS 023 015 והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃ 006 JOS 023 016 בעברכם את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם׃ 006 JOS 024 001 ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים׃ 006 JOS 024 002 ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים׃ 006 JOS 024 003 ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארב את זרעו ואתן לו את יצחק׃ 006 JOS 024 004 ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃ 006 JOS 024 005 ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם׃ 006 JOS 024 006 ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים סוף׃ 006 JOS 024 007 ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃ 006 JOS 024 008 ואביאה אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם׃ 006 JOS 024 009 ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם׃ 006 JOS 024 010 ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו׃ 006 JOS 024 011 ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃ 006 JOS 024 012 ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃ 006 JOS 024 013 ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים׃ 006 JOS 024 014 ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את יהוה׃ 006 JOS 024 015 ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃ 006 JOS 024 016 ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה לעבד אלהים אחרים׃ 006 JOS 024 017 כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃ 006 JOS 024 018 ויגרש יהוה את כל העמים ואת האמרי ישב הארץ מפנינו גם אנחנו נעבד את יהוה כי הוא אלהינו׃ 006 JOS 024 019 ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃ 006 JOS 024 020 כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם׃ 006 JOS 024 021 ויאמר העם אל יהושע לא כי את יהוה נעבד׃ 006 JOS 024 022 ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים׃ 006 JOS 024 023 ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל יהוה אלהי ישראל׃ 006 JOS 024 024 ויאמרו העם אל יהושע את יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃ 006 JOS 024 025 ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃ 006 JOS 024 026 ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה׃ 006 JOS 024 027 ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם׃ 006 JOS 024 028 וישלח יהושע את העם איש לנחלתו׃ 006 JOS 024 029 ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃ 006 JOS 024 030 ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש׃ 006 JOS 024 031 ויעבד ישראל את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה יהוה אשר עשה לישראל׃ 006 JOS 024 032 ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה׃ 006 JOS 024 033 ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים׃ # # BOOK 007 JDG Judges שופטים 007 JDG 001 001 ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו׃ 007 JDG 001 002 ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ בידו׃ 007 JDG 001 003 ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון׃ 007 JDG 001 004 ויעל יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש׃ 007 JDG 001 005 וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי׃ 007 JDG 001 006 וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את בהנות ידיו ורגליו׃ 007 JDG 001 007 ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם׃ 007 JDG 001 008 וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש׃ 007 JDG 001 009 ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה׃ 007 JDG 001 010 וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי׃ 007 JDG 001 011 וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר׃ 007 JDG 001 012 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃ 007 JDG 001 013 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃ 007 JDG 001 014 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃ 007 JDG 001 015 ותאמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית׃ 007 JDG 001 016 ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם׃ 007 JDG 001 017 וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה׃ 007 JDG 001 018 וילכד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה׃ 007 JDG 001 019 ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם׃ 007 JDG 001 020 ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק׃ 007 JDG 001 021 ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלם עד היום הזה׃ 007 JDG 001 022 ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם׃ 007 JDG 001 023 ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז׃ 007 JDG 001 024 ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד׃ 007 JDG 001 025 ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו׃ 007 JDG 001 026 וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה׃ 007 JDG 001 027 ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת ישב דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃ 007 JDG 001 028 ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו׃ 007 JDG 001 029 ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר׃ 007 JDG 001 030 זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס׃ 007 JDG 001 031 אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב׃ 007 JDG 001 032 וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו׃ 007 JDG 001 033 נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס׃ 007 JDG 001 034 וילחצו האמרי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק׃ 007 JDG 001 035 ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס׃ 007 JDG 001 036 וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה׃ 007 JDG 002 001 ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם׃ 007 JDG 002 002 ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקלי מה זאת עשיתם׃ 007 JDG 002 003 וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש׃ 007 JDG 002 004 ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו׃ 007 JDG 002 005 ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה׃ 007 JDG 002 006 וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ׃ 007 JDG 002 007 ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל׃ 007 JDG 002 008 וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃ 007 JDG 002 009 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש׃ 007 JDG 002 010 וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל׃ 007 JDG 002 011 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים׃ 007 JDG 002 012 ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה׃ 007 JDG 002 013 ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃ 007 JDG 002 014 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם׃ 007 JDG 002 015 בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד׃ 007 JDG 002 016 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם׃ 007 JDG 002 017 וגם אל שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה לא עשו כן׃ 007 JDG 002 018 וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם׃ 007 JDG 002 019 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃ 007 JDG 002 020 ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי׃ 007 JDG 002 021 גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת׃ 007 JDG 002 022 למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא׃ 007 JDG 002 023 וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע׃ 007 JDG 003 001 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען׃ 007 JDG 003 002 רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום׃ 007 JDG 003 003 חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת׃ 007 JDG 003 004 ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה׃ 007 JDG 003 005 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 007 JDG 003 006 ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם׃ 007 JDG 003 007 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות׃ 007 JDG 003 008 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים׃ 007 JDG 003 009 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו׃ 007 JDG 003 010 ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים׃ 007 JDG 003 011 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז׃ 007 JDG 003 012 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה׃ 007 JDG 003 013 ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים׃ 007 JDG 003 014 ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה׃ 007 JDG 003 015 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב׃ 007 JDG 003 016 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו׃ 007 JDG 003 017 ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד׃ 007 JDG 003 018 ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה׃ 007 JDG 003 019 והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו׃ 007 JDG 003 020 ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא׃ 007 JDG 003 021 וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו׃ 007 JDG 003 022 ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה׃ 007 JDG 003 023 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל׃ 007 JDG 003 024 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה׃ 007 JDG 003 025 ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת׃ 007 JDG 003 026 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה׃ 007 JDG 003 027 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם׃ 007 JDG 003 028 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר׃ 007 JDG 003 029 ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש׃ 007 JDG 003 030 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה׃ 007 JDG 003 031 ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את ישראל׃ 007 JDG 004 001 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת׃ 007 JDG 004 002 וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים׃ 007 JDG 004 003 ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃ 007 JDG 004 004 ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא׃ 007 JDG 004 005 והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט׃ 007 JDG 004 006 ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון׃ 007 JDG 004 007 ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך׃ 007 JDG 004 008 ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך׃ 007 JDG 004 009 ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה׃ 007 JDG 004 010 ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה׃ 007 JDG 004 011 וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אלון בצענים אשר את קדש׃ 007 JDG 004 012 ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור׃ 007 JDG 004 013 ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון׃ 007 JDG 004 014 ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו׃ 007 JDG 004 015 ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו׃ 007 JDG 004 016 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד׃ 007 JDG 004 017 וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני׃ 007 JDG 004 018 ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה׃ 007 JDG 004 019 ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו׃ 007 JDG 004 020 ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין׃ 007 JDG 004 021 ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת׃ 007 JDG 004 022 והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו׃ 007 JDG 004 023 ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל׃ 007 JDG 004 024 ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען׃ 007 JDG 005 001 ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר׃ 007 JDG 005 002 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃ 007 JDG 005 003 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃ 007 JDG 005 004 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃ 007 JDG 005 005 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃ 007 JDG 005 006 בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃ 007 JDG 005 007 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃ 007 JDG 005 008 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃ 007 JDG 005 009 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃ 007 JDG 005 010 רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו׃ 007 JDG 005 011 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה׃ 007 JDG 005 012 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם׃ 007 JDG 005 013 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃ 007 JDG 005 014 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃ 007 JDG 005 015 ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב׃ 007 JDG 005 016 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב׃ 007 JDG 005 017 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃ 007 JDG 005 018 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃ 007 JDG 005 019 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃ 007 JDG 005 020 מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא׃ 007 JDG 005 021 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃ 007 JDG 005 022 אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו׃ 007 JDG 005 023 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃ 007 JDG 005 024 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃ 007 JDG 005 025 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃ 007 JDG 005 026 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃ 007 JDG 005 027 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃ 007 JDG 005 028 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃ 007 JDG 005 029 חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה׃ 007 JDG 005 030 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃ 007 JDG 005 031 כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃ 007 JDG 006 001 ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים׃ 007 JDG 006 002 ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות׃ 007 JDG 006 003 והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃ 007 JDG 006 004 ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃ 007 JDG 006 005 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃ 007 JDG 006 006 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה׃ 007 JDG 006 007 ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין׃ 007 JDG 006 008 וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃ 007 JDG 006 009 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם׃ 007 JDG 006 010 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃ 007 JDG 006 011 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃ 007 JDG 006 012 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃ 007 JDG 006 013 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין׃ 007 JDG 006 014 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך׃ 007 JDG 006 015 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי׃ 007 JDG 006 016 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד׃ 007 JDG 006 017 ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי׃ 007 JDG 006 018 אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך׃ 007 JDG 006 019 וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש׃ 007 JDG 006 020 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן׃ 007 JDG 006 021 וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃ 007 JDG 006 022 וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים׃ 007 JDG 006 023 ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות׃ 007 JDG 006 024 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃ 007 JDG 006 025 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת׃ 007 JDG 006 026 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת׃ 007 JDG 006 027 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה׃ 007 JDG 006 028 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי׃ 007 JDG 006 029 ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה׃ 007 JDG 006 030 ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו׃ 007 JDG 006 031 ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו׃ 007 JDG 006 032 ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו׃ 007 JDG 006 033 וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃ 007 JDG 006 034 ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו׃ 007 JDG 006 035 ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃ 007 JDG 006 036 ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃ 007 JDG 006 037 הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃ 007 JDG 006 038 ויהי כן וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים׃ 007 JDG 006 039 ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל׃ 007 JDG 006 040 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל׃ 007 JDG 007 001 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃ 007 JDG 007 002 ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃ 007 JDG 007 003 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃ 007 JDG 007 004 ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך׃ 007 JDG 007 005 ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות׃ 007 JDG 007 006 ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים׃ 007 JDG 007 007 ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקמו׃ 007 JDG 007 008 ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃ 007 JDG 007 009 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃ 007 JDG 007 010 ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה׃ 007 JDG 007 011 ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה׃ 007 JDG 007 012 ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב׃ 007 JDG 007 013 ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃ 007 JDG 007 014 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה׃ 007 JDG 007 015 ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין׃ 007 JDG 007 016 ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃ 007 JDG 007 017 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון׃ 007 JDG 007 018 ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃ 007 JDG 007 019 ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃ 007 JDG 007 020 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃ 007 JDG 007 021 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו׃ 007 JDG 007 022 ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת׃ 007 JDG 007 023 ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין׃ 007 JDG 007 024 ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן׃ 007 JDG 007 025 וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון מעבר לירדן׃ 007 JDG 008 001 ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃ 007 JDG 008 002 ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃ 007 JDG 008 003 בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃ 007 JDG 008 004 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃ 007 JDG 008 005 ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃ 007 JDG 008 006 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם׃ 007 JDG 008 007 ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים׃ 007 JDG 008 008 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃ 007 JDG 008 009 ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה׃ 007 JDG 008 010 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃ 007 JDG 008 011 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח׃ 007 JDG 008 012 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד׃ 007 JDG 008 013 וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס׃ 007 JDG 008 014 וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה שבעים ושבעה איש׃ 007 JDG 008 015 ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃ 007 JDG 008 016 ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃ 007 JDG 008 017 ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר׃ 007 JDG 008 018 ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃ 007 JDG 008 019 ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃ 007 JDG 008 020 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃ 007 JDG 008 021 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃ 007 JDG 008 022 ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין׃ 007 JDG 008 023 ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃ 007 JDG 008 024 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃ 007 JDG 008 025 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃ 007 JDG 008 026 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מן השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם׃ 007 JDG 008 027 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃ 007 JDG 008 028 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃ 007 JDG 008 029 וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו׃ 007 JDG 008 030 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו׃ 007 JDG 008 031 ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך׃ 007 JDG 008 032 וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃ 007 JDG 008 033 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃ 007 JDG 008 034 ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב׃ 007 JDG 008 035 ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל׃ 007 JDG 009 001 וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר׃ 007 JDG 009 002 דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני׃ 007 JDG 009 003 וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃ 007 JDG 009 004 ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃ 007 JDG 009 005 ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא׃ 007 JDG 009 006 ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם׃ 007 JDG 009 007 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃ 007 JDG 009 008 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃ 007 JDG 009 009 ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 007 JDG 009 010 ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃ 007 JDG 009 011 ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃ 007 JDG 009 012 ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃ 007 JDG 009 013 ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 007 JDG 009 014 ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו׃ 007 JDG 009 015 ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון׃ 007 JDG 009 016 ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו׃ 007 JDG 009 017 אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃ 007 JDG 009 018 ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא׃ 007 JDG 009 019 ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם׃ 007 JDG 009 020 ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך׃ 007 JDG 009 021 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃ 007 JDG 009 022 וישר אבימלך על ישראל שלש שנים׃ 007 JDG 009 023 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך׃ 007 JDG 009 024 לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו׃ 007 JDG 009 025 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃ 007 JDG 009 026 ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם׃ 007 JDG 009 027 ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך׃ 007 JDG 009 028 ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃ 007 JDG 009 029 ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃ 007 JDG 009 030 וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו׃ 007 JDG 009 031 וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך׃ 007 JDG 009 032 ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה׃ 007 JDG 009 033 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃ 007 JDG 009 034 ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים׃ 007 JDG 009 035 ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב׃ 007 JDG 009 036 וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃ 007 JDG 009 037 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים׃ 007 JDG 009 038 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו׃ 007 JDG 009 039 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃ 007 JDG 009 040 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער׃ 007 JDG 009 041 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם׃ 007 JDG 009 042 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃ 007 JDG 009 043 ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם׃ 007 JDG 009 044 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום׃ 007 JDG 009 045 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח׃ 007 JDG 009 046 וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית׃ 007 JDG 009 047 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם׃ 007 JDG 009 048 ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃ 007 JDG 009 049 ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה׃ 007 JDG 009 050 וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃ 007 JDG 009 051 ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל׃ 007 JDG 009 052 ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש׃ 007 JDG 009 053 ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו׃ 007 JDG 009 054 ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃ 007 JDG 009 055 ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃ 007 JDG 009 056 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו׃ 007 JDG 009 057 ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל׃ 007 JDG 010 001 ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים׃ 007 JDG 010 002 וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר׃ 007 JDG 010 003 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה׃ 007 JDG 010 004 ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד׃ 007 JDG 010 005 וימת יאיר ויקבר בקמון׃ 007 JDG 010 006 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו׃ 007 JDG 010 007 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון׃ 007 JDG 010 008 וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃ 007 JDG 010 009 ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד׃ 007 JDG 010 010 ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃ 007 JDG 010 011 ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים׃ 007 JDG 010 012 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם׃ 007 JDG 010 013 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם׃ 007 JDG 010 014 לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃ 007 JDG 010 015 ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃ 007 JDG 010 016 ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל׃ 007 JDG 010 017 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה׃ 007 JDG 010 018 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד׃ 007 JDG 011 001 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח׃ 007 JDG 011 002 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה׃ 007 JDG 011 003 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו׃ 007 JDG 011 004 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל׃ 007 JDG 011 005 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב׃ 007 JDG 011 006 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון׃ 007 JDG 011 007 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם׃ 007 JDG 011 008 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד׃ 007 JDG 011 009 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש׃ 007 JDG 011 010 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה׃ 007 JDG 011 011 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה׃ 007 JDG 011 012 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי׃ 007 JDG 011 013 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃ 007 JDG 011 014 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון׃ 007 JDG 011 015 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון׃ 007 JDG 011 016 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה׃ 007 JDG 011 017 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש׃ 007 JDG 011 018 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃ 007 JDG 011 019 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי׃ 007 JDG 011 020 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל׃ 007 JDG 011 021 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא׃ 007 JDG 011 022 ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן׃ 007 JDG 011 023 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו׃ 007 JDG 011 024 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש׃ 007 JDG 011 025 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם׃ 007 JDG 011 026 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא׃ 007 JDG 011 027 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון׃ 007 JDG 011 028 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו׃ 007 JDG 011 029 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון׃ 007 JDG 011 030 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי׃ 007 JDG 011 031 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה׃ 007 JDG 011 032 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו׃ 007 JDG 011 033 ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל׃ 007 JDG 011 034 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת׃ 007 JDG 011 035 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב׃ 007 JDG 011 036 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון׃ 007 JDG 011 037 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי׃ 007 JDG 011 038 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים׃ 007 JDG 011 039 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל׃ 007 JDG 011 040 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה׃ 007 JDG 012 001 ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש׃ 007 JDG 012 002 ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם׃ 007 JDG 012 003 ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי׃ 007 JDG 012 004 ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה׃ 007 JDG 012 005 וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא׃ 007 JDG 012 006 ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף׃ 007 JDG 012 007 וישפט יפתח את ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד׃ 007 JDG 012 008 וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם׃ 007 JDG 012 009 ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים׃ 007 JDG 012 010 וימת אבצן ויקבר בבית לחם׃ 007 JDG 012 011 וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים׃ 007 JDG 012 012 וימת אילון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן׃ 007 JDG 012 013 וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני׃ 007 JDG 012 014 ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים׃ 007 JDG 012 015 וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי׃ 007 JDG 013 001 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃ 007 JDG 013 002 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃ 007 JDG 013 003 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃ 007 JDG 013 004 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃ 007 JDG 013 005 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃ 007 JDG 013 006 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃ 007 JDG 013 007 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃ 007 JDG 013 008 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃ 007 JDG 013 009 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃ 007 JDG 013 010 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃ 007 JDG 013 011 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃ 007 JDG 013 012 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃ 007 JDG 013 013 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃ 007 JDG 013 014 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃ 007 JDG 013 015 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃ 007 JDG 013 016 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ 007 JDG 013 017 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃ 007 JDG 013 018 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃ 007 JDG 013 019 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃ 007 JDG 013 020 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃ 007 JDG 013 021 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ 007 JDG 013 022 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃ 007 JDG 013 023 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃ 007 JDG 013 024 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃ 007 JDG 013 025 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃ 007 JDG 014 001 וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים׃ 007 JDG 014 002 ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה׃ 007 JDG 014 003 ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני׃ 007 JDG 014 004 ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל׃ 007 JDG 014 005 וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו׃ 007 JDG 014 006 ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה׃ 007 JDG 014 007 וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון׃ 007 JDG 014 008 וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃ 007 JDG 014 009 וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃ 007 JDG 014 010 וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים׃ 007 JDG 014 011 ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו׃ 007 JDG 014 012 ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים׃ 007 JDG 014 013 ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה׃ 007 JDG 014 014 ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃ 007 JDG 014 015 ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃ 007 JDG 014 016 ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד׃ 007 JDG 014 017 ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃ 007 JDG 014 018 ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי׃ 007 JDG 014 019 ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו׃ 007 JDG 014 020 ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו׃ 007 JDG 015 001 ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא׃ 007 JDG 015 002 ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה׃ 007 JDG 015 003 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה׃ 007 JDG 015 004 וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך׃ 007 JDG 015 005 ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית׃ 007 JDG 015 006 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש׃ 007 JDG 015 007 ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל׃ 007 JDG 015 008 ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם׃ 007 JDG 015 009 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי׃ 007 JDG 015 010 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו׃ 007 JDG 015 011 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם׃ 007 JDG 015 012 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם׃ 007 JDG 015 013 ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע׃ 007 JDG 015 014 הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו׃ 007 JDG 015 015 וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש׃ 007 JDG 015 016 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש׃ 007 JDG 015 017 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי׃ 007 JDG 015 018 ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים׃ 007 JDG 015 019 ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה׃ 007 JDG 015 020 וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה׃ 007 JDG 016 001 וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה׃ 007 JDG 016 002 לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו׃ 007 JDG 016 003 וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון׃ 007 JDG 016 004 ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה׃ 007 JDG 016 005 ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף׃ 007 JDG 016 006 ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך׃ 007 JDG 016 007 ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם׃ 007 JDG 016 008 ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא חרבו ותאסרהו בהם׃ 007 JDG 016 009 והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו׃ 007 JDG 016 010 ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר׃ 007 JDG 016 011 ויאמר אליה אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם׃ 007 JDG 016 012 ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט׃ 007 JDG 016 013 ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת׃ 007 JDG 016 014 ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת׃ 007 JDG 016 015 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול׃ 007 JDG 016 016 ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃ 007 JDG 016 017 ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם׃ 007 JDG 016 018 ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם׃ 007 JDG 016 019 ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃ 007 JDG 016 020 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃ 007 JDG 016 021 ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים׃ 007 JDG 016 022 ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח׃ 007 JDG 016 023 וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו׃ 007 JDG 016 024 ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו׃ 007 JDG 016 025 ויהי כי טוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים׃ 007 JDG 016 026 ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם׃ 007 JDG 016 027 והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון׃ 007 JDG 016 028 ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים׃ 007 JDG 016 029 וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו׃ 007 JDG 016 030 ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו׃ 007 JDG 016 031 וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה׃ 007 JDG 017 001 ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו׃ 007 JDG 017 002 ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה׃ 007 JDG 017 003 וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך׃ 007 JDG 017 004 וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו׃ 007 JDG 017 005 והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן׃ 007 JDG 017 006 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ 007 JDG 017 007 ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם׃ 007 JDG 017 008 וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו׃ 007 JDG 017 009 ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא׃ 007 JDG 017 010 ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי׃ 007 JDG 017 011 ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו׃ 007 JDG 017 012 וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה׃ 007 JDG 017 013 ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי כי היה לי הלוי לכהן׃ 007 JDG 018 001 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה׃ 007 JDG 018 002 וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם׃ 007 JDG 018 003 המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה׃ 007 JDG 018 004 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן׃ 007 JDG 018 005 ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃ 007 JDG 018 006 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה׃ 007 JDG 018 007 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם׃ 007 JDG 018 008 ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃ 007 JDG 018 009 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ׃ 007 JDG 018 010 כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ׃ 007 JDG 018 011 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה׃ 007 JDG 018 012 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃ 007 JDG 018 013 ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה׃ 007 JDG 018 014 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו׃ 007 JDG 018 015 ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום׃ 007 JDG 018 016 ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן׃ 007 JDG 018 017 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה׃ 007 JDG 018 018 ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃ 007 JDG 018 019 ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃ 007 JDG 018 020 וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם׃ 007 JDG 018 021 ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם׃ 007 JDG 018 022 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן׃ 007 JDG 018 023 ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת׃ 007 JDG 018 024 ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך׃ 007 JDG 018 025 ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃ 007 JDG 018 026 וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו׃ 007 JDG 018 027 והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש׃ 007 JDG 018 028 ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה׃ 007 JDG 018 029 ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה׃ 007 JDG 018 030 ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ׃ 007 JDG 018 031 וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה׃ 007 JDG 019 001 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה׃ 007 JDG 019 002 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים׃ 007 JDG 019 003 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו׃ 007 JDG 019 004 ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם׃ 007 JDG 019 005 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו׃ 007 JDG 019 006 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך׃ 007 JDG 019 007 ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם׃ 007 JDG 019 008 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם׃ 007 JDG 019 009 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃ 007 JDG 019 010 ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו׃ 007 JDG 019 011 הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה׃ 007 JDG 019 012 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה׃ 007 JDG 019 013 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה׃ 007 JDG 019 014 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן׃ 007 JDG 019 015 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון׃ 007 JDG 019 016 והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני׃ 007 JDG 019 017 וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא׃ 007 JDG 019 018 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה׃ 007 JDG 019 019 וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר׃ 007 JDG 019 020 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן׃ 007 JDG 019 021 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו׃ 007 JDG 019 022 המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו׃ 007 JDG 019 023 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת׃ 007 JDG 019 024 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת׃ 007 JDG 019 025 ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר׃ 007 JDG 019 026 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור׃ 007 JDG 019 027 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף׃ 007 JDG 019 028 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו׃ 007 JDG 019 029 ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל׃ 007 JDG 019 030 והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו׃ 007 JDG 020 001 ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה׃ 007 JDG 020 002 ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃ 007 JDG 020 003 וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃ 007 JDG 020 004 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃ 007 JDG 020 005 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת׃ 007 JDG 020 006 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃ 007 JDG 020 007 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃ 007 JDG 020 008 ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃ 007 JDG 020 009 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃ 007 JDG 020 010 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל׃ 007 JDG 020 011 ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים׃ 007 JDG 020 012 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃ 007 JDG 020 013 ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל׃ 007 JDG 020 014 ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל׃ 007 JDG 020 015 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃ 007 JDG 020 016 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא׃ 007 JDG 020 017 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה׃ 007 JDG 020 018 ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃ 007 JDG 020 019 ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה׃ 007 JDG 020 020 ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה׃ 007 JDG 020 021 ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃ 007 JDG 020 022 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון׃ 007 JDG 020 023 ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃ 007 JDG 020 024 ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני׃ 007 JDG 020 025 ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב׃ 007 JDG 020 026 ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃ 007 JDG 020 027 וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃ 007 JDG 020 028 ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃ 007 JDG 020 029 וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב׃ 007 JDG 020 030 ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם׃ 007 JDG 020 031 ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃ 007 JDG 020 032 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל המסלות׃ 007 JDG 020 033 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע׃ 007 JDG 020 034 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה׃ 007 JDG 020 035 ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב׃ 007 JDG 020 036 ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה׃ 007 JDG 020 037 והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב׃ 007 JDG 020 038 והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר׃ 007 JDG 020 039 ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃ 007 JDG 020 040 והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה׃ 007 JDG 020 041 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה׃ 007 JDG 020 042 ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃ 007 JDG 020 043 כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש׃ 007 JDG 020 044 ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל׃ 007 JDG 020 045 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃ 007 JDG 020 046 ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל׃ 007 JDG 020 047 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃ 007 JDG 020 048 ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש׃ 007 JDG 021 001 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה׃ 007 JDG 021 002 ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול׃ 007 JDG 021 003 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד׃ 007 JDG 021 004 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים׃ 007 JDG 021 005 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת׃ 007 JDG 021 006 וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל׃ 007 JDG 021 007 מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים׃ 007 JDG 021 008 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל׃ 007 JDG 021 009 ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד׃ 007 JDG 021 010 וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף׃ 007 JDG 021 011 וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו׃ 007 JDG 021 012 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען׃ 007 JDG 021 013 וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום׃ 007 JDG 021 014 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן׃ 007 JDG 021 015 והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃ 007 JDG 021 016 ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה׃ 007 JDG 021 017 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל׃ 007 JDG 021 018 ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃ 007 JDG 021 019 ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה׃ 007 JDG 021 020 ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃ 007 JDG 021 021 וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן׃ 007 JDG 021 022 והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו׃ 007 JDG 021 023 ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם׃ 007 JDG 021 024 ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו׃ 007 JDG 021 025 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ # # BOOK 008 RUT Ruth רות 008 RUT 001 001 ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו׃ 008 RUT 001 002 ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם׃ 008 RUT 001 003 וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה׃ 008 RUT 001 004 וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים׃ 008 RUT 001 005 וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה׃ 008 RUT 001 006 ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם׃ 008 RUT 001 007 ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה׃ 008 RUT 001 008 ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי׃ 008 RUT 001 009 יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃ 008 RUT 001 010 ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך׃ 008 RUT 001 011 ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃ 008 RUT 001 012 שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃ 008 RUT 001 013 הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה׃ 008 RUT 001 014 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃ 008 RUT 001 015 ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך׃ 008 RUT 001 016 ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃ 008 RUT 001 017 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך׃ 008 RUT 001 018 ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה׃ 008 RUT 001 019 ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׃ 008 RUT 001 020 ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד׃ 008 RUT 001 021 אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי׃ 008 RUT 001 022 ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים׃ 008 RUT 002 001 ולנעמי מידע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז׃ 008 RUT 002 002 ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי׃ 008 RUT 002 003 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך׃ 008 RUT 002 004 והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה׃ 008 RUT 002 005 ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת׃ 008 RUT 002 006 ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב׃ 008 RUT 002 007 ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט׃ 008 RUT 002 008 ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי׃ 008 RUT 002 009 עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים׃ 008 RUT 002 010 ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה׃ 008 RUT 002 011 ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום׃ 008 RUT 002 012 ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו׃ 008 RUT 002 013 ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך׃ 008 RUT 002 014 ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר׃ 008 RUT 002 015 ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה׃ 008 RUT 002 016 וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה׃ 008 RUT 002 017 ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים׃ 008 RUT 002 018 ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה׃ 008 RUT 002 019 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז׃ 008 RUT 002 020 ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא׃ 008 RUT 002 021 ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי׃ 008 RUT 002 022 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר׃ 008 RUT 002 023 ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה׃ 008 RUT 003 001 ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך׃ 008 RUT 003 002 ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה׃ 008 RUT 003 003 ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃ 008 RUT 003 004 ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין׃ 008 RUT 003 005 ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה׃ 008 RUT 003 006 ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה׃ 008 RUT 003 007 ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב׃ 008 RUT 003 008 ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו׃ 008 RUT 003 009 ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה׃ 008 RUT 003 010 ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר׃ 008 RUT 003 011 ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את׃ 008 RUT 003 012 ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני׃ 008 RUT 003 013 ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר׃ 008 RUT 003 014 ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן׃ 008 RUT 003 015 ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר׃ 008 RUT 003 016 ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש׃ 008 RUT 003 017 ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך׃ 008 RUT 003 018 ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום׃ 008 RUT 004 001 ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב׃ 008 RUT 004 002 ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו׃ 008 RUT 004 003 ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב׃ 008 RUT 004 004 ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל׃ 008 RUT 004 005 ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי להקים שם המת על נחלתו׃ 008 RUT 004 006 ויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל׃ 008 RUT 004 007 וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל׃ 008 RUT 004 008 ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו׃ 008 RUT 004 009 ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון מיד נעמי׃ 008 RUT 004 010 וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום׃ 008 RUT 004 011 ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם׃ 008 RUT 004 012 ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת׃ 008 RUT 004 013 ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן׃ 008 RUT 004 014 ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל׃ 008 RUT 004 015 והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים׃ 008 RUT 004 016 ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת׃ 008 RUT 004 017 ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד׃ 008 RUT 004 018 ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון׃ 008 RUT 004 019 וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב׃ 008 RUT 004 020 ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה׃ 008 RUT 004 021 ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד׃ 008 RUT 004 022 ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד׃ # # BOOK 009 1SA 1 Samuel שמואל א 009 1SA 001 001 ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף אפרתי׃ 009 1SA 001 002 ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים׃ 009 1SA 001 003 ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה׃ 009 1SA 001 004 ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות׃ 009 1SA 001 005 ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃ 009 1SA 001 006 וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה׃ 009 1SA 001 007 וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃ 009 1SA 001 008 ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃ 009 1SA 001 009 ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה׃ 009 1SA 001 010 והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה׃ 009 1SA 001 011 ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו׃ 009 1SA 001 012 והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה׃ 009 1SA 001 013 וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃ 009 1SA 001 014 ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך׃ 009 1SA 001 015 ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה׃ 009 1SA 001 016 אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה׃ 009 1SA 001 017 ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו׃ 009 1SA 001 018 ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד׃ 009 1SA 001 019 וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה׃ 009 1SA 001 020 ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃ 009 1SA 001 021 ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו׃ 009 1SA 001 022 וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם׃ 009 1SA 001 023 ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו׃ 009 1SA 001 024 ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער׃ 009 1SA 001 025 וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי׃ 009 1SA 001 026 ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה׃ 009 1SA 001 027 אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו׃ 009 1SA 001 028 וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה׃ 009 1SA 002 001 ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך׃ 009 1SA 002 002 אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃ 009 1SA 002 003 אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃ 009 1SA 002 004 קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃ 009 1SA 002 005 שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃ 009 1SA 002 006 יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃ (Sheol h7585) 009 1SA 002 007 יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם׃ 009 1SA 002 008 מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃ 009 1SA 002 009 רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש׃ 009 1SA 002 010 יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃ 009 1SA 002 011 וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן׃ 009 1SA 002 012 ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה׃ 009 1SA 002 013 ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו׃ 009 1SA 002 014 והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה׃ 009 1SA 002 015 גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי׃ 009 1SA 002 016 ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׃ 009 1SA 002 017 ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה׃ 009 1SA 002 018 ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד׃ 009 1SA 002 019 ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים׃ 009 1SA 002 020 וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו׃ 009 1SA 002 021 כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה׃ 009 1SA 002 022 ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד׃ 009 1SA 002 023 ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה׃ 009 1SA 002 024 אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה׃ 009 1SA 002 025 אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם׃ 009 1SA 002 026 והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים׃ 009 1SA 002 027 ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃ 009 1SA 002 028 ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל׃ 009 1SA 002 029 למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי׃ 009 1SA 002 030 לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׃ 009 1SA 002 031 הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃ 009 1SA 002 032 והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃ 009 1SA 002 033 ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים׃ 009 1SA 002 034 וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם׃ 009 1SA 002 035 והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים׃ 009 1SA 002 036 והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם׃ 009 1SA 003 001 והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ׃ 009 1SA 003 002 ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקמו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות׃ 009 1SA 003 003 ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים׃ 009 1SA 003 004 ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני׃ 009 1SA 003 005 וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב׃ 009 1SA 003 006 ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב׃ 009 1SA 003 007 ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה׃ 009 1SA 003 008 ויסף יהוה קרא שמואל בשלשית ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃ 009 1SA 003 009 ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו׃ 009 1SA 003 010 ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃ 009 1SA 003 011 ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו׃ 009 1SA 003 012 ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה׃ 009 1SA 003 013 והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם׃ 009 1SA 003 014 ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם׃ 009 1SA 003 015 וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי׃ 009 1SA 003 016 ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני׃ 009 1SA 003 017 ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך׃ 009 1SA 003 018 ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה׃ 009 1SA 003 019 ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה׃ 009 1SA 003 020 וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה׃ 009 1SA 003 021 ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה׃ 009 1SA 004 001 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק׃ 009 1SA 004 002 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש׃ 009 1SA 004 003 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו׃ 009 1SA 004 004 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים חפני ופינחס׃ 009 1SA 004 005 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ׃ 009 1SA 004 006 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה׃ 009 1SA 004 007 ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם׃ 009 1SA 004 008 אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר׃ 009 1SA 004 009 התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם׃ 009 1SA 004 010 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי׃ 009 1SA 004 011 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס׃ 009 1SA 004 012 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו׃ 009 1SA 004 013 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר׃ 009 1SA 004 014 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי׃ 009 1SA 004 015 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות׃ 009 1SA 004 016 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני׃ 009 1SA 004 017 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה׃ 009 1SA 004 018 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה׃ 009 1SA 004 019 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה׃ 009 1SA 004 020 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה׃ 009 1SA 004 021 ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה׃ 009 1SA 004 022 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים׃ 009 1SA 005 001 ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה׃ 009 1SA 005 002 ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון׃ 009 1SA 005 003 וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו׃ 009 1SA 005 004 וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן רק דגון נשאר עליו׃ 009 1SA 005 005 על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה׃ 009 1SA 005 006 ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים את אשדוד ואת גבוליה׃ 009 1SA 005 007 ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו׃ 009 1SA 005 008 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל׃ 009 1SA 005 009 ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים׃ 009 1SA 005 010 וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי׃ 009 1SA 005 011 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם׃ 009 1SA 005 012 והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים ותעל שועת העיר השמים׃ 009 1SA 006 001 ויהי ארון יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים׃ 009 1SA 006 002 ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יהוה הודענו במה נשלחנו למקומו׃ 009 1SA 006 003 ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם׃ 009 1SA 006 004 ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי זהב וחמשה עכברי זהב כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם׃ 009 1SA 006 005 ועשיתם צלמי עפליכם וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם׃ 009 1SA 006 006 ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃ 009 1SA 006 007 ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה׃ 009 1SA 006 008 ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אתו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך׃ 009 1SA 006 009 וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו׃ 009 1SA 006 010 ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית׃ 009 1SA 006 011 וישמו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם׃ 009 1SA 006 012 וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש׃ 009 1SA 006 013 ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות׃ 009 1SA 006 014 והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עלה ליהוה׃ 009 1SA 006 015 והלוים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא ליהוה׃ 009 1SA 006 016 וחמשה סרני פלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא׃ 009 1SA 006 017 ואלה טחרי הזהב אשר השיבו פלשתים אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד לאשקלון אחד לגת אחד לעקרון אחד׃ 009 1SA 006 018 ועכברי הזהב מספר כל ערי פלשתים לחמשת הסרנים מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי׃ 009 1SA 006 019 ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה יהוה בעם מכה גדולה׃ 009 1SA 006 020 ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו׃ 009 1SA 006 021 וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמר השבו פלשתים את ארון יהוה רדו העלו אתו אליכם׃ 009 1SA 007 001 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה׃ 009 1SA 007 002 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה׃ 009 1SA 007 003 ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים׃ 009 1SA 007 004 ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו׃ 009 1SA 007 005 ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה׃ 009 1SA 007 006 ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה׃ 009 1SA 007 007 וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים׃ 009 1SA 007 008 ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים׃ 009 1SA 007 009 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה׃ 009 1SA 007 010 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל׃ 009 1SA 007 011 ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר׃ 009 1SA 007 012 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה׃ 009 1SA 007 013 ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל׃ 009 1SA 007 014 ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי׃ 009 1SA 007 015 וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו׃ 009 1SA 007 016 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה׃ 009 1SA 007 017 ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה׃ 009 1SA 008 001 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃ 009 1SA 008 002 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃ 009 1SA 008 003 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃ 009 1SA 008 004 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃ 009 1SA 008 005 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃ 009 1SA 008 006 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃ 009 1SA 008 007 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃ 009 1SA 008 008 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃ 009 1SA 008 009 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃ 009 1SA 008 010 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃ 009 1SA 008 011 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃ 009 1SA 008 012 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃ 009 1SA 008 013 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃ 009 1SA 008 014 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ 009 1SA 008 015 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃ 009 1SA 008 016 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ 009 1SA 008 017 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃ 009 1SA 008 018 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃ 009 1SA 008 019 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃ 009 1SA 008 020 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃ 009 1SA 008 021 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃ 009 1SA 008 022 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃ 009 1SA 009 001 ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור חיל׃ 009 1SA 009 002 ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם׃ 009 1SA 009 003 ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת׃ 009 1SA 009 004 ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו׃ 009 1SA 009 005 המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו׃ 009 1SA 009 006 ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה׃ 009 1SA 009 007 ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו׃ 009 1SA 009 008 ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו׃ 009 1SA 009 009 לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה׃ 009 1SA 009 010 ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים׃ 009 1SA 009 011 המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה׃ 009 1SA 009 012 ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה׃ 009 1SA 009 013 כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃ 009 1SA 009 014 ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה׃ 009 1SA 009 015 ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר׃ 009 1SA 009 016 כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי׃ 009 1SA 009 017 ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃ 009 1SA 009 018 ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה׃ 009 1SA 009 019 ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך׃ 009 1SA 009 020 ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך׃ 009 1SA 009 021 ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה׃ 009 1SA 009 022 ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש׃ 009 1SA 009 023 ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך׃ 009 1SA 009 024 וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא׃ 009 1SA 009 025 וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג׃ 009 1SA 009 026 וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה׃ 009 1SA 009 027 המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים׃ 009 1SA 010 001 ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד׃ 009 1SA 010 002 בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני׃ 009 1SA 010 003 וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין׃ 009 1SA 010 004 ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם׃ 009 1SA 010 005 אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים׃ 009 1SA 010 006 וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר׃ 009 1SA 010 007 והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך׃ 009 1SA 010 008 וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה׃ 009 1SA 010 009 והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא׃ 009 1SA 010 010 ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם׃ 009 1SA 010 011 ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים׃ 009 1SA 010 012 ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים׃ 009 1SA 010 013 ויכל מהתנבות ויבא הבמה׃ 009 1SA 010 014 ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל׃ 009 1SA 010 015 ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל׃ 009 1SA 010 016 ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל׃ 009 1SA 010 017 ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה׃ 009 1SA 010 018 ויאמר אל בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם׃ 009 1SA 010 019 ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם׃ 009 1SA 010 020 ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן׃ 009 1SA 010 021 ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא׃ 009 1SA 010 022 וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים׃ 009 1SA 010 023 וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה׃ 009 1SA 010 024 ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך׃ 009 1SA 010 025 וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו׃ 009 1SA 010 026 וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם׃ 009 1SA 010 027 ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש׃ 009 1SA 011 001 ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך׃ 009 1SA 011 002 ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל׃ 009 1SA 011 003 ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך׃ 009 1SA 011 004 ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו׃ 009 1SA 011 005 והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו את דברי אנשי יביש׃ 009 1SA 011 006 ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו את הדברים האלה ויחר אפו מאד׃ 009 1SA 011 007 ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד׃ 009 1SA 011 008 ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף׃ 009 1SA 011 009 ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו׃ 009 1SA 011 010 ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם׃ 009 1SA 011 011 ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד׃ 009 1SA 011 012 ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם׃ 009 1SA 011 013 ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה כי היום עשה יהוה תשועה בישראל׃ 009 1SA 011 014 ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה׃ 009 1SA 011 015 וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד׃ 009 1SA 012 001 ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך׃ 009 1SA 012 002 ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה׃ 009 1SA 012 003 הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם׃ 009 1SA 012 004 ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה׃ 009 1SA 012 005 ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד׃ 009 1SA 012 006 ויאמר שמואל אל העם יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים׃ 009 1SA 012 007 ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם׃ 009 1SA 012 008 כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה׃ 009 1SA 012 009 וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם׃ 009 1SA 012 010 ויזעקו אל יהוה ויאמר חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך׃ 009 1SA 012 011 וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח׃ 009 1SA 012 012 ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם׃ 009 1SA 012 013 ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך׃ 009 1SA 012 014 אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקלו ולא תמרו את פי יהוה והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם׃ 009 1SA 012 015 ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם׃ 009 1SA 012 016 גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם׃ 009 1SA 012 017 הלוא קציר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך׃ 009 1SA 012 018 ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את יהוה ואת שמואל׃ 009 1SA 012 019 ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך ואל נמות כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך׃ 009 1SA 012 020 ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם׃ 009 1SA 012 021 ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה׃ 009 1SA 012 022 כי לא יטש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם׃ 009 1SA 012 023 גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה׃ 009 1SA 012 024 אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדל עמכם׃ 009 1SA 012 025 ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃ 009 1SA 013 001 בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל׃ 009 1SA 013 002 ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו׃ 009 1SA 013 003 ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים׃ 009 1SA 013 004 וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל׃ 009 1SA 013 005 ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און׃ 009 1SA 013 006 ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות׃ 009 1SA 013 007 ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו׃ 009 1SA 013 008 וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו׃ 009 1SA 013 009 ויאמר שאול הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה׃ 009 1SA 013 010 ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו׃ 009 1SA 013 011 ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש׃ 009 1SA 013 012 ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה׃ 009 1SA 013 013 ויאמר שמואל אל שאול נסכלת לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם׃ 009 1SA 013 014 ועתה ממלכתך לא תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו כי לא שמרת את אשר צוך יהוה׃ 009 1SA 013 015 ויקם שמואל ויעל מן הגלגל גבעת בנימן ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כשש מאות איש׃ 009 1SA 013 016 ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש׃ 009 1SA 013 017 ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל דרך עפרה אל ארץ שועל׃ 009 1SA 013 018 והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה׃ 009 1SA 013 019 וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמר פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית׃ 009 1SA 013 020 וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו׃ 009 1SA 013 021 והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן׃ 009 1SA 013 022 והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו׃ 009 1SA 013 023 ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש׃ 009 1SA 014 001 ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד׃ 009 1SA 014 002 ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש׃ 009 1SA 014 003 ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן׃ 009 1SA 014 004 ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה׃ 009 1SA 014 005 השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע׃ 009 1SA 014 006 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט׃ 009 1SA 014 007 ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך׃ 009 1SA 014 008 ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם׃ 009 1SA 014 009 אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם׃ 009 1SA 014 010 ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות׃ 009 1SA 014 011 ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם׃ 009 1SA 014 012 ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל׃ 009 1SA 014 013 ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו׃ 009 1SA 014 014 ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה׃ 009 1SA 014 015 ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃ 009 1SA 014 016 ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃ 009 1SA 014 017 ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו׃ 009 1SA 014 018 ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל׃ 009 1SA 014 019 ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך׃ 009 1SA 014 020 ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד׃ 009 1SA 014 021 והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן׃ 009 1SA 014 022 וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה׃ 009 1SA 014 023 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און׃ 009 1SA 014 024 ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם׃ 009 1SA 014 025 וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה׃ 009 1SA 014 026 ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה׃ 009 1SA 014 027 ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו׃ 009 1SA 014 028 ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם׃ 009 1SA 014 029 ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃ 009 1SA 014 030 אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים׃ 009 1SA 014 031 ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃ 009 1SA 014 032 ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם׃ 009 1SA 014 033 ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה׃ 009 1SA 014 034 ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם׃ 009 1SA 014 035 ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ 009 1SA 014 036 ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים׃ 009 1SA 014 037 וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃ 009 1SA 014 038 ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃ 009 1SA 014 039 כי חי יהוה המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם׃ 009 1SA 014 040 ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה׃ 009 1SA 014 041 ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃ 009 1SA 014 042 ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃ 009 1SA 014 043 ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני אמות׃ 009 1SA 014 044 ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן׃ 009 1SA 014 045 ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת׃ 009 1SA 014 046 ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם׃ 009 1SA 014 047 ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע׃ 009 1SA 014 048 ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו׃ 009 1SA 014 049 ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי שוע ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל׃ 009 1SA 014 050 ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול׃ 009 1SA 014 051 וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל׃ 009 1SA 014 052 ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו׃ 009 1SA 015 001 ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה׃ 009 1SA 015 002 כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים׃ 009 1SA 015 003 עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור׃ 009 1SA 015 004 וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה׃ 009 1SA 015 005 ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל׃ 009 1SA 015 006 ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק׃ 009 1SA 015 007 ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים׃ 009 1SA 015 008 ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב׃ 009 1SA 015 009 ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו׃ 009 1SA 015 010 ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר׃ 009 1SA 015 011 נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה׃ 009 1SA 015 012 וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל׃ 009 1SA 015 013 ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה הקימתי את דבר יהוה׃ 009 1SA 015 014 ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע׃ 009 1SA 015 015 ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו׃ 009 1SA 015 016 ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו לו דבר׃ 009 1SA 015 017 ויאמר שמואל הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל׃ 009 1SA 015 018 וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם׃ 009 1SA 015 019 ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה׃ 009 1SA 015 020 ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי׃ 009 1SA 015 021 ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל׃ 009 1SA 015 022 ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃ 009 1SA 015 023 כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך׃ 009 1SA 015 024 ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם׃ 009 1SA 015 025 ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה׃ 009 1SA 015 026 ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל׃ 009 1SA 015 027 ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע׃ 009 1SA 015 028 ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך׃ 009 1SA 015 029 וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם׃ 009 1SA 015 030 ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך׃ 009 1SA 015 031 וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה׃ 009 1SA 015 032 ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות׃ 009 1SA 015 033 ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל׃ 009 1SA 015 034 וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול׃ 009 1SA 015 035 ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל׃ 009 1SA 016 001 ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך׃ 009 1SA 016 002 ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי׃ 009 1SA 016 003 וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך׃ 009 1SA 016 004 ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך׃ 009 1SA 016 005 ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח׃ 009 1SA 016 006 ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו׃ 009 1SA 016 007 ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃ 009 1SA 016 008 ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה׃ 009 1SA 016 009 ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה׃ 009 1SA 016 010 ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה׃ 009 1SA 016 011 ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה׃ 009 1SA 016 012 וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא׃ 009 1SA 016 013 ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה׃ 009 1SA 016 014 ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה׃ 009 1SA 016 015 ויאמרו עבדי שאול אליו הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך׃ 009 1SA 016 016 יאמר נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך׃ 009 1SA 016 017 ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי׃ 009 1SA 016 018 ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו׃ 009 1SA 016 019 וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן׃ 009 1SA 016 020 ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול׃ 009 1SA 016 021 ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים׃ 009 1SA 016 022 וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני׃ 009 1SA 016 023 והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה׃ 009 1SA 017 001 ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים׃ 009 1SA 017 002 ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים׃ 009 1SA 017 003 ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם׃ 009 1SA 017 004 ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת׃ 009 1SA 017 005 וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת׃ 009 1SA 017 006 ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו׃ 009 1SA 017 007 וחץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו׃ 009 1SA 017 008 ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי׃ 009 1SA 017 009 אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו׃ 009 1SA 017 010 ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד׃ 009 1SA 017 011 וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד׃ 009 1SA 017 012 ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים׃ 009 1SA 017 013 וילכו שלשת בני ישי הגדלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה׃ 009 1SA 017 014 ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול׃ 009 1SA 017 015 ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם׃ 009 1SA 017 016 ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום׃ 009 1SA 017 017 ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך׃ 009 1SA 017 018 ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח׃ 009 1SA 017 019 ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים׃ 009 1SA 017 020 וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה׃ 009 1SA 017 021 ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה׃ 009 1SA 017 022 ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום׃ 009 1SA 017 023 והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד׃ 009 1SA 017 024 וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד׃ 009 1SA 017 025 ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל׃ 009 1SA 017 026 ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים׃ 009 1SA 017 027 ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו׃ 009 1SA 017 028 וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת׃ 009 1SA 017 029 ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא׃ 009 1SA 017 030 ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון׃ 009 1SA 017 031 וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו׃ 009 1SA 017 032 ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה׃ 009 1SA 017 033 ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו׃ 009 1SA 017 034 ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר׃ 009 1SA 017 035 ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו׃ 009 1SA 017 036 גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים׃ 009 1SA 017 037 ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך׃ 009 1SA 017 038 וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון׃ 009 1SA 017 039 ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו׃ 009 1SA 017 040 ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי׃ 009 1SA 017 041 וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו׃ 009 1SA 017 042 ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה׃ 009 1SA 017 043 ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו׃ 009 1SA 017 044 ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה׃ 009 1SA 017 045 ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת׃ 009 1SA 017 046 היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל׃ 009 1SA 017 047 וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו׃ 009 1SA 017 048 והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי׃ 009 1SA 017 049 וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה׃ 009 1SA 017 050 ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דוד׃ 009 1SA 017 051 וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו׃ 009 1SA 017 052 ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון׃ 009 1SA 017 053 וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם׃ 009 1SA 017 054 ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו׃ 009 1SA 017 055 וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי׃ 009 1SA 017 056 ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם׃ 009 1SA 017 057 וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו׃ 009 1SA 017 058 ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי׃ 009 1SA 018 001 ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃ 009 1SA 018 002 ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃ 009 1SA 018 003 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃ 009 1SA 018 004 ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃ 009 1SA 018 005 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃ 009 1SA 018 006 ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃ 009 1SA 018 007 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃ 009 1SA 018 008 ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃ 009 1SA 018 009 ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃ 009 1SA 018 010 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃ 009 1SA 018 011 ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃ 009 1SA 018 012 וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃ 009 1SA 018 013 ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃ 009 1SA 018 014 ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃ 009 1SA 018 015 וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃ 009 1SA 018 016 וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃ 009 1SA 018 017 ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃ 009 1SA 018 018 ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃ 009 1SA 018 019 ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃ 009 1SA 018 020 ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃ 009 1SA 018 021 ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃ 009 1SA 018 022 ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ 009 1SA 018 023 וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃ 009 1SA 018 024 ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃ 009 1SA 018 025 ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃ 009 1SA 018 026 ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃ 009 1SA 018 027 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃ 009 1SA 018 028 וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃ 009 1SA 018 029 ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃ 009 1SA 018 030 ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃ 009 1SA 019 001 וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד׃ 009 1SA 019 002 ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת׃ 009 1SA 019 003 ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך׃ 009 1SA 019 004 וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃ 009 1SA 019 005 וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃ 009 1SA 019 006 וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת׃ 009 1SA 019 007 ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום׃ 009 1SA 019 008 ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו׃ 009 1SA 019 009 ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד׃ 009 1SA 019 010 ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא׃ 009 1SA 019 011 וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת׃ 009 1SA 019 012 ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט׃ 009 1SA 019 013 ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד׃ 009 1SA 019 014 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא׃ 009 1SA 019 015 וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו׃ 009 1SA 019 016 ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשתיו׃ 009 1SA 019 017 ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך׃ 009 1SA 019 018 ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית׃ 009 1SA 019 019 ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית ברמה׃ 009 1SA 019 020 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה׃ 009 1SA 019 021 ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה׃ 009 1SA 019 022 וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה׃ 009 1SA 019 023 וילך שם אל נוית ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית ברמה׃ 009 1SA 019 024 ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם׃ 009 1SA 020 001 ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃ 009 1SA 020 002 ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃ 009 1SA 020 003 וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃ 009 1SA 020 004 ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃ 009 1SA 020 005 ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃ 009 1SA 020 006 אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃ 009 1SA 020 007 אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃ 009 1SA 020 008 ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃ 009 1SA 020 009 ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃ 009 1SA 020 010 ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃ 009 1SA 020 011 ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃ 009 1SA 020 012 ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃ 009 1SA 020 013 כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃ 009 1SA 020 014 ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃ 009 1SA 020 015 ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃ 009 1SA 020 016 ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃ 009 1SA 020 017 ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃ 009 1SA 020 018 ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃ 009 1SA 020 019 ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃ 009 1SA 020 020 ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃ 009 1SA 020 021 והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃ 009 1SA 020 022 ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃ 009 1SA 020 023 והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃ 009 1SA 020 024 ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃ 009 1SA 020 025 וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃ 009 1SA 020 026 ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃ 009 1SA 020 027 ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃ 009 1SA 020 028 ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃ 009 1SA 020 029 ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃ 009 1SA 020 030 ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃ 009 1SA 020 031 כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃ 009 1SA 020 032 ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃ 009 1SA 020 033 ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃ 009 1SA 020 034 ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃ 009 1SA 020 035 ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃ 009 1SA 020 036 ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃ 009 1SA 020 037 ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃ 009 1SA 020 038 ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃ 009 1SA 020 039 והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃ 009 1SA 020 040 ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃ 009 1SA 020 041 הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃ 009 1SA 020 042 ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃ 009 1SA 021 001 ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃ 009 1SA 021 002 ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני׃ 009 1SA 021 003 ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם תנה בידי או הנמצא׃ 009 1SA 021 004 ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה׃ 009 1SA 021 005 ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי׃ 009 1SA 021 006 ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו׃ 009 1SA 021 007 ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול׃ 009 1SA 021 008 ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ׃ 009 1SA 021 009 ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי׃ 009 1SA 021 010 ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת׃ 009 1SA 021 011 ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו׃ 009 1SA 021 012 וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת׃ 009 1SA 021 013 וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו׃ 009 1SA 021 014 ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי׃ 009 1SA 021 015 חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי׃ 009 1SA 022 001 וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה׃ 009 1SA 022 002 ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש׃ 009 1SA 022 003 וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים׃ 009 1SA 022 004 וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה׃ 009 1SA 022 005 ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת׃ 009 1SA 022 006 וישמע שאול כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו׃ 009 1SA 022 007 ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות׃ 009 1SA 022 008 כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה׃ 009 1SA 022 009 ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב׃ 009 1SA 022 010 וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו׃ 009 1SA 022 011 וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים אשר בנב ויבאו כלם אל המלך׃ 009 1SA 022 012 ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני׃ 009 1SA 022 013 ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃ 009 1SA 022 014 ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך׃ 009 1SA 022 015 היום החלתי לשאול לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול׃ 009 1SA 022 016 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך׃ 009 1SA 022 017 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃ 009 1SA 022 018 ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד׃ 009 1SA 022 019 ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב׃ 009 1SA 022 020 וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד׃ 009 1SA 022 021 ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה׃ 009 1SA 022 022 ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך׃ 009 1SA 022 023 שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך כי משמרת אתה עמדי׃ 009 1SA 023 001 ויגדו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות׃ 009 1SA 023 002 וישאל דוד ביהוה לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר יהוה אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה׃ 009 1SA 023 003 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים׃ 009 1SA 023 004 ויוסף עוד דוד לשאל ביהוה ויענהו יהוה ויאמר קום רד קעילה כי אני נתן את פלשתים בידך׃ 009 1SA 023 005 וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים וינהג את מקניהם ויך בהם מכה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה׃ 009 1SA 023 006 ויהי בברח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה אפוד ירד בידו׃ 009 1SA 023 007 ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח׃ 009 1SA 023 008 וישמע שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנשיו׃ 009 1SA 023 009 וידע דוד כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד׃ 009 1SA 023 010 ויאמר דוד יהוה אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה לשחת לעיר בעבורי׃ 009 1SA 023 011 היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר יהוה ירד׃ 009 1SA 023 012 ויאמר דוד היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו׃ 009 1SA 023 013 ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה ויתהלכו באשר יתהלכו ולשאול הגד כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת׃ 009 1SA 023 014 וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו׃ 009 1SA 023 015 וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחרשה׃ 009 1SA 023 016 ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים׃ 009 1SA 023 017 ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן׃ 009 1SA 023 018 ויכרתו שניהם ברית לפני יהוה וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו׃ 009 1SA 023 019 ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה בגבעת החכילה אשר מימין הישימון׃ 009 1SA 023 020 ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת רד ולנו הסגירו ביד המלך׃ 009 1SA 023 021 ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה כי חמלתם עלי׃ 009 1SA 023 022 לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא׃ 009 1SA 023 023 וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה׃ 009 1SA 023 024 ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה אל ימין הישימון׃ 009 1SA 023 025 וילך שאול ואנשיו לבקש ויגדו לדוד וירד הסלע וישב במדבר מעון וישמע שאול וירדף אחרי דוד מדבר מעון׃ 009 1SA 023 026 וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם׃ 009 1SA 023 027 ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ׃ 009 1SA 023 028 וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות׃ 009 1SA 023 029 ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי׃ 009 1SA 024 001 ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי׃ 009 1SA 024 002 ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים׃ 009 1SA 024 003 ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים׃ 009 1SA 024 004 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט׃ 009 1SA 024 005 ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול׃ 009 1SA 024 006 ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא׃ 009 1SA 024 007 וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך׃ 009 1SA 024 008 ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו׃ 009 1SA 024 009 ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך׃ 009 1SA 024 010 הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני כי משיח יהוה הוא׃ 009 1SA 024 011 ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך ואתה צדה את נפשי לקחתה׃ 009 1SA 024 012 ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך׃ 009 1SA 024 013 כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך׃ 009 1SA 024 014 אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד׃ 009 1SA 024 015 והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך׃ 009 1SA 024 016 ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך׃ 009 1SA 024 017 ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה׃ 009 1SA 024 018 ואת הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני׃ 009 1SA 024 019 וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי׃ 009 1SA 024 020 ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל׃ 009 1SA 024 021 ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי׃ 009 1SA 024 022 וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה׃ 009 1SA 025 001 וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן׃ 009 1SA 025 002 ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃ 009 1SA 025 003 ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו׃ 009 1SA 025 004 וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו׃ 009 1SA 025 005 וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום׃ 009 1SA 025 006 ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום׃ 009 1SA 025 007 ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל׃ 009 1SA 025 008 שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃ 009 1SA 025 009 ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו׃ 009 1SA 025 010 ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו׃ 009 1SA 025 011 ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה׃ 009 1SA 025 012 ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה׃ 009 1SA 025 013 ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים׃ 009 1SA 025 014 ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם׃ 009 1SA 025 015 והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה׃ 009 1SA 025 016 חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן׃ 009 1SA 025 017 ועתה דעי וראי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו׃ 009 1SA 025 018 ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים׃ 009 1SA 025 019 ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה׃ 009 1SA 025 020 והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם׃ 009 1SA 025 021 ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה׃ 009 1SA 025 022 כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר׃ 009 1SA 025 023 ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ׃ 009 1SA 025 024 ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך׃ 009 1SA 025 025 אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת׃ 009 1SA 025 026 ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה׃ 009 1SA 025 027 ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃ 009 1SA 025 028 שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃ 009 1SA 025 029 ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃ 009 1SA 025 030 והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל׃ 009 1SA 025 031 ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃ 009 1SA 025 032 ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי׃ 009 1SA 025 033 וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי׃ 009 1SA 025 034 ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר׃ 009 1SA 025 035 ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך׃ 009 1SA 025 036 ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃ 009 1SA 025 037 ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃ 009 1SA 025 038 ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃ 009 1SA 025 039 וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה׃ 009 1SA 025 040 ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה׃ 009 1SA 025 041 ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני׃ 009 1SA 025 042 ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה׃ 009 1SA 025 043 ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים׃ 009 1SA 025 044 ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים׃ 009 1SA 026 001 ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן׃ 009 1SA 026 002 ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל לבקש את דוד במדבר זיף׃ 009 1SA 026 003 ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה׃ 009 1SA 026 004 וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון׃ 009 1SA 026 005 ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו׃ 009 1SA 026 006 ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך׃ 009 1SA 026 007 ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו׃ 009 1SA 026 008 ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו׃ 009 1SA 026 009 ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃ 009 1SA 026 010 ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃ 009 1SA 026 011 חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים ונלכה לנו׃ 009 1SA 026 012 ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם׃ 009 1SA 026 013 ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק רב המקום ביניהם׃ 009 1SA 026 014 ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך׃ 009 1SA 026 015 ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך׃ 009 1SA 026 016 לא טוב הדבר הזה אשר עשית חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים אשר מראשתו׃ 009 1SA 026 017 ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך׃ 009 1SA 026 018 ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה בידי רעה׃ 009 1SA 026 019 ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים׃ 009 1SA 026 020 ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים׃ 009 1SA 026 021 ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד׃ 009 1SA 026 022 ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה׃ 009 1SA 026 023 ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה׃ 009 1SA 026 024 והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה׃ 009 1SA 026 025 ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו׃ 009 1SA 027 001 ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו׃ 009 1SA 027 002 ויקם דוד ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת׃ 009 1SA 027 003 וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלית ואביגיל אשת נבל הכרמלית׃ 009 1SA 027 004 ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף עוד לבקשו׃ 009 1SA 027 005 ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך׃ 009 1SA 027 006 ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה׃ 009 1SA 027 007 ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים׃ 009 1SA 027 008 ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים׃ 009 1SA 027 009 והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש׃ 009 1SA 027 010 ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני׃ 009 1SA 027 011 ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים׃ 009 1SA 027 012 ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם׃ 009 1SA 028 001 ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך׃ 009 1SA 028 002 ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים׃ 009 1SA 028 003 ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ׃ 009 1SA 028 004 ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע׃ 009 1SA 028 005 וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד׃ 009 1SA 028 006 וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃ 009 1SA 028 007 ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור׃ 009 1SA 028 008 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך׃ 009 1SA 028 009 ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני׃ 009 1SA 028 010 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה׃ 009 1SA 028 011 ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי׃ 009 1SA 028 012 ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול׃ 009 1SA 028 013 ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ׃ 009 1SA 028 014 ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו׃ 009 1SA 028 015 ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאם גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה׃ 009 1SA 028 016 ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃ 009 1SA 028 017 ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד׃ 009 1SA 028 018 כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה׃ 009 1SA 028 019 ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים׃ 009 1SA 028 020 וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה׃ 009 1SA 028 021 ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי׃ 009 1SA 028 022 ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך׃ 009 1SA 028 023 וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה׃ 009 1SA 028 024 ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות׃ 009 1SA 028 025 ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא׃ 009 1SA 029 001 ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל׃ 009 1SA 029 002 וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם אכיש׃ 009 1SA 029 003 ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה׃ 009 1SA 029 004 ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם׃ 009 1SA 029 005 הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו׃ 009 1SA 029 006 ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה׃ 009 1SA 029 007 ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים׃ 009 1SA 029 008 ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך׃ 009 1SA 029 009 ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה׃ 009 1SA 029 010 ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו׃ 009 1SA 029 011 וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל׃ 009 1SA 030 001 ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג ויכו את צקלג וישרפו אתה באש׃ 009 1SA 030 002 וישבו את הנשים אשר בה מקטן ועד גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם׃ 009 1SA 030 003 ויבא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו׃ 009 1SA 030 004 וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו עד אשר אין בהם כח לבכות׃ 009 1SA 030 005 ושתי נשי דוד נשבו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃ 009 1SA 030 006 ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו׃ 009 1SA 030 007 ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפד ויגש אביתר את האפד אל דוד׃ 009 1SA 030 008 וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל׃ 009 1SA 030 009 וילך דוד הוא ושש מאות איש אשר אתו ויבאו עד נחל הבשור והנותרים עמדו׃ 009 1SA 030 010 וירדף דוד הוא וארבע מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור׃ 009 1SA 030 011 וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים׃ 009 1SA 030 012 ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃ 009 1SA 030 013 ויאמר לו דוד למי אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה׃ 009 1SA 030 014 אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ועל נגב כלב ואת צקלג שרפנו באש׃ 009 1SA 030 015 ויאמר אליו דוד התורדני אל הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם תמיתני ואם תסגרני ביד אדני ואורדך אל הגדוד הזה׃ 009 1SA 030 016 וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה׃ 009 1SA 030 017 ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו׃ 009 1SA 030 018 ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק ואת שתי נשיו הציל דוד׃ 009 1SA 030 019 ולא נעדר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם הכל השיב דוד׃ 009 1SA 030 020 ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד׃ 009 1SA 030 021 ויבא דוד אל מאתים האנשים אשר פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום׃ 009 1SA 030 022 ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו׃ 009 1SA 030 023 ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו׃ 009 1SA 030 024 ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו׃ 009 1SA 030 025 ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה׃ 009 1SA 030 026 ויבא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה׃ 009 1SA 030 027 לאשר בבית אל ולאשר ברמות נגב ולאשר ביתר׃ 009 1SA 030 028 ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע׃ 009 1SA 030 029 ולאשר ברכל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקיני׃ 009 1SA 030 030 ולאשר בחרמה ולאשר בבור עשן ולאשר בעתך׃ 009 1SA 030 031 ולאשר בחברון ולכל המקמות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו׃ 009 1SA 031 001 ופלשתים נלחמים בישראל וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע׃ 009 1SA 031 002 וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע בני שאול׃ 009 1SA 031 003 ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים׃ 009 1SA 031 004 ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה׃ 009 1SA 031 005 וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו׃ 009 1SA 031 006 וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יחדו׃ 009 1SA 031 007 ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהן׃ 009 1SA 031 008 ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלשת בניו נפלים בהר הגלבע׃ 009 1SA 031 009 ויכרתו את ראשו ויפשיטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם ואת העם׃ 009 1SA 031 010 וישמו את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן׃ 009 1SA 031 011 וישמעו אליו ישבי יביש גלעד את אשר עשו פלשתים לשאול׃ 009 1SA 031 012 ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם׃ 009 1SA 031 013 ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים׃ # # BOOK 010 2SA 2 Samuel שמואל ב 010 2SA 001 001 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃ 010 2SA 001 002 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃ 010 2SA 001 003 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃ 010 2SA 001 004 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃ 010 2SA 001 005 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃ 010 2SA 001 006 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃ 010 2SA 001 007 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃ 010 2SA 001 008 ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃ 010 2SA 001 009 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃ 010 2SA 001 010 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃ 010 2SA 001 011 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃ 010 2SA 001 012 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃ 010 2SA 001 013 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃ 010 2SA 001 014 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃ 010 2SA 001 015 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃ 010 2SA 001 016 ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃ 010 2SA 001 017 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃ 010 2SA 001 018 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃ 010 2SA 001 019 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃ 010 2SA 001 020 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃ 010 2SA 001 021 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃ 010 2SA 001 022 מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃ 010 2SA 001 023 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃ 010 2SA 001 024 בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃ 010 2SA 001 025 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃ 010 2SA 001 026 צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃ 010 2SA 001 027 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ 010 2SA 002 001 ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃ 010 2SA 002 002 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃ 010 2SA 002 003 ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון׃ 010 2SA 002 004 ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול׃ 010 2SA 002 005 וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו׃ 010 2SA 002 006 ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה׃ 010 2SA 002 007 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך עליהם׃ 010 2SA 002 008 ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים׃ 010 2SA 002 009 וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה׃ 010 2SA 002 010 בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃ 010 2SA 002 011 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה חדשים׃ 010 2SA 002 012 ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה׃ 010 2SA 002 013 ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה׃ 010 2SA 002 014 ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃ 010 2SA 002 015 ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד׃ 010 2SA 002 016 ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון׃ 010 2SA 002 017 ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃ 010 2SA 002 018 ויהיו שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה׃ 010 2SA 002 019 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר׃ 010 2SA 002 020 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי׃ 010 2SA 002 021 ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו׃ 010 2SA 002 022 ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך׃ 010 2SA 002 023 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו׃ 010 2SA 002 024 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון׃ 010 2SA 002 025 ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת׃ 010 2SA 002 026 ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃ 010 2SA 002 027 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו׃ 010 2SA 002 028 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם׃ 010 2SA 002 029 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים׃ 010 2SA 002 030 ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל׃ 010 2SA 002 031 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו׃ 010 2SA 002 032 וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון׃ 010 2SA 003 001 ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים׃ 010 2SA 003 002 וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃ 010 2SA 003 003 ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור׃ 010 2SA 003 004 והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל׃ 010 2SA 003 005 והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃ 010 2SA 003 006 ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול׃ 010 2SA 003 007 ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי׃ 010 2SA 003 008 ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום׃ 010 2SA 003 009 כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד כי כן אעשה לו׃ 010 2SA 003 010 להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה מדן ועד באר שבע׃ 010 2SA 003 011 ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו׃ 010 2SA 003 012 וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל׃ 010 2SA 003 013 ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני׃ 010 2SA 003 014 וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃ 010 2SA 003 015 וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן לוש׃ 010 2SA 003 016 וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃ 010 2SA 003 017 ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם׃ 010 2SA 003 018 ועתה עשו כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם׃ 010 2SA 003 019 וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן׃ 010 2SA 003 020 ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה׃ 010 2SA 003 021 ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום׃ 010 2SA 003 022 והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום׃ 010 2SA 003 023 ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום׃ 010 2SA 003 024 ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך׃ 010 2SA 003 025 ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשר אתה עשה׃ 010 2SA 003 026 ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃ 010 2SA 003 027 וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו׃ 010 2SA 003 028 וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם מדמי אבנר בן נר׃ 010 2SA 003 029 יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם׃ 010 2SA 003 030 ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃ 010 2SA 003 031 ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃ 010 2SA 003 032 ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם׃ 010 2SA 003 033 ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃ 010 2SA 003 034 ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו׃ 010 2SA 003 035 ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה׃ 010 2SA 003 036 וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב׃ 010 2SA 003 037 וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר׃ 010 2SA 003 038 ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל׃ 010 2SA 003 039 ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו׃ 010 2SA 004 001 וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו׃ 010 2SA 004 002 ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן׃ 010 2SA 004 003 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה׃ 010 2SA 004 004 וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת׃ 010 2SA 004 005 וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים׃ 010 2SA 004 006 והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו׃ 010 2SA 004 007 ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה׃ 010 2SA 004 008 ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו׃ 010 2SA 004 009 ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃ 010 2SA 004 010 כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי לו בשרה׃ 010 2SA 004 011 אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ׃ 010 2SA 004 012 ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון׃ 010 2SA 005 001 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו׃ 010 2SA 005 002 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל׃ 010 2SA 005 003 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל׃ 010 2SA 005 004 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך׃ 010 2SA 005 005 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה׃ 010 2SA 005 006 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה׃ 010 2SA 005 007 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד׃ 010 2SA 005 008 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית׃ 010 2SA 005 009 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה׃ 010 2SA 005 010 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו׃ 010 2SA 005 011 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד׃ 010 2SA 005 012 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל׃ 010 2SA 005 013 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות׃ 010 2SA 005 014 ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה׃ 010 2SA 005 015 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע׃ 010 2SA 005 016 ואלישמע ואלידע ואליפלט׃ 010 2SA 005 017 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה׃ 010 2SA 005 018 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים׃ 010 2SA 005 019 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך׃ 010 2SA 005 020 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים׃ 010 2SA 005 021 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו׃ 010 2SA 005 022 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים׃ 010 2SA 005 023 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים׃ 010 2SA 005 024 ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים׃ 010 2SA 005 025 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר׃ 010 2SA 006 001 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃ 010 2SA 006 002 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃ 010 2SA 006 003 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃ 010 2SA 006 004 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃ 010 2SA 006 005 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃ 010 2SA 006 006 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃ 010 2SA 006 007 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃ 010 2SA 006 008 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃ 010 2SA 006 009 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃ 010 2SA 006 010 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃ 010 2SA 006 011 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃ 010 2SA 006 012 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃ 010 2SA 006 013 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃ 010 2SA 006 014 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃ 010 2SA 006 015 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃ 010 2SA 006 016 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃ 010 2SA 006 017 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃ 010 2SA 006 018 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃ 010 2SA 006 019 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃ 010 2SA 006 020 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃ 010 2SA 006 021 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃ 010 2SA 006 022 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃ 010 2SA 006 023 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃ 010 2SA 007 001 ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃ 010 2SA 007 002 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃ 010 2SA 007 003 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃ 010 2SA 007 004 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃ 010 2SA 007 005 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃ 010 2SA 007 006 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃ 010 2SA 007 007 בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃ 010 2SA 007 008 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃ 010 2SA 007 009 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃ 010 2SA 007 010 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה׃ 010 2SA 007 011 ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה׃ 010 2SA 007 012 כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃ 010 2SA 007 013 הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃ 010 2SA 007 014 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃ 010 2SA 007 015 וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃ 010 2SA 007 016 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃ 010 2SA 007 017 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃ 010 2SA 007 018 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃ 010 2SA 007 019 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃ 010 2SA 007 020 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה׃ 010 2SA 007 021 בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך׃ 010 2SA 007 022 על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃ 010 2SA 007 023 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃ 010 2SA 007 024 ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃ 010 2SA 007 025 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת׃ 010 2SA 007 026 ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃ 010 2SA 007 027 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת׃ 010 2SA 007 028 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת׃ 010 2SA 007 029 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם׃ 010 2SA 008 001 ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים׃ 010 2SA 008 002 ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה׃ 010 2SA 008 003 ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר׃ 010 2SA 008 004 וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב׃ 010 2SA 008 005 ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש׃ 010 2SA 008 006 וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את דוד בכל אשר הלך׃ 010 2SA 008 007 ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם׃ 010 2SA 008 008 ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשת הרבה מאד׃ 010 2SA 008 009 וישמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר׃ 010 2SA 008 010 וישלח תעי את יורם בנו אל המלך דוד לשאל לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשת׃ 010 2SA 008 011 גם אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם הכסף והזהב אשר הקדיש מכל הגוים אשר כבש׃ 010 2SA 008 012 מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה׃ 010 2SA 008 013 ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף׃ 010 2SA 008 014 וישם באדום נצבים בכל אדום שם נצבים ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את דוד בכל אשר הלך׃ 010 2SA 008 015 וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו׃ 010 2SA 008 016 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר׃ 010 2SA 008 017 וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים ושריה סופר׃ 010 2SA 008 018 ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו׃ 010 2SA 009 001 ויאמר דוד הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן׃ 010 2SA 009 002 ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃ 010 2SA 009 003 ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃ 010 2SA 009 004 ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר׃ 010 2SA 009 005 וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר׃ 010 2SA 009 006 ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך׃ 010 2SA 009 007 ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני תמיד׃ 010 2SA 009 008 וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני׃ 010 2SA 009 009 ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך׃ 010 2SA 009 010 ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים׃ 010 2SA 009 011 ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך׃ 010 2SA 009 012 ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת׃ 010 2SA 009 013 ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו׃ 010 2SA 010 001 ויהי אחרי כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו׃ 010 2SA 010 002 ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון׃ 010 2SA 010 003 ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך׃ 010 2SA 010 004 ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם׃ 010 2SA 010 005 ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זקנכם ושבתם׃ 010 2SA 010 006 ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני עמון וישכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים עשר אלף איש׃ 010 2SA 010 007 וישמע דוד וישלח את יואב ואת כל הצבא הגברים׃ 010 2SA 010 008 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה׃ 010 2SA 010 009 וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל ויערך לקראת ארם׃ 010 2SA 010 010 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון׃ 010 2SA 010 011 ויאמר אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך׃ 010 2SA 010 012 חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו׃ 010 2SA 010 013 ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו׃ 010 2SA 010 014 ובני עמון ראו כי נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם׃ 010 2SA 010 015 וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד׃ 010 2SA 010 016 וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם׃ 010 2SA 010 017 ויגד לדוד ויאסף את כל ישראל ויעבר את הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו׃ 010 2SA 010 018 וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר צבאו הכה וימת שם׃ 010 2SA 010 019 ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון׃ 010 2SA 011 001 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם׃ 010 2SA 011 002 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃ 010 2SA 011 003 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃ 010 2SA 011 004 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה׃ 010 2SA 011 005 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃ 010 2SA 011 006 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃ 010 2SA 011 007 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃ 010 2SA 011 008 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃ 010 2SA 011 009 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃ 010 2SA 011 010 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃ 010 2SA 011 011 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃ 010 2SA 011 012 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃ 010 2SA 011 013 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃ 010 2SA 011 014 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃ 010 2SA 011 015 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃ 010 2SA 011 016 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃ 010 2SA 011 017 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃ 010 2SA 011 018 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃ 010 2SA 011 019 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך׃ 010 2SA 011 020 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה׃ 010 2SA 011 021 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃ 010 2SA 011 022 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב׃ 010 2SA 011 023 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃ 010 2SA 011 024 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃ 010 2SA 011 025 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃ 010 2SA 011 026 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃ 010 2SA 011 027 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה׃ 010 2SA 012 001 וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃ 010 2SA 012 002 לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃ 010 2SA 012 003 ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת׃ 010 2SA 012 004 ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃ 010 2SA 012 005 ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת׃ 010 2SA 012 006 ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל׃ 010 2SA 012 007 ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול׃ 010 2SA 012 008 ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה׃ 010 2SA 012 009 מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃ 010 2SA 012 010 ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה׃ 010 2SA 012 011 כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃ 010 2SA 012 012 כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש׃ 010 2SA 012 013 ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות׃ 010 2SA 012 014 אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃ 010 2SA 012 015 וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש׃ 010 2SA 012 016 ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה׃ 010 2SA 012 017 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם׃ 010 2SA 012 018 ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה׃ 010 2SA 012 019 וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃ 010 2SA 012 020 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל׃ 010 2SA 012 021 ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם׃ 010 2SA 012 022 ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃ 010 2SA 012 023 ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי׃ 010 2SA 012 024 וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה ויהוה אהבו׃ 010 2SA 012 025 וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה׃ 010 2SA 012 026 וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה׃ 010 2SA 012 027 וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים׃ 010 2SA 012 028 ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה׃ 010 2SA 012 029 ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה׃ 010 2SA 012 030 ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃ 010 2SA 012 031 ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם׃ 010 2SA 013 001 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד׃ 010 2SA 013 002 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה׃ 010 2SA 013 003 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד׃ 010 2SA 013 004 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב׃ 010 2SA 013 005 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה׃ 010 2SA 013 006 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה׃ 010 2SA 013 007 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה׃ 010 2SA 013 008 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות׃ 010 2SA 013 009 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו׃ 010 2SA 013 010 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה׃ 010 2SA 013 011 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי׃ 010 2SA 013 012 ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת׃ 010 2SA 013 013 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך׃ 010 2SA 013 014 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה׃ 010 2SA 013 015 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי׃ 010 2SA 013 016 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה׃ 010 2SA 013 017 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה׃ 010 2SA 013 018 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה׃ 010 2SA 013 019 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה׃ 010 2SA 013 020 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה׃ 010 2SA 013 021 והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד׃ 010 2SA 013 022 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו׃ 010 2SA 013 023 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך׃ 010 2SA 013 024 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך׃ 010 2SA 013 025 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו׃ 010 2SA 013 026 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך׃ 010 2SA 013 027 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך׃ 010 2SA 013 028 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל׃ 010 2SA 013 029 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו׃ 010 2SA 013 030 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד׃ 010 2SA 013 031 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים׃ 010 2SA 013 032 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שימה מיום ענתו את תמר אחתו׃ 010 2SA 013 033 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת׃ 010 2SA 013 034 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר׃ 010 2SA 013 035 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה׃ 010 2SA 013 036 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד׃ 010 2SA 013 037 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים׃ 010 2SA 013 038 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים׃ 010 2SA 013 039 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת׃ 010 2SA 014 001 וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום׃ 010 2SA 014 002 וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת׃ 010 2SA 014 003 ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃ 010 2SA 014 004 ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃ 010 2SA 014 005 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃ 010 2SA 014 006 ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃ 010 2SA 014 007 והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃ 010 2SA 014 008 ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃ 010 2SA 014 009 ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃ 010 2SA 014 010 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃ 010 2SA 014 011 ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃ 010 2SA 014 012 ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃ 010 2SA 014 013 ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו׃ 010 2SA 014 014 כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃ 010 2SA 014 015 ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃ 010 2SA 014 016 כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃ 010 2SA 014 017 ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך׃ 010 2SA 014 018 ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך׃ 010 2SA 014 019 ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה׃ 010 2SA 014 020 לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ׃ 010 2SA 014 021 ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום׃ 010 2SA 014 022 ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו׃ 010 2SA 014 023 ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם׃ 010 2SA 014 024 ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה׃ 010 2SA 014 025 וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום׃ 010 2SA 014 026 ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך׃ 010 2SA 014 027 ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה׃ 010 2SA 014 028 וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה׃ 010 2SA 014 029 וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא׃ 010 2SA 014 030 ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה באש׃ 010 2SA 014 031 ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשר לי באש׃ 010 2SA 014 032 ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני׃ 010 2SA 014 033 ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום׃ 010 2SA 015 001 ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃ 010 2SA 015 002 והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך׃ 010 2SA 015 003 ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃ 010 2SA 015 004 ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו׃ 010 2SA 015 005 והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו׃ 010 2SA 015 006 ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל׃ 010 2SA 015 007 ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון׃ 010 2SA 015 008 כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה׃ 010 2SA 015 009 ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃ 010 2SA 015 010 וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃ 010 2SA 015 011 ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר׃ 010 2SA 015 012 וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום׃ 010 2SA 015 013 ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב איש ישראל אחרי אבשלום׃ 010 2SA 015 014 ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב׃ 010 2SA 015 015 ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃ 010 2SA 015 016 ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃ 010 2SA 015 017 ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃ 010 2SA 015 018 וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך׃ 010 2SA 015 019 ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך׃ 010 2SA 015 020 תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת׃ 010 2SA 015 021 ויען אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך׃ 010 2SA 015 022 ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו׃ 010 2SA 015 023 וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר׃ 010 2SA 015 024 והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר׃ 010 2SA 015 025 ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר אם אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת נוהו׃ 010 2SA 015 026 ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו׃ 010 2SA 015 027 ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם אתכם׃ 010 2SA 015 028 ראו אנכי מתמהמה בעברות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי׃ 010 2SA 015 029 וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלם וישבו שם׃ 010 2SA 015 030 ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃ 010 2SA 015 031 ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה׃ 010 2SA 015 032 ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו׃ 010 2SA 015 033 ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא׃ 010 2SA 015 034 ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל׃ 010 2SA 015 035 והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים׃ 010 2SA 015 036 הנה שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו׃ 010 2SA 015 037 ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם׃ 010 2SA 016 001 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃ 010 2SA 016 002 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃ 010 2SA 016 003 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃ 010 2SA 016 004 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃ 010 2SA 016 005 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃ 010 2SA 016 006 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו׃ 010 2SA 016 007 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃ 010 2SA 016 008 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃ 010 2SA 016 009 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃ 010 2SA 016 010 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃ 010 2SA 016 011 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃ 010 2SA 016 012 אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃ 010 2SA 016 013 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃ 010 2SA 016 014 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם׃ 010 2SA 016 015 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃ 010 2SA 016 016 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך׃ 010 2SA 016 017 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך׃ 010 2SA 016 018 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב׃ 010 2SA 016 019 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃ 010 2SA 016 020 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃ 010 2SA 016 021 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃ 010 2SA 016 022 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃ 010 2SA 016 023 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃ 010 2SA 017 001 ויאמר אחיתפל אל אבשלם אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה׃ 010 2SA 017 002 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו׃ 010 2SA 017 003 ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום׃ 010 2SA 017 004 ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל׃ 010 2SA 017 005 ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא׃ 010 2SA 017 006 ויבא חושי אל אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את דברו אם אין אתה דבר׃ 010 2SA 017 007 ויאמר חושי אל אבשלום לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת׃ 010 2SA 017 008 ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם׃ 010 2SA 017 009 הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם׃ 010 2SA 017 010 והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו׃ 010 2SA 017 011 כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים לרב ופניך הלכים בקרב׃ 010 2SA 017 012 ובאנו אליו באחת המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד׃ 010 2SA 017 013 ואם אל עיר יאסף והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור׃ 010 2SA 017 014 ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה׃ 010 2SA 017 015 ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני׃ 010 2SA 017 016 ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור פן יבלע למלך ולכל העם אשר אתו׃ 010 2SA 017 017 ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה׃ 010 2SA 017 018 וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שם׃ 010 2SA 017 019 ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר׃ 010 2SA 017 020 ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם׃ 010 2SA 017 021 ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים כי ככה יעץ עליכם אחיתפל׃ 010 2SA 017 022 ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן׃ 010 2SA 017 023 ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו׃ 010 2SA 017 024 ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את הירדן הוא וכל איש ישראל עמו׃ 010 2SA 017 025 ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב׃ 010 2SA 017 026 ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד׃ 010 2SA 017 027 ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים׃ 010 2SA 017 028 משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי׃ 010 2SA 017 029 ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר׃ 010 2SA 018 001 ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות׃ 010 2SA 018 002 וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם׃ 010 2SA 018 003 ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר׃ 010 2SA 018 004 ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים׃ 010 2SA 018 005 ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום׃ 010 2SA 018 006 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים׃ 010 2SA 018 007 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף׃ 010 2SA 018 008 ותהי שם המלחמה נפצות על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא׃ 010 2SA 018 009 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר׃ 010 2SA 018 010 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה׃ 010 2SA 018 011 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת׃ 010 2SA 018 012 ויאמר האיש אל יואב ולא אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום׃ 010 2SA 018 013 או עשיתי בנפשו שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד׃ 010 2SA 018 014 ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה׃ 010 2SA 018 015 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו׃ 010 2SA 018 016 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם׃ 010 2SA 018 017 ויקחו את אבשלום וישליכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל נסו איש לאהלו׃ 010 2SA 018 018 ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה׃ 010 2SA 018 019 ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו׃ 010 2SA 018 020 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על בן המלך מת׃ 010 2SA 018 021 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ׃ 010 2SA 018 022 ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת׃ 010 2SA 018 023 ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי׃ 010 2SA 018 024 ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו׃ 010 2SA 018 025 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב׃ 010 2SA 018 026 וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר׃ 010 2SA 018 027 ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא׃ 010 2SA 018 028 ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך׃ 010 2SA 018 029 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה׃ 010 2SA 018 030 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד׃ 010 2SA 018 031 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך׃ 010 2SA 018 032 ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה׃ 010 2SA 018 033 וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני׃ 010 2SA 019 001 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלם׃ 010 2SA 019 002 ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו׃ 010 2SA 019 003 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה׃ 010 2SA 019 004 והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני׃ 010 2SA 019 005 ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך׃ 010 2SA 019 006 לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך׃ 010 2SA 019 007 ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה׃ 010 2SA 019 008 ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו׃ 010 2SA 019 009 ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום׃ 010 2SA 019 010 ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את המלך׃ 010 2SA 019 011 והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו׃ 010 2SA 019 012 אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך׃ 010 2SA 019 013 ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב׃ 010 2SA 019 014 ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך׃ 010 2SA 019 015 וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן׃ 010 2SA 019 016 וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד׃ 010 2SA 019 017 ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך׃ 010 2SA 019 018 ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן׃ 010 2SA 019 019 ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם לשום המלך אל לבו׃ 010 2SA 019 020 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך׃ 010 2SA 019 021 ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח יהוה׃ 010 2SA 019 022 ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל׃ 010 2SA 019 023 ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך׃ 010 2SA 019 024 ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום׃ 010 2SA 019 025 ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת׃ 010 2SA 019 026 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח עבדך׃ 010 2SA 019 027 וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך׃ 010 2SA 019 028 כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך׃ 010 2SA 019 029 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה׃ 010 2SA 019 030 ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדני המלך בשלום אל ביתו׃ 010 2SA 019 031 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן׃ 010 2SA 019 032 וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד׃ 010 2SA 019 033 ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם׃ 010 2SA 019 034 ויאמר ברזלי אל המלך כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם׃ 010 2SA 019 035 בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך׃ 010 2SA 019 036 כמעט יעבר עבדך את הירדן את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת׃ 010 2SA 019 037 ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך׃ 010 2SA 019 038 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך׃ 010 2SA 019 039 ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו׃ 010 2SA 019 040 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעבירו את המלך וגם חצי עם ישראל׃ 010 2SA 019 041 והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו׃ 010 2SA 019 042 ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו׃ 010 2SA 019 043 ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל׃ 010 2SA 020 001 ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל׃ 010 2SA 020 002 ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם׃ 010 2SA 020 003 ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות׃ 010 2SA 020 004 ויאמר המלך אל עמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד׃ 010 2SA 020 005 וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשר יעדו׃ 010 2SA 020 006 ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו׃ 010 2SA 020 007 ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן בכרי׃ 010 2SA 020 008 הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל׃ 010 2SA 020 009 ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא לנשק לו׃ 010 2SA 020 010 ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי׃ 010 2SA 020 011 ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד אחרי יואב׃ 010 2SA 020 012 ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד׃ 010 2SA 020 013 כאשר הגה מן המסלה עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי׃ 010 2SA 020 014 ויעבר בכל שבטי ישראל אבלה ובית מעכה וכל הברים ויקלהו ויבאו אף אחריו׃ 010 2SA 020 015 ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה׃ 010 2SA 020 016 ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך׃ 010 2SA 020 017 ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי׃ 010 2SA 020 018 ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאל ישאלו באבל וכן התמו׃ 010 2SA 020 019 אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יהוה׃ 010 2SA 020 020 ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית׃ 010 2SA 020 021 לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה׃ 010 2SA 020 022 ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשופר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך׃ 010 2SA 020 023 ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי ועל הפלתי׃ 010 2SA 020 024 ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר׃ 010 2SA 020 025 ושיא ספר וצדוק ואביתר כהנים׃ 010 2SA 020 026 וגם עירא היארי היה כהן לדוד׃ 010 2SA 021 001 ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים׃ 010 2SA 021 002 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה׃ 010 2SA 021 003 ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה׃ 010 2SA 021 004 ויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם׃ 010 2SA 021 005 ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל׃ 010 2SA 021 006 ינתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן׃ 010 2SA 021 007 ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שאול׃ 010 2SA 021 008 ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי׃ 010 2SA 021 009 ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים יחד והם המתו בימי קציר בראשנים תחלת קציר שערים׃ 010 2SA 021 010 ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה׃ 010 2SA 021 011 ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול׃ 010 2SA 021 012 וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע׃ 010 2SA 021 013 ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים׃ 010 2SA 021 014 ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן׃ 010 2SA 021 015 ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים ויעף דוד׃ 010 2SA 021 016 וישבו בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד׃ 010 2SA 021 017 ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל׃ 010 2SA 021 018 ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה׃ 010 2SA 021 019 ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃ 010 2SA 021 020 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין ואצבעת ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה׃ 010 2SA 021 021 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי אחי דוד׃ 010 2SA 021 022 את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו׃ 010 2SA 022 001 וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ 010 2SA 022 002 ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ 010 2SA 022 003 אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ 010 2SA 022 004 מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ 010 2SA 022 005 כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ 010 2SA 022 006 חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol h7585) 010 2SA 022 007 בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ 010 2SA 022 008 ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ 010 2SA 022 009 עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ 010 2SA 022 010 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ 010 2SA 022 011 וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ 010 2SA 022 012 וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ 010 2SA 022 013 מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ 010 2SA 022 014 ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ 010 2SA 022 015 וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ 010 2SA 022 016 ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ 010 2SA 022 017 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ 010 2SA 022 018 יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ 010 2SA 022 019 יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ 010 2SA 022 020 ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ 010 2SA 022 021 יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ 010 2SA 022 022 כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ 010 2SA 022 023 כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ 010 2SA 022 024 ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ 010 2SA 022 025 וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ 010 2SA 022 026 עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ 010 2SA 022 027 עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ 010 2SA 022 028 ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ 010 2SA 022 029 כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ 010 2SA 022 030 כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ 010 2SA 022 031 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ 010 2SA 022 032 כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ 010 2SA 022 033 האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ 010 2SA 022 034 משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ 010 2SA 022 035 מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ 010 2SA 022 036 ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ 010 2SA 022 037 תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ 010 2SA 022 038 ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ 010 2SA 022 039 ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ 010 2SA 022 040 ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ 010 2SA 022 041 ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ 010 2SA 022 042 ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ 010 2SA 022 043 ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ 010 2SA 022 044 ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ 010 2SA 022 045 בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ 010 2SA 022 046 בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ 010 2SA 022 047 חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ 010 2SA 022 048 האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ 010 2SA 022 049 ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ 010 2SA 022 050 על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ 010 2SA 022 051 מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ 010 2SA 023 001 ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל׃ 010 2SA 023 002 רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני׃ 010 2SA 023 003 אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים׃ 010 2SA 023 004 וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ׃ 010 2SA 023 005 כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח׃ 010 2SA 023 006 ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו׃ 010 2SA 023 007 ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת׃ 010 2SA 023 008 אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו על שמנה מאות חלל בפעם אחד׃ 010 2SA 023 009 ואחרו אלעזר בן דדי בן אחחי בשלשה גברים עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל׃ 010 2SA 023 010 הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט׃ 010 2SA 023 011 ואחריו שמא בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים׃ 010 2SA 023 012 ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה׃ 010 2SA 023 013 וירדו שלשים מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים׃ 010 2SA 023 014 ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם׃ 010 2SA 023 015 ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער׃ 010 2SA 023 016 ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה׃ 010 2SA 023 017 ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים׃ 010 2SA 023 018 ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה׃ 010 2SA 023 019 מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא׃ 010 2SA 023 020 ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה בתוך הבאר ביום השלג׃ 010 2SA 023 021 והוא הכה את איש מצרי אשר מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו׃ 010 2SA 023 022 אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים׃ 010 2SA 023 023 מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד אל משמעתו׃ 010 2SA 023 024 עשה אל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו בית לחם׃ 010 2SA 023 025 שמה החרדי אליקא החרדי׃ 010 2SA 023 026 חלץ הפלטי עירא בן עקש התקועי׃ 010 2SA 023 027 אביעזר הענתתי מבני החשתי׃ 010 2SA 023 028 צלמון האחחי מהרי הנטפתי׃ 010 2SA 023 029 חלב בן בענה הנטפתי אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן׃ 010 2SA 023 030 בניהו פרעתני הדי מנחלי געש׃ 010 2SA 023 031 אבי עלבון הערבתי עזמות הברחמי׃ 010 2SA 023 032 אליחבא השעלבני בני ישן יהונתן׃ 010 2SA 023 033 שמה ההררי אחיאם בן שרר האררי׃ 010 2SA 023 034 אליפלט בן אחסבי בן המעכתי אליעם בן אחיתפל הגלני׃ 010 2SA 023 035 חצרו הכרמלי פערי הארבי׃ 010 2SA 023 036 יגאל בן נתן מצבה בני הגדי׃ 010 2SA 023 037 צלק העמני נחרי הבארתי נשאי כלי יואב בן צריה׃ 010 2SA 023 038 עירא היתרי גרב היתרי׃ 010 2SA 023 039 אוריה החתי כל שלשים ושבעה׃ 010 2SA 024 001 ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה׃ 010 2SA 024 002 ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם׃ 010 2SA 024 003 ויאמר יואב אל המלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃ 010 2SA 024 004 ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל׃ 010 2SA 024 005 ויעברו את הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד ואל יעזר׃ 010 2SA 024 006 ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון׃ 010 2SA 024 007 ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבע׃ 010 2SA 024 008 וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם׃ 010 2SA 024 009 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש מאות אלף איש׃ 010 2SA 024 010 ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד׃ 010 2SA 024 011 ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר׃ 010 2SA 024 012 הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך׃ 010 2SA 024 013 ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר׃ 010 2SA 024 014 ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה׃ 010 2SA 024 015 ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש׃ 010 2SA 024 016 וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה היבסי׃ 010 2SA 024 017 ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃ 010 2SA 024 018 ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי׃ 010 2SA 024 019 ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה יהוה׃ 010 2SA 024 020 וישקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה׃ 010 2SA 024 021 ויאמר ארונה מדוע בא אדני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃ 010 2SA 024 022 ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃ 010 2SA 024 023 הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל המלך יהוה אלהיך ירצך׃ 010 2SA 024 024 ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים׃ 010 2SA 024 025 ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃ # # BOOK 011 1KI 1 Kings מלכים א 011 1KI 001 001 והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃ 011 1KI 001 002 ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃ 011 1KI 001 003 ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃ 011 1KI 001 004 והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃ 011 1KI 001 005 ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃ 011 1KI 001 006 ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃ 011 1KI 001 007 ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃ 011 1KI 001 008 וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו׃ 011 1KI 001 009 ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך׃ 011 1KI 001 010 ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא׃ 011 1KI 001 011 ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע׃ 011 1KI 001 012 ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה׃ 011 1KI 001 013 לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו׃ 011 1KI 001 014 הנה עודך מדברת שם עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך׃ 011 1KI 001 015 ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך׃ 011 1KI 001 016 ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך׃ 011 1KI 001 017 ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃ 011 1KI 001 018 ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃ 011 1KI 001 019 ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃ 011 1KI 001 020 ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃ 011 1KI 001 021 והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃ 011 1KI 001 022 והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא׃ 011 1KI 001 023 ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה׃ 011 1KI 001 024 ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃ 011 1KI 001 025 כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃ 011 1KI 001 026 ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃ 011 1KI 001 027 אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃ 011 1KI 001 028 ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃ 011 1KI 001 029 וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃ 011 1KI 001 030 כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃ 011 1KI 001 031 ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃ 011 1KI 001 032 ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך׃ 011 1KI 001 033 ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון׃ 011 1KI 001 034 ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃ 011 1KI 001 035 ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה׃ 011 1KI 001 036 ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃ 011 1KI 001 037 כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד׃ 011 1KI 001 038 וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון׃ 011 1KI 001 039 ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה׃ 011 1KI 001 040 ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃ 011 1KI 001 041 וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה׃ 011 1KI 001 042 עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃ 011 1KI 001 043 ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה׃ 011 1KI 001 044 וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃ 011 1KI 001 045 וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃ 011 1KI 001 046 וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃ 011 1KI 001 047 וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב׃ 011 1KI 001 048 וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות׃ 011 1KI 001 049 ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃ 011 1KI 001 050 ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃ 011 1KI 001 051 ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב׃ 011 1KI 001 052 ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת׃ 011 1KI 001 053 וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך׃ 011 1KI 002 001 ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר׃ 011 1KI 002 002 אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש׃ 011 1KI 002 003 ושמרת את משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם׃ 011 1KI 002 004 למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃ 011 1KI 002 005 וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו׃ 011 1KI 002 006 ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל׃ (Sheol h7585) 011 1KI 002 007 ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך׃ 011 1KI 002 008 והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב׃ 011 1KI 002 009 ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול׃ (Sheol h7585) 011 1KI 002 010 וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד׃ 011 1KI 002 011 והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים׃ 011 1KI 002 012 ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד׃ 011 1KI 002 013 ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום׃ 011 1KI 002 014 ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר׃ 011 1KI 002 015 ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו׃ 011 1KI 002 016 ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר׃ 011 1KI 002 017 ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה׃ 011 1KI 002 018 ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך׃ 011 1KI 002 019 ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו׃ 011 1KI 002 020 ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך׃ 011 1KI 002 021 ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה׃ 011 1KI 002 022 ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה׃ 011 1KI 002 023 וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה׃ 011 1KI 002 024 ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו׃ 011 1KI 002 025 וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת׃ 011 1KI 002 026 ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי׃ 011 1KI 002 027 ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה׃ 011 1KI 002 028 והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח׃ 011 1KI 002 029 ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר לך פגע בו׃ 011 1KI 002 030 ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני׃ 011 1KI 002 031 ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃ 011 1KI 002 032 והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה׃ 011 1KI 002 033 ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם מעם יהוה׃ 011 1KI 002 034 ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר׃ 011 1KI 002 035 ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר׃ 011 1KI 002 036 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה׃ 011 1KI 002 037 והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך׃ 011 1KI 002 038 ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים׃ 011 1KI 002 039 ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת׃ 011 1KI 002 040 ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת׃ 011 1KI 002 041 ויגד לשלמה כי הלך שמעי מירושלם גת וישב׃ 011 1KI 002 042 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי׃ 011 1KI 002 043 ומדוע לא שמרת את שבעת יהוה ואת המצוה אשר צויתי עליך׃ 011 1KI 002 044 ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך׃ 011 1KI 002 045 והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד עולם׃ 011 1KI 002 046 ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שלמה׃ 011 1KI 003 001 ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב׃ 011 1KI 003 002 רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם׃ 011 1KI 003 003 ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר׃ 011 1KI 003 004 וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא׃ 011 1KI 003 005 בגבעון נראה יהוה אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך׃ 011 1KI 003 006 ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה׃ 011 1KI 003 007 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃ 011 1KI 003 008 ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב׃ 011 1KI 003 009 ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה׃ 011 1KI 003 010 וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה׃ 011 1KI 003 011 ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט׃ 011 1KI 003 012 הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך׃ 011 1KI 003 013 וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך׃ 011 1KI 003 014 ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את ימיך׃ 011 1KI 003 015 ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו׃ 011 1KI 003 016 אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו׃ 011 1KI 003 017 ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃ 011 1KI 003 018 ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית׃ 011 1KI 003 019 וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו׃ 011 1KI 003 020 ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי׃ 011 1KI 003 021 ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי׃ 011 1KI 003 022 ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃ 011 1KI 003 023 ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי׃ 011 1KI 003 024 ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך׃ 011 1KI 003 025 ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת׃ 011 1KI 003 026 ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו׃ 011 1KI 003 027 ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃ 011 1KI 003 028 וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט׃ 011 1KI 004 001 ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל׃ 011 1KI 004 002 ואלה השרים אשר לו עזריהו בן צדוק הכהן׃ 011 1KI 004 003 אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן אחילוד המזכיר׃ 011 1KI 004 004 ובניהו בן יהוידע על הצבא וצדוק ואביתר כהנים׃ 011 1KI 004 005 ועזריהו בן נתן על הנצבים וזבוד בן נתן כהן רעה המלך׃ 011 1KI 004 006 ואחישר על הבית ואדנירם בן עבדא על המס׃ 011 1KI 004 007 ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד לכלכל׃ 011 1KI 004 008 ואלה שמותם בן חור בהר אפרים׃ 011 1KI 004 009 בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן׃ 011 1KI 004 010 בן חסד בארבות לו שכה וכל ארץ חפר׃ 011 1KI 004 011 בן אבינדב כל נפת דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה׃ 011 1KI 004 012 בענא בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם׃ 011 1KI 004 013 בן גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת׃ 011 1KI 004 014 אחינדב בן עדא מחנימה׃ 011 1KI 004 015 אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת שלמה לאשה׃ 011 1KI 004 016 בענא בן חושי באשר ובעלות׃ 011 1KI 004 017 יהושפט בן פרוח ביששכר׃ 011 1KI 004 018 שמעי בן אלא בבנימן׃ 011 1KI 004 019 גבר בן ארי בארץ גלעד ארץ סיחון מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ׃ 011 1KI 004 020 יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב אכלים ושתים ושמחים׃ 011 1KI 004 021 ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו׃ 011 1KI 004 022 ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח׃ 011 1KI 004 023 עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים׃ 011 1KI 004 024 כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו מסביב׃ 011 1KI 004 025 וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה׃ 011 1KI 004 026 ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים׃ 011 1KI 004 027 וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר׃ 011 1KI 004 028 והשערים והתבן לסוסים ולרכש יבאו אל המקום אשר יהיה שם איש כמשפטו׃ 011 1KI 004 029 ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על שפת הים׃ 011 1KI 004 030 ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים׃ 011 1KI 004 031 ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב׃ 011 1KI 004 032 וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף׃ 011 1KI 004 033 וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים׃ 011 1KI 004 034 ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו׃ 011 1KI 005 001 וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל הימים׃ 011 1KI 005 002 וישלח שלמה אל חירם לאמר׃ 011 1KI 005 003 אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו׃ 011 1KI 005 004 ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע׃ 011 1KI 005 005 והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי׃ 011 1KI 005 006 ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים כצדנים׃ 011 1KI 005 007 ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה׃ 011 1KI 005 008 וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים׃ 011 1KI 005 009 עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי׃ 011 1KI 005 010 ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו׃ 011 1KI 005 011 ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה׃ 011 1KI 005 012 ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם׃ 011 1KI 005 013 ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש׃ 011 1KI 005 014 וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס׃ 011 1KI 005 015 ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר׃ 011 1KI 005 016 לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה׃ 011 1KI 005 017 ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית׃ 011 1KI 005 018 ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית׃ 011 1KI 006 001 ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית ליהוה׃ 011 1KI 006 002 והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו׃ 011 1KI 006 003 והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית׃ 011 1KI 006 004 ויעש לבית חלוני שקפים אטמים׃ 011 1KI 006 005 ויבן על קיר הבית יצוע סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב׃ 011 1KI 006 006 היצוע התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות הבית׃ 011 1KI 006 007 והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו׃ 011 1KI 006 008 פתח הצלע התיכנה אל כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים׃ 011 1KI 006 009 ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים׃ 011 1KI 006 010 ויבן את היצוע על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים׃ 011 1KI 006 011 ויהי דבר יהוה אל שלמה לאמר׃ 011 1KI 006 012 הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך׃ 011 1KI 006 013 ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל׃ 011 1KI 006 014 ויבן שלמה את הבית ויכלהו׃ 011 1KI 006 015 ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים׃ 011 1KI 006 016 ויבן את עשרים אמה מירכותי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים׃ 011 1KI 006 017 וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני׃ 011 1KI 006 018 וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה׃ 011 1KI 006 019 ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית יהוה׃ 011 1KI 006 020 ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז׃ 011 1KI 006 021 ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב׃ 011 1KI 006 022 ואת כל הבית צפה זהב עד תם כל הבית וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב׃ 011 1KI 006 023 ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו׃ 011 1KI 006 024 וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו׃ 011 1KI 006 025 ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים׃ 011 1KI 006 026 קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני׃ 011 1KI 006 027 ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרבים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נגעת כנף אל כנף׃ 011 1KI 006 028 ויצף את הכרובים זהב׃ 011 1KI 006 029 ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון׃ 011 1KI 006 030 ואת קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון׃ 011 1KI 006 031 ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית׃ 011 1KI 006 032 ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב׃ 011 1KI 006 033 וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן מאת רבעית׃ 011 1KI 006 034 ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים׃ 011 1KI 006 035 וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על המחקה׃ 011 1KI 006 036 ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים׃ 011 1KI 006 037 בשנה הרביעית יסד בית יהוה בירח זו׃ 011 1KI 006 038 ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו ויבנהו שבע שנים׃ 011 1KI 007 001 ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את כל ביתו׃ 011 1KI 007 002 ויבן את בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על העמודים׃ 011 1KI 007 003 וספן בארז ממעל על הצלעת אשר על העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור׃ 011 1KI 007 004 ושקפים שלשה טורים ומחזה אל מחזה שלש פעמים׃ 011 1KI 007 005 וכל הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל מחזה שלש פעמים׃ 011 1KI 007 006 ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על פניהם ועמדים ועב על פניהם׃ 011 1KI 007 007 ואולם הכסא אשר ישפט שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד הקרקע׃ 011 1KI 007 008 וביתו אשר ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה׃ 011 1KI 007 009 כל אלה אבנים יקרת כמדת גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הטפחות ומחוץ עד החצר הגדולה׃ 011 1KI 007 010 ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות׃ 011 1KI 007 011 ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז׃ 011 1KI 007 012 וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית יהוה הפנימית ולאלם הבית׃ 011 1KI 007 013 וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר׃ 011 1KI 007 014 בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו׃ 011 1KI 007 015 ויצר את שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את העמוד השני׃ 011 1KI 007 016 ושתי כתרת עשה לתת על ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית׃ 011 1KI 007 017 שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית׃ 011 1KI 007 018 ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת לכסות את הכתרת אשר על ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית׃ 011 1KI 007 019 וכתרת אשר על ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע אמות׃ 011 1KI 007 020 וכתרת על שני העמודים גם ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית׃ 011 1KI 007 021 ויקם את העמדים לאלם ההיכל ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בעז׃ 011 1KI 007 022 ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים׃ 011 1KI 007 023 ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה שלשים באמה יסב אתו סביב׃ 011 1KI 007 024 ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו׃ 011 1KI 007 025 עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה׃ 011 1KI 007 026 ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל׃ 011 1KI 007 027 ויעש את המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה׃ 011 1KI 007 028 וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים׃ 011 1KI 007 029 ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד׃ 011 1KI 007 030 וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפת יצקות מעבר איש ליות׃ 011 1KI 007 031 ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה כן אמה וחצי האמה וגם על פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות׃ 011 1KI 007 032 וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה׃ 011 1KI 007 033 ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק׃ 011 1KI 007 034 וארבע כתפות אל ארבע פנות המכנה האחת מן המכנה כתפיה׃ 011 1KI 007 035 ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה׃ 011 1KI 007 036 ויפתח על הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה כרובים אריות ותמרת כמער איש וליות סביב׃ 011 1KI 007 037 כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לכלהנה׃ 011 1KI 007 038 ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על המכנה האחת לעשר המכונות׃ 011 1KI 007 039 ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב׃ 011 1KI 007 040 ויעש חירום את הכירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה׃ 011 1KI 007 041 עמדים שנים וגלת הכתרת אשר על ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על ראש העמודים׃ 011 1KI 007 042 ואת הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על פני העמודים׃ 011 1KI 007 043 ואת המכנות עשר ואת הכירת עשרה על המכנות׃ 011 1KI 007 044 ואת הים האחד ואת הבקר שנים עשר תחת הים׃ 011 1KI 007 045 ואת הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת כל הכלים האהל אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה נחשת ממרט׃ 011 1KI 007 046 בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן׃ 011 1KI 007 047 וינח שלמה את כל הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת׃ 011 1KI 007 048 ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב׃ 011 1KI 007 049 ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב׃ 011 1KI 007 050 והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב׃ 011 1KI 007 051 ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים נתן באצרות בית יהוה׃ 011 1KI 008 001 אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד היא ציון׃ 011 1KI 008 002 ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי׃ 011 1KI 008 003 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון׃ 011 1KI 008 004 ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים׃ 011 1KI 008 005 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב׃ 011 1KI 008 006 ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים׃ 011 1KI 008 007 כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה׃ 011 1KI 008 008 ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה׃ 011 1KI 008 009 אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים׃ 011 1KI 008 010 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה׃ 011 1KI 008 011 ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה׃ 011 1KI 008 012 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל׃ 011 1KI 008 013 בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים׃ 011 1KI 008 014 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד׃ 011 1KI 008 015 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר׃ 011 1KI 008 016 מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל׃ 011 1KI 008 017 ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 011 1KI 008 018 ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם לבבך׃ 011 1KI 008 019 רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׃ 011 1KI 008 020 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 011 1KI 008 021 ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ 011 1KI 008 022 ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים׃ 011 1KI 008 023 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם׃ 011 1KI 008 024 אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ 011 1KI 008 025 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני׃ 011 1KI 008 026 ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי׃ 011 1KI 008 027 כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃ 011 1KI 008 028 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום׃ 011 1KI 008 029 להיות עינך פתחות אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה׃ 011 1KI 008 030 ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת׃ 011 1KI 008 031 את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ 011 1KI 008 032 ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ 011 1KI 008 033 בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה׃ 011 1KI 008 034 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם׃ 011 1KI 008 035 בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם׃ 011 1KI 008 036 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה׃ 011 1KI 008 037 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה׃ 011 1KI 008 038 כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה׃ 011 1KI 008 039 ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם׃ 011 1KI 008 040 למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ 011 1KI 008 041 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך׃ 011 1KI 008 042 כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה׃ 011 1KI 008 043 אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי׃ 011 1KI 008 044 כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך׃ 011 1KI 008 045 ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃ 011 1KI 008 046 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה׃ 011 1KI 008 047 והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו׃ 011 1KI 008 048 ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך׃ 011 1KI 008 049 ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃ 011 1KI 008 050 וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום׃ 011 1KI 008 051 כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל׃ 011 1KI 008 052 להיות עיניך פתחות אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך׃ 011 1KI 008 053 כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים אדני יהוה׃ 011 1KI 008 054 ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים׃ 011 1KI 008 055 ויעמד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר׃ 011 1KI 008 056 ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו׃ 011 1KI 008 057 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו׃ 011 1KI 008 058 להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו׃ 011 1KI 008 059 ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו׃ 011 1KI 008 060 למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד׃ 011 1KI 008 061 והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה׃ 011 1KI 008 062 והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה׃ 011 1KI 008 063 ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל׃ 011 1KI 008 064 ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים׃ 011 1KI 008 065 ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום׃ 011 1KI 008 066 ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו׃ 011 1KI 009 001 ויהי ככלות שלמה לבנות את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל חשק שלמה אשר חפץ לעשות׃ 011 1KI 009 002 וירא יהוה אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון׃ 011 1KI 009 003 ויאמר יהוה אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים׃ 011 1KI 009 004 ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר׃ 011 1KI 009 005 והקמתי את כסא ממלכתך על ישראל לעלם כאשר דברתי על דוד אביך לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃ 011 1KI 009 006 אם שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 011 1KI 009 007 והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים׃ 011 1KI 009 008 והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃ 011 1KI 009 009 ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהיהם אשר הוציא את אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו להם ויעבדם על כן הביא יהוה עליהם את כל הרעה הזאת׃ 011 1KI 009 010 ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים את בית יהוה ואת בית המלך׃ 011 1KI 009 011 חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל׃ 011 1KI 009 012 ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו׃ 011 1KI 009 013 ויאמר מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה׃ 011 1KI 009 014 וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב׃ 011 1KI 009 015 וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יהוה ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר׃ 011 1KI 009 016 פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה׃ 011 1KI 009 017 ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון׃ 011 1KI 009 018 ואת בעלת ואת תמר במדבר בארץ׃ 011 1KI 009 019 ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃ 011 1KI 009 020 כל העם הנותר מן האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה׃ 011 1KI 009 021 בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה׃ 011 1KI 009 022 ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלשיו ושרי רכבו ופרשיו׃ 011 1KI 009 023 אלה שרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות הרדים בעם העשים במלאכה׃ 011 1KI 009 024 אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא׃ 011 1KI 009 025 והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את הבית׃ 011 1KI 009 026 ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום׃ 011 1KI 009 027 וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה׃ 011 1KI 009 028 ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויבאו אל המלך שלמה׃ 011 1KI 010 001 ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות׃ 011 1KI 010 002 ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה׃ 011 1KI 010 003 ויגד לה שלמה את כל דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה׃ 011 1KI 010 004 ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה׃ 011 1KI 010 005 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח׃ 011 1KI 010 006 ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך׃ 011 1KI 010 007 ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי׃ 011 1KI 010 008 אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך׃ 011 1KI 010 009 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה׃ 011 1KI 010 010 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃ 011 1KI 010 011 וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה׃ 011 1KI 010 012 ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה׃ 011 1KI 010 013 והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה׃ 011 1KI 010 014 ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת שש מאות ששים ושש ככר זהב׃ 011 1KI 010 015 לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ׃ 011 1KI 010 016 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת׃ 011 1KI 010 017 ושלש מאות מגנים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון׃ 011 1KI 010 018 ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז׃ 011 1KI 010 019 שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות׃ 011 1KI 010 020 ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכות׃ 011 1KI 010 021 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה׃ 011 1KI 010 022 כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים׃ 011 1KI 010 023 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה׃ 011 1KI 010 024 וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו׃ 011 1KI 010 025 והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה׃ 011 1KI 010 026 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם׃ 011 1KI 010 027 ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃ 011 1KI 010 028 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר׃ 011 1KI 010 029 ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יצאו׃ 011 1KI 011 001 והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃ 011 1KI 011 002 מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה׃ 011 1KI 011 003 ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו׃ 011 1KI 011 004 ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃ 011 1KI 011 005 וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים׃ 011 1KI 011 006 ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃ 011 1KI 011 007 אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃ 011 1KI 011 008 וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃ 011 1KI 011 009 ויתאנף יהוה בשלמה כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים׃ 011 1KI 011 010 וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה׃ 011 1KI 011 011 ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך׃ 011 1KI 011 012 אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה׃ 011 1KI 011 013 רק את כל הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי׃ 011 1KI 011 014 ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום׃ 011 1KI 011 015 ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום׃ 011 1KI 011 016 כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום׃ 011 1KI 011 017 ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן׃ 011 1KI 011 018 ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל פרעה מלך מצרים ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו׃ 011 1KI 011 019 וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה׃ 011 1KI 011 020 ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה׃ 011 1KI 011 021 והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי׃ 011 1KI 011 022 ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני׃ 011 1KI 011 023 ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה אדניו׃ 011 1KI 011 024 ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק׃ 011 1KI 011 025 ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם׃ 011 1KI 011 026 וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך׃ 011 1KI 011 027 וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו׃ 011 1KI 011 028 והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף׃ 011 1KI 011 029 ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה׃ 011 1KI 011 030 ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים׃ 011 1KI 011 031 ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים׃ 011 1KI 011 032 והשבט האחד יהיה לו למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל׃ 011 1KI 011 033 יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו׃ 011 1KI 011 034 ולא אקח את כל הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי׃ 011 1KI 011 035 ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים׃ 011 1KI 011 036 ולבנו אתן שבט אחד למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם׃ 011 1KI 011 037 ואתך אקח ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל׃ 011 1KI 011 038 והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל׃ 011 1KI 011 039 ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים׃ 011 1KI 011 040 ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה׃ 011 1KI 011 041 ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו הלוא הם כתבים על ספר דברי שלמה׃ 011 1KI 011 042 והימים אשר מלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה׃ 011 1KI 011 043 וישכב שלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ 011 1KI 012 001 וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו׃ 011 1KI 012 002 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃ 011 1KI 012 003 וישלחו ויקראו לו ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר׃ 011 1KI 012 004 אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך׃ 011 1KI 012 005 ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃ 011 1KI 012 006 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר׃ 011 1KI 012 007 וידבר אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים׃ 011 1KI 012 008 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃ 011 1KI 012 009 ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו׃ 011 1KI 012 010 וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃ 011 1KI 012 011 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃ 011 1KI 012 012 ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃ 011 1KI 012 013 ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו׃ 011 1KI 012 014 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃ 011 1KI 012 015 ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט׃ 011 1KI 012 016 וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃ 011 1KI 012 017 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ 011 1KI 012 018 וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ 011 1KI 012 019 ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃ 011 1KI 012 020 ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו׃ 011 1KI 012 021 ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה׃ 011 1KI 012 022 ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר׃ 011 1KI 012 023 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃ 011 1KI 012 024 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃ 011 1KI 012 025 ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל׃ 011 1KI 012 026 ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃ 011 1KI 012 027 אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה׃ 011 1KI 012 028 ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 011 1KI 012 029 וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן׃ 011 1KI 012 030 ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן׃ 011 1KI 012 031 ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי׃ 011 1KI 012 032 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה׃ 011 1KI 012 033 ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר׃ 011 1KI 013 001 והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר׃ 011 1KI 013 002 ויקרא על המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃ 011 1KI 013 003 ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו׃ 011 1KI 013 004 ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃ 011 1KI 013 005 והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃ 011 1KI 013 006 ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלהים את פני יהוה ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה׃ 011 1KI 013 007 וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃ 011 1KI 013 008 ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה׃ 011 1KI 013 009 כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃ 011 1KI 013 010 וילך בדרך אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל׃ 011 1KI 013 011 ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם׃ 011 1KI 013 012 וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו בניו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא מיהודה׃ 011 1KI 013 013 ויאמר אל בניו חבשו לי החמור ויחבשו לו החמור וירכב עליו׃ 011 1KI 013 014 וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש האלהים אשר באת מיהודה ויאמר אני׃ 011 1KI 013 015 ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃ 011 1KI 013 016 ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא אכל לחם ולא אשתה אתך מים במקום הזה׃ 011 1KI 013 017 כי דבר אלי בדבר יהוה לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה׃ 011 1KI 013 018 ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃ 011 1KI 013 019 וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃ 011 1KI 013 020 ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו׃ 011 1KI 013 021 ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃ 011 1KI 013 022 ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל תאכל לחם ואל תשת מים לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך׃ 011 1KI 013 023 ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו׃ 011 1KI 013 024 וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃ 011 1KI 013 025 והנה אנשים עברים ויראו את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃ 011 1KI 013 026 וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר לו׃ 011 1KI 013 027 וידבר אל בניו לאמר חבשו לי את החמור ויחבשו׃ 011 1KI 013 028 וילך וימצא את נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור׃ 011 1KI 013 029 וישא הנביא את נבלת איש האלהים וינחהו אל החמור וישיבהו ויבא אל עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃ 011 1KI 013 030 וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃ 011 1KI 013 031 ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את עצמתי׃ 011 1KI 013 032 כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ 011 1KI 013 033 אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות׃ 011 1KI 013 034 ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ 011 1KI 014 001 בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם׃ 011 1KI 014 002 ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי אתי אשת ירבעם והלכת שלה הנה שם אחיה הנביא הוא דבר עלי למלך על העם הזה׃ 011 1KI 014 003 ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש ובאת אליו הוא יגיד לך מה יהיה לנער׃ 011 1KI 014 004 ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו׃ 011 1KI 014 005 ויהוה אמר אל אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל בנה כי חלה הוא כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה׃ 011 1KI 014 006 ויהי כשמע אחיהו את קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה׃ 011 1KI 014 007 לכי אמרי לירבעם כה אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרימתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל׃ 011 1KI 014 008 ואקרע את הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר הלך אחרי בכל לבבו לעשות רק הישר בעיני׃ 011 1KI 014 009 ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך ותעשה לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך׃ 011 1KI 014 010 לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו׃ 011 1KI 014 011 המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי יהוה דבר׃ 011 1KI 014 012 ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד׃ 011 1KI 014 013 וספדו לו כל ישראל וקברו אתו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלהי ישראל בבית ירבעם׃ 011 1KI 014 014 והקים יהוה לו מלך על ישראל אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה׃ 011 1KI 014 015 והכה יהוה את ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר יען אשר עשו את אשריהם מכעיסים את יהוה׃ 011 1KI 014 016 ויתן את ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל׃ 011 1KI 014 017 ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף הבית והנער מת׃ 011 1KI 014 018 ויקברו אתו ויספדו לו כל ישראל כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו אחיהו הנביא׃ 011 1KI 014 019 ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 011 1KI 014 020 והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו׃ 011 1KI 014 021 ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃ 011 1KI 014 022 ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו׃ 011 1KI 014 023 ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן׃ 011 1KI 014 024 וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 011 1KI 014 025 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק מלך מצרים על ירושלם׃ 011 1KI 014 026 ויקח את אצרות בית יהוה ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה׃ 011 1KI 014 027 ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך׃ 011 1KI 014 028 ויהי מדי בא המלך בית יהוה ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים׃ 011 1KI 014 029 ויתר דברי רחבעם וכל אשר עשה הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 011 1KI 014 030 ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים׃ 011 1KI 014 031 וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו׃ 011 1KI 015 001 ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך אבים על יהודה׃ 011 1KI 015 002 שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום׃ 011 1KI 015 003 וילך בכל חטאות אביו אשר עשה לפניו ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דוד אביו׃ 011 1KI 015 004 כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלם׃ 011 1KI 015 005 אשר עשה דוד את הישר בעיני יהוה ולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו רק בדבר אוריה החתי׃ 011 1KI 015 006 ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו׃ 011 1KI 015 007 ויתר דברי אבים וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם׃ 011 1KI 015 008 וישכב אבים עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו׃ 011 1KI 015 009 ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה׃ 011 1KI 015 010 וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום׃ 011 1KI 015 011 ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו׃ 011 1KI 015 012 ויעבר הקדשים מן הארץ ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו׃ 011 1KI 015 013 וגם את מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון׃ 011 1KI 015 014 והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם יהוה כל ימיו׃ 011 1KI 015 015 ויבא את קדשי אביו וקדשו בית יהוה כסף וזהב וכלים׃ 011 1KI 015 016 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם׃ 011 1KI 015 017 ויעל בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה׃ 011 1KI 015 018 ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית מלך ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר׃ 011 1KI 015 019 ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי׃ 011 1KI 015 020 וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית מעכה ואת כל כנרות על כל ארץ נפתלי׃ 011 1KI 015 021 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישב בתרצה׃ 011 1KI 015 022 והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את גבע בנימן ואת המצפה׃ 011 1KI 015 023 ויתר כל דברי אסא וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את רגליו׃ 011 1KI 015 024 וישכב אסא עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו׃ 011 1KI 015 025 ונדב בן ירבעם מלך על ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים׃ 011 1KI 015 026 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל׃ 011 1KI 015 027 ויקשר עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל ישראל צרים על גבתון׃ 011 1KI 015 028 וימתהו בעשא בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃ 011 1KI 015 029 ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני׃ 011 1KI 015 030 על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בכעסו אשר הכעיס את יהוה אלהי ישראל׃ 011 1KI 015 031 ויתר דברי נדב וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 011 1KI 015 032 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם׃ 011 1KI 015 033 בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך בעשא בן אחיה על כל ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה׃ 011 1KI 015 034 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את ישראל׃ 011 1KI 016 001 ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חנני על בעשא לאמר׃ 011 1KI 016 002 יען אשר הרימתיך מן העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את עמי ישראל להכעיסני בחטאתם׃ 011 1KI 016 003 הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט׃ 011 1KI 016 004 המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים׃ 011 1KI 016 005 ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 011 1KI 016 006 וישכב בעשא עם אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו׃ 011 1KI 016 007 וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר יהוה היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו׃ 011 1KI 016 008 בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן בעשא על ישראל בתרצה שנתים׃ 011 1KI 016 009 ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על הבית בתרצה׃ 011 1KI 016 010 ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃ 011 1KI 016 011 ויהי במלכו כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא לא השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו׃ 011 1KI 016 012 וישמד זמרי את כל בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל בעשא ביד יהוא הנביא׃ 011 1KI 016 013 אל כל חטאות בעשא וחטאות אלה בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃ 011 1KI 016 014 ויתר דברי אלה וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 011 1KI 016 015 בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על גבתון אשר לפלשתים׃ 011 1KI 016 016 וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את המלך וימלכו כל ישראל את עמרי שר צבא על ישראל ביום ההוא במחנה׃ 011 1KI 016 017 ויעלה עמרי וכל ישראל עמו מגבתון ויצרו על תרצה׃ 011 1KI 016 018 ויהי כראות זמרי כי נלכדה העיר ויבא אל ארמון בית המלך וישרף עליו את בית מלך באש וימת׃ 011 1KI 016 019 על חטאתיו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את ישראל׃ 011 1KI 016 020 ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 011 1KI 016 021 אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי׃ 011 1KI 016 022 ויחזק העם אשר אחרי עמרי את העם אשר אחרי תבני בן גינת וימת תבני וימלך עמרי׃ 011 1KI 016 023 בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש שנים׃ 011 1KI 016 024 ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון׃ 011 1KI 016 025 ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו׃ 011 1KI 016 026 וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתיו אשר החטיא את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃ 011 1KI 016 027 ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 011 1KI 016 028 וישכב עמרי עם אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו׃ 011 1KI 016 029 ואחאב בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה׃ 011 1KI 016 030 ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני יהוה מכל אשר לפניו׃ 011 1KI 016 031 ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו׃ 011 1KI 016 032 ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון׃ 011 1KI 016 033 ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו׃ 011 1KI 016 034 בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן נון׃ 011 1KI 017 001 ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי׃ 011 1KI 017 002 ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃ 011 1KI 017 003 לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן׃ 011 1KI 017 004 והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם׃ 011 1KI 017 005 וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן׃ 011 1KI 017 006 והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה׃ 011 1KI 017 007 ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ׃ 011 1KI 017 008 ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃ 011 1KI 017 009 קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃ 011 1KI 017 010 ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה׃ 011 1KI 017 011 ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃ 011 1KI 017 012 ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃ 011 1KI 017 013 ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃ 011 1KI 017 014 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה׃ 011 1KI 017 015 ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים׃ 011 1KI 017 016 כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃ 011 1KI 017 017 ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃ 011 1KI 017 018 ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני׃ 011 1KI 017 019 ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו׃ 011 1KI 017 020 ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה׃ 011 1KI 017 021 ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו׃ 011 1KI 017 022 וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי׃ 011 1KI 017 023 ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃ 011 1KI 017 024 ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת׃ 011 1KI 018 001 ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה׃ 011 1KI 018 002 וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון׃ 011 1KI 018 003 ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה מאד׃ 011 1KI 018 004 ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים׃ 011 1KI 018 005 ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה׃ 011 1KI 018 006 ויחלקו להם את הארץ לעבר בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו׃ 011 1KI 018 007 ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו׃ 011 1KI 018 008 ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו׃ 011 1KI 018 009 ויאמר מה חטאתי כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב להמיתני׃ 011 1KI 018 010 חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה׃ 011 1KI 018 011 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו׃ 011 1KI 018 012 והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי׃ 011 1KI 018 013 הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים׃ 011 1KI 018 014 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני׃ 011 1KI 018 015 ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו׃ 011 1KI 018 016 וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו׃ 011 1KI 018 017 ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל׃ 011 1KI 018 018 ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃ 011 1KI 018 019 ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל׃ 011 1KI 018 020 וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל׃ 011 1KI 018 021 ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר׃ 011 1KI 018 022 ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש׃ 011 1KI 018 023 ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים׃ 011 1KI 018 024 וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר׃ 011 1KI 018 025 ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו׃ 011 1KI 018 026 ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה׃ 011 1KI 018 027 ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ׃ 011 1KI 018 028 ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם׃ 011 1KI 018 029 ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב׃ 011 1KI 018 030 ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס׃ 011 1KI 018 031 ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך׃ 011 1KI 018 032 ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח׃ 011 1KI 018 033 ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים׃ 011 1KI 018 034 ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו׃ 011 1KI 018 035 וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים׃ 011 1KI 018 036 ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה׃ 011 1KI 018 037 ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית׃ 011 1KI 018 038 ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה׃ 011 1KI 018 039 וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים׃ 011 1KI 018 040 ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם׃ 011 1KI 018 041 ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם׃ 011 1KI 018 042 ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו׃ 011 1KI 018 043 ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים׃ 011 1KI 018 044 ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם׃ 011 1KI 018 045 ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה׃ 011 1KI 018 046 ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה׃ 011 1KI 019 001 ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב׃ 011 1KI 019 002 ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם׃ 011 1KI 019 003 וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם׃ 011 1KI 019 004 והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי׃ 011 1KI 019 005 וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול׃ 011 1KI 019 006 ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב׃ 011 1KI 019 007 וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך׃ 011 1KI 019 008 ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב׃ 011 1KI 019 009 ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו׃ 011 1KI 019 010 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה׃ 011 1KI 019 011 ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה׃ 011 1KI 019 012 ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה׃ 011 1KI 019 013 ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו׃ 011 1KI 019 014 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה׃ 011 1KI 019 015 ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם׃ 011 1KI 019 016 ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׃ 011 1KI 019 017 והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע׃ 011 1KI 019 018 והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו׃ 011 1KI 019 019 וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו׃ 011 1KI 019 020 ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך׃ 011 1KI 019 021 וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו׃ 011 1KI 020 001 ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה׃ 011 1KI 020 002 וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה׃ 011 1KI 020 003 ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם׃ 011 1KI 020 004 ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי׃ 011 1KI 020 005 וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן׃ 011 1KI 020 006 כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו׃ 011 1KI 020 007 ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו׃ 011 1KI 020 008 ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה׃ 011 1KI 020 009 ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר׃ 011 1KI 020 010 וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי׃ 011 1KI 020 011 ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח׃ 011 1KI 020 012 ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר׃ 011 1KI 020 013 והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה׃ 011 1KI 020 014 ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה׃ 011 1KI 020 015 ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים׃ 011 1KI 020 016 ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך עזר אתו׃ 011 1KI 020 017 ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון׃ 011 1KI 020 018 ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום׃ 011 1KI 020 019 ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם׃ 011 1KI 020 020 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים׃ 011 1KI 020 021 ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה׃ 011 1KI 020 022 ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך׃ 011 1KI 020 023 ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם׃ 011 1KI 020 024 ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם׃ 011 1KI 020 025 ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן׃ 011 1KI 020 026 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל׃ 011 1KI 020 027 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ׃ 011 1KI 020 028 ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה׃ 011 1KI 020 029 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד׃ 011 1KI 020 030 וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר׃ 011 1KI 020 031 ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך׃ 011 1KI 020 032 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא׃ 011 1KI 020 033 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה׃ 011 1KI 020 034 ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו׃ 011 1KI 020 035 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃ 011 1KI 020 036 ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו׃ 011 1KI 020 037 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃ 011 1KI 020 038 וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו׃ 011 1KI 020 039 ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול׃ 011 1KI 020 040 ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת׃ 011 1KI 020 041 וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא׃ 011 1KI 020 042 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו׃ 011 1KI 020 043 וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה׃ 011 1KI 021 001 ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון׃ 011 1KI 021 002 וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה׃ 011 1KI 021 003 ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך׃ 011 1KI 021 004 ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם׃ 011 1KI 021 005 ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם׃ 011 1KI 021 006 וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי׃ 011 1KI 021 007 ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי׃ 011 1KI 021 008 ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות׃ 011 1KI 021 009 ותכתב בספרים לאמר קראו צום והושיבו את נבות בראש העם׃ 011 1KI 021 010 והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת׃ 011 1KI 021 011 ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם׃ 011 1KI 021 012 קראו צום והשיבו את נבות בראש העם׃ 011 1KI 021 013 ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת׃ 011 1KI 021 014 וישלחו אל איזבל לאמר סקל נבות וימת׃ 011 1KI 021 015 ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף כי אין נבות חי כי מת׃ 011 1KI 021 016 ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי לרשתו׃ 011 1KI 021 017 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר׃ 011 1KI 021 018 קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו׃ 011 1KI 021 019 ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה׃ 011 1KI 021 020 ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה׃ 011 1KI 021 021 הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ 011 1KI 021 022 ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל׃ 011 1KI 021 023 וגם לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל׃ 011 1KI 021 024 המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים׃ 011 1KI 021 025 רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר הסתה אתו איזבל אשתו׃ 011 1KI 021 026 ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 011 1KI 021 027 ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט׃ 011 1KI 021 028 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר׃ 011 1KI 021 029 הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו׃ 011 1KI 022 001 וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל׃ 011 1KI 022 002 ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל׃ 011 1KI 022 003 ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם׃ 011 1KI 022 004 ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃ 011 1KI 022 005 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה׃ 011 1KI 022 006 ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך׃ 011 1KI 022 007 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו׃ 011 1KI 022 008 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן׃ 011 1KI 022 009 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה׃ 011 1KI 022 010 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם׃ 011 1KI 022 011 ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם׃ 011 1KI 022 012 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ 011 1KI 022 013 והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב׃ 011 1KI 022 014 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר׃ 011 1KI 022 015 ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ 011 1KI 022 016 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משבעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה׃ 011 1KI 022 017 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום׃ 011 1KI 022 018 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע׃ 011 1KI 022 019 ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו׃ 011 1KI 022 020 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה׃ 011 1KI 022 021 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ 011 1KI 022 022 ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן׃ 011 1KI 022 023 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃ 011 1KI 022 024 ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך׃ 011 1KI 022 025 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה׃ 011 1KI 022 026 ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך׃ 011 1KI 022 027 ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום׃ 011 1KI 022 028 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃ 011 1KI 022 029 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד׃ 011 1KI 022 030 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה׃ 011 1KI 022 031 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו׃ 011 1KI 022 032 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט׃ 011 1KI 022 033 ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו׃ 011 1KI 022 034 ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי׃ 011 1KI 022 035 ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב׃ 011 1KI 022 036 ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו׃ 011 1KI 022 037 וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון׃ 011 1KI 022 038 וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר׃ 011 1KI 022 039 ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 011 1KI 022 040 וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃ 011 1KI 022 041 ויהושפט בן אסא מלך על יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל׃ 011 1KI 022 042 יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי׃ 011 1KI 022 043 וילך בכל דרך אסא אביו לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 011 1KI 022 044 וישלם יהושפט עם מלך ישראל׃ 011 1KI 022 045 ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 011 1KI 022 046 ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ׃ 011 1KI 022 047 ומלך אין באדום נצב מלך׃ 011 1KI 022 048 יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה אניות בעציון גבר׃ 011 1KI 022 049 אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט׃ 011 1KI 022 050 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו׃ 011 1KI 022 051 אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים׃ 011 1KI 022 052 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 011 1KI 022 053 ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו׃ # # BOOK 012 2KI 2 Kings מלכים ב 012 2KI 001 001 ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב׃ 012 2KI 001 002 ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה׃ 012 2KI 001 003 ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון׃ 012 2KI 001 004 ולכן כה אמר יהוה המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה׃ 012 2KI 001 005 וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה זה שבתם׃ 012 2KI 001 006 ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות׃ 012 2KI 001 007 וידבר אלהם מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה׃ 012 2KI 001 008 ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא׃ 012 2KI 001 009 וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה׃ 012 2KI 001 010 ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו׃ 012 2KI 001 011 וישב וישלח אליו שר חמשים אחר וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה׃ 012 2KI 001 012 ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו׃ 012 2KI 001 013 וישב וישלח שר חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך׃ 012 2KI 001 014 הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך׃ 012 2KI 001 015 וידבר מלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא מפניו ויקם וירד אותו אל המלך׃ 012 2KI 001 016 וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות׃ 012 2KI 001 017 וימת כדבר יהוה אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה כי לא היה לו בן׃ 012 2KI 001 018 ויתר דברי אחזיהו אשר עשה הלוא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 002 001 ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל׃ 012 2KI 002 002 ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל׃ 012 2KI 002 003 ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו׃ 012 2KI 002 004 ויאמר לו אליהו אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויבאו יריחו׃ 012 2KI 002 005 ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו׃ 012 2KI 002 006 ויאמר לו אליהו שב נא פה כי יהוה שלחני הירדנה ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם׃ 012 2KI 002 007 וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן׃ 012 2KI 002 008 ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה׃ 012 2KI 002 009 ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי׃ 012 2KI 002 010 ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה׃ 012 2KI 002 011 ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים׃ 012 2KI 002 012 ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים׃ 012 2KI 002 013 וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על שפת הירדן׃ 012 2KI 002 014 ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע׃ 012 2KI 002 015 ויראהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו לו ארצה׃ 012 2KI 002 016 ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדניך פן נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת הגיאות ויאמר לא תשלחו׃ 012 2KI 002 017 ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו׃ 012 2KI 002 018 וישבו אליו והוא ישב ביריחו ויאמר אלהם הלוא אמרתי אליכם אל תלכו׃ 012 2KI 002 019 ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת׃ 012 2KI 002 020 ויאמר קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו׃ 012 2KI 002 021 ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר יהוה רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת׃ 012 2KI 002 022 וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר׃ 012 2KI 002 023 ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח׃ 012 2KI 002 024 ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים׃ 012 2KI 002 025 וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שמרון׃ 012 2KI 003 001 ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה׃ 012 2KI 003 002 ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו׃ 012 2KI 003 003 רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק לא סר ממנה׃ 012 2KI 003 004 ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר׃ 012 2KI 003 005 ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל׃ 012 2KI 003 006 ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את כל ישראל׃ 012 2KI 003 007 וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃ 012 2KI 003 008 ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום׃ 012 2KI 003 009 וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם׃ 012 2KI 003 010 ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב׃ 012 2KI 003 011 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו׃ 012 2KI 003 012 ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום׃ 012 2KI 003 013 ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב׃ 012 2KI 003 014 ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך׃ 012 2KI 003 015 ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה׃ 012 2KI 003 016 ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים׃ 012 2KI 003 017 כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃ 012 2KI 003 018 ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם׃ 012 2KI 003 019 והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים׃ 012 2KI 003 020 ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים׃ 012 2KI 003 021 וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול׃ 012 2KI 003 022 וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם׃ 012 2KI 003 023 ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב׃ 012 2KI 003 024 ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו בה והכות את מואב׃ 012 2KI 003 025 והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה׃ 012 2KI 003 026 וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו׃ 012 2KI 003 027 ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ׃ 012 2KI 004 001 ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים׃ 012 2KI 004 002 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן׃ 012 2KI 004 003 ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי׃ 012 2KI 004 004 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי׃ 012 2KI 004 005 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת׃ 012 2KI 004 006 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃ 012 2KI 004 007 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר׃ 012 2KI 004 008 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם׃ 012 2KI 004 009 ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד׃ 012 2KI 004 010 נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה׃ 012 2KI 004 011 ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה׃ 012 2KI 004 012 ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו׃ 012 2KI 004 013 ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת׃ 012 2KI 004 014 ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן׃ 012 2KI 004 015 ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח׃ 012 2KI 004 016 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך׃ 012 2KI 004 017 ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃ 012 2KI 004 018 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים׃ 012 2KI 004 019 ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו׃ 012 2KI 004 020 וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת׃ 012 2KI 004 021 ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃ 012 2KI 004 022 ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה׃ 012 2KI 004 023 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום׃ 012 2KI 004 024 ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך׃ 012 2KI 004 025 ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז׃ 012 2KI 004 026 עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום׃ 012 2KI 004 027 ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃ 012 2KI 004 028 ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי׃ 012 2KI 004 029 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער׃ 012 2KI 004 030 ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה׃ 012 2KI 004 031 וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער׃ 012 2KI 004 032 ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו׃ 012 2KI 004 033 ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃ 012 2KI 004 034 ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד׃ 012 2KI 004 035 וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו׃ 012 2KI 004 036 ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך׃ 012 2KI 004 037 ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא׃ 012 2KI 004 038 ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים׃ 012 2KI 004 039 ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו׃ 012 2KI 004 040 ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃ 012 2KI 004 041 ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃ 012 2KI 004 042 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃ 012 2KI 004 043 ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃ 012 2KI 004 044 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃ 012 2KI 005 001 ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע׃ 012 2KI 005 002 וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן׃ 012 2KI 005 003 ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו׃ 012 2KI 005 004 ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל׃ 012 2KI 005 005 ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים׃ 012 2KI 005 006 ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו׃ 012 2KI 005 007 ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי׃ 012 2KI 005 008 ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל׃ 012 2KI 005 009 ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע׃ 012 2KI 005 010 וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר׃ 012 2KI 005 011 ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע׃ 012 2KI 005 012 הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה׃ 012 2KI 005 013 ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר׃ 012 2KI 005 014 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר׃ 012 2KI 005 015 וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך׃ 012 2KI 005 016 ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן׃ 012 2KI 005 017 ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם ליהוה׃ 012 2KI 005 018 לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה׃ 012 2KI 005 019 ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ׃ 012 2KI 005 020 ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה׃ 012 2KI 005 021 וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום׃ 012 2KI 005 022 ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים׃ 012 2KI 005 023 ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו׃ 012 2KI 005 024 ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו׃ 012 2KI 005 025 והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה׃ 012 2KI 005 026 ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות׃ 012 2KI 005 027 וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג׃ 012 2KI 006 001 ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו׃ 012 2KI 006 002 נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו׃ 012 2KI 006 003 ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך׃ 012 2KI 006 004 וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים׃ 012 2KI 006 005 ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול׃ 012 2KI 006 006 ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל׃ 012 2KI 006 007 ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו׃ 012 2KI 006 008 ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי׃ 012 2KI 006 009 וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי שם ארם נחתים׃ 012 2KI 006 010 וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה ונשמר שם לא אחת ולא שתים׃ 012 2KI 006 011 ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל׃ 012 2KI 006 012 ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך׃ 012 2KI 006 013 ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן׃ 012 2KI 006 014 וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר׃ 012 2KI 006 015 וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה׃ 012 2KI 006 016 ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם׃ 012 2KI 006 017 ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע׃ 012 2KI 006 018 וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע׃ 012 2KI 006 019 ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה׃ 012 2KI 006 020 ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון׃ 012 2KI 006 021 ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי׃ 012 2KI 006 022 ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם׃ 012 2KI 006 023 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל׃ 012 2KI 006 024 ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון׃ 012 2KI 006 025 ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף׃ 012 2KI 006 026 ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך׃ 012 2KI 006 027 ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב׃ 012 2KI 006 028 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר׃ 012 2KI 006 029 ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה׃ 012 2KI 006 030 ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית׃ 012 2KI 006 031 ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו היום׃ 012 2KI 006 032 ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו׃ 012 2KI 006 033 עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה מה אוחיל ליהוה עוד׃ 012 2KI 007 001 ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון׃ 012 2KI 007 002 ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃ 012 2KI 007 003 וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו׃ 012 2KI 007 004 אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו׃ 012 2KI 007 005 ויקומו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שם איש׃ 012 2KI 007 006 ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו׃ 012 2KI 007 007 ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם׃ 012 2KI 007 008 ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו׃ 012 2KI 007 009 ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך׃ 012 2KI 007 010 ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה׃ 012 2KI 007 011 ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה׃ 012 2KI 007 012 ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא׃ 012 2KI 007 013 ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה׃ 012 2KI 007 014 ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר לכו וראו׃ 012 2KI 007 015 וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם וישבו המלאכים ויגדו למלך׃ 012 2KI 007 016 ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה׃ 012 2KI 007 017 והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו׃ 012 2KI 007 018 ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון׃ 012 2KI 007 019 ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃ 012 2KI 007 020 ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת׃ 012 2KI 008 001 ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי אתי וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים׃ 012 2KI 008 002 ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ פלשתים שבע שנים׃ 012 2KI 008 003 ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה׃ 012 2KI 008 004 והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלהים לאמר ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע׃ 012 2KI 008 005 ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת והנה האשה אשר החיה את בנה צעקת אל המלך על ביתה ועל שדה ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע׃ 012 2KI 008 006 וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך סריס אחד לאמר השיב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה׃ 012 2KI 008 007 ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה ויגד לו לאמר בא איש האלהים עד הנה׃ 012 2KI 008 008 ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה׃ 012 2KI 008 009 וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה׃ 012 2KI 008 010 ויאמר אליו אלישע לך אמר לא חיה תחיה והראני יהוה כי מות ימות׃ 012 2KI 008 011 ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים׃ 012 2KI 008 012 ויאמר חזאל מדוע אדני בכה ויאמר כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש והרתיהם תבקע׃ 012 2KI 008 013 ויאמר חזהאל כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ויאמר אלישע הראני יהוה אתך מלך על ארם׃ 012 2KI 008 014 וילך מאת אלישע ויבא אל אדניו ויאמר לו מה אמר לך אלישע ויאמר אמר לי חיה תחיה׃ 012 2KI 008 015 ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת וימלך חזהאל תחתיו׃ 012 2KI 008 016 ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה׃ 012 2KI 008 017 בן שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה שנה מלך בירושלם׃ 012 2KI 008 018 וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה׃ 012 2KI 008 019 ולא אבה יהוה להשחית את יהודה למען דוד עבדו כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו כל הימים׃ 012 2KI 008 020 בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך׃ 012 2KI 008 021 ויעבר יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו׃ 012 2KI 008 022 ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא׃ 012 2KI 008 023 ויתר דברי יורם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 008 024 וישכב יורם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃ 012 2KI 008 025 בשנת שתים עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך ישראל מלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה׃ 012 2KI 008 026 בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל׃ 012 2KI 008 027 וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי חתן בית אחאב הוא׃ 012 2KI 008 028 וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזהאל מלך ארם ברמת גלעד ויכו ארמים את יורם׃ 012 2KI 008 029 וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא׃ 012 2KI 009 001 ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד׃ 012 2KI 009 002 ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר׃ 012 2KI 009 003 ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה׃ 012 2KI 009 004 וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד׃ 012 2KI 009 005 ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר׃ 012 2KI 009 006 ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל׃ 012 2KI 009 007 והכיתה את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה מיד איזבל׃ 012 2KI 009 008 ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ 012 2KI 009 009 ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה׃ 012 2KI 009 010 ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס׃ 012 2KI 009 011 ויהוא יצא אל עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו׃ 012 2KI 009 012 ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל׃ 012 2KI 009 013 וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא׃ 012 2KI 009 014 ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי אל יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם׃ 012 2KI 009 015 וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד ביזרעאל׃ 012 2KI 009 016 וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את יורם׃ 012 2KI 009 017 והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום׃ 012 2KI 009 018 וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב׃ 012 2KI 009 019 וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי׃ 012 2KI 009 020 ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשגעון ינהג׃ 012 2KI 009 021 ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי׃ 012 2KI 009 022 ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים׃ 012 2KI 009 023 ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל אחזיהו מרמה אחזיה׃ 012 2KI 009 024 ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו׃ 012 2KI 009 025 ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את המשא הזה׃ 012 2KI 009 026 אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה׃ 012 2KI 009 027 ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם׃ 012 2KI 009 028 וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו בעיר דוד׃ 012 2KI 009 029 ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה׃ 012 2KI 009 030 ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון׃ 012 2KI 009 031 ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו׃ 012 2KI 009 032 וישא פניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים׃ 012 2KI 009 033 ויאמר שמטהו וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה׃ 012 2KI 009 034 ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא׃ 012 2KI 009 035 וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃ 012 2KI 009 036 וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל׃ 012 2KI 009 037 והית נבלת איזבל כדמן על פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל׃ 012 2KI 010 001 ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האמנים אחאב לאמר׃ 012 2KI 010 002 ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק׃ 012 2KI 010 003 וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם׃ 012 2KI 010 004 ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו׃ 012 2KI 010 005 וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמליך איש הטוב בעיניך עשה׃ 012 2KI 010 006 ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם׃ 012 2KI 010 007 ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה׃ 012 2KI 010 008 ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער עד הבקר׃ 012 2KI 010 009 ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה׃ 012 2KI 010 010 דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה את אשר דבר ביד עבדו אליהו׃ 012 2KI 010 011 ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 012 2KI 010 012 ויקם ויבא וילך שמרון הוא בית עקד הרעים בדרך׃ 012 2KI 010 013 ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה׃ 012 2KI 010 014 ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושנים איש ולא השאיר איש מהם׃ 012 2KI 010 015 וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה׃ 012 2KI 010 016 ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו׃ 012 2KI 010 017 ויבא שמרון ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד השמידו כדבר יהוה אשר דבר אל אליהו׃ 012 2KI 010 018 ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה׃ 012 2KI 010 019 ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל׃ 012 2KI 010 020 ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו׃ 012 2KI 010 021 וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה׃ 012 2KI 010 022 ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש׃ 012 2KI 010 023 ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי יהוה כי אם עבדי הבעל לבדם׃ 012 2KI 010 024 ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו׃ 012 2KI 010 025 ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד עיר בית הבעל׃ 012 2KI 010 026 ויצאו את מצבות בית הבעל וישרפוה׃ 012 2KI 010 027 ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות עד היום׃ 012 2KI 010 028 וישמד יהוא את הבעל מישראל׃ 012 2KI 010 029 רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן׃ 012 2KI 010 030 ויאמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל׃ 012 2KI 010 031 ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל בכל לבבו לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל׃ 012 2KI 010 032 בימים ההם החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל׃ 012 2KI 010 033 מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן׃ 012 2KI 010 034 ויתר דברי יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 010 035 וישכב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו׃ 012 2KI 010 036 והימים אשר מלך יהוא על ישראל עשרים ושמנה שנה בשמרון׃ 012 2KI 011 001 ועתליה אם אחזיהו וראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה׃ 012 2KI 011 002 ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת׃ 012 2KI 011 003 ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ׃ 012 2KI 011 004 ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך׃ 012 2KI 011 005 ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך׃ 012 2KI 011 006 והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח׃ 012 2KI 011 007 ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך׃ 012 2KI 011 008 והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו׃ 012 2KI 011 009 ויעשו שרי המאיות ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן׃ 012 2KI 011 010 ויתן הכהן לשרי המאיות את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד אשר בבית יהוה׃ 012 2KI 011 011 ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב׃ 012 2KI 011 012 ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך׃ 012 2KI 011 013 ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה׃ 012 2KI 011 014 ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר׃ 012 2KI 011 015 ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה׃ 012 2KI 011 016 וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם׃ 012 2KI 011 017 ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם׃ 012 2KI 011 018 ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על בית יהוה׃ 012 2KI 011 019 ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים׃ 012 2KI 011 020 וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך׃ 012 2KI 011 021 בן שבע שנים יהואש במלכו׃ 012 2KI 012 001 בשנת שבע ליהוא מלך יהואש וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע׃ 012 2KI 012 002 ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן׃ 012 2KI 012 003 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 012 2KI 012 004 ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית יהוה כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית יהוה׃ 012 2KI 012 005 יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק׃ 012 2KI 012 006 ויהי בשנת עשרים ושלש שנה למלך יהואש לא חזקו הכהנים את בדק הבית׃ 012 2KI 012 007 ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את בדק הבית ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנהו׃ 012 2KI 012 008 ויאתו הכהנים לבלתי קחת כסף מאת העם ולבלתי חזק את בדק הבית׃ 012 2KI 012 009 ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית יהוה׃ 012 2KI 012 010 ויהי כראותם כי רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית יהוה׃ 012 2KI 012 011 ונתנו את הכסף המתכן על יד עשי המלאכה הפקדים בית יהוה ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית יהוה׃ 012 2KI 012 012 ולגדרים ולחצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית יהוה ולכל אשר יצא על הבית לחזקה׃ 012 2KI 012 013 אך לא יעשה בית יהוה ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף מן הכסף המובא בית יהוה׃ 012 2KI 012 014 כי לעשי המלאכה יתנהו וחזקו בו את בית יהוה׃ 012 2KI 012 015 ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה כי באמנה הם עשים׃ 012 2KI 012 016 כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יהוה לכהנים יהיו׃ 012 2KI 012 017 אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על ירושלם׃ 012 2KI 012 018 ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת קדשיו ואת כל הזהב הנמצא באצרות בית יהוה ובית המלך וישלח לחזאל מלך ארם ויעל מעל ירושלם׃ 012 2KI 012 019 ויתר דברי יואש וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 012 020 ויקמו עבדיו ויקשרו קשר ויכו את יואש בית מלא היורד סלא׃ 012 2KI 012 021 ויוזבד בן שמעת ויהוזבד בן שמר עבדיו הכהו וימת ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך אמציה בנו תחתיו׃ 012 2KI 013 001 בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן יהוא על ישראל בשמרון שבע עשרה שנה׃ 012 2KI 013 002 ויעש הרע בעיני יהוה וילך אחר חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא סר ממנה׃ 012 2KI 013 003 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בן הדד בן חזאל כל הימים׃ 012 2KI 013 004 ויחל יהואחז את פני יהוה וישמע אליו יהוה כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אתם מלך ארם׃ 012 2KI 013 005 ויתן יהוה לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום׃ 012 2KI 013 006 אך לא סרו מחטאות בית ירבעם אשר החטי את ישראל בה הלך וגם האשרה עמדה בשמרון׃ 012 2KI 013 007 כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש׃ 012 2KI 013 008 ויתר דברי יהואחז וכל אשר עשה וגבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 013 009 וישכב יהואחז עם אבתיו ויקברהו בשמרון וימלך יואש בנו תחתיו׃ 012 2KI 013 010 בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מלך יהודה מלך יהואש בן יהואחז על ישראל בשמרון שש עשרה שנה׃ 012 2KI 013 011 ויעשה הרע בעיני יהוה לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל בה הלך׃ 012 2KI 013 012 ויתר דברי יואש וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם עם אמציה מלך יהודה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 013 013 וישכב יואש עם אבתיו וירבעם ישב על כסאו ויקבר יואש בשמרון עם מלכי ישראל׃ 012 2KI 013 014 ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו׃ 012 2KI 013 015 ויאמר לו אלישע קח קשת וחצים ויקח אליו קשת וחצים׃ 012 2KI 013 016 ויאמר למלך ישראל הרכב ידך על הקשת וירכב ידו וישם אלישע ידיו על ידי המלך׃ 012 2KI 013 017 ויאמר פתח החלון קדמה ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם והכית את ארם באפק עד כלה׃ 012 2KI 013 018 ויאמר קח החצים ויקח ויאמר למלך ישראל הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמד׃ 012 2KI 013 019 ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם׃ 012 2KI 013 020 וימת אלישע ויקברהו וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה׃ 012 2KI 013 021 ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו׃ 012 2KI 013 022 וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז׃ 012 2KI 013 023 ויחן יהוה אתם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה׃ 012 2KI 013 024 וימת חזאל מלך ארם וימלך בן הדד בנו תחתיו׃ 012 2KI 013 025 וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל׃ 012 2KI 014 001 בשנת שתים ליואש בן יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה׃ 012 2KI 014 002 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדין מן ירושלם׃ 012 2KI 014 003 ויעש הישר בעיני יהוה רק לא כדוד אביו ככל אשר עשה יואש אביו עשה׃ 012 2KI 014 004 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 012 2KI 014 005 ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו׃ 012 2KI 014 006 ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה יהוה לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו ימות׃ 012 2KI 014 007 הוא הכה את אדום בגיא המלח עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה׃ 012 2KI 014 008 אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה פנים׃ 012 2KI 014 009 וישלח יהואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח׃ 012 2KI 014 010 הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך׃ 012 2KI 014 011 ולא שמע אמציהו ויעל יהואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה׃ 012 2KI 014 012 וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהלו׃ 012 2KI 014 013 ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל בבית שמש ויבאו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה ארבע מאות אמה׃ 012 2KI 014 014 ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית יהוה ובאצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרונה׃ 012 2KI 014 015 ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר נלחם עם אמציהו מלך יהודה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 014 016 וישכב יהואש עם אבתיו ויקבר בשמרון עם מלכי ישראל וימלך ירבעם בנו תחתיו׃ 012 2KI 014 017 ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה׃ 012 2KI 014 018 ויתר דברי אמציהו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 014 019 ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימתהו שם׃ 012 2KI 014 020 וישאו אתו על הסוסים ויקבר בירושלם עם אבתיו בעיר דוד׃ 012 2KI 014 021 ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימלכו אתו תחת אביו אמציהו׃ 012 2KI 014 022 הוא בנה את אילת וישבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו׃ 012 2KI 014 023 בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשמרון ארבעים ואחת שנה׃ 012 2KI 014 024 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 012 2KI 014 025 הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר׃ 012 2KI 014 026 כי ראה יהוה את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל׃ 012 2KI 014 027 ולא דבר יהוה למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש׃ 012 2KI 014 028 ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 014 029 וישכב ירבעם עם אבתיו עם מלכי ישראל וימלך זכריה בנו תחתיו׃ 012 2KI 015 001 בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה׃ 012 2KI 015 002 בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם׃ 012 2KI 015 003 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו׃ 012 2KI 015 004 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 012 2KI 015 005 וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ׃ 012 2KI 015 006 ויתר דברי עזריהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 015 007 וישכב עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו׃ 012 2KI 015 008 בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון ששה חדשים׃ 012 2KI 015 009 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 012 2KI 015 010 ויקשר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו׃ 012 2KI 015 011 ויתר דברי זכריה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 015 012 הוא דבר יהוה אשר דבר אל יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל ויהי כן׃ 012 2KI 015 013 שלום בן יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח ימים בשמרון׃ 012 2KI 015 014 ויעל מנחם בן גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את שלום בן יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו׃ 012 2KI 015 015 ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר הנם כתבים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 015 016 אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל ההרותיה בקע׃ 012 2KI 015 017 בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים בשמרון׃ 012 2KI 015 018 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מעל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל כל ימיו׃ 012 2KI 015 019 בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו׃ 012 2KI 015 020 ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ׃ 012 2KI 015 021 ויתר דברי מנחם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 015 022 וישכב מנחם עם אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו׃ 012 2KI 015 023 בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן מנחם על ישראל בשמרון שנתים׃ 012 2KI 015 024 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 012 2KI 015 025 ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית מלך את ארגב ואת האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימיתהו וימלך תחתיו׃ 012 2KI 015 026 ויתר דברי פקחיה וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 015 027 בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשמרון עשרים שנה׃ 012 2KI 015 028 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מן חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 012 2KI 015 029 בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה׃ 012 2KI 015 030 ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו בשנת עשרים ליותם בן עזיה׃ 012 2KI 015 031 ויתר דברי פקח וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 012 2KI 015 032 בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה׃ 012 2KI 015 033 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת צדוק׃ 012 2KI 015 034 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה׃ 012 2KI 015 035 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית יהוה העליון׃ 012 2KI 015 036 ויתר דברי יותם אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 015 037 בימים ההם החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו׃ 012 2KI 015 038 וישכב יותם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו׃ 012 2KI 016 001 בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם מלך יהודה׃ 012 2KI 016 002 בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה אלהיו כדוד אביו׃ 012 2KI 016 003 וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל׃ 012 2KI 016 004 ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ 012 2KI 016 005 אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם׃ 012 2KI 016 006 בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות וארמים באו אילת וישבו שם עד היום הזה׃ 012 2KI 016 007 וישלח אחז מלאכים אל תגלת פלסר מלך אשור לאמר עבדך ובנך אני עלה והושעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקומים עלי׃ 012 2KI 016 008 ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך וישלח למלך אשור שחד׃ 012 2KI 016 009 וישמע אליו מלך אשור ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית׃ 012 2KI 016 010 וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך אשור דומשק וירא את המזבח אשר בדמשק וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דמות המזבח ואת תבניתו לכל מעשהו׃ 012 2KI 016 011 ויבן אוריה הכהן את המזבח ככל אשר שלח המלך אחז מדמשק כן עשה אוריה הכהן עד בוא המלך אחז מדמשק׃ 012 2KI 016 012 ויבא המלך מדמשק וירא המלך את המזבח ויקרב המלך על המזבח ויעל עליו׃ 012 2KI 016 013 ויקטר את עלתו ואת מנחתו ויסך את נסכו ויזרק את דם השלמים אשר לו על המזבח׃ 012 2KI 016 014 ואת המזבח הנחשת אשר לפני יהוה ויקרב מאת פני הבית מבין המזבח ומבין בית יהוה ויתן אתו על ירך המזבח צפונה׃ 012 2KI 016 015 ויצוהו המלך אחז את אוריה הכהן לאמר על המזבח הגדול הקטר את עלת הבקר ואת מנחת הערב ואת עלת המלך ואת מנחתו ואת עלת כל עם הארץ ומנחתם ונסכיהם וכל דם עלה וכל דם זבח עליו תזרק ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר׃ 012 2KI 016 016 ויעש אוריה הכהן ככל אשר צוה המלך אחז׃ 012 2KI 016 017 ויקצץ המלך אחז את המסגרות המכנות ויסר מעליהם ואת הכיר ואת הים הורד מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה ויתן אתו על מרצפת אבנים׃ 012 2KI 016 018 ואת מיסך השבת אשר בנו בבית ואת מבוא המלך החיצונה הסב בית יהוה מפני מלך אשור׃ 012 2KI 016 019 ויתר דברי אחז אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 016 020 וישכב אחז עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך חזקיהו בנו תחתיו׃ 012 2KI 017 001 בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל תשע שנים׃ 012 2KI 017 002 ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו׃ 012 2KI 017 003 עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה׃ 012 2KI 017 004 וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ולא העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא׃ 012 2KI 017 005 ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים׃ 012 2KI 017 006 בשנת התשיעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אתם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃ 012 2KI 017 007 ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים׃ 012 2KI 017 008 וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו׃ 012 2KI 017 009 ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר׃ 012 2KI 017 010 ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן׃ 012 2KI 017 011 ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה׃ 012 2KI 017 012 ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה׃ 012 2KI 017 013 ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים׃ 012 2KI 017 014 ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם׃ 012 2KI 017 015 וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם׃ 012 2KI 017 016 ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל׃ 012 2KI 017 017 ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 012 2KI 017 018 ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו׃ 012 2KI 017 019 גם יהודה לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו׃ 012 2KI 017 020 וימאס יהוה בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים עד אשר השליכם מפניו׃ 012 2KI 017 021 כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה׃ 012 2KI 017 022 וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה לא סרו ממנה׃ 012 2KI 017 023 עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה׃ 012 2KI 017 024 ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה׃ 012 2KI 017 025 ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים בהם׃ 012 2KI 017 026 ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ׃ 012 2KI 017 027 ויצו מלך אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את משפט אלהי הארץ׃ 012 2KI 017 028 ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית אל ויהי מורה אתם איך ייראו את יהוה׃ 012 2KI 017 029 ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם׃ 012 2KI 017 030 ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל ואנשי חמת עשו את אשימא׃ 012 2KI 017 031 והעוים עשו נבחז ואת תרתק והספרוים שרפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה ספרים׃ 012 2KI 017 032 ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות׃ 012 2KI 017 033 את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם׃ 012 2KI 017 034 עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל׃ 012 2KI 017 035 ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם׃ 012 2KI 017 036 כי אם את יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו׃ 012 2KI 017 037 ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים׃ 012 2KI 017 038 והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים׃ 012 2KI 017 039 כי אם את יהוה אלהיכם תיראו והוא יציל אתכם מיד כל איביכם׃ 012 2KI 017 040 ולא שמעו כי אם כמשפטם הראשון הם עשים׃ 012 2KI 017 041 ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו עבדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה׃ 012 2KI 018 001 ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה׃ 012 2KI 018 002 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה׃ 012 2KI 018 003 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו׃ 012 2KI 018 004 הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן׃ 012 2KI 018 005 ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו׃ 012 2KI 018 006 וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה׃ 012 2KI 018 007 והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו׃ 012 2KI 018 008 הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר׃ 012 2KI 018 009 ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון ויצר עליה׃ 012 2KI 018 010 וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון׃ 012 2KI 018 011 ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃ 012 2KI 018 012 על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו׃ 012 2KI 018 013 ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃ 012 2KI 018 014 וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב׃ 012 2KI 018 015 ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך׃ 012 2KI 018 016 בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור׃ 012 2KI 018 017 וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רב שקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כובס׃ 012 2KI 018 018 ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר׃ 012 2KI 018 019 ויאמר אלהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃ 012 2KI 018 020 אמרת אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי׃ 012 2KI 018 021 עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו׃ 012 2KI 018 022 וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם׃ 012 2KI 018 023 ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם׃ 012 2KI 018 024 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים׃ 012 2KI 018 025 עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה׃ 012 2KI 018 026 ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רב שקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה׃ 012 2KI 018 027 ויאמר אליהם רב שקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם ולשתות את שיניהם עמכם׃ 012 2KI 018 028 ויעמד רב שקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור׃ 012 2KI 018 029 כה אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו׃ 012 2KI 018 030 ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור׃ 012 2KI 018 031 אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו׃ 012 2KI 018 032 עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו׃ 012 2KI 018 033 ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור׃ 012 2KI 018 034 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים הנע ועוה כי הצילו את שמרון מידי׃ 012 2KI 018 035 מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי׃ 012 2KI 018 036 והחרישו העם ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃ 012 2KI 018 037 ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגדו לו דברי רב שקה׃ 012 2KI 019 001 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ 012 2KI 019 002 וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל ישעיהו הנביא בן אמוץ׃ 012 2KI 019 003 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה׃ 012 2KI 019 004 אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃ 012 2KI 019 005 ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו׃ 012 2KI 019 006 ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי׃ 012 2KI 019 007 הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו׃ 012 2KI 019 008 וישב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ 012 2KI 019 009 וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר׃ 012 2KI 019 010 כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ 012 2KI 019 011 הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ 012 2KI 019 012 ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר׃ 012 2KI 019 013 איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃ 012 2KI 019 014 ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ 012 2KI 019 015 ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃ 012 2KI 019 016 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי׃ 012 2KI 019 017 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם׃ 012 2KI 019 018 ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃ 012 2KI 019 019 ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך׃ 012 2KI 019 020 וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי׃ 012 2KI 019 021 זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃ 012 2KI 019 022 את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל׃ 012 2KI 019 023 ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו׃ 012 2KI 019 024 אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃ 012 2KI 019 025 הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃ 012 2KI 019 026 וישביהן קצרי יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה׃ 012 2KI 019 027 ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי׃ 012 2KI 019 028 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה׃ 012 2KI 019 029 וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃ 012 2KI 019 030 ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ 012 2KI 019 031 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה תעשה זאת׃ 012 2KI 019 032 לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה׃ 012 2KI 019 033 בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה׃ 012 2KI 019 034 וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ 012 2KI 019 035 ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ 012 2KI 019 036 ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה׃ 012 2KI 019 037 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו׃ 012 2KI 020 001 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃ 012 2KI 020 002 ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה לאמר׃ 012 2KI 020 003 אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ 012 2KI 020 004 ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכנה ודבר יהוה היה אליו לאמר׃ 012 2KI 020 005 שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך ביום השלישי תעלה בית יהוה׃ 012 2KI 020 006 והספתי על ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי׃ 012 2KI 020 007 ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על השחין ויחי׃ 012 2KI 020 008 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות כי ירפא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה׃ 012 2KI 020 009 ויאמר ישעיהו זה לך האות מאת יהוה כי יעשה יהוה את הדבר אשר דבר הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות׃ 012 2KI 020 010 ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות׃ 012 2KI 020 011 ויקרא ישעיהו הנביא אל יהוה וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחרנית עשר מעלות׃ 012 2KI 020 012 בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו כי שמע כי חלה חזקיהו׃ 012 2KI 020 013 וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו׃ 012 2KI 020 014 ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל׃ 012 2KI 020 015 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו לא היה דבר אשר לא הראיתם באצרתי׃ 012 2KI 020 016 ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה׃ 012 2KI 020 017 הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה לא יותר דבר אמר יהוה׃ 012 2KI 020 018 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקח והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃ 012 2KI 020 019 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי׃ 012 2KI 020 020 ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 020 021 וישכב חזקיהו עם אבתיו וימלך מנשה בנו תחתיו׃ 012 2KI 021 001 בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חפצי בה׃ 012 2KI 021 002 ויעש הרע בעיני יהוה כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 012 2KI 021 003 וישב ויבן את הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃ 012 2KI 021 004 ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את שמי׃ 012 2KI 021 005 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה׃ 012 2KI 021 006 והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיס׃ 012 2KI 021 007 וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר יהוה אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם׃ 012 2KI 021 008 ולא אסיף להניד רגל ישראל מן האדמה אשר נתתי לאבותם רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל התורה אשר צוה אתם עבדי משה׃ 012 2KI 021 009 ולא שמעו ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל׃ 012 2KI 021 010 וידבר יהוה ביד עבדיו הנביאים לאמר׃ 012 2KI 021 011 יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התעבות האלה הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם את יהודה בגלוליו׃ 012 2KI 021 012 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃ 012 2KI 021 013 ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה׃ 012 2KI 021 014 ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל איביהם׃ 012 2KI 021 015 יען אשר עשו את הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי מן היום אשר יצאו אבותם ממצרים ועד היום הזה׃ 012 2KI 021 016 וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני יהוה׃ 012 2KI 021 017 ויתר דברי מנשה וכל אשר עשה וחטאתו אשר חטא הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 021 018 וישכב מנשה עם אבתיו ויקבר בגן ביתו בגן עזא וימלך אמון בנו תחתיו׃ 012 2KI 021 019 בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת חרוץ מן יטבה׃ 012 2KI 021 020 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו׃ 012 2KI 021 021 וילך בכל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם׃ 012 2KI 021 022 ויעזב את יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה׃ 012 2KI 021 023 ויקשרו עבדי אמון עליו וימיתו את המלך בביתו׃ 012 2KI 021 024 ויך עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו׃ 012 2KI 021 025 ויתר דברי אמון אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 021 026 ויקבר אתו בקברתו בגן עזא וימלך יאשיהו בנו תחתיו׃ 012 2KI 022 001 בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת׃ 012 2KI 022 002 ויעש הישר בעיני יהוה וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר ימין ושמאול׃ 012 2KI 022 003 ויהי בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו שלח המלך את שפן בן אצליהו בן משלם הספר בית יהוה לאמר׃ 012 2KI 022 004 עלה אל חלקיהו הכהן הגדול ויתם את הכסף המובא בית יהוה אשר אספו שמרי הסף מאת העם׃ 012 2KI 022 005 ויתנה על יד עשי המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו לעשי המלאכה אשר בבית יהוה לחזק בדק הבית׃ 012 2KI 022 006 לחרשים ולבנים ולגדרים ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את הבית׃ 012 2KI 022 007 אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם כי באמונה הם עשים׃ 012 2KI 022 008 ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו׃ 012 2KI 022 009 ויבא שפן הספר אל המלך וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך את הכסף הנמצא בבית ויתנהו על יד עשי המלאכה המפקדים בית יהוה׃ 012 2KI 022 010 ויגד שפן הספר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שפן לפני המלך׃ 012 2KI 022 011 ויהי כשמע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו׃ 012 2KI 022 012 ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן מיכיה ואת שפן הספר ואת עשיה עבד המלך לאמר׃ 012 2KI 022 013 לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה כי גדולה חמת יהוה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו׃ 012 2KI 022 014 וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה׃ 012 2KI 022 015 ותאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי׃ 012 2KI 022 016 כה אמר יהוה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה׃ 012 2KI 022 017 תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה׃ 012 2KI 022 018 ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את יהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃ 012 2KI 022 019 יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה בשמעך אשר דברתי על המקום הזה ועל ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם יהוה׃ 012 2KI 022 020 לכן הנני אספך על אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה וישיבו את המלך דבר׃ 012 2KI 023 001 וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם׃ 012 2KI 023 002 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה׃ 012 2KI 023 003 ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית׃ 012 2KI 023 004 ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל׃ 012 2KI 023 005 והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים׃ 012 2KI 023 006 ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם׃ 012 2KI 023 007 ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה׃ 012 2KI 023 008 ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר׃ 012 2KI 023 009 אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם׃ 012 2KI 023 010 וטמא את התפת אשר בגי בני הנם לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למלך׃ 012 2KI 023 011 וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית יהוה אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש׃ 012 2KI 023 012 ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם אל נחל קדרון׃ 012 2KI 023 013 ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך׃ 012 2KI 023 014 ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם׃ 012 2KI 023 015 וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ וישרף את הבמה הדק לעפר ושרף אשרה׃ 012 2KI 023 016 ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה׃ 012 2KI 023 017 ויאמר מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל׃ 012 2KI 023 018 ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמתיו וימלטו עצמתיו את עצמות הנביא אשר בא משמרון׃ 012 2KI 023 019 וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס הסיר יאשיהו ויעש להם ככל המעשים אשר עשה בבית אל׃ 012 2KI 023 020 ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם׃ 012 2KI 023 021 ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה׃ 012 2KI 023 022 כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה׃ 012 2KI 023 023 כי אם בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה ליהוה בירושלם׃ 012 2KI 023 024 וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה׃ 012 2KI 023 025 וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו׃ 012 2KI 023 026 אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה׃ 012 2KI 023 027 ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם׃ 012 2KI 023 028 ויתר דברי יאשיהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 023 029 בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו׃ 012 2KI 023 030 וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו׃ 012 2KI 023 031 בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה׃ 012 2KI 023 032 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו׃ 012 2KI 023 033 ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב׃ 012 2KI 023 034 וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם׃ 012 2KI 023 035 והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה׃ 012 2KI 023 036 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה בת פדיה מן רומה׃ 012 2KI 023 037 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו׃ 012 2KI 024 001 בימיו עלה נבכדנאצר מלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו׃ 012 2KI 024 002 וישלח יהוה בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדיו הנביאים׃ 012 2KI 024 003 אך על פי יהוה היתה ביהודה להסיר מעל פניו בחטאת מנשה ככל אשר עשה׃ 012 2KI 024 004 וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלם דם נקי ולא אבה יהוה לסלח׃ 012 2KI 024 005 ויתר דברי יהויקים וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 012 2KI 024 006 וישכב יהויקים עם אבתיו וימלך יהויכין בנו תחתיו׃ 012 2KI 024 007 ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתה למלך מצרים׃ 012 2KI 024 008 בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם׃ 012 2KI 024 009 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה אביו׃ 012 2KI 024 010 בעת ההיא עלה עבדי נבכדנאצר מלך בבל ירושלם ותבא העיר במצור׃ 012 2KI 024 011 ויבא נבוכדנאצר מלך בבל על העיר ועבדיו צרים עליה׃ 012 2KI 024 012 ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו ויקח אתו מלך בבל בשנת שמנה למלכו׃ 012 2KI 024 013 ויוצא משם את כל אוצרות בית יהוה ואוצרות בית המלך ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל יהוה כאשר דבר יהוה׃ 012 2KI 024 014 והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרה אלפים גולה וכל החרש והמסגר לא נשאר זולת דלת עם הארץ׃ 012 2KI 024 015 ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אולי הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה׃ 012 2KI 024 016 ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף הכל גבורים עשי מלחמה ויביאם מלך בבל גולה בבלה׃ 012 2KI 024 017 וימלך מלך בבל את מתניה דדו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו׃ 012 2KI 024 018 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל בת ירמיהו מלבנה׃ 012 2KI 024 019 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים׃ 012 2KI 024 020 כי על אף יהוה היתה בירושלם וביהודה עד השלכו אתם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃ 012 2KI 025 001 ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב׃ 012 2KI 025 002 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃ 012 2KI 025 003 בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃ 012 2KI 025 004 ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה׃ 012 2KI 025 005 וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו נפצו מעליו׃ 012 2KI 025 006 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט׃ 012 2KI 025 007 ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל׃ 012 2KI 025 008 ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם׃ 012 2KI 025 009 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש׃ 012 2KI 025 010 ואת חומת ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים׃ 012 2KI 025 011 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון הגלה נבוזראדן רב טבחים׃ 012 2KI 025 012 ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים׃ 012 2KI 025 013 ואת עמודי הנחשת אשר בית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה׃ 012 2KI 025 014 ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם לקחו׃ 012 2KI 025 015 ואת המחתות ואת המזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טבחים׃ 012 2KI 025 016 העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה׃ 012 2KI 025 017 שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה ושבכה ורמנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על השבכה׃ 012 2KI 025 018 ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף׃ 012 2KI 025 019 ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת הספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר׃ 012 2KI 025 020 ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה׃ 012 2KI 025 021 ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃ 012 2KI 025 022 והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן׃ 012 2KI 025 023 וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם׃ 012 2KI 025 024 וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל ויטב לכם׃ 012 2KI 025 025 ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אתו במצפה׃ 012 2KI 025 026 ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו מצרים כי יראו מפני כשדים׃ 012 2KI 025 027 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא׃ 012 2KI 025 028 וידבר אתו טבות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל׃ 012 2KI 025 029 ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו׃ 012 2KI 025 030 וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חיו׃ # # BOOK 013 1CH 1 Chronicles דברי הימים א 013 1CH 001 001 אדם שת אנוש׃ 013 1CH 001 002 קינן מהללאל ירד׃ 013 1CH 001 003 חנוך מתושלח למך׃ 013 1CH 001 004 נח שם חם ויפת׃ 013 1CH 001 005 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃ 013 1CH 001 006 ובני גמר אשכנז ודיפת ותוגרמה׃ 013 1CH 001 007 ובני יון אלישה ותרשישה כתים ורודנים׃ 013 1CH 001 008 בני חם כוש ומצרים פוט וכנען׃ 013 1CH 001 009 ובני כוש סבא וחוילה וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודדן׃ 013 1CH 001 010 וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ׃ 013 1CH 001 011 ומצרים ילד את לודיים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃ 013 1CH 001 012 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃ 013 1CH 001 013 וכנען ילד את צידון בכרו ואת חת׃ 013 1CH 001 014 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי׃ 013 1CH 001 015 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃ 013 1CH 001 016 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי׃ 013 1CH 001 017 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך׃ 013 1CH 001 018 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃ 013 1CH 001 019 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃ 013 1CH 001 020 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃ 013 1CH 001 021 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה׃ 013 1CH 001 022 ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא׃ 013 1CH 001 023 ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃ 013 1CH 001 024 שם ארפכשד שלח׃ 013 1CH 001 025 עבר פלג רעו׃ 013 1CH 001 026 שרוג נחור תרח׃ 013 1CH 001 027 אברם הוא אברהם׃ 013 1CH 001 028 בני אברהם יצחק וישמעאל׃ 013 1CH 001 029 אלה תלדותם בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם׃ 013 1CH 001 030 משמע ודומה משא חדד ותימא׃ 013 1CH 001 031 יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל׃ 013 1CH 001 032 ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן׃ 013 1CH 001 033 ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃ 013 1CH 001 034 ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל׃ 013 1CH 001 035 בני עשו אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח׃ 013 1CH 001 036 בני אליפז תימן ואומר צפי וגעתם קנז ותמנע ועמלק׃ 013 1CH 001 037 בני רעואל נחת זרח שמה ומזה׃ 013 1CH 001 038 ובני שעיר לוטן ושובל וצבעון וענה ודישן ואצר ודישן׃ 013 1CH 001 039 ובני לוטן חרי והומם ואחות לוטן תמנע׃ 013 1CH 001 040 בני שובל עלין ומנחת ועיבל שפי ואונם ובני צבעון איה וענה׃ 013 1CH 001 041 בני ענה דישון ובני דישון חמרן ואשבן ויתרן וכרן׃ 013 1CH 001 042 בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן׃ 013 1CH 001 043 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל בלע בן בעור ושם עירו דנהבה׃ 013 1CH 001 044 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה׃ 013 1CH 001 045 וימת יובב וימלך תחתיו חושם מארץ התימני׃ 013 1CH 001 046 וימת חושם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עיות׃ 013 1CH 001 047 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה׃ 013 1CH 001 048 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר׃ 013 1CH 001 049 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור׃ 013 1CH 001 050 וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׃ 013 1CH 001 051 וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עליה אלוף יתת׃ 013 1CH 001 052 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן׃ 013 1CH 001 053 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃ 013 1CH 001 054 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום׃ 013 1CH 002 001 אלה בני ישראל ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבלון׃ 013 1CH 002 002 דן יוסף ובנימן נפתלי גד ואשר׃ 013 1CH 002 003 בני יהודה ער ואונן ושלה שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימיתהו׃ 013 1CH 002 004 ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה׃ 013 1CH 002 005 בני פרץ חצרון וחמול׃ 013 1CH 002 006 ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע כלם חמשה׃ 013 1CH 002 007 ובני כרמי עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם׃ 013 1CH 002 008 ובני איתן עזריה׃ 013 1CH 002 009 ובני חצרון אשר נולד לו את ירחמאל ואת רם ואת כלובי׃ 013 1CH 002 010 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון נשיא בני יהודה׃ 013 1CH 002 011 ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בעז׃ 013 1CH 002 012 ובעז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי׃ 013 1CH 002 013 ואישי הוליד את בכרו את אליאב ואבינדב השני ושמעא השלישי׃ 013 1CH 002 014 נתנאל הרביעי רדי החמישי׃ 013 1CH 002 015 אצם הששי דויד השבעי׃ 013 1CH 002 016 ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשה אל שלשה׃ 013 1CH 002 017 ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא יתר הישמעאלי׃ 013 1CH 002 018 וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון׃ 013 1CH 002 019 ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור׃ 013 1CH 002 020 וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל׃ 013 1CH 002 021 ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב׃ 013 1CH 002 022 ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד׃ 013 1CH 002 023 ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד׃ 013 1CH 002 024 ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע׃ 013 1CH 002 025 ויהיו בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם ובונה וארן ואצם אחיה׃ 013 1CH 002 026 ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה היא אם אונם׃ 013 1CH 002 027 ויהיו בני רם בכור ירחמאל מעץ וימין ועקר׃ 013 1CH 002 028 ויהיו בני אונם שמי וידע ובני שמי נדב ואבישור׃ 013 1CH 002 029 ושם אשת אבישור אביהיל ותלד לו את אחבן ואת מוליד׃ 013 1CH 002 030 ובני נדב סלד ואפים וימת סלד לא בנים׃ 013 1CH 002 031 ובני אפים ישעי ובני ישעי ששן ובני ששן אחלי׃ 013 1CH 002 032 ובני ידע אחי שמי יתר ויונתן וימת יתר לא בנים׃ 013 1CH 002 033 ובני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמאל׃ 013 1CH 002 034 ולא היה לששן בנים כי אם בנות ולששן עבד מצרי ושמו ירחע׃ 013 1CH 002 035 ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאשה ותלד לו את עתי׃ 013 1CH 002 036 ועתי הליד את נתן ונתן הוליד את זבד׃ 013 1CH 002 037 וזבד הוליד את אפלל ואפלל הוליד את עובד׃ 013 1CH 002 038 ועובד הוליד את יהוא ויהוא הוליד את עזריה׃ 013 1CH 002 039 ועזריה הליד את חלץ וחלץ הליד את אלעשה׃ 013 1CH 002 040 ואלעשה הליד את ססמי וססמי הליד את שלום׃ 013 1CH 002 041 ושלום הוליד את יקמיה ויקמיה הליד את אלישמע׃ 013 1CH 002 042 ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון׃ 013 1CH 002 043 ובני חברון קרח ותפח ורקם ושמע׃ 013 1CH 002 044 ושמע הוליד את רחם אבי ירקעם ורקם הוליד את שמי׃ 013 1CH 002 045 ובן שמי מעון ומעון אבי בית צור׃ 013 1CH 002 046 ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז׃ 013 1CH 002 047 ובני יהדי רגם ויותם וגישן ופלט ועיפה ושעף׃ 013 1CH 002 048 פלגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה׃ 013 1CH 002 049 ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה׃ 013 1CH 002 050 אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה שובל אבי קרית יערים׃ 013 1CH 002 051 שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר׃ 013 1CH 002 052 ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות׃ 013 1CH 002 053 ומשפחות קרית יערים היתרי והפותי והשמתי והמשרעי מאלה יצאו הצרעתי והאשתאלי׃ 013 1CH 002 054 בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי׃ 013 1CH 002 055 ומשפחות ספרים ישבו יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב׃ 013 1CH 003 001 ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית׃ 013 1CH 003 002 השלשי לאבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור הרביעי אדניה בן חגית׃ 013 1CH 003 003 החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו׃ 013 1CH 003 004 ששה נולד לו בחברון וימלך שם שבע שנים וששה חדשים ושלשים ושלוש שנה מלך בירושלם׃ 013 1CH 003 005 ואלה נולדו לו בירושלים שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל׃ 013 1CH 003 006 ויבחר ואלישמע ואליפלט׃ 013 1CH 003 007 ונגה ונפג ויפיע׃ 013 1CH 003 008 ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה׃ 013 1CH 003 009 כל בני דויד מלבד בני פילגשים ותמר אחותם׃ 013 1CH 003 010 ובן שלמה רחבעם אביה בנו אסא בנו יהושפט בנו׃ 013 1CH 003 011 יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו׃ 013 1CH 003 012 אמציהו בנו עזריה בנו יותם בנו׃ 013 1CH 003 013 אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו׃ 013 1CH 003 014 אמון בנו יאשיהו בנו׃ 013 1CH 003 015 ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום׃ 013 1CH 003 016 ובני יהויקים יכניה בנו צדקיה בנו׃ 013 1CH 003 017 ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו׃ 013 1CH 003 018 ומלכירם ופדיה ושנאצר יקמיה הושמע ונדביה׃ 013 1CH 003 019 ובני פדיה זרבבל ושמעי ובן זרבבל משלם וחנניה ושלמית אחותם׃ 013 1CH 003 020 וחשבה ואהל וברכיה וחסדיה יושב חסד חמש׃ 013 1CH 003 021 ובן חנניה פלטיה וישעיה בני רפיה בני ארנן בני עבדיה בני שכניה׃ 013 1CH 003 022 ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט ששה׃ 013 1CH 003 023 ובן נעריה אליועיני וחזקיה ועזריקם שלשה׃ 013 1CH 003 024 ובני אליועיני הודיוהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה׃ 013 1CH 004 001 בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל׃ 013 1CH 004 002 וראיה בן שובל הוליד את יחת ויחת הליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי׃ 013 1CH 004 003 ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמא וידבש ושם אחותם הצללפוני׃ 013 1CH 004 004 ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם׃ 013 1CH 004 005 ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה׃ 013 1CH 004 006 ותלד לו נערה את אחזם ואת חפר ואת תימני ואת האחשתרי אלה בני נערה׃ 013 1CH 004 007 ובני חלאה צרת יצחר ואתנן׃ 013 1CH 004 008 וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחות אחרחל בן הרום׃ 013 1CH 004 009 ויהי יעבץ נכבד מאחיו ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב׃ 013 1CH 004 010 ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל׃ 013 1CH 004 011 וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר הוא אבי אשתון׃ 013 1CH 004 012 ואשתון הוליד את בית רפא ואת פסח ואת תחנה אבי עיר נחש אלה אנשי רכה׃ 013 1CH 004 013 ובני קנז עתניאל ושריה ובני עתניאל חתת׃ 013 1CH 004 014 ומעונתי הוליד את עפרה ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים כי חרשים היו׃ 013 1CH 004 015 ובני כלב בן יפנה עירו אלה ונעם ובני אלה וקנז׃ 013 1CH 004 016 ובני יהללאל זיף וזיפה תיריא ואשראל׃ 013 1CH 004 017 ובן עזרה יתר ומרד ועפר וילון ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמע׃ 013 1CH 004 018 ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד׃ 013 1CH 004 019 ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי ואשתמע המעכתי׃ 013 1CH 004 020 ובני שימון אמנון ורנה בן חנן ותולון ובני ישעי זוחת ובן זוחת׃ 013 1CH 004 021 בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע׃ 013 1CH 004 022 ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים׃ 013 1CH 004 023 המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם׃ 013 1CH 004 024 בני שמעון נמואל וימין יריב זרח שאול׃ 013 1CH 004 025 שלם בנו מבשם בנו משמע בנו׃ 013 1CH 004 026 ובני משמע חמואל בנו זכור בנו שמעי בנו׃ 013 1CH 004 027 ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שש ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה׃ 013 1CH 004 028 וישבו בבאר שבע ומולדה וחצר שועל׃ 013 1CH 004 029 ובבלהה ובעצם ובתולד׃ 013 1CH 004 030 ובבתואל ובחרמה ובציקלג׃ 013 1CH 004 031 ובבית מרכבות ובחצר סוסים ובבית בראי ובשערים אלה עריהם עד מלך דויד׃ 013 1CH 004 032 וחצריהם עיטם ועין רמון ותכן ועשן ערים חמש׃ 013 1CH 004 033 וכל חצריהם אשר סביבות הערים האלה עד בעל זאת מושבתם והתיחשם להם׃ 013 1CH 004 034 ומשובב וימלך ויושה בן אמציה׃ 013 1CH 004 035 ויואל ויהוא בן יושביה בן שריה בן עשיאל׃ 013 1CH 004 036 ואליועיני ויעקבה וישוחיה ועשיה ועדיאל וישימאל ובניה׃ 013 1CH 004 037 וזיזא בן שפעי בן אלון בן ידיה בן שמרי בן שמעיה׃ 013 1CH 004 038 אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב׃ 013 1CH 004 039 וילכו למבוא גדר עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם׃ 013 1CH 004 040 וימצאו מרעה שמן וטוב והארץ רחבת ידים ושקטת ושלוה כי מן חם הישבים שם לפנים׃ 013 1CH 004 041 ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם׃ 013 1CH 004 042 ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם׃ 013 1CH 004 043 ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה׃ 013 1CH 005 001 ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה׃ 013 1CH 005 002 כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף׃ 013 1CH 005 003 בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי׃ 013 1CH 005 004 בני יואל שמעיה בנו גוג בנו שמעי בנו׃ 013 1CH 005 005 מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו׃ 013 1CH 005 006 בארה בנו אשר הגלה תלגת פלנאסר מלך אשר הוא נשיא לראובני׃ 013 1CH 005 007 ואחיו למשפחתיו בהתיחש לתלדותם הראש יעיאל וזכריהו׃ 013 1CH 005 008 ובלע בן עזז בן שמע בן יואל הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון׃ 013 1CH 005 009 ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת כי מקניהם רבו בארץ גלעד׃ 013 1CH 005 010 ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על כל פני מזרח לגלעד׃ 013 1CH 005 011 ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה׃ 013 1CH 005 012 יואל הראש ושפם המשנה ויעני ושפט בבשן׃ 013 1CH 005 013 ואחיהם לבית אבותיהם מיכאל ומשלם ושבע ויורי ויעכן וזיע ועבר שבעה׃ 013 1CH 005 014 אלה בני אביחיל בן חורי בן ירוח בן גלעד בן מיכאל בן ישישי בן יחדו בן בוז׃ 013 1CH 005 015 אחי בן עבדיאל בן גוני ראש לבית אבותם׃ 013 1CH 005 016 וישבו בגלעד בבשן ובבנתיה ובכל מגרשי שרון על תוצאותם׃ 013 1CH 005 017 כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל׃ 013 1CH 005 018 בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יצאי צבא׃ 013 1CH 005 019 ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב׃ 013 1CH 005 020 ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו׃ 013 1CH 005 021 וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף וצאן מאתים וחמשים אלף וחמורים אלפים ונפש אדם מאה אלף׃ 013 1CH 005 022 כי חללים רבים נפלו כי מהאלהים המלחמה וישבו תחתיהם עד הגלה׃ 013 1CH 005 023 ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון המה רבו׃ 013 1CH 005 024 ואלה ראשי בית אבותם ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וירמיה והודויה ויחדיאל אנשים גבורי חיל אנשי שמות ראשים לבית אבותם׃ 013 1CH 005 025 וימעלו באלהי אבותיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם׃ 013 1CH 005 026 ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה׃ 013 1CH 006 001 בני לוי גרשון קהת ומררי׃ 013 1CH 006 002 ובני קהת עמרם יצהר וחברון ועזיאל׃ 013 1CH 006 003 ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ובני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃ 013 1CH 006 004 אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע׃ 013 1CH 006 005 ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי׃ 013 1CH 006 006 ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות׃ 013 1CH 006 007 מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב׃ 013 1CH 006 008 ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ׃ 013 1CH 006 009 ואחימעץ הוליד את עזריה ועזריה הוליד את יוחנן׃ 013 1CH 006 010 ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה בירושלם׃ 013 1CH 006 011 ויולד עזריה את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב׃ 013 1CH 006 012 ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את שלום׃ 013 1CH 006 013 ושלום הוליד את חלקיה וחלקיה הוליד את עזריה׃ 013 1CH 006 014 ועזריה הוליד את שריה ושריה הוליד את יהוצדק׃ 013 1CH 006 015 ויהוצדק הלך בהגלות יהוה את יהודה וירושלם ביד נבכדנאצר׃ 013 1CH 006 016 בני לוי גרשם קהת ומררי׃ 013 1CH 006 017 ואלה שמות בני גרשום לבני ושמעי׃ 013 1CH 006 018 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל׃ 013 1CH 006 019 בני מררי מחלי ומשי ואלה משפחות הלוי לאבותיהם׃ 013 1CH 006 020 לגרשום לבני בנו יחת בנו זמה בנו׃ 013 1CH 006 021 יואח בנו עדו בנו זרח בנו יאתרי בנו׃ 013 1CH 006 022 בני קהת עמינדב בנו קרח בנו אסיר בנו׃ 013 1CH 006 023 אלקנה בנו ואביסף בנו ואסיר בנו׃ 013 1CH 006 024 תחת בנו אוריאל בנו עזיה בנו ושאול בנו׃ 013 1CH 006 025 ובני אלקנה עמשי ואחימות׃ 013 1CH 006 026 אלקנה בנו אלקנה צופי בנו ונחת בנו׃ 013 1CH 006 027 אליאב בנו ירחם בנו אלקנה בנו׃ 013 1CH 006 028 ובני שמואל הבכר ושני ואביה׃ 013 1CH 006 029 בני מררי מחלי לבני בנו שמעי בנו עזה בנו׃ 013 1CH 006 030 שמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו׃ 013 1CH 006 031 ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר בית יהוה ממנוח הארון׃ 013 1CH 006 032 ויהיו משרתים לפני משכן אהל מועד בשיר עד בנות שלמה את בית יהוה בירושלם ויעמדו כמשפטם על עבודתם׃ 013 1CH 006 033 ואלה העמדים ובניהם מבני הקהתי הימן המשורר בן יואל בן שמואל׃ 013 1CH 006 034 בן אלקנה בן ירחם בן אליאל בן תוח׃ 013 1CH 006 035 בן ציף בן אלקנה בן מחת בן עמשי׃ 013 1CH 006 036 בן אלקנה בן יואל בן עזריה בן צפניה׃ 013 1CH 006 037 בן תחת בן אסיר בן אביסף בן קרח׃ 013 1CH 006 038 בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל׃ 013 1CH 006 039 ואחיו אסף העמד על ימינו אסף בן ברכיהו בן שמעא׃ 013 1CH 006 040 בן מיכאל בן בעשיה בן מלכיה׃ 013 1CH 006 041 בן אתני בן זרח בן עדיה׃ 013 1CH 006 042 בן איתן בן זמה בן שמעי׃ 013 1CH 006 043 בן יחת בן גרשם בן לוי׃ 013 1CH 006 044 ובני מררי אחיהם על השמאול איתן בן קישי בן עבדי בן מלוך׃ 013 1CH 006 045 בן חשביה בן אמציה בן חלקיה׃ 013 1CH 006 046 בן אמצי בן בני בן שמר׃ 013 1CH 006 047 בן מחלי בן מושי בן מררי בן לוי׃ 013 1CH 006 048 ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלהים׃ 013 1CH 006 049 ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים׃ 013 1CH 006 050 ואלה בני אהרן אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו׃ 013 1CH 006 051 בקי בנו עזי בנו זרחיה בנו׃ 013 1CH 006 052 מריות בנו אמריה בנו אחיטוב בנו׃ 013 1CH 006 053 צדוק בנו אחימעץ בנו׃ 013 1CH 006 054 ואלה מושבותם לטירותם בגבולם לבני אהרן למשפחת הקהתי כי להם היה הגורל׃ 013 1CH 006 055 ויתנו להם את חברון בארץ יהודה ואת מגרשיה סביבתיה׃ 013 1CH 006 056 ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה׃ 013 1CH 006 057 ולבני אהרן נתנו את ערי המקלט את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 058 ואת חילז ואת מגרשיה את דביר ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 059 ואת עשן ואת מגרשיה ואת בית שמש ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 060 וממטה בנימן את גבע ואת מגרשיה ואת עלמת ואת מגרשיה ואת ענתות ואת מגרשיה כל עריהם שלש עשרה עיר במשפחותיהם׃ 013 1CH 006 061 ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל ערים עשר׃ 013 1CH 006 062 ולבני גרשום למשפחותם ממטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי וממטה מנשה בבשן ערים שלש עשרה׃ 013 1CH 006 063 לבני מררי למשפחותם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן בגורל ערים שתים עשרה׃ 013 1CH 006 064 ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם׃ 013 1CH 006 065 ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימן את הערים האלה אשר יקראו אתהם בשמות׃ 013 1CH 006 066 וממשפחות בני קהת ויהי ערי גבולם ממטה אפרים׃ 013 1CH 006 067 ויתנו להם את ערי המקלט את שכם ואת מגרשיה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 068 ואת יקמעם ואת מגרשיה ואת בית חורון ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 069 ואת אילון ואת מגרשיה ואת גת רמון ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 070 וממחצית מטה מנשה את ענר ואת מגרשיה ואת בלעם ואת מגרשיה למשפחת לבני קהת הנותרים׃ 013 1CH 006 071 לבני גרשום ממשפחת חצי מטה מנשה את גולן בבשן ואת מגרשיה ואת עשתרות ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 072 וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה את דברת ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 073 ואת ראמות ואת מגרשיה ואת ענם ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 074 וממטה אשר את משל ואת מגרשיה ואת עבדון ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 075 ואת חוקק ואת מגרשיה ואת רחב ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 076 וממטה נפתלי את קדש בגליל ואת מגרשיה ואת חמון ואת מגרשיה ואת קריתים ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 077 לבני מררי הנותרים ממטה זבולן את רמונו ואת מגרשיה את תבור ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 078 ומעבר לירדן ירחו למזרח הירדן ממטה ראובן את בצר במדבר ואת מגרשיה ואת יהצה ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 079 ואת קדמות ואת מגרשיה ואת מיפעת ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 080 וממטה גד את ראמות בגלעד ואת מגרשיה ואת מחנים ואת מגרשיה׃ 013 1CH 006 081 ואת חשבון ואת מגרשיה ואת יעזיר ואת מגרשיה׃ 013 1CH 007 001 ולבני יששכר תולע ופואה ישיב ושמרון ארבעה׃ 013 1CH 007 002 ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם מספרם בימי דויד עשרים ושנים אלף ושש מאות׃ 013 1CH 007 003 ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה ראשים כלם׃ 013 1CH 007 004 ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים׃ 013 1CH 007 005 ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף התיחשם לכל׃ 013 1CH 007 006 בנימן בלע ובכר וידיעאל שלשה׃ 013 1CH 007 007 ובני בלע אצבון ועזי ועזיאל וירימות ועירי חמשה ראשי בית אבות גבורי חילים והתיחשם עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה׃ 013 1CH 007 008 ובני בכר זמירה ויועש ואליעזר ואליועיני ועמרי וירמות ואביה וענתות ועלמת כל אלה בני בכר׃ 013 1CH 007 009 והתיחשם לתלדותם ראשי בית אבותם גבורי חיל עשרים אלף ומאתים׃ 013 1CH 007 010 ובני ידיעאל בלהן ובני בלהן יעיש ובנימן ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר׃ 013 1CH 007 011 כל אלה בני ידיעאל לראשי האבות גבורי חילים שבעה עשר אלף ומאתים יצאי צבא למלחמה׃ 013 1CH 007 012 ושפם וחפם בני עיר חשם בני אחר׃ 013 1CH 007 013 בני נפתלי יחציאל וגוני ויצר ושלום בני בלהה׃ 013 1CH 007 014 בני מנשה אשריאל אשר ילדה פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד׃ 013 1CH 007 015 ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ושם אחתו מעכה ושם השני צלפחד ותהינה לצלפחד בנות׃ 013 1CH 007 016 ותלד מעכה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרש ושם אחיו שרש ובניו אולם ורקם׃ 013 1CH 007 017 ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה׃ 013 1CH 007 018 ואחתו המלכת ילדה את אישהוד ואת אביעזר ואת מחלה׃ 013 1CH 007 019 ויהיו בני שמידע אחין ושכם ולקחי ואניעם׃ 013 1CH 007 020 ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו׃ 013 1CH 007 021 וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם׃ 013 1CH 007 022 ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו׃ 013 1CH 007 023 ויבא אל אשתו ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו׃ 013 1CH 007 024 ובתו שארה ותבן את בית חורון התחתון ואת העליון ואת אזן שארה׃ 013 1CH 007 025 ורפח בנו ורשף ותלח בנו ותחן בנו׃ 013 1CH 007 026 לעדן בנו עמיהוד בנו אלישמע בנו׃ 013 1CH 007 027 נון בנו יהושע בנו׃ 013 1CH 007 028 ואחזתם ומשבותם בית אל ובנתיה ולמזרח נערן ולמערב גזר ובנתיה ושכם ובנתיה עד עיה ובנתיה׃ 013 1CH 007 029 ועל ידי בני מנשה בית שאן ובנתיה תענך ובנתיה מגדו ובנותיה דור ובנותיה באלה ישבו בני יוסף בן ישראל׃ 013 1CH 007 030 בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם׃ 013 1CH 007 031 ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזות׃ 013 1CH 007 032 וחבר הוליד את יפלט ואת שומר ואת חותם ואת שועא אחותם׃ 013 1CH 007 033 ובני יפלט פסך ובמהל ועשות אלה בני יפלט׃ 013 1CH 007 034 ובני שמר אחי ורוהגה יחבה וארם׃ 013 1CH 007 035 ובן הלם אחיו צופח וימנע ושלש ועמל׃ 013 1CH 007 036 בני צופח סוח וחרנפר ושועל וברי וימרה׃ 013 1CH 007 037 בצר והוד ושמא ושלשה ויתרן ובארא׃ 013 1CH 007 038 ובני יתר יפנה ופספה וארא׃ 013 1CH 007 039 ובני עלא ארח וחניאל ורציא׃ 013 1CH 007 040 כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים והתיחשם בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף׃ 013 1CH 008 001 ובנימן הוליד את בלע בכרו אשבל השני ואחרח השלישי׃ 013 1CH 008 002 נוחה הרביעי ורפא החמישי׃ 013 1CH 008 003 ויהיו בנים לבלע אדר וגרא ואביהוד׃ 013 1CH 008 004 ואבישוע ונעמן ואחוח׃ 013 1CH 008 005 וגרא ושפופן וחורם׃ 013 1CH 008 006 ואלה בני אחוד אלה הם ראשי אבות ליושבי גבע ויגלום אל מנחת׃ 013 1CH 008 007 ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם והוליד את עזא ואת אחיחד׃ 013 1CH 008 008 ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם חושים ואת בערא נשיו׃ 013 1CH 008 009 ויולד מן חדש אשתו את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם׃ 013 1CH 008 010 ואת יעוץ ואת שכיה ואת מרמה אלה בניו ראשי אבות׃ 013 1CH 008 011 ומחשים הוליד את אביטוב ואת אלפעל׃ 013 1CH 008 012 ובני אלפעל עבר ומשעם ושמד הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה׃ 013 1CH 008 013 וברעה ושמע המה ראשי האבות ליושבי אילון המה הבריחו את יושבי גת׃ 013 1CH 008 014 ואחיו ששק וירמות׃ 013 1CH 008 015 וזבדיה וערד ועדר׃ 013 1CH 008 016 ומיכאל וישפה ויוחא בני בריעה׃ 013 1CH 008 017 וזבדיה ומשלם וחזקי וחבר׃ 013 1CH 008 018 וישמרי ויזליאה ויובב בני אלפעל׃ 013 1CH 008 019 ויקים וזכרי וזבדי׃ 013 1CH 008 020 ואליעני וצלתי ואליאל׃ 013 1CH 008 021 ועדיה ובראיה ושמרת בני שמעי׃ 013 1CH 008 022 וישפן ועבר ואליאל׃ 013 1CH 008 023 ועבדון וזכרי וחנן׃ 013 1CH 008 024 וחנניה ועילם וענתתיה׃ 013 1CH 008 025 ויפדיה ופניאל בני ששק׃ 013 1CH 008 026 ושמשרי ושחריה ועתליה׃ 013 1CH 008 027 ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם׃ 013 1CH 008 028 אלה ראשי אבות לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם׃ 013 1CH 008 029 ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה׃ 013 1CH 008 030 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב׃ 013 1CH 008 031 וגדור ואחיו וזכר׃ 013 1CH 008 032 ומקלות הוליד את שמאה ואף המה נגד אחיהם ישבו בירושלם עם אחיהם׃ 013 1CH 008 033 ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכי שוע ואת אבינדב ואת אשבעל׃ 013 1CH 008 034 ובן יהונתן מריב בעל ומריב בעל הוליד את מיכה׃ 013 1CH 008 035 ובני מיכה פיתון ומלך ותארע ואחז׃ 013 1CH 008 036 ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא׃ 013 1CH 008 037 ומוצא הוליד את בנעא רפה בנו אלעשה בנו אצל בנו׃ 013 1CH 008 038 ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן כל אלה בני אצל׃ 013 1CH 008 039 ובני עשק אחיו אולם בכרו יעוש השני ואליפלט השלשי׃ 013 1CH 008 040 ויהיו בני אולם אנשים גברי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן׃ 013 1CH 009 001 וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם׃ 013 1CH 009 002 והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים׃ 013 1CH 009 003 ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן ומן בני אפרים ומנשה׃ 013 1CH 009 004 עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימן בני פרץ בן יהודה׃ 013 1CH 009 005 ומן השילוני עשיה הבכור ובניו׃ 013 1CH 009 006 ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים׃ 013 1CH 009 007 ומן בני בנימן סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנאה׃ 013 1CH 009 008 ויבניה בן ירחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשלם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה׃ 013 1CH 009 009 ואחיהם לתלדותם תשע מאות וחמשים וששה כל אלה אנשים ראשי אבות לבית אבתיהם׃ 013 1CH 009 010 ומן הכהנים ידעיה ויהויריב ויכין׃ 013 1CH 009 011 ועזריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגיד בית האלהים׃ 013 1CH 009 012 ועדיה בן ירחם בן פשחור בן מלכיה ומעשי בן עדיאל בן יחזרה בן משלם בן משלמית בן אמר׃ 013 1CH 009 013 ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלהים׃ 013 1CH 009 014 ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי׃ 013 1CH 009 015 ובקבקר חרש וגלל ומתניה בן מיכא בן זכרי בן אסף׃ 013 1CH 009 016 ועבדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון וברכיה בן אסא בן אלקנה היושב בחצרי נטופתי׃ 013 1CH 009 017 והשערים שלום ועקוב וטלמן ואחימן ואחיהם שלום הראש׃ 013 1CH 009 018 ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי׃ 013 1CH 009 019 ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה יהוה שמרי המבוא׃ 013 1CH 009 020 ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים יהוה עמו׃ 013 1CH 009 021 זכריה בן משלמיה שער פתח לאהל מועד׃ 013 1CH 009 022 כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם׃ 013 1CH 009 023 והם ובניהם על השערים לבית יהוה לבית האהל למשמרות׃ 013 1CH 009 024 לארבע רוחות יהיו השערים מזרח ימה צפונה ונגבה׃ 013 1CH 009 025 ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים מעת אל עת עם אלה׃ 013 1CH 009 026 כי באמונה המה ארבעת גברי השערים הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים׃ 013 1CH 009 027 וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת והם על המפתח ולבקר לבקר׃ 013 1CH 009 028 ומהם על כלי העבודה כי במספר יביאום ובמספר יוציאום׃ 013 1CH 009 029 ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים׃ 013 1CH 009 030 ומן בני הכהנים רקחי המרקחת לבשמים׃ 013 1CH 009 031 ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי באמונה על מעשה החבתים׃ 013 1CH 009 032 ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת להכין שבת שבת׃ 013 1CH 009 033 ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת פטירים כי יומם ולילה עליהם במלאכה׃ 013 1CH 009 034 אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם׃ 013 1CH 009 035 ובגבעון ישבו אבי גבעון יעואל ושם אשתו מעכה׃ 013 1CH 009 036 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב׃ 013 1CH 009 037 וגדור ואחיו וזכריה ומקלות׃ 013 1CH 009 038 ומקלות הוליד את שמאם ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלם עם אחיהם׃ 013 1CH 009 039 ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכי שוע ואת אבינדב ואת אשבעל׃ 013 1CH 009 040 ובן יהונתן מריב בעל ומרי בעל הוליד את מיכה׃ 013 1CH 009 041 ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע׃ 013 1CH 009 042 ואחז הוליד את יערה ויערה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא׃ 013 1CH 009 043 ומוצא הוליד את בנעא ורפיה בנו אלעשה בנו אצל בנו׃ 013 1CH 009 044 ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן אלה בני אצל׃ 013 1CH 010 001 ופלשתים נלחמו בישראל וינס איש ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר גלבע׃ 013 1CH 010 002 וידבקו פלשתים אחרי שאול ואחרי בניו ויכו פלשתים את יונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע בני שאול׃ 013 1CH 010 003 ותכבד המלחמה על שאול וימצאהו המורים בקשת ויחל מן היורים׃ 013 1CH 010 004 ויאמר שאול אל נשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה׃ 013 1CH 010 005 וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על החרב וימת׃ 013 1CH 010 006 וימת שאול ושלשת בניו וכל ביתו יחדו מתו׃ 013 1CH 010 007 ויראו כל איש ישראל אשר בעמק כי נסו וכי מתו שאול ובניו ויעזבו עריהם וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהם׃ 013 1CH 010 008 ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת בניו נפלים בהר גלבע׃ 013 1CH 010 009 ויפשיטהו וישאו את ראשו ואת כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר את עצביהם ואת העם׃ 013 1CH 010 010 וישימו את כליו בית אלהיהם ואת גלגלתו תקעו בית דגון׃ 013 1CH 010 011 וישמעו כל יביש גלעד את כל אשר עשו פלשתים לשאול׃ 013 1CH 010 012 ויקומו כל איש חיל וישאו את גופת שאול ואת גופת בניו ויביאום יבישה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבש ויצומו שבעת ימים׃ 013 1CH 010 013 וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש׃ 013 1CH 010 014 ולא דרש ביהוה וימיתהו ויסב את המלוכה לדויד בן ישי׃ 013 1CH 011 001 ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר הנה עצמך ובשרך אנחנו׃ 013 1CH 011 002 גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל׃ 013 1CH 011 003 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל׃ 013 1CH 011 004 וילך דויד וכל ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ׃ 013 1CH 011 005 ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד׃ 013 1CH 011 006 ויאמר דויד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש׃ 013 1CH 011 007 וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד׃ 013 1CH 011 008 ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר׃ 013 1CH 011 009 וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו׃ 013 1CH 011 010 ואלה ראשי הגבורים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו כדבר יהוה על ישראל׃ 013 1CH 011 011 ואלה מספר הגברים אשר לדויד ישבעם בן חכמוני ראש השלושים הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת׃ 013 1CH 011 012 ואחריו אלעזר בן דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים׃ 013 1CH 011 013 הוא היה עם דויד בפס דמים והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים׃ 013 1CH 011 014 ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה׃ 013 1CH 011 015 וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים׃ 013 1CH 011 016 ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם׃ 013 1CH 011 017 ויתאו דויד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער׃ 013 1CH 011 018 ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה׃ 013 1CH 011 019 ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים׃ 013 1CH 011 020 ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא שם בשלושה׃ 013 1CH 011 021 מן השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד השלושה לא בא׃ 013 1CH 011 022 בניה בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג׃ 013 1CH 011 023 והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו׃ 013 1CH 011 024 אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלושה הגברים׃ 013 1CH 011 025 מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלושה לא בא וישימהו דויד על משמעתו׃ 013 1CH 011 026 וגבורי החילים עשה אל אחי יואב אלחנן בן דודו מבית לחם׃ 013 1CH 011 027 שמות ההרורי חלץ הפלוני׃ 013 1CH 011 028 עירא בן עקש התקועי אביעזר הענתותי׃ 013 1CH 011 029 סבכי החשתי עילי האחוחי׃ 013 1CH 011 030 מהרי הנטפתי חלד בן בענה הנטופתי׃ 013 1CH 011 031 איתי בן ריבי מגבעת בני בנימן בניה הפרעתני׃ 013 1CH 011 032 חורי מנחלי געש אביאל הערבתי׃ 013 1CH 011 033 עזמות הבחרומי אליחבא השעלבני׃ 013 1CH 011 034 בני השם הגזוני יונתן בן שגה ההררי׃ 013 1CH 011 035 אחיאם בן שכר ההררי אליפל בן אור׃ 013 1CH 011 036 חפר המכרתי אחיה הפלני׃ 013 1CH 011 037 חצרו הכרמלי נערי בן אזבי׃ 013 1CH 011 038 יואל אחי נתן מבחר בן הגרי׃ 013 1CH 011 039 צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן צרויה׃ 013 1CH 011 040 עירא היתרי גרב היתרי׃ 013 1CH 011 041 אוריה החתי זבד בן אחלי׃ 013 1CH 011 042 עדינא בן שיזא הראובני ראש לראובני ועליו שלושים׃ 013 1CH 011 043 חנן בן מעכה ויושפט המתני׃ 013 1CH 011 044 עזיא העשתרתי שמע ויעואל בני חותם הערערי׃ 013 1CH 011 045 ידיעאל בן שמרי ויחא אחיו התיצי׃ 013 1CH 011 046 אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם ויתמה המואבי׃ 013 1CH 011 047 אליאל ועובד ויעשיאל המצביה׃ 013 1CH 012 001 ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה׃ 013 1CH 012 002 נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת מאחי שאול מבנימן׃ 013 1CH 012 003 הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי׃ 013 1CH 012 004 וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי׃ 013 1CH 012 005 אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי׃ 013 1CH 012 006 אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם הקרחים׃ 013 1CH 012 007 ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור׃ 013 1CH 012 008 ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר׃ 013 1CH 012 009 עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי׃ 013 1CH 012 010 משמנה הרביעי ירמיה החמשי׃ 013 1CH 012 011 עתי הששי אליאל השבעי׃ 013 1CH 012 012 יוחנן השמיני אלזבד התשיעי׃ 013 1CH 012 013 ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר׃ 013 1CH 012 014 אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף׃ 013 1CH 012 015 אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב׃ 013 1CH 012 016 ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד׃ 013 1CH 012 017 ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח׃ 013 1CH 012 018 ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד׃ 013 1CH 012 019 וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול׃ 013 1CH 012 020 בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה׃ 013 1CH 012 021 והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא׃ 013 1CH 012 022 כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו עד למחנה גדול כמחנה אלהים׃ 013 1CH 012 023 ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו כפי יהוה׃ 013 1CH 012 024 בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא׃ 013 1CH 012 025 מן בני שמעון גבורי חיל לצבא שבעת אלפים ומאה׃ 013 1CH 012 026 מן בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות׃ 013 1CH 012 027 ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות׃ 013 1CH 012 028 וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים׃ 013 1CH 012 029 ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול׃ 013 1CH 012 030 ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם׃ 013 1CH 012 031 ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד׃ 013 1CH 012 032 ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם׃ 013 1CH 012 033 מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה חמשים אלף ולעדר בלא לב ולב׃ 013 1CH 012 034 ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף׃ 013 1CH 012 035 ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות׃ 013 1CH 012 036 ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה ארבעים אלף׃ 013 1CH 012 037 ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה מאה ועשרים אלף׃ 013 1CH 012 038 כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דויד׃ 013 1CH 012 039 ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים כי הכינו להם אחיהם׃ 013 1CH 012 040 וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן לרב כי שמחה בישראל׃ 013 1CH 013 001 ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד׃ 013 1CH 013 002 ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו׃ 013 1CH 013 003 ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול׃ 013 1CH 013 004 ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם׃ 013 1CH 013 005 ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים׃ 013 1CH 013 006 ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר נקרא שם׃ 013 1CH 013 007 וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה׃ 013 1CH 013 008 ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות׃ 013 1CH 013 009 ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון כי שמטו הבקר׃ 013 1CH 013 010 ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים׃ 013 1CH 013 011 ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה׃ 013 1CH 013 012 ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים׃ 013 1CH 013 013 ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי׃ 013 1CH 013 014 וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו׃ 013 1CH 014 001 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃ 013 1CH 014 002 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃ 013 1CH 014 003 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃ 013 1CH 014 004 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃ 013 1CH 014 005 ויבחר ואלישוע ואלפלט׃ 013 1CH 014 006 ונגה ונפג ויפיע׃ 013 1CH 014 007 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃ 013 1CH 014 008 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃ 013 1CH 014 009 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃ 013 1CH 014 010 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃ 013 1CH 014 011 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃ 013 1CH 014 012 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃ 013 1CH 014 013 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃ 013 1CH 014 014 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃ 013 1CH 014 015 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃ 013 1CH 014 016 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃ 013 1CH 014 017 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃ 013 1CH 015 001 ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל׃ 013 1CH 015 002 אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו עד עולם׃ 013 1CH 015 003 ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו׃ 013 1CH 015 004 ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים׃ 013 1CH 015 005 לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים׃ 013 1CH 015 006 לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים׃ 013 1CH 015 007 לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים׃ 013 1CH 015 008 לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים׃ 013 1CH 015 009 לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים׃ 013 1CH 015 010 לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר׃ 013 1CH 015 011 ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃ 013 1CH 015 012 ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו׃ 013 1CH 015 013 כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט׃ 013 1CH 015 014 ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל׃ 013 1CH 015 015 וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם׃ 013 1CH 015 016 ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה׃ 013 1CH 015 017 ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו׃ 013 1CH 015 018 ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃ 013 1CH 015 019 והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃ 013 1CH 015 020 וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות׃ 013 1CH 015 021 ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח׃ 013 1CH 015 022 וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃ 013 1CH 015 023 וברכיה ואלקנה שערים לארון׃ 013 1CH 015 024 ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון׃ 013 1CH 015 025 ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם בשמחה׃ 013 1CH 015 026 ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים׃ 013 1CH 015 027 ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד׃ 013 1CH 015 028 וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות׃ 013 1CH 015 029 ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה׃ 013 1CH 016 001 ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים׃ 013 1CH 016 002 ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה׃ 013 1CH 016 003 ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה׃ 013 1CH 016 004 ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל׃ 013 1CH 016 005 אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע׃ 013 1CH 016 006 ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים׃ 013 1CH 016 007 ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד אסף ואחיו׃ 013 1CH 016 008 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו׃ 013 1CH 016 009 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאתיו׃ 013 1CH 016 010 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ 013 1CH 016 011 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ 013 1CH 016 012 זכרו נפלאתיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו׃ 013 1CH 016 013 זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו׃ 013 1CH 016 014 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ 013 1CH 016 015 זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ 013 1CH 016 016 אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק׃ 013 1CH 016 017 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ 013 1CH 016 018 לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם׃ 013 1CH 016 019 בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ 013 1CH 016 020 ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר׃ 013 1CH 016 021 לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ 013 1CH 016 022 אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו׃ 013 1CH 016 023 שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו׃ 013 1CH 016 024 ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו׃ 013 1CH 016 025 כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים׃ 013 1CH 016 026 כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃ 013 1CH 016 027 הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו׃ 013 1CH 016 028 הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז׃ 013 1CH 016 029 הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש׃ 013 1CH 016 030 חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃ 013 1CH 016 031 ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך׃ 013 1CH 016 032 ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו׃ 013 1CH 016 033 אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ׃ 013 1CH 016 034 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 013 1CH 016 035 ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 013 1CH 016 036 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה׃ 013 1CH 016 037 ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר יום ביומו׃ 013 1CH 016 038 ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים׃ 013 1CH 016 039 ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון׃ 013 1CH 016 040 להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל׃ 013 1CH 016 041 ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו׃ 013 1CH 016 042 ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער׃ 013 1CH 016 043 וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו׃ 013 1CH 017 001 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃ 013 1CH 017 002 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃ 013 1CH 017 003 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃ 013 1CH 017 004 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת׃ 013 1CH 017 005 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃ 013 1CH 017 006 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃ 013 1CH 017 007 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃ 013 1CH 017 008 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃ 013 1CH 017 009 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה׃ 013 1CH 017 010 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה׃ 013 1CH 017 011 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו׃ 013 1CH 017 012 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם׃ 013 1CH 017 013 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃ 013 1CH 017 014 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם׃ 013 1CH 017 015 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד׃ 013 1CH 017 016 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃ 013 1CH 017 017 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃ 013 1CH 017 018 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת׃ 013 1CH 017 019 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות׃ 013 1CH 017 020 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃ 013 1CH 017 021 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים׃ 013 1CH 017 022 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃ 013 1CH 017 023 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת׃ 013 1CH 017 024 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך׃ 013 1CH 017 025 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃ 013 1CH 017 026 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת׃ 013 1CH 017 027 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃ 013 1CH 018 001 ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים׃ 013 1CH 018 002 ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה׃ 013 1CH 018 003 ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת׃ 013 1CH 018 004 וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב׃ 013 1CH 018 005 ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש׃ 013 1CH 018 006 וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך׃ 013 1CH 018 007 ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם׃ 013 1CH 018 008 ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת׃ 013 1CH 018 009 וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה׃ 013 1CH 018 010 וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת׃ 013 1CH 018 011 גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק׃ 013 1CH 018 012 ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף׃ 013 1CH 018 013 וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך׃ 013 1CH 018 014 וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה לכל עמו׃ 013 1CH 018 015 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר׃ 013 1CH 018 016 וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר׃ 013 1CH 018 017 ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך׃ 013 1CH 019 001 ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון וימלך בנו תחתיו׃ 013 1CH 019 002 ויאמר דויד אעשה חסד עם חנון בן נחש כי עשה אביו עמי חסד וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון לנחמו׃ 013 1CH 019 003 ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך׃ 013 1CH 019 004 ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה וישלחם׃ 013 1CH 019 005 וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם׃ 013 1CH 019 006 ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים׃ 013 1CH 019 007 וישכרו להם שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה ואת עמו ויבאו ויחנו לפני מידבא ובני עמון נאספו מעריהם ויבאו למלחמה׃ 013 1CH 019 008 וישמע דויד וישלח את יואב ואת כל צבא הגבורים׃ 013 1CH 019 009 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר והמלכים אשר באו לבדם בשדה׃ 013 1CH 019 010 וירא יואב כי היתה פני המלחמה אליו פנים ואחור ויבחר מכל בחור בישראל ויערך לקראת ארם׃ 013 1CH 019 011 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערכו לקראת בני עמון׃ 013 1CH 019 012 ויאמר אם תחזק ממני ארם והיית לי לתשועה ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך׃ 013 1CH 019 013 חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה׃ 013 1CH 019 014 ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה וינוסו מפניו׃ 013 1CH 019 015 ובני עמון ראו כי נס ארם וינוסו גם הם מפני אבשי אחיו ויבאו העירה ויבא יואב ירושלם׃ 013 1CH 019 016 וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם׃ 013 1CH 019 017 ויגד לדויד ויאסף את כל ישראל ויעבר הירדן ויבא אלהם ויערך אלהם ויערך דויד לקראת ארם מלחמה וילחמו עמו׃ 013 1CH 019 018 וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית׃ 013 1CH 019 019 ויראו עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלימו עם דויד ויעבדהו ולא אבה ארם להושיע את בני עמון עוד׃ 013 1CH 020 001 ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה׃ 013 1CH 020 002 ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃ 013 1CH 020 003 ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם׃ 013 1CH 020 004 ויהי אחריכן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילדי הרפאים ויכנעו׃ 013 1CH 020 005 ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃ 013 1CH 020 006 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא׃ 013 1CH 020 007 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד׃ 013 1CH 020 008 אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו׃ 013 1CH 021 001 ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל׃ 013 1CH 021 002 ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם׃ 013 1CH 021 003 ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל׃ 013 1CH 021 004 ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם׃ 013 1CH 021 005 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב׃ 013 1CH 021 006 ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב׃ 013 1CH 021 007 וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל׃ 013 1CH 021 008 ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃ 013 1CH 021 009 וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר׃ 013 1CH 021 010 לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך׃ 013 1CH 021 011 ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך׃ 013 1CH 021 012 אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר׃ 013 1CH 021 013 ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל׃ 013 1CH 021 014 ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש׃ 013 1CH 021 015 וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי׃ 013 1CH 021 016 וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם׃ 013 1CH 021 017 ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה׃ 013 1CH 021 018 ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי׃ 013 1CH 021 019 ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה׃ 013 1CH 021 020 וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים׃ 013 1CH 021 021 ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה׃ 013 1CH 021 022 ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם׃ 013 1CH 021 023 ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי׃ 013 1CH 021 024 ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם׃ 013 1CH 021 025 ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות׃ 013 1CH 021 026 ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה׃ 013 1CH 021 027 ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה׃ 013 1CH 021 028 בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם׃ 013 1CH 021 029 ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון׃ 013 1CH 021 030 ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה׃ 013 1CH 022 001 ויאמר דויד זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל׃ 013 1CH 022 002 ויאמר דויד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים׃ 013 1CH 022 003 וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות הכין דויד ונחשת לרב אין משקל׃ 013 1CH 022 004 ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב לדויד׃ 013 1CH 022 005 ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו׃ 013 1CH 022 006 ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל׃ 013 1CH 022 007 ויאמר דויד לשלמה בנו אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי׃ 013 1CH 022 008 ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני׃ 013 1CH 022 009 הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והנחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו׃ 013 1CH 022 010 הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל עד עולם׃ 013 1CH 022 011 עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך׃ 013 1CH 022 012 אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך׃ 013 1CH 022 013 אז תצליח אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה יהוה את משה על ישראל חזק ואמץ אל תירא ואל תחת׃ 013 1CH 022 014 והנה בעניי הכינותי לבית יהוה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף׃ 013 1CH 022 015 ועמך לרב עשי מלאכה חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה׃ 013 1CH 022 016 לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך׃ 013 1CH 022 017 ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזר לשלמה בנו׃ 013 1CH 022 018 הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו׃ 013 1CH 022 019 עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה׃ 013 1CH 023 001 ודויד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה בנו על ישראל׃ 013 1CH 023 002 ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים׃ 013 1CH 023 003 ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף׃ 013 1CH 023 004 מאלה לנצח על מלאכת בית יהוה עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים׃ 013 1CH 023 005 וארבעת אלפים שערים וארבעת אלפים מהללים ליהוה בכלים אשר עשיתי להלל׃ 013 1CH 023 006 ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי׃ 013 1CH 023 007 לגרשני לעדן ושמעי׃ 013 1CH 023 008 בני לעדן הראש יחיאל וזתם ויואל שלשה׃ 013 1CH 023 009 בני שמעי שלמות וחזיאל והרן שלשה אלה ראשי האבות ללעדן׃ 013 1CH 023 010 ובני שמעי יחת זינא ויעוש ובריעה אלה בני שמעי ארבעה׃ 013 1CH 023 011 ויהי יחת הראש וזיזה השני ויעוש ובריעה לא הרבו בנים ויהיו לבית אב לפקדה אחת׃ 013 1CH 023 012 בני קהת עמרם יצהר חברון ועזיאל ארבעה׃ 013 1CH 023 013 בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד עולם׃ 013 1CH 023 014 ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי׃ 013 1CH 023 015 בני משה גרשם ואליעזר׃ 013 1CH 023 016 בני גרשום שבואל הראש׃ 013 1CH 023 017 ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבו למעלה׃ 013 1CH 023 018 בני יצהר שלמית הראש׃ 013 1CH 023 019 בני חברון יריהו הראש אמריה השני יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי׃ 013 1CH 023 020 בני עזיאל מיכה הראש וישיה השני׃ 013 1CH 023 021 בני מררי מחלי ומושי בני מחלי אלעזר וקיש׃ 013 1CH 023 022 וימת אלעזר ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם׃ 013 1CH 023 023 בני מושי מחלי ועדר וירמות שלשה׃ 013 1CH 023 024 אלה בני לוי לבית אבתיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית יהוה מבן עשרים שנה ומעלה׃ 013 1CH 023 025 כי אמר דויד הניח יהוה אלהי ישראל לעמו וישכן בירושלם עד לעולם׃ 013 1CH 023 026 וגם ללוים אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו׃ 013 1CH 023 027 כי בדברי דויד האחרנים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה׃ 013 1CH 023 028 כי מעמדם ליד בני אהרן לעבדת בית יהוה על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש ומעשה עבדת בית האלהים׃ 013 1CH 023 029 וללחם המערכת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות ולמחבת ולמרבכת ולכל משורה ומדה׃ 013 1CH 023 030 ולעמד בבקר בבקר להדות ולהלל ליהוה וכן לערב׃ 013 1CH 023 031 ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים במספר כמשפט עליהם תמיד לפני יהוה׃ 013 1CH 023 032 ושמרו את משמרת אהל מועד ואת משמרת הקדש ומשמרת בני אהרן אחיהם לעבדת בית יהוה׃ 013 1CH 024 001 ולבני אהרן מחלקותם בני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃ 013 1CH 024 002 וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר׃ 013 1CH 024 003 ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם׃ 013 1CH 024 004 וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה׃ 013 1CH 024 005 ויחלקום בגורלות אלה עם אלה כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר׃ 013 1CH 024 006 ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר׃ 013 1CH 024 007 ויצא הגורל הראשון ליהויריב לידעיה השני׃ 013 1CH 024 008 לחרם השלישי לשערים הרבעי׃ 013 1CH 024 009 למלכיה החמישי למימן הששי׃ 013 1CH 024 010 להקוץ השבעי לאביה השמיני׃ 013 1CH 024 011 לישוע התשעי לשכניהו העשרי׃ 013 1CH 024 012 לאלישיב עשתי עשר ליקים שנים עשר׃ 013 1CH 024 013 לחפה שלשה עשר לישבאב ארבעה עשר׃ 013 1CH 024 014 לבלגה חמשה עשר לאמר ששה עשר׃ 013 1CH 024 015 לחזיר שבעה עשר להפצץ שמונה עשר׃ 013 1CH 024 016 לפתחיה תשעה עשר ליחזקאל העשרים׃ 013 1CH 024 017 ליכין אחד ועשרים לגמול שנים ועשרים׃ 013 1CH 024 018 לדליהו שלשה ועשרים למעזיהו ארבעה ועשרים׃ 013 1CH 024 019 אלה פקדתם לעבדתם לבוא לבית יהוה כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו יהוה אלהי ישראל׃ 013 1CH 024 020 ולבני לוי הנותרים לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו׃ 013 1CH 024 021 לרחביהו לבני רחביהו הראש ישיה׃ 013 1CH 024 022 ליצהרי שלמות לבני שלמות יחת׃ 013 1CH 024 023 ובני יריהו אמריהו השני יחזיאל השלישי יקמעם הרביעי׃ 013 1CH 024 024 בני עזיאל מיכה לבני מיכה שמור׃ 013 1CH 024 025 אחי מיכה ישיה לבני ישיה זכריהו׃ 013 1CH 024 026 בני מררי מחלי ומושי בני יעזיהו בנו׃ 013 1CH 024 027 בני מררי ליעזיהו בנו ושהם וזכור ועברי׃ 013 1CH 024 028 למחלי אלעזר ולא היה לו בנים׃ 013 1CH 024 029 לקיש בני קיש ירחמאל׃ 013 1CH 024 030 ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם׃ 013 1CH 024 031 ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים אבות הראש לעמת אחיו הקטן׃ 013 1CH 025 001 ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם׃ 013 1CH 025 002 לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה בני אסף על יד אסף הנבא על ידי המלך׃ 013 1CH 025 003 לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל ליהוה׃ 013 1CH 025 004 להימן בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירימות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה מלותי הותיר מחזיאות׃ 013 1CH 025 005 כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר ובנות שלוש׃ 013 1CH 025 006 כל אלה על ידי אביהם בשיר בית יהוה במצלתים נבלים וכנרות לעבדת בית האלהים על ידי המלך אסף וידותון והימן׃ 013 1CH 025 007 ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר ליהוה כל המבין מאתים שמונים ושמונה׃ 013 1CH 025 008 ויפילו גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול מבין עם תלמיד׃ 013 1CH 025 009 ויצא הגורל הראשון לאסף ליוסף גדליהו השני הוא ואחיו ובניו שנים עשר׃ 013 1CH 025 010 השלשי זכור בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 011 הרביעי ליצרי בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 012 החמישי נתניהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 013 הששי בקיהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 014 השבעי ישראלה בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 015 השמיני ישעיהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 016 התשיעי מתניהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 017 העשירי שמעי בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 018 עשתי עשר עזראל בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 019 השנים עשר לחשביה בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 020 לשלשה עשר שובאל בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 021 לארבעה עשר מתתיהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 022 לחמשה עשר לירמות בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 023 לששה עשר לחנניהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 024 לשבעה עשר לישבקשה בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 025 לשמונה עשר לחנני בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 026 לתשעה עשר למלותי בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 027 לעשרים לאליתה בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 028 לאחד ועשרים להותיר בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 029 לשנים ועשרים לגדלתי בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 030 לשלשה ועשרים למחזיאות בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 025 031 לארבעה ועשרים לרוממתי עזר בניו ואחיו שנים עשר׃ 013 1CH 026 001 למחלקות לשערים לקרחים משלמיהו בן קרא מן בני אסף׃ 013 1CH 026 002 ולמשלמיהו בנים זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי׃ 013 1CH 026 003 עילם החמישי יהוחנן הששי אליהועיני השביעי׃ 013 1CH 026 004 ולעבד אדם בנים שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי׃ 013 1CH 026 005 עמיאל הששי יששכר השביעי פעלתי השמיני כי ברכו אלהים׃ 013 1CH 026 006 ולשמעיה בנו נולד בנים הממשלים לבית אביהם כי גבורי חיל המה׃ 013 1CH 026 007 בני שמעיה עתני ורפאל ועובד אלזבד אחיו בני חיל אליהו וסמכיהו׃ 013 1CH 026 008 כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבד אדם׃ 013 1CH 026 009 ולמשלמיהו בנים ואחים בני חיל שמונה עשר׃ 013 1CH 026 010 ולחסה מן בני מררי בנים שמרי הראש כי לא היה בכור וישימהו אביהו לראש׃ 013 1CH 026 011 חלקיהו השני טבליהו השלשי זכריהו הרבעי כל בנים ואחים לחסה שלשה עשר׃ 013 1CH 026 012 לאלה מחלקות השערים לראשי הגברים משמרות לעמת אחיהם לשרת בבית יהוה׃ 013 1CH 026 013 ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם לשער ושער׃ 013 1CH 026 014 ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויצא גורלו צפונה׃ 013 1CH 026 015 לעבד אדם נגבה ולבניו בית האספים׃ 013 1CH 026 016 לשפים ולחסה למערב עם שער שלכת במסלה העולה משמר לעמת משמר׃ 013 1CH 026 017 למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאספים שנים שנים׃ 013 1CH 026 018 לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר׃ 013 1CH 026 019 אלה מחלקות השערים לבני הקרחי ולבני מררי׃ 013 1CH 026 020 והלוים אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים׃ 013 1CH 026 021 בני לעדן בני הגרשני ללעדן ראשי האבות ללעדן הגרשני יחיאלי׃ 013 1CH 026 022 בני יחיאלי זתם ויואל אחיו על אצרות בית יהוה׃ 013 1CH 026 023 לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי׃ 013 1CH 026 024 ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות׃ 013 1CH 026 025 ואחיו לאליעזר רחביהו בנו וישעיהו בנו וירם בנו וזכרי בנו ושלמות בנו׃ 013 1CH 026 026 הוא שלמות ואחיו על כל אצרות הקדשים אשר הקדיש דויד המלך וראשי האבות לשרי האלפים והמאות ושרי הצבא׃ 013 1CH 026 027 מן המלחמות ומן השלל הקדישו לחזק לבית יהוה׃ 013 1CH 026 028 וכל ההקדיש שמואל הראה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה כל המקדיש על יד שלמית ואחיו׃ 013 1CH 026 029 ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשטרים ולשפטים׃ 013 1CH 026 030 לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה לכל מלאכת יהוה ולעבדת המלך׃ 013 1CH 026 031 לחברוני יריה הראש לחברוני לתלדתיו לאבות בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד׃ 013 1CH 026 032 ואחיו בני חיל אלפים ושבע מאות ראשי האבות ויפקידם דויד המלך על הראובני והגדי וחצי שבט המנשי לכל דבר האלהים ודבר המלך׃ 013 1CH 027 001 ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 002 על המחלקת הראשונה לחדש הראשון ישבעם בן זבדיאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 003 מן בני פרץ הראש לכל שרי הצבאות לחדש הראשון׃ 013 1CH 027 004 ועל מחלקת החדש השני דודי האחוחי ומחלקתו ומקלות הנגיד ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 005 שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 006 הוא בניהו גבור השלשים ועל השלשים ומחלקתו עמיזבד בנו׃ 013 1CH 027 007 הרביעי לחדש הרביעי עשה אל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 008 החמישי לחדש החמישי השר שמהות היזרח ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 009 הששי לחדש הששי עירא בן עקש התקועי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 010 השביעי לחדש השביעי חלץ הפלוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 011 השמיני לחדש השמיני סבכי החשתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 012 התשיעי לחדש התשיעי אביעזר הענתתי לבנימיני ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 013 העשירי לחדש העשירי מהרי הנטופתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 014 עשתי עשר לעשתי עשר החדש בניה הפרעתוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 015 השנים עשר לשנים עשר החדש חלדי הנטופתי לעתניאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 013 1CH 027 016 ועל שבטי ישראל לראובני נגיד אליעזר בן זכרי לשמעוני שפטיהו בן מעכה׃ 013 1CH 027 017 ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק׃ 013 1CH 027 018 ליהודה אליהו מאחי דויד ליששכר עמרי בן מיכאל׃ 013 1CH 027 019 לזבולן ישמעיהו בן עבדיהו לנפתלי ירימות בן עזריאל׃ 013 1CH 027 020 לבני אפרים הושע בן עזזיהו לחצי שבט מנשה יואל בן פדיהו׃ 013 1CH 027 021 לחצי המנשה גלעדה ידו בן זכריהו לבנימן יעשיאל בן אבנר׃ 013 1CH 027 022 לדן עזראל בן ירחם אלה שרי שבטי ישראל׃ 013 1CH 027 023 ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה כי אמר יהוה להרבות את ישראל ככוכבי השמים׃ 013 1CH 027 024 יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד׃ 013 1CH 027 025 ועל אצרות המלך עזמות בן עדיאל ועל האצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עזיהו׃ 013 1CH 027 026 ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה עזרי בן כלוב׃ 013 1CH 027 027 ועל הכרמים שמעי הרמתי ועל שבכרמים לאצרות היין זבדי השפמי׃ 013 1CH 027 028 ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל אצרות השמן יועש׃ 013 1CH 027 029 ועל הבקר הרעים בשרון שטרי השרוני ועל הבקר בעמקים שפט בן עדלי׃ 013 1CH 027 030 ועל הגמלים אוביל הישמעלי ועל האתנות יחדיהו המרנתי׃ 013 1CH 027 031 ועל הצאן יזיז ההגרי כל אלה שרי הרכוש אשר למלך דויד׃ 013 1CH 027 032 ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך׃ 013 1CH 027 033 ואחיתפל יועץ למלך וחושי הארכי רע המלך׃ 013 1CH 027 034 ואחרי אחיתפל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב׃ 013 1CH 028 001 ויקהל דויד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל רכוש ומקנה למלך ולבניו עם הסריסים והגבורים ולכל גבור חיל אל ירושלם׃ 013 1CH 028 002 ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יהוה ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות׃ 013 1CH 028 003 והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת׃ 013 1CH 028 004 ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל׃ 013 1CH 028 005 ומכל בני כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל׃ 013 1CH 028 006 ויאמר לי שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב׃ 013 1CH 028 007 והכינותי את מלכותו עד לעולם אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי כיום הזה׃ 013 1CH 028 008 ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות יהוה אלהיכם למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם׃ 013 1CH 028 009 ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד׃ 013 1CH 028 010 ראה עתה כי יהוה בחר בך לבנות בית למקדש חזק ועשה׃ 013 1CH 028 011 ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים ובית הכפרת׃ 013 1CH 028 012 ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית יהוה ולכל הלשכות סביב לאצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים׃ 013 1CH 028 013 ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל כלי עבודת בית יהוה׃ 013 1CH 028 014 לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה׃ 013 1CH 028 015 ומשקל למנרות הזהב ונרתיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרתיה ולמנרות הכסף במשקל למנורה ונרתיה כעבודת מנורה ומנורה׃ 013 1CH 028 016 ואת הזהב משקל לשלחנות המערכת לשלחן ושלחן וכסף לשלחנות הכסף׃ 013 1CH 028 017 והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור׃ 013 1CH 028 018 ולמזבח הקטרת זהב מזקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרבים זהב לפרשים וסככים על ארון ברית יהוה׃ 013 1CH 028 019 הכל בכתב מיד יהוה עלי השכיל כל מלאכות התבנית׃ 013 1CH 028 020 ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה אל תירא ואל תחת כי יהוה אלהים אלהי עמך לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית יהוה׃ 013 1CH 028 021 והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך׃ 013 1CH 029 001 ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים׃ 013 1CH 029 002 וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב׃ 013 1CH 029 003 ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש׃ 013 1CH 029 004 שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים׃ 013 1CH 029 005 לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה׃ 013 1CH 029 006 ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך׃ 013 1CH 029 007 ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים׃ 013 1CH 029 008 והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה על יד יחיאל הגרשני׃ 013 1CH 029 009 וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה׃ 013 1CH 029 010 ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם׃ 013 1CH 029 011 לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש׃ 013 1CH 029 012 והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל׃ 013 1CH 029 013 ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך׃ 013 1CH 029 014 וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך׃ 013 1CH 029 015 כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃ 013 1CH 029 016 יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל׃ 013 1CH 029 017 וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך׃ 013 1CH 029 018 יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך׃ 013 1CH 029 019 ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי׃ 013 1CH 029 020 ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך׃ 013 1CH 029 021 ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל׃ 013 1CH 029 022 ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן׃ 013 1CH 029 023 וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל ישראל׃ 013 1CH 029 024 וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך׃ 013 1CH 029 025 ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל׃ 013 1CH 029 026 ודויד בן ישי מלך על כל ישראל׃ 013 1CH 029 027 והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃ 013 1CH 029 028 וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו׃ 013 1CH 029 029 ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה׃ 013 1CH 029 030 עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות׃ # # BOOK 014 2CH 2 Chronicles דברי הימים ב 014 2CH 001 001 ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה׃ 014 2CH 001 002 ויאמר שלמה לכל ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל ישראל ראשי האבות׃ 014 2CH 001 003 וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד יהוה במדבר׃ 014 2CH 001 004 אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה לו אהל בירושלם׃ 014 2CH 001 005 ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל׃ 014 2CH 001 006 ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף׃ 014 2CH 001 007 בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן לך׃ 014 2CH 001 008 ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו׃ 014 2CH 001 009 עתה יהוה אלהים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ׃ 014 2CH 001 010 עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול׃ 014 2CH 001 011 ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו׃ 014 2CH 001 012 החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן׃ 014 2CH 001 013 ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על ישראל׃ 014 2CH 001 014 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם׃ 014 2CH 001 015 ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃ 014 2CH 001 016 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא סחרי המלך מקוא יקחו במחיר׃ 014 2CH 001 017 ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו׃ 014 2CH 002 001 ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו׃ 014 2CH 002 002 ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות׃ 014 2CH 002 003 וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו׃ 014 2CH 002 004 הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על ישראל׃ 014 2CH 002 005 והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים׃ 014 2CH 002 006 ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו׃ 014 2CH 002 007 ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי׃ 014 2CH 002 008 ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך׃ 014 2CH 002 009 ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא׃ 014 2CH 002 010 והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף׃ 014 2CH 002 011 ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך׃ 014 2CH 002 012 ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו׃ 014 2CH 002 013 ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה לחורם אבי׃ 014 2CH 002 014 בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך׃ 014 2CH 002 015 ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו׃ 014 2CH 002 016 ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם׃ 014 2CH 002 017 ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות׃ 014 2CH 002 018 ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם׃ 014 2CH 003 001 ויחל שלמה לבנות את בית יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי׃ 014 2CH 003 002 ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו׃ 014 2CH 003 003 ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים׃ 014 2CH 003 004 והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור׃ 014 2CH 003 005 ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרות׃ 014 2CH 003 006 ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים׃ 014 2CH 003 007 ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על הקירות׃ 014 2CH 003 008 ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות׃ 014 2CH 003 009 ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב׃ 014 2CH 003 010 ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב׃ 014 2CH 003 011 וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר׃ 014 2CH 003 012 וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחר׃ 014 2CH 003 013 כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על רגליהם ופניהם לבית׃ 014 2CH 003 014 ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים׃ 014 2CH 003 015 ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר על ראשו אמות חמש׃ 014 2CH 003 016 ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות׃ 014 2CH 003 017 ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני יכין ושם השמאלי בעז׃ 014 2CH 004 001 ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו׃ 014 2CH 004 002 ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב׃ 014 2CH 004 003 ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו׃ 014 2CH 004 004 עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה׃ 014 2CH 004 005 ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל׃ 014 2CH 004 006 ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו׃ 014 2CH 004 007 ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול׃ 014 2CH 004 008 ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה׃ 014 2CH 004 009 ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת׃ 014 2CH 004 010 ואת הים נתן מכתף הימנית קדמה ממול נגבה׃ 014 2CH 004 011 ויעש חורם את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים׃ 014 2CH 004 012 עמודים שנים והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על ראש העמודים׃ 014 2CH 004 013 ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על פני העמודים׃ 014 2CH 004 014 ואת המכנות עשה ואת הכירות עשה על המכנות׃ 014 2CH 004 015 את הים אחד ואת הבקר שנים עשר תחתיו׃ 014 2CH 004 016 ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה נחשת מרוק׃ 014 2CH 004 017 בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה׃ 014 2CH 004 018 ויעש שלמה כל הכלים האלה לרב מאד כי לא נחקר משקל הנחשת׃ 014 2CH 004 019 ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים׃ 014 2CH 004 020 ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור׃ 014 2CH 004 021 והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב׃ 014 2CH 004 022 והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב׃ 014 2CH 005 001 ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים נתן באצרות בית האלהים׃ 014 2CH 005 002 אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד היא ציון׃ 014 2CH 005 003 ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החדש השבעי׃ 014 2CH 005 004 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון׃ 014 2CH 005 005 ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים׃ 014 2CH 005 006 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב׃ 014 2CH 005 007 ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים׃ 014 2CH 005 008 ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה׃ 014 2CH 005 009 ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה׃ 014 2CH 005 010 אין בארון רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים׃ 014 2CH 005 011 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות׃ 014 2CH 005 012 והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות׃ 014 2CH 005 013 ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה׃ 014 2CH 005 014 ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים׃ 014 2CH 006 001 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל׃ 014 2CH 006 002 ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃ 014 2CH 006 003 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד׃ 014 2CH 006 004 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃ 014 2CH 006 005 מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל׃ 014 2CH 006 006 ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל׃ 014 2CH 006 007 ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 014 2CH 006 008 ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך׃ 014 2CH 006 009 רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׃ 014 2CH 006 010 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 014 2CH 006 011 ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל׃ 014 2CH 006 012 ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו׃ 014 2CH 006 013 כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה׃ 014 2CH 006 014 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם׃ 014 2CH 006 015 אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ 014 2CH 006 016 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני׃ 014 2CH 006 017 ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד׃ 014 2CH 006 018 כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃ 014 2CH 006 019 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך׃ 014 2CH 006 020 להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה׃ 014 2CH 006 021 ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים ושמעת וסלחת׃ 014 2CH 006 022 אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ 014 2CH 006 023 ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ 014 2CH 006 024 ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה׃ 014 2CH 006 025 ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם׃ 014 2CH 006 026 בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך מחטאתם ישובון כי תענם׃ 014 2CH 006 027 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה׃ 014 2CH 006 028 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו אויביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה׃ 014 2CH 006 029 כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה׃ 014 2CH 006 030 ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם׃ 014 2CH 006 031 למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ 014 2CH 006 032 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה׃ 014 2CH 006 033 ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי׃ 014 2CH 006 034 כי יצא עמך למלחמה על אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך׃ 014 2CH 006 035 ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃ 014 2CH 006 036 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה׃ 014 2CH 006 037 והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו׃ 014 2CH 006 038 ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך׃ 014 2CH 006 039 ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך׃ 014 2CH 006 040 עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה׃ 014 2CH 006 041 ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב׃ 014 2CH 006 042 יהוה אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃ 014 2CH 007 001 וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית׃ 014 2CH 007 002 ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה׃ 014 2CH 007 003 וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 014 2CH 007 004 והמלך וכל העם זבחים זבח לפני יהוה׃ 014 2CH 007 005 ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם׃ 014 2CH 007 006 והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם וכל ישראל עמדים׃ 014 2CH 007 007 ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים׃ 014 2CH 007 008 ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד נחל מצרים׃ 014 2CH 007 009 ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים׃ 014 2CH 007 010 וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו׃ 014 2CH 007 011 ויכל שלמה את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית יהוה ובביתו הצליח׃ 014 2CH 007 012 וירא יהוה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח׃ 014 2CH 007 013 הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי׃ 014 2CH 007 014 ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם׃ 014 2CH 007 015 עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות לתפלת המקום הזה׃ 014 2CH 007 016 ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים׃ 014 2CH 007 017 ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור׃ 014 2CH 007 018 והקימותי את כסא מלכותך כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא יכרת לך איש מושל בישראל׃ 014 2CH 007 019 ואם תשובון אתם ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 014 2CH 007 020 ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים׃ 014 2CH 007 021 והבית הזה אשר היה עליון לכל עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃ 014 2CH 007 022 ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על כן הביא עליהם את כל הרעה הזאת׃ 014 2CH 008 001 ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה ואת ביתו׃ 014 2CH 008 002 והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל׃ 014 2CH 008 003 וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה׃ 014 2CH 008 004 ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת׃ 014 2CH 008 005 ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח׃ 014 2CH 008 006 ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃ 014 2CH 008 007 כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה׃ 014 2CH 008 008 מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה׃ 014 2CH 008 009 ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו׃ 014 2CH 008 010 ואלה שרי הנציבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם׃ 014 2CH 008 011 ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה׃ 014 2CH 008 012 אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם׃ 014 2CH 008 013 ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות׃ 014 2CH 008 014 ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים׃ 014 2CH 008 015 ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר ולאצרות׃ 014 2CH 008 016 ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה׃ 014 2CH 008 017 אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום׃ 014 2CH 008 018 וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה׃ 014 2CH 009 001 ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה׃ 014 2CH 009 002 ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה׃ 014 2CH 009 003 ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה׃ 014 2CH 009 004 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח׃ 014 2CH 009 005 ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך׃ 014 2CH 009 006 ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך יספת על השמועה אשר שמעתי׃ 014 2CH 009 007 אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך׃ 014 2CH 009 008 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה׃ 014 2CH 009 009 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃ 014 2CH 009 010 וגם עבדי חירם ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה׃ 014 2CH 009 011 ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה׃ 014 2CH 009 012 והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה׃ 014 2CH 009 013 ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת שש מאות וששים ושש ככרי זהב׃ 014 2CH 009 014 לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה׃ 014 2CH 009 015 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת׃ 014 2CH 009 016 ושלש מאות מגנים זהב שחוט שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון׃ 014 2CH 009 017 ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור׃ 014 2CH 009 018 ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות׃ 014 2CH 009 019 ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה׃ 014 2CH 009 020 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה׃ 014 2CH 009 021 כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים׃ 014 2CH 009 022 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וחכמה׃ 014 2CH 009 023 וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו׃ 014 2CH 009 024 והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה׃ 014 2CH 009 025 ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם׃ 014 2CH 009 026 ויהי מושל בכל המלכים מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים׃ 014 2CH 009 027 ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃ 014 2CH 009 028 ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות׃ 014 2CH 009 029 ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי החזה על ירבעם בן נבט׃ 014 2CH 009 030 וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה׃ 014 2CH 009 031 וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ 014 2CH 010 001 וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל ישראל להמליך אתו׃ 014 2CH 010 002 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך וישב ירבעם ממצרים׃ 014 2CH 010 003 וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר׃ 014 2CH 010 004 אביך הקשה את עלנו ועתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך׃ 014 2CH 010 005 ויאמר אלהם עוד שלשת ימים ושובו אלי וילך העם׃ 014 2CH 010 006 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר׃ 014 2CH 010 007 וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים׃ 014 2CH 010 008 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו׃ 014 2CH 010 009 ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו׃ 014 2CH 010 010 וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי׃ 014 2CH 010 011 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ 014 2CH 010 012 ויבא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי׃ 014 2CH 010 013 ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים׃ 014 2CH 010 014 וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ 014 2CH 010 015 ולא שמע המלך אל העם כי היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט׃ 014 2CH 010 016 וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו׃ 014 2CH 010 017 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ 014 2CH 010 018 וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ 014 2CH 010 019 ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה׃ 014 2CH 011 001 ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם׃ 014 2CH 011 002 ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר׃ 014 2CH 011 003 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר׃ 014 2CH 011 004 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם׃ 014 2CH 011 005 וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה׃ 014 2CH 011 006 ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע׃ 014 2CH 011 007 ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם׃ 014 2CH 011 008 ואת גת ואת מרשה ואת זיף׃ 014 2CH 011 009 ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה׃ 014 2CH 011 010 ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות׃ 014 2CH 011 011 ויחזק את המצרות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין׃ 014 2CH 011 012 ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן׃ 014 2CH 011 013 והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם׃ 014 2CH 011 014 כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה׃ 014 2CH 011 015 ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה׃ 014 2CH 011 016 ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם׃ 014 2CH 011 017 ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש׃ 014 2CH 011 018 ויקח לו רחבעם אשה את מחלת בן ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי׃ 014 2CH 011 019 ותלד לו בנים את יעוש ואת שמריה ואת זהם׃ 014 2CH 011 020 ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית׃ 014 2CH 011 021 ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות׃ 014 2CH 011 022 ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו׃ 014 2CH 011 023 ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים׃ 014 2CH 012 001 ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יהוה וכל ישראל עמו׃ 014 2CH 012 002 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם כי מעלו ביהוה׃ 014 2CH 012 003 באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים׃ 014 2CH 012 004 וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם׃ 014 2CH 012 005 ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה אשר נאספו אל ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק׃ 014 2CH 012 006 ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה׃ 014 2CH 012 007 ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר יהוה אל שמעיה לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא תתך חמתי בירושלם ביד שישק׃ 014 2CH 012 008 כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות׃ 014 2CH 012 009 ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם ויקח את אצרות בית יהוה ואת אצרות בית המלך את הכל לקח ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה׃ 014 2CH 012 010 ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך׃ 014 2CH 012 011 ויהי מדי בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל תא הרצים׃ 014 2CH 012 012 ובהכנעו שב ממנו אף יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים׃ 014 2CH 012 013 ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃ 014 2CH 012 014 ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה׃ 014 2CH 012 015 ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים׃ 014 2CH 012 016 וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו׃ 014 2CH 013 001 בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על יהודה׃ 014 2CH 013 002 שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם׃ 014 2CH 013 003 ויאסר אביה את המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע מאות אלף איש בחור וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל׃ 014 2CH 013 004 ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל ישראל׃ 014 2CH 013 005 הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח׃ 014 2CH 013 006 ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו׃ 014 2CH 013 007 ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק לפניהם׃ 014 2CH 013 008 ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים׃ 014 2CH 013 009 הלא הדחתם את כהני יהוה את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים׃ 014 2CH 013 010 ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת׃ 014 2CH 013 011 ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו׃ 014 2CH 013 012 והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה להריע עליכם בני ישראל אל תלחמו עם יהוה אלהי אבתיכם כי לא תצליחו׃ 014 2CH 013 013 וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם׃ 014 2CH 013 014 ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים בחצצרות׃ 014 2CH 013 015 ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה׃ 014 2CH 013 016 וינוסו בני ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם׃ 014 2CH 013 017 ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור׃ 014 2CH 013 018 ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על יהוה אלהי אבותיהם׃ 014 2CH 013 019 וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון ובנתיה׃ 014 2CH 013 020 ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת׃ 014 2CH 013 021 ויתחזק אביהו וישא לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות׃ 014 2CH 013 022 ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו׃ 014 2CH 014 001 וישכב אביה עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים׃ 014 2CH 014 002 ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו׃ 014 2CH 014 003 ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים׃ 014 2CH 014 004 ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה׃ 014 2CH 014 005 ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הממלכה לפניו׃ 014 2CH 014 006 ויבן ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה כי הניח יהוה לו׃ 014 2CH 014 007 ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו׃ 014 2CH 014 008 ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל׃ 014 2CH 014 009 ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה׃ 014 2CH 014 010 ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה׃ 014 2CH 014 011 ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש׃ 014 2CH 014 012 ויגף יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים׃ 014 2CH 014 013 וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד׃ 014 2CH 014 014 ויכו את כל הערים סביבות גרר כי היה פחד יהוה עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם׃ 014 2CH 014 015 וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם׃ 014 2CH 015 001 ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים׃ 014 2CH 015 002 ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם׃ 014 2CH 015 003 וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה׃ 014 2CH 015 004 וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם׃ 014 2CH 015 005 ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות׃ 014 2CH 015 006 וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה׃ 014 2CH 015 007 ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם׃ 014 2CH 015 008 וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה׃ 014 2CH 015 009 ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו׃ 014 2CH 015 010 ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש עשרה למלכות אסא׃ 014 2CH 015 011 ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים׃ 014 2CH 015 012 ויבאו בברית לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם׃ 014 2CH 015 013 וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה׃ 014 2CH 015 014 וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות׃ 014 2CH 015 015 וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב׃ 014 2CH 015 016 וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון׃ 014 2CH 015 017 והבמות לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו׃ 014 2CH 015 018 ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים׃ 014 2CH 015 019 ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא׃ 014 2CH 016 001 בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה׃ 014 2CH 016 002 ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר׃ 014 2CH 016 003 ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי׃ 014 2CH 016 004 וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי׃ 014 2CH 016 005 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו׃ 014 2CH 016 006 ואסא המלך לקח את כל יהודה וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את גבע ואת המצפה׃ 014 2CH 016 007 ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך׃ 014 2CH 016 008 הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך׃ 014 2CH 016 009 כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות׃ 014 2CH 016 010 ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא׃ 014 2CH 016 011 והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה וישראל׃ 014 2CH 016 012 ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי ברפאים׃ 014 2CH 016 013 וישכב אסא עם אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו׃ 014 2CH 016 014 ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד׃ 014 2CH 017 001 וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על ישראל׃ 014 2CH 017 002 ויתן חיל בכל ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו׃ 014 2CH 017 003 ויהי יהוה עם יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים׃ 014 2CH 017 004 כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל׃ 014 2CH 017 005 ויכן יהוה את הממלכה בידו ויתנו כל יהודה מנחה ליהושפט ויהי לו עשר וכבוד לרב׃ 014 2CH 017 006 ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים מיהודה׃ 014 2CH 017 007 ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו ללמד בערי יהודה׃ 014 2CH 017 008 ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים׃ 014 2CH 017 009 וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם׃ 014 2CH 017 010 ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם יהושפט׃ 014 2CH 017 011 ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות׃ 014 2CH 017 012 ויהי יהושפט הלך וגדל עד למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות׃ 014 2CH 017 013 ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם׃ 014 2CH 017 014 ואלה פקדתם לבית אבותיהם ליהודה שרי אלפים עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף׃ 014 2CH 017 015 ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף׃ 014 2CH 017 016 ועל ידו עמסיה בן זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל׃ 014 2CH 017 017 ומן בנימן גבור חיל אלידע ועמו נשקי קשת ומגן מאתים אלף׃ 014 2CH 017 018 ועל ידו יהוזבד ועמו מאה ושמונים אלף חלוצי צבא׃ 014 2CH 017 019 אלה המשרתים את המלך מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר בכל יהודה׃ 014 2CH 018 001 ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב׃ 014 2CH 018 002 וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד׃ 014 2CH 018 003 ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה׃ 014 2CH 018 004 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה׃ 014 2CH 018 005 ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך׃ 014 2CH 018 006 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו׃ 014 2CH 018 007 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן׃ 014 2CH 018 008 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן ימלא׃ 014 2CH 018 009 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם׃ 014 2CH 018 010 ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם׃ 014 2CH 018 011 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ 014 2CH 018 012 והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב׃ 014 2CH 018 013 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר׃ 014 2CH 018 014 ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם׃ 014 2CH 018 015 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה׃ 014 2CH 018 016 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום׃ 014 2CH 018 017 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע׃ 014 2CH 018 018 ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו׃ 014 2CH 018 019 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה׃ 014 2CH 018 020 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ 014 2CH 018 021 ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן׃ 014 2CH 018 022 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃ 014 2CH 018 023 ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך׃ 014 2CH 018 024 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא׃ 014 2CH 018 025 ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך׃ 014 2CH 018 026 ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום׃ 014 2CH 018 027 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃ 014 2CH 018 028 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד׃ 014 2CH 018 029 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה׃ 014 2CH 018 030 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו׃ 014 2CH 018 031 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו׃ 014 2CH 018 032 ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל וישבו מאחריו׃ 014 2CH 018 033 ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן המחנה כי החליתי׃ 014 2CH 018 034 ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש׃ 014 2CH 019 001 וישב יהושפט מלך יהודה אל ביתו בשלום לירושלם׃ 014 2CH 019 002 ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב ובזאת עליך קצף מלפני יהוה׃ 014 2CH 019 003 אבל דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים׃ 014 2CH 019 004 וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל יהוה אלהי אבותיהם׃ 014 2CH 019 005 ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר׃ 014 2CH 019 006 ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃ 014 2CH 019 007 ועתה יהי פחד יהוה עליכם שמרו ועשו כי אין עם יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שחד׃ 014 2CH 019 008 וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם׃ 014 2CH 019 009 ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם׃ 014 2CH 019 010 וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו׃ 014 2CH 019 011 והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב׃ 014 2CH 020 001 ויהי אחריכן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה׃ 014 2CH 020 002 ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי׃ 014 2CH 020 003 וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה׃ 014 2CH 020 004 ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה׃ 014 2CH 020 005 ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה׃ 014 2CH 020 006 ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב׃ 014 2CH 020 007 הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם׃ 014 2CH 020 008 וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר׃ 014 2CH 020 009 אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע׃ 014 2CH 020 010 ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃ 014 2CH 020 011 והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃ 014 2CH 020 012 אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו׃ 014 2CH 020 013 וכל יהודה עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם׃ 014 2CH 020 014 ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל׃ 014 2CH 020 015 ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים׃ 014 2CH 020 016 מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל׃ 014 2CH 020 017 לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם׃ 014 2CH 020 018 ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה׃ 014 2CH 020 019 ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה׃ 014 2CH 020 020 וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו׃ 014 2CH 020 021 ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו׃ 014 2CH 020 022 ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו׃ 014 2CH 020 023 ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית׃ 014 2CH 020 024 ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה׃ 014 2CH 020 025 ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל כי רב הוא׃ 014 2CH 020 026 וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה עד היום׃ 014 2CH 020 027 וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם׃ 014 2CH 020 028 ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל בית יהוה׃ 014 2CH 020 029 ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל׃ 014 2CH 020 030 ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב׃ 014 2CH 020 031 וימלך יהושפט על יהודה בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי׃ 014 2CH 020 032 וילך בדרך אביו אסא ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה׃ 014 2CH 020 033 אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם׃ 014 2CH 020 034 ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל׃ 014 2CH 020 035 ואחריכן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות׃ 014 2CH 020 036 ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר׃ 014 2CH 020 037 ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש׃ 014 2CH 021 001 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו׃ 014 2CH 021 002 ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו כל אלה בני יהושפט מלך ישראל׃ 014 2CH 021 003 ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור׃ 014 2CH 021 004 ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל׃ 014 2CH 021 005 בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם׃ 014 2CH 021 006 וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה׃ 014 2CH 021 007 ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו כל הימים׃ 014 2CH 021 008 בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך׃ 014 2CH 021 009 ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב׃ 014 2CH 021 010 ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את יהוה אלהי אבתיו׃ 014 2CH 021 011 גם הוא עשה במות בהרי יהודה ויזן את ישבי ירושלם וידח את יהודה׃ 014 2CH 021 012 ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר יהוה אלהי דויד אביך תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה׃ 014 2CH 021 013 ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת׃ 014 2CH 021 014 הנה יהוה נגף מגפה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך׃ 014 2CH 021 015 ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים׃ 014 2CH 021 016 ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים׃ 014 2CH 021 017 ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו׃ 014 2CH 021 018 ואחרי כל זאת נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא׃ 014 2CH 021 019 ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו׃ 014 2CH 021 020 בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים׃ 014 2CH 022 001 וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה׃ 014 2CH 022 002 בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי׃ 014 2CH 022 003 גם הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע׃ 014 2CH 022 004 ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו׃ 014 2CH 022 005 גם בעצתם הלך וילך את יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את יורם׃ 014 2CH 022 006 וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ועזריהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא׃ 014 2CH 022 007 ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל יורם ובבאו יצא עם יהורם אל יהוא בן נמשי אשר משחו יהוה להכרית את בית אחאב׃ 014 2CH 022 008 ויהי כהשפט יהוא עם בית אחאב וימצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו ויהרגם׃ 014 2CH 022 009 ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושפט הוא אשר דרש את יהוה בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה׃ 014 2CH 022 010 ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את כל זרע הממלכה לבית יהודה׃ 014 2CH 022 011 ותקח יהושבעת בת המלך את יואש בן אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים ותתן אתו ואת מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו ולא המיתתהו׃ 014 2CH 022 012 ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ׃ 014 2CH 023 001 ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את שרי המאות לעזריהו בן ירחם ולישמעאל בן יהוחנן ולעזריהו בן עובד ואת מעשיהו בן עדיהו ואת אלישפט בן זכרי עמו בברית׃ 014 2CH 023 002 ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם׃ 014 2CH 023 003 ויכרת כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך ויאמר להם הנה בן המלך ימלך כאשר דבר יהוה על בני דויד׃ 014 2CH 023 004 זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים׃ 014 2CH 023 005 והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל העם בחצרות בית יהוה׃ 014 2CH 023 006 ואל יבוא בית יהוה כי אם הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי קדש המה וכל העם ישמרו משמרת יהוה׃ 014 2CH 023 007 והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו׃ 014 2CH 023 008 ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות׃ 014 2CH 023 009 ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את החניתים ואת המגנות ואת השלטים אשר למלך דויד אשר בית האלהים׃ 014 2CH 023 010 ויעמד את כל העם ואיש שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב׃ 014 2CH 023 011 ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך׃ 014 2CH 023 012 ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה׃ 014 2CH 023 013 ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר׃ 014 2CH 023 014 ויוצא יהוידע הכהן את שרי המאות פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה׃ 014 2CH 023 015 וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם׃ 014 2CH 023 016 ויכרת יהוידע ברית בינו ובין כל העם ובין המלך להיות לעם ליהוה׃ 014 2CH 023 017 ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות׃ 014 2CH 023 018 וישם יהוידע פקדת בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד׃ 014 2CH 023 019 ויעמד השוערים על שערי בית יהוה ולא יבא טמא לכל דבר׃ 014 2CH 023 020 ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ ויורד את המלך מבית יהוה ויבאו בתוך שער העליון בית המלך ויושיבו את המלך על כסא הממלכה׃ 014 2CH 023 021 וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב׃ 014 2CH 024 001 בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע׃ 014 2CH 024 002 ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן׃ 014 2CH 024 003 וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות׃ 014 2CH 024 004 ויהי אחריכן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה׃ 014 2CH 024 005 ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים׃ 014 2CH 024 006 ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל לאהל העדות׃ 014 2CH 024 007 כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים׃ 014 2CH 024 008 ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה׃ 014 2CH 024 009 ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל במדבר׃ 014 2CH 024 010 וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה׃ 014 2CH 024 011 ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב׃ 014 2CH 024 012 ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה׃ 014 2CH 024 013 ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו׃ 014 2CH 024 014 וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע׃ 014 2CH 024 015 ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו׃ 014 2CH 024 016 ויקברהו בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו׃ 014 2CH 024 017 ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם׃ 014 2CH 024 018 ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת׃ 014 2CH 024 019 וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו׃ 014 2CH 024 020 ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם׃ 014 2CH 024 021 ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה׃ 014 2CH 024 022 ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש׃ 014 2CH 024 023 ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק׃ 014 2CH 024 024 כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים׃ 014 2CH 024 025 ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים׃ 014 2CH 024 026 ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית׃ 014 2CH 024 027 ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו׃ 014 2CH 025 001 בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים׃ 014 2CH 025 002 ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם׃ 014 2CH 025 003 ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את עבדיו המכים את המלך אביו׃ 014 2CH 025 004 ואת בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה יהוה לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות כי איש בחטאו ימותו׃ 014 2CH 025 005 ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה׃ 014 2CH 025 006 וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר כסף׃ 014 2CH 025 007 ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם ישראל כל בני אפרים׃ 014 2CH 025 008 כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל׃ 014 2CH 025 009 ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה׃ 014 2CH 025 010 ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף׃ 014 2CH 025 011 ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים׃ 014 2CH 025 012 ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו׃ 014 2CH 025 013 ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה׃ 014 2CH 025 014 ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר׃ 014 2CH 025 015 ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך׃ 014 2CH 025 016 ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי׃ 014 2CH 025 017 ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים׃ 014 2CH 025 018 וישלח יואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח׃ 014 2CH 025 019 אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך׃ 014 2CH 025 020 ולא שמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום׃ 014 2CH 025 021 ויעל יואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה׃ 014 2CH 025 022 וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו׃ 014 2CH 025 023 ואת אמציהו מלך יהודה בן יואש בן יהואחז תפש יואש מלך ישראל בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד שער הפונה ארבע מאות אמה׃ 014 2CH 025 024 וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון׃ 014 2CH 025 025 ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה׃ 014 2CH 025 026 ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל׃ 014 2CH 025 027 ומעת אשר סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם׃ 014 2CH 025 028 וישאהו על הסוסים ויקברו אתו עם אבתיו בעיר יהודה׃ 014 2CH 026 001 ויקחו כל עם יהודה את עזיהו והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו׃ 014 2CH 026 002 הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו׃ 014 2CH 026 003 בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה מן ירושלם׃ 014 2CH 026 004 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו׃ 014 2CH 026 005 ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את יהוה הצליחו האלהים׃ 014 2CH 026 006 ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים׃ 014 2CH 026 007 ויעזרהו האלהים על פלשתים ועל הערביים הישבים בגור בעל והמעונים׃ 014 2CH 026 008 ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד לבוא מצרים כי החזיק עד למעלה׃ 014 2CH 026 009 ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על שער הפנה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם׃ 014 2CH 026 010 ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי אהב אדמה היה׃ 014 2CH 026 011 ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל הסופר ומעשיהו השוטר על יד חנניהו משרי המלך׃ 014 2CH 026 012 כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל אלפים ושש מאות׃ 014 2CH 026 013 ועל ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל לעזר למלך על האויב׃ 014 2CH 026 014 ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות ולאבני קלעים׃ 014 2CH 026 015 ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק׃ 014 2CH 026 016 וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת׃ 014 2CH 026 017 ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים בני חיל׃ 014 2CH 026 018 ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים׃ 014 2CH 026 019 ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת׃ 014 2CH 026 020 ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה׃ 014 2CH 026 021 ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשות מצרע כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ׃ 014 2CH 026 022 ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא׃ 014 2CH 026 023 וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו׃ 014 2CH 027 001 בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק׃ 014 2CH 027 002 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו רק לא בא אל היכל יהוה ועוד העם משחיתים׃ 014 2CH 027 003 הוא בנה את שער בית יהוה העליון ובחומת העפל בנה לרב׃ 014 2CH 027 004 וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים׃ 014 2CH 027 005 והוא נלחם עם מלך בני עמון ויחזק עליהם ויתנו לו בני עמון בשנה ההיא מאה ככר כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית׃ 014 2CH 027 006 ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו׃ 014 2CH 027 007 ויתר דברי יותם וכל מלחמתיו ודרכיו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה׃ 014 2CH 027 008 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם׃ 014 2CH 027 009 וישכב יותם עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו׃ 014 2CH 028 001 בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו׃ 014 2CH 028 002 וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים׃ 014 2CH 028 003 והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל׃ 014 2CH 028 004 ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ 014 2CH 028 005 ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה׃ 014 2CH 028 006 ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את יהוה אלהי אבותם׃ 014 2CH 028 007 ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך׃ 014 2CH 028 008 וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון׃ 014 2CH 028 009 ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע׃ 014 2CH 028 010 ועתה בני יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם׃ 014 2CH 028 011 ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף יהוה עליכם׃ 014 2CH 028 012 ויקמו אנשים מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן ברכיהו בן משלמות ויחזקיהו בן שלם ועמשא בן חדלי על הבאים מן הצבא׃ 014 2CH 028 013 ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתינו ועל אשמתינו כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל׃ 014 2CH 028 014 ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל׃ 014 2CH 028 015 ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון׃ 014 2CH 028 016 בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור לעזר לו׃ 014 2CH 028 017 ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי׃ 014 2CH 028 018 ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנתיה וישבו שם׃ 014 2CH 028 019 כי הכניע יהוה את יהודה בעבור אחז מלך ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה׃ 014 2CH 028 020 ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו׃ 014 2CH 028 021 כי חלק אחז את בית יהוה ואת בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו׃ 014 2CH 028 022 ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז׃ 014 2CH 028 023 ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל׃ 014 2CH 028 024 ויאסף אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל פנה בירושלם׃ 014 2CH 028 025 ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את יהוה אלהי אבתיו׃ 014 2CH 028 026 ויתר דבריו וכל דרכיו הראשנים והאחרונים הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל׃ 014 2CH 028 027 וישכב אחז עם אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו׃ 014 2CH 029 001 יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו׃ 014 2CH 029 002 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דויד אביו׃ 014 2CH 029 003 הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה ויחזקם׃ 014 2CH 029 004 ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח׃ 014 2CH 029 005 ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש׃ 014 2CH 029 006 כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף׃ 014 2CH 029 007 גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל׃ 014 2CH 029 008 ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃ 014 2CH 029 009 והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת׃ 014 2CH 029 010 עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו׃ 014 2CH 029 011 בני עתה אל תשלו כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים׃ 014 2CH 029 012 ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני יואח בן זמה ועדן בן יואח׃ 014 2CH 029 013 ומן בני אליצפן שמרי ויעואל ומן בני אסף זכריהו ומתניהו׃ 014 2CH 029 014 ומן בני הימן יחואל ושמעי ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל׃ 014 2CH 029 015 ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה׃ 014 2CH 029 016 ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה׃ 014 2CH 029 017 ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו׃ 014 2CH 029 018 ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו׃ 014 2CH 029 019 ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה׃ 014 2CH 029 020 וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה׃ 014 2CH 029 021 ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה׃ 014 2CH 029 022 וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה׃ 014 2CH 029 023 ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם׃ 014 2CH 029 024 וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת׃ 014 2CH 029 025 ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו׃ 014 2CH 029 026 ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות׃ 014 2CH 029 027 ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל׃ 014 2CH 029 028 וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים הכל עד לכלות העלה׃ 014 2CH 029 029 וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו וישתחוו׃ 014 2CH 029 030 ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו׃ 014 2CH 029 031 ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות׃ 014 2CH 029 032 ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל אלה׃ 014 2CH 029 033 והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים׃ 014 2CH 029 034 רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים׃ 014 2CH 029 035 וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה ותכון עבודת בית יהוה׃ 014 2CH 029 036 וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר׃ 014 2CH 030 001 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל׃ 014 2CH 030 002 ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני׃ 014 2CH 030 003 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם׃ 014 2CH 030 004 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל׃ 014 2CH 030 005 ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב׃ 014 2CH 030 006 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור׃ 014 2CH 030 007 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים׃ 014 2CH 030 008 עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו׃ 014 2CH 030 009 כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו׃ 014 2CH 030 010 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם׃ 014 2CH 030 011 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם׃ 014 2CH 030 012 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה׃ 014 2CH 030 013 ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד׃ 014 2CH 030 014 ויקמו ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון׃ 014 2CH 030 015 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה׃ 014 2CH 030 016 ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים׃ 014 2CH 030 017 כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה׃ 014 2CH 030 018 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד׃ 014 2CH 030 019 כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש׃ 014 2CH 030 020 וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם׃ 014 2CH 030 021 ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז ליהוה׃ 014 2CH 030 022 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם׃ 014 2CH 030 023 ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה׃ 014 2CH 030 024 כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב׃ 014 2CH 030 025 וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה׃ 014 2CH 030 026 ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם׃ 014 2CH 030 027 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים׃ 014 2CH 031 001 וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחת מכל יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד לכלה וישובו כל בני ישראל איש לאחזתו לעריהם׃ 014 2CH 031 002 ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה׃ 014 2CH 031 003 ומנת המלך מן רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים ככתוב בתורת יהוה׃ 014 2CH 031 004 ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת יהוה׃ 014 2CH 031 005 וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו׃ 014 2CH 031 006 ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה גם הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם הביאו ויתנו ערמות ערמות׃ 014 2CH 031 007 בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו׃ 014 2CH 031 008 ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את יהוה ואת עמו ישראל׃ 014 2CH 031 009 וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות׃ 014 2CH 031 010 ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש לבית צדוק ויאמר מהחל התרומה לביא בית יהוה אכול ושבוע והותר עד לרוב כי יהוה ברך את עמו והנותר את ההמון הזה׃ 014 2CH 031 011 ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה ויכינו׃ 014 2CH 031 012 ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה׃ 014 2CH 031 013 ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים׃ 014 2CH 031 014 וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים׃ 014 2CH 031 015 ועל ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים באמונה לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן׃ 014 2CH 031 016 מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל הבא לבית יהוה לדבר יום ביומו לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם׃ 014 2CH 031 017 ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם במחלקותיהם׃ 014 2CH 031 018 ולהתיחש בכל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם לכל קהל כי באמונתם יתקדשו קדש׃ 014 2CH 031 019 ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים׃ 014 2CH 031 020 ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו׃ 014 2CH 031 021 ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח׃ 014 2CH 032 001 אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו׃ 014 2CH 032 002 וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם׃ 014 2CH 032 003 ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו׃ 014 2CH 032 004 ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים׃ 014 2CH 032 005 ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים׃ 014 2CH 032 006 ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר׃ 014 2CH 032 007 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו כי עמנו רב מעמו׃ 014 2CH 032 008 עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה׃ 014 2CH 032 009 אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו ירושלימה והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו על יחזקיהו מלך יהודה ועל כל יהודה אשר בירושלם לאמר׃ 014 2CH 032 010 כה אמר סנחריב מלך אשור על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם׃ 014 2CH 032 011 הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר יהוה אלהינו יצילנו מכף מלך אשור׃ 014 2CH 032 012 הלא הוא יחזקיהו הסיר את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו׃ 014 2CH 032 013 הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את ארצם מידי׃ 014 2CH 032 014 מי בכל אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי׃ 014 2CH 032 015 ועתה אל ישיא אתכם חזקיהו ואל יסית אתכם כזאת ואל תאמינו לו כי לא יוכל כל אלוה כל גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא יצילו אתכם מידי׃ 014 2CH 032 016 ועוד דברו עבדיו על יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו׃ 014 2CH 032 017 וספרים כתב לחרף ליהוה אלהי ישראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גוי הארצות אשר לא הצילו עמם מידי כן לא יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי׃ 014 2CH 032 018 ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה ליראם ולבהלם למען ילכדו את העיר׃ 014 2CH 032 019 וידברו אל אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם׃ 014 2CH 032 020 ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא על זאת ויזעקו השמים׃ 014 2CH 032 021 וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו מעיו שם הפילהו בחרב׃ 014 2CH 032 022 ויושע יהוה את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור ומיד כל וינהלם מסביב׃ 014 2CH 032 023 ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן׃ 014 2CH 032 024 בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו׃ 014 2CH 032 025 ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם׃ 014 2CH 032 026 ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו׃ 014 2CH 032 027 ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה׃ 014 2CH 032 028 ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל בהמה ובהמה ועדרים לאורות׃ 014 2CH 032 029 וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד׃ 014 2CH 032 030 והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו׃ 014 2CH 032 031 וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו׃ 014 2CH 032 032 ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו הנם כתובים בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא על ספר מלכי יהודה וישראל׃ 014 2CH 032 033 וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו׃ 014 2CH 033 001 בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם׃ 014 2CH 033 002 ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 014 2CH 033 003 וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃ 014 2CH 033 004 ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם׃ 014 2CH 033 005 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה׃ 014 2CH 033 006 והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 014 2CH 033 007 וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום׃ 014 2CH 033 008 ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה׃ 014 2CH 033 009 ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל׃ 014 2CH 033 010 וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו׃ 014 2CH 033 011 ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה׃ 014 2CH 033 012 וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו׃ 014 2CH 033 013 ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים׃ 014 2CH 033 014 ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה׃ 014 2CH 033 015 ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר׃ 014 2CH 033 016 ויכן את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל׃ 014 2CH 033 017 אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם׃ 014 2CH 033 018 ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על דברי מלכי ישראל׃ 014 2CH 033 019 ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי׃ 014 2CH 033 020 וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו׃ 014 2CH 033 021 בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם׃ 014 2CH 033 022 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם׃ 014 2CH 033 023 ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה׃ 014 2CH 033 024 ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו׃ 014 2CH 033 025 ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו׃ 014 2CH 034 001 בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם׃ 014 2CH 034 002 ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא סר ימין ושמאול׃ 014 2CH 034 003 ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות׃ 014 2CH 034 004 וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על פני הקברים הזבחים להם׃ 014 2CH 034 005 ועצמות כהנים שרף על מזבחותים ויטהר את יהודה ואת ירושלם׃ 014 2CH 034 006 ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בהר בתיהם סביב׃ 014 2CH 034 007 וינתץ את המזבחות ואת האשרים והפסלים כתת להדק וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל וישב לירושלם׃ 014 2CH 034 008 ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר לחזק את בית יהוה אלהיו׃ 014 2CH 034 009 ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי ירושלם׃ 014 2CH 034 010 ויתנו על יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית׃ 014 2CH 034 011 ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה׃ 014 2CH 034 012 והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים כל מבין בכלי שיר׃ 014 2CH 034 013 ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים׃ 014 2CH 034 014 ובהוציאם את הכסף המובא בית יהוה מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת יהוה ביד משה׃ 014 2CH 034 015 ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הספר אל שפן׃ 014 2CH 034 016 ויבא שפן את הספר אל המלך וישב עוד את המלך דבר לאמר כל אשר נתן ביד עבדיך הם עשים׃ 014 2CH 034 017 ויתיכו את הכסף הנמצא בבית יהוה ויתנוהו על יד המפקדים ועל יד עושי המלאכה׃ 014 2CH 034 018 ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא בו שפן לפני המלך׃ 014 2CH 034 019 ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את בגדיו׃ 014 2CH 034 020 ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך לאמר׃ 014 2CH 034 021 לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הספר הזה׃ 014 2CH 034 022 וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת׃ 014 2CH 034 023 ותאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי׃ 014 2CH 034 024 כה אמר יהוה הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה׃ 014 2CH 034 025 תחת אשר עזבוני ויקטירו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה׃ 014 2CH 034 026 ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃ 014 2CH 034 027 יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה׃ 014 2CH 034 028 הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו וישיבו את המלך דבר׃ 014 2CH 034 029 וישלח המלך ויאסף את כל זקני יהודה וירושלם׃ 014 2CH 034 030 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה׃ 014 2CH 034 031 ויעמד המלך על עמדו ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצותיו ועדותיו וחקיו בכל לבבו ובכל נפשו לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה׃ 014 2CH 034 032 ויעמד את כל הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו ישבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם׃ 014 2CH 034 033 ויסר יאשיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את יהוה אלהיהם כל ימיו לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם׃ 014 2CH 035 001 ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃ 014 2CH 035 002 ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה׃ 014 2CH 035 003 ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל׃ 014 2CH 035 004 והכונו לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו׃ 014 2CH 035 005 ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים׃ 014 2CH 035 006 ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה׃ 014 2CH 035 007 וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך׃ 014 2CH 035 008 ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות׃ 014 2CH 035 009 וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות׃ 014 2CH 035 010 ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך׃ 014 2CH 035 011 וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים׃ 014 2CH 035 012 ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר׃ 014 2CH 035 013 ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם׃ 014 2CH 035 014 ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן׃ 014 2CH 035 015 והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם׃ 014 2CH 035 016 ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו׃ 014 2CH 035 017 ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים׃ 014 2CH 035 018 ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם׃ 014 2CH 035 019 בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה׃ 014 2CH 035 020 אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו׃ 014 2CH 035 021 וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך׃ 014 2CH 035 022 ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו׃ 014 2CH 035 023 וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד׃ 014 2CH 035 024 ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו׃ 014 2CH 035 025 ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות׃ 014 2CH 035 026 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה׃ 014 2CH 035 027 ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה׃ 014 2CH 036 001 ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימליכהו תחת אביו בירושלם׃ 014 2CH 036 002 בן שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם׃ 014 2CH 036 003 ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב׃ 014 2CH 036 004 וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו על יהודה וירושלם ויסב את שמו יהויקים ואת יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה׃ 014 2CH 036 005 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו׃ 014 2CH 036 006 עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה׃ 014 2CH 036 007 ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל׃ 014 2CH 036 008 ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו׃ 014 2CH 036 009 בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה׃ 014 2CH 036 010 ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית יהוה וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם׃ 014 2CH 036 011 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם׃ 014 2CH 036 012 ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא מפי יהוה׃ 014 2CH 036 013 וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל׃ 014 2CH 036 014 גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם׃ 014 2CH 036 015 וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו׃ 014 2CH 036 016 ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא׃ 014 2CH 036 017 ויעל עליהם את מלך כשדיים ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו׃ 014 2CH 036 018 וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו הכל הביא בבל׃ 014 2CH 036 019 וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית׃ 014 2CH 036 020 ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס׃ 014 2CH 036 021 למלאות דבר יהוה בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה׃ 014 2CH 036 022 ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃ 014 2CH 036 023 כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה מי בכם מכל עמו יהוה אלהיו עמו ויעל׃ # # BOOK 015 EZR Ezra עזרא 015 EZR 001 001 ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃ 015 EZR 001 002 כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה׃ 015 EZR 001 003 מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃ 015 EZR 001 004 וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם׃ 015 EZR 001 005 ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלם׃ 015 EZR 001 006 וכל סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות לבד על כל התנדב׃ 015 EZR 001 007 והמלך כורש הוציא את כלי בית יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו׃ 015 EZR 001 008 ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה׃ 015 EZR 001 009 ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים׃ 015 EZR 001 010 כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף׃ 015 EZR 001 011 כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם׃ 015 EZR 002 001 ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור מלך בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו׃ 015 EZR 002 002 אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי רחום בענה מספר אנשי עם ישראל׃ 015 EZR 002 003 בני פרעש אלפים מאה שבעים ושנים׃ 015 EZR 002 004 בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים׃ 015 EZR 002 005 בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים׃ 015 EZR 002 006 בני פחת מואב לבני ישוע יואב אלפים שמנה מאות ושנים עשר׃ 015 EZR 002 007 בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 015 EZR 002 008 בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה׃ 015 EZR 002 009 בני זכי שבע מאות וששים׃ 015 EZR 002 010 בני בני שש מאות ארבעים ושנים׃ 015 EZR 002 011 בני בבי שש מאות עשרים ושלשה׃ 015 EZR 002 012 בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים׃ 015 EZR 002 013 בני אדניקם שש מאות ששים וששה׃ 015 EZR 002 014 בני בגוי אלפים חמשים וששה׃ 015 EZR 002 015 בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה׃ 015 EZR 002 016 בני אטר ליחזקיה תשעים ושמנה׃ 015 EZR 002 017 בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה׃ 015 EZR 002 018 בני יורה מאה ושנים עשר׃ 015 EZR 002 019 בני חשם מאתים עשרים ושלשה׃ 015 EZR 002 020 בני גבר תשעים וחמשה׃ 015 EZR 002 021 בני בית לחם מאה עשרים ושלשה׃ 015 EZR 002 022 אנשי נטפה חמשים וששה׃ 015 EZR 002 023 אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה׃ 015 EZR 002 024 בני עזמות ארבעים ושנים׃ 015 EZR 002 025 בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה׃ 015 EZR 002 026 בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד׃ 015 EZR 002 027 אנשי מכמס מאה עשרים ושנים׃ 015 EZR 002 028 אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה׃ 015 EZR 002 029 בני נבו חמשים ושנים׃ 015 EZR 002 030 בני מגביש מאה חמשים וששה׃ 015 EZR 002 031 בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 015 EZR 002 032 בני חרם שלש מאות ועשרים׃ 015 EZR 002 033 בני לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה׃ 015 EZR 002 034 בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה׃ 015 EZR 002 035 בני סנאה שלשת אלפים ושש מאות ושלשים׃ 015 EZR 002 036 הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה׃ 015 EZR 002 037 בני אמר אלף חמשים ושנים׃ 015 EZR 002 038 בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה׃ 015 EZR 002 039 בני חרם אלף ושבעה עשר׃ 015 EZR 002 040 הלוים בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה׃ 015 EZR 002 041 המשררים בני אסף מאה עשרים ושמנה׃ 015 EZR 002 042 בני השערים בני שלום בני אטר בני טלמון בני עקוב בני חטיטא בני שבי הכל מאה שלשים ותשעה׃ 015 EZR 002 043 הנתינים בני ציחא בני חשופא בני טבעות׃ 015 EZR 002 044 בני קרס בני סיעהא בני פדון׃ 015 EZR 002 045 בני לבנה בני חגבה בני עקוב׃ 015 EZR 002 046 בני חגב בני שמלי בני חנן׃ 015 EZR 002 047 בני גדל בני גחר בני ראיה׃ 015 EZR 002 048 בני רצין בני נקודא בני גזם׃ 015 EZR 002 049 בני עזא בני פסח בני בסי׃ 015 EZR 002 050 בני אסנה בני מעונים בני נפיסים׃ 015 EZR 002 051 בני בקבוק בני חקופא בני חרחור׃ 015 EZR 002 052 בני בצלות בני מחידא בני חרשא׃ 015 EZR 002 053 בני ברקוס בני סיסרא בני תמח׃ 015 EZR 002 054 בני נציח בני חטיפא׃ 015 EZR 002 055 בני עבדי שלמה בני סטי בני הספרת בני פרודא׃ 015 EZR 002 056 בני יעלה בני דרקון בני גדל׃ 015 EZR 002 057 בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמי׃ 015 EZR 002 058 כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃ 015 EZR 002 059 ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם׃ 015 EZR 002 060 בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות חמשים ושנים׃ 015 EZR 002 061 ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם׃ 015 EZR 002 062 אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה׃ 015 EZR 002 063 ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים׃ 015 EZR 002 064 כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים׃ 015 EZR 002 065 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים׃ 015 EZR 002 066 סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה׃ 015 EZR 002 067 גמליהם ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים׃ 015 EZR 002 068 ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו׃ 015 EZR 002 069 ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה׃ 015 EZR 002 070 וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם׃ 015 EZR 003 001 ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם׃ 015 EZR 003 002 ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש האלהים׃ 015 EZR 003 003 ויכינו המזבח על מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב׃ 015 EZR 003 004 ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו׃ 015 EZR 003 005 ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה׃ 015 EZR 003 006 מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד׃ 015 EZR 003 007 ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם׃ 015 EZR 003 008 ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יהוה׃ 015 EZR 003 009 ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים׃ 015 EZR 003 010 ויסדו הבנים את היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את יהוה על ידי דויד מלך ישראל׃ 015 EZR 003 011 ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית יהוה׃ 015 EZR 003 012 ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול׃ 015 EZR 003 013 ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד למרחוק׃ 015 EZR 004 001 וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל׃ 015 EZR 004 002 ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה׃ 015 EZR 004 003 ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס׃ 015 EZR 004 004 ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבלהים אותם לבנות׃ 015 EZR 004 005 וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס׃ 015 EZR 004 006 ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם׃ 015 EZR 004 007 ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית׃ 015 EZR 004 008 רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא׃ 015 EZR 004 009 אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי בבליא שושנכיא דהוא עלמיא׃ 015 EZR 004 010 ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין ושאר עבר נהרה וכענת׃ 015 EZR 004 011 דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא עבדיך אנש עבר נהרה וכענת׃ 015 EZR 004 012 ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו ואשיא יחיטו׃ 015 EZR 004 013 כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק׃ 015 EZR 004 014 כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה שלחנא והודענא למלכא׃ 015 EZR 004 015 די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה קריתא דך החרבת׃ 015 EZR 004 016 מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי לך׃ 015 EZR 004 017 פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר נהרה שלם וכעת׃ 015 EZR 004 018 נשתונא די שלחתון עלינא מפרש קרי קדמי׃ 015 EZR 004 019 ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה׃ 015 EZR 004 020 ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון׃ 015 EZR 004 021 כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם׃ 015 EZR 004 022 וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין׃ 015 EZR 004 023 אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל׃ 015 EZR 004 024 באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס׃ 015 EZR 005 001 והתנבי חגי נביאה וזכריה בר עדוא נביאיא על יהודיא די ביהוד ובירושלם בשם אלה ישראל עליהון׃ 015 EZR 005 002 באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון׃ 015 EZR 005 003 בה זמנא אתא עליהון תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותהון וכן אמרין להם מן שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה׃ 015 EZR 005 004 אדין כנמא אמרנא להם מן אנון שמהת גבריא די דנה בנינא בנין׃ 015 EZR 005 005 ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה׃ 015 EZR 005 006 פרשגן אגרתא די שלח תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה על דריוש מלכא׃ 015 EZR 005 007 פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא׃ 015 EZR 005 008 ידיע להוא למלכא די אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם׃ 015 EZR 005 009 אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה׃ 015 EZR 005 010 ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך די נכתב שם גבריא די בראשיהם׃ 015 EZR 005 011 וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה׃ 015 EZR 005 012 להן מן די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר מלך בבל כסדיא וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל׃ 015 EZR 005 013 ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא׃ 015 EZR 005 014 ואף מאניא די בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל הנפק המו כורש מלכא מן היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה׃ 015 EZR 005 015 ואמר לה אלה מאניא שא אזל אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על אתרה׃ 015 EZR 005 016 אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם׃ 015 EZR 005 017 וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא׃ 015 EZR 006 001 באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל׃ 015 EZR 006 002 והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתה מגלה חדה וכן כתיב בגוה דכרונה׃ 015 EZR 006 003 בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין׃ 015 EZR 006 004 נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב׃ 015 EZR 006 005 ואף מאני בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל לבבל יהתיבון ויהך להיכלא די בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא׃ 015 EZR 006 006 כען תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה רחיקין הוו מן תמה׃ 015 EZR 006 007 שבקו לעבידת בית אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית אלהא דך יבנון על אתרה׃ 015 EZR 006 008 ומני שים טעם למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא׃ 015 EZR 006 009 ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו׃ 015 EZR 006 010 די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי׃ 015 EZR 006 011 ומני שים טעם די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה׃ 015 EZR 006 012 ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית אלהא דך די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד׃ 015 EZR 006 013 אדין תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון לקבל די שלח דריוש מלכא כנמא אספרנא עבדו׃ 015 EZR 006 014 ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס׃ 015 EZR 006 015 ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא׃ 015 EZR 006 016 ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה בחדוה׃ 015 EZR 006 017 והקרבו לחנכת בית אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין לחטיא על כל ישראל תרי עשר למנין שבטי ישראל׃ 015 EZR 006 018 והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה׃ 015 EZR 006 019 ויעשו בני הגולה את הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃ 015 EZR 006 020 כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם׃ 015 EZR 006 021 ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם לדרש ליהוה אלהי ישראל׃ 015 EZR 006 022 ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם יהוה והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל׃ 015 EZR 007 001 ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה׃ 015 EZR 007 002 בן שלום בן צדוק בן אחיטוב׃ 015 EZR 007 003 בן אמריה בן עזריה בן מריות׃ 015 EZR 007 004 בן זרחיה בן עזי בן בקי׃ 015 EZR 007 005 בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש׃ 015 EZR 007 006 הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ 015 EZR 007 007 ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך׃ 015 EZR 007 008 ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃ 015 EZR 007 009 כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו׃ 015 EZR 007 010 כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃ 015 EZR 007 011 וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו על ישראל׃ 015 EZR 007 012 ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר וכענת׃ 015 EZR 007 013 מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃ 015 EZR 007 014 כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃ 015 EZR 007 015 ולהיבלה כסף ודהב די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃ 015 EZR 007 016 וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃ 015 EZR 007 017 כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃ 015 EZR 007 018 ומה די עליך ועל אחיך ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃ 015 EZR 007 019 ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃ 015 EZR 007 020 ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן תנתן מן בית גנזי מלכא׃ 015 EZR 007 021 ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די אלה שמיא אספרנא יתעבד׃ 015 EZR 007 022 עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כרין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב׃ 015 EZR 007 023 כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי׃ 015 EZR 007 024 ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃ 015 EZR 007 025 ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין לכל עמה די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃ 015 EZR 007 026 וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו הן לענש נכסין ולאסורין׃ 015 EZR 007 027 ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם׃ 015 EZR 007 028 ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃ 015 EZR 008 001 ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך מבבל׃ 015 EZR 008 002 מבני פינחס גרשם מבני איתמר דניאל מבני דויד חטוש׃ 015 EZR 008 003 מבני שכניה מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים׃ 015 EZR 008 004 מבני פחת מואב אליהועיני בן זרחיה ועמו מאתים הזכרים׃ 015 EZR 008 005 מבני שכניה בן יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים׃ 015 EZR 008 006 ומבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמשים הזכרים׃ 015 EZR 008 007 ומבני עילם ישעיה בן עתליה ועמו שבעים הזכרים׃ 015 EZR 008 008 ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שמנים הזכרים׃ 015 EZR 008 009 מבני יואב עבדיה בן יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים׃ 015 EZR 008 010 ומבני שלומית בן יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים׃ 015 EZR 008 011 ומבני בבי זכריה בן בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים׃ 015 EZR 008 012 ומבני עזגד יוחנן בן הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים׃ 015 EZR 008 013 ומבני אדניקם אחרנים ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים׃ 015 EZR 008 014 ומבני בגוי עותי וזבוד ועמו שבעים הזכרים׃ 015 EZR 008 015 ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם׃ 015 EZR 008 016 ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים׃ 015 EZR 008 017 ואוצאה אותם על אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אדו אחיו הנתונים בכספיא המקום להביא לנו משרתים לבית אלהינו׃ 015 EZR 008 018 ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר׃ 015 EZR 008 019 ואת חשביה ואתו ישעיה מבני מררי אחיו ובניהם עשרים׃ 015 EZR 008 020 ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות׃ 015 EZR 008 021 ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו׃ 015 EZR 008 022 כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו׃ 015 EZR 008 023 ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו׃ 015 EZR 008 024 ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה׃ 015 EZR 008 025 ואשקולה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים׃ 015 EZR 008 026 ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר׃ 015 EZR 008 027 וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב׃ 015 EZR 008 028 ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם׃ 015 EZR 008 029 שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל בירושלם הלשכות בית יהוה׃ 015 EZR 008 030 וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו׃ 015 EZR 008 031 ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון ללכת ירושלם ויד אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך׃ 015 EZR 008 032 ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה׃ 015 EZR 008 033 וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי הלוים׃ 015 EZR 008 034 במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל בעת ההיא׃ 015 EZR 008 035 הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה ליהוה׃ 015 EZR 008 036 ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את העם ואת בית האלהים׃ 015 EZR 009 001 וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי׃ 015 EZR 009 002 כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה׃ 015 EZR 009 003 וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם׃ 015 EZR 009 004 ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב׃ 015 EZR 009 005 ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי׃ 015 EZR 009 006 ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים׃ 015 EZR 009 007 מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃ 015 EZR 009 008 ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו׃ 015 EZR 009 009 כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם׃ 015 EZR 009 010 ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת כי עזבנו מצותיך׃ 015 EZR 009 011 אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם׃ 015 EZR 009 012 ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם׃ 015 EZR 009 013 ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת׃ 015 EZR 009 014 הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה׃ 015 EZR 009 015 יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת׃ 015 EZR 010 001 וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים כי בכו העם הרבה בכה׃ 015 EZR 010 002 ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת׃ 015 EZR 010 003 ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה׃ 015 EZR 010 004 קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה׃ 015 EZR 010 005 ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו׃ 015 EZR 010 006 ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה כי מתאבל על מעל הגולה׃ 015 EZR 010 007 ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם׃ 015 EZR 010 008 וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה׃ 015 EZR 010 009 ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים׃ 015 EZR 010 010 ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות להוסיף על אשמת ישראל׃ 015 EZR 010 011 ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות׃ 015 EZR 010 012 ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול כן כדבריך עלינו לעשות׃ 015 EZR 010 013 אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים כי הרבינו לפשע בדבר הזה׃ 015 EZR 010 014 יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו עד לדבר הזה׃ 015 EZR 010 015 אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם׃ 015 EZR 010 016 ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר׃ 015 EZR 010 017 ויכלו בכל אנשים ההשיבו נשים נכריות עד יום אחד לחדש הראשון׃ 015 EZR 010 018 וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יוצדק ואחיו מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה׃ 015 EZR 010 019 ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם׃ 015 EZR 010 020 ומבני אמר חנני וזבדיה׃ 015 EZR 010 021 ומבני חרם מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה׃ 015 EZR 010 022 ומבני פשחור אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה׃ 015 EZR 010 023 ומן הלוים יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר׃ 015 EZR 010 024 ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי׃ 015 EZR 010 025 ומישראל מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה׃ 015 EZR 010 026 ומבני עילם מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירמות ואליה׃ 015 EZR 010 027 ומבני זתוא אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא׃ 015 EZR 010 028 ומבני בבי יהוחנן חנניה זבי עתלי׃ 015 EZR 010 029 ומבני בני משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות׃ 015 EZR 010 030 ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה׃ 015 EZR 010 031 ובני חרם אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון׃ 015 EZR 010 032 בנימן מלוך שמריה׃ 015 EZR 010 033 מבני חשם מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי׃ 015 EZR 010 034 מבני בני מעדי עמרם ואואל׃ 015 EZR 010 035 בניה בדיה כלוהי׃ 015 EZR 010 036 וניה מרמות אלישיב׃ 015 EZR 010 037 מתניה מתני ויעשו׃ 015 EZR 010 038 ובני ובנוי שמעי׃ 015 EZR 010 039 ושלמיה ונתן ועדיה׃ 015 EZR 010 040 מכנדבי ששי שרי׃ 015 EZR 010 041 עזראל ושלמיהו שמריה׃ 015 EZR 010 042 שלום אמריה יוסף׃ 015 EZR 010 043 מבני נבו יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו ויואל בניה׃ 015 EZR 010 044 כל אלה נשאי נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים׃ # # BOOK 016 NEH Nehemiah נחמיה 016 NEH 001 001 דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה׃ 016 NEH 001 002 ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלם׃ 016 NEH 001 003 ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש׃ 016 NEH 001 004 ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃ 016 NEH 001 005 ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ 016 NEH 001 006 תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה על בני ישראל עבדיך ומתודה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית אבי חטאנו׃ 016 NEH 001 007 חבל חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים ואת המשפטים אשר צוית את משה עבדך׃ 016 NEH 001 008 זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים׃ 016 NEH 001 009 ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם׃ 016 NEH 001 010 והם עבדיך ועמך אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה׃ 016 NEH 001 011 אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך׃ 016 NEH 002 001 ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו׃ 016 NEH 002 002 ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד׃ 016 NEH 002 003 ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש׃ 016 NEH 002 004 ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים׃ 016 NEH 002 005 ואמר למלך אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי ואבננה׃ 016 NEH 002 006 ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן׃ 016 NEH 002 007 ואומר למלך אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה׃ 016 NEH 002 008 ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי׃ 016 NEH 002 009 ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים׃ 016 NEH 002 010 וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל׃ 016 NEH 002 011 ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה׃ 016 NEH 002 012 ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה׃ 016 NEH 002 013 ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר הם פרוצים ושעריה אכלו באש׃ 016 NEH 002 014 ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי׃ 016 NEH 002 015 ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב׃ 016 NEH 002 016 והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד כן לא הגדתי׃ 016 NEH 002 017 ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה׃ 016 NEH 002 018 ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה׃ 016 NEH 002 019 וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים׃ 016 NEH 002 020 ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם׃ 016 NEH 003 001 ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל׃ 016 NEH 003 002 ועל ידו בנו אנשי ירחו ועל ידו בנה זכור בן אמרי׃ 016 NEH 003 003 ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו׃ 016 NEH 003 004 ועל ידם החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ ועל ידם החזיק משלם בן ברכיה בן משיזבאל ועל ידם החזיק צדוק בן בענא׃ 016 NEH 003 005 ועל ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא הביאו צורם בעבדת אדניהם׃ 016 NEH 003 006 ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן פסח ומשלם בן בסודיה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו׃ 016 NEH 003 007 ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר׃ 016 NEH 003 008 על ידו החזיק עזיאל בן חרהיה צורפים ועל ידו החזיק חנניה בן הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה׃ 016 NEH 003 009 ועל ידם החזיק רפיה בן חור שר חצי פלך ירושלם׃ 016 NEH 003 010 ועל ידם החזיק ידיה בן חרומף ונגד ביתו ועל ידו החזיק חטוש בן חשבניה׃ 016 NEH 003 011 מדה שנית החזיק מלכיה בן חרם וחשוב בן פחת מואב ואת מגדל התנורים׃ 016 NEH 003 012 ועל ידו החזיק שלום בן הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו׃ 016 NEH 003 013 את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואלף אמה בחומה עד שער השפות׃ 016 NEH 003 014 ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם הוא יבננו ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו׃ 016 NEH 003 015 ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד׃ 016 NEH 003 016 אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגברים׃ 016 NEH 003 017 אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה לפלכו׃ 016 NEH 003 018 אחריו החזיקו אחיהם בוי בן חנדד שר חצי פלך קעילה׃ 016 NEH 003 019 ויחזק על ידו עזר בן ישוע שר המצפה מדה שנית מנגד עלת הנשק המקצע׃ 016 NEH 003 020 אחריו החרה החזיק ברוך בן זבי מדה שנית מן המקצוע עד פתח בית אלישיב הכהן הגדול׃ 016 NEH 003 021 אחריו החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ מדה שנית מפתח בית אלישיב ועד תכלית בית אלישיב׃ 016 NEH 003 022 ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר׃ 016 NEH 003 023 אחריו החזיק בנימן וחשוב נגד ביתם אחריו החזיק עזריה בן מעשיה בן ענניה אצל ביתו׃ 016 NEH 003 024 אחריו החזיק בנוי בן חנדד מדה שנית מבית עזריה עד המקצוע ועד הפנה׃ 016 NEH 003 025 פלל בן אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן פרעש׃ 016 NEH 003 026 והנתינים היו ישבים בעפל עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא׃ 016 NEH 003 027 אחריו החזיקו התקעים מדה שנית מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל׃ 016 NEH 003 028 מעל שער הסוסים החזיקו הכהנים איש לנגד ביתו׃ 016 NEH 003 029 אחריו החזיק צדוק בן אמר נגד ביתו ואחריו החזיק שמעיה בן שכניה שמר שער המזרח׃ 016 NEH 003 030 אחרי החזיק חנניה בן שלמיה וחנון בן צלף הששי מדה שני אחריו החזיק משלם בן ברכיה נגד נשכתו׃ 016 NEH 003 031 אחרי החזיק מלכיה בן הצרפי עד בית הנתינים והרכלים נגד שער המפקד ועד עלית הפנה׃ 016 NEH 003 032 ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הצרפים והרכלים׃ 016 NEH 004 001 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים׃ 016 NEH 004 002 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות׃ 016 NEH 004 003 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם׃ 016 NEH 004 004 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה׃ 016 NEH 004 005 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים׃ 016 NEH 004 006 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות׃ 016 NEH 004 007 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד׃ 016 NEH 004 008 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה׃ 016 NEH 004 009 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם׃ 016 NEH 004 010 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה׃ 016 NEH 004 011 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה׃ 016 NEH 004 012 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו׃ 016 NEH 004 013 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם׃ 016 NEH 004 014 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם׃ 016 NEH 004 015 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו׃ 016 NEH 004 016 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה׃ 016 NEH 004 017 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח׃ 016 NEH 004 018 והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי׃ 016 NEH 004 019 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו׃ 016 NEH 004 020 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו׃ 016 NEH 004 021 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים׃ 016 NEH 004 022 גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה׃ 016 NEH 004 023 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים׃ 016 NEH 005 001 ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃ 016 NEH 005 002 ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃ 016 NEH 005 003 ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃ 016 NEH 005 004 ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃ 016 NEH 005 005 ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃ 016 NEH 005 006 ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה׃ 016 NEH 005 007 וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים ואתן עליהם קהלה גדולה׃ 016 NEH 005 008 ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר׃ 016 NEH 005 009 ויאמר לא טוב הדבר אשר אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו׃ 016 NEH 005 010 וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה׃ 016 NEH 005 011 השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם׃ 016 NEH 005 012 ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה׃ 016 NEH 005 013 גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את יהוה ויעש העם כדבר הזה׃ 016 NEH 005 014 גם מיום אשר צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי׃ 016 NEH 005 015 והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים׃ 016 NEH 005 016 וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי קבוצים שם על המלאכה׃ 016 NEH 005 017 והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו על שלחני׃ 016 NEH 005 018 ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבדה על העם הזה׃ 016 NEH 005 019 זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה׃ 016 NEH 006 001 ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים׃ 016 NEH 006 002 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה׃ 016 NEH 006 003 ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם׃ 016 NEH 006 004 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה׃ 016 NEH 006 005 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואגרת פתוחה בידו׃ 016 NEH 006 006 כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה׃ 016 NEH 006 007 וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו׃ 016 NEH 006 008 ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם׃ 016 NEH 006 009 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי׃ 016 NEH 006 010 ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך׃ 016 NEH 006 011 ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא׃ 016 NEH 006 012 ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו׃ 016 NEH 006 013 למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני׃ 016 NEH 006 014 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃ 016 NEH 006 015 ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום׃ 016 NEH 006 016 ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת׃ 016 NEH 006 017 גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם׃ 016 NEH 006 018 כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו לקח את בת משלם בן ברכיה׃ 016 NEH 006 019 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני׃ 016 NEH 007 001 ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים׃ 016 NEH 007 002 ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה על ירושלם כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים׃ 016 NEH 007 003 ויאמר להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו׃ 016 NEH 007 004 והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים׃ 016 NEH 007 005 ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו׃ 016 NEH 007 006 אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו׃ 016 NEH 007 007 הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל׃ 016 NEH 007 008 בני פרעש אלפים מאה ושבעים ושנים׃ 016 NEH 007 009 בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים׃ 016 NEH 007 010 בני ארח שש מאות חמשים ושנים׃ 016 NEH 007 011 בני פחת מואב לבני ישוע ויואב אלפים ושמנה מאות שמנה עשר׃ 016 NEH 007 012 בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 016 NEH 007 013 בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה׃ 016 NEH 007 014 בני זכי שבע מאות וששים׃ 016 NEH 007 015 בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה׃ 016 NEH 007 016 בני בבי שש מאות עשרים ושמנה׃ 016 NEH 007 017 בני עזגד אלפים שלש מאות עשרים ושנים׃ 016 NEH 007 018 בני אדניקם שש מאות ששים ושבעה׃ 016 NEH 007 019 בני בגוי אלפים ששים ושבעה׃ 016 NEH 007 020 בני עדין שש מאות חמשים וחמשה׃ 016 NEH 007 021 בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה׃ 016 NEH 007 022 בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה׃ 016 NEH 007 023 בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה׃ 016 NEH 007 024 בני חריף מאה שנים עשר׃ 016 NEH 007 025 בני גבעון תשעים וחמשה׃ 016 NEH 007 026 אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה׃ 016 NEH 007 027 אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה׃ 016 NEH 007 028 אנשי בית עזמות ארבעים ושנים׃ 016 NEH 007 029 אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה׃ 016 NEH 007 030 אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד׃ 016 NEH 007 031 אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים׃ 016 NEH 007 032 אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה׃ 016 NEH 007 033 אנשי נבו אחר חמשים ושנים׃ 016 NEH 007 034 בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 016 NEH 007 035 בני חרם שלש מאות ועשרים׃ 016 NEH 007 036 בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה׃ 016 NEH 007 037 בני לד חדיד ואונו שבע מאות ועשרים ואחד׃ 016 NEH 007 038 בני סנאה שלשת אלפים תשע מאות ושלשים׃ 016 NEH 007 039 הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה׃ 016 NEH 007 040 בני אמר אלף חמשים ושנים׃ 016 NEH 007 041 בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה׃ 016 NEH 007 042 בני חרם אלף שבעה עשר׃ 016 NEH 007 043 הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה׃ 016 NEH 007 044 המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה׃ 016 NEH 007 045 השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה׃ 016 NEH 007 046 הנתינים בני צחא בני חשפא בני טבעות׃ 016 NEH 007 047 בני קירס בני סיעא בני פדון׃ 016 NEH 007 048 בני לבנה בני חגבה בני שלמי׃ 016 NEH 007 049 בני חנן בני גדל בני גחר׃ 016 NEH 007 050 בני ראיה בני רצין בני נקודא׃ 016 NEH 007 051 בני גזם בני עזא בני פסח׃ 016 NEH 007 052 בני בסי בני מעונים בני נפושסים׃ 016 NEH 007 053 בני בקבוק בני חקופא בני חרחור׃ 016 NEH 007 054 בני בצלית בני מחידא בני חרשא׃ 016 NEH 007 055 בני ברקוס בני סיסרא בני תמח׃ 016 NEH 007 056 בני נציח בני חטיפא׃ 016 NEH 007 057 בני עבדי שלמה בני סוטי בני סופרת בני פרידא׃ 016 NEH 007 058 בני יעלא בני דרקון בני גדל׃ 016 NEH 007 059 בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמון׃ 016 NEH 007 060 כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃ 016 NEH 007 061 ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם׃ 016 NEH 007 062 בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים׃ 016 NEH 007 063 ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם׃ 016 NEH 007 064 אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה׃ 016 NEH 007 065 ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים׃ 016 NEH 007 066 כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים׃ 016 NEH 007 067 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה׃ 016 NEH 007 068 סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה׃ 016 NEH 007 069 גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים׃ 016 NEH 007 070 ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות׃ 016 NEH 007 071 ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים׃ 016 NEH 007 072 ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה׃ 016 NEH 007 073 וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם׃ 016 NEH 008 001 ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תורת משה אשר צוה יהוה את ישראל׃ 016 NEH 008 002 ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי׃ 016 NEH 008 003 ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה׃ 016 NEH 008 004 ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה זכריה משלם׃ 016 NEH 008 005 ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם׃ 016 NEH 008 006 ויברך עזרא את יהוה האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחו ליהוה אפים ארצה׃ 016 NEH 008 007 וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את העם לתורה והעם על עמדם׃ 016 NEH 008 008 ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא׃ 016 NEH 008 009 ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה׃ 016 NEH 008 010 ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם׃ 016 NEH 008 011 והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו׃ 016 NEH 008 012 וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם׃ 016 NEH 008 013 וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר ולהשכיל אל דברי התורה׃ 016 NEH 008 014 וימצאו כתוב בתורה אשר צוה יהוה ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי׃ 016 NEH 008 015 ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב׃ 016 NEH 008 016 ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים׃ 016 NEH 008 017 ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד׃ 016 NEH 008 018 ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט׃ 016 NEH 009 001 וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם׃ 016 NEH 009 002 ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם׃ 016 NEH 009 003 ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם׃ 016 NEH 009 004 ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם׃ 016 NEH 009 005 ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה׃ 016 NEH 009 006 אתה הוא יהוה לבדך את עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים׃ 016 NEH 009 007 אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם׃ 016 NEH 009 008 ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה׃ 016 NEH 009 009 ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף׃ 016 NEH 009 010 ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה׃ 016 NEH 009 011 והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים׃ 016 NEH 009 012 ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה׃ 016 NEH 009 013 ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים׃ 016 NEH 009 014 ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך׃ 016 NEH 009 015 ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃ 016 NEH 009 016 והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך׃ 016 NEH 009 017 וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם׃ 016 NEH 009 018 אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃ 016 NEH 009 019 ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה׃ 016 NEH 009 020 ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם׃ 016 NEH 009 021 וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו׃ 016 NEH 009 022 ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן׃ 016 NEH 009 023 ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת׃ 016 NEH 009 024 ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם׃ 016 NEH 009 025 וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול׃ 016 NEH 009 026 וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת׃ 016 NEH 009 027 ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם׃ 016 NEH 009 028 וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים׃ 016 NEH 009 029 ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו׃ 016 NEH 009 030 ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת׃ 016 NEH 009 031 וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה׃ 016 NEH 009 032 ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה׃ 016 NEH 009 033 ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו׃ 016 NEH 009 034 ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם׃ 016 NEH 009 035 והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים׃ 016 NEH 009 036 הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה׃ 016 NEH 009 037 ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו׃ 016 NEH 009 038 ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו׃ 016 NEH 010 001 ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה׃ 016 NEH 010 002 שריה עזריה ירמיה׃ 016 NEH 010 003 פשחור אמריה מלכיה׃ 016 NEH 010 004 חטוש שבניה מלוך׃ 016 NEH 010 005 חרם מרמות עבדיה׃ 016 NEH 010 006 דניאל גנתון ברוך׃ 016 NEH 010 007 משלם אביה מימן׃ 016 NEH 010 008 מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃ 016 NEH 010 009 והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃ 016 NEH 010 010 ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן׃ 016 NEH 010 011 מיכא רחוב חשביה׃ 016 NEH 010 012 זכור שרביה שבניה׃ 016 NEH 010 013 הודיה בני בנינו׃ 016 NEH 010 014 ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃ 016 NEH 010 015 בני עזגד בבי׃ 016 NEH 010 016 אדניה בגוי עדין׃ 016 NEH 010 017 אטר חזקיה עזור׃ 016 NEH 010 018 הודיה חשם בצי׃ 016 NEH 010 019 חריף ענתות נובי׃ 016 NEH 010 020 מגפיעש משלם חזיר׃ 016 NEH 010 021 משיזבאל צדוק ידוע׃ 016 NEH 010 022 פלטיה חנן עניה׃ 016 NEH 010 023 הושע חנניה חשוב׃ 016 NEH 010 024 הלוחש פלחא שובק׃ 016 NEH 010 025 רחום חשבנה מעשיה׃ 016 NEH 010 026 ואחיה חנן ענן׃ 016 NEH 010 027 מלוך חרם בענה׃ 016 NEH 010 028 ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃ 016 NEH 010 029 מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃ 016 NEH 010 030 ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו׃ 016 NEH 010 031 ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד׃ 016 NEH 010 032 והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃ 016 NEH 010 033 ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו׃ 016 NEH 010 034 והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃ 016 NEH 010 035 ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית יהוה׃ 016 NEH 010 036 ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃ 016 NEH 010 037 ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃ 016 NEH 010 038 והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר׃ 016 NEH 010 039 כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו׃ 016 NEH 011 001 וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים׃ 016 NEH 011 002 ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם׃ 016 NEH 011 003 ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה׃ 016 NEH 011 004 ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן מבני יהודה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה בן שפטיה בן מהללאל מבני פרץ׃ 016 NEH 011 005 ומעשיה בן ברוך בן כל חזה בן חזיה בן עדיה בן יויריב בן זכריה בן השלני׃ 016 NEH 011 006 כל בני פרץ הישבים בירושלם ארבע מאות ששים ושמנה אנשי חיל׃ 016 NEH 011 007 ואלה בני בנימן סלא בן משלם בן יועד בן פדיה בן קוליה בן מעשיה בן איתיאל בן ישעיה׃ 016 NEH 011 008 ואחריו גבי סלי תשע מאות עשרים ושמנה׃ 016 NEH 011 009 ויואל בן זכרי פקיד עליהם ויהודה בן הסנואה על העיר משנה׃ 016 NEH 011 010 מן הכהנים ידעיה בן יויריב יכין׃ 016 NEH 011 011 שריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגד בית האלהים׃ 016 NEH 011 012 ואחיהם עשי המלאכה לבית שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן ירחם בן פלליה בן אמצי בן זכריה בן פשחור בן מלכיה׃ 016 NEH 011 013 ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן עזראל בן אחזי בן משלמות בן אמר׃ 016 NEH 011 014 ואחיהם גבורי חיל מאה עשרים ושמנה ופקיד עליהם זבדיאל בן הגדולים׃ 016 NEH 011 015 ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה בן בוני׃ 016 NEH 011 016 ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים׃ 016 NEH 011 017 ומתניה בן מיכה בן זבדי בן אסף ראש התחלה יהודה לתפלה ובקבקיה משנה מאחיו ועבדא בן שמוע בן גלל בן ידיתון׃ 016 NEH 011 018 כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה׃ 016 NEH 011 019 והשוערים עקוב טלמון ואחיהם השמרים בשערים מאה שבעים ושנים׃ 016 NEH 011 020 ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו׃ 016 NEH 011 021 והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על הנתינים׃ 016 NEH 011 022 ופקיד הלוים בירושלם עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים׃ 016 NEH 011 023 כי מצות המלך עליהם ואמנה על המשררים דבר יום ביומו׃ 016 NEH 011 024 ופתחיה בן משיזבאל מבני זרח בן יהודה ליד המלך לכל דבר לעם׃ 016 NEH 011 025 ואל החצרים בשדתם מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנתיה ובדיבן ובנתיה וביקבצאל וחצריה׃ 016 NEH 011 026 ובישוע ובמולדה ובבית פלט׃ 016 NEH 011 027 ובחצר שועל ובבאר שבע ובנתיה׃ 016 NEH 011 028 ובצקלג ובמכנה ובבנתיה׃ 016 NEH 011 029 ובעין רמון ובצרעה ובירמות׃ 016 NEH 011 030 זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר שבע עד גיא הנם׃ 016 NEH 011 031 ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית אל ובנתיה׃ 016 NEH 011 032 ענתות נב ענניה׃ 016 NEH 011 033 חצור רמה גתים׃ 016 NEH 011 034 חדיד צבעים נבלט׃ 016 NEH 011 035 לד ואונו גי החרשים׃ 016 NEH 011 036 ומן הלוים מחלקות יהודה לבנימין׃ 016 NEH 012 001 ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם זרבבל בן שאלתיאל וישוע שריה ירמיה עזרא׃ 016 NEH 012 002 אמריה מלוך חטוש׃ 016 NEH 012 003 שכניה רחם מרמת׃ 016 NEH 012 004 עדוא גנתוי אביה׃ 016 NEH 012 005 מימין מעדיה בלגה׃ 016 NEH 012 006 שמעיה ויויריב ידעיה׃ 016 NEH 012 007 סלו עמוק חלקיה ידעיה אלה ראשי הכהנים ואחיהם בימי ישוע׃ 016 NEH 012 008 והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה יהודה מתניה על הידות הוא ואחיו׃ 016 NEH 012 009 ובקבקיה וענו אחיהם לנגדם למשמרות׃ 016 NEH 012 010 וישוע הוליד את יויקים ויויקים הוליד את אלישיב ואלישיב את יוידע׃ 016 NEH 012 011 ויוידע הוליד את יונתן ויונתן הוליד את ידוע׃ 016 NEH 012 012 ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות לשריה מריה לירמיה חנניה׃ 016 NEH 012 013 לעזרא משלם לאמריה יהוחנן׃ 016 NEH 012 014 למלוכי יונתן לשבניה יוסף׃ 016 NEH 012 015 לחרם עדנא למריות חלקי׃ 016 NEH 012 016 לעדיא זכריה לגנתון משלם׃ 016 NEH 012 017 לאביה זכרי למנימין למועדיה פלטי׃ 016 NEH 012 018 לבלגה שמוע לשמעיה יהונתן׃ 016 NEH 012 019 וליויריב מתני לידעיה עזי׃ 016 NEH 012 020 לסלי קלי לעמוק עבר׃ 016 NEH 012 021 לחלקיה חשביה לידעיה נתנאל׃ 016 NEH 012 022 הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות והכהנים על מלכות דריוש הפרסי׃ 016 NEH 012 023 בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים ועד ימי יוחנן בן אלישיב׃ 016 NEH 012 024 וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים משמר לעמת משמר׃ 016 NEH 012 025 מתניה ובקבקיה עבדיה משלם טלמון עקוב שמרים שוערים משמר באספי השערים׃ 016 NEH 012 026 אלה בימי יויקים בן ישוע בן יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר׃ 016 NEH 012 027 ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות׃ 016 NEH 012 028 ויאספו בני המשררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטפתי׃ 016 NEH 012 029 ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם׃ 016 NEH 012 030 ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה׃ 016 NEH 012 031 ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת׃ 016 NEH 012 032 וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה׃ 016 NEH 012 033 ועזריה עזרא ומשלם׃ 016 NEH 012 034 יהודה ובנימן ושמעיה וירמיה׃ 016 NEH 012 035 ומבני הכהנים בחצצרות זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיה בן זכור בן אסף׃ 016 NEH 012 036 ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם׃ 016 NEH 012 037 ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד במעלה לחומה מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח׃ 016 NEH 012 038 והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה׃ 016 NEH 012 039 ומעל לשער אפרים ועל שער הישנה ועל שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה׃ 016 NEH 012 040 ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי׃ 016 NEH 012 041 והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה בחצצרות׃ 016 NEH 012 042 ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד׃ 016 NEH 012 043 ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק׃ 016 NEH 012 044 ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלוים העמדים׃ 016 NEH 012 045 וישמרו משמרת אלהיהם ומשמרת הטהרה והמשררים והשערים כמצות דויד שלמה בנו׃ 016 NEH 012 046 כי בימי דויד ואסף מקדם ראש המשררים ושיר תהלה והדות לאלהים׃ 016 NEH 012 047 וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן׃ 016 NEH 013 001 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם׃ 016 NEH 013 002 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה׃ 016 NEH 013 003 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל׃ 016 NEH 013 004 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה׃ 016 NEH 013 005 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים׃ 016 NEH 013 006 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך׃ 016 NEH 013 007 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים׃ 016 NEH 013 008 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה׃ 016 NEH 013 009 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה׃ 016 NEH 013 010 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה׃ 016 NEH 013 011 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם׃ 016 NEH 013 012 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות׃ 016 NEH 013 013 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם׃ 016 NEH 013 014 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו׃ 016 NEH 013 015 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד׃ 016 NEH 013 016 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם׃ 016 NEH 013 017 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת׃ 016 NEH 013 018 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת׃ 016 NEH 013 019 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת׃ 016 NEH 013 020 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים׃ 016 NEH 013 021 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת׃ 016 NEH 013 022 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך׃ 016 NEH 013 023 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות׃ 016 NEH 013 024 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם׃ 016 NEH 013 025 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם׃ 016 NEH 013 026 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות׃ 016 NEH 013 027 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות׃ 016 NEH 013 028 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי׃ 016 NEH 013 029 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים׃ 016 NEH 013 030 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו׃ 016 NEH 013 031 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה׃ # # BOOK 017 EST Esther אסתר 017 EST 001 001 ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה׃ 017 EST 001 002 בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה׃ 017 EST 001 003 בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו׃ 017 EST 001 004 בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום׃ 017 EST 001 005 ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך׃ 017 EST 001 006 חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת׃ 017 EST 001 007 והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך׃ 017 EST 001 008 והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש׃ 017 EST 001 009 גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש׃ 017 EST 001 010 ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש׃ 017 EST 001 011 להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא׃ 017 EST 001 012 ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו׃ 017 EST 001 013 ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין׃ 017 EST 001 014 והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות׃ 017 EST 001 015 כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים׃ 017 EST 001 016 ויאמר מומכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש׃ 017 EST 001 017 כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה׃ 017 EST 001 018 והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף׃ 017 EST 001 019 אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה׃ 017 EST 001 020 ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן׃ 017 EST 001 021 וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן׃ 017 EST 001 022 וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו׃ 017 EST 002 001 אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה׃ 017 EST 002 002 ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה׃ 017 EST 002 003 ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן׃ 017 EST 002 004 והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן׃ 017 EST 002 005 איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני׃ 017 EST 002 006 אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל׃ 017 EST 002 007 ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת׃ 017 EST 002 008 ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים׃ 017 EST 002 009 ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים׃ 017 EST 002 010 לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד׃ 017 EST 002 011 ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה׃ 017 EST 002 012 ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים׃ 017 EST 002 013 ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך׃ 017 EST 002 014 בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם׃ 017 EST 002 015 ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה׃ 017 EST 002 016 ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו׃ 017 EST 002 017 ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולת וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי׃ 017 EST 002 018 ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך׃ 017 EST 002 019 ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך׃ 017 EST 002 020 אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו׃ 017 EST 002 021 בימים ההם ומרדכי ישב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש׃ 017 EST 002 022 ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי׃ 017 EST 002 023 ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך׃ 017 EST 003 001 אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו׃ 017 EST 003 002 וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה׃ 017 EST 003 003 ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך׃ 017 EST 003 004 ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי׃ 017 EST 003 005 וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה׃ 017 EST 003 006 ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי׃ 017 EST 003 007 בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר׃ 017 EST 003 008 ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם׃ 017 EST 003 009 אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך׃ 017 EST 003 010 ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים׃ 017 EST 003 011 ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך׃ 017 EST 003 012 ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך׃ 017 EST 003 013 ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז׃ 017 EST 003 014 פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה׃ 017 EST 003 015 הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה׃ 017 EST 004 001 ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה׃ 017 EST 004 002 ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק׃ 017 EST 004 003 ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים׃ 017 EST 004 004 ותבואינה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל׃ 017 EST 004 005 ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה׃ 017 EST 004 006 ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך׃ 017 EST 004 007 ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים לאבדם׃ 017 EST 004 008 ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה׃ 017 EST 004 009 ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי׃ 017 EST 004 010 ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי׃ 017 EST 004 011 כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום׃ 017 EST 004 012 ויגידו למרדכי את דברי אסתר׃ 017 EST 004 013 ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים׃ 017 EST 004 014 כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות׃ 017 EST 004 015 ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי׃ 017 EST 004 016 לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי׃ 017 EST 004 017 ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר׃ 017 EST 005 001 ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית׃ 017 EST 005 002 ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט׃ 017 EST 005 003 ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך׃ 017 EST 005 004 ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו׃ 017 EST 005 005 ויאמר המלך מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר׃ 017 EST 005 006 ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש׃ 017 EST 005 007 ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי׃ 017 EST 005 008 אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך׃ 017 EST 005 009 ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן על מרדכי חמה׃ 017 EST 005 010 ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו׃ 017 EST 005 011 ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך׃ 017 EST 005 012 ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך׃ 017 EST 005 013 וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך׃ 017 EST 005 014 ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ׃ 017 EST 006 001 בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך׃ 017 EST 006 002 וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש׃ 017 EST 006 003 ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר׃ 017 EST 006 004 ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו׃ 017 EST 006 005 ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא׃ 017 EST 006 006 ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני׃ 017 EST 006 007 ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 017 EST 006 008 יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו׃ 017 EST 006 009 ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 017 EST 006 010 ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת׃ 017 EST 006 011 ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 017 EST 006 012 וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש׃ 017 EST 006 013 ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו׃ 017 EST 006 014 עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר׃ 017 EST 007 001 ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה׃ 017 EST 007 002 ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש׃ 017 EST 007 003 ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי׃ 017 EST 007 004 כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך׃ 017 EST 007 005 ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן׃ 017 EST 007 006 ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה׃ 017 EST 007 007 והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך׃ 017 EST 007 008 והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו׃ 017 EST 007 009 ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו׃ 017 EST 007 010 ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה׃ 017 EST 008 001 ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה׃ 017 EST 008 002 ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן׃ 017 EST 008 003 ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים׃ 017 EST 008 004 ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך׃ 017 EST 008 005 ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך׃ 017 EST 008 006 כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי׃ 017 EST 008 007 ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודיים׃ 017 EST 008 008 ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב׃ 017 EST 008 009 ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים ככתבם וכלשונם׃ 017 EST 008 010 ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים׃ 017 EST 008 011 אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז׃ 017 EST 008 012 ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר׃ 017 EST 008 013 פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים עתודים ליום הזה להנקם מאיביהם׃ 017 EST 008 014 הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה׃ 017 EST 008 015 ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה׃ 017 EST 008 016 ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר׃ 017 EST 008 017 ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם׃ 017 EST 009 001 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃ 017 EST 009 002 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃ 017 EST 009 003 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃ 017 EST 009 004 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃ 017 EST 009 005 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃ 017 EST 009 006 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃ 017 EST 009 007 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃ 017 EST 009 008 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃ 017 EST 009 009 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃ 017 EST 009 010 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃ 017 EST 009 011 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃ 017 EST 009 012 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃ 017 EST 009 013 ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃ 017 EST 009 014 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃ 017 EST 009 015 ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃ 017 EST 009 016 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃ 017 EST 009 017 ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 017 EST 009 018 והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 017 EST 009 019 על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃ 017 EST 009 020 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃ 017 EST 009 021 לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃ 017 EST 009 022 כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃ 017 EST 009 023 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃ 017 EST 009 024 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃ 017 EST 009 025 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃ 017 EST 009 026 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃ 017 EST 009 027 קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃ 017 EST 009 028 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃ 017 EST 009 029 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃ 017 EST 009 030 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃ 017 EST 009 031 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃ 017 EST 009 032 ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃ 017 EST 010 001 וישם המלך אחשרש מס על הארץ ואיי הים׃ 017 EST 010 002 וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס׃ 017 EST 010 003 כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו׃ # # BOOK 018 JOB Job איוב 018 JOB 001 001 איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃ 018 JOB 001 002 ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות׃ 018 JOB 001 003 ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם׃ 018 JOB 001 004 והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם׃ 018 JOB 001 005 ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים׃ 018 JOB 001 006 ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם׃ 018 JOB 001 007 ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃ 018 JOB 001 008 ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃ 018 JOB 001 009 ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃ 018 JOB 001 010 הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃ 018 JOB 001 011 ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃ 018 JOB 001 012 ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃ 018 JOB 001 013 ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ 018 JOB 001 014 ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם׃ 018 JOB 001 015 ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 018 JOB 001 016 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 018 JOB 001 017 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 018 JOB 001 018 עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ 018 JOB 001 019 והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 018 JOB 001 020 ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃ 018 JOB 001 021 ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃ 018 JOB 001 022 בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים׃ 018 JOB 002 001 ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה׃ 018 JOB 002 002 ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה׃ 018 JOB 002 003 ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃ 018 JOB 002 004 ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃ 018 JOB 002 005 אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃ 018 JOB 002 006 ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר׃ 018 JOB 002 007 ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃ 018 JOB 002 008 ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר׃ 018 JOB 002 009 ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃ 018 JOB 002 010 ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׃ 018 JOB 002 011 וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו׃ 018 JOB 002 012 וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה׃ 018 JOB 002 013 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃ 018 JOB 003 001 אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ 018 JOB 003 002 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 003 003 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ 018 JOB 003 004 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ 018 JOB 003 005 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ 018 JOB 003 006 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ 018 JOB 003 007 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ 018 JOB 003 008 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ 018 JOB 003 009 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ 018 JOB 003 010 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ 018 JOB 003 011 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ 018 JOB 003 012 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ 018 JOB 003 013 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ 018 JOB 003 014 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ 018 JOB 003 015 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ 018 JOB 003 016 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ 018 JOB 003 017 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ 018 JOB 003 018 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ 018 JOB 003 019 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ 018 JOB 003 020 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ 018 JOB 003 021 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ 018 JOB 003 022 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ 018 JOB 003 023 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ 018 JOB 003 024 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ 018 JOB 003 025 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ 018 JOB 003 026 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ 018 JOB 004 001 ויען אליפז התימני ויאמר׃ 018 JOB 004 002 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ 018 JOB 004 003 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ 018 JOB 004 004 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ 018 JOB 004 005 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ 018 JOB 004 006 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ 018 JOB 004 007 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ 018 JOB 004 008 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ 018 JOB 004 009 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ 018 JOB 004 010 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ 018 JOB 004 011 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ 018 JOB 004 012 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ 018 JOB 004 013 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ 018 JOB 004 014 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ 018 JOB 004 015 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ 018 JOB 004 016 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ 018 JOB 004 017 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ 018 JOB 004 018 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ 018 JOB 004 019 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ 018 JOB 004 020 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ 018 JOB 004 021 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ 018 JOB 005 001 קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ 018 JOB 005 002 כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ 018 JOB 005 003 אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ 018 JOB 005 004 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ 018 JOB 005 005 אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ 018 JOB 005 006 כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ 018 JOB 005 007 כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ 018 JOB 005 008 אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ 018 JOB 005 009 עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ 018 JOB 005 010 הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ 018 JOB 005 011 לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ 018 JOB 005 012 מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ 018 JOB 005 013 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ 018 JOB 005 014 יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ 018 JOB 005 015 וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ 018 JOB 005 016 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ 018 JOB 005 017 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ 018 JOB 005 018 כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ 018 JOB 005 019 בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ 018 JOB 005 020 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ 018 JOB 005 021 בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ 018 JOB 005 022 לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ 018 JOB 005 023 כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ 018 JOB 005 024 וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ 018 JOB 005 025 וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ 018 JOB 005 026 תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ 018 JOB 005 027 הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ 018 JOB 006 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 006 002 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ 018 JOB 006 003 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ 018 JOB 006 004 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ 018 JOB 006 005 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ 018 JOB 006 006 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ 018 JOB 006 007 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ 018 JOB 006 008 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ 018 JOB 006 009 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ 018 JOB 006 010 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ 018 JOB 006 011 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ 018 JOB 006 012 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ 018 JOB 006 013 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ 018 JOB 006 014 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ 018 JOB 006 015 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ 018 JOB 006 016 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ 018 JOB 006 017 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ 018 JOB 006 018 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ 018 JOB 006 019 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ 018 JOB 006 020 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ 018 JOB 006 021 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ 018 JOB 006 022 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ 018 JOB 006 023 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ 018 JOB 006 024 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ 018 JOB 006 025 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ 018 JOB 006 026 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ 018 JOB 006 027 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ 018 JOB 006 028 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ 018 JOB 006 029 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ 018 JOB 006 030 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ 018 JOB 007 001 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ 018 JOB 007 002 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ 018 JOB 007 003 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ 018 JOB 007 004 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ 018 JOB 007 005 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ 018 JOB 007 006 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ 018 JOB 007 007 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ 018 JOB 007 008 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ 018 JOB 007 009 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ (Sheol h7585) 018 JOB 007 010 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ 018 JOB 007 011 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ 018 JOB 007 012 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ 018 JOB 007 013 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ 018 JOB 007 014 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ 018 JOB 007 015 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ 018 JOB 007 016 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ 018 JOB 007 017 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ 018 JOB 007 018 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ 018 JOB 007 019 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ 018 JOB 007 020 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ 018 JOB 007 021 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ 018 JOB 008 001 ויען בלדד השוחי ויאמר׃ 018 JOB 008 002 עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃ 018 JOB 008 003 האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃ 018 JOB 008 004 אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃ 018 JOB 008 005 אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃ 018 JOB 008 006 אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃ 018 JOB 008 007 והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃ 018 JOB 008 008 כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃ 018 JOB 008 009 כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃ 018 JOB 008 010 הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃ 018 JOB 008 011 היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃ 018 JOB 008 012 עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃ 018 JOB 008 013 כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃ 018 JOB 008 014 אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃ 018 JOB 008 015 ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃ 018 JOB 008 016 רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃ 018 JOB 008 017 על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃ 018 JOB 008 018 אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃ 018 JOB 008 019 הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃ 018 JOB 008 020 הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃ 018 JOB 008 021 עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃ 018 JOB 008 022 שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃ 018 JOB 009 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 009 002 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ 018 JOB 009 003 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ 018 JOB 009 004 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ 018 JOB 009 005 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ 018 JOB 009 006 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ 018 JOB 009 007 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ 018 JOB 009 008 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ 018 JOB 009 009 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ 018 JOB 009 010 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ 018 JOB 009 011 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ 018 JOB 009 012 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ 018 JOB 009 013 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ 018 JOB 009 014 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ 018 JOB 009 015 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ 018 JOB 009 016 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ 018 JOB 009 017 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ 018 JOB 009 018 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ 018 JOB 009 019 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ 018 JOB 009 020 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ 018 JOB 009 021 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ 018 JOB 009 022 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ 018 JOB 009 023 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ 018 JOB 009 024 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ 018 JOB 009 025 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ 018 JOB 009 026 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ 018 JOB 009 027 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ 018 JOB 009 028 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ 018 JOB 009 029 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ 018 JOB 009 030 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ 018 JOB 009 031 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ 018 JOB 009 032 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ 018 JOB 009 033 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ 018 JOB 009 034 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ 018 JOB 009 035 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ 018 JOB 010 001 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ 018 JOB 010 002 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ 018 JOB 010 003 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ 018 JOB 010 004 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ 018 JOB 010 005 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ 018 JOB 010 006 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ 018 JOB 010 007 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ 018 JOB 010 008 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ 018 JOB 010 009 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ 018 JOB 010 010 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ 018 JOB 010 011 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ 018 JOB 010 012 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ 018 JOB 010 013 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ 018 JOB 010 014 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ 018 JOB 010 015 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ 018 JOB 010 016 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ 018 JOB 010 017 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ 018 JOB 010 018 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ 018 JOB 010 019 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ 018 JOB 010 020 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ 018 JOB 010 021 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ 018 JOB 010 022 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ 018 JOB 011 001 ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ 018 JOB 011 002 הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ 018 JOB 011 003 בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ 018 JOB 011 004 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ 018 JOB 011 005 ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ 018 JOB 011 006 ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ 018 JOB 011 007 החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ 018 JOB 011 008 גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) 018 JOB 011 009 ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ 018 JOB 011 010 אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ 018 JOB 011 011 כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ 018 JOB 011 012 ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ 018 JOB 011 013 אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ 018 JOB 011 014 אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ 018 JOB 011 015 כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ 018 JOB 011 016 כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ 018 JOB 011 017 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ 018 JOB 011 018 ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ 018 JOB 011 019 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ 018 JOB 011 020 ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ 018 JOB 012 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 012 002 אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ 018 JOB 012 003 גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ 018 JOB 012 004 שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ 018 JOB 012 005 לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ 018 JOB 012 006 ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ 018 JOB 012 007 ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ 018 JOB 012 008 או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ 018 JOB 012 009 מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ 018 JOB 012 010 אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ 018 JOB 012 011 הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ 018 JOB 012 012 בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ 018 JOB 012 013 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ 018 JOB 012 014 הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ 018 JOB 012 015 הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ 018 JOB 012 016 עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ 018 JOB 012 017 מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ 018 JOB 012 018 מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ 018 JOB 012 019 מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ 018 JOB 012 020 מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ 018 JOB 012 021 שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ 018 JOB 012 022 מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ 018 JOB 012 023 משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ 018 JOB 012 024 מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ 018 JOB 012 025 ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ 018 JOB 013 001 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ 018 JOB 013 002 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ 018 JOB 013 003 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ 018 JOB 013 004 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ 018 JOB 013 005 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ 018 JOB 013 006 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ 018 JOB 013 007 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ 018 JOB 013 008 הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ 018 JOB 013 009 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ 018 JOB 013 010 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ 018 JOB 013 011 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ 018 JOB 013 012 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ 018 JOB 013 013 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ 018 JOB 013 014 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ 018 JOB 013 015 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ 018 JOB 013 016 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ 018 JOB 013 017 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ 018 JOB 013 018 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ 018 JOB 013 019 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ 018 JOB 013 020 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ 018 JOB 013 021 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ 018 JOB 013 022 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ 018 JOB 013 023 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ 018 JOB 013 024 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ 018 JOB 013 025 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ 018 JOB 013 026 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ 018 JOB 013 027 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ 018 JOB 013 028 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ 018 JOB 014 001 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ 018 JOB 014 002 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ 018 JOB 014 003 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ 018 JOB 014 004 מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ 018 JOB 014 005 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ 018 JOB 014 006 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ 018 JOB 014 007 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ 018 JOB 014 008 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ 018 JOB 014 009 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ 018 JOB 014 010 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ 018 JOB 014 011 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ 018 JOB 014 012 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ 018 JOB 014 013 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) 018 JOB 014 014 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ 018 JOB 014 015 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ 018 JOB 014 016 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ 018 JOB 014 017 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ 018 JOB 014 018 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ 018 JOB 014 019 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ 018 JOB 014 020 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ 018 JOB 014 021 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ 018 JOB 014 022 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ 018 JOB 015 001 ויען אליפז התימני ויאמר׃ 018 JOB 015 002 החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ 018 JOB 015 003 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ 018 JOB 015 004 אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ 018 JOB 015 005 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ 018 JOB 015 006 ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ 018 JOB 015 007 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ 018 JOB 015 008 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ 018 JOB 015 009 מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ 018 JOB 015 010 גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ 018 JOB 015 011 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ 018 JOB 015 012 מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ 018 JOB 015 013 כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ 018 JOB 015 014 מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ 018 JOB 015 015 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ 018 JOB 015 016 אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ 018 JOB 015 017 אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ 018 JOB 015 018 אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ 018 JOB 015 019 להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ 018 JOB 015 020 כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ 018 JOB 015 021 קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ 018 JOB 015 022 לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ 018 JOB 015 023 נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ 018 JOB 015 024 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ 018 JOB 015 025 כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ 018 JOB 015 026 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ 018 JOB 015 027 כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ 018 JOB 015 028 וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ 018 JOB 015 029 לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ 018 JOB 015 030 לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ 018 JOB 015 031 אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ 018 JOB 015 032 בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ 018 JOB 015 033 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ 018 JOB 015 034 כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ 018 JOB 015 035 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ 018 JOB 016 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 016 002 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ 018 JOB 016 003 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ 018 JOB 016 004 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ 018 JOB 016 005 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ 018 JOB 016 006 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ 018 JOB 016 007 אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ 018 JOB 016 008 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ 018 JOB 016 009 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ 018 JOB 016 010 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ 018 JOB 016 011 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ 018 JOB 016 012 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ 018 JOB 016 013 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ 018 JOB 016 014 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ 018 JOB 016 015 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ 018 JOB 016 016 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ 018 JOB 016 017 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ 018 JOB 016 018 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ 018 JOB 016 019 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ 018 JOB 016 020 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ 018 JOB 016 021 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ 018 JOB 016 022 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ 018 JOB 017 001 רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ 018 JOB 017 002 אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ 018 JOB 017 003 שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ 018 JOB 017 004 כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ 018 JOB 017 005 לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ 018 JOB 017 006 והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ 018 JOB 017 007 ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ 018 JOB 017 008 ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ 018 JOB 017 009 ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ 018 JOB 017 010 ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ 018 JOB 017 011 ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ 018 JOB 017 012 לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ 018 JOB 017 013 אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ (Sheol h7585) 018 JOB 017 014 לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ 018 JOB 017 015 ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ 018 JOB 017 016 בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃ (Sheol h7585) 018 JOB 018 001 ויען בלדד השחי ויאמר׃ 018 JOB 018 002 עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר׃ 018 JOB 018 003 מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃ 018 JOB 018 004 טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו׃ 018 JOB 018 005 גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו׃ 018 JOB 018 006 אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃ 018 JOB 018 007 יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו׃ 018 JOB 018 008 כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך׃ 018 JOB 018 009 יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים׃ 018 JOB 018 010 טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃ 018 JOB 018 011 סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃ 018 JOB 018 012 יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃ 018 JOB 018 013 יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃ 018 JOB 018 014 ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃ 018 JOB 018 015 תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית׃ 018 JOB 018 016 מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃ 018 JOB 018 017 זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃ 018 JOB 018 018 יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃ 018 JOB 018 019 לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו׃ 018 JOB 018 020 על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער׃ 018 JOB 018 021 אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל׃ 018 JOB 019 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 019 002 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃ 018 JOB 019 003 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃ 018 JOB 019 004 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃ 018 JOB 019 005 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃ 018 JOB 019 006 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃ 018 JOB 019 007 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃ 018 JOB 019 008 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃ 018 JOB 019 009 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃ 018 JOB 019 010 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃ 018 JOB 019 011 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃ 018 JOB 019 012 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃ 018 JOB 019 013 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃ 018 JOB 019 014 חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃ 018 JOB 019 015 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃ 018 JOB 019 016 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃ 018 JOB 019 017 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃ 018 JOB 019 018 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃ 018 JOB 019 019 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃ 018 JOB 019 020 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃ 018 JOB 019 021 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃ 018 JOB 019 022 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃ 018 JOB 019 023 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃ 018 JOB 019 024 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃ 018 JOB 019 025 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃ 018 JOB 019 026 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ 018 JOB 019 027 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ 018 JOB 019 028 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃ 018 JOB 019 029 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃ 018 JOB 020 001 ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ 018 JOB 020 002 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃ 018 JOB 020 003 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃ 018 JOB 020 004 הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃ 018 JOB 020 005 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃ 018 JOB 020 006 אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃ 018 JOB 020 007 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃ 018 JOB 020 008 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃ 018 JOB 020 009 עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃ 018 JOB 020 010 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃ 018 JOB 020 011 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃ 018 JOB 020 012 אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃ 018 JOB 020 013 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃ 018 JOB 020 014 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃ 018 JOB 020 015 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃ 018 JOB 020 016 ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃ 018 JOB 020 017 אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃ 018 JOB 020 018 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃ 018 JOB 020 019 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃ 018 JOB 020 020 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃ 018 JOB 020 021 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃ 018 JOB 020 022 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃ 018 JOB 020 023 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃ 018 JOB 020 024 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃ 018 JOB 020 025 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃ 018 JOB 020 026 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃ 018 JOB 020 027 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃ 018 JOB 020 028 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃ 018 JOB 020 029 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃ 018 JOB 021 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 021 002 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ 018 JOB 021 003 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ 018 JOB 021 004 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ 018 JOB 021 005 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ 018 JOB 021 006 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ 018 JOB 021 007 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ 018 JOB 021 008 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ 018 JOB 021 009 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ 018 JOB 021 010 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ 018 JOB 021 011 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ 018 JOB 021 012 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ 018 JOB 021 013 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) 018 JOB 021 014 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ 018 JOB 021 015 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ 018 JOB 021 016 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ 018 JOB 021 017 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ 018 JOB 021 018 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ 018 JOB 021 019 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ 018 JOB 021 020 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ 018 JOB 021 021 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ 018 JOB 021 022 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ 018 JOB 021 023 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ 018 JOB 021 024 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ 018 JOB 021 025 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ 018 JOB 021 026 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ 018 JOB 021 027 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ 018 JOB 021 028 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ 018 JOB 021 029 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ 018 JOB 021 030 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ 018 JOB 021 031 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ 018 JOB 021 032 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ 018 JOB 021 033 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ 018 JOB 021 034 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ 018 JOB 022 001 ויען אליפז התמני ויאמר׃ 018 JOB 022 002 הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ 018 JOB 022 003 החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ 018 JOB 022 004 המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ 018 JOB 022 005 הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ 018 JOB 022 006 כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ 018 JOB 022 007 לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ 018 JOB 022 008 ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ 018 JOB 022 009 אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ 018 JOB 022 010 על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ 018 JOB 022 011 או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ 018 JOB 022 012 הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ 018 JOB 022 013 ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ 018 JOB 022 014 עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ 018 JOB 022 015 הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ 018 JOB 022 016 אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ 018 JOB 022 017 האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ 018 JOB 022 018 והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ 018 JOB 022 019 יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ 018 JOB 022 020 אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ 018 JOB 022 021 הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ 018 JOB 022 022 קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ 018 JOB 022 023 אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ 018 JOB 022 024 ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ 018 JOB 022 025 והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ 018 JOB 022 026 כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ 018 JOB 022 027 תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ 018 JOB 022 028 ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ 018 JOB 022 029 כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ 018 JOB 022 030 ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ 018 JOB 023 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 023 002 גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי׃ 018 JOB 023 003 מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו׃ 018 JOB 023 004 אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות׃ 018 JOB 023 005 אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי׃ 018 JOB 023 006 הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישם בי׃ 018 JOB 023 007 שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי׃ 018 JOB 023 008 הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו׃ 018 JOB 023 009 שמאול בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה׃ 018 JOB 023 010 כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא׃ 018 JOB 023 011 באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט׃ 018 JOB 023 012 מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו׃ 018 JOB 023 013 והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃ 018 JOB 023 014 כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו׃ 018 JOB 023 015 על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו׃ 018 JOB 023 016 ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃ 018 JOB 023 017 כי לא נצמתי מפני חשך ומפני כסה אפל׃ 018 JOB 024 001 מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ 018 JOB 024 002 גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ 018 JOB 024 003 חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ 018 JOB 024 004 יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ 018 JOB 024 005 הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ 018 JOB 024 006 בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ 018 JOB 024 007 ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ 018 JOB 024 008 מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ 018 JOB 024 009 יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ 018 JOB 024 010 ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ 018 JOB 024 011 בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ 018 JOB 024 012 מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ 018 JOB 024 013 המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ 018 JOB 024 014 לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ 018 JOB 024 015 ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ 018 JOB 024 016 חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ 018 JOB 024 017 כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ 018 JOB 024 018 קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ 018 JOB 024 019 ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585) 018 JOB 024 020 ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ 018 JOB 024 021 רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ 018 JOB 024 022 ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ 018 JOB 024 023 יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ 018 JOB 024 024 רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ 018 JOB 024 025 ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ 018 JOB 025 001 ויען בלדד השחי ויאמר׃ 018 JOB 025 002 המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו׃ 018 JOB 025 003 היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקום אורהו׃ 018 JOB 025 004 ומה יצדק אנוש עם אל ומה יזכה ילוד אשה׃ 018 JOB 025 005 הן עד ירח ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעיניו׃ 018 JOB 025 006 אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה׃ 018 JOB 026 001 ויען איוב ויאמר׃ 018 JOB 026 002 מה עזרת ללא כח הושעת זרוע לא עז׃ 018 JOB 026 003 מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת׃ 018 JOB 026 004 את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃ 018 JOB 026 005 הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם׃ 018 JOB 026 006 ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃ (Sheol h7585) 018 JOB 026 007 נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי מה׃ 018 JOB 026 008 צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃ 018 JOB 026 009 מאחז פני כסה פרשז עליו עננו׃ 018 JOB 026 010 חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃ 018 JOB 026 011 עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃ 018 JOB 026 012 בכחו רגע הים ובתובנתו מחץ רהב׃ 018 JOB 026 013 ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃ 018 JOB 026 014 הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן׃ 018 JOB 027 001 ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ 018 JOB 027 002 חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ 018 JOB 027 003 כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ 018 JOB 027 004 אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ 018 JOB 027 005 חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ 018 JOB 027 006 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ 018 JOB 027 007 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ 018 JOB 027 008 כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ 018 JOB 027 009 הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ 018 JOB 027 010 אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ 018 JOB 027 011 אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ 018 JOB 027 012 הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ 018 JOB 027 013 זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ 018 JOB 027 014 אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ 018 JOB 027 015 שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ 018 JOB 027 016 אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ 018 JOB 027 017 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ 018 JOB 027 018 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ 018 JOB 027 019 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ 018 JOB 027 020 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ 018 JOB 027 021 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ 018 JOB 027 022 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ 018 JOB 027 023 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ 018 JOB 028 001 כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃ 018 JOB 028 002 ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃ 018 JOB 028 003 קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃ 018 JOB 028 004 פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃ 018 JOB 028 005 ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃ 018 JOB 028 006 מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃ 018 JOB 028 007 נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃ 018 JOB 028 008 לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃ 018 JOB 028 009 בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃ 018 JOB 028 010 בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃ 018 JOB 028 011 מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃ 018 JOB 028 012 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃ 018 JOB 028 013 לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃ 018 JOB 028 014 תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃ 018 JOB 028 015 לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃ 018 JOB 028 016 לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃ 018 JOB 028 017 לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃ 018 JOB 028 018 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃ 018 JOB 028 019 לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃ 018 JOB 028 020 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃ 018 JOB 028 021 ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃ 018 JOB 028 022 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃ 018 JOB 028 023 אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃ 018 JOB 028 024 כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃ 018 JOB 028 025 לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃ 018 JOB 028 026 בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃ 018 JOB 028 027 אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃ 018 JOB 028 028 ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃ 018 JOB 029 001 ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ 018 JOB 029 002 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ 018 JOB 029 003 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ 018 JOB 029 004 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ 018 JOB 029 005 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ 018 JOB 029 006 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ 018 JOB 029 007 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ 018 JOB 029 008 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ 018 JOB 029 009 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ 018 JOB 029 010 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ 018 JOB 029 011 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ 018 JOB 029 012 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ 018 JOB 029 013 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ 018 JOB 029 014 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ 018 JOB 029 015 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ 018 JOB 029 016 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ 018 JOB 029 017 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ 018 JOB 029 018 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ 018 JOB 029 019 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ 018 JOB 029 020 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ 018 JOB 029 021 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ 018 JOB 029 022 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ 018 JOB 029 023 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ 018 JOB 029 024 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ 018 JOB 029 025 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ 018 JOB 030 001 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ 018 JOB 030 002 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ 018 JOB 030 003 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ 018 JOB 030 004 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ 018 JOB 030 005 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ 018 JOB 030 006 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ 018 JOB 030 007 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ 018 JOB 030 008 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ 018 JOB 030 009 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ 018 JOB 030 010 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ 018 JOB 030 011 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ 018 JOB 030 012 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ 018 JOB 030 013 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ 018 JOB 030 014 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ 018 JOB 030 015 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ 018 JOB 030 016 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ 018 JOB 030 017 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ 018 JOB 030 018 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ 018 JOB 030 019 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ 018 JOB 030 020 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ 018 JOB 030 021 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ 018 JOB 030 022 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ 018 JOB 030 023 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ 018 JOB 030 024 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ 018 JOB 030 025 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ 018 JOB 030 026 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ 018 JOB 030 027 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ 018 JOB 030 028 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ 018 JOB 030 029 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ 018 JOB 030 030 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ 018 JOB 030 031 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ 018 JOB 031 001 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ 018 JOB 031 002 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ 018 JOB 031 003 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ 018 JOB 031 004 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ 018 JOB 031 005 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ 018 JOB 031 006 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ 018 JOB 031 007 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ 018 JOB 031 008 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ 018 JOB 031 009 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ 018 JOB 031 010 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ 018 JOB 031 011 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ 018 JOB 031 012 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ 018 JOB 031 013 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ 018 JOB 031 014 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ 018 JOB 031 015 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ 018 JOB 031 016 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ 018 JOB 031 017 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ 018 JOB 031 018 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ 018 JOB 031 019 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ 018 JOB 031 020 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ 018 JOB 031 021 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ 018 JOB 031 022 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ 018 JOB 031 023 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ 018 JOB 031 024 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ 018 JOB 031 025 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ 018 JOB 031 026 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ 018 JOB 031 027 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ 018 JOB 031 028 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ 018 JOB 031 029 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ 018 JOB 031 030 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ 018 JOB 031 031 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ 018 JOB 031 032 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ 018 JOB 031 033 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ 018 JOB 031 034 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ 018 JOB 031 035 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ 018 JOB 031 036 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ 018 JOB 031 037 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ 018 JOB 031 038 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ 018 JOB 031 039 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ 018 JOB 031 040 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ 018 JOB 032 001 וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ 018 JOB 032 002 ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ 018 JOB 032 003 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ 018 JOB 032 004 ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ 018 JOB 032 005 וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ 018 JOB 032 006 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ 018 JOB 032 007 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ 018 JOB 032 008 אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ 018 JOB 032 009 לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ 018 JOB 032 010 לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ 018 JOB 032 011 הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ 018 JOB 032 012 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ 018 JOB 032 013 פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ 018 JOB 032 014 ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ 018 JOB 032 015 חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ 018 JOB 032 016 והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ 018 JOB 032 017 אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ 018 JOB 032 018 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ 018 JOB 032 019 הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ 018 JOB 032 020 אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ 018 JOB 032 021 אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ 018 JOB 032 022 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ 018 JOB 033 001 ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃ 018 JOB 033 002 הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃ 018 JOB 033 003 ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃ 018 JOB 033 004 רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃ 018 JOB 033 005 אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃ 018 JOB 033 006 הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃ 018 JOB 033 007 הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃ 018 JOB 033 008 אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃ 018 JOB 033 009 זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃ 018 JOB 033 010 הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃ 018 JOB 033 011 ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃ 018 JOB 033 012 הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃ 018 JOB 033 013 מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃ 018 JOB 033 014 כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃ 018 JOB 033 015 בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃ 018 JOB 033 016 אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃ 018 JOB 033 017 להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃ 018 JOB 033 018 יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃ 018 JOB 033 019 והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ 018 JOB 033 020 וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃ 018 JOB 033 021 יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃ 018 JOB 033 022 ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃ 018 JOB 033 023 אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃ 018 JOB 033 024 ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃ 018 JOB 033 025 רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃ 018 JOB 033 026 יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃ 018 JOB 033 027 ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃ 018 JOB 033 028 פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃ 018 JOB 033 029 הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃ 018 JOB 033 030 להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃ 018 JOB 033 031 הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃ 018 JOB 033 032 אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃ 018 JOB 033 033 אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃ 018 JOB 034 001 ויען אליהוא ויאמר׃ 018 JOB 034 002 שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ 018 JOB 034 003 כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ 018 JOB 034 004 משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ 018 JOB 034 005 כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ 018 JOB 034 006 על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ 018 JOB 034 007 מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ 018 JOB 034 008 וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ 018 JOB 034 009 כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ 018 JOB 034 010 לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ 018 JOB 034 011 כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ 018 JOB 034 012 אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ 018 JOB 034 013 מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ 018 JOB 034 014 אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ 018 JOB 034 015 יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ 018 JOB 034 016 ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ 018 JOB 034 017 האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ 018 JOB 034 018 האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ 018 JOB 034 019 אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ 018 JOB 034 020 רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ 018 JOB 034 021 כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ 018 JOB 034 022 אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ 018 JOB 034 023 כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ 018 JOB 034 024 ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ 018 JOB 034 025 לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ 018 JOB 034 026 תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ 018 JOB 034 027 אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ 018 JOB 034 028 להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ 018 JOB 034 029 והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ 018 JOB 034 030 ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ 018 JOB 034 031 כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ 018 JOB 034 032 בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ 018 JOB 034 033 המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ 018 JOB 034 034 אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ 018 JOB 034 035 איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ 018 JOB 034 036 אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ 018 JOB 034 037 כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ 018 JOB 035 001 ויען אליהו ויאמר׃ 018 JOB 035 002 הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃ 018 JOB 035 003 כי תאמר מה יסכן לך מה אעיל מחטאתי׃ 018 JOB 035 004 אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך׃ 018 JOB 035 005 הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך׃ 018 JOB 035 006 אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו׃ 018 JOB 035 007 אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח׃ 018 JOB 035 008 לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך׃ 018 JOB 035 009 מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים׃ 018 JOB 035 010 ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׃ 018 JOB 035 011 מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃ 018 JOB 035 012 שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים׃ 018 JOB 035 013 אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה׃ 018 JOB 035 014 אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃ 018 JOB 035 015 ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בפש מאד׃ 018 JOB 035 016 ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר׃ 018 JOB 036 001 ויסף אליהוא ויאמר׃ 018 JOB 036 002 כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃ 018 JOB 036 003 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃ 018 JOB 036 004 כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃ 018 JOB 036 005 הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃ 018 JOB 036 006 לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃ 018 JOB 036 007 לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃ 018 JOB 036 008 ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃ 018 JOB 036 009 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃ 018 JOB 036 010 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃ 018 JOB 036 011 אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃ 018 JOB 036 012 ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃ 018 JOB 036 013 וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃ 018 JOB 036 014 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃ 018 JOB 036 015 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃ 018 JOB 036 016 ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃ 018 JOB 036 017 ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃ 018 JOB 036 018 כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃ 018 JOB 036 019 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃ 018 JOB 036 020 אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃ 018 JOB 036 021 השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃ 018 JOB 036 022 הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃ 018 JOB 036 023 מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃ 018 JOB 036 024 זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃ 018 JOB 036 025 כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃ 018 JOB 036 026 הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃ 018 JOB 036 027 כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃ 018 JOB 036 028 אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃ 018 JOB 036 029 אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃ 018 JOB 036 030 הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃ 018 JOB 036 031 כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃ 018 JOB 036 032 על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃ 018 JOB 036 033 יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃ 018 JOB 037 001 אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ 018 JOB 037 002 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ 018 JOB 037 003 תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ 018 JOB 037 004 אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ 018 JOB 037 005 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ 018 JOB 037 006 כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ 018 JOB 037 007 ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ 018 JOB 037 008 ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ 018 JOB 037 009 מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ 018 JOB 037 010 מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ 018 JOB 037 011 אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ 018 JOB 037 012 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ 018 JOB 037 013 אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ 018 JOB 037 014 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ 018 JOB 037 015 התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ 018 JOB 037 016 התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ 018 JOB 037 017 אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ 018 JOB 037 018 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ 018 JOB 037 019 הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ 018 JOB 037 020 היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ 018 JOB 037 021 ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ 018 JOB 037 022 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ 018 JOB 037 023 שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ 018 JOB 037 024 לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ 018 JOB 038 001 ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃ 018 JOB 038 002 מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃ 018 JOB 038 003 אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃ 018 JOB 038 004 איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃ 018 JOB 038 005 מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃ 018 JOB 038 006 על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃ 018 JOB 038 007 ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃ 018 JOB 038 008 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃ 018 JOB 038 009 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃ 018 JOB 038 010 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃ 018 JOB 038 011 ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃ 018 JOB 038 012 המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃ 018 JOB 038 013 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃ 018 JOB 038 014 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃ 018 JOB 038 015 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃ 018 JOB 038 016 הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃ 018 JOB 038 017 הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃ 018 JOB 038 018 התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃ 018 JOB 038 019 אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃ 018 JOB 038 020 כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃ 018 JOB 038 021 ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃ 018 JOB 038 022 הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃ 018 JOB 038 023 אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃ 018 JOB 038 024 אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃ 018 JOB 038 025 מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃ 018 JOB 038 026 להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃ 018 JOB 038 027 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃ 018 JOB 038 028 היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃ 018 JOB 038 029 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃ 018 JOB 038 030 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃ 018 JOB 038 031 התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃ 018 JOB 038 032 התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃ 018 JOB 038 033 הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃ 018 JOB 038 034 התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃ 018 JOB 038 035 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃ 018 JOB 038 036 מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃ 018 JOB 038 037 מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃ 018 JOB 038 038 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃ 018 JOB 038 039 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃ 018 JOB 038 040 כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃ 018 JOB 038 041 מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃ 018 JOB 039 001 הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ 018 JOB 039 002 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ 018 JOB 039 003 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ 018 JOB 039 004 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ 018 JOB 039 005 מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ 018 JOB 039 006 אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ 018 JOB 039 007 ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ 018 JOB 039 008 יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ 018 JOB 039 009 היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ 018 JOB 039 010 התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ 018 JOB 039 011 התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ 018 JOB 039 012 התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ 018 JOB 039 013 כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ 018 JOB 039 014 כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ 018 JOB 039 015 ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ 018 JOB 039 016 הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ 018 JOB 039 017 כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ 018 JOB 039 018 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ 018 JOB 039 019 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ 018 JOB 039 020 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ 018 JOB 039 021 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ 018 JOB 039 022 ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ 018 JOB 039 023 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ 018 JOB 039 024 ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ 018 JOB 039 025 בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ 018 JOB 039 026 המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ 018 JOB 039 027 אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ 018 JOB 039 028 סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ 018 JOB 039 029 משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ 018 JOB 039 030 ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ 018 JOB 040 001 ויען יהוה את איוב ויאמר׃ 018 JOB 040 002 הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ 018 JOB 040 003 ויען איוב את יהוה ויאמר׃ 018 JOB 040 004 הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃ 018 JOB 040 005 אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ 018 JOB 040 006 ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃ 018 JOB 040 007 אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃ 018 JOB 040 008 האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃ 018 JOB 040 009 ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃ 018 JOB 040 010 עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃ 018 JOB 040 011 הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃ 018 JOB 040 012 ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃ 018 JOB 040 013 טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃ 018 JOB 040 014 וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃ 018 JOB 040 015 הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃ 018 JOB 040 016 הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃ 018 JOB 040 017 יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃ 018 JOB 040 018 עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃ 018 JOB 040 019 הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃ 018 JOB 040 020 כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃ 018 JOB 040 021 תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃ 018 JOB 040 022 יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃ 018 JOB 040 023 הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃ 018 JOB 040 024 בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃ 018 JOB 041 001 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ 018 JOB 041 002 התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ 018 JOB 041 003 הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ 018 JOB 041 004 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ 018 JOB 041 005 התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ 018 JOB 041 006 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ 018 JOB 041 007 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ 018 JOB 041 008 שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ 018 JOB 041 009 הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ 018 JOB 041 010 לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ 018 JOB 041 011 מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ 018 JOB 041 012 לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ 018 JOB 041 013 מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ 018 JOB 041 014 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ 018 JOB 041 015 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ 018 JOB 041 016 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ 018 JOB 041 017 איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ 018 JOB 041 018 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ 018 JOB 041 019 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ 018 JOB 041 020 מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ 018 JOB 041 021 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ 018 JOB 041 022 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ 018 JOB 041 023 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ 018 JOB 041 024 לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ 018 JOB 041 025 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ 018 JOB 041 026 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ 018 JOB 041 027 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ 018 JOB 041 028 לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ 018 JOB 041 029 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ 018 JOB 041 030 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ 018 JOB 041 031 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ 018 JOB 041 032 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ 018 JOB 041 033 אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ 018 JOB 041 034 את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ 018 JOB 042 001 ויען איוב את יהוה ויאמר׃ 018 JOB 042 002 ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃ 018 JOB 042 003 מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃ 018 JOB 042 004 שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃ 018 JOB 042 005 לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃ 018 JOB 042 006 על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃ 018 JOB 042 007 ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ 018 JOB 042 008 ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ 018 JOB 042 009 וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב׃ 018 JOB 042 010 ויהוה שב את שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃ 018 JOB 042 011 ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ 018 JOB 042 012 ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃ 018 JOB 042 013 ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות׃ 018 JOB 042 014 ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃ 018 JOB 042 015 ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ 018 JOB 042 016 ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃ 018 JOB 042 017 וימת איוב זקן ושבע ימים׃ # # BOOK 019 PSA Psalms תהילים 019 PSA 001 001 אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃ 019 PSA 001 002 כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה׃ 019 PSA 001 003 והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח׃ 019 PSA 001 004 לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח׃ 019 PSA 001 005 על כן לא יקמו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים׃ 019 PSA 001 006 כי יודע יהוה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד׃ 019 PSA 002 001 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 019 PSA 002 002 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 019 PSA 002 003 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ 019 PSA 002 004 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃ 019 PSA 002 005 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃ 019 PSA 002 006 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃ 019 PSA 002 007 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃ 019 PSA 002 008 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃ 019 PSA 002 009 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃ 019 PSA 002 010 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃ 019 PSA 002 011 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃ 019 PSA 002 012 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃ 019 PSA 003 001 מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו יהוה מה רבו צרי רבים קמים עלי׃ 019 PSA 003 002 רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה׃ 019 PSA 003 003 ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי׃ 019 PSA 003 004 קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו סלה׃ 019 PSA 003 005 אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני׃ 019 PSA 003 006 לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי׃ 019 PSA 003 007 קומה יהוה הושיעני אלהי כי הכית את כל איבי לחי שני רשעים שברת׃ 019 PSA 003 008 ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה׃ 019 PSA 004 001 למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני אלהי צדקי בצר הרחבת לי חנני ושמע תפלתי׃ 019 PSA 004 002 בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה׃ 019 PSA 004 003 ודעו כי הפלה יהוה חסיד לו יהוה ישמע בקראי אליו׃ 019 PSA 004 004 רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה׃ 019 PSA 004 005 זבחו זבחי צדק ובטחו אל יהוה׃ 019 PSA 004 006 רבים אמרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך יהוה׃ 019 PSA 004 007 נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו׃ 019 PSA 004 008 בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני׃ 019 PSA 005 001 למנצח אל הנחילות מזמור לדוד אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי׃ 019 PSA 005 002 הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך אתפלל׃ 019 PSA 005 003 יהוה בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה׃ 019 PSA 005 004 כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע׃ 019 PSA 005 005 לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך שנאת כל פעלי און׃ 019 PSA 005 006 תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב יהוה׃ 019 PSA 005 007 ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך׃ 019 PSA 005 008 יהוה נחני בצדקתך למען שוררי הושר לפני דרכך׃ 019 PSA 005 009 כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון׃ 019 PSA 005 010 האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך׃ 019 PSA 005 011 וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך׃ 019 PSA 005 012 כי אתה תברך צדיק יהוה כצנה רצון תעטרנו׃ 019 PSA 006 001 למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני׃ 019 PSA 006 002 חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי׃ 019 PSA 006 003 ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי׃ 019 PSA 006 004 שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך׃ 019 PSA 006 005 כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך׃ (Sheol h7585) 019 PSA 006 006 יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה׃ 019 PSA 006 007 עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי׃ 019 PSA 006 008 סורו ממני כל פעלי און כי שמע יהוה קול בכיי׃ 019 PSA 006 009 שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח׃ 019 PSA 006 010 יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רגע׃ 019 PSA 007 001 שגיון לדוד אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני יהוה אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רדפי והצילני׃ 019 PSA 007 002 פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל׃ 019 PSA 007 003 יהוה אלהי אם עשיתי זאת אם יש עול בכפי׃ 019 PSA 007 004 אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם׃ 019 PSA 007 005 ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה׃ 019 PSA 007 006 קומה יהוה באפך הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית׃ 019 PSA 007 007 ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה׃ 019 PSA 007 008 יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי׃ 019 PSA 007 009 יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צדיק׃ 019 PSA 007 010 מגני על אלהים מושיע ישרי לב׃ 019 PSA 007 011 אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל יום׃ 019 PSA 007 012 אם לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה׃ 019 PSA 007 013 ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל׃ 019 PSA 007 014 הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר׃ 019 PSA 007 015 בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל׃ 019 PSA 007 016 ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד׃ 019 PSA 007 017 אודה יהוה כצדקו ואזמרה שם יהוה עליון׃ 019 PSA 008 001 למנצח על הגתית מזמור לדוד יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים׃ 019 PSA 008 002 מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׃ 019 PSA 008 003 כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה׃ 019 PSA 008 004 מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃ 019 PSA 008 005 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃ 019 PSA 008 006 תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו׃ 019 PSA 008 007 צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי׃ 019 PSA 008 008 צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃ 019 PSA 008 009 יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ׃ 019 PSA 009 001 למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך׃ 019 PSA 009 002 אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃ 019 PSA 009 003 בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃ 019 PSA 009 004 כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃ 019 PSA 009 005 גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃ 019 PSA 009 006 האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃ 019 PSA 009 007 ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃ 019 PSA 009 008 והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃ 019 PSA 009 009 ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃ 019 PSA 009 010 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃ 019 PSA 009 011 זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃ 019 PSA 009 012 כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃ 019 PSA 009 013 חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃ 019 PSA 009 014 למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך׃ 019 PSA 009 015 טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃ 019 PSA 009 016 נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃ 019 PSA 009 017 ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃ (Sheol h7585) 019 PSA 009 018 כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃ 019 PSA 009 019 קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך׃ 019 PSA 009 020 שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃ 019 PSA 010 001 למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה׃ 019 PSA 010 002 בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו׃ 019 PSA 010 003 כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה׃ 019 PSA 010 004 רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃ 019 PSA 010 005 יחילו דרכו בכל עת מרום משפטיך מנגדו כל צורריו יפיח בהם׃ 019 PSA 010 006 אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא ברע׃ 019 PSA 010 007 אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון׃ 019 PSA 010 008 ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו׃ 019 PSA 010 009 יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו׃ 019 PSA 010 010 ודכה ישח ונפל בעצומיו חלכאים׃ 019 PSA 010 011 אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃ 019 PSA 010 012 קומה יהוה אל נשא ידך אל תשכח עניים׃ 019 PSA 010 013 על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃ 019 PSA 010 014 ראתה כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר׃ 019 PSA 010 015 שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא׃ 019 PSA 010 016 יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו׃ 019 PSA 010 017 תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך׃ 019 PSA 010 018 לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃ 019 PSA 011 001 למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו הרכם צפור׃ 019 PSA 011 002 כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר לירות במו אפל לישרי לב׃ 019 PSA 011 003 כי השתות יהרסון צדיק מה פעל׃ 019 PSA 011 004 יהוה בהיכל קדשו יהוה בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם׃ 019 PSA 011 005 יהוה צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו׃ 019 PSA 011 006 ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם׃ 019 PSA 011 007 כי צדיק יהוה צדקות אהב ישר יחזו פנימו׃ 019 PSA 012 001 למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃ 019 PSA 012 002 שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃ 019 PSA 012 003 יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃ 019 PSA 012 004 אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃ 019 PSA 012 005 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃ 019 PSA 012 006 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃ 019 PSA 012 007 אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃ 019 PSA 012 008 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃ 019 PSA 013 001 למנצח מזמור לדוד עד אנה יהוה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני׃ 019 PSA 013 002 עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום איבי עלי׃ 019 PSA 013 003 הביטה ענני יהוה אלהי האירה עיני פן אישן המות׃ 019 PSA 013 004 פן יאמר איבי יכלתיו צרי יגילו כי אמוט׃ 019 PSA 013 005 ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך׃ 019 PSA 013 006 אשירה ליהוה כי גמל עלי׃ 019 PSA 014 001 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃ 019 PSA 014 002 יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ 019 PSA 014 003 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 019 PSA 014 004 הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃ 019 PSA 014 005 שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃ 019 PSA 014 006 עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃ 019 PSA 014 007 מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ 019 PSA 015 001 מזמור לדוד יהוה מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך׃ 019 PSA 015 002 הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו׃ 019 PSA 015 003 לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו׃ 019 PSA 015 004 נבזה בעיניו נמאס ואת יראי יהוה יכבד נשבע להרע ולא ימר׃ 019 PSA 015 005 כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם׃ 019 PSA 016 001 מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך׃ 019 PSA 016 002 אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך׃ 019 PSA 016 003 לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם׃ 019 PSA 016 004 ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי׃ 019 PSA 016 005 יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃ 019 PSA 016 006 חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃ 019 PSA 016 007 אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי׃ 019 PSA 016 008 שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ 019 PSA 016 009 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ 019 PSA 016 010 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Sheol h7585) 019 PSA 016 011 תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח׃ 019 PSA 017 001 תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃ 019 PSA 017 002 מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃ 019 PSA 017 003 בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃ 019 PSA 017 004 לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃ 019 PSA 017 005 תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃ 019 PSA 017 006 אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃ 019 PSA 017 007 הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ 019 PSA 017 008 שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃ 019 PSA 017 009 מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃ 019 PSA 017 010 חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ 019 PSA 017 011 אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃ 019 PSA 017 012 דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃ 019 PSA 017 013 קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃ 019 PSA 017 014 ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ 019 PSA 017 015 אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃ 019 PSA 018 001 למנצח לעבד יהוה לדוד אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו מכף כל איביו ומיד שאול ויאמר ארחמך יהוה חזקי׃ 019 PSA 018 002 יהוה סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי׃ 019 PSA 018 003 מהלל אקרא יהוה ומן איבי אושע׃ 019 PSA 018 004 אפפוני חבלי מות ונחלי בליעל יבעתוני׃ 019 PSA 018 005 חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות׃ (Sheol h7585) 019 PSA 018 006 בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו׃ 019 PSA 018 007 ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ 019 PSA 018 008 עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ 019 PSA 018 009 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ 019 PSA 018 010 וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח׃ 019 PSA 018 011 ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים׃ 019 PSA 018 012 מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש׃ 019 PSA 018 013 וירעם בשמים יהוה ועליון יתן קלו ברד וגחלי אש׃ 019 PSA 018 014 וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם׃ 019 PSA 018 015 ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך׃ 019 PSA 018 016 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ 019 PSA 018 017 יצילני מאיבי עז ומשנאי כי אמצו ממני׃ 019 PSA 018 018 יקדמוני ביום אידי ויהי יהוה למשען לי׃ 019 PSA 018 019 ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי׃ 019 PSA 018 020 יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי׃ 019 PSA 018 021 כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ 019 PSA 018 022 כי כל משפטיו לנגדי וחקתיו לא אסיר מני׃ 019 PSA 018 023 ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני׃ 019 PSA 018 024 וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו׃ 019 PSA 018 025 עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם׃ 019 PSA 018 026 עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל׃ 019 PSA 018 027 כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל׃ 019 PSA 018 028 כי אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי׃ 019 PSA 018 029 כי בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג שור׃ 019 PSA 018 030 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ 019 PSA 018 031 כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו׃ 019 PSA 018 032 האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי׃ 019 PSA 018 033 משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני׃ 019 PSA 018 034 מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת נחושה זרועתי׃ 019 PSA 018 035 ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני׃ 019 PSA 018 036 תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי׃ 019 PSA 018 037 ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם׃ 019 PSA 018 038 אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי׃ 019 PSA 018 039 ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי׃ 019 PSA 018 040 ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם׃ 019 PSA 018 041 ישועו ואין מושיע על יהוה ולא ענם׃ 019 PSA 018 042 ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם׃ 019 PSA 018 043 תפלטני מריבי עם תשימני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדוני׃ 019 PSA 018 044 לשמע אזן ישמעו לי בני נכר יכחשו לי׃ 019 PSA 018 045 בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם׃ 019 PSA 018 046 חי יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי׃ 019 PSA 018 047 האל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי׃ 019 PSA 018 048 מפלטי מאיבי אף מן קמי תרוממני מאיש חמס תצילני׃ 019 PSA 018 049 על כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה׃ 019 PSA 018 050 מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ 019 PSA 019 001 למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃ 019 PSA 019 002 יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת׃ 019 PSA 019 003 אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם׃ 019 PSA 019 004 בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם׃ 019 PSA 019 005 והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח׃ 019 PSA 019 006 מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו׃ 019 PSA 019 007 תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי׃ 019 PSA 019 008 פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים׃ 019 PSA 019 009 יראת יהוה טהורה עומדת לעד משפטי יהוה אמת צדקו יחדו׃ 019 PSA 019 010 הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים׃ 019 PSA 019 011 גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב׃ 019 PSA 019 012 שגיאות מי יבין מנסתרות נקני׃ 019 PSA 019 013 גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב׃ 019 PSA 019 014 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי׃ 019 PSA 020 001 למנצח מזמור לדוד יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב׃ 019 PSA 020 002 ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך׃ 019 PSA 020 003 יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה׃ 019 PSA 020 004 יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא׃ 019 PSA 020 005 נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל ימלא יהוה כל משאלותיך׃ 019 PSA 020 006 עתה ידעתי כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו׃ 019 PSA 020 007 אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר׃ 019 PSA 020 008 המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד׃ 019 PSA 020 009 יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו׃ 019 PSA 021 001 למנצח מזמור לדוד יהוה בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאד׃ 019 PSA 021 002 תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה׃ 019 PSA 021 003 כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז׃ 019 PSA 021 004 חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עולם ועד׃ 019 PSA 021 005 גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו׃ 019 PSA 021 006 כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך׃ 019 PSA 021 007 כי המלך בטח ביהוה ובחסד עליון בל ימוט׃ 019 PSA 021 008 תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך׃ 019 PSA 021 009 תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃ 019 PSA 021 010 פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃ 019 PSA 021 011 כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו׃ 019 PSA 021 012 כי תשיתמו שכם במיתריך תכונן על פניהם׃ 019 PSA 021 013 רומה יהוה בעזך נשירה ונזמרה גבורתך׃ 019 PSA 022 001 למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ 019 PSA 022 002 אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ 019 PSA 022 003 ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ 019 PSA 022 004 בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ 019 PSA 022 005 אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ 019 PSA 022 006 ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ 019 PSA 022 007 כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ 019 PSA 022 008 גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ 019 PSA 022 009 כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ 019 PSA 022 010 עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ 019 PSA 022 011 אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ 019 PSA 022 012 סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ 019 PSA 022 013 פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ 019 PSA 022 014 כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ 019 PSA 022 015 יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ 019 PSA 022 016 כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ 019 PSA 022 017 אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ 019 PSA 022 018 יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ 019 PSA 022 019 ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ 019 PSA 022 020 הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ 019 PSA 022 021 הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ 019 PSA 022 022 אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ 019 PSA 022 023 יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ 019 PSA 022 024 כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ 019 PSA 022 025 מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ 019 PSA 022 026 יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ 019 PSA 022 027 יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ 019 PSA 022 028 כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ 019 PSA 022 029 אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ 019 PSA 022 030 זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ 019 PSA 022 031 יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ 019 PSA 023 001 מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר׃ 019 PSA 023 002 בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני׃ 019 PSA 023 003 נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו׃ 019 PSA 023 004 גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני׃ 019 PSA 023 005 תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה׃ 019 PSA 023 006 אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים׃ 019 PSA 024 001 לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה׃ 019 PSA 024 002 כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׃ 019 PSA 024 003 מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו׃ 019 PSA 024 004 נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה׃ 019 PSA 024 005 ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו׃ 019 PSA 024 006 זה דור דרשו מבקשי פניך יעקב סלה׃ 019 PSA 024 007 שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד׃ 019 PSA 024 008 מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה׃ 019 PSA 024 009 שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד׃ 019 PSA 024 010 מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה׃ 019 PSA 025 001 לדוד אליך יהוה נפשי אשא׃ 019 PSA 025 002 אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו איבי לי׃ 019 PSA 025 003 גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם׃ 019 PSA 025 004 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני׃ 019 PSA 025 005 הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום׃ 019 PSA 025 006 זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה׃ 019 PSA 025 007 חטאות נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך זכר לי אתה למען טובך יהוה׃ 019 PSA 025 008 טוב וישר יהוה על כן יורה חטאים בדרך׃ 019 PSA 025 009 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו׃ 019 PSA 025 010 כל ארחות יהוה חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו׃ 019 PSA 025 011 למען שמך יהוה וסלחת לעוני כי רב הוא׃ 019 PSA 025 012 מי זה האיש ירא יהוה יורנו בדרך יבחר׃ 019 PSA 025 013 נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ׃ 019 PSA 025 014 סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם׃ 019 PSA 025 015 עיני תמיד אל יהוה כי הוא יוציא מרשת רגלי׃ 019 PSA 025 016 פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃ 019 PSA 025 017 צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני׃ 019 PSA 025 018 ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי׃ 019 PSA 025 019 ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני׃ 019 PSA 025 020 שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך׃ 019 PSA 025 021 תם וישר יצרוני כי קויתיך׃ 019 PSA 025 022 פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו׃ 019 PSA 026 001 לדוד שפטני יהוה כי אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד׃ 019 PSA 026 002 בחנני יהוה ונסני צרופה כליותי ולבי׃ 019 PSA 026 003 כי חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך׃ 019 PSA 026 004 לא ישבתי עם מתי שוא ועם נעלמים לא אבוא׃ 019 PSA 026 005 שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב׃ 019 PSA 026 006 ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך יהוה׃ 019 PSA 026 007 לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך׃ 019 PSA 026 008 יהוה אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך׃ 019 PSA 026 009 אל תאסף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי׃ 019 PSA 026 010 אשר בידיהם זמה וימינם מלאה שחד׃ 019 PSA 026 011 ואני בתמי אלך פדני וחנני׃ 019 PSA 026 012 רגלי עמדה במישור במקהלים אברך יהוה׃ 019 PSA 027 001 לדוד יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד׃ 019 PSA 027 002 בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו׃ 019 PSA 027 003 אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח׃ 019 PSA 027 004 אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו׃ 019 PSA 027 005 כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני׃ 019 PSA 027 006 ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה׃ 019 PSA 027 007 שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני׃ 019 PSA 027 008 לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש׃ 019 PSA 027 009 אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי׃ 019 PSA 027 010 כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני׃ 019 PSA 027 011 הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי׃ 019 PSA 027 012 אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס׃ 019 PSA 027 013 לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים׃ 019 PSA 027 014 קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה׃ 019 PSA 028 001 לדוד אליך יהוה אקרא צורי אל תחרש ממני פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור׃ 019 PSA 028 002 שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך׃ 019 PSA 028 003 אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם׃ 019 PSA 028 004 תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם׃ 019 PSA 028 005 כי לא יבינו אל פעלת יהוה ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם׃ 019 PSA 028 006 ברוך יהוה כי שמע קול תחנוני׃ 019 PSA 028 007 יהוה עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו׃ 019 PSA 028 008 יהוה עז למו ומעוז ישועות משיחו הוא׃ 019 PSA 028 009 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם׃ 019 PSA 029 001 מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז׃ 019 PSA 029 002 הבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת קדש׃ 019 PSA 029 003 קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים׃ 019 PSA 029 004 קול יהוה בכח קול יהוה בהדר׃ 019 PSA 029 005 קול יהוה שבר ארזים וישבר יהוה את ארזי הלבנון׃ 019 PSA 029 006 וירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים׃ 019 PSA 029 007 קול יהוה חצב להבות אש׃ 019 PSA 029 008 קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש׃ 019 PSA 029 009 קול יהוה יחולל אילות ויחשף יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד׃ 019 PSA 029 010 יהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם׃ 019 PSA 029 011 יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום׃ 019 PSA 030 001 מזמור שיר חנכת הבית לדוד ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי׃ 019 PSA 030 002 יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני׃ 019 PSA 030 003 יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור׃ (Sheol h7585) 019 PSA 030 004 זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו׃ 019 PSA 030 005 כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה׃ 019 PSA 030 006 ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם׃ 019 PSA 030 007 יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל׃ 019 PSA 030 008 אליך יהוה אקרא ואל אדני אתחנן׃ 019 PSA 030 009 מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך׃ 019 PSA 030 010 שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי׃ 019 PSA 030 011 הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה׃ 019 PSA 030 012 למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך׃ 019 PSA 031 001 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ 019 PSA 031 002 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ 019 PSA 031 003 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ 019 PSA 031 004 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ 019 PSA 031 005 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ 019 PSA 031 006 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ 019 PSA 031 007 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ 019 PSA 031 008 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ 019 PSA 031 009 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ 019 PSA 031 010 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ 019 PSA 031 011 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ 019 PSA 031 012 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ 019 PSA 031 013 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ 019 PSA 031 014 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ 019 PSA 031 015 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ 019 PSA 031 016 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ 019 PSA 031 017 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585) 019 PSA 031 018 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ 019 PSA 031 019 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ 019 PSA 031 020 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ 019 PSA 031 021 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ 019 PSA 031 022 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ 019 PSA 031 023 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ 019 PSA 031 024 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ 019 PSA 032 001 לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃ 019 PSA 032 002 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה׃ 019 PSA 032 003 כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃ 019 PSA 032 004 כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה׃ 019 PSA 032 005 חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃ 019 PSA 032 006 על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו׃ 019 PSA 032 007 אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה׃ 019 PSA 032 008 אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני׃ 019 PSA 032 009 אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך׃ 019 PSA 032 010 רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו׃ 019 PSA 032 011 שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב׃ 019 PSA 033 001 רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה׃ 019 PSA 033 002 הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו לו׃ 019 PSA 033 003 שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה׃ 019 PSA 033 004 כי ישר דבר יהוה וכל מעשהו באמונה׃ 019 PSA 033 005 אהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ׃ 019 PSA 033 006 בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׃ 019 PSA 033 007 כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות׃ 019 PSA 033 008 ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל׃ 019 PSA 033 009 כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד׃ 019 PSA 033 010 יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים׃ 019 PSA 033 011 עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר׃ 019 PSA 033 012 אשרי הגוי אשר יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו׃ 019 PSA 033 013 משמים הביט יהוה ראה את כל בני האדם׃ 019 PSA 033 014 ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ׃ 019 PSA 033 015 היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם׃ 019 PSA 033 016 אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח׃ 019 PSA 033 017 שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט׃ 019 PSA 033 018 הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו׃ 019 PSA 033 019 להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב׃ 019 PSA 033 020 נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא׃ 019 PSA 033 021 כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו׃ 019 PSA 033 022 יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך׃ 019 PSA 034 001 לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי׃ 019 PSA 034 002 ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו׃ 019 PSA 034 003 גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו׃ 019 PSA 034 004 דרשתי את יהוה וענני ומכל מגורותי הצילני׃ 019 PSA 034 005 הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו׃ 019 PSA 034 006 זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו׃ 019 PSA 034 007 חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם׃ 019 PSA 034 008 טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו׃ 019 PSA 034 009 יראו את יהוה קדשיו כי אין מחסור ליראיו׃ 019 PSA 034 010 כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב׃ 019 PSA 034 011 לכו בנים שמעו לי יראת יהוה אלמדכם׃ 019 PSA 034 012 מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב׃ 019 PSA 034 013 נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׃ 019 PSA 034 014 סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו׃ 019 PSA 034 015 עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם׃ 019 PSA 034 016 פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם׃ 019 PSA 034 017 צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם׃ 019 PSA 034 018 קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע׃ 019 PSA 034 019 רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה׃ 019 PSA 034 020 שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה׃ 019 PSA 034 021 תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו׃ 019 PSA 034 022 פודה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל החסים בו׃ 019 PSA 035 001 לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃ 019 PSA 035 002 החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃ 019 PSA 035 003 והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃ 019 PSA 035 004 יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃ 019 PSA 035 005 יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃ 019 PSA 035 006 יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃ 019 PSA 035 007 כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃ 019 PSA 035 008 תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃ 019 PSA 035 009 ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃ 019 PSA 035 010 כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃ 019 PSA 035 011 יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃ 019 PSA 035 012 ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃ 019 PSA 035 013 ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃ 019 PSA 035 014 כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃ 019 PSA 035 015 ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃ 019 PSA 035 016 בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃ 019 PSA 035 017 אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃ 019 PSA 035 018 אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃ 019 PSA 035 019 אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃ 019 PSA 035 020 כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃ 019 PSA 035 021 וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃ 019 PSA 035 022 ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃ 019 PSA 035 023 העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃ 019 PSA 035 024 שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃ 019 PSA 035 025 אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃ 019 PSA 035 026 יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃ 019 PSA 035 027 ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃ 019 PSA 035 028 ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃ 019 PSA 036 001 למנצח לעבד יהוה לדוד נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו׃ 019 PSA 036 002 כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא׃ 019 PSA 036 003 דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃ 019 PSA 036 004 און יחשב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס׃ 019 PSA 036 005 יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים׃ 019 PSA 036 006 צדקתך כהררי אל משפטך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהוה׃ 019 PSA 036 007 מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון׃ 019 PSA 036 008 ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם׃ 019 PSA 036 009 כי עמך מקור חיים באורך נראה אור׃ 019 PSA 036 010 משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב׃ 019 PSA 036 011 אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני׃ 019 PSA 036 012 שם נפלו פעלי און דחו ולא יכלו קום׃ 019 PSA 037 001 לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה׃ 019 PSA 037 002 כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ 019 PSA 037 003 בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃ 019 PSA 037 004 והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך׃ 019 PSA 037 005 גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ 019 PSA 037 006 והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ 019 PSA 037 007 דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ 019 PSA 037 008 הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃ 019 PSA 037 009 כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ׃ 019 PSA 037 010 ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו׃ 019 PSA 037 011 וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃ 019 PSA 037 012 זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ 019 PSA 037 013 אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ 019 PSA 037 014 חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ 019 PSA 037 015 חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ 019 PSA 037 016 טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ 019 PSA 037 017 כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ 019 PSA 037 018 יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ 019 PSA 037 019 לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ 019 PSA 037 020 כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ 019 PSA 037 021 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ 019 PSA 037 022 כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ 019 PSA 037 023 מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ 019 PSA 037 024 כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו׃ 019 PSA 037 025 נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃ 019 PSA 037 026 כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ 019 PSA 037 027 סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם׃ 019 PSA 037 028 כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ 019 PSA 037 029 צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה׃ 019 PSA 037 030 פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ 019 PSA 037 031 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ 019 PSA 037 032 צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ 019 PSA 037 033 יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ 019 PSA 037 034 קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ 019 PSA 037 035 ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ 019 PSA 037 036 ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ 019 PSA 037 037 שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום׃ 019 PSA 037 038 ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ 019 PSA 037 039 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ 019 PSA 037 040 ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו׃ 019 PSA 038 001 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ 019 PSA 038 002 כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ 019 PSA 038 003 אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ 019 PSA 038 004 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ 019 PSA 038 005 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ 019 PSA 038 006 נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ 019 PSA 038 007 כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ 019 PSA 038 008 נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ 019 PSA 038 009 אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ 019 PSA 038 010 לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ 019 PSA 038 011 אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ 019 PSA 038 012 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ 019 PSA 038 013 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ 019 PSA 038 014 ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ 019 PSA 038 015 כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ 019 PSA 038 016 כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ 019 PSA 038 017 כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ 019 PSA 038 018 כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ 019 PSA 038 019 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ 019 PSA 038 020 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ 019 PSA 038 021 אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ 019 PSA 038 022 חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ 019 PSA 039 001 למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃ 019 PSA 039 002 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃ 019 PSA 039 003 חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃ 019 PSA 039 004 הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ 019 PSA 039 005 הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃ 019 PSA 039 006 אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃ 019 PSA 039 007 ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃ 019 PSA 039 008 מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃ 019 PSA 039 009 נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃ 019 PSA 039 010 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ 019 PSA 039 011 בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃ 019 PSA 039 012 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃ 019 PSA 039 013 השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃ 019 PSA 040 001 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃ 019 PSA 040 002 ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃ 019 PSA 040 003 ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃ 019 PSA 040 004 אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃ 019 PSA 040 005 רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃ 019 PSA 040 006 זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃ 019 PSA 040 007 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃ 019 PSA 040 008 לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃ 019 PSA 040 009 בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃ 019 PSA 040 010 צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃ 019 PSA 040 011 אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃ 019 PSA 040 012 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃ 019 PSA 040 013 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ 019 PSA 040 014 יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ 019 PSA 040 015 ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃ 019 PSA 040 016 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃ 019 PSA 040 017 ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃ 019 PSA 041 001 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃ 019 PSA 041 002 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃ 019 PSA 041 003 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃ 019 PSA 041 004 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃ 019 PSA 041 005 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃ 019 PSA 041 006 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃ 019 PSA 041 007 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃ 019 PSA 041 008 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃ 019 PSA 041 009 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ 019 PSA 041 010 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃ 019 PSA 041 011 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃ 019 PSA 041 012 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃ 019 PSA 041 013 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃ 019 PSA 042 001 למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃ 019 PSA 042 002 צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים׃ 019 PSA 042 003 היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃ 019 PSA 042 004 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃ 019 PSA 042 005 מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו׃ 019 PSA 042 006 אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃ 019 PSA 042 007 תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃ 019 PSA 042 008 יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי׃ 019 PSA 042 009 אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃ 019 PSA 042 010 ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃ 019 PSA 042 011 מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃ 019 PSA 043 001 שפטני אלהים וריבה ריבי מגוי לא חסיד מאיש מרמה ועולה תפלטני׃ 019 PSA 043 002 כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב׃ 019 PSA 043 003 שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך׃ 019 PSA 043 004 ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי׃ 019 PSA 043 005 מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃ 019 PSA 044 001 למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ 019 PSA 044 002 אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ 019 PSA 044 003 כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ 019 PSA 044 004 אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ 019 PSA 044 005 בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ 019 PSA 044 006 כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ 019 PSA 044 007 כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ 019 PSA 044 008 באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ 019 PSA 044 009 אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ 019 PSA 044 010 תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ 019 PSA 044 011 תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ 019 PSA 044 012 תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ 019 PSA 044 013 תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ 019 PSA 044 014 תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ 019 PSA 044 015 כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ 019 PSA 044 016 מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ 019 PSA 044 017 כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ 019 PSA 044 018 לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ 019 PSA 044 019 כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ 019 PSA 044 020 אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ 019 PSA 044 021 הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ 019 PSA 044 022 כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ 019 PSA 044 023 עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ 019 PSA 044 024 למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ 019 PSA 044 025 כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ 019 PSA 044 026 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ 019 PSA 045 001 למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שיר ידידת רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר׃ 019 PSA 045 002 יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם׃ 019 PSA 045 003 חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך׃ 019 PSA 045 004 והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך׃ 019 PSA 045 005 חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך׃ 019 PSA 045 006 כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ 019 PSA 045 007 אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃ 019 PSA 045 008 מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך׃ 019 PSA 045 009 בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר׃ 019 PSA 045 010 שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך׃ 019 PSA 045 011 ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי לו׃ 019 PSA 045 012 ובת צר במנחה פניך יחלו עשירי עם׃ 019 PSA 045 013 כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה׃ 019 PSA 045 014 לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך׃ 019 PSA 045 015 תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך׃ 019 PSA 045 016 תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ׃ 019 PSA 045 017 אזכירה שמך בכל דר ודר על כן עמים יהודך לעלם ועד׃ 019 PSA 046 001 למנצח לבני קרח על עלמות שיר אלהים לנו מחסה ועז עזרה בצרות נמצא מאד׃ 019 PSA 046 002 על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃ 019 PSA 046 003 יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃ 019 PSA 046 004 נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדש משכני עליון׃ 019 PSA 046 005 אלהים בקרבה בל תמוט יעזרה אלהים לפנות בקר׃ 019 PSA 046 006 המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃ 019 PSA 046 007 יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃ 019 PSA 046 008 לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ׃ 019 PSA 046 009 משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש׃ 019 PSA 046 010 הרפו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ׃ 019 PSA 046 011 יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃ 019 PSA 047 001 למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים בקול רנה׃ 019 PSA 047 002 כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ׃ 019 PSA 047 003 ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו׃ 019 PSA 047 004 יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה׃ 019 PSA 047 005 עלה אלהים בתרועה יהוה בקול שופר׃ 019 PSA 047 006 זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו׃ 019 PSA 047 007 כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל׃ 019 PSA 047 008 מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו׃ 019 PSA 047 009 נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה׃ 019 PSA 048 001 שיר מזמור לבני קרח גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו׃ 019 PSA 048 002 יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב׃ 019 PSA 048 003 אלהים בארמנותיה נודע למשגב׃ 019 PSA 048 004 כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו׃ 019 PSA 048 005 המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו׃ 019 PSA 048 006 רעדה אחזתם שם חיל כיולדה׃ 019 PSA 048 007 ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃ 019 PSA 048 008 כאשר שמענו כן ראינו בעיר יהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה׃ 019 PSA 048 009 דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך׃ 019 PSA 048 010 כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך׃ 019 PSA 048 011 ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך׃ 019 PSA 048 012 סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה׃ 019 PSA 048 013 שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון׃ 019 PSA 048 014 כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות׃ 019 PSA 049 001 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ 019 PSA 049 002 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ 019 PSA 049 003 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ 019 PSA 049 004 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ 019 PSA 049 005 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ 019 PSA 049 006 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ 019 PSA 049 007 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ 019 PSA 049 008 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ 019 PSA 049 009 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ 019 PSA 049 010 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ 019 PSA 049 011 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ 019 PSA 049 012 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ 019 PSA 049 013 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ 019 PSA 049 014 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol h7585) 019 PSA 049 015 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol h7585) 019 PSA 049 016 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ 019 PSA 049 017 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ 019 PSA 049 018 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ 019 PSA 049 019 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ 019 PSA 049 020 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ 019 PSA 050 001 מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ 019 PSA 050 002 מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ 019 PSA 050 003 יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ 019 PSA 050 004 יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ 019 PSA 050 005 אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ 019 PSA 050 006 ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ 019 PSA 050 007 שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ 019 PSA 050 008 לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ 019 PSA 050 009 לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ 019 PSA 050 010 כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ 019 PSA 050 011 ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ 019 PSA 050 012 אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ 019 PSA 050 013 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ 019 PSA 050 014 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ 019 PSA 050 015 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ 019 PSA 050 016 ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ 019 PSA 050 017 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ 019 PSA 050 018 אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ 019 PSA 050 019 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ 019 PSA 050 020 תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ 019 PSA 050 021 אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ 019 PSA 050 022 בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ 019 PSA 050 023 זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ 019 PSA 051 001 למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃ 019 PSA 051 002 הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃ 019 PSA 051 003 כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃ 019 PSA 051 004 לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃ 019 PSA 051 005 הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃ 019 PSA 051 006 הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃ 019 PSA 051 007 תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃ 019 PSA 051 008 תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃ 019 PSA 051 009 הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃ 019 PSA 051 010 לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃ 019 PSA 051 011 אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני׃ 019 PSA 051 012 השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני׃ 019 PSA 051 013 אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו׃ 019 PSA 051 014 הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך׃ 019 PSA 051 015 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃ 019 PSA 051 016 כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃ 019 PSA 051 017 זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃ 019 PSA 051 018 היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם׃ 019 PSA 051 019 אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃ 019 PSA 052 001 למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃ 019 PSA 052 002 הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃ 019 PSA 052 003 אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃ 019 PSA 052 004 אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃ 019 PSA 052 005 גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃ 019 PSA 052 006 ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃ 019 PSA 052 007 הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃ 019 PSA 052 008 ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃ 019 PSA 052 009 אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃ 019 PSA 053 001 למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃ 019 PSA 053 002 אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ 019 PSA 053 003 כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 019 PSA 053 004 הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃ 019 PSA 053 005 שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃ 019 PSA 053 006 מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ 019 PSA 054 001 למנצח בנגינת משכיל לדוד בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני׃ 019 PSA 054 002 אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי׃ 019 PSA 054 003 כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה׃ 019 PSA 054 004 הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי׃ 019 PSA 054 005 ישוב הרע לשררי באמתך הצמיתם׃ 019 PSA 054 006 בנדבה אזבחה לך אודה שמך יהוה כי טוב׃ 019 PSA 054 007 כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני׃ 019 PSA 055 001 למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃ 019 PSA 055 002 הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃ 019 PSA 055 003 מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃ 019 PSA 055 004 לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃ 019 PSA 055 005 יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃ 019 PSA 055 006 ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃ 019 PSA 055 007 הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃ 019 PSA 055 008 אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃ 019 PSA 055 009 בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃ 019 PSA 055 010 יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃ 019 PSA 055 011 הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃ 019 PSA 055 012 כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃ 019 PSA 055 013 ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃ 019 PSA 055 014 אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃ 019 PSA 055 015 ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃ (Sheol h7585) 019 PSA 055 016 אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃ 019 PSA 055 017 ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃ 019 PSA 055 018 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃ 019 PSA 055 019 ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃ 019 PSA 055 020 שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃ 019 PSA 055 021 חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃ 019 PSA 055 022 השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃ 019 PSA 055 023 ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃ 019 PSA 056 001 למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃ 019 PSA 056 002 שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃ 019 PSA 056 003 יום אירא אני אליך אבטח׃ 019 PSA 056 004 באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי׃ 019 PSA 056 005 כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע׃ 019 PSA 056 006 יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃ 019 PSA 056 007 על און פלט למו באף עמים הורד אלהים׃ 019 PSA 056 008 נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך׃ 019 PSA 056 009 אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי׃ 019 PSA 056 010 באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר׃ 019 PSA 056 011 באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי׃ 019 PSA 056 012 עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך׃ 019 PSA 056 013 כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים׃ 019 PSA 057 001 למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ 019 PSA 057 002 אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ 019 PSA 057 003 ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ 019 PSA 057 004 נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ 019 PSA 057 005 רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ 019 PSA 057 006 רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ 019 PSA 057 007 נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ 019 PSA 057 008 עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ 019 PSA 057 009 אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ 019 PSA 057 010 כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ 019 PSA 057 011 רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ 019 PSA 058 001 למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם׃ 019 PSA 058 002 אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃ 019 PSA 058 003 זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב׃ 019 PSA 058 004 חמת למו כדמות חמת נחש כמו פתן חרש יאטם אזנו׃ 019 PSA 058 005 אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחכם׃ 019 PSA 058 006 אלהים הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה׃ 019 PSA 058 007 ימאסו כמו מים יתהלכו למו ידרך חצו כמו יתמללו׃ 019 PSA 058 008 כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש׃ 019 PSA 058 009 בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו׃ 019 PSA 058 010 ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע׃ 019 PSA 058 011 ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שפטים בארץ׃ 019 PSA 059 001 למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃ 019 PSA 059 002 הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃ 019 PSA 059 003 כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃ 019 PSA 059 004 בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃ 019 PSA 059 005 ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃ 019 PSA 059 006 ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ 019 PSA 059 007 הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃ 019 PSA 059 008 ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ 019 PSA 059 009 עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ 019 PSA 059 010 אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃ 019 PSA 059 011 אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃ 019 PSA 059 012 חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃ 019 PSA 059 013 כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃ 019 PSA 059 014 וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ 019 PSA 059 015 המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃ 019 PSA 059 016 ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃ 019 PSA 059 017 עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃ 019 PSA 060 001 למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃ 019 PSA 060 002 הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃ 019 PSA 060 003 הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃ 019 PSA 060 004 נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה׃ 019 PSA 060 005 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו׃ 019 PSA 060 006 אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃ 019 PSA 060 007 לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃ 019 PSA 060 008 מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃ 019 PSA 060 009 מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום׃ 019 PSA 060 010 הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃ 019 PSA 060 011 הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃ 019 PSA 060 012 באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃ 019 PSA 061 001 למנצח על נגינת לדוד שמעה אלהים רנתי הקשיבה תפלתי׃ 019 PSA 061 002 מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני׃ 019 PSA 061 003 כי היית מחסה לי מגדל עז מפני אויב׃ 019 PSA 061 004 אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה׃ 019 PSA 061 005 כי אתה אלהים שמעת לנדרי נתת ירשת יראי שמך׃ 019 PSA 061 006 ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דר ודר׃ 019 PSA 061 007 ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו׃ 019 PSA 061 008 כן אזמרה שמך לעד לשלמי נדרי יום יום׃ 019 PSA 062 001 למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃ 019 PSA 062 002 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃ 019 PSA 062 003 עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃ 019 PSA 062 004 אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃ 019 PSA 062 005 אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃ 019 PSA 062 006 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃ 019 PSA 062 007 על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃ 019 PSA 062 008 בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃ 019 PSA 062 009 אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃ 019 PSA 062 010 אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃ 019 PSA 062 011 אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃ 019 PSA 062 012 ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃ 019 PSA 063 001 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃ 019 PSA 063 002 כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃ 019 PSA 063 003 כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃ 019 PSA 063 004 כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃ 019 PSA 063 005 כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃ 019 PSA 063 006 אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃ 019 PSA 063 007 כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃ 019 PSA 063 008 דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃ 019 PSA 063 009 והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃ 019 PSA 063 010 יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃ 019 PSA 063 011 והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃ 019 PSA 064 001 למנצח מזמור לדוד שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי׃ 019 PSA 064 002 תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און׃ 019 PSA 064 003 אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃ 019 PSA 064 004 לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃ 019 PSA 064 005 יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃ 019 PSA 064 006 יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃ 019 PSA 064 007 וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃ 019 PSA 064 008 ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃ 019 PSA 064 009 וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו׃ 019 PSA 064 010 ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב׃ 019 PSA 065 001 למנצח מזמור לדוד שיר לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם נדר׃ 019 PSA 065 002 שמע תפלה עדיך כל בשר יבאו׃ 019 PSA 065 003 דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם׃ 019 PSA 065 004 אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך׃ 019 PSA 065 005 נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחקים׃ 019 PSA 065 006 מכין הרים בכחו נאזר בגבורה׃ 019 PSA 065 007 משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים׃ 019 PSA 065 008 וייראו ישבי קצות מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין׃ 019 PSA 065 009 פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃ 019 PSA 065 010 תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃ 019 PSA 065 011 עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן׃ 019 PSA 065 012 ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה׃ 019 PSA 065 013 לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו׃ 019 PSA 066 001 למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ׃ 019 PSA 066 002 זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו׃ 019 PSA 066 003 אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃ 019 PSA 066 004 כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה׃ 019 PSA 066 005 לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃ 019 PSA 066 006 הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃ 019 PSA 066 007 משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃ 019 PSA 066 008 ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו׃ 019 PSA 066 009 השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃ 019 PSA 066 010 כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃ 019 PSA 066 011 הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃ 019 PSA 066 012 הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃ 019 PSA 066 013 אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃ 019 PSA 066 014 אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי׃ 019 PSA 066 015 עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה׃ 019 PSA 066 016 לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי׃ 019 PSA 066 017 אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני׃ 019 PSA 066 018 און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃ 019 PSA 066 019 אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי׃ 019 PSA 066 020 ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃ 019 PSA 067 001 למנצח בנגינת מזמור שיר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה׃ 019 PSA 067 002 לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך׃ 019 PSA 067 003 יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם׃ 019 PSA 067 004 ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה׃ 019 PSA 067 005 יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם׃ 019 PSA 067 006 ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו׃ 019 PSA 067 007 יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ׃ 019 PSA 068 001 למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו׃ 019 PSA 068 002 כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃ 019 PSA 068 003 וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה׃ 019 PSA 068 004 שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו׃ 019 PSA 068 005 אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃ 019 PSA 068 006 אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃ 019 PSA 068 007 אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה׃ 019 PSA 068 008 ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃ 019 PSA 068 009 גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃ 019 PSA 068 010 חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים׃ 019 PSA 068 011 אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃ 019 PSA 068 012 מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃ 019 PSA 068 013 אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ׃ 019 PSA 068 014 בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון׃ 019 PSA 068 015 הר אלהים הר בשן הר גבננים הר בשן׃ 019 PSA 068 016 למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח׃ 019 PSA 068 017 רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃ 019 PSA 068 018 עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים׃ 019 PSA 068 019 ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה׃ 019 PSA 068 020 האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות׃ 019 PSA 068 021 אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃ 019 PSA 068 022 אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים׃ 019 PSA 068 023 למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו׃ 019 PSA 068 024 ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש׃ 019 PSA 068 025 קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׃ 019 PSA 068 026 במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל׃ 019 PSA 068 027 שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי׃ 019 PSA 068 028 צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו׃ 019 PSA 068 029 מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שי׃ 019 PSA 068 030 גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו׃ 019 PSA 068 031 יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים׃ 019 PSA 068 032 ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה׃ 019 PSA 068 033 לרכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז׃ 019 PSA 068 034 תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים׃ 019 PSA 068 035 נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים׃ 019 PSA 069 001 למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ 019 PSA 069 002 טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ 019 PSA 069 003 יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ 019 PSA 069 004 רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ 019 PSA 069 005 אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ 019 PSA 069 006 אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ 019 PSA 069 007 כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ 019 PSA 069 008 מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ 019 PSA 069 009 כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ 019 PSA 069 010 ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ 019 PSA 069 011 ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ 019 PSA 069 012 ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ 019 PSA 069 013 ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ 019 PSA 069 014 הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ 019 PSA 069 015 אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ 019 PSA 069 016 ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ 019 PSA 069 017 ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ 019 PSA 069 018 קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ 019 PSA 069 019 אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ 019 PSA 069 020 חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ 019 PSA 069 021 ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ 019 PSA 069 022 יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ 019 PSA 069 023 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ 019 PSA 069 024 שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ 019 PSA 069 025 תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ 019 PSA 069 026 כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ 019 PSA 069 027 תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ 019 PSA 069 028 ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ 019 PSA 069 029 ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ 019 PSA 069 030 אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ 019 PSA 069 031 ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ 019 PSA 069 032 ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ 019 PSA 069 033 כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ 019 PSA 069 034 יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ 019 PSA 069 035 כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ 019 PSA 069 036 וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ 019 PSA 070 001 למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ 019 PSA 070 002 יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ 019 PSA 070 003 ישובו על עקב בשתם האמרים האח האח׃ 019 PSA 070 004 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים אהבי ישועתך׃ 019 PSA 070 005 ואני עני ואביון אלהים חושה לי עזרי ומפלטי אתה יהוה אל תאחר׃ 019 PSA 071 001 בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ 019 PSA 071 002 בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ 019 PSA 071 003 היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ 019 PSA 071 004 אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ 019 PSA 071 005 כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ 019 PSA 071 006 עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ 019 PSA 071 007 כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ 019 PSA 071 008 ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ 019 PSA 071 009 אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ 019 PSA 071 010 כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ 019 PSA 071 011 לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ 019 PSA 071 012 אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ 019 PSA 071 013 יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ 019 PSA 071 014 ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ 019 PSA 071 015 פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ 019 PSA 071 016 אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ 019 PSA 071 017 אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ 019 PSA 071 018 וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ 019 PSA 071 019 וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ 019 PSA 071 020 אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ 019 PSA 071 021 תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ 019 PSA 071 022 גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ 019 PSA 071 023 תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ 019 PSA 071 024 גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ 019 PSA 072 001 לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך׃ 019 PSA 072 002 ידין עמך בצדק וענייך במשפט׃ 019 PSA 072 003 ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה׃ 019 PSA 072 004 ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק׃ 019 PSA 072 005 ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים׃ 019 PSA 072 006 ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ׃ 019 PSA 072 007 יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח׃ 019 PSA 072 008 וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃ 019 PSA 072 009 לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו׃ 019 PSA 072 010 מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו׃ 019 PSA 072 011 וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו׃ 019 PSA 072 012 כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו׃ 019 PSA 072 013 יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע׃ 019 PSA 072 014 מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו׃ 019 PSA 072 015 ויחי ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל היום יברכנהו׃ 019 PSA 072 016 יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃ 019 PSA 072 017 יהי שמו לעולם לפני שמש ינין שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו׃ 019 PSA 072 018 ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו׃ 019 PSA 072 019 וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן׃ 019 PSA 072 020 כלו תפלות דוד בן ישי׃ 019 PSA 073 001 מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ 019 PSA 073 002 ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ 019 PSA 073 003 כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ 019 PSA 073 004 כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ 019 PSA 073 005 בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ 019 PSA 073 006 לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ 019 PSA 073 007 יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ 019 PSA 073 008 ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ 019 PSA 073 009 שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ 019 PSA 073 010 לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ 019 PSA 073 011 ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ 019 PSA 073 012 הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ 019 PSA 073 013 אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ 019 PSA 073 014 ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ 019 PSA 073 015 אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ 019 PSA 073 016 ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ 019 PSA 073 017 עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ 019 PSA 073 018 אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ 019 PSA 073 019 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ 019 PSA 073 020 כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ 019 PSA 073 021 כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ 019 PSA 073 022 ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ 019 PSA 073 023 ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ 019 PSA 073 024 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ 019 PSA 073 025 מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ 019 PSA 073 026 כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ 019 PSA 073 027 כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ 019 PSA 073 028 ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ 019 PSA 074 001 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ 019 PSA 074 002 זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ 019 PSA 074 003 הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ 019 PSA 074 004 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ 019 PSA 074 005 יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ 019 PSA 074 006 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ 019 PSA 074 007 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ 019 PSA 074 008 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ 019 PSA 074 009 אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ 019 PSA 074 010 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ 019 PSA 074 011 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ 019 PSA 074 012 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ 019 PSA 074 013 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ 019 PSA 074 014 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ 019 PSA 074 015 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ 019 PSA 074 016 לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ 019 PSA 074 017 אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ 019 PSA 074 018 זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ 019 PSA 074 019 אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ 019 PSA 074 020 הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ 019 PSA 074 021 אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ 019 PSA 074 022 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ 019 PSA 074 023 אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ 019 PSA 075 001 למנצח אל תשחת מזמור לאסף שיר הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך׃ 019 PSA 075 002 כי אקח מועד אני מישרים אשפט׃ 019 PSA 075 003 נמגים ארץ וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה׃ 019 PSA 075 004 אמרתי להוללים אל תהלו ולרשעים אל תרימו קרן׃ 019 PSA 075 005 אל תרימו למרום קרנכם תדברו בצואר עתק׃ 019 PSA 075 006 כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים׃ 019 PSA 075 007 כי אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים׃ 019 PSA 075 008 כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ׃ 019 PSA 075 009 ואני אגיד לעלם אזמרה לאלהי יעקב׃ 019 PSA 075 010 וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק׃ 019 PSA 076 001 למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו׃ 019 PSA 076 002 ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון׃ 019 PSA 076 003 שמה שבר רשפי קשת מגן וחרב ומלחמה סלה׃ 019 PSA 076 004 נאור אתה אדיר מהררי טרף׃ 019 PSA 076 005 אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם׃ 019 PSA 076 006 מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס׃ 019 PSA 076 007 אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך׃ 019 PSA 076 008 משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה׃ 019 PSA 076 009 בקום למשפט אלהים להושיע כל ענוי ארץ סלה׃ 019 PSA 076 010 כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגר׃ 019 PSA 076 011 נדרו ושלמו ליהוה אלהיכם כל סביביו יובילו שי למורא׃ 019 PSA 076 012 יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ׃ 019 PSA 077 001 למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ 019 PSA 077 002 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ 019 PSA 077 003 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ 019 PSA 077 004 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ 019 PSA 077 005 חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ 019 PSA 077 006 אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ 019 PSA 077 007 הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ 019 PSA 077 008 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ 019 PSA 077 009 השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ 019 PSA 077 010 ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ 019 PSA 077 011 אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ 019 PSA 077 012 והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ 019 PSA 077 013 אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ 019 PSA 077 014 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ 019 PSA 077 015 גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ 019 PSA 077 016 ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ 019 PSA 077 017 זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ 019 PSA 077 018 קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ 019 PSA 077 019 בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ 019 PSA 077 020 נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ 019 PSA 078 001 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ 019 PSA 078 002 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ 019 PSA 078 003 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ 019 PSA 078 004 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ 019 PSA 078 005 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ 019 PSA 078 006 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ 019 PSA 078 007 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ 019 PSA 078 008 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ 019 PSA 078 009 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ 019 PSA 078 010 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ 019 PSA 078 011 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ 019 PSA 078 012 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ 019 PSA 078 013 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ 019 PSA 078 014 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ 019 PSA 078 015 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ 019 PSA 078 016 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ 019 PSA 078 017 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ 019 PSA 078 018 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ 019 PSA 078 019 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ 019 PSA 078 020 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ 019 PSA 078 021 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ 019 PSA 078 022 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ 019 PSA 078 023 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ 019 PSA 078 024 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ 019 PSA 078 025 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ 019 PSA 078 026 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ 019 PSA 078 027 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ 019 PSA 078 028 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ 019 PSA 078 029 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ 019 PSA 078 030 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ 019 PSA 078 031 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ 019 PSA 078 032 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ 019 PSA 078 033 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ 019 PSA 078 034 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ 019 PSA 078 035 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ 019 PSA 078 036 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ 019 PSA 078 037 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ 019 PSA 078 038 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ 019 PSA 078 039 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ 019 PSA 078 040 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ 019 PSA 078 041 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ 019 PSA 078 042 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ 019 PSA 078 043 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ 019 PSA 078 044 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ 019 PSA 078 045 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ 019 PSA 078 046 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ 019 PSA 078 047 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ 019 PSA 078 048 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ 019 PSA 078 049 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ 019 PSA 078 050 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ 019 PSA 078 051 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ 019 PSA 078 052 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ 019 PSA 078 053 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ 019 PSA 078 054 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ 019 PSA 078 055 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ 019 PSA 078 056 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ 019 PSA 078 057 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ 019 PSA 078 058 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ 019 PSA 078 059 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ 019 PSA 078 060 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ 019 PSA 078 061 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ 019 PSA 078 062 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ 019 PSA 078 063 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ 019 PSA 078 064 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ 019 PSA 078 065 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ 019 PSA 078 066 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ 019 PSA 078 067 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ 019 PSA 078 068 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ 019 PSA 078 069 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ 019 PSA 078 070 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ 019 PSA 078 071 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ 019 PSA 078 072 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ 019 PSA 079 001 מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃ 019 PSA 079 002 נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃ 019 PSA 079 003 שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃ 019 PSA 079 004 היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ 019 PSA 079 005 עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃ 019 PSA 079 006 שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃ 019 PSA 079 007 כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃ 019 PSA 079 008 אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃ 019 PSA 079 009 עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃ 019 PSA 079 010 למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃ 019 PSA 079 011 תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃ 019 PSA 079 012 והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃ 019 PSA 079 013 ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃ 019 PSA 080 001 למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃ 019 PSA 080 002 לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃ 019 PSA 080 003 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃ 019 PSA 080 004 יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃ 019 PSA 080 005 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃ 019 PSA 080 006 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃ 019 PSA 080 007 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃ 019 PSA 080 008 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃ 019 PSA 080 009 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃ 019 PSA 080 010 כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃ 019 PSA 080 011 תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃ 019 PSA 080 012 למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃ 019 PSA 080 013 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃ 019 PSA 080 014 אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃ 019 PSA 080 015 וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃ 019 PSA 080 016 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃ 019 PSA 080 017 תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃ 019 PSA 080 018 ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃ 019 PSA 080 019 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃ 019 PSA 081 001 למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃ 019 PSA 081 002 שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃ 019 PSA 081 003 תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃ 019 PSA 081 004 כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃ 019 PSA 081 005 עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃ 019 PSA 081 006 הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃ 019 PSA 081 007 בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃ 019 PSA 081 008 שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃ 019 PSA 081 009 לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃ 019 PSA 081 010 אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃ 019 PSA 081 011 ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃ 019 PSA 081 012 ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃ 019 PSA 081 013 לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃ 019 PSA 081 014 כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃ 019 PSA 081 015 משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃ 019 PSA 081 016 ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃ 019 PSA 082 001 מזמור לאסף אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט׃ 019 PSA 082 002 עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה׃ 019 PSA 082 003 שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃ 019 PSA 082 004 פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃ 019 PSA 082 005 לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃ 019 PSA 082 006 אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם׃ 019 PSA 082 007 אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו׃ 019 PSA 082 008 קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים׃ 019 PSA 083 001 שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׃ 019 PSA 083 002 כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש׃ 019 PSA 083 003 על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך׃ 019 PSA 083 004 אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃ 019 PSA 083 005 כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃ 019 PSA 083 006 אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃ 019 PSA 083 007 גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃ 019 PSA 083 008 גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה׃ 019 PSA 083 009 עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃ 019 PSA 083 010 נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה׃ 019 PSA 083 011 שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו׃ 019 PSA 083 012 אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים׃ 019 PSA 083 013 אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח׃ 019 PSA 083 014 כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃ 019 PSA 083 015 כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃ 019 PSA 083 016 מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה׃ 019 PSA 083 017 יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃ 019 PSA 083 018 וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ׃ 019 PSA 084 001 למנצח על הגתית לבני קרח מזמור מה ידידות משכנותיך יהוה צבאות׃ 019 PSA 084 002 נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי׃ 019 PSA 084 003 גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי׃ 019 PSA 084 004 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה׃ 019 PSA 084 005 אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם׃ 019 PSA 084 006 עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה׃ 019 PSA 084 007 ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון׃ 019 PSA 084 008 יהוה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה׃ 019 PSA 084 009 מגננו ראה אלהים והבט פני משיחך׃ 019 PSA 084 010 כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע׃ 019 PSA 084 011 כי שמש ומגן יהוה אלהים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע טוב להלכים בתמים׃ 019 PSA 084 012 יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך׃ 019 PSA 085 001 למנצח לבני קרח מזמור רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב׃ 019 PSA 085 002 נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה׃ 019 PSA 085 003 אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך׃ 019 PSA 085 004 שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו׃ 019 PSA 085 005 הלעולם תאנף בנו תמשך אפך לדר ודר׃ 019 PSA 085 006 הלא אתה תשוב תחינו ועמך ישמחו בך׃ 019 PSA 085 007 הראנו יהוה חסדך וישעך תתן לנו׃ 019 PSA 085 008 אשמעה מה ידבר האל יהוה כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה׃ 019 PSA 085 009 אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו׃ 019 PSA 085 010 חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו׃ 019 PSA 085 011 אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף׃ 019 PSA 085 012 גם יהוה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה׃ 019 PSA 085 013 צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו׃ 019 PSA 086 001 תפלה לדוד הטה יהוה אזנך ענני כי עני ואביון אני׃ 019 PSA 086 002 שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך׃ 019 PSA 086 003 חנני אדני כי אליך אקרא כל היום׃ 019 PSA 086 004 שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא׃ 019 PSA 086 005 כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך׃ 019 PSA 086 006 האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי׃ 019 PSA 086 007 ביום צרתי אקראך כי תענני׃ 019 PSA 086 008 אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך׃ 019 PSA 086 009 כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך׃ 019 PSA 086 010 כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך׃ 019 PSA 086 011 הורני יהוה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך׃ 019 PSA 086 012 אודך אדני אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם׃ 019 PSA 086 013 כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה׃ (Sheol h7585) 019 PSA 086 014 אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם׃ 019 PSA 086 015 ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃ 019 PSA 086 016 פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך׃ 019 PSA 086 017 עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה יהוה עזרתני ונחמתני׃ 019 PSA 087 001 לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש׃ 019 PSA 087 002 אהב יהוה שערי ציון מכל משכנות יעקב׃ 019 PSA 087 003 נכבדות מדבר בך עיר האלהים סלה׃ 019 PSA 087 004 אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם׃ 019 PSA 087 005 ולציון יאמר איש ואיש ילד בה והוא יכוננה עליון׃ 019 PSA 087 006 יהוה יספר בכתוב עמים זה ילד שם סלה׃ 019 PSA 087 007 ושרים כחללים כל מעיני בך׃ 019 PSA 088 001 שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃ 019 PSA 088 002 תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃ 019 PSA 088 003 כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃ (Sheol h7585) 019 PSA 088 004 נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃ 019 PSA 088 005 במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃ 019 PSA 088 006 שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃ 019 PSA 088 007 עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃ 019 PSA 088 008 הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃ 019 PSA 088 009 עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃ 019 PSA 088 010 הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃ 019 PSA 088 011 היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃ 019 PSA 088 012 היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃ 019 PSA 088 013 ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃ 019 PSA 088 014 למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃ 019 PSA 088 015 עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃ 019 PSA 088 016 עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃ 019 PSA 088 017 סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃ 019 PSA 088 018 הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃ 019 PSA 089 001 משכיל לאיתן האזרחי חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי׃ 019 PSA 089 002 כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם׃ 019 PSA 089 003 כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי׃ 019 PSA 089 004 עד עולם אכין זרעך ובניתי לדר ודור כסאך סלה׃ 019 PSA 089 005 ויודו שמים פלאך יהוה אף אמונתך בקהל קדשים׃ 019 PSA 089 006 כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים׃ 019 PSA 089 007 אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו׃ 019 PSA 089 008 יהוה אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך׃ 019 PSA 089 009 אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃ 019 PSA 089 010 אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃ 019 PSA 089 011 לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃ 019 PSA 089 012 צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו׃ 019 PSA 089 013 לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך׃ 019 PSA 089 014 צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך׃ 019 PSA 089 015 אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון׃ 019 PSA 089 016 בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו׃ 019 PSA 089 017 כי תפארת עזמו אתה וברצנך תרים קרננו׃ 019 PSA 089 018 כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו׃ 019 PSA 089 019 אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם׃ 019 PSA 089 020 מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו׃ 019 PSA 089 021 אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו׃ 019 PSA 089 022 לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו׃ 019 PSA 089 023 וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף׃ 019 PSA 089 024 ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׃ 019 PSA 089 025 ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו׃ 019 PSA 089 026 הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי׃ 019 PSA 089 027 אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃ 019 PSA 089 028 לעולם אשמור לו חסדי ובריתי נאמנת לו׃ 019 PSA 089 029 ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים׃ 019 PSA 089 030 אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון׃ 019 PSA 089 031 אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו׃ 019 PSA 089 032 ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃ 019 PSA 089 033 וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי׃ 019 PSA 089 034 לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה׃ 019 PSA 089 035 אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב׃ 019 PSA 089 036 זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי׃ 019 PSA 089 037 כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה׃ 019 PSA 089 038 ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃ 019 PSA 089 039 נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו׃ 019 PSA 089 040 פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃ 019 PSA 089 041 שסהו כל עברי דרך היה חרפה לשכניו׃ 019 PSA 089 042 הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו׃ 019 PSA 089 043 אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה׃ 019 PSA 089 044 השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה׃ 019 PSA 089 045 הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה׃ 019 PSA 089 046 עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך׃ 019 PSA 089 047 זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃ 019 PSA 089 048 מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃ (Sheol h7585) 019 PSA 089 049 איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך׃ 019 PSA 089 050 זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים׃ 019 PSA 089 051 אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃ 019 PSA 089 052 ברוך יהוה לעולם אמן ואמן׃ 019 PSA 090 001 תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃ 019 PSA 090 002 בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃ 019 PSA 090 003 תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃ 019 PSA 090 004 כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃ 019 PSA 090 005 זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃ 019 PSA 090 006 בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃ 019 PSA 090 007 כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃ 019 PSA 090 008 שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃ 019 PSA 090 009 כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃ 019 PSA 090 010 ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃ 019 PSA 090 011 מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃ 019 PSA 090 012 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃ 019 PSA 090 013 שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃ 019 PSA 090 014 שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃ 019 PSA 090 015 שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃ 019 PSA 090 016 יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃ 019 PSA 090 017 ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ 019 PSA 091 001 ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן׃ 019 PSA 091 002 אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו׃ 019 PSA 091 003 כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות׃ 019 PSA 091 004 באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו׃ 019 PSA 091 005 לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם׃ 019 PSA 091 006 מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים׃ 019 PSA 091 007 יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש׃ 019 PSA 091 008 רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה׃ 019 PSA 091 009 כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך׃ 019 PSA 091 010 לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׃ 019 PSA 091 011 כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃ 019 PSA 091 012 על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 019 PSA 091 013 על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין׃ 019 PSA 091 014 כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי׃ 019 PSA 091 015 יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו׃ 019 PSA 091 016 ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי׃ 019 PSA 092 001 מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃ 019 PSA 092 002 להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות׃ 019 PSA 092 003 עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור׃ 019 PSA 092 004 כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃ 019 PSA 092 005 מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃ 019 PSA 092 006 איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃ 019 PSA 092 007 בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃ 019 PSA 092 008 ואתה מרום לעלם יהוה׃ 019 PSA 092 009 כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃ 019 PSA 092 010 ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃ 019 PSA 092 011 ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃ 019 PSA 092 012 צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃ 019 PSA 092 013 שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃ 019 PSA 092 014 עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃ 019 PSA 092 015 להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃ 019 PSA 093 001 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט׃ 019 PSA 093 002 נכון כסאך מאז מעולם אתה׃ 019 PSA 093 003 נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים׃ 019 PSA 093 004 מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה׃ 019 PSA 093 005 עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש יהוה לארך ימים׃ 019 PSA 094 001 אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ 019 PSA 094 002 הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ 019 PSA 094 003 עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ 019 PSA 094 004 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ 019 PSA 094 005 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ 019 PSA 094 006 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ 019 PSA 094 007 ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ 019 PSA 094 008 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ 019 PSA 094 009 הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ 019 PSA 094 010 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ 019 PSA 094 011 יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ 019 PSA 094 012 אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ 019 PSA 094 013 להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ 019 PSA 094 014 כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ 019 PSA 094 015 כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ 019 PSA 094 016 מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ 019 PSA 094 017 לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ 019 PSA 094 018 אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ 019 PSA 094 019 ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ 019 PSA 094 020 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ 019 PSA 094 021 יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ 019 PSA 094 022 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ 019 PSA 094 023 וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ 019 PSA 095 001 לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו׃ 019 PSA 095 002 נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו׃ 019 PSA 095 003 כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים׃ 019 PSA 095 004 אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו׃ 019 PSA 095 005 אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו׃ 019 PSA 095 006 באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו׃ 019 PSA 095 007 כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו׃ 019 PSA 095 008 אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃ 019 PSA 095 009 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃ 019 PSA 095 010 ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃ 019 PSA 095 011 אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃ 019 PSA 096 001 שירו ליהוה שיר חדש שירו ליהוה כל הארץ׃ 019 PSA 096 002 שירו ליהוה ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו׃ 019 PSA 096 003 ספרו בגוים כבודו בכל העמים נפלאותיו׃ 019 PSA 096 004 כי גדול יהוה ומהלל מאד נורא הוא על כל אלהים׃ 019 PSA 096 005 כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃ 019 PSA 096 006 הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו׃ 019 PSA 096 007 הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז׃ 019 PSA 096 008 הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לחצרותיו׃ 019 PSA 096 009 השתחוו ליהוה בהדרת קדש חילו מפניו כל הארץ׃ 019 PSA 096 010 אמרו בגוים יהוה מלך אף תכון תבל בל תמוט ידין עמים במישרים׃ 019 PSA 096 011 ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו׃ 019 PSA 096 012 יעלז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער׃ 019 PSA 096 013 לפני יהוה כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו׃ 019 PSA 097 001 יהוה מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים׃ 019 PSA 097 002 ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו׃ 019 PSA 097 003 אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃ 019 PSA 097 004 האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃ 019 PSA 097 005 הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ׃ 019 PSA 097 006 הגידו השמים צדקו וראו כל העמים כבודו׃ 019 PSA 097 007 יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים׃ 019 PSA 097 008 שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך יהוה׃ 019 PSA 097 009 כי אתה יהוה עליון על כל הארץ מאד נעלית על כל אלהים׃ 019 PSA 097 010 אהבי יהוה שנאו רע שמר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם׃ 019 PSA 097 011 אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה׃ 019 PSA 097 012 שמחו צדיקים ביהוה והודו לזכר קדשו׃ 019 PSA 098 001 מזמור שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו׃ 019 PSA 098 002 הודיע יהוה ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו׃ 019 PSA 098 003 זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃ 019 PSA 098 004 הריעו ליהוה כל הארץ פצחו ורננו וזמרו׃ 019 PSA 098 005 זמרו ליהוה בכנור בכנור וקול זמרה׃ 019 PSA 098 006 בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יהוה׃ 019 PSA 098 007 ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה׃ 019 PSA 098 008 נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו׃ 019 PSA 098 009 לפני יהוה כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים במישרים׃ 019 PSA 099 001 יהוה מלך ירגזו עמים ישב כרובים תנוט הארץ׃ 019 PSA 099 002 יהוה בציון גדול ורם הוא על כל העמים׃ 019 PSA 099 003 יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא׃ 019 PSA 099 004 ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית׃ 019 PSA 099 005 רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא׃ 019 PSA 099 006 משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו קראים אל יהוה והוא יענם׃ 019 PSA 099 007 בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדתיו וחק נתן למו׃ 019 PSA 099 008 יהוה אלהינו אתה עניתם אל נשא היית להם ונקם על עלילותם׃ 019 PSA 099 009 רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו׃ 019 PSA 100 001 מזמור לתודה הריעו ליהוה כל הארץ׃ 019 PSA 100 002 עבדו את יהוה בשמחה באו לפניו ברננה׃ 019 PSA 100 003 דעו כי יהוה הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו׃ 019 PSA 100 004 באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה הודו לו ברכו שמו׃ 019 PSA 100 005 כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו׃ 019 PSA 101 001 לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך יהוה אזמרה׃ 019 PSA 101 002 אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי׃ 019 PSA 101 003 לא אשית לנגד עיני דבר בליעל עשה סטים שנאתי לא ידבק בי׃ 019 PSA 101 004 לבב עקש יסור ממני רע לא אדע׃ 019 PSA 101 005 מלושני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל׃ 019 PSA 101 006 עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני׃ 019 PSA 101 007 לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה דבר שקרים לא יכון לנגד עיני׃ 019 PSA 101 008 לבקרים אצמית כל רשעי ארץ להכרית מעיר יהוה כל פעלי און׃ 019 PSA 102 001 תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ 019 PSA 102 002 אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ 019 PSA 102 003 כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ 019 PSA 102 004 הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ 019 PSA 102 005 מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ 019 PSA 102 006 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ 019 PSA 102 007 שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ 019 PSA 102 008 כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ 019 PSA 102 009 כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ 019 PSA 102 010 מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ 019 PSA 102 011 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ 019 PSA 102 012 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ 019 PSA 102 013 אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ 019 PSA 102 014 כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ 019 PSA 102 015 וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ 019 PSA 102 016 כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ 019 PSA 102 017 פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ 019 PSA 102 018 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ 019 PSA 102 019 כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ 019 PSA 102 020 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ 019 PSA 102 021 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ 019 PSA 102 022 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ 019 PSA 102 023 ענה בדרך כחו קצר ימי׃ 019 PSA 102 024 אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ 019 PSA 102 025 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ 019 PSA 102 026 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ 019 PSA 102 027 ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ 019 PSA 102 028 בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ 019 PSA 103 001 לדוד ברכי נפשי את יהוה וכל קרבי את שם קדשו׃ 019 PSA 103 002 ברכי נפשי את יהוה ואל תשכחי כל גמוליו׃ 019 PSA 103 003 הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלאיכי׃ 019 PSA 103 004 הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים׃ 019 PSA 103 005 המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי׃ 019 PSA 103 006 עשה צדקות יהוה ומשפטים לכל עשוקים׃ 019 PSA 103 007 יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו׃ 019 PSA 103 008 רחום וחנון יהוה ארך אפים ורב חסד׃ 019 PSA 103 009 לא לנצח יריב ולא לעולם יטור׃ 019 PSA 103 010 לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו׃ 019 PSA 103 011 כי כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו׃ 019 PSA 103 012 כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו׃ 019 PSA 103 013 כרחם אב על בנים רחם יהוה על יראיו׃ 019 PSA 103 014 כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃ 019 PSA 103 015 אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃ 019 PSA 103 016 כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃ 019 PSA 103 017 וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים׃ 019 PSA 103 018 לשמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשותם׃ 019 PSA 103 019 יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה׃ 019 PSA 103 020 ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׃ 019 PSA 103 021 ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו׃ 019 PSA 103 022 ברכו יהוה כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו ברכי נפשי את יהוה׃ 019 PSA 104 001 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ 019 PSA 104 002 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ 019 PSA 104 003 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ 019 PSA 104 004 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ 019 PSA 104 005 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ 019 PSA 104 006 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ 019 PSA 104 007 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ 019 PSA 104 008 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ 019 PSA 104 009 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ 019 PSA 104 010 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ 019 PSA 104 011 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ 019 PSA 104 012 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ 019 PSA 104 013 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ 019 PSA 104 014 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ 019 PSA 104 015 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ 019 PSA 104 016 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ 019 PSA 104 017 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ 019 PSA 104 018 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ 019 PSA 104 019 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ 019 PSA 104 020 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ 019 PSA 104 021 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ 019 PSA 104 022 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ 019 PSA 104 023 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ 019 PSA 104 024 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ 019 PSA 104 025 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ 019 PSA 104 026 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ 019 PSA 104 027 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ 019 PSA 104 028 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ 019 PSA 104 029 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ 019 PSA 104 030 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ 019 PSA 104 031 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ 019 PSA 104 032 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ 019 PSA 104 033 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ 019 PSA 104 034 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ 019 PSA 104 035 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ 019 PSA 105 001 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ 019 PSA 105 002 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ 019 PSA 105 003 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ 019 PSA 105 004 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ 019 PSA 105 005 זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ 019 PSA 105 006 זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ 019 PSA 105 007 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ 019 PSA 105 008 זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ 019 PSA 105 009 אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ 019 PSA 105 010 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ 019 PSA 105 011 לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ 019 PSA 105 012 בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ 019 PSA 105 013 ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ 019 PSA 105 014 לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ 019 PSA 105 015 אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ 019 PSA 105 016 ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ 019 PSA 105 017 שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ 019 PSA 105 018 ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ 019 PSA 105 019 עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ 019 PSA 105 020 שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ 019 PSA 105 021 שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ 019 PSA 105 022 לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ 019 PSA 105 023 ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ 019 PSA 105 024 ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ 019 PSA 105 025 הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ 019 PSA 105 026 שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ 019 PSA 105 027 שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ 019 PSA 105 028 שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ 019 PSA 105 029 הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ 019 PSA 105 030 שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ 019 PSA 105 031 אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ 019 PSA 105 032 נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ 019 PSA 105 033 ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ 019 PSA 105 034 אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ 019 PSA 105 035 ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ 019 PSA 105 036 ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ 019 PSA 105 037 ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ 019 PSA 105 038 שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ 019 PSA 105 039 פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ 019 PSA 105 040 שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ 019 PSA 105 041 פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ 019 PSA 105 042 כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ 019 PSA 105 043 ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ 019 PSA 105 044 ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ 019 PSA 105 045 בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ 019 PSA 106 001 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 106 002 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ 019 PSA 106 003 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ 019 PSA 106 004 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ 019 PSA 106 005 לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ 019 PSA 106 006 חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ 019 PSA 106 007 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ 019 PSA 106 008 ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ 019 PSA 106 009 ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ 019 PSA 106 010 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ 019 PSA 106 011 ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ 019 PSA 106 012 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ 019 PSA 106 013 מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ 019 PSA 106 014 ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ 019 PSA 106 015 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ 019 PSA 106 016 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ 019 PSA 106 017 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ 019 PSA 106 018 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ 019 PSA 106 019 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ 019 PSA 106 020 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ 019 PSA 106 021 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ 019 PSA 106 022 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ 019 PSA 106 023 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ 019 PSA 106 024 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ 019 PSA 106 025 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ 019 PSA 106 026 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ 019 PSA 106 027 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ 019 PSA 106 028 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ 019 PSA 106 029 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ 019 PSA 106 030 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ 019 PSA 106 031 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ 019 PSA 106 032 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ 019 PSA 106 033 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ 019 PSA 106 034 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ 019 PSA 106 035 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ 019 PSA 106 036 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ 019 PSA 106 037 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ 019 PSA 106 038 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ 019 PSA 106 039 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ 019 PSA 106 040 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ 019 PSA 106 041 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ 019 PSA 106 042 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ 019 PSA 106 043 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ 019 PSA 106 044 וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ 019 PSA 106 045 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ 019 PSA 106 046 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ 019 PSA 106 047 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 019 PSA 106 048 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃ 019 PSA 107 001 הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 107 002 יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ 019 PSA 107 003 ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ 019 PSA 107 004 תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ 019 PSA 107 005 רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ 019 PSA 107 006 ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ 019 PSA 107 007 וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ 019 PSA 107 008 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 019 PSA 107 009 כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ 019 PSA 107 010 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ 019 PSA 107 011 כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ 019 PSA 107 012 ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ 019 PSA 107 013 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ 019 PSA 107 014 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ 019 PSA 107 015 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 019 PSA 107 016 כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ 019 PSA 107 017 אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ 019 PSA 107 018 כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ 019 PSA 107 019 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ 019 PSA 107 020 ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ 019 PSA 107 021 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 019 PSA 107 022 ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ 019 PSA 107 023 יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ 019 PSA 107 024 המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ 019 PSA 107 025 ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ 019 PSA 107 026 יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ 019 PSA 107 027 יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ 019 PSA 107 028 ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ 019 PSA 107 029 יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ 019 PSA 107 030 וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ 019 PSA 107 031 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 019 PSA 107 032 וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ 019 PSA 107 033 ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ 019 PSA 107 034 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ 019 PSA 107 035 ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ 019 PSA 107 036 ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ 019 PSA 107 037 ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ 019 PSA 107 038 ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ 019 PSA 107 039 וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ 019 PSA 107 040 שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ 019 PSA 107 041 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ 019 PSA 107 042 יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ 019 PSA 107 043 מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ 019 PSA 108 001 שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף כבודי׃ 019 PSA 108 002 עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ 019 PSA 108 003 אודך בעמים יהוה ואזמרך בל אמים׃ 019 PSA 108 004 כי גדול מעל שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ 019 PSA 108 005 רומה על שמים אלהים ועל כל הארץ כבודך׃ 019 PSA 108 006 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני׃ 019 PSA 108 007 אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃ 019 PSA 108 008 לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃ 019 PSA 108 009 מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע׃ 019 PSA 108 010 מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד אדום׃ 019 PSA 108 011 הלא אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאתינו׃ 019 PSA 108 012 הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃ 019 PSA 108 013 באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃ 019 PSA 109 001 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃ 019 PSA 109 002 כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃ 019 PSA 109 003 ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃ 019 PSA 109 004 תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃ 019 PSA 109 005 וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃ 019 PSA 109 006 הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃ 019 PSA 109 007 בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃ 019 PSA 109 008 יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃ 019 PSA 109 009 יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃ 019 PSA 109 010 ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃ 019 PSA 109 011 ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃ 019 PSA 109 012 אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃ 019 PSA 109 013 יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃ 019 PSA 109 014 יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃ 019 PSA 109 015 יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃ 019 PSA 109 016 יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃ 019 PSA 109 017 ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃ 019 PSA 109 018 וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃ 019 PSA 109 019 תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃ 019 PSA 109 020 זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃ 019 PSA 109 021 ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃ 019 PSA 109 022 כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃ 019 PSA 109 023 כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃ 019 PSA 109 024 ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃ 019 PSA 109 025 ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃ 019 PSA 109 026 עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃ 019 PSA 109 027 וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃ 019 PSA 109 028 יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃ 019 PSA 109 029 ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃ 019 PSA 109 030 אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃ 019 PSA 109 031 כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃ 019 PSA 110 001 לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 019 PSA 110 002 מטה עזך ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך׃ 019 PSA 110 003 עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך׃ 019 PSA 110 004 נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ 019 PSA 110 005 אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃ 019 PSA 110 006 ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה׃ 019 PSA 110 007 מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש׃ 019 PSA 111 001 הללו יה אודה יהוה בכל לבב בסוד ישרים ועדה׃ 019 PSA 111 002 גדלים מעשי יהוה דרושים לכל חפציהם׃ 019 PSA 111 003 הוד והדר פעלו וצדקתו עמדת לעד׃ 019 PSA 111 004 זכר עשה לנפלאתיו חנון ורחום יהוה׃ 019 PSA 111 005 טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו׃ 019 PSA 111 006 כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים׃ 019 PSA 111 007 מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו׃ 019 PSA 111 008 סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר׃ 019 PSA 111 009 פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו׃ 019 PSA 111 010 ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד׃ 019 PSA 112 001 הללו יה אשרי איש ירא את יהוה במצותיו חפץ מאד׃ 019 PSA 112 002 גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך׃ 019 PSA 112 003 הון ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד׃ 019 PSA 112 004 זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק׃ 019 PSA 112 005 טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט׃ 019 PSA 112 006 כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהיה צדיק׃ 019 PSA 112 007 משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה׃ 019 PSA 112 008 סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו׃ 019 PSA 112 009 פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד׃ 019 PSA 112 010 רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד׃ 019 PSA 113 001 הללו יה הללו עבדי יהוה הללו את שם יהוה׃ 019 PSA 113 002 יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם׃ 019 PSA 113 003 ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם יהוה׃ 019 PSA 113 004 רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו׃ 019 PSA 113 005 מי כיהוה אלהינו המגביהי לשבת׃ 019 PSA 113 006 המשפילי לראות בשמים ובארץ׃ 019 PSA 113 007 מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון׃ 019 PSA 113 008 להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו׃ 019 PSA 113 009 מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה׃ 019 PSA 114 001 בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז׃ 019 PSA 114 002 היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו׃ 019 PSA 114 003 הים ראה וינס הירדן יסב לאחור׃ 019 PSA 114 004 ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן׃ 019 PSA 114 005 מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור׃ 019 PSA 114 006 ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃ 019 PSA 114 007 מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃ 019 PSA 114 008 ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים׃ 019 PSA 115 001 לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך׃ 019 PSA 115 002 למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם׃ 019 PSA 115 003 ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה׃ 019 PSA 115 004 עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃ 019 PSA 115 005 פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ 019 PSA 115 006 אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון׃ 019 PSA 115 007 ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃ 019 PSA 115 008 כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃ 019 PSA 115 009 ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 019 PSA 115 010 בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 019 PSA 115 011 יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 019 PSA 115 012 יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן׃ 019 PSA 115 013 יברך יראי יהוה הקטנים עם הגדלים׃ 019 PSA 115 014 יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם׃ 019 PSA 115 015 ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ׃ 019 PSA 115 016 השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם׃ 019 PSA 115 017 לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה׃ 019 PSA 115 018 ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללו יה׃ 019 PSA 116 001 אהבתי כי ישמע יהוה את קולי תחנוני׃ 019 PSA 116 002 כי הטה אזנו לי ובימי אקרא׃ 019 PSA 116 003 אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא׃ (Sheol h7585) 019 PSA 116 004 ובשם יהוה אקרא אנה יהוה מלטה נפשי׃ 019 PSA 116 005 חנון יהוה וצדיק ואלהינו מרחם׃ 019 PSA 116 006 שמר פתאים יהוה דלותי ולי יהושיע׃ 019 PSA 116 007 שובי נפשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי׃ 019 PSA 116 008 כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי׃ 019 PSA 116 009 אתהלך לפני יהוה בארצות החיים׃ 019 PSA 116 010 האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד׃ 019 PSA 116 011 אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב׃ 019 PSA 116 012 מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי׃ 019 PSA 116 013 כוס ישועות אשא ובשם יהוה אקרא׃ 019 PSA 116 014 נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו׃ 019 PSA 116 015 יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו׃ 019 PSA 116 016 אנה יהוה כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי׃ 019 PSA 116 017 לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא׃ 019 PSA 116 018 נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו׃ 019 PSA 116 019 בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלם הללו יה׃ 019 PSA 117 001 הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃ 019 PSA 117 002 כי גבר עלינו חסדו ואמת יהוה לעולם הללו יה׃ 019 PSA 118 001 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 118 002 יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 118 003 יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 118 004 יאמרו נא יראי יהוה כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 118 005 מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה׃ 019 PSA 118 006 יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם׃ 019 PSA 118 007 יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי׃ 019 PSA 118 008 טוב לחסות ביהוה מבטח באדם׃ 019 PSA 118 009 טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים׃ 019 PSA 118 010 כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃ 019 PSA 118 011 סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃ 019 PSA 118 012 סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם׃ 019 PSA 118 013 דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני׃ 019 PSA 118 014 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה׃ 019 PSA 118 015 קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל׃ 019 PSA 118 016 ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל׃ 019 PSA 118 017 לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה׃ 019 PSA 118 018 יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃ 019 PSA 118 019 פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה׃ 019 PSA 118 020 זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו׃ 019 PSA 118 021 אודך כי עניתני ותהי לי לישועה׃ 019 PSA 118 022 אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ 019 PSA 118 023 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 019 PSA 118 024 זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו׃ 019 PSA 118 025 אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא׃ 019 PSA 118 026 ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה׃ 019 PSA 118 027 אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח׃ 019 PSA 118 028 אלי אתה ואודך אלהי ארוממך׃ 019 PSA 118 029 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 119 001 אשרי תמימי דרך ההלכים בתורת יהוה׃ 019 PSA 119 002 אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו׃ 019 PSA 119 003 אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו׃ 019 PSA 119 004 אתה צויתה פקדיך לשמר מאד׃ 019 PSA 119 005 אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך׃ 019 PSA 119 006 אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך׃ 019 PSA 119 007 אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך׃ 019 PSA 119 008 את חקיך אשמר אל תעזבני עד מאד׃ 019 PSA 119 009 במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך׃ 019 PSA 119 010 בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃ 019 PSA 119 011 בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃ 019 PSA 119 012 ברוך אתה יהוה למדני חקיך׃ 019 PSA 119 013 בשפתי ספרתי כל משפטי פיך׃ 019 PSA 119 014 בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון׃ 019 PSA 119 015 בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך׃ 019 PSA 119 016 בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך׃ 019 PSA 119 017 גמל על עבדך אחיה ואשמרה דברך׃ 019 PSA 119 018 גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃ 019 PSA 119 019 גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך׃ 019 PSA 119 020 גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת׃ 019 PSA 119 021 גערת זדים ארורים השגים ממצותיך׃ 019 PSA 119 022 גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי׃ 019 PSA 119 023 גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך׃ 019 PSA 119 024 גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי׃ 019 PSA 119 025 דבקה לעפר נפשי חיני כדברך׃ 019 PSA 119 026 דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך׃ 019 PSA 119 027 דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך׃ 019 PSA 119 028 דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך׃ 019 PSA 119 029 דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃ 019 PSA 119 030 דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי׃ 019 PSA 119 031 דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני׃ 019 PSA 119 032 דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי׃ 019 PSA 119 033 הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב׃ 019 PSA 119 034 הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב׃ 019 PSA 119 035 הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי׃ 019 PSA 119 036 הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע׃ 019 PSA 119 037 העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃ 019 PSA 119 038 הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך׃ 019 PSA 119 039 העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים׃ 019 PSA 119 040 הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני׃ 019 PSA 119 041 ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך׃ 019 PSA 119 042 ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃ 019 PSA 119 043 ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי׃ 019 PSA 119 044 ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד׃ 019 PSA 119 045 ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי׃ 019 PSA 119 046 ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש׃ 019 PSA 119 047 ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי׃ 019 PSA 119 048 ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך׃ 019 PSA 119 049 זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני׃ 019 PSA 119 050 זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃ 019 PSA 119 051 זדים הליצני עד מאד מתורתך לא נטיתי׃ 019 PSA 119 052 זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם׃ 019 PSA 119 053 זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתך׃ 019 PSA 119 054 זמרות היו לי חקיך בבית מגורי׃ 019 PSA 119 055 זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך׃ 019 PSA 119 056 זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי׃ 019 PSA 119 057 חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך׃ 019 PSA 119 058 חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך׃ 019 PSA 119 059 חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך׃ 019 PSA 119 060 חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך׃ 019 PSA 119 061 חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי׃ 019 PSA 119 062 חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׃ 019 PSA 119 063 חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך׃ 019 PSA 119 064 חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני׃ 019 PSA 119 065 טוב עשית עם עבדך יהוה כדברך׃ 019 PSA 119 066 טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי׃ 019 PSA 119 067 טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃ 019 PSA 119 068 טוב אתה ומטיב למדני חקיך׃ 019 PSA 119 069 טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃ 019 PSA 119 070 טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי׃ 019 PSA 119 071 טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃ 019 PSA 119 072 טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׃ 019 PSA 119 073 ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃ 019 PSA 119 074 יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי׃ 019 PSA 119 075 ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני׃ 019 PSA 119 076 יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך׃ 019 PSA 119 077 יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי׃ 019 PSA 119 078 יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך׃ 019 PSA 119 079 ישובו לי יראיך וידעו עדתיך׃ 019 PSA 119 080 יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש׃ 019 PSA 119 081 כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי׃ 019 PSA 119 082 כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃ 019 PSA 119 083 כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי׃ 019 PSA 119 084 כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט׃ 019 PSA 119 085 כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך׃ 019 PSA 119 086 כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני׃ 019 PSA 119 087 כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך׃ 019 PSA 119 088 כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך׃ 019 PSA 119 089 לעולם יהוה דברך נצב בשמים׃ 019 PSA 119 090 לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד׃ 019 PSA 119 091 למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך׃ 019 PSA 119 092 לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי׃ 019 PSA 119 093 לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני׃ 019 PSA 119 094 לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי׃ 019 PSA 119 095 לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן׃ 019 PSA 119 096 לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד׃ 019 PSA 119 097 מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי׃ 019 PSA 119 098 מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי׃ 019 PSA 119 099 מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי׃ 019 PSA 119 100 מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי׃ 019 PSA 119 101 מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך׃ 019 PSA 119 102 ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני׃ 019 PSA 119 103 מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי׃ 019 PSA 119 104 מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר׃ 019 PSA 119 105 נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃ 019 PSA 119 106 נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך׃ 019 PSA 119 107 נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך׃ 019 PSA 119 108 נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני׃ 019 PSA 119 109 נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי׃ 019 PSA 119 110 נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי׃ 019 PSA 119 111 נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה׃ 019 PSA 119 112 נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב׃ 019 PSA 119 113 סעפים שנאתי ותורתך אהבתי׃ 019 PSA 119 114 סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי׃ 019 PSA 119 115 סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי׃ 019 PSA 119 116 סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי׃ 019 PSA 119 117 סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד׃ 019 PSA 119 118 סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם׃ 019 PSA 119 119 סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך׃ 019 PSA 119 120 סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי׃ 019 PSA 119 121 עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי׃ 019 PSA 119 122 ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים׃ 019 PSA 119 123 עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך׃ 019 PSA 119 124 עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני׃ 019 PSA 119 125 עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך׃ 019 PSA 119 126 עת לעשות ליהוה הפרו תורתך׃ 019 PSA 119 127 על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז׃ 019 PSA 119 128 על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי׃ 019 PSA 119 129 פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי׃ 019 PSA 119 130 פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃ 019 PSA 119 131 פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי׃ 019 PSA 119 132 פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך׃ 019 PSA 119 133 פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און׃ 019 PSA 119 134 פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך׃ 019 PSA 119 135 פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך׃ 019 PSA 119 136 פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך׃ 019 PSA 119 137 צדיק אתה יהוה וישר משפטיך׃ 019 PSA 119 138 צוית צדק עדתיך ואמונה מאד׃ 019 PSA 119 139 צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי׃ 019 PSA 119 140 צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה׃ 019 PSA 119 141 צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי׃ 019 PSA 119 142 צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת׃ 019 PSA 119 143 צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי׃ 019 PSA 119 144 צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה׃ 019 PSA 119 145 קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה׃ 019 PSA 119 146 קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך׃ 019 PSA 119 147 קדמתי בנשף ואשועה לדבריך יחלתי׃ 019 PSA 119 148 קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך׃ 019 PSA 119 149 קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני׃ 019 PSA 119 150 קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו׃ 019 PSA 119 151 קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת׃ 019 PSA 119 152 קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם׃ 019 PSA 119 153 ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי׃ 019 PSA 119 154 ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני׃ 019 PSA 119 155 רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו׃ 019 PSA 119 156 רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני׃ 019 PSA 119 157 רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי׃ 019 PSA 119 158 ראיתי בגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו׃ 019 PSA 119 159 ראה כי פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני׃ 019 PSA 119 160 ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך׃ 019 PSA 119 161 שרים רדפוני חנם ומדבריך פחד לבי׃ 019 PSA 119 162 שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב׃ 019 PSA 119 163 שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי׃ 019 PSA 119 164 שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך׃ 019 PSA 119 165 שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול׃ 019 PSA 119 166 שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי׃ 019 PSA 119 167 שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד׃ 019 PSA 119 168 שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך׃ 019 PSA 119 169 תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני׃ 019 PSA 119 170 תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני׃ 019 PSA 119 171 תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך׃ 019 PSA 119 172 תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק׃ 019 PSA 119 173 תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי׃ 019 PSA 119 174 תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי׃ 019 PSA 119 175 תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני׃ 019 PSA 119 176 תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי׃ 019 PSA 120 001 שיר המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי ויענני׃ 019 PSA 120 002 יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה׃ 019 PSA 120 003 מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃ 019 PSA 120 004 חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים׃ 019 PSA 120 005 אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃ 019 PSA 120 006 רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום׃ 019 PSA 120 007 אני שלום וכי אדבר המה למלחמה׃ 019 PSA 121 001 שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׃ 019 PSA 121 002 עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ׃ 019 PSA 121 003 אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך׃ 019 PSA 121 004 הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל׃ 019 PSA 121 005 יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך׃ 019 PSA 121 006 יומם השמש לא יככה וירח בלילה׃ 019 PSA 121 007 יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך׃ 019 PSA 121 008 יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם׃ 019 PSA 122 001 שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך׃ 019 PSA 122 002 עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם׃ 019 PSA 122 003 ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו׃ 019 PSA 122 004 ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם יהוה׃ 019 PSA 122 005 כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד׃ 019 PSA 122 006 שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך׃ 019 PSA 122 007 יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך׃ 019 PSA 122 008 למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך׃ 019 PSA 122 009 למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך׃ 019 PSA 123 001 שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים׃ 019 PSA 123 002 הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו׃ 019 PSA 123 003 חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז׃ 019 PSA 123 004 רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים׃ 019 PSA 124 001 שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל׃ 019 PSA 124 002 לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם׃ 019 PSA 124 003 אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃ 019 PSA 124 004 אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו׃ 019 PSA 124 005 אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׃ 019 PSA 124 006 ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם׃ 019 PSA 124 007 נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו׃ 019 PSA 124 008 עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ׃ 019 PSA 125 001 שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב׃ 019 PSA 125 002 ירושלם הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו מעתה ועד עולם׃ 019 PSA 125 003 כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם׃ 019 PSA 125 004 היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם׃ 019 PSA 125 005 והמטים עקלקלותם יוליכם יהוה את פעלי האון שלום על ישראל׃ 019 PSA 126 001 שיר המעלות בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים׃ 019 PSA 126 002 אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה׃ 019 PSA 126 003 הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים׃ 019 PSA 126 004 שובה יהוה את שבותנו כאפיקים בנגב׃ 019 PSA 126 005 הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃ 019 PSA 126 006 הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃ 019 PSA 127 001 שיר המעלות לשלמה אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישמר עיר שוא שקד שומר׃ 019 PSA 127 002 שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא׃ 019 PSA 127 003 הנה נחלת יהוה בנים שכר פרי הבטן׃ 019 PSA 127 004 כחצים ביד גבור כן בני הנעורים׃ 019 PSA 127 005 אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער׃ 019 PSA 128 001 שיר המעלות אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו׃ 019 PSA 128 002 יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך׃ 019 PSA 128 003 אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך׃ 019 PSA 128 004 הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה׃ 019 PSA 128 005 יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך׃ 019 PSA 128 006 וראה בנים לבניך שלום על ישראל׃ 019 PSA 129 001 שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל׃ 019 PSA 129 002 רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי׃ 019 PSA 129 003 על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם׃ 019 PSA 129 004 יהוה צדיק קצץ עבות רשעים׃ 019 PSA 129 005 יבשו ויסגו אחור כל שנאי ציון׃ 019 PSA 129 006 יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש׃ 019 PSA 129 007 שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃ 019 PSA 129 008 ולא אמרו העברים ברכת יהוה אליכם ברכנו אתכם בשם יהוה׃ 019 PSA 130 001 שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה׃ 019 PSA 130 002 אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני׃ 019 PSA 130 003 אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד׃ 019 PSA 130 004 כי עמך הסליחה למען תורא׃ 019 PSA 130 005 קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי׃ 019 PSA 130 006 נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר׃ 019 PSA 130 007 יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות׃ 019 PSA 130 008 והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו׃ 019 PSA 131 001 שיר המעלות לדוד יהוה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני׃ 019 PSA 131 002 אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי׃ 019 PSA 131 003 יחל ישראל אל יהוה מעתה ועד עולם׃ 019 PSA 132 001 שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃ 019 PSA 132 002 אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃ 019 PSA 132 003 אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃ 019 PSA 132 004 אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃ 019 PSA 132 005 עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃ 019 PSA 132 006 הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃ 019 PSA 132 007 נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃ 019 PSA 132 008 קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃ 019 PSA 132 009 כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃ 019 PSA 132 010 בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃ 019 PSA 132 011 נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃ 019 PSA 132 012 אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃ 019 PSA 132 013 כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃ 019 PSA 132 014 זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃ 019 PSA 132 015 צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃ 019 PSA 132 016 וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃ 019 PSA 132 017 שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃ 019 PSA 132 018 אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃ 019 PSA 133 001 שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד׃ 019 PSA 133 002 כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו׃ 019 PSA 133 003 כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם׃ 019 PSA 134 001 שיר המעלות הנה ברכו את יהוה כל עבדי יהוה העמדים בבית יהוה בלילות׃ 019 PSA 134 002 שאו ידכם קדש וברכו את יהוה׃ 019 PSA 134 003 יברכך יהוה מציון עשה שמים וארץ׃ 019 PSA 135 001 הללו יה הללו את שם יהוה הללו עבדי יהוה׃ 019 PSA 135 002 שעמדים בבית יהוה בחצרות בית אלהינו׃ 019 PSA 135 003 הללו יה כי טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים׃ 019 PSA 135 004 כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו׃ 019 PSA 135 005 כי אני ידעתי כי גדול יהוה ואדנינו מכל אלהים׃ 019 PSA 135 006 כל אשר חפץ יהוה עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות׃ 019 PSA 135 007 מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃ 019 PSA 135 008 שהכה בכורי מצרים מאדם עד בהמה׃ 019 PSA 135 009 שלח אתות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו׃ 019 PSA 135 010 שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים׃ 019 PSA 135 011 לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען׃ 019 PSA 135 012 ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו׃ 019 PSA 135 013 יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר ודר׃ 019 PSA 135 014 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם׃ 019 PSA 135 015 עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם׃ 019 PSA 135 016 פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ 019 PSA 135 017 אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃ 019 PSA 135 018 כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃ 019 PSA 135 019 בית ישראל ברכו את יהוה בית אהרן ברכו את יהוה׃ 019 PSA 135 020 בית הלוי ברכו את יהוה יראי יהוה ברכו את יהוה׃ 019 PSA 135 021 ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללו יה׃ 019 PSA 136 001 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 002 הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 003 הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 004 לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 005 לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 006 לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 007 לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 008 את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 009 את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 010 למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 011 ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 012 ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 013 לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 014 והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 015 ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 016 למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 017 למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 018 ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 019 לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 020 ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 021 ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 022 נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 023 שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 024 ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 025 נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 136 026 הודו לאל השמים כי לעולם חסדו׃ 019 PSA 137 001 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ 019 PSA 137 002 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ 019 PSA 137 003 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ 019 PSA 137 004 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ 019 PSA 137 005 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ 019 PSA 137 006 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ 019 PSA 137 007 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ 019 PSA 137 008 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ 019 PSA 137 009 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ 019 PSA 138 001 לדוד אודך בכל לבי נגד אלהים אזמרך׃ 019 PSA 138 002 אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך׃ 019 PSA 138 003 ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז׃ 019 PSA 138 004 יודוך יהוה כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך׃ 019 PSA 138 005 וישירו בדרכי יהוה כי גדול כבוד יהוה׃ 019 PSA 138 006 כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃ 019 PSA 138 007 אם אלך בקרב צרה תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך׃ 019 PSA 138 008 יהוה יגמר בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף׃ 019 PSA 139 001 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ 019 PSA 139 002 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ 019 PSA 139 003 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ 019 PSA 139 004 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ 019 PSA 139 005 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ 019 PSA 139 006 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ 019 PSA 139 007 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ 019 PSA 139 008 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) 019 PSA 139 009 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ 019 PSA 139 010 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ 019 PSA 139 011 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ 019 PSA 139 012 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ 019 PSA 139 013 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ 019 PSA 139 014 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ 019 PSA 139 015 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ 019 PSA 139 016 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ 019 PSA 139 017 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ 019 PSA 139 018 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ 019 PSA 139 019 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ 019 PSA 139 020 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ 019 PSA 139 021 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ 019 PSA 139 022 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ 019 PSA 139 023 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ 019 PSA 139 024 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ 019 PSA 140 001 למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני׃ 019 PSA 140 002 אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃ 019 PSA 140 003 שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃ 019 PSA 140 004 שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃ 019 PSA 140 005 טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃ 019 PSA 140 006 אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני׃ 019 PSA 140 007 יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃ 019 PSA 140 008 אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה׃ 019 PSA 140 009 ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃ 019 PSA 140 010 ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃ 019 PSA 140 011 איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת׃ 019 PSA 140 012 ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃ 019 PSA 140 013 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׃ 019 PSA 141 001 מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ 019 PSA 141 002 תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ 019 PSA 141 003 שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ 019 PSA 141 004 אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ 019 PSA 141 005 יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ 019 PSA 141 006 נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ 019 PSA 141 007 כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585) 019 PSA 141 008 כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ 019 PSA 141 009 שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ 019 PSA 141 010 יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ 019 PSA 142 001 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃ 019 PSA 142 002 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃ 019 PSA 142 003 בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃ 019 PSA 142 004 הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃ 019 PSA 142 005 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃ 019 PSA 142 006 הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃ 019 PSA 142 007 הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃ 019 PSA 143 001 מזמור לדוד יהוה שמע תפלתי האזינה אל תחנוני באמנתך ענני בצדקתך׃ 019 PSA 143 002 ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי׃ 019 PSA 143 003 כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם׃ 019 PSA 143 004 ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃ 019 PSA 143 005 זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח׃ 019 PSA 143 006 פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה׃ 019 PSA 143 007 מהר ענני יהוה כלתה רוחי אל תסתר פניך ממני ונמשלתי עם ירדי בור׃ 019 PSA 143 008 השמיעני בבקר חסדך כי בך בטחתי הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי׃ 019 PSA 143 009 הצילני מאיבי יהוה אליך כסתי׃ 019 PSA 143 010 למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור׃ 019 PSA 143 011 למען שמך יהוה תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי׃ 019 PSA 143 012 ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל צררי נפשי כי אני עבדך׃ 019 PSA 144 001 לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃ 019 PSA 144 002 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃ 019 PSA 144 003 יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃ 019 PSA 144 004 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃ 019 PSA 144 005 יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃ 019 PSA 144 006 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃ 019 PSA 144 007 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃ 019 PSA 144 008 אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ 019 PSA 144 009 אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃ 019 PSA 144 010 הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃ 019 PSA 144 011 פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ 019 PSA 144 012 אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃ 019 PSA 144 013 מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃ 019 PSA 144 014 אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃ 019 PSA 144 015 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃ 019 PSA 145 001 תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד׃ 019 PSA 145 002 בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד׃ 019 PSA 145 003 גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר׃ 019 PSA 145 004 דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו׃ 019 PSA 145 005 הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה׃ 019 PSA 145 006 ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתיך אספרנה׃ 019 PSA 145 007 זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו׃ 019 PSA 145 008 חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד׃ 019 PSA 145 009 טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו׃ 019 PSA 145 010 יודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה׃ 019 PSA 145 011 כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו׃ 019 PSA 145 012 להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו׃ 019 PSA 145 013 מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור׃ 019 PSA 145 014 סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים׃ 019 PSA 145 015 עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׃ 019 PSA 145 016 פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון׃ 019 PSA 145 017 צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו׃ 019 PSA 145 018 קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת׃ 019 PSA 145 019 רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם׃ 019 PSA 145 020 שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד׃ 019 PSA 145 021 תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד׃ 019 PSA 146 001 הללו יה הללי נפשי את יהוה׃ 019 PSA 146 002 אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ 019 PSA 146 003 אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה׃ 019 PSA 146 004 תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃ 019 PSA 146 005 אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהוה אלהיו׃ 019 PSA 146 006 עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם׃ 019 PSA 146 007 עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים׃ 019 PSA 146 008 יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים׃ 019 PSA 146 009 יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות׃ 019 PSA 146 010 ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללו יה׃ 019 PSA 147 001 הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ 019 PSA 147 002 בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ 019 PSA 147 003 הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ 019 PSA 147 004 מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ 019 PSA 147 005 גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ 019 PSA 147 006 מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ 019 PSA 147 007 ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ 019 PSA 147 008 המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ 019 PSA 147 009 נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ 019 PSA 147 010 לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ 019 PSA 147 011 רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ 019 PSA 147 012 שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ 019 PSA 147 013 כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ 019 PSA 147 014 השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ 019 PSA 147 015 השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ 019 PSA 147 016 הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ 019 PSA 147 017 משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ 019 PSA 147 018 ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ 019 PSA 147 019 מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ 019 PSA 147 020 לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ 019 PSA 148 001 הללו יה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים׃ 019 PSA 148 002 הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו׃ 019 PSA 148 003 הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור׃ 019 PSA 148 004 הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים׃ 019 PSA 148 005 יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו׃ 019 PSA 148 006 ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור׃ 019 PSA 148 007 הללו את יהוה מן הארץ תנינים וכל תהמות׃ 019 PSA 148 008 אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃ 019 PSA 148 009 ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים׃ 019 PSA 148 010 החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף׃ 019 PSA 148 011 מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ׃ 019 PSA 148 012 בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים׃ 019 PSA 148 013 יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים׃ 019 PSA 148 014 וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללו יה׃ 019 PSA 149 001 הללו יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים׃ 019 PSA 149 002 ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם׃ 019 PSA 149 003 יהללו שמו במחול בתף וכנור יזמרו לו׃ 019 PSA 149 004 כי רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה׃ 019 PSA 149 005 יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם׃ 019 PSA 149 006 רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׃ 019 PSA 149 007 לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃ 019 PSA 149 008 לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל׃ 019 PSA 149 009 לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללו יה׃ 019 PSA 150 001 הללו יה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו׃ 019 PSA 150 002 הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו׃ 019 PSA 150 003 הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור׃ 019 PSA 150 004 הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב׃ 019 PSA 150 005 הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה׃ 019 PSA 150 006 כל הנשמה תהלל יה הללו יה׃ # # BOOK 020 PRO Proverbs מִשְׁלֵי 020 PRO 001 001 משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ 020 PRO 001 002 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ 020 PRO 001 003 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ 020 PRO 001 004 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ 020 PRO 001 005 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ 020 PRO 001 006 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ 020 PRO 001 007 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ 020 PRO 001 008 שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ 020 PRO 001 009 כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ 020 PRO 001 010 בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ 020 PRO 001 011 אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ 020 PRO 001 012 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) 020 PRO 001 013 כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ 020 PRO 001 014 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ 020 PRO 001 015 בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ 020 PRO 001 016 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ 020 PRO 001 017 כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ 020 PRO 001 018 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ 020 PRO 001 019 כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ 020 PRO 001 020 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ 020 PRO 001 021 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ 020 PRO 001 022 עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ 020 PRO 001 023 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ 020 PRO 001 024 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ 020 PRO 001 025 ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ 020 PRO 001 026 גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ 020 PRO 001 027 בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ 020 PRO 001 028 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ 020 PRO 001 029 תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ 020 PRO 001 030 לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ 020 PRO 001 031 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ 020 PRO 001 032 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ 020 PRO 001 033 ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ 020 PRO 002 001 בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 020 PRO 002 002 להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ 020 PRO 002 003 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ 020 PRO 002 004 אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ 020 PRO 002 005 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ 020 PRO 002 006 כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ 020 PRO 002 007 וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ 020 PRO 002 008 לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃ 020 PRO 002 009 אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃ 020 PRO 002 010 כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ 020 PRO 002 011 מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ 020 PRO 002 012 להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ 020 PRO 002 013 העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃ 020 PRO 002 014 השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ 020 PRO 002 015 אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ 020 PRO 002 016 להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 020 PRO 002 017 העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃ 020 PRO 002 018 כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃ 020 PRO 002 019 כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃ 020 PRO 002 020 למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ 020 PRO 002 021 כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ 020 PRO 002 022 ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ 020 PRO 003 001 בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך׃ 020 PRO 003 002 כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך׃ 020 PRO 003 003 חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך׃ 020 PRO 003 004 ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם׃ 020 PRO 003 005 בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃ 020 PRO 003 006 בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃ 020 PRO 003 007 אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע׃ 020 PRO 003 008 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃ 020 PRO 003 009 כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך׃ 020 PRO 003 010 וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃ 020 PRO 003 011 מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃ 020 PRO 003 012 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה׃ 020 PRO 003 013 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃ 020 PRO 003 014 כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה׃ 020 PRO 003 015 יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה׃ 020 PRO 003 016 ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד׃ 020 PRO 003 017 דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום׃ 020 PRO 003 018 עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׃ 020 PRO 003 019 יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׃ 020 PRO 003 020 בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל׃ 020 PRO 003 021 בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה׃ 020 PRO 003 022 ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך׃ 020 PRO 003 023 אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃ 020 PRO 003 024 אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך׃ 020 PRO 003 025 אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא׃ 020 PRO 003 026 כי יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד׃ 020 PRO 003 027 אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות׃ 020 PRO 003 028 אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך׃ 020 PRO 003 029 אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך׃ 020 PRO 003 030 אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה׃ 020 PRO 003 031 אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו׃ 020 PRO 003 032 כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו׃ 020 PRO 003 033 מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃ 020 PRO 003 034 אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן׃ 020 PRO 003 035 כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון׃ 020 PRO 004 001 שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה׃ 020 PRO 004 002 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו׃ 020 PRO 004 003 כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׃ 020 PRO 004 004 וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה׃ 020 PRO 004 005 קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי׃ 020 PRO 004 006 אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך׃ 020 PRO 004 007 ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה׃ 020 PRO 004 008 סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה׃ 020 PRO 004 009 תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך׃ 020 PRO 004 010 שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים׃ 020 PRO 004 011 בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר׃ 020 PRO 004 012 בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל׃ 020 PRO 004 013 החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך׃ 020 PRO 004 014 בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים׃ 020 PRO 004 015 פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור׃ 020 PRO 004 016 כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו׃ 020 PRO 004 017 כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃ 020 PRO 004 018 וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׃ 020 PRO 004 019 דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃ 020 PRO 004 020 בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך׃ 020 PRO 004 021 אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך׃ 020 PRO 004 022 כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא׃ 020 PRO 004 023 מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים׃ 020 PRO 004 024 הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך׃ 020 PRO 004 025 עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך׃ 020 PRO 004 026 פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו׃ 020 PRO 004 027 אל תט ימין ושמאול הסר רגלך מרע׃ 020 PRO 005 001 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ 020 PRO 005 002 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ 020 PRO 005 003 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ 020 PRO 005 004 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ 020 PRO 005 005 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) 020 PRO 005 006 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ 020 PRO 005 007 ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ 020 PRO 005 008 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ 020 PRO 005 009 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ 020 PRO 005 010 פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ 020 PRO 005 011 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ 020 PRO 005 012 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ 020 PRO 005 013 ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ 020 PRO 005 014 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ 020 PRO 005 015 שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ 020 PRO 005 016 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ 020 PRO 005 017 יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ 020 PRO 005 018 יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ 020 PRO 005 019 אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ 020 PRO 005 020 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ 020 PRO 005 021 כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ 020 PRO 005 022 עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ 020 PRO 005 023 הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ 020 PRO 006 001 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ 020 PRO 006 002 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ 020 PRO 006 003 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ 020 PRO 006 004 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ 020 PRO 006 005 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ 020 PRO 006 006 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ 020 PRO 006 007 אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ 020 PRO 006 008 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ 020 PRO 006 009 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ 020 PRO 006 010 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ 020 PRO 006 011 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ 020 PRO 006 012 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ 020 PRO 006 013 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ 020 PRO 006 014 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ 020 PRO 006 015 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ 020 PRO 006 016 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ 020 PRO 006 017 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ 020 PRO 006 018 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ 020 PRO 006 019 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ 020 PRO 006 020 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ 020 PRO 006 021 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ 020 PRO 006 022 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ 020 PRO 006 023 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ 020 PRO 006 024 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ 020 PRO 006 025 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ 020 PRO 006 026 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ 020 PRO 006 027 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ 020 PRO 006 028 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ 020 PRO 006 029 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ 020 PRO 006 030 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ 020 PRO 006 031 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ 020 PRO 006 032 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ 020 PRO 006 033 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ 020 PRO 006 034 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ 020 PRO 006 035 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ 020 PRO 007 001 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 020 PRO 007 002 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ 020 PRO 007 003 קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ 020 PRO 007 004 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ 020 PRO 007 005 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 020 PRO 007 006 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ 020 PRO 007 007 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ 020 PRO 007 008 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ 020 PRO 007 009 בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ 020 PRO 007 010 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ 020 PRO 007 011 המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ 020 PRO 007 012 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ 020 PRO 007 013 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ 020 PRO 007 014 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ 020 PRO 007 015 על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ 020 PRO 007 016 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ 020 PRO 007 017 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ 020 PRO 007 018 לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ 020 PRO 007 019 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ 020 PRO 007 020 צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ 020 PRO 007 021 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ 020 PRO 007 022 הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ 020 PRO 007 023 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ 020 PRO 007 024 ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ 020 PRO 007 025 אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ 020 PRO 007 026 כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ 020 PRO 007 027 דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃ (Sheol h7585) 020 PRO 008 001 הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃ 020 PRO 008 002 בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה׃ 020 PRO 008 003 ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה׃ 020 PRO 008 004 אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם׃ 020 PRO 008 005 הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃ 020 PRO 008 006 שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃ 020 PRO 008 007 כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃ 020 PRO 008 008 בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש׃ 020 PRO 008 009 כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃ 020 PRO 008 010 קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃ 020 PRO 008 011 כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׃ 020 PRO 008 012 אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃ 020 PRO 008 013 יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃ 020 PRO 008 014 לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃ 020 PRO 008 015 בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃ 020 PRO 008 016 בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק׃ 020 PRO 008 017 אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃ 020 PRO 008 018 עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃ 020 PRO 008 019 טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃ 020 PRO 008 020 בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃ 020 PRO 008 021 להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃ 020 PRO 008 022 יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃ 020 PRO 008 023 מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃ 020 PRO 008 024 באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃ 020 PRO 008 025 בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃ 020 PRO 008 026 עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃ 020 PRO 008 027 בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום׃ 020 PRO 008 028 באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃ 020 PRO 008 029 בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃ 020 PRO 008 030 ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃ 020 PRO 008 031 משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃ 020 PRO 008 032 ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו׃ 020 PRO 008 033 שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו׃ 020 PRO 008 034 אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃ 020 PRO 008 035 כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃ 020 PRO 008 036 וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות׃ 020 PRO 009 001 חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃ 020 PRO 009 002 טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃ 020 PRO 009 003 שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת׃ 020 PRO 009 004 מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו׃ 020 PRO 009 005 לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃ 020 PRO 009 006 עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃ 020 PRO 009 007 יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃ 020 PRO 009 008 אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃ 020 PRO 009 009 תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃ 020 PRO 009 010 תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃ 020 PRO 009 011 כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים׃ 020 PRO 009 012 אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃ 020 PRO 009 013 אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה׃ 020 PRO 009 014 וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת׃ 020 PRO 009 015 לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם׃ 020 PRO 009 016 מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׃ 020 PRO 009 017 מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃ 020 PRO 009 018 ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה׃ (Sheol h7585) 020 PRO 010 001 משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו׃ 020 PRO 010 002 לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות׃ 020 PRO 010 003 לא ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף׃ 020 PRO 010 004 ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר׃ 020 PRO 010 005 אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש׃ 020 PRO 010 006 ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ 020 PRO 010 007 זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב׃ 020 PRO 010 008 חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט׃ 020 PRO 010 009 הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע׃ 020 PRO 010 010 קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט׃ 020 PRO 010 011 מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ 020 PRO 010 012 שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה׃ 020 PRO 010 013 בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב׃ 020 PRO 010 014 חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה׃ 020 PRO 010 015 הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם׃ 020 PRO 010 016 פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת׃ 020 PRO 010 017 ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה׃ 020 PRO 010 018 מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל׃ 020 PRO 010 019 ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל׃ 020 PRO 010 020 כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃ 020 PRO 010 021 שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו׃ 020 PRO 010 022 ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה׃ 020 PRO 010 023 כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה׃ 020 PRO 010 024 מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן׃ 020 PRO 010 025 כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם׃ 020 PRO 010 026 כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו׃ 020 PRO 010 027 יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה׃ 020 PRO 010 028 תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד׃ 020 PRO 010 029 מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און׃ 020 PRO 010 030 צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ׃ 020 PRO 010 031 פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃ 020 PRO 010 032 שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות׃ 020 PRO 011 001 מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃ 020 PRO 011 002 בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃ 020 PRO 011 003 תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃ 020 PRO 011 004 לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃ 020 PRO 011 005 צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃ 020 PRO 011 006 צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃ 020 PRO 011 007 במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃ 020 PRO 011 008 צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃ 020 PRO 011 009 בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃ 020 PRO 011 010 בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃ 020 PRO 011 011 בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃ 020 PRO 011 012 בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃ 020 PRO 011 013 הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃ 020 PRO 011 014 באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃ 020 PRO 011 015 רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃ 020 PRO 011 016 אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃ 020 PRO 011 017 גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃ 020 PRO 011 018 רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃ 020 PRO 011 019 כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃ 020 PRO 011 020 תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃ 020 PRO 011 021 יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃ 020 PRO 011 022 נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃ 020 PRO 011 023 תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃ 020 PRO 011 024 יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃ 020 PRO 011 025 נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃ 020 PRO 011 026 מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃ 020 PRO 011 027 שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃ 020 PRO 011 028 בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃ 020 PRO 011 029 עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃ 020 PRO 011 030 פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃ 020 PRO 011 031 הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃ 020 PRO 012 001 אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ 020 PRO 012 002 טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ 020 PRO 012 003 לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ 020 PRO 012 004 אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ 020 PRO 012 005 מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ 020 PRO 012 006 דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ 020 PRO 012 007 הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ 020 PRO 012 008 לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ 020 PRO 012 009 טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ 020 PRO 012 010 יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ 020 PRO 012 011 עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ 020 PRO 012 012 חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ 020 PRO 012 013 בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ 020 PRO 012 014 מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ 020 PRO 012 015 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ 020 PRO 012 016 אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ 020 PRO 012 017 יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ 020 PRO 012 018 יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ 020 PRO 012 019 שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ 020 PRO 012 020 מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ 020 PRO 012 021 לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ 020 PRO 012 022 תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ 020 PRO 012 023 אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ 020 PRO 012 024 יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ 020 PRO 012 025 דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ 020 PRO 012 026 יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ 020 PRO 012 027 לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ 020 PRO 012 028 בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ 020 PRO 013 001 בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃ 020 PRO 013 002 מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ 020 PRO 013 003 נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃ 020 PRO 013 004 מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ 020 PRO 013 005 דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ 020 PRO 013 006 צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃ 020 PRO 013 007 יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ 020 PRO 013 008 כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃ 020 PRO 013 009 אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ 020 PRO 013 010 רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃ 020 PRO 013 011 הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃ 020 PRO 013 012 תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃ 020 PRO 013 013 בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ 020 PRO 013 014 תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ 020 PRO 013 015 שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃ 020 PRO 013 016 כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ 020 PRO 013 017 מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ 020 PRO 013 018 ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ 020 PRO 013 019 תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ 020 PRO 013 020 הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃ 020 PRO 013 021 חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃ 020 PRO 013 022 טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ 020 PRO 013 023 רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ 020 PRO 013 024 חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ 020 PRO 013 025 צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ 020 PRO 014 001 חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ 020 PRO 014 002 הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ 020 PRO 014 003 בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ 020 PRO 014 004 באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ 020 PRO 014 005 עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ 020 PRO 014 006 בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ 020 PRO 014 007 לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ 020 PRO 014 008 חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ 020 PRO 014 009 אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ 020 PRO 014 010 לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ 020 PRO 014 011 בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ 020 PRO 014 012 יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ 020 PRO 014 013 גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ 020 PRO 014 014 מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ 020 PRO 014 015 פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ 020 PRO 014 016 חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ 020 PRO 014 017 קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ 020 PRO 014 018 נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ 020 PRO 014 019 שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ 020 PRO 014 020 גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ 020 PRO 014 021 בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ 020 PRO 014 022 הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ 020 PRO 014 023 בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ 020 PRO 014 024 עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ 020 PRO 014 025 מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ 020 PRO 014 026 ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ 020 PRO 014 027 יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ 020 PRO 014 028 ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ 020 PRO 014 029 ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ 020 PRO 014 030 חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ 020 PRO 014 031 עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ 020 PRO 014 032 ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ 020 PRO 014 033 בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ 020 PRO 014 034 צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ 020 PRO 014 035 רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ 020 PRO 015 001 מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃ 020 PRO 015 002 לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ 020 PRO 015 003 בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ 020 PRO 015 004 מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ 020 PRO 015 005 אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ 020 PRO 015 006 בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ 020 PRO 015 007 שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃ 020 PRO 015 008 זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ 020 PRO 015 009 תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ 020 PRO 015 010 מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ 020 PRO 015 011 שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃ (Sheol h7585) 020 PRO 015 012 לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃ 020 PRO 015 013 לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃ 020 PRO 015 014 לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃ 020 PRO 015 015 כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃ 020 PRO 015 016 טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ 020 PRO 015 017 טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃ 020 PRO 015 018 איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ 020 PRO 015 019 דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ 020 PRO 015 020 בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ 020 PRO 015 021 אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃ 020 PRO 015 022 הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ 020 PRO 015 023 שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃ 020 PRO 015 024 ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ (Sheol h7585) 020 PRO 015 025 בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃ 020 PRO 015 026 תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃ 020 PRO 015 027 עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ 020 PRO 015 028 לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ 020 PRO 015 029 רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ 020 PRO 015 030 מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ 020 PRO 015 031 אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ 020 PRO 015 032 פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ 020 PRO 015 033 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ 020 PRO 016 001 לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃ 020 PRO 016 002 כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃ 020 PRO 016 003 גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃ 020 PRO 016 004 כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃ 020 PRO 016 005 תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃ 020 PRO 016 006 בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃ 020 PRO 016 007 ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃ 020 PRO 016 008 טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃ 020 PRO 016 009 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃ 020 PRO 016 010 קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃ 020 PRO 016 011 פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃ 020 PRO 016 012 תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃ 020 PRO 016 013 רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃ 020 PRO 016 014 חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃ 020 PRO 016 015 באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃ 020 PRO 016 016 קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃ 020 PRO 016 017 מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃ 020 PRO 016 018 לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃ 020 PRO 016 019 טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃ 020 PRO 016 020 משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃ 020 PRO 016 021 לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃ 020 PRO 016 022 מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃ 020 PRO 016 023 לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃ 020 PRO 016 024 צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃ 020 PRO 016 025 יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ 020 PRO 016 026 נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃ 020 PRO 016 027 איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃ 020 PRO 016 028 איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃ 020 PRO 016 029 איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃ 020 PRO 016 030 עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃ 020 PRO 016 031 עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃ 020 PRO 016 032 טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃ 020 PRO 016 033 בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃ 020 PRO 017 001 טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ 020 PRO 017 002 עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ 020 PRO 017 003 מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ 020 PRO 017 004 מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ 020 PRO 017 005 לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ 020 PRO 017 006 עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ 020 PRO 017 007 לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ 020 PRO 017 008 אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ 020 PRO 017 009 מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ 020 PRO 017 010 תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ 020 PRO 017 011 אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ 020 PRO 017 012 פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ 020 PRO 017 013 משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ 020 PRO 017 014 פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ 020 PRO 017 015 מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ 020 PRO 017 016 למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ 020 PRO 017 017 בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ 020 PRO 017 018 אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ 020 PRO 017 019 אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ 020 PRO 017 020 עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ 020 PRO 017 021 ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ 020 PRO 017 022 לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ 020 PRO 017 023 שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ 020 PRO 017 024 את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ 020 PRO 017 025 כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ 020 PRO 017 026 גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ 020 PRO 017 027 חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ 020 PRO 017 028 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ 020 PRO 018 001 לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ 020 PRO 018 002 לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ 020 PRO 018 003 בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ 020 PRO 018 004 מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ 020 PRO 018 005 שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ 020 PRO 018 006 שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ 020 PRO 018 007 פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ 020 PRO 018 008 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ 020 PRO 018 009 גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ 020 PRO 018 010 מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ 020 PRO 018 011 הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ 020 PRO 018 012 לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ 020 PRO 018 013 משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ 020 PRO 018 014 רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ 020 PRO 018 015 לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ 020 PRO 018 016 מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ 020 PRO 018 017 צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ 020 PRO 018 018 מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ 020 PRO 018 019 אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ 020 PRO 018 020 מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ 020 PRO 018 021 מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ 020 PRO 018 022 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ 020 PRO 018 023 תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ 020 PRO 018 024 איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ 020 PRO 019 001 טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ 020 PRO 019 002 גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ 020 PRO 019 003 אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ 020 PRO 019 004 הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ 020 PRO 019 005 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ 020 PRO 019 006 רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ 020 PRO 019 007 כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ 020 PRO 019 008 קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ 020 PRO 019 009 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ 020 PRO 019 010 לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ 020 PRO 019 011 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ 020 PRO 019 012 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ 020 PRO 019 013 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ 020 PRO 019 014 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ 020 PRO 019 015 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ 020 PRO 019 016 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ 020 PRO 019 017 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ 020 PRO 019 018 יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ 020 PRO 019 019 גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ 020 PRO 019 020 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ 020 PRO 019 021 רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ 020 PRO 019 022 תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ 020 PRO 019 023 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ 020 PRO 019 024 טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ 020 PRO 019 025 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ 020 PRO 019 026 משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ 020 PRO 019 027 חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ 020 PRO 019 028 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ 020 PRO 019 029 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ 020 PRO 020 001 לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃ 020 PRO 020 002 נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃ 020 PRO 020 003 כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע׃ 020 PRO 020 004 מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃ 020 PRO 020 005 מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃ 020 PRO 020 006 רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃ 020 PRO 020 007 מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃ 020 PRO 020 008 מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע׃ 020 PRO 020 009 מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃ 020 PRO 020 010 אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם׃ 020 PRO 020 011 גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו׃ 020 PRO 020 012 אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם׃ 020 PRO 020 013 אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃ 020 PRO 020 014 רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃ 020 PRO 020 015 יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת׃ 020 PRO 020 016 לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃ 020 PRO 020 017 ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ׃ 020 PRO 020 018 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃ 020 PRO 020 019 גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃ 020 PRO 020 020 מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃ 020 PRO 020 021 נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃ 020 PRO 020 022 אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך׃ 020 PRO 020 023 תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב׃ 020 PRO 020 024 מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו׃ 020 PRO 020 025 מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃ 020 PRO 020 026 מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃ 020 PRO 020 027 נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃ 020 PRO 020 028 חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו׃ 020 PRO 020 029 תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃ 020 PRO 020 030 חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן׃ 020 PRO 021 001 פלגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחפץ יטנו׃ 020 PRO 021 002 כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה׃ 020 PRO 021 003 עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח׃ 020 PRO 021 004 רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת׃ 020 PRO 021 005 מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור׃ 020 PRO 021 006 פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות׃ 020 PRO 021 007 שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃ 020 PRO 021 008 הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו׃ 020 PRO 021 009 טוב לשבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ 020 PRO 021 010 נפש רשע אותה רע לא יחן בעיניו רעהו׃ 020 PRO 021 011 בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת׃ 020 PRO 021 012 משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע׃ 020 PRO 021 013 אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה׃ 020 PRO 021 014 מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה׃ 020 PRO 021 015 שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און׃ 020 PRO 021 016 אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח׃ 020 PRO 021 017 איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃ 020 PRO 021 018 כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד׃ 020 PRO 021 019 טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וכעס׃ 020 PRO 021 020 אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו׃ 020 PRO 021 021 רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׃ 020 PRO 021 022 עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה׃ 020 PRO 021 023 שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃ 020 PRO 021 024 זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון׃ 020 PRO 021 025 תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות׃ 020 PRO 021 026 כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך׃ 020 PRO 021 027 זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו׃ 020 PRO 021 028 עד כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר׃ 020 PRO 021 029 העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו׃ 020 PRO 021 030 אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה׃ 020 PRO 021 031 סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה׃ 020 PRO 022 001 נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃ 020 PRO 022 002 עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃ 020 PRO 022 003 ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו׃ 020 PRO 022 004 עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃ 020 PRO 022 005 צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃ 020 PRO 022 006 חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃ 020 PRO 022 007 עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃ 020 PRO 022 008 זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃ 020 PRO 022 009 טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃ 020 PRO 022 010 גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃ 020 PRO 022 011 אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך׃ 020 PRO 022 012 עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃ 020 PRO 022 013 אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃ 020 PRO 022 014 שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃ 020 PRO 022 015 אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃ 020 PRO 022 016 עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃ 020 PRO 022 017 הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃ 020 PRO 022 018 כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃ 020 PRO 022 019 להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה׃ 020 PRO 022 020 הלא כתבתי לך שלשום במועצות ודעת׃ 020 PRO 022 021 להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃ 020 PRO 022 022 אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃ 020 PRO 022 023 כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃ 020 PRO 022 024 אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא׃ 020 PRO 022 025 פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃ 020 PRO 022 026 אל תהי בתקעי כף בערבים משאות׃ 020 PRO 022 027 אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃ 020 PRO 022 028 אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃ 020 PRO 022 029 חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים׃ 020 PRO 023 001 כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך׃ 020 PRO 023 002 ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃ 020 PRO 023 003 אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃ 020 PRO 023 004 אל תיגע להעשיר מבינתך חדל׃ 020 PRO 023 005 התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים׃ 020 PRO 023 006 אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃ 020 PRO 023 007 כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃ 020 PRO 023 008 פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃ 020 PRO 023 009 באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך׃ 020 PRO 023 010 אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא׃ 020 PRO 023 011 כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך׃ 020 PRO 023 012 הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת׃ 020 PRO 023 013 אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות׃ 020 PRO 023 014 אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃ (Sheol h7585) 020 PRO 023 015 בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׃ 020 PRO 023 016 ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃ 020 PRO 023 017 אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום׃ 020 PRO 023 018 כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת׃ 020 PRO 023 019 שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃ 020 PRO 023 020 אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃ 020 PRO 023 021 כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃ 020 PRO 023 022 שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃ 020 PRO 023 023 אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה׃ 020 PRO 023 024 גול יגול אבי צדיק יולד חכם וישמח בו׃ 020 PRO 023 025 ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׃ 020 PRO 023 026 תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה׃ 020 PRO 023 027 כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃ 020 PRO 023 028 אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃ 020 PRO 023 029 למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃ 020 PRO 023 030 למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃ 020 PRO 023 031 אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃ 020 PRO 023 032 אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃ 020 PRO 023 033 עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃ 020 PRO 023 034 והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃ 020 PRO 023 035 הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃ 020 PRO 024 001 אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ 020 PRO 024 002 כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ 020 PRO 024 003 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ 020 PRO 024 004 ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ 020 PRO 024 005 גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ 020 PRO 024 006 כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ 020 PRO 024 007 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ 020 PRO 024 008 מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ 020 PRO 024 009 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ 020 PRO 024 010 התרפית ביום צרה צר כחכה׃ 020 PRO 024 011 הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ 020 PRO 024 012 כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ 020 PRO 024 013 אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ 020 PRO 024 014 כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ 020 PRO 024 015 אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ 020 PRO 024 016 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ 020 PRO 024 017 בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ 020 PRO 024 018 פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ 020 PRO 024 019 אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ 020 PRO 024 020 כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ 020 PRO 024 021 ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ 020 PRO 024 022 כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ 020 PRO 024 023 גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ 020 PRO 024 024 אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ 020 PRO 024 025 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ 020 PRO 024 026 שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ 020 PRO 024 027 הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ 020 PRO 024 028 אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ 020 PRO 024 029 אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ 020 PRO 024 030 על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ 020 PRO 024 031 והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ 020 PRO 024 032 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ 020 PRO 024 033 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ 020 PRO 024 034 ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ 020 PRO 025 001 גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃ 020 PRO 025 002 כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ 020 PRO 025 003 שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ 020 PRO 025 004 הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ 020 PRO 025 005 הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃ 020 PRO 025 006 אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ 020 PRO 025 007 כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ 020 PRO 025 008 אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ 020 PRO 025 009 ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃ 020 PRO 025 010 פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ 020 PRO 025 011 תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃ 020 PRO 025 012 נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃ 020 PRO 025 013 כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ 020 PRO 025 014 נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃ 020 PRO 025 015 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃ 020 PRO 025 016 דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃ 020 PRO 025 017 הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃ 020 PRO 025 018 מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ 020 PRO 025 019 שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ 020 PRO 025 020 מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃ 020 PRO 025 021 אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃ 020 PRO 025 022 כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃ 020 PRO 025 023 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ 020 PRO 025 024 טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ 020 PRO 025 025 מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ 020 PRO 025 026 מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃ 020 PRO 025 027 אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃ 020 PRO 025 028 עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ 020 PRO 026 001 כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ 020 PRO 026 002 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ 020 PRO 026 003 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ 020 PRO 026 004 אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ 020 PRO 026 005 ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ 020 PRO 026 006 מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ 020 PRO 026 007 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ 020 PRO 026 008 כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ 020 PRO 026 009 חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ 020 PRO 026 010 רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ 020 PRO 026 011 ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ 020 PRO 026 012 ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ 020 PRO 026 013 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ 020 PRO 026 014 הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ 020 PRO 026 015 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ 020 PRO 026 016 חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ 020 PRO 026 017 מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ 020 PRO 026 018 כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ 020 PRO 026 019 כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ 020 PRO 026 020 באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ 020 PRO 026 021 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ 020 PRO 026 022 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ 020 PRO 026 023 כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ 020 PRO 026 024 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ 020 PRO 026 025 כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ 020 PRO 026 026 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ 020 PRO 026 027 כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ 020 PRO 026 028 לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ 020 PRO 027 001 אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ 020 PRO 027 002 יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ 020 PRO 027 003 כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ 020 PRO 027 004 אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ 020 PRO 027 005 טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ 020 PRO 027 006 נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ 020 PRO 027 007 נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ 020 PRO 027 008 כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ 020 PRO 027 009 שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ 020 PRO 027 010 רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ 020 PRO 027 011 חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ 020 PRO 027 012 ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ 020 PRO 027 013 קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ 020 PRO 027 014 מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ 020 PRO 027 015 דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ 020 PRO 027 016 צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ 020 PRO 027 017 ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ 020 PRO 027 018 נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ 020 PRO 027 019 כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ 020 PRO 027 020 שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) 020 PRO 027 021 מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ 020 PRO 027 022 אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ 020 PRO 027 023 ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ 020 PRO 027 024 כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ 020 PRO 027 025 גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ 020 PRO 027 026 כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ 020 PRO 027 027 ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ 020 PRO 028 001 נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח׃ 020 PRO 028 002 בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך׃ 020 PRO 028 003 גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃ 020 PRO 028 004 עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם׃ 020 PRO 028 005 אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃ 020 PRO 028 006 טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר׃ 020 PRO 028 007 נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו׃ 020 PRO 028 008 מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃ 020 PRO 028 009 מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה׃ 020 PRO 028 010 משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב׃ 020 PRO 028 011 חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃ 020 PRO 028 012 בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם׃ 020 PRO 028 013 מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃ 020 PRO 028 014 אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה׃ 020 PRO 028 015 ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃ 020 PRO 028 016 נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃ 020 PRO 028 017 אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו׃ 020 PRO 028 018 הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת׃ 020 PRO 028 019 עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃ 020 PRO 028 020 איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה׃ 020 PRO 028 021 הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר׃ 020 PRO 028 022 נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃ 020 PRO 028 023 מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון׃ 020 PRO 028 024 גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית׃ 020 PRO 028 025 רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן׃ 020 PRO 028 026 בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃ 020 PRO 028 027 נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות׃ 020 PRO 028 028 בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים׃ 020 PRO 029 001 איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ 020 PRO 029 002 ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ 020 PRO 029 003 איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ 020 PRO 029 004 מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ 020 PRO 029 005 גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ 020 PRO 029 006 בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ 020 PRO 029 007 ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ 020 PRO 029 008 אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ 020 PRO 029 009 איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ 020 PRO 029 010 אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ 020 PRO 029 011 כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ 020 PRO 029 012 משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ 020 PRO 029 013 רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ 020 PRO 029 014 מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ 020 PRO 029 015 שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ 020 PRO 029 016 ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ 020 PRO 029 017 יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ 020 PRO 029 018 באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ 020 PRO 029 019 בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ 020 PRO 029 020 חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ 020 PRO 029 021 מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ 020 PRO 029 022 איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ 020 PRO 029 023 גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ 020 PRO 029 024 חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ 020 PRO 029 025 חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ 020 PRO 029 026 רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ 020 PRO 029 027 תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ 020 PRO 030 001 דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ 020 PRO 030 002 כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ 020 PRO 030 003 ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ 020 PRO 030 004 מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ 020 PRO 030 005 כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ 020 PRO 030 006 אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ 020 PRO 030 007 שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ 020 PRO 030 008 שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ 020 PRO 030 009 פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ 020 PRO 030 010 אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ 020 PRO 030 011 דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ 020 PRO 030 012 דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ 020 PRO 030 013 דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ 020 PRO 030 014 דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ 020 PRO 030 015 לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ 020 PRO 030 016 שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol h7585) 020 PRO 030 017 עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ 020 PRO 030 018 שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ 020 PRO 030 019 דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ 020 PRO 030 020 כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ 020 PRO 030 021 תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ 020 PRO 030 022 תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ 020 PRO 030 023 תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ 020 PRO 030 024 ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ 020 PRO 030 025 הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ 020 PRO 030 026 שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ 020 PRO 030 027 מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ 020 PRO 030 028 שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ 020 PRO 030 029 שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ 020 PRO 030 030 ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ 020 PRO 030 031 זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ 020 PRO 030 032 אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ 020 PRO 030 033 כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ 020 PRO 031 001 דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ 020 PRO 031 002 מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ 020 PRO 031 003 אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ 020 PRO 031 004 אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ 020 PRO 031 005 פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ 020 PRO 031 006 תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ 020 PRO 031 007 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ 020 PRO 031 008 פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ 020 PRO 031 009 פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ 020 PRO 031 010 אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ 020 PRO 031 011 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ 020 PRO 031 012 גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ 020 PRO 031 013 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ 020 PRO 031 014 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ 020 PRO 031 015 ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ 020 PRO 031 016 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ 020 PRO 031 017 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ 020 PRO 031 018 טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ 020 PRO 031 019 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ 020 PRO 031 020 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ 020 PRO 031 021 לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ 020 PRO 031 022 מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ 020 PRO 031 023 נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ 020 PRO 031 024 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ 020 PRO 031 025 עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ 020 PRO 031 026 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ 020 PRO 031 027 צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ 020 PRO 031 028 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ 020 PRO 031 029 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ 020 PRO 031 030 שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ 020 PRO 031 031 תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ # # BOOK 021 ECC Ecclesiastes קֹהֶלֶת 021 ECC 001 001 דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ 021 ECC 001 002 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ 021 ECC 001 003 מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ 021 ECC 001 004 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ 021 ECC 001 005 וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ 021 ECC 001 006 הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ 021 ECC 001 007 כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ 021 ECC 001 008 כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ 021 ECC 001 009 מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ 021 ECC 001 010 יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ 021 ECC 001 011 אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ 021 ECC 001 012 אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ 021 ECC 001 013 ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ 021 ECC 001 014 ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ 021 ECC 001 015 מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ 021 ECC 001 016 דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ 021 ECC 001 017 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ 021 ECC 001 018 כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ 021 ECC 002 001 אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃ 021 ECC 002 002 לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה׃ 021 ECC 002 003 תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃ 021 ECC 002 004 הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃ 021 ECC 002 005 עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי׃ 021 ECC 002 006 עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃ 021 ECC 002 007 קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם׃ 021 ECC 002 008 כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות׃ 021 ECC 002 009 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃ 021 ECC 002 010 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃ 021 ECC 002 011 ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃ 021 ECC 002 012 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו׃ 021 ECC 002 013 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך׃ 021 ECC 002 014 החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם׃ 021 ECC 002 015 ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל׃ 021 ECC 002 016 כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃ 021 ECC 002 017 ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃ 021 ECC 002 018 ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃ 021 ECC 002 019 ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃ 021 ECC 002 020 וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃ 021 ECC 002 021 כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃ 021 ECC 002 022 כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃ 021 ECC 002 023 כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃ 021 ECC 002 024 אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃ 021 ECC 002 025 כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃ 021 ECC 002 026 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃ 021 ECC 003 001 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃ 021 ECC 003 002 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ 021 ECC 003 003 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ 021 ECC 003 004 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ 021 ECC 003 005 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ 021 ECC 003 006 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ 021 ECC 003 007 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ 021 ECC 003 008 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ 021 ECC 003 009 מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃ 021 ECC 003 010 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ 021 ECC 003 011 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃ 021 ECC 003 012 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ 021 ECC 003 013 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃ 021 ECC 003 014 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ 021 ECC 003 015 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃ 021 ECC 003 016 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ 021 ECC 003 017 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃ 021 ECC 003 018 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃ 021 ECC 003 019 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃ 021 ECC 003 020 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃ 021 ECC 003 021 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ 021 ECC 003 022 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃ 021 ECC 004 001 ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃ 021 ECC 004 002 ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃ 021 ECC 004 003 וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃ 021 ECC 004 004 וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃ 021 ECC 004 005 הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃ 021 ECC 004 006 טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃ 021 ECC 004 007 ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃ 021 ECC 004 008 יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃ 021 ECC 004 009 טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃ 021 ECC 004 010 כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃ 021 ECC 004 011 גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃ 021 ECC 004 012 ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃ 021 ECC 004 013 טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃ 021 ECC 004 014 כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃ 021 ECC 004 015 ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃ 021 ECC 004 016 אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃ 021 ECC 005 001 שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃ 021 ECC 005 002 אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃ 021 ECC 005 003 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃ 021 ECC 005 004 כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃ 021 ECC 005 005 טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃ 021 ECC 005 006 אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃ 021 ECC 005 007 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃ 021 ECC 005 008 אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃ 021 ECC 005 009 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃ 021 ECC 005 010 אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃ 021 ECC 005 011 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃ 021 ECC 005 012 מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃ 021 ECC 005 013 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃ 021 ECC 005 014 ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃ 021 ECC 005 015 כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃ 021 ECC 005 016 וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃ 021 ECC 005 017 גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃ 021 ECC 005 018 הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃ 021 ECC 005 019 גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃ 021 ECC 005 020 כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃ 021 ECC 006 001 יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם׃ 021 ECC 006 002 איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃ 021 ECC 006 003 אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃ 021 ECC 006 004 כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃ 021 ECC 006 005 גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה׃ 021 ECC 006 006 ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃ 021 ECC 006 007 כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃ 021 ECC 006 008 כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים׃ 021 ECC 006 009 טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃ 021 ECC 006 010 מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף ממנו׃ 021 ECC 006 011 כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃ 021 ECC 006 012 כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃ 021 ECC 007 001 טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃ 021 ECC 007 002 טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃ 021 ECC 007 003 טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃ 021 ECC 007 004 לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃ 021 ECC 007 005 טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃ 021 ECC 007 006 כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל׃ 021 ECC 007 007 כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃ 021 ECC 007 008 טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃ 021 ECC 007 009 אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃ 021 ECC 007 010 אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃ 021 ECC 007 011 טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃ 021 ECC 007 012 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃ 021 ECC 007 013 ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃ 021 ECC 007 014 ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃ 021 ECC 007 015 את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃ 021 ECC 007 016 אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃ 021 ECC 007 017 אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃ 021 ECC 007 018 טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם׃ 021 ECC 007 019 החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃ 021 ECC 007 020 כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃ 021 ECC 007 021 גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃ 021 ECC 007 022 כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃ 021 ECC 007 023 כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃ 021 ECC 007 024 רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃ 021 ECC 007 025 סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃ 021 ECC 007 026 ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃ 021 ECC 007 027 ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃ 021 ECC 007 028 אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי׃ 021 ECC 007 029 לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃ 021 ECC 008 001 מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא׃ 021 ECC 008 002 אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים׃ 021 ECC 008 003 אל תבהל מפניו תלך אל תעמד בדבר רע כי כל אשר יחפץ יעשה׃ 021 ECC 008 004 באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה׃ 021 ECC 008 005 שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם׃ 021 ECC 008 006 כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו׃ 021 ECC 008 007 כי איננו ידע מה שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו׃ 021 ECC 008 008 אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו׃ 021 ECC 008 009 את כל זה ראיתי ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו׃ 021 ECC 008 010 ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל׃ 021 ECC 008 011 אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע׃ 021 ECC 008 012 אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו׃ 021 ECC 008 013 וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים׃ 021 ECC 008 014 יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל׃ 021 ECC 008 015 ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש׃ 021 ECC 008 016 כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה׃ 021 ECC 008 017 וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא׃ 021 ECC 009 001 כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם׃ 021 ECC 009 002 הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא׃ 021 ECC 009 003 זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃ 021 ECC 009 004 כי מי אשר יבחר אל כל החיים יש בטחון כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת׃ 021 ECC 009 005 כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃ 021 ECC 009 006 גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש׃ 021 ECC 009 007 לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך׃ 021 ECC 009 008 בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר׃ 021 ECC 009 009 ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש׃ 021 ECC 009 010 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ (Sheol h7585) 021 ECC 009 011 שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם׃ 021 ECC 009 012 כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃ 021 ECC 009 013 גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי׃ 021 ECC 009 014 עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים׃ 021 ECC 009 015 ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא׃ 021 ECC 009 016 ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים׃ 021 ECC 009 017 דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים׃ 021 ECC 009 018 טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה׃ 021 ECC 010 001 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ 021 ECC 010 002 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ 021 ECC 010 003 וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ 021 ECC 010 004 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ 021 ECC 010 005 יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ 021 ECC 010 006 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ 021 ECC 010 007 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ 021 ECC 010 008 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ 021 ECC 010 009 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ 021 ECC 010 010 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ 021 ECC 010 011 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ 021 ECC 010 012 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ 021 ECC 010 013 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ 021 ECC 010 014 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ 021 ECC 010 015 עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ 021 ECC 010 016 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ 021 ECC 010 017 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ 021 ECC 010 018 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ 021 ECC 010 019 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ 021 ECC 010 020 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ 021 ECC 011 001 שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃ 021 ECC 011 002 תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃ 021 ECC 011 003 אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא׃ 021 ECC 011 004 שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃ 021 ECC 011 005 כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃ 021 ECC 011 006 בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃ 021 ECC 011 007 ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש׃ 021 ECC 011 008 כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃ 021 ECC 011 009 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃ 021 ECC 011 010 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃ 021 ECC 012 001 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃ 021 ECC 012 002 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃ 021 ECC 012 003 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃ 021 ECC 012 004 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃ 021 ECC 012 005 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃ 021 ECC 012 006 עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃ 021 ECC 012 007 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃ 021 ECC 012 008 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃ 021 ECC 012 009 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃ 021 ECC 012 010 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃ 021 ECC 012 011 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃ 021 ECC 012 012 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃ 021 ECC 012 013 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃ 021 ECC 012 014 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃ # # BOOK 022 SOL Song of Solomon שיר השירים 022 SOL 001 001 שיר השירים אשר לשלמה׃ 022 SOL 001 002 ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃ 022 SOL 001 003 לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃ 022 SOL 001 004 משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃ 022 SOL 001 005 שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃ 022 SOL 001 006 אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃ 022 SOL 001 007 הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך׃ 022 SOL 001 008 אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים׃ 022 SOL 001 009 לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃ 022 SOL 001 010 נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃ 022 SOL 001 011 תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃ 022 SOL 001 012 עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׃ 022 SOL 001 013 צרור המר דודי לי בין שדי ילין׃ 022 SOL 001 014 אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי׃ 022 SOL 001 015 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים׃ 022 SOL 001 016 הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה׃ 022 SOL 001 017 קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים׃ 022 SOL 002 001 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ 022 SOL 002 002 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ 022 SOL 002 003 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ 022 SOL 002 004 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ 022 SOL 002 005 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ 022 SOL 002 006 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ 022 SOL 002 007 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ 022 SOL 002 008 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ 022 SOL 002 009 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ 022 SOL 002 010 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ 022 SOL 002 011 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ 022 SOL 002 012 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ 022 SOL 002 013 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ 022 SOL 002 014 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ 022 SOL 002 015 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ 022 SOL 002 016 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ 022 SOL 002 017 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ 022 SOL 003 001 על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ 022 SOL 003 002 אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ 022 SOL 003 003 מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם׃ 022 SOL 003 004 כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי׃ 022 SOL 003 005 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ 022 SOL 003 006 מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל׃ 022 SOL 003 007 הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל׃ 022 SOL 003 008 כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות׃ 022 SOL 003 009 אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׃ 022 SOL 003 010 עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם׃ 022 SOL 003 011 צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃ 022 SOL 004 001 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד׃ 022 SOL 004 002 שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ 022 SOL 004 003 כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ 022 SOL 004 004 כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים׃ 022 SOL 004 005 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים׃ 022 SOL 004 006 עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה׃ 022 SOL 004 007 כלך יפה רעיתי ומום אין בך׃ 022 SOL 004 008 אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים׃ 022 SOL 004 009 לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך׃ 022 SOL 004 010 מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים׃ 022 SOL 004 011 נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון׃ 022 SOL 004 012 גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׃ 022 SOL 004 013 שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים׃ 022 SOL 004 014 נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים׃ 022 SOL 004 015 מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׃ 022 SOL 004 016 עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו׃ 022 SOL 005 001 באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃ 022 SOL 005 002 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃ 022 SOL 005 003 פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃ 022 SOL 005 004 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃ 022 SOL 005 005 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃ 022 SOL 005 006 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃ 022 SOL 005 007 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות׃ 022 SOL 005 008 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׃ 022 SOL 005 009 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו׃ 022 SOL 005 010 דודי צח ואדום דגול מרבבה׃ 022 SOL 005 011 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃ 022 SOL 005 012 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת׃ 022 SOL 005 013 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃ 022 SOL 005 014 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים׃ 022 SOL 005 015 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃ 022 SOL 005 016 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃ 022 SOL 006 001 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃ 022 SOL 006 002 דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃ 022 SOL 006 003 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃ 022 SOL 006 004 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃ 022 SOL 006 005 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃ 022 SOL 006 006 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ 022 SOL 006 007 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ 022 SOL 006 008 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃ 022 SOL 006 009 אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃ 022 SOL 006 010 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃ 022 SOL 006 011 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃ 022 SOL 006 012 לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃ 022 SOL 006 013 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃ 022 SOL 007 001 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃ 022 SOL 007 002 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׃ 022 SOL 007 003 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה׃ 022 SOL 007 004 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק׃ 022 SOL 007 005 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃ 022 SOL 007 006 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃ 022 SOL 007 007 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃ 022 SOL 007 008 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃ 022 SOL 007 009 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃ 022 SOL 007 010 אני לדודי ועלי תשוקתו׃ 022 SOL 007 011 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃ 022 SOL 007 012 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך׃ 022 SOL 007 013 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך׃ 022 SOL 008 001 מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי׃ 022 SOL 008 002 אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני׃ 022 SOL 008 003 שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני׃ 022 SOL 008 004 השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ׃ 022 SOL 008 005 מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך׃ 022 SOL 008 006 שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה׃ (Sheol h7585) 022 SOL 008 007 מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו׃ 022 SOL 008 008 אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה׃ 022 SOL 008 009 אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז׃ 022 SOL 008 010 אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום׃ 022 SOL 008 011 כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף׃ 022 SOL 008 012 כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו׃ 022 SOL 008 013 היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני׃ 022 SOL 008 014 ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים׃ # # BOOK 023 ISA Isaiah ישעה 023 ISA 001 001 חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ 023 ISA 001 002 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ 023 ISA 001 003 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ 023 ISA 001 004 הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ 023 ISA 001 005 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ 023 ISA 001 006 מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ 023 ISA 001 007 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ 023 ISA 001 008 ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ 023 ISA 001 009 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ 023 ISA 001 010 שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ 023 ISA 001 011 למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ 023 ISA 001 012 כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ 023 ISA 001 013 לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ 023 ISA 001 014 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ 023 ISA 001 015 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ 023 ISA 001 016 רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ 023 ISA 001 017 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ 023 ISA 001 018 לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ 023 ISA 001 019 אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ 023 ISA 001 020 ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ 023 ISA 001 021 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ 023 ISA 001 022 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ 023 ISA 001 023 שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃ 023 ISA 001 024 לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ 023 ISA 001 025 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃ 023 ISA 001 026 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ 023 ISA 001 027 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ 023 ISA 001 028 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ 023 ISA 001 029 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ 023 ISA 001 030 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃ 023 ISA 001 031 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ 023 ISA 002 001 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ 023 ISA 002 002 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ 023 ISA 002 003 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ 023 ISA 002 004 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ 023 ISA 002 005 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ 023 ISA 002 006 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ 023 ISA 002 007 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ 023 ISA 002 008 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ 023 ISA 002 009 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ 023 ISA 002 010 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ 023 ISA 002 011 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ 023 ISA 002 012 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ 023 ISA 002 013 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ 023 ISA 002 014 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ 023 ISA 002 015 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ 023 ISA 002 016 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ 023 ISA 002 017 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ 023 ISA 002 018 והאלילים כליל יחלף׃ 023 ISA 002 019 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 023 ISA 002 020 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ 023 ISA 002 021 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 023 ISA 002 022 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ 023 ISA 003 001 כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃ 023 ISA 003 002 גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃ 023 ISA 003 003 שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃ 023 ISA 003 004 ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃ 023 ISA 003 005 ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃ 023 ISA 003 006 כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃ 023 ISA 003 007 ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃ 023 ISA 003 008 כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃ 023 ISA 003 009 הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃ 023 ISA 003 010 אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃ 023 ISA 003 011 אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃ 023 ISA 003 012 עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ 023 ISA 003 013 נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃ 023 ISA 003 014 יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃ 023 ISA 003 015 מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃ 023 ISA 003 016 ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃ 023 ISA 003 017 ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ 023 ISA 003 018 ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ 023 ISA 003 019 הנטפות והשרות והרעלות׃ 023 ISA 003 020 הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ 023 ISA 003 021 הטבעות ונזמי האף׃ 023 ISA 003 022 המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ 023 ISA 003 023 הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃ 023 ISA 003 024 והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃ 023 ISA 003 025 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ 023 ISA 003 026 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃ 023 ISA 004 001 והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃ 023 ISA 004 002 ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל׃ 023 ISA 004 003 והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם׃ 023 ISA 004 004 אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃ 023 ISA 004 005 וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה׃ 023 ISA 004 006 וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃ 023 ISA 005 001 אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃ 023 ISA 005 002 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ 023 ISA 005 003 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃ 023 ISA 005 004 מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ 023 ISA 005 005 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ 023 ISA 005 006 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃ 023 ISA 005 007 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃ 023 ISA 005 008 הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃ 023 ISA 005 009 באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃ 023 ISA 005 010 כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃ 023 ISA 005 011 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃ 023 ISA 005 012 והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃ 023 ISA 005 013 לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃ 023 ISA 005 014 לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃ (Sheol h7585) 023 ISA 005 015 וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃ 023 ISA 005 016 ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃ 023 ISA 005 017 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃ 023 ISA 005 018 הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃ 023 ISA 005 019 האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃ 023 ISA 005 020 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ 023 ISA 005 021 הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃ 023 ISA 005 022 הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃ 023 ISA 005 023 מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ 023 ISA 005 024 לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃ 023 ISA 005 025 על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 023 ISA 005 026 ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃ 023 ISA 005 027 אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃ 023 ISA 005 028 אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃ 023 ISA 005 029 שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃ 023 ISA 005 030 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃ 023 ISA 006 001 בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃ 023 ISA 006 002 שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׃ 023 ISA 006 003 וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו׃ 023 ISA 006 004 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃ 023 ISA 006 005 ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני׃ 023 ISA 006 006 ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃ 023 ISA 006 007 ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃ 023 ISA 006 008 ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני׃ 023 ISA 006 009 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 023 ISA 006 010 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ 023 ISA 006 011 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃ 023 ISA 006 012 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃ 023 ISA 006 013 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃ 023 ISA 007 001 ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה׃ 023 ISA 007 002 ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח׃ 023 ISA 007 003 ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס׃ 023 ISA 007 004 ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו׃ 023 ISA 007 005 יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר׃ 023 ISA 007 006 נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל׃ 023 ISA 007 007 כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה׃ 023 ISA 007 008 כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם׃ 023 ISA 007 009 וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו׃ 023 ISA 007 010 ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר׃ 023 ISA 007 011 שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה׃ (Sheol h7585) 023 ISA 007 012 ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה׃ 023 ISA 007 013 ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי׃ 023 ISA 007 014 לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃ 023 ISA 007 015 חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃ 023 ISA 007 016 כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃ 023 ISA 007 017 יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃ 023 ISA 007 018 והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃ 023 ISA 007 019 ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃ 023 ISA 007 020 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה׃ 023 ISA 007 021 והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן׃ 023 ISA 007 022 והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ׃ 023 ISA 007 023 והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃ 023 ISA 007 024 בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ׃ 023 ISA 007 025 וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃ 023 ISA 008 001 ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃ 023 ISA 008 002 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃ 023 ISA 008 003 ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃ 023 ISA 008 004 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ 023 ISA 008 005 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃ 023 ISA 008 006 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃ 023 ISA 008 007 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃ 023 ISA 008 008 וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃ 023 ISA 008 009 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃ 023 ISA 008 010 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ 023 ISA 008 011 כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃ 023 ISA 008 012 לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃ 023 ISA 008 013 את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ 023 ISA 008 014 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃ 023 ISA 008 015 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ 023 ISA 008 016 צור תעודה חתום תורה בלמדי׃ 023 ISA 008 017 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃ 023 ISA 008 018 הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ 023 ISA 008 019 וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃ 023 ISA 008 020 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃ 023 ISA 008 021 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃ 023 ISA 008 022 ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃ 023 ISA 009 001 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃ 023 ISA 009 002 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ 023 ISA 009 003 הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃ 023 ISA 009 004 כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃ 023 ISA 009 005 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃ 023 ISA 009 006 כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃ 023 ISA 009 007 למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃ 023 ISA 009 008 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃ 023 ISA 009 009 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃ 023 ISA 009 010 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃ 023 ISA 009 011 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך׃ 023 ISA 009 012 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 023 ISA 009 013 והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו׃ 023 ISA 009 014 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃ 023 ISA 009 015 זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב׃ 023 ISA 009 016 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃ 023 ISA 009 017 על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 023 ISA 009 018 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃ 023 ISA 009 019 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃ 023 ISA 009 020 ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃ 023 ISA 009 021 מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 023 ISA 010 001 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃ 023 ISA 010 002 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃ 023 ISA 010 003 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃ 023 ISA 010 004 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 023 ISA 010 005 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃ 023 ISA 010 006 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃ 023 ISA 010 007 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃ 023 ISA 010 008 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃ 023 ISA 010 009 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃ 023 ISA 010 010 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃ 023 ISA 010 011 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ 023 ISA 010 012 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃ 023 ISA 010 013 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃ 023 ISA 010 014 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃ 023 ISA 010 015 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃ 023 ISA 010 016 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃ 023 ISA 010 017 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃ 023 ISA 010 018 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃ 023 ISA 010 019 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ 023 ISA 010 020 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃ 023 ISA 010 021 שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃ 023 ISA 010 022 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃ 023 ISA 010 023 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃ 023 ISA 010 024 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃ 023 ISA 010 025 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃ 023 ISA 010 026 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃ 023 ISA 010 027 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃ 023 ISA 010 028 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃ 023 ISA 010 029 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃ 023 ISA 010 030 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃ 023 ISA 010 031 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃ 023 ISA 010 032 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃ 023 ISA 010 033 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃ 023 ISA 010 034 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ 023 ISA 011 001 ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃ 023 ISA 011 002 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃ 023 ISA 011 003 והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח׃ 023 ISA 011 004 ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃ 023 ISA 011 005 והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃ 023 ISA 011 006 וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם׃ 023 ISA 011 007 ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן׃ 023 ISA 011 008 ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה׃ 023 ISA 011 009 לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים׃ 023 ISA 011 010 והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד׃ 023 ISA 011 011 והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים׃ 023 ISA 011 012 ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ׃ 023 ISA 011 013 וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים׃ 023 ISA 011 014 ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם׃ 023 ISA 011 015 והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים׃ 023 ISA 011 016 והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים׃ 023 ISA 012 001 ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני׃ 023 ISA 012 002 הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה׃ 023 ISA 012 003 ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה׃ 023 ISA 012 004 ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו׃ 023 ISA 012 005 זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת זאת בכל הארץ׃ 023 ISA 012 006 צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל׃ 023 ISA 013 001 משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ׃ 023 ISA 013 002 על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃ 023 ISA 013 003 אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃ 023 ISA 013 004 קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃ 023 ISA 013 005 באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ׃ 023 ISA 013 006 הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃ 023 ISA 013 007 על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃ 023 ISA 013 008 ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃ 023 ISA 013 009 הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃ 023 ISA 013 010 כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃ 023 ISA 013 011 ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃ 023 ISA 013 012 אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃ 023 ISA 013 013 על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃ 023 ISA 013 014 והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃ 023 ISA 013 015 כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃ 023 ISA 013 016 ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃ 023 ISA 013 017 הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו׃ 023 ISA 013 018 וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃ 023 ISA 013 019 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃ 023 ISA 013 020 לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃ 023 ISA 013 021 ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃ 023 ISA 013 022 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃ 023 ISA 014 001 כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃ 023 ISA 014 002 ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ 023 ISA 014 003 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃ 023 ISA 014 004 ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ 023 ISA 014 005 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃ 023 ISA 014 006 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃ 023 ISA 014 007 נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃ 023 ISA 014 008 גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃ 023 ISA 014 009 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃ (Sheol h7585) 023 ISA 014 010 כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ 023 ISA 014 011 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃ (Sheol h7585) 023 ISA 014 012 איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ 023 ISA 014 013 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃ 023 ISA 014 014 אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ 023 ISA 014 015 אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃ (Sheol h7585) 023 ISA 014 016 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃ 023 ISA 014 017 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃ 023 ISA 014 018 כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃ 023 ISA 014 019 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃ 023 ISA 014 020 לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃ 023 ISA 014 021 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃ 023 ISA 014 022 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃ 023 ISA 014 023 ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ 023 ISA 014 024 נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃ 023 ISA 014 025 לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃ 023 ISA 014 026 זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃ 023 ISA 014 027 כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃ 023 ISA 014 028 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃ 023 ISA 014 029 אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃ 023 ISA 014 030 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃ 023 ISA 014 031 הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃ 023 ISA 014 032 ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ 023 ISA 015 001 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃ 023 ISA 015 002 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃ 023 ISA 015 003 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃ 023 ISA 015 004 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃ 023 ISA 015 005 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃ 023 ISA 015 006 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃ 023 ISA 015 007 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃ 023 ISA 015 008 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃ 023 ISA 015 009 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃ 023 ISA 016 001 שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון׃ 023 ISA 016 002 והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃ 023 ISA 016 003 הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי׃ 023 ISA 016 004 יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ׃ 023 ISA 016 005 והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃ 023 ISA 016 006 שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃ 023 ISA 016 007 לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃ 023 ISA 016 008 כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃ 023 ISA 016 009 על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃ 023 ISA 016 010 ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃ 023 ISA 016 011 על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃ 023 ISA 016 012 והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל׃ 023 ISA 016 013 זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃ 023 ISA 016 014 ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃ 023 ISA 017 001 משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃ 023 ISA 017 002 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃ 023 ISA 017 003 ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות׃ 023 ISA 017 004 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃ 023 ISA 017 005 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃ 023 ISA 017 006 ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל׃ 023 ISA 017 007 ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה׃ 023 ISA 017 008 ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃ 023 ISA 017 009 ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃ 023 ISA 017 010 כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃ 023 ISA 017 011 ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃ 023 ISA 017 012 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃ 023 ISA 017 013 לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃ 023 ISA 017 014 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃ 023 ISA 018 001 הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש׃ 023 ISA 018 002 השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו׃ 023 ISA 018 003 כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו׃ 023 ISA 018 004 כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר׃ 023 ISA 018 005 כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃ 023 ISA 018 006 יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף׃ 023 ISA 018 007 בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון׃ 023 ISA 019 001 משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו׃ 023 ISA 019 002 וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה׃ 023 ISA 019 003 ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים׃ 023 ISA 019 004 וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות׃ 023 ISA 019 005 ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃ 023 ISA 019 006 והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃ 023 ISA 019 007 ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו׃ 023 ISA 019 008 ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו׃ 023 ISA 019 009 ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי׃ 023 ISA 019 010 והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש׃ 023 ISA 019 011 אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם׃ 023 ISA 019 012 אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים׃ 023 ISA 019 013 נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה׃ 023 ISA 019 014 יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו׃ 023 ISA 019 015 ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון׃ 023 ISA 019 016 ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו׃ 023 ISA 019 017 והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו׃ 023 ISA 019 018 ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת׃ 023 ISA 019 019 ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה ליהוה׃ 023 ISA 019 020 והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם׃ 023 ISA 019 021 ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו׃ 023 ISA 019 022 ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם׃ 023 ISA 019 023 ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור׃ 023 ISA 019 024 ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ׃ 023 ISA 019 025 אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל׃ 023 ISA 020 001 בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה׃ 023 ISA 020 002 בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעש כן הלך ערום ויחף׃ 023 ISA 020 003 ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש׃ 023 ISA 020 004 כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים׃ 023 ISA 020 005 וחתו ובשו מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם׃ 023 ISA 020 006 ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו׃ 023 ISA 021 001 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ 023 ISA 021 002 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ 023 ISA 021 003 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ 023 ISA 021 004 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ 023 ISA 021 005 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ 023 ISA 021 006 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ 023 ISA 021 007 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ 023 ISA 021 008 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ 023 ISA 021 009 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ 023 ISA 021 010 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ 023 ISA 021 011 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃ 023 ISA 021 012 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃ 023 ISA 021 013 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ 023 ISA 021 014 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ 023 ISA 021 015 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ 023 ISA 021 016 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃ 023 ISA 021 017 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃ 023 ISA 022 001 משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃ 023 ISA 022 002 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃ 023 ISA 022 003 כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃ 023 ISA 022 004 על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃ 023 ISA 022 005 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃ 023 ISA 022 006 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃ 023 ISA 022 007 ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃ 023 ISA 022 008 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃ 023 ISA 022 009 ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃ 023 ISA 022 010 ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃ 023 ISA 022 011 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃ 023 ISA 022 012 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃ 023 ISA 022 013 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃ 023 ISA 022 014 ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ 023 ISA 022 015 כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃ 023 ISA 022 016 מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃ 023 ISA 022 017 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃ 023 ISA 022 018 צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃ 023 ISA 022 019 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃ 023 ISA 022 020 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃ 023 ISA 022 021 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃ 023 ISA 022 022 ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃ 023 ISA 022 023 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃ 023 ISA 022 024 ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃ 023 ISA 022 025 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃ 023 ISA 023 001 משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃ 023 ISA 023 002 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃ 023 ISA 023 003 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃ 023 ISA 023 004 בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃ 023 ISA 023 005 כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃ 023 ISA 023 006 עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃ 023 ISA 023 007 הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃ 023 ISA 023 008 מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃ 023 ISA 023 009 יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃ 023 ISA 023 010 עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃ 023 ISA 023 011 ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃ 023 ISA 023 012 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃ 023 ISA 023 013 הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃ 023 ISA 023 014 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃ 023 ISA 023 015 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃ 023 ISA 023 016 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃ 023 ISA 023 017 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃ 023 ISA 023 018 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃ 023 ISA 024 001 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ 023 ISA 024 002 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ 023 ISA 024 003 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ 023 ISA 024 004 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ 023 ISA 024 005 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ 023 ISA 024 006 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ 023 ISA 024 007 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ 023 ISA 024 008 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ 023 ISA 024 009 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ 023 ISA 024 010 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ 023 ISA 024 011 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ 023 ISA 024 012 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃ 023 ISA 024 013 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃ 023 ISA 024 014 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ 023 ISA 024 015 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ 023 ISA 024 016 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ 023 ISA 024 017 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ 023 ISA 024 018 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ 023 ISA 024 019 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ 023 ISA 024 020 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃ 023 ISA 024 021 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃ 023 ISA 024 022 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃ 023 ISA 024 023 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ 023 ISA 025 001 יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן׃ 023 ISA 025 002 כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃ 023 ISA 025 003 על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך׃ 023 ISA 025 004 כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃ 023 ISA 025 005 כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה׃ 023 ISA 025 006 ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃ 023 ISA 025 007 ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים׃ 023 ISA 025 008 בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃ 023 ISA 025 009 ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו׃ 023 ISA 025 010 כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃ 023 ISA 025 011 ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃ 023 ISA 025 012 ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃ 023 ISA 026 001 ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל׃ 023 ISA 026 002 פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים׃ 023 ISA 026 003 יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח׃ 023 ISA 026 004 בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים׃ 023 ISA 026 005 כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר׃ 023 ISA 026 006 תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים׃ 023 ISA 026 007 ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס׃ 023 ISA 026 008 אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש׃ 023 ISA 026 009 נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל׃ 023 ISA 026 010 יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה׃ 023 ISA 026 011 יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם׃ 023 ISA 026 012 יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו׃ 023 ISA 026 013 יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך׃ 023 ISA 026 014 מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו׃ 023 ISA 026 015 יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ׃ 023 ISA 026 016 יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃ 023 ISA 026 017 כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה׃ 023 ISA 026 018 הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל׃ 023 ISA 026 019 יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל׃ 023 ISA 026 020 לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם׃ 023 ISA 026 021 כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה׃ 023 ISA 027 001 ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים׃ 023 ISA 027 002 ביום ההוא כרם חמד ענו לה׃ 023 ISA 027 003 אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה׃ 023 ISA 027 004 חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד׃ 023 ISA 027 005 או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי׃ 023 ISA 027 006 הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה׃ 023 ISA 027 007 הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הרג׃ 023 ISA 027 008 בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים׃ 023 ISA 027 009 לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים׃ 023 ISA 027 010 כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃ 023 ISA 027 011 ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו׃ 023 ISA 027 012 והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל׃ 023 ISA 027 013 והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם׃ 023 ISA 028 001 הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃ 023 ISA 028 002 הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃ 023 ISA 028 003 ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃ 023 ISA 028 004 והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃ 023 ISA 028 005 ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו׃ 023 ISA 028 006 ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה׃ 023 ISA 028 007 וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃ 023 ISA 028 008 כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום׃ 023 ISA 028 009 את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים׃ 023 ISA 028 010 כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם׃ 023 ISA 028 011 כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה׃ 023 ISA 028 012 אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃ 023 ISA 028 013 והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ 023 ISA 028 014 לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם׃ 023 ISA 028 015 כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃ (Sheol h7585) 023 ISA 028 016 לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש׃ 023 ISA 028 017 ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו׃ 023 ISA 028 018 וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס׃ (Sheol h7585) 023 ISA 028 019 מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה׃ 023 ISA 028 020 כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס׃ 023 ISA 028 021 כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו׃ 023 ISA 028 022 ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ׃ 023 ISA 028 023 האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי׃ 023 ISA 028 024 הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃ 023 ISA 028 025 הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו׃ 023 ISA 028 026 ויסרו למשפט אלהיו יורנו׃ 023 ISA 028 027 כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט׃ 023 ISA 028 028 לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו׃ 023 ISA 028 029 גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה׃ 023 ISA 029 001 הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו׃ 023 ISA 029 002 והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃ 023 ISA 029 003 וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃ 023 ISA 029 004 ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃ 023 ISA 029 005 והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃ 023 ISA 029 006 מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃ 023 ISA 029 007 והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה׃ 023 ISA 029 008 והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון׃ 023 ISA 029 009 התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃ 023 ISA 029 010 כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה׃ 023 ISA 029 011 ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃ 023 ISA 029 012 ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר׃ 023 ISA 029 013 ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃ 023 ISA 029 014 לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ 023 ISA 029 015 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃ 023 ISA 029 016 הפככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃ 023 ISA 029 017 הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃ 023 ISA 029 018 ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃ 023 ISA 029 019 ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃ 023 ISA 029 020 כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און׃ 023 ISA 029 021 מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃ 023 ISA 029 022 לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃ 023 ISA 029 023 כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו׃ 023 ISA 029 024 וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח׃ 023 ISA 030 001 הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת׃ 023 ISA 030 002 ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים׃ 023 ISA 030 003 והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה׃ 023 ISA 030 004 כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו׃ 023 ISA 030 005 כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה׃ 023 ISA 030 006 משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו׃ 023 ISA 030 007 ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת׃ 023 ISA 030 008 עתה בוא כתבה על לוח אתם ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם׃ 023 ISA 030 009 כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה׃ 023 ISA 030 010 אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות׃ 023 ISA 030 011 סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל׃ 023 ISA 030 012 לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃ 023 ISA 030 013 לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה׃ 023 ISA 030 014 ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא׃ 023 ISA 030 015 כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם׃ 023 ISA 030 016 ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם׃ 023 ISA 030 017 אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה׃ 023 ISA 030 018 ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו׃ 023 ISA 030 019 כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃ 023 ISA 030 020 ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך׃ 023 ISA 030 021 ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו׃ 023 ISA 030 022 וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃ 023 ISA 030 023 ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃ 023 ISA 030 024 והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה׃ 023 ISA 030 025 והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃ 023 ISA 030 026 והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא׃ 023 ISA 030 027 הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת׃ 023 ISA 030 028 ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃ 023 ISA 030 029 השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל׃ 023 ISA 030 030 והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד׃ 023 ISA 030 031 כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה׃ 023 ISA 030 032 והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה׃ 023 ISA 030 033 כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה׃ 023 ISA 031 001 הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו׃ 023 ISA 031 002 וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃ 023 ISA 031 003 ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון׃ 023 ISA 031 004 כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה׃ 023 ISA 031 005 כצפרים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט׃ 023 ISA 031 006 שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃ 023 ISA 031 007 כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃ 023 ISA 031 008 ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו׃ 023 ISA 031 009 וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם׃ 023 ISA 032 001 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃ 023 ISA 032 002 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃ 023 ISA 032 003 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ 023 ISA 032 004 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ 023 ISA 032 005 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ 023 ISA 032 006 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ 023 ISA 032 007 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃ 023 ISA 032 008 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃ 023 ISA 032 009 נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ 023 ISA 032 010 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ 023 ISA 032 011 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃ 023 ISA 032 012 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃ 023 ISA 032 013 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ 023 ISA 032 014 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ 023 ISA 032 015 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ 023 ISA 032 016 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ 023 ISA 032 017 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃ 023 ISA 032 018 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ 023 ISA 032 019 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ 023 ISA 032 020 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃ 023 ISA 033 001 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃ 023 ISA 033 002 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃ 023 ISA 033 003 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃ 023 ISA 033 004 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃ 023 ISA 033 005 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃ 023 ISA 033 006 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ 023 ISA 033 007 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃ 023 ISA 033 008 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃ 023 ISA 033 009 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃ 023 ISA 033 010 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃ 023 ISA 033 011 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃ 023 ISA 033 012 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ 023 ISA 033 013 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃ 023 ISA 033 014 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃ 023 ISA 033 015 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃ 023 ISA 033 016 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃ 023 ISA 033 017 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃ 023 ISA 033 018 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃ 023 ISA 033 019 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃ 023 ISA 033 020 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃ 023 ISA 033 021 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃ 023 ISA 033 022 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃ 023 ISA 033 023 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃ 023 ISA 033 024 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃ 023 ISA 034 001 קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃ 023 ISA 034 002 כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח׃ 023 ISA 034 003 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃ 023 ISA 034 004 ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃ 023 ISA 034 005 כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃ 023 ISA 034 006 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃ 023 ISA 034 007 וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃ 023 ISA 034 008 כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃ 023 ISA 034 009 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃ 023 ISA 034 010 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃ 023 ISA 034 011 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃ 023 ISA 034 012 חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס׃ 023 ISA 034 013 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃ 023 ISA 034 014 ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃ 023 ISA 034 015 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃ 023 ISA 034 016 דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃ 023 ISA 034 017 והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה׃ 023 ISA 035 001 יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת׃ 023 ISA 035 002 פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו׃ 023 ISA 035 003 חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו׃ 023 ISA 035 004 אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם׃ 023 ISA 035 005 אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃ 023 ISA 035 006 אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃ 023 ISA 035 007 והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃ 023 ISA 035 008 והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו׃ 023 ISA 035 009 לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים׃ 023 ISA 035 010 ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה׃ 023 ISA 036 001 ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃ 023 ISA 036 002 וישלח מלך אשור את רב שקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס׃ 023 ISA 036 003 ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר׃ 023 ISA 036 004 ויאמר אליהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃ 023 ISA 036 005 אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי׃ 023 ISA 036 006 הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו׃ 023 ISA 036 007 וכי תאמר אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו׃ 023 ISA 036 008 ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם׃ 023 ISA 036 009 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים׃ 023 ISA 036 010 ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה׃ 023 ISA 036 011 ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רב שקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה׃ 023 ISA 036 012 ויאמר רב שקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם ולשתות את שיניהם עמכם׃ 023 ISA 036 013 ויעמד רב שקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאמר שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור׃ 023 ISA 036 014 כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם׃ 023 ISA 036 015 ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור׃ 023 ISA 036 016 אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו׃ 023 ISA 036 017 עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים׃ 023 ISA 036 018 פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור׃ 023 ISA 036 019 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי׃ 023 ISA 036 020 מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי׃ 023 ISA 036 021 ויחרישו ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃ 023 ISA 036 022 ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רב שקה׃ 023 ISA 037 001 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ 023 ISA 037 002 וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל ישעיהו בן אמוץ הנביא׃ 023 ISA 037 003 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה׃ 023 ISA 037 004 אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃ 023 ISA 037 005 ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו׃ 023 ISA 037 006 ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי׃ 023 ISA 037 007 הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו׃ 023 ISA 037 008 וישב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ 023 ISA 037 009 וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר׃ 023 ISA 037 010 כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ 023 ISA 037 011 הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ 023 ISA 037 012 ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר׃ 023 ISA 037 013 איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃ 023 ISA 037 014 ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ 023 ISA 037 015 ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר׃ 023 ISA 037 016 יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃ 023 ISA 037 017 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי׃ 023 ISA 037 018 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את כל הארצות ואת ארצם׃ 023 ISA 037 019 ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃ 023 ISA 037 020 ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך׃ 023 ISA 037 021 וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור׃ 023 ISA 037 022 זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃ 023 ISA 037 023 את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל׃ 023 ISA 037 024 ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו׃ 023 ISA 037 025 אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃ 023 ISA 037 026 הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות׃ 023 ISA 037 027 וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃ 023 ISA 037 028 ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃ 023 ISA 037 029 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה׃ 023 ISA 037 030 וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול פרים׃ 023 ISA 037 031 ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ 023 ISA 037 032 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃ 023 ISA 037 033 לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה׃ 023 ISA 037 034 בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה׃ 023 ISA 037 035 וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ 023 ISA 037 036 ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ 023 ISA 037 037 ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה׃ 023 ISA 037 038 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו׃ 023 ISA 038 001 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃ 023 ISA 038 002 ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה׃ 023 ISA 038 003 ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ 023 ISA 038 004 ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר׃ 023 ISA 038 005 הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה׃ 023 ISA 038 006 ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת׃ 023 ISA 038 007 וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר׃ 023 ISA 038 008 הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃ 023 ISA 038 009 מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו׃ 023 ISA 038 010 אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃ (Sheol h7585) 023 ISA 038 011 אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׃ 023 ISA 038 012 דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃ 023 ISA 038 013 שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני׃ 023 ISA 038 014 כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃ 023 ISA 038 015 מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי׃ 023 ISA 038 016 אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃ 023 ISA 038 017 הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי׃ 023 ISA 038 018 כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃ (Sheol h7585) 023 ISA 038 019 חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך׃ 023 ISA 038 020 יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה׃ 023 ISA 038 021 ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי׃ 023 ISA 038 022 ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃ 023 ISA 039 001 בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק׃ 023 ISA 039 002 וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו׃ 023 ISA 039 003 ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל׃ 023 ISA 039 004 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו לא היה דבר אשר לא הראיתים באוצרתי׃ 023 ISA 039 005 ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃ 023 ISA 039 006 הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה׃ 023 ISA 039 007 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃ 023 ISA 039 008 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי׃ 023 ISA 040 001 נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃ 023 ISA 040 002 דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה׃ 023 ISA 040 003 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃ 023 ISA 040 004 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃ 023 ISA 040 005 ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃ 023 ISA 040 006 קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃ 023 ISA 040 007 יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃ 023 ISA 040 008 יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃ 023 ISA 040 009 על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃ 023 ISA 040 010 הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ 023 ISA 040 011 כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃ 023 ISA 040 012 מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃ 023 ISA 040 013 מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ 023 ISA 040 014 את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃ 023 ISA 040 015 הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃ 023 ISA 040 016 ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃ 023 ISA 040 017 כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃ 023 ISA 040 018 ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃ 023 ISA 040 019 הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃ 023 ISA 040 020 המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃ 023 ISA 040 021 הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃ 023 ISA 040 022 הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃ 023 ISA 040 023 הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃ 023 ISA 040 024 אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃ 023 ISA 040 025 ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃ 023 ISA 040 026 שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃ 023 ISA 040 027 למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃ 023 ISA 040 028 הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃ 023 ISA 040 029 נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃ 023 ISA 040 030 ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃ 023 ISA 040 031 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ 023 ISA 041 001 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃ 023 ISA 041 002 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו׃ 023 ISA 041 003 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא׃ 023 ISA 041 004 מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא׃ 023 ISA 041 005 ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון׃ 023 ISA 041 006 איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃ 023 ISA 041 007 ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט׃ 023 ISA 041 008 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי׃ 023 ISA 041 009 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך׃ 023 ISA 041 010 אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי׃ 023 ISA 041 011 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃ 023 ISA 041 012 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך׃ 023 ISA 041 013 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך׃ 023 ISA 041 014 אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל׃ 023 ISA 041 015 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃ 023 ISA 041 016 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃ 023 ISA 041 017 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃ 023 ISA 041 018 אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃ 023 ISA 041 019 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃ 023 ISA 041 020 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה׃ 023 ISA 041 021 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב׃ 023 ISA 041 022 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו׃ 023 ISA 041 023 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא יחדו׃ 023 ISA 041 024 הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם׃ 023 ISA 041 025 העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט׃ 023 ISA 041 026 מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שמע אמריכם׃ 023 ISA 041 027 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן׃ 023 ISA 041 028 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר׃ 023 ISA 041 029 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃ 023 ISA 042 001 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃ 023 ISA 042 002 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃ 023 ISA 042 003 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃ 023 ISA 042 004 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ 023 ISA 042 005 כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃ 023 ISA 042 006 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃ 023 ISA 042 007 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃ 023 ISA 042 008 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃ 023 ISA 042 009 הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ 023 ISA 042 010 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃ 023 ISA 042 011 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃ 023 ISA 042 012 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃ 023 ISA 042 013 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃ 023 ISA 042 014 החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃ 023 ISA 042 015 אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃ 023 ISA 042 016 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃ 023 ISA 042 017 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ 023 ISA 042 018 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃ 023 ISA 042 019 מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃ 023 ISA 042 020 ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃ 023 ISA 042 021 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃ 023 ISA 042 022 והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃ 023 ISA 042 023 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃ 023 ISA 042 024 מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃ 023 ISA 042 025 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃ 023 ISA 043 001 ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃ 023 ISA 043 002 כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃ 023 ISA 043 003 כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃ 023 ISA 043 004 מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃ 023 ISA 043 005 אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃ 023 ISA 043 006 אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃ 023 ISA 043 007 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׃ 023 ISA 043 008 הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃ 023 ISA 043 009 כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃ 023 ISA 043 010 אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ 023 ISA 043 011 אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃ 023 ISA 043 012 אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל׃ 023 ISA 043 013 גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ 023 ISA 043 014 כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃ 023 ISA 043 015 אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ 023 ISA 043 016 כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃ 023 ISA 043 017 המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו׃ 023 ISA 043 018 אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו׃ 023 ISA 043 019 הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃ 023 ISA 043 020 תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃ 023 ISA 043 021 עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ 023 ISA 043 022 ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃ 023 ISA 043 023 לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃ 023 ISA 043 024 לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ 023 ISA 043 025 אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃ 023 ISA 043 026 הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃ 023 ISA 043 027 אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃ 023 ISA 043 028 ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ 023 ISA 044 001 ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו׃ 023 ISA 044 002 כה אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו׃ 023 ISA 044 003 כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך׃ 023 ISA 044 004 וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים׃ 023 ISA 044 005 זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה׃ 023 ISA 044 006 כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׃ 023 ISA 044 007 ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו׃ 023 ISA 044 008 אל תפחדו ואל תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי׃ 023 ISA 044 009 יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃ 023 ISA 044 010 מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃ 023 ISA 044 011 הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד׃ 023 ISA 044 012 חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו גם רעב ואין כח לא שתה מים וייעף׃ 023 ISA 044 013 חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית׃ 023 ISA 044 014 לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל׃ 023 ISA 044 015 והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו׃ 023 ISA 044 016 חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור׃ 023 ISA 044 017 ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃ 023 ISA 044 018 לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃ 023 ISA 044 019 ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד׃ 023 ISA 044 020 רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני׃ 023 ISA 044 021 זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני׃ 023 ISA 044 022 מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך׃ 023 ISA 044 023 רנו שמים כי עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל עץ בו כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר׃ 023 ISA 044 024 כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי׃ 023 ISA 044 025 מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל׃ 023 ISA 044 026 מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם׃ 023 ISA 044 027 האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש׃ 023 ISA 044 028 האמר לכורש רעי וכל חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד׃ 023 ISA 045 001 כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו׃ 023 ISA 045 002 אני לפניך אלך והדורים אושר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע׃ 023 ISA 045 003 ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל׃ 023 ISA 045 004 למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני׃ 023 ISA 045 005 אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃ 023 ISA 045 006 למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד׃ 023 ISA 045 007 יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה׃ 023 ISA 045 008 הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו׃ 023 ISA 045 009 הוי רב את יצרו חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו׃ 023 ISA 045 010 הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין׃ 023 ISA 045 011 כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני׃ 023 ISA 045 012 אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי׃ 023 ISA 045 013 אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות׃ 023 ISA 045 014 כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים׃ 023 ISA 045 015 אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע׃ 023 ISA 045 016 בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃ 023 ISA 045 017 ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד׃ 023 ISA 045 018 כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃ 023 ISA 045 019 לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים׃ 023 ISA 045 020 הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע׃ 023 ISA 045 021 הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי אל צדיק ומושיע אין זולתי׃ 023 ISA 045 022 פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד׃ 023 ISA 045 023 בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון׃ 023 ISA 045 024 אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו׃ 023 ISA 045 025 ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל׃ 023 ISA 046 001 כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה׃ 023 ISA 046 002 קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה׃ 023 ISA 046 003 שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל העמסים מני בטן הנשאים מני רחם׃ 023 ISA 046 004 ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט׃ 023 ISA 046 005 למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה׃ 023 ISA 046 006 הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו׃ 023 ISA 046 007 ישאהו על כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו׃ 023 ISA 046 008 זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב׃ 023 ISA 046 009 זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃ 023 ISA 046 010 מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה׃ 023 ISA 046 011 קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו אף דברתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה׃ 023 ISA 046 012 שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׃ 023 ISA 046 013 קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי׃ 023 ISA 047 001 רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה׃ 023 ISA 047 002 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות׃ 023 ISA 047 003 תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃ 023 ISA 047 004 גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל׃ 023 ISA 047 005 שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות׃ 023 ISA 047 006 קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד׃ 023 ISA 047 007 ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה׃ 023 ISA 047 008 ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול׃ 023 ISA 047 009 ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃ 023 ISA 047 010 ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃ 023 ISA 047 011 ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃ 023 ISA 047 012 עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃ 023 ISA 047 013 נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך׃ 023 ISA 047 014 הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃ 023 ISA 047 015 כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃ 023 ISA 048 001 שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃ 023 ISA 048 002 כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו׃ 023 ISA 048 003 הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃ 023 ISA 048 004 מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃ 023 ISA 048 005 ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃ 023 ISA 048 006 שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃ 023 ISA 048 007 עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין׃ 023 ISA 048 008 גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃ 023 ISA 048 009 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך׃ 023 ISA 048 010 הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃ 023 ISA 048 011 למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן׃ 023 ISA 048 012 שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון׃ 023 ISA 048 013 אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃ 023 ISA 048 014 הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים׃ 023 ISA 048 015 אני אני דברתי אף קראתיו הביאתיו והצליח דרכו׃ 023 ISA 048 016 קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו׃ 023 ISA 048 017 כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׃ 023 ISA 048 018 לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים׃ 023 ISA 048 019 ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני׃ 023 ISA 048 020 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃ 023 ISA 048 021 ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃ 023 ISA 048 022 אין שלום אמר יהוה לרשעים׃ 023 ISA 049 001 שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי׃ 023 ISA 049 002 וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃ 023 ISA 049 003 ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׃ 023 ISA 049 004 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי׃ 023 ISA 049 005 ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃ 023 ISA 049 006 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ 023 ISA 049 007 כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך׃ 023 ISA 049 008 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות׃ 023 ISA 049 009 לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם׃ 023 ISA 049 010 לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃ 023 ISA 049 011 ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון׃ 023 ISA 049 012 הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים׃ 023 ISA 049 013 רנו שמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃ 023 ISA 049 014 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני׃ 023 ISA 049 015 התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך׃ 023 ISA 049 016 הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃ 023 ISA 049 017 מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו׃ 023 ISA 049 018 שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה׃ 023 ISA 049 019 כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך׃ 023 ISA 049 020 עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה׃ 023 ISA 049 021 ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם׃ 023 ISA 049 022 כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה׃ 023 ISA 049 023 והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי׃ 023 ISA 049 024 היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט׃ 023 ISA 049 025 כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע׃ 023 ISA 049 026 והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃ 023 ISA 050 001 כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם׃ 023 ISA 050 002 מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃ 023 ISA 050 003 אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃ 023 ISA 050 004 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃ 023 ISA 050 005 אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃ 023 ISA 050 006 גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃ 023 ISA 050 007 ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש׃ 023 ISA 050 008 קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי׃ 023 ISA 050 009 הן אדני יהוה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם׃ 023 ISA 050 010 מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו׃ 023 ISA 050 011 הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון׃ 023 ISA 051 001 שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם׃ 023 ISA 051 002 הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו׃ 023 ISA 051 003 כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה׃ 023 ISA 051 004 הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע׃ 023 ISA 051 005 קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון׃ 023 ISA 051 006 שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת׃ 023 ISA 051 007 שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל תחתו׃ 023 ISA 051 008 כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים׃ 023 ISA 051 009 עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין׃ 023 ISA 051 010 הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים׃ 023 ISA 051 011 ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃ 023 ISA 051 012 אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן׃ 023 ISA 051 013 ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק׃ 023 ISA 051 014 מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃ 023 ISA 051 015 ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃ 023 ISA 051 016 ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה׃ 023 ISA 051 017 התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃ 023 ISA 051 018 אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה׃ 023 ISA 051 019 שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃ 023 ISA 051 020 בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך׃ 023 ISA 051 021 לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃ 023 ISA 051 022 כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד׃ 023 ISA 051 023 ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃ 023 ISA 052 001 עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא׃ 023 ISA 052 002 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃ 023 ISA 052 003 כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃ 023 ISA 052 004 כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃ 023 ISA 052 005 ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ׃ 023 ISA 052 006 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני׃ 023 ISA 052 007 מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃ 023 ISA 052 008 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃ 023 ISA 052 009 פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃ 023 ISA 052 010 חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃ 023 ISA 052 011 סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃ 023 ISA 052 012 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃ 023 ISA 052 013 הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃ 023 ISA 052 014 כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃ 023 ISA 052 015 כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃ 023 ISA 053 001 מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃ 023 ISA 053 002 ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו׃ 023 ISA 053 003 נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃ 023 ISA 053 004 אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃ 023 ISA 053 005 והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו׃ 023 ISA 053 006 כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃ 023 ISA 053 007 נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃ 023 ISA 053 008 מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו׃ 023 ISA 053 009 ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו׃ 023 ISA 053 010 ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח׃ 023 ISA 053 011 מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃ 023 ISA 053 012 לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע׃ 023 ISA 054 001 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃ 023 ISA 054 002 הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי׃ 023 ISA 054 003 כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו׃ 023 ISA 054 004 אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד׃ 023 ISA 054 005 כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא׃ 023 ISA 054 006 כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך׃ 023 ISA 054 007 ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך׃ 023 ISA 054 008 בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה׃ 023 ISA 054 009 כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך׃ 023 ISA 054 010 כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה׃ 023 ISA 054 011 עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים׃ 023 ISA 054 012 ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ׃ 023 ISA 054 013 וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך׃ 023 ISA 054 014 בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך׃ 023 ISA 054 015 הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול׃ 023 ISA 054 016 הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל׃ 023 ISA 054 017 כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה׃ 023 ISA 055 001 הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃ 023 ISA 055 002 למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם׃ 023 ISA 055 003 הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים׃ 023 ISA 055 004 הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים׃ 023 ISA 055 005 הן גוי לא תדע תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃ 023 ISA 055 006 דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב׃ 023 ISA 055 007 יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח׃ 023 ISA 055 008 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃ 023 ISA 055 009 כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃ 023 ISA 055 010 כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃ 023 ISA 055 011 כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו׃ 023 ISA 055 012 כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף׃ 023 ISA 055 013 תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת׃ 023 ISA 056 001 כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃ 023 ISA 056 002 אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע׃ 023 ISA 056 003 ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש׃ 023 ISA 056 004 כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי׃ 023 ISA 056 005 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת׃ 023 ISA 056 006 ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃ 023 ISA 056 007 והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים׃ 023 ISA 056 008 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו׃ 023 ISA 056 009 כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער׃ 023 ISA 056 010 צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃ 023 ISA 056 011 והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃ 023 ISA 056 012 אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃ 023 ISA 057 001 הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃ 023 ISA 057 002 יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃ 023 ISA 057 003 ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃ 023 ISA 057 004 על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃ 023 ISA 057 005 הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃ 023 ISA 057 006 בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃ 023 ISA 057 007 על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃ 023 ISA 057 008 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃ 023 ISA 057 009 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃ (Sheol h7585) 023 ISA 057 010 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃ 023 ISA 057 011 ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃ 023 ISA 057 012 אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃ 023 ISA 057 013 בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי׃ 023 ISA 057 014 ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ 023 ISA 057 015 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃ 023 ISA 057 016 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃ 023 ISA 057 017 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃ 023 ISA 057 018 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃ 023 ISA 057 019 בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃ 023 ISA 057 020 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃ 023 ISA 057 021 אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ 023 ISA 058 001 קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם׃ 023 ISA 058 002 ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון׃ 023 ISA 058 003 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו׃ 023 ISA 058 004 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם׃ 023 ISA 058 005 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה׃ 023 ISA 058 006 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו׃ 023 ISA 058 007 הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃ 023 ISA 058 008 אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך׃ 023 ISA 058 009 אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און׃ 023 ISA 058 010 ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃ 023 ISA 058 011 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃ 023 ISA 058 012 ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת׃ 023 ISA 058 013 אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר׃ 023 ISA 058 014 אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃ 023 ISA 059 001 הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע׃ 023 ISA 059 002 כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע׃ 023 ISA 059 003 כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה׃ 023 ISA 059 004 אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און׃ 023 ISA 059 005 ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה׃ 023 ISA 059 006 קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם׃ 023 ISA 059 007 רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃ 023 ISA 059 008 דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום׃ 023 ISA 059 009 על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך׃ 023 ISA 059 010 נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים׃ 023 ISA 059 011 נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו׃ 023 ISA 059 012 כי רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו כי פשעינו אתנו ועונתינו ידענום׃ 023 ISA 059 013 פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר׃ 023 ISA 059 014 והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא׃ 023 ISA 059 015 ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט׃ 023 ISA 059 016 וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו׃ 023 ISA 059 017 וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה׃ 023 ISA 059 018 כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם׃ 023 ISA 059 019 וייראו ממערב את שם יהוה וממזרח שמש את כבודו כי יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו׃ 023 ISA 059 020 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה׃ 023 ISA 059 021 ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם׃ 023 ISA 060 001 קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח׃ 023 ISA 060 002 כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה׃ 023 ISA 060 003 והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך׃ 023 ISA 060 004 שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על צד תאמנה׃ 023 ISA 060 005 אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך׃ 023 ISA 060 006 שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו׃ 023 ISA 060 007 כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר׃ 023 ISA 060 008 מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם׃ 023 ISA 060 009 כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃ 023 ISA 060 010 ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך׃ 023 ISA 060 011 ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים׃ 023 ISA 060 012 כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו׃ 023 ISA 060 013 כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד׃ 023 ISA 060 014 והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל׃ 023 ISA 060 015 תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור׃ 023 ISA 060 016 וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃ 023 ISA 060 017 תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה׃ 023 ISA 060 018 לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה׃ 023 ISA 060 019 לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך׃ 023 ISA 060 020 לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך׃ 023 ISA 060 021 ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו מעשה ידי להתפאר׃ 023 ISA 060 022 הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה׃ 023 ISA 061 001 רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח׃ 023 ISA 061 002 לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים׃ 023 ISA 061 003 לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃ 023 ISA 061 004 ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור׃ 023 ISA 061 005 ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם׃ 023 ISA 061 006 ואתם כהני יהוה תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו׃ 023 ISA 061 007 תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם׃ 023 ISA 061 008 כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם׃ 023 ISA 061 009 ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה׃ 023 ISA 061 010 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה׃ 023 ISA 061 011 כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים׃ 023 ISA 062 001 למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער׃ 023 ISA 062 002 וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו׃ 023 ISA 062 003 והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף מלוכה בכף אלהיך׃ 023 ISA 062 004 לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃ 023 ISA 062 005 כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך׃ 023 ISA 062 006 על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם׃ 023 ISA 062 007 ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ׃ 023 ISA 062 008 נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו׃ 023 ISA 062 009 כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי׃ 023 ISA 062 010 עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים׃ 023 ISA 062 011 הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ 023 ISA 062 012 וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה׃ 023 ISA 063 001 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ 023 ISA 063 002 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ 023 ISA 063 003 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃ 023 ISA 063 004 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ 023 ISA 063 005 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ 023 ISA 063 006 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ 023 ISA 063 007 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃ 023 ISA 063 008 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃ 023 ISA 063 009 בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃ 023 ISA 063 010 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃ 023 ISA 063 011 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃ 023 ISA 063 012 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃ 023 ISA 063 013 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃ 023 ISA 063 014 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃ 023 ISA 063 015 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃ 023 ISA 063 016 כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃ 023 ISA 063 017 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃ 023 ISA 063 018 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃ 023 ISA 063 019 היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם׃ 023 ISA 064 001 לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃ 023 ISA 064 002 כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃ 023 ISA 064 003 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃ 023 ISA 064 004 ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו׃ 023 ISA 064 005 פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע׃ 023 ISA 064 006 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃ 023 ISA 064 007 ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃ 023 ISA 064 008 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃ 023 ISA 064 009 אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו׃ 023 ISA 064 010 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃ 023 ISA 064 011 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃ 023 ISA 064 012 העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃ 023 ISA 065 001 נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי׃ 023 ISA 065 002 פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם׃ 023 ISA 065 003 העם המכעיסים אותי על פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים׃ 023 ISA 065 004 הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק פגלים כליהם׃ 023 ISA 065 005 האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום׃ 023 ISA 065 006 הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם׃ 023 ISA 065 007 עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על חיקם׃ 023 ISA 065 008 כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל׃ 023 ISA 065 009 והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה׃ 023 ISA 065 010 והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני׃ 023 ISA 065 011 ואתם עזבי יהוה השכחים את הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך׃ 023 ISA 065 012 ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם׃ 023 ISA 065 013 לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו׃ 023 ISA 065 014 הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו׃ 023 ISA 065 015 והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר׃ 023 ISA 065 016 אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני׃ 023 ISA 065 017 כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב׃ 023 ISA 065 018 כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש׃ 023 ISA 065 019 וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה׃ 023 ISA 065 020 לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל׃ 023 ISA 065 021 ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃ 023 ISA 065 022 לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי׃ 023 ISA 065 023 לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם׃ 023 ISA 065 024 והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃ 023 ISA 065 025 זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה׃ 023 ISA 066 001 כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי׃ 023 ISA 066 002 ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי׃ 023 ISA 066 003 שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה׃ 023 ISA 066 004 גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו׃ 023 ISA 066 005 שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו׃ 023 ISA 066 006 קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃ 023 ISA 066 007 בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃ 023 ISA 066 008 מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה׃ 023 ISA 066 009 האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃ 023 ISA 066 010 שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה׃ 023 ISA 066 011 למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה׃ 023 ISA 066 012 כי כה אמר יהוה הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו׃ 023 ISA 066 013 כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃ 023 ISA 066 014 וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו׃ 023 ISA 066 015 כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש׃ 023 ISA 066 016 כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה׃ 023 ISA 066 017 המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם יהוה׃ 023 ISA 066 018 ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי׃ 023 ISA 066 019 ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים׃ 023 ISA 066 020 והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה׃ 023 ISA 066 021 וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה׃ 023 ISA 066 022 כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃ 023 ISA 066 023 והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה׃ 023 ISA 066 024 ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר׃ # # BOOK 024 JER Jeremiah ירמיה 024 JER 001 001 דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃ 024 JER 001 002 אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו׃ 024 JER 001 003 ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה עד גלות ירושלם בחדש החמישי׃ 024 JER 001 004 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 024 JER 001 005 בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃ 024 JER 001 006 ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי׃ 024 JER 001 007 ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר׃ 024 JER 001 008 אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה׃ 024 JER 001 009 וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך׃ 024 JER 001 010 ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע׃ 024 JER 001 011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה׃ 024 JER 001 012 ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו׃ 024 JER 001 013 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה׃ 024 JER 001 014 ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ׃ 024 JER 001 015 כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה׃ 024 JER 001 016 ודברתי משפטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם׃ 024 JER 001 017 ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם׃ 024 JER 001 018 ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ׃ 024 JER 001 019 ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך׃ 024 JER 002 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 024 JER 002 002 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃ 024 JER 002 003 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃ 024 JER 002 004 שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃ 024 JER 002 005 כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃ 024 JER 002 006 ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃ 024 JER 002 007 ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃ 024 JER 002 008 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃ 024 JER 002 009 לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃ 024 JER 002 010 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃ 024 JER 002 011 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃ 024 JER 002 012 שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃ 024 JER 002 013 כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃ 024 JER 002 014 העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃ 024 JER 002 015 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃ 024 JER 002 016 גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד׃ 024 JER 002 017 הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃ 024 JER 002 018 ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃ 024 JER 002 019 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃ 024 JER 002 020 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃ 024 JER 002 021 ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃ 024 JER 002 022 כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃ 024 JER 002 023 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃ 024 JER 002 024 פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃ 024 JER 002 025 מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃ 024 JER 002 026 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃ 024 JER 002 027 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃ 024 JER 002 028 ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃ 024 JER 002 029 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃ 024 JER 002 030 לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃ 024 JER 002 031 הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃ 024 JER 002 032 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃ 024 JER 002 033 מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃ 024 JER 002 034 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃ 024 JER 002 035 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי׃ 024 JER 002 036 מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃ 024 JER 002 037 גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃ 024 JER 003 001 לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם יהוה׃ 024 JER 003 002 שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃ 024 JER 003 003 וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׃ 024 JER 003 004 הלוא מעתה קראתי לי אבי אלוף נערי אתה׃ 024 JER 003 005 הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל׃ 024 JER 003 006 ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן ותזני שם׃ 024 JER 003 007 ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב ולא שבה ותראה בגודה אחותה יהודה׃ 024 JER 003 008 וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא׃ 024 JER 003 009 והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ׃ 024 JER 003 010 וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה׃ 024 JER 003 011 ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה׃ 024 JER 003 012 הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם׃ 024 JER 003 013 אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה׃ 024 JER 003 014 שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃ 024 JER 003 015 ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל׃ 024 JER 003 016 והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד׃ 024 JER 003 017 בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע׃ 024 JER 003 018 בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם׃ 024 JER 003 019 ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובו׃ 024 JER 003 020 אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה׃ 024 JER 003 021 קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם׃ 024 JER 003 022 שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃ 024 JER 003 023 אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃ 024 JER 003 024 והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם׃ 024 JER 003 025 נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃ 024 JER 004 001 אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד׃ 024 JER 004 002 ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃ 024 JER 004 003 כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃ 024 JER 004 004 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃ 024 JER 004 005 הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃ 024 JER 004 006 שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃ 024 JER 004 007 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃ 024 JER 004 008 על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃ 024 JER 004 009 והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃ 024 JER 004 010 ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש׃ 024 JER 004 011 בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר׃ 024 JER 004 012 רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם׃ 024 JER 004 013 הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו׃ 024 JER 004 014 כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃ 024 JER 004 015 כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃ 024 JER 004 016 הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃ 024 JER 004 017 כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃ 024 JER 004 018 דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃ 024 JER 004 019 מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃ 024 JER 004 020 שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃ 024 JER 004 021 עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃ 024 JER 004 022 כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃ 024 JER 004 023 ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃ 024 JER 004 024 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃ 024 JER 004 025 ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃ 024 JER 004 026 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃ 024 JER 004 027 כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃ 024 JER 004 028 על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃ 024 JER 004 029 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃ 024 JER 004 030 ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו׃ 024 JER 004 031 כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃ 024 JER 005 001 שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃ 024 JER 005 002 ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃ 024 JER 005 003 יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃ 024 JER 005 004 ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃ 024 JER 005 005 אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃ 024 JER 005 006 על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃ 024 JER 005 007 אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃ 024 JER 005 008 סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו׃ 024 JER 005 009 העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ 024 JER 005 010 עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃ 024 JER 005 011 כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃ 024 JER 005 012 כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃ 024 JER 005 013 והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ 024 JER 005 014 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃ 024 JER 005 015 הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃ 024 JER 005 016 אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃ 024 JER 005 017 ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃ 024 JER 005 018 וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה׃ 024 JER 005 019 והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ 024 JER 005 020 הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃ 024 JER 005 021 שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃ 024 JER 005 022 האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃ 024 JER 005 023 ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃ 024 JER 005 024 ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃ 024 JER 005 025 עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃ 024 JER 005 026 כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃ 024 JER 005 027 ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו׃ 024 JER 005 028 שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃ 024 JER 005 029 העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ 024 JER 005 030 שמה ושערורה נהיתה בארץ׃ 024 JER 005 031 הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃ 024 JER 006 001 העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃ 024 JER 006 002 הנוה והמענגה דמיתי בת ציון׃ 024 JER 006 003 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו׃ 024 JER 006 004 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃ 024 JER 006 005 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃ 024 JER 006 006 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃ 024 JER 006 007 כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃ 024 JER 006 008 הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃ 024 JER 006 009 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות׃ 024 JER 006 010 על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו׃ 024 JER 006 011 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים׃ 024 JER 006 012 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃ 024 JER 006 013 כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃ 024 JER 006 014 וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃ 024 JER 006 015 הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה׃ 024 JER 006 016 כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃ 024 JER 006 017 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃ 024 JER 006 018 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם׃ 024 JER 006 019 שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה׃ 024 JER 006 020 למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי׃ 024 JER 006 021 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו׃ 024 JER 006 022 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ׃ 024 JER 006 023 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון׃ 024 JER 006 024 שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃ 024 JER 006 025 אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃ 024 JER 006 026 בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃ 024 JER 006 027 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם׃ 024 JER 006 028 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃ 024 JER 006 029 נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃ 024 JER 006 030 כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם׃ 024 JER 007 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 007 002 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה׃ 024 JER 007 003 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה׃ 024 JER 007 004 אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה׃ 024 JER 007 005 כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו׃ 024 JER 007 006 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם׃ 024 JER 007 007 ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם׃ 024 JER 007 008 הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל׃ 024 JER 007 009 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 024 JER 007 010 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה׃ 024 JER 007 011 המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה׃ 024 JER 007 012 כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל׃ 024 JER 007 013 ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם׃ 024 JER 007 014 ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו׃ 024 JER 007 015 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים׃ 024 JER 007 016 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך׃ 024 JER 007 017 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם׃ 024 JER 007 018 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃ 024 JER 007 019 האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם׃ 024 JER 007 020 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃ 024 JER 007 021 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר׃ 024 JER 007 022 כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח׃ 024 JER 007 023 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם׃ 024 JER 007 024 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃ 024 JER 007 025 למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח׃ 024 JER 007 026 ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם׃ 024 JER 007 027 ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה׃ 024 JER 007 028 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם׃ 024 JER 007 029 גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו׃ 024 JER 007 030 כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃ 024 JER 007 031 ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי׃ 024 JER 007 032 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום׃ 024 JER 007 033 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃ 024 JER 007 034 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ׃ 024 JER 008 001 בעת ההיא נאם יהוה ויציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם מקבריהם׃ 024 JER 008 002 ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃ 024 JER 008 003 ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות׃ 024 JER 008 004 ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב׃ 024 JER 008 005 מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב׃ 024 JER 008 006 הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה׃ 024 JER 008 007 גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה׃ 024 JER 008 008 איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃ 024 JER 008 009 הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃ 024 JER 008 010 לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן כלה עשה שקר׃ 024 JER 008 011 וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃ 024 JER 008 012 הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה׃ 024 JER 008 013 אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃ 024 JER 008 014 על מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה׃ 024 JER 008 015 קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃ 024 JER 008 016 מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה׃ 024 JER 008 017 כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה׃ 024 JER 008 018 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃ 024 JER 008 019 הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃ 024 JER 008 020 עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו׃ 024 JER 008 021 על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃ 024 JER 008 022 הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי׃ 024 JER 009 001 מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי׃ 024 JER 009 002 מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃ 024 JER 009 003 וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה׃ 024 JER 009 004 איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך׃ 024 JER 009 005 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו׃ 024 JER 009 006 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה׃ 024 JER 009 007 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי׃ 024 JER 009 008 חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃ 024 JER 009 009 העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ 024 JER 009 010 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃ 024 JER 009 011 ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃ 024 JER 009 012 מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃ 024 JER 009 013 ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה׃ 024 JER 009 014 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃ 024 JER 009 015 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש׃ 024 JER 009 016 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃ 024 JER 009 017 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה׃ 024 JER 009 018 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃ 024 JER 009 019 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃ 024 JER 009 020 כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃ 024 JER 009 021 כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃ 024 JER 009 022 דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃ 024 JER 009 023 כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו׃ 024 JER 009 024 כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה׃ 024 JER 009 025 הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה׃ 024 JER 009 026 על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב׃ 024 JER 010 001 שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃ 024 JER 010 002 כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה׃ 024 JER 010 003 כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃ 024 JER 010 004 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃ 024 JER 010 005 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם׃ 024 JER 010 006 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃ 024 JER 010 007 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׃ 024 JER 010 008 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃ 024 JER 010 009 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃ 024 JER 010 010 ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃ 024 JER 010 011 כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃ 024 JER 010 012 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ 024 JER 010 013 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ 024 JER 010 014 נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ 024 JER 010 015 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ 024 JER 010 016 לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ 024 JER 010 017 אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃ 024 JER 010 018 כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃ 024 JER 010 019 אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃ 024 JER 010 020 אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃ 024 JER 010 021 כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃ 024 JER 010 022 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃ 024 JER 010 023 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃ 024 JER 010 024 יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃ 024 JER 010 025 שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃ 024 JER 011 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 011 002 שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם׃ 024 JER 011 003 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת׃ 024 JER 011 004 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ 024 JER 011 005 למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה׃ 024 JER 011 006 ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם׃ 024 JER 011 007 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי׃ 024 JER 011 008 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו׃ 024 JER 011 009 ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם׃ 024 JER 011 010 שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם׃ 024 JER 011 011 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃ 024 JER 011 012 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם׃ 024 JER 011 013 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל׃ 024 JER 011 014 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃ 024 JER 011 015 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃ 024 JER 011 016 זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו׃ 024 JER 011 017 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃ 024 JER 011 018 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃ 024 JER 011 019 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד׃ 024 JER 011 020 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃ 024 JER 011 021 לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו׃ 024 JER 011 022 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃ 024 JER 011 023 ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם׃ 024 JER 012 001 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד׃ 024 JER 012 002 נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃ 024 JER 012 003 ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃ 024 JER 012 004 עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃ 024 JER 012 005 כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן׃ 024 JER 012 006 כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות׃ 024 JER 012 007 עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה׃ 024 JER 012 008 היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה׃ 024 JER 012 009 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה׃ 024 JER 012 010 רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה׃ 024 JER 012 011 שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃ 024 JER 012 012 על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר׃ 024 JER 012 013 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃ 024 JER 012 014 כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם׃ 024 JER 012 015 והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו׃ 024 JER 012 016 והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃ 024 JER 012 017 ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה׃ 024 JER 013 001 כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו׃ 024 JER 013 002 ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני׃ 024 JER 013 003 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר׃ 024 JER 013 004 קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃ 024 JER 013 005 ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃ 024 JER 013 006 ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם׃ 024 JER 013 007 ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃ 024 JER 013 008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 024 JER 013 009 כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב׃ 024 JER 013 010 העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל׃ 024 JER 013 011 כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃ 024 JER 013 012 ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין׃ 024 JER 013 013 ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃ 024 JER 013 014 ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃ 024 JER 013 015 שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃ 024 JER 013 016 תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃ 024 JER 013 017 ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃ 024 JER 013 018 אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃ 024 JER 013 019 ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃ 024 JER 013 020 שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך׃ 024 JER 013 021 מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃ 024 JER 013 022 וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃ 024 JER 013 023 היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃ 024 JER 013 024 ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר׃ 024 JER 013 025 זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃ 024 JER 013 026 וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך׃ 024 JER 013 027 נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃ 024 JER 014 001 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות׃ 024 JER 014 002 אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃ 024 JER 014 003 ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃ 024 JER 014 004 בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃ 024 JER 014 005 כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃ 024 JER 014 006 ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃ 024 JER 014 007 אם עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו׃ 024 JER 014 008 מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃ 024 JER 014 009 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו׃ 024 JER 014 010 כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם׃ 024 JER 014 011 ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה׃ 024 JER 014 012 כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃ 024 JER 014 013 ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה׃ 024 JER 014 014 ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם׃ 024 JER 014 015 לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃ 024 JER 014 016 והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃ 024 JER 014 017 ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃ 024 JER 014 018 אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו׃ 024 JER 014 019 המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃ 024 JER 014 020 ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃ 024 JER 014 021 אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו׃ 024 JER 014 022 היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃ 024 JER 015 001 ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו׃ 024 JER 015 002 והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃ 024 JER 015 003 ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃ 024 JER 015 004 ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם׃ 024 JER 015 005 כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃ 024 JER 015 006 את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃ 024 JER 015 007 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו׃ 024 JER 015 008 עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃ 024 JER 015 009 אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃ 024 JER 015 010 אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני׃ 024 JER 015 011 אמר יהוה אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב׃ 024 JER 015 012 הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת׃ 024 JER 015 013 חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך׃ 024 JER 015 014 והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד׃ 024 JER 015 015 אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה׃ 024 JER 015 016 נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃ 024 JER 015 017 לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני׃ 024 JER 015 018 למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃ 024 JER 015 019 לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם׃ 024 JER 015 020 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה׃ 024 JER 015 021 והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃ 024 JER 016 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 024 JER 016 002 לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃ 024 JER 016 003 כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃ 024 JER 016 004 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ 024 JER 016 005 כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃ 024 JER 016 006 ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃ 024 JER 016 007 ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו׃ 024 JER 016 008 ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃ 024 JER 016 009 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃ 024 JER 016 010 והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃ 024 JER 016 011 ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו׃ 024 JER 016 012 ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃ 024 JER 016 013 והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה׃ 024 JER 016 014 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃ 024 JER 016 015 כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם׃ 024 JER 016 016 הנני שלח לדוגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים׃ 024 JER 016 017 כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני׃ 024 JER 016 018 ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי׃ 024 JER 016 019 יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃ 024 JER 016 020 היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃ 024 JER 016 021 לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה׃ 024 JER 017 001 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃ 024 JER 017 002 כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות׃ 024 JER 017 003 הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃ 024 JER 017 004 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃ 024 JER 017 005 כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃ 024 JER 017 006 והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃ 024 JER 017 007 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃ 024 JER 017 008 והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃ 024 JER 017 009 עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃ 024 JER 017 010 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו׃ 024 JER 017 011 קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃ 024 JER 017 012 כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃ 024 JER 017 013 מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה׃ 024 JER 017 014 רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃ 024 JER 017 015 הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא׃ 024 JER 017 016 ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃ 024 JER 017 017 אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה׃ 024 JER 017 018 יבשו רדפי ואל אבשה אני יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃ 024 JER 017 019 כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃ 024 JER 017 020 ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃ 024 JER 017 021 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃ 024 JER 017 022 ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם׃ 024 JER 017 023 ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר׃ 024 JER 017 024 והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה׃ 024 JER 017 025 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם׃ 024 JER 017 026 ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃ 024 JER 017 027 ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃ 024 JER 018 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 018 002 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי׃ 024 JER 018 003 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים׃ 024 JER 018 004 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃ 024 JER 018 005 ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃ 024 JER 018 006 הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃ 024 JER 018 007 רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃ 024 JER 018 008 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃ 024 JER 018 009 ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃ 024 JER 018 010 ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃ 024 JER 018 011 ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃ 024 JER 018 012 ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃ 024 JER 018 013 לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃ 024 JER 018 014 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃ 024 JER 018 015 כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃ 024 JER 018 016 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃ 024 JER 018 017 כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם׃ 024 JER 018 018 ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃ 024 JER 018 019 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃ 024 JER 018 020 הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃ 024 JER 018 021 לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃ 024 JER 018 022 תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃ 024 JER 018 023 ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃ 024 JER 019 001 כה אמר יהוה הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים׃ 024 JER 019 002 ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך׃ 024 JER 019 003 ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו׃ 024 JER 019 004 יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים׃ 024 JER 019 005 ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי׃ 024 JER 019 006 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה׃ 024 JER 019 007 ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ 024 JER 019 008 ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃ 024 JER 019 009 והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם׃ 024 JER 019 010 ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך׃ 024 JER 019 011 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור׃ 024 JER 019 012 כן אעשה למקום הזה נאם יהוה וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת׃ 024 JER 019 013 והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים׃ 024 JER 019 014 ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם׃ 024 JER 019 015 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי׃ 024 JER 020 001 וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה׃ 024 JER 020 002 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃ 024 JER 020 003 ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם מגור מסביב׃ 024 JER 020 004 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃ 024 JER 020 005 ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃ 024 JER 020 006 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר׃ 024 JER 020 007 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי׃ 024 JER 020 008 כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום׃ 024 JER 020 009 ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃ 024 JER 020 010 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃ 024 JER 020 011 ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃ 024 JER 020 012 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃ 024 JER 020 013 שירו ליהוה הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים׃ 024 JER 020 014 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך׃ 024 JER 020 015 ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃ 024 JER 020 016 והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃ 024 JER 020 017 אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃ 024 JER 020 018 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃ 024 JER 021 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר׃ 024 JER 021 002 דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו׃ 024 JER 021 003 ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל צדקיהו׃ 024 JER 021 004 כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת׃ 024 JER 021 005 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃ 024 JER 021 006 והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימתו׃ 024 JER 021 007 ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃ 024 JER 021 008 ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות׃ 024 JER 021 009 הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל׃ 024 JER 021 010 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש׃ 024 JER 021 011 ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה׃ 024 JER 021 012 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃ 024 JER 021 013 הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃ 024 JER 021 014 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃ 024 JER 022 001 כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה׃ 024 JER 022 002 ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃ 024 JER 022 003 כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה׃ 024 JER 022 004 כי אם עשו תעשו את הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו׃ 024 JER 022 005 ואם לא תשמעו את הדברים האלה בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה׃ 024 JER 022 006 כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃ 024 JER 022 007 וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש׃ 024 JER 022 008 ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃ 024 JER 022 009 ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום׃ 024 JER 022 010 אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו׃ 024 JER 022 011 כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד׃ 024 JER 022 012 כי במקום אשר הגלו אתו שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד׃ 024 JER 022 013 הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו׃ 024 JER 022 014 האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר׃ 024 JER 022 015 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃ 024 JER 022 016 דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃ 024 JER 022 017 כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃ 024 JER 022 018 לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה׃ 024 JER 022 019 קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם׃ 024 JER 022 020 עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך׃ 024 JER 022 021 דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי׃ 024 JER 022 022 כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃ 024 JER 022 023 ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה׃ 024 JER 022 024 חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך׃ 024 JER 022 025 ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים׃ 024 JER 022 026 והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו׃ 024 JER 022 027 ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם לשוב שם שמה לא ישובו׃ 024 JER 022 028 העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו׃ 024 JER 022 029 ארץ ארץ ארץ שמעי דבר יהוה׃ 024 JER 022 030 כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה׃ 024 JER 023 001 הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃ 024 JER 023 002 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה׃ 024 JER 023 003 ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו׃ 024 JER 023 004 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה׃ 024 JER 023 005 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃ 024 JER 023 006 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו׃ 024 JER 023 007 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃ 024 JER 023 008 כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם׃ 024 JER 023 009 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו׃ 024 JER 023 010 כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן׃ 024 JER 023 011 כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה׃ 024 JER 023 012 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה׃ 024 JER 023 013 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל׃ 024 JER 023 014 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה׃ 024 JER 023 015 לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ׃ 024 JER 023 016 כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃ 024 JER 023 017 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה׃ 024 JER 023 018 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי וישמע׃ 024 JER 023 019 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃ 024 JER 023 020 לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃ 024 JER 023 021 לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו׃ 024 JER 023 022 ואם עמדו בסודי וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם׃ 024 JER 023 023 האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק׃ 024 JER 023 024 אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה׃ 024 JER 023 025 שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃ 024 JER 023 026 עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃ 024 JER 023 027 החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל׃ 024 JER 023 028 הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה׃ 024 JER 023 029 הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע׃ 024 JER 023 030 לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו׃ 024 JER 023 031 הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃ 024 JER 023 032 הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם יהוה׃ 024 JER 023 033 וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה׃ 024 JER 023 034 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו׃ 024 JER 023 035 כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה׃ 024 JER 023 036 ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃ 024 JER 023 037 כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה׃ 024 JER 023 038 ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃ 024 JER 023 039 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃ 024 JER 023 040 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃ 024 JER 024 001 הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל׃ 024 JER 024 002 הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע׃ 024 JER 024 003 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע׃ 024 JER 024 004 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 024 JER 024 005 כה אמר יהוה אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים לטובה׃ 024 JER 024 006 ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש׃ 024 JER 024 007 ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים כי ישבו אלי בכל לבם׃ 024 JER 024 008 וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע כי כה אמר יהוה כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים׃ 024 JER 024 009 ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם׃ 024 JER 024 010 ושלחתי בם את החרב את הרעב ואת הדבר עד תמם מעל האדמה אשר נתתי להם ולאבותיהם׃ 024 JER 025 001 הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל׃ 024 JER 025 002 אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר׃ 024 JER 025 003 מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם׃ 024 JER 025 004 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע׃ 024 JER 025 005 לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם׃ 024 JER 025 006 ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃ 024 JER 025 007 ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃ 024 JER 025 008 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי׃ 024 JER 025 009 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃ 024 JER 025 010 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃ 024 JER 025 011 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃ 024 JER 025 012 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃ 024 JER 025 013 והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים׃ 024 JER 025 014 כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ 024 JER 025 015 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃ 024 JER 025 016 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃ 024 JER 025 017 ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם׃ 024 JER 025 018 את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃ 024 JER 025 019 את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו׃ 024 JER 025 020 ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד׃ 024 JER 025 021 את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃ 024 JER 025 022 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃ 024 JER 025 023 ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה׃ 024 JER 025 024 ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר׃ 024 JER 025 025 ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי׃ 024 JER 025 026 ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃ 024 JER 025 027 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃ 024 JER 025 028 והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃ 024 JER 025 029 כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃ 024 JER 025 030 ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ׃ 024 JER 025 031 בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה׃ 024 JER 025 032 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ׃ 024 JER 025 033 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃ 024 JER 025 034 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃ 024 JER 025 035 ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃ 024 JER 025 036 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃ 024 JER 025 037 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃ 024 JER 025 038 עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃ 024 JER 026 001 בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 026 002 כה אמר יהוה עמד בחצר בית יהוה ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית יהוה את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל תגרע דבר׃ 024 JER 026 003 אולי ישמעו וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם׃ 024 JER 026 004 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם׃ 024 JER 026 005 לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם׃ 024 JER 026 006 ונתתי את הבית הזה כשלה ואת העיר הזאתה אתן לקללה לכל גויי הארץ׃ 024 JER 026 007 וישמעו הכהנים והנבאים וכל העם את ירמיהו מדבר את הדברים האלה בבית יהוה׃ 024 JER 026 008 ויהי ככלות ירמיהו לדבר את כל אשר צוה יהוה לדבר אל כל העם ויתפשו אתו הכהנים והנבאים וכל העם לאמר מות תמות׃ 024 JER 026 009 מדוע נבית בשם יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית יהוה׃ 024 JER 026 010 וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית המלך בית יהוה וישבו בפתח שער יהוה החדש׃ 024 JER 026 011 ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם׃ 024 JER 026 012 ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם לאמר יהוה שלחני להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את כל הדברים אשר שמעתם׃ 024 JER 026 013 ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליכם׃ 024 JER 026 014 ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם׃ 024 JER 026 015 אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה׃ 024 JER 026 016 ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו׃ 024 JER 026 017 ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר׃ 024 JER 026 018 מיכיה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער׃ 024 JER 026 019 ההמת המתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את יהוה ויחל את פני יהוה וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה על נפשותינו׃ 024 JER 026 020 וגם איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו׃ 024 JER 026 021 וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים׃ 024 JER 026 022 וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים׃ 024 JER 026 023 ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם׃ 024 JER 026 024 אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו׃ 024 JER 027 001 בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 027 002 כה אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך׃ 024 JER 027 003 ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה׃ 024 JER 027 004 וצוית אתם אל אדניהם לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם׃ 024 JER 027 005 אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני׃ 024 JER 027 006 ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו׃ 024 JER 027 007 ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים׃ 024 JER 027 008 והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם יהוה עד תמי אתם בידו׃ 024 JER 027 009 ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל׃ 024 JER 027 010 כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם׃ 024 JER 027 011 והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל ועבדו והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה׃ 024 JER 027 012 ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו וחיו׃ 024 JER 027 013 למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל׃ 024 JER 027 014 ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם׃ 024 JER 027 015 כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם׃ 024 JER 027 016 ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם׃ 024 JER 027 017 אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה׃ 024 JER 027 018 ואם נבאים הם ואם יש דבר יהוה אתם יפגעו נא ביהוה צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה׃ 024 JER 027 019 כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת׃ 024 JER 027 020 אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכוניה בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם׃ 024 JER 027 021 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך יהודה וירושלם׃ 024 JER 027 022 בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם יהוה והעליתים והשיבתים אל המקום הזה׃ 024 JER 028 001 ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר׃ 024 JER 028 002 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את על מלך בבל׃ 024 JER 028 003 בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל׃ 024 JER 028 004 ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה נאם יהוה כי אשבר את על מלך בבל׃ 024 JER 028 005 ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית יהוה׃ 024 JER 028 006 ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה׃ 024 JER 028 007 אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם׃ 024 JER 028 008 הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן העולם וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר׃ 024 JER 028 009 הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת׃ 024 JER 028 010 ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו׃ 024 JER 028 011 ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃ 024 JER 028 012 ויהי דבר יהוה אל ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר׃ 024 JER 028 013 הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל׃ 024 JER 028 014 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו׃ 024 JER 028 015 ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך יהוה ואתה הבטחת את העם הזה על שקר׃ 024 JER 028 016 לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה׃ 024 JER 028 017 וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי׃ 024 JER 029 001 ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה׃ 024 JER 029 002 אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם׃ 024 JER 029 003 ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר׃ 024 JER 029 004 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל הגולה אשר הגליתי מירושלם בבלה׃ 024 JER 029 005 בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין׃ 024 JER 029 006 קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו׃ 024 JER 029 007 ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום׃ 024 JER 029 008 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים׃ 024 JER 029 009 כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם יהוה׃ 024 JER 029 010 כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה׃ 024 JER 029 011 כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃ 024 JER 029 012 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃ 024 JER 029 013 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם׃ 024 JER 029 014 ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם׃ 024 JER 029 015 כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה׃ 024 JER 029 016 כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה׃ 024 JER 029 017 כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע׃ 024 JER 029 018 ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם׃ 024 JER 029 019 תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה׃ 024 JER 029 020 ואתם שמעו דבר יהוה כל הגולה אשר שלחתי מירושלם בבלה׃ 024 JER 029 021 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם׃ 024 JER 029 022 ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש׃ 024 JER 029 023 יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע ועד נאם יהוה׃ 024 JER 029 024 ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר׃ 024 JER 029 025 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר׃ 024 JER 029 026 יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק׃ 024 JER 029 027 ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם׃ 024 JER 029 028 כי על כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן׃ 024 JER 029 029 ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא׃ 024 JER 029 030 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 024 JER 029 031 שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר׃ 024 JER 029 032 לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה כי סרה דבר על יהוה׃ 024 JER 030 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 030 002 כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך אל ספר׃ 024 JER 030 003 כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה׃ 024 JER 030 004 ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל ואל יהודה׃ 024 JER 030 005 כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃ 024 JER 030 006 שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃ 024 JER 030 007 הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃ 024 JER 030 008 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים׃ 024 JER 030 009 ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם׃ 024 JER 030 010 ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ 024 JER 030 011 כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ 024 JER 030 012 כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃ 024 JER 030 013 אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃ 024 JER 030 014 כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃ 024 JER 030 015 מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃ 024 JER 030 016 לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃ 024 JER 030 017 כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃ 024 JER 030 018 כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב׃ 024 JER 030 019 ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃ 024 JER 030 020 והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו׃ 024 JER 030 021 והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם יהוה׃ 024 JER 030 022 והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ 024 JER 030 023 הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃ 024 JER 030 024 לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃ 024 JER 031 001 בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם׃ 024 JER 031 002 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃ 024 JER 031 003 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׃ 024 JER 031 004 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃ 024 JER 031 005 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃ 024 JER 031 006 כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃ 024 JER 031 007 כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל׃ 024 JER 031 008 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃ 024 JER 031 009 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ 024 JER 031 010 שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃ 024 JER 031 011 כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃ 024 JER 031 012 ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃ 024 JER 031 013 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃ 024 JER 031 014 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה׃ 024 JER 031 015 כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃ 024 JER 031 016 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃ 024 JER 031 017 ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם׃ 024 JER 031 018 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃ 024 JER 031 019 כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃ 024 JER 031 020 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃ 024 JER 031 021 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה׃ 024 JER 031 022 עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃ 024 JER 031 023 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש׃ 024 JER 031 024 וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃ 024 JER 031 025 כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי׃ 024 JER 031 026 על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃ 024 JER 031 027 הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃ 024 JER 031 028 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה׃ 024 JER 031 029 בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃ 024 JER 031 030 כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃ 024 JER 031 031 הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃ 024 JER 031 032 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה׃ 024 JER 031 033 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃ 024 JER 031 034 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃ 024 JER 031 035 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃ 024 JER 031 036 אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים׃ 024 JER 031 037 כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם יהוה׃ 024 JER 031 038 הנה ימים נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃ 024 JER 031 039 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃ 024 JER 031 040 וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם׃ 024 JER 032 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר׃ 024 JER 032 002 ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה׃ 024 JER 032 003 אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה׃ 024 JER 032 004 וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה׃ 024 JER 032 005 ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו׃ 024 JER 032 006 ויאמר ירמיהו היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 024 JER 032 007 הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות׃ 024 JER 032 008 ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא׃ 024 JER 032 009 ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף׃ 024 JER 032 010 ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים׃ 024 JER 032 011 ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי׃ 024 JER 032 012 ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה׃ 024 JER 032 013 ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר׃ 024 JER 032 014 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים׃ 024 JER 032 015 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת׃ 024 JER 032 016 ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר׃ 024 JER 032 017 אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר׃ 024 JER 032 018 עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו׃ 024 JER 032 019 גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃ 024 JER 032 020 אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה׃ 024 JER 032 021 ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול׃ 024 JER 032 022 ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש׃ 024 JER 032 023 ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך לא הלכו את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת׃ 024 JER 032 024 הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה׃ 024 JER 032 025 ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים׃ 024 JER 032 026 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 024 JER 032 027 הנה אני יהוה אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר׃ 024 JER 032 028 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל ולכדה׃ 024 JER 032 029 ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃ 024 JER 032 030 כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מנערתיהם כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם יהוה׃ 024 JER 032 031 כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני׃ 024 JER 032 032 על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם׃ 024 JER 032 033 ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר׃ 024 JER 032 034 וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃ 024 JER 032 035 ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת למען החטי את יהודה׃ 024 JER 032 036 ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל אל העיר הזאת אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר׃ 024 JER 032 037 הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח׃ 024 JER 032 038 והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ 024 JER 032 039 ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם׃ 024 JER 032 040 וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי׃ 024 JER 032 041 וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי׃ 024 JER 032 042 כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם׃ 024 JER 032 043 ונקנה השדה בארץ הזאת אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים׃ 024 JER 032 044 שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם יהוה׃ 024 JER 033 001 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר׃ 024 JER 033 002 כה אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה יהוה שמו׃ 024 JER 033 003 קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם׃ 024 JER 033 004 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה הנתצים אל הסללות ואל החרב׃ 024 JER 033 005 באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רעתם׃ 024 JER 033 006 הנני מעלה לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת׃ 024 JER 033 007 והשבתי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה׃ 024 JER 033 008 וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי׃ 024 JER 033 009 והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי עשה אתם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עשה לה׃ 024 JER 033 010 כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃ 024 JER 033 011 קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר יהוה׃ 024 JER 033 012 כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו נוה רעים מרבצים צאן׃ 024 JER 033 013 בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על ידי מונה אמר יהוה׃ 024 JER 033 014 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי את הדבר הטוב אשר דברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה׃ 024 JER 033 015 בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ׃ 024 JER 033 016 בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו׃ 024 JER 033 017 כי כה אמר יהוה לא יכרת לדוד איש ישב על כסא בית ישראל׃ 024 JER 033 018 ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים׃ 024 JER 033 019 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמור׃ 024 JER 033 020 כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם׃ 024 JER 033 021 גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי׃ 024 JER 033 022 אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי׃ 024 JER 033 023 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 024 JER 033 024 הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם׃ 024 JER 033 025 כה אמר יהוה אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי׃ 024 JER 033 026 גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב כי אשוב את שבותם ורחמתים׃ 024 JER 034 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה לאמר׃ 024 JER 034 002 כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש׃ 024 JER 034 003 ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר ובבל תבוא׃ 024 JER 034 004 אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב׃ 024 JER 034 005 בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך כי דבר אני דברתי נאם יהוה׃ 024 JER 034 006 וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם׃ 024 JER 034 007 וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר׃ 024 JER 034 008 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור׃ 024 JER 034 009 לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש׃ 024 JER 034 010 וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו׃ 024 JER 034 011 וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום לעבדים ולשפחות׃ 024 JER 034 012 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 034 013 כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר׃ 024 JER 034 014 מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם׃ 024 JER 034 015 ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו׃ 024 JER 034 016 ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות׃ 024 JER 034 017 לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ׃ 024 JER 034 018 ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו׃ 024 JER 034 019 שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל׃ 024 JER 034 020 ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ 024 JER 034 021 ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם׃ 024 JER 034 022 הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב׃ 024 JER 035 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר׃ 024 JER 035 002 הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל אחת הלשכות והשקית אותם יין׃ 024 JER 035 003 ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו ואת כל בית הרכבים׃ 024 JER 035 004 ואבא אתם בית יהוה אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר הסף׃ 024 JER 035 005 ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו יין׃ 024 JER 035 006 ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם׃ 024 JER 035 007 ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם׃ 024 JER 035 008 ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו לבלתי שתות יין כל ימינו אנחנו נשינו בנינו ובנתינו׃ 024 JER 035 009 ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו׃ 024 JER 035 010 ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו׃ 024 JER 035 011 ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם׃ 024 JER 035 012 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 024 JER 035 013 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם הלוא תקחו מוסר לשמע אל דברי נאם יהוה׃ 024 JER 035 014 הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר צוה את בניו לבלתי שתות יין ולא שתו עד היום הזה כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי׃ 024 JER 035 015 ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכים ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי׃ 024 JER 035 016 כי הקימו בני יהונדב בן רכב את מצות אביהם אשר צום והעם הזה לא שמעו אלי׃ 024 JER 035 017 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלם את כל הרעה אשר דברתי עליהם יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו׃ 024 JER 035 018 ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם׃ 024 JER 035 019 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני כל הימים׃ 024 JER 036 001 ויהי בשנה הרביעת ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 024 JER 036 002 קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה׃ 024 JER 036 003 אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם׃ 024 JER 036 004 ויקרא ירמיהו את ברוך בן נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי יהוה אשר דבר אליו על מגלת ספר׃ 024 JER 036 005 ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית יהוה׃ 024 JER 036 006 ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי את דברי יהוה באזני העם בית יהוה ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם׃ 024 JER 036 007 אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה׃ 024 JER 036 008 ויעש ברוך בן נריה ככל אשר צוהו ירמיהו הנביא לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה׃ 024 JER 036 009 ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל העם בירושלם וכל העם הבאים מערי יהודה בירושלם׃ 024 JER 036 010 ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית יהוה בלשכת גמריהו בן שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית יהוה החדש באזני כל העם׃ 024 JER 036 011 וישמע מכיהו בן גמריהו בן שפן את כל דברי יהוה מעל הספר׃ 024 JER 036 012 וירד בית המלך על לשכת הספר והנה שם כל השרים יושבים אלישמע הספר ודליהו בן שמעיהו ואלנתן בן עכבור וגמריהו בן שפן וצדקיהו בן חנניהו וכל השרים׃ 024 JER 036 013 ויגד להם מכיהו את כל הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם׃ 024 JER 036 014 וישלחו כל השרים אל ברוך את יהודי בן נתניהו בן שלמיהו בן כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן נריהו את המגלה בידו ויבא אליהם׃ 024 JER 036 015 ויאמרו אליו שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם׃ 024 JER 036 016 ויהי כשמעם את כל הדברים פחדו איש אל רעהו ויאמרו אל ברוך הגיד נגיד למלך את כל הדברים האלה׃ 024 JER 036 017 ואת ברוך שאלו לאמר הגד נא לנו איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו׃ 024 JER 036 018 ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו׃ 024 JER 036 019 ויאמרו השרים אל ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל ידע איפה אתם׃ 024 JER 036 020 ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל הדברים׃ 024 JER 036 021 וישלח המלך את יהודי לקחת את המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל השרים העמדים מעל המלך׃ 024 JER 036 022 והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת׃ 024 JER 036 023 ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגלה על האש אשר על האח׃ 024 JER 036 024 ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם המלך וכל עבדיו השמעים את כל הדברים האלה׃ 024 JER 036 025 וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את המגלה ולא שמע אליהם׃ 024 JER 036 026 ויצוה המלך את ירחמאל בן המלך ואת שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן עבדאל לקחת את ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה׃ 024 JER 036 027 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו אחרי שרף המלך את המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר׃ 024 JER 036 028 שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הראשנים אשר היו על המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך יהודה׃ 024 JER 036 029 ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר יהוה אתה שרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה׃ 024 JER 036 030 לכן כה אמר יהוה על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה׃ 024 JER 036 031 ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם והבאתי עליהם ועל ישבי ירושלם ואל איש יהודה את כל הרעה אשר דברתי אליהם ולא שמעו׃ 024 JER 036 032 וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה׃ 024 JER 037 001 וימלך מלך צדקיהו בן יאשיהו תחת כניהו בן יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך בבל בארץ יהודה׃ 024 JER 037 002 ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי יהוה אשר דבר ביד ירמיהו הנביא׃ 024 JER 037 003 וישלח המלך צדקיהו את יהוכל בן שלמיה ואת צפניהו בן מעשיה הכהן אל ירמיהו הנביא לאמר התפלל נא בעדנו אל יהוה אלהינו׃ 024 JER 037 004 וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אתו בית הכליא׃ 024 JER 037 005 וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם׃ 024 JER 037 006 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לאמר׃ 024 JER 037 007 כה אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים׃ 024 JER 037 008 ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזאת ולכדה ושרפה באש׃ 024 JER 037 009 כה אמר יהוה אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים כי לא ילכו׃ 024 JER 037 010 כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים איש באהלו יקומו ושרפו את העיר הזאת באש׃ 024 JER 037 011 והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלם מפני חיל פרעה׃ 024 JER 037 012 ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימן לחלק משם בתוך העם׃ 024 JER 037 013 ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל׃ 024 JER 037 014 ויאמר ירמיהו שקר אינני נפל על הכשדים ולא שמע אליו ויתפש יראייה בירמיהו ויבאהו אל השרים׃ 024 JER 037 015 ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר כי אתו עשו לבית הכלא׃ 024 JER 037 016 כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החניות וישב שם ירמיהו ימים רבים׃ 024 JER 037 017 וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת יהוה ויאמר ירמיהו יש ויאמר ביד מלך בבל תנתן׃ 024 JER 037 018 ויאמר ירמיהו אל המלך צדקיהו מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא׃ 024 JER 037 019 ואיו נביאיכם אשר נבאו לכם לאמר לא יבא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת׃ 024 JER 037 020 ועתה שמע נא אדני המלך תפל נא תחנתי לפניך ואל תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם׃ 024 JER 037 021 ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האפים עד תם כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה׃ 024 JER 038 001 וישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמר׃ 024 JER 038 002 כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה והיתה לו נפשו לשלל וחי׃ 024 JER 038 003 כה אמר יהוה הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך בבל ולכדה׃ 024 JER 038 004 ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם לרעה׃ 024 JER 038 005 ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם דבר׃ 024 JER 038 006 ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט׃ 024 JER 038 007 וישמע עבד מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימן׃ 024 JER 038 008 ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר׃ 024 JER 038 009 אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר׃ 024 JER 038 010 ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות׃ 024 JER 038 011 ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים׃ 024 JER 038 012 ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן׃ 024 JER 038 013 וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה׃ 024 JER 038 014 וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר אל תכחד ממני דבר׃ 024 JER 038 015 ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי׃ 024 JER 038 016 וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר חי יהוה את אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך׃ 024 JER 038 017 ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך׃ 024 JER 038 018 ואם לא תצא אל שרי מלך בבל ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא תמלט מידם׃ 024 JER 038 019 ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו אני דאג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים פן יתנו אתי בידם והתעללו בי׃ 024 JER 038 020 ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע נא בקול יהוה לאשר אני דבר אליך וייטב לך ותחי נפשך׃ 024 JER 038 021 ואם מאן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יהוה׃ 024 JER 038 022 והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור׃ 024 JER 038 023 ואת כל נשיך ואת בניך מוצאים אל הכשדים ואתה לא תמלט מידם כי ביד מלך בבל תתפש ואת העיר הזאת תשרף באש׃ 024 JER 038 024 ויאמר צדקיהו אל ירמיהו איש אל ידע בדברים האלה ולא תמות׃ 024 JER 038 025 וכי ישמעו השרים כי דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך ומה דבר אליך המלך׃ 024 JER 038 026 ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם׃ 024 JER 038 027 ויבאו כל השרים אל ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא נשמע הדבר׃ 024 JER 038 028 וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם והיה כאשר נלכדה ירושלם׃ 024 JER 039 001 בשנה התשעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם ויצרו עליה׃ 024 JER 039 002 בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר׃ 024 JER 039 003 ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך נרגל שר אצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שר אצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל׃ 024 JER 039 004 ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה׃ 024 JER 039 005 וירדפו חיל כשדים אחריהם וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אתו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃ 024 JER 039 006 וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה לעיניו ואת כל חרי יהודה שחט מלך בבל׃ 024 JER 039 007 ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה׃ 024 JER 039 008 ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו׃ 024 JER 039 009 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים הגלה נבוזר אדן רב טבחים בבל׃ 024 JER 039 010 ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא׃ 024 JER 039 011 ויצו נבוכדראצר מלך בבל על ירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים לאמר׃ 024 JER 039 012 קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך כן עשה עמו׃ 024 JER 039 013 וישלח נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שר אצר רב מג וכל רבי מלך בבל׃ 024 JER 039 014 וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם׃ 024 JER 039 015 ואל ירמיהו היה דבר יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר׃ 024 JER 039 016 הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא׃ 024 JER 039 017 והצלתיך ביום ההוא נאם יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם׃ 024 JER 039 018 כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה׃ 024 JER 040 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחר שלח אתו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה בקחתו אתו והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה׃ 024 JER 040 002 ויקח רב טבחים לירמיהו ויאמר אליו יהוה אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה׃ 024 JER 040 003 ויבא ויעש יהוה כאשר דבר כי חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקולו והיה לכם דבר הזה׃ 024 JER 040 004 ועתה הנה פתחתיך היום מן האזקים אשר על ידך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את עיני עליך ואם רע בעיניך לבוא אתי בבל חדל ראה כל הארץ לפניך אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך׃ 024 JER 040 005 ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו׃ 024 JER 040 006 ויבא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ׃ 024 JER 040 007 וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא הגלו בבלה׃ 024 JER 040 008 ויבאו אל גדליה המצפתה וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי הנטפתי ויזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם׃ 024 JER 040 009 וישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן ולאנשיהם לאמר אל תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל וייטב לכם׃ 024 JER 040 010 ואני הנני ישב במצפה לעמד לפני הכשדים אשר יבאו אלינו ואתם אספו יין וקיץ ושמן ושמו בכליכם ושבו בעריכם אשר תפשתם׃ 024 JER 040 011 וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות שמעו כי נתן מלך בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן׃ 024 JER 040 012 וישבו כל היהודים מכל המקמות אשר נדחו שם ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד׃ 024 JER 040 013 ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר בשדה באו אל גדליהו המצפתה׃ 024 JER 040 014 ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להכתך נפש ולא האמין להם גדליהו בן אחיקם׃ 024 JER 040 015 ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה׃ 024 JER 040 016 ויאמר גדליהו בן אחיקם אל יוחנן בן קרח אל תעש את הדבר הזה כי שקר אתה דבר אל ישמעאל׃ 024 JER 041 001 ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה׃ 024 JER 041 002 ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו אתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב וימת אתו אשר הפקיד מלך בבל בארץ׃ 024 JER 041 003 ואת כל היהודים אשר היו אתו את גדליהו במצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם את אנשי המלחמה הכה ישמעאל׃ 024 JER 041 004 ויהי ביום השני להמית את גדליהו ואיש לא ידע׃ 024 JER 041 005 ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה׃ 024 JER 041 006 ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה הלך הלך ובכה ויהי כפגש אתם ויאמר אליהם באו אל גדליהו בן אחיקם׃ 024 JER 041 007 ויהי כבואם אל תוך העיר וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור הוא והאנשים אשר אתו׃ 024 JER 041 008 ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמתנו כי יש לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם׃ 024 JER 041 009 והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתניהו חללים׃ 024 JER 041 010 וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם וישבם ישמעאל בן נתניה וילך לעבר אל בני עמון׃ 024 JER 041 011 וישמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל הרעה אשר עשה ישמעאל בן נתניה׃ 024 JER 041 012 ויקחו את כל האנשים וילכו להלחם עם ישמעאל בן נתניה וימצאו אתו אל מים רבים אשר בגבעון׃ 024 JER 041 013 ויהי כראות כל העם אשר את ישמעאל את יוחנן בן קרח ואת כל שרי החילים אשר אתו וישמחו׃ 024 JER 041 014 ויסבו כל העם אשר שבה ישמעאל מן המצפה וישבו וילכו אל יוחנן בן קרח׃ 024 JER 041 015 וישמעאל בן נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל בני עמון׃ 024 JER 041 016 ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה אחר הכה את גדליה בן אחיקם גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסרסים אשר השיב מגבעון׃ 024 JER 041 017 וילכו וישבו בגרות כמוהם אשר אצל בית לחם ללכת לבוא מצרים׃ 024 JER 041 018 מפני הכשדים כי יראו מפניהם כי הכה ישמעאל בן נתניה את גדליהו בן אחיקם אשר הפקיד מלך בבל בארץ׃ 024 JER 042 001 ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם מקטן ועד גדול׃ 024 JER 042 002 ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו׃ 024 JER 042 003 ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה׃ 024 JER 042 004 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם לא אמנע מכם דבר׃ 024 JER 042 005 והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה׃ 024 JER 042 006 אם טוב ואם רע בקול יהוה אלהינו אשר אנו שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו׃ 024 JER 042 007 ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו׃ 024 JER 042 008 ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם למקטן ועד גדול׃ 024 JER 042 009 ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו׃ 024 JER 042 010 אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם׃ 024 JER 042 011 אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו׃ 024 JER 042 012 ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם׃ 024 JER 042 013 ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם׃ 024 JER 042 014 לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב׃ 024 JER 042 015 ועתה לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם׃ 024 JER 042 016 והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו׃ 024 JER 042 017 ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם׃ 024 JER 042 018 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה׃ 024 JER 042 019 דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום׃ 024 JER 042 020 כי התעתים בנפשותיכם כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו ועשינו׃ 024 JER 042 021 ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם׃ 024 JER 042 022 ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם׃ 024 JER 043 001 ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל כל העם את כל דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם את כל הדברים האלה׃ 024 JER 043 002 ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם׃ 024 JER 043 003 כי ברוך בן נריה מסית אתך בנו למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל׃ 024 JER 043 004 ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם בקול יהוה לשבת בארץ יהודה׃ 024 JER 043 005 ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים את כל שארית יהודה אשר שבו מכל הגוים אשר נדחו שם לגור בארץ יהודה׃ 024 JER 043 006 את הגברים ואת הנשים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפש אשר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו׃ 024 JER 043 007 ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד תחפנחס׃ 024 JER 043 008 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו בתחפנחס לאמר׃ 024 JER 043 009 קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה בתחפנחס לעיני אנשים יהודים׃ 024 JER 043 010 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את נבוכדראצר מלך בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את שפרורו עליהם׃ 024 JER 043 011 ובאה והכה את ארץ מצרים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב׃ 024 JER 043 012 והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום׃ 024 JER 043 013 ושבר את מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת בתי אלהי מצרים ישרף באש׃ 024 JER 044 001 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר׃ 024 JER 044 002 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב׃ 024 JER 044 003 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם׃ 024 JER 044 004 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת אשר שנאתי׃ 024 JER 044 005 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים׃ 024 JER 044 006 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה׃ 024 JER 044 007 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית׃ 024 JER 044 008 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ׃ 024 JER 044 009 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם׃ 024 JER 044 010 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם׃ 024 JER 044 011 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה׃ 024 JER 044 012 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה׃ 024 JER 044 013 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם בחרב ברעב ובדבר׃ 024 JER 044 014 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים׃ 024 JER 044 015 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר׃ 024 JER 044 016 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃ 024 JER 044 017 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃ 024 JER 044 018 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃ 024 JER 044 019 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים׃ 024 JER 044 020 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר׃ 024 JER 044 021 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו׃ 024 JER 044 022 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃ 024 JER 044 023 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃ 024 JER 044 024 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים׃ 024 JER 044 025 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם׃ 024 JER 044 026 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים׃ 024 JER 044 027 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם׃ 024 JER 044 028 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם׃ 024 JER 044 029 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃ 024 JER 044 030 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו׃ 024 JER 045 001 הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה בכתבו את הדברים האלה על ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר׃ 024 JER 045 002 כה אמר יהוה אלהי ישראל עליך ברוך׃ 024 JER 045 003 אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי׃ 024 JER 045 004 כה תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא׃ 024 JER 045 005 ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם יהוה ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקמות אשר תלך שם׃ 024 JER 046 001 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים׃ 024 JER 046 002 למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה׃ 024 JER 046 003 ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃ 024 JER 046 004 אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃ 024 JER 046 005 מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃ 024 JER 046 006 אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו׃ 024 JER 046 007 מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃ 024 JER 046 008 מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה׃ 024 JER 046 009 עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃ 024 JER 046 010 והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃ 024 JER 046 011 עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך׃ 024 JER 046 012 שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃ 024 JER 046 013 הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים׃ 024 JER 046 014 הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך׃ 024 JER 046 015 מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃ 024 JER 046 016 הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃ 024 JER 046 017 קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד׃ 024 JER 046 018 חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃ 024 JER 046 019 כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃ 024 JER 046 020 עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃ 024 JER 046 021 גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃ 024 JER 046 022 קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃ 024 JER 046 023 כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃ 024 JER 046 024 הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון׃ 024 JER 046 025 אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו׃ 024 JER 046 026 ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה׃ 024 JER 046 027 ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ 024 JER 046 028 אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ 024 JER 047 001 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה׃ 024 JER 047 002 כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ׃ 024 JER 047 003 מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים׃ 024 JER 047 004 על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור׃ 024 JER 047 005 באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי׃ 024 JER 047 006 הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃ 024 JER 047 007 איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃ 024 JER 048 001 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ 024 JER 048 002 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ 024 JER 048 003 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ 024 JER 048 004 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ 024 JER 048 005 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ 024 JER 048 006 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ 024 JER 048 007 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ 024 JER 048 008 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ 024 JER 048 009 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ 024 JER 048 010 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ 024 JER 048 011 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ 024 JER 048 012 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ 024 JER 048 013 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ 024 JER 048 014 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ 024 JER 048 015 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 024 JER 048 016 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ 024 JER 048 017 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ 024 JER 048 018 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ 024 JER 048 019 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ 024 JER 048 020 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ 024 JER 048 021 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ 024 JER 048 022 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ 024 JER 048 023 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ 024 JER 048 024 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ 024 JER 048 025 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ 024 JER 048 026 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ 024 JER 048 027 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ 024 JER 048 028 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ 024 JER 048 029 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ 024 JER 048 030 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ 024 JER 048 031 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ 024 JER 048 032 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ 024 JER 048 033 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ 024 JER 048 034 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ 024 JER 048 035 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ 024 JER 048 036 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ 024 JER 048 037 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ 024 JER 048 038 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ 024 JER 048 039 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ 024 JER 048 040 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ 024 JER 048 041 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 024 JER 048 042 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ 024 JER 048 043 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ 024 JER 048 044 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ 024 JER 048 045 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ 024 JER 048 046 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ 024 JER 048 047 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ 024 JER 049 001 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב׃ 024 JER 049 002 לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה׃ 024 JER 049 003 הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃ 024 JER 049 004 מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃ 024 JER 049 005 הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃ 024 JER 049 006 ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃ 024 JER 049 007 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃ 024 JER 049 008 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃ 024 JER 049 009 אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃ 024 JER 049 010 כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃ 024 JER 049 011 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ 024 JER 049 012 כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃ 024 JER 049 013 כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם׃ 024 JER 049 014 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃ 024 JER 049 015 כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃ 024 JER 049 016 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃ 024 JER 049 017 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃ 024 JER 049 018 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 024 JER 049 019 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃ 024 JER 049 020 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃ 024 JER 049 021 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃ 024 JER 049 022 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 024 JER 049 023 לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃ 024 JER 049 024 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃ 024 JER 049 025 איך לא עזבה עיר תהלה קרית משושי׃ 024 JER 049 026 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃ 024 JER 049 027 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד׃ 024 JER 049 028 לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם׃ 024 JER 049 029 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃ 024 JER 049 030 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה׃ 024 JER 049 031 קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו׃ 024 JER 049 032 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה׃ 024 JER 049 033 והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 024 JER 049 034 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר׃ 024 JER 049 035 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם׃ 024 JER 049 036 והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם׃ 024 JER 049 037 והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃ 024 JER 049 038 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה׃ 024 JER 049 039 והיה באחרית הימים אשוב את שבית עילם נאם יהוה׃ 024 JER 050 001 הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא׃ 024 JER 050 002 הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה׃ 024 JER 050 003 כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו׃ 024 JER 050 004 בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו׃ 024 JER 050 005 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח׃ 024 JER 050 006 צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם׃ 024 JER 050 007 כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃ 024 JER 050 008 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן׃ 024 JER 050 009 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם׃ 024 JER 050 010 והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה׃ 024 JER 050 011 כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים׃ 024 JER 050 012 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃ 024 JER 050 013 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה׃ 024 JER 050 014 ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה׃ 024 JER 050 015 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה׃ 024 JER 050 016 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו׃ 024 JER 050 017 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃ 024 JER 050 018 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור׃ 024 JER 050 019 ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו׃ 024 JER 050 020 בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר׃ 024 JER 050 021 על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך׃ 024 JER 050 022 קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃ 024 JER 050 023 איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ 024 JER 050 024 יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית׃ 024 JER 050 025 פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים׃ 024 JER 050 026 באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית׃ 024 JER 050 027 חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם׃ 024 JER 050 028 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃ 024 JER 050 029 השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל׃ 024 JER 050 030 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה׃ 024 JER 050 031 הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃ 024 JER 050 032 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו׃ 024 JER 050 033 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃ 024 JER 050 034 גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל׃ 024 JER 050 035 חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה׃ 024 JER 050 036 חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו׃ 024 JER 050 037 חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו׃ 024 JER 050 038 חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃ 024 JER 050 039 לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור׃ 024 JER 050 040 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 024 JER 050 041 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ׃ 024 JER 050 042 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל׃ 024 JER 050 043 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃ 024 JER 050 044 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃ 024 JER 050 045 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה׃ 024 JER 050 046 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃ 024 JER 051 001 כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃ 024 JER 051 002 ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃ 024 JER 051 003 אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃ 024 JER 051 004 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃ 024 JER 051 005 כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃ 024 JER 051 006 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃ 024 JER 051 007 כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃ 024 JER 051 008 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃ 024 JER 051 009 רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃ 024 JER 051 010 הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃ 024 JER 051 011 הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃ 024 JER 051 012 אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃ 024 JER 051 013 שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃ 024 JER 051 014 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ 024 JER 051 015 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ 024 JER 051 016 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ 024 JER 051 017 נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ 024 JER 051 018 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ 024 JER 051 019 לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ 024 JER 051 020 מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃ 024 JER 051 021 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃ 024 JER 051 022 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃ 024 JER 051 023 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃ 024 JER 051 024 ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ 024 JER 051 025 הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃ 024 JER 051 026 ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃ 024 JER 051 027 שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃ 024 JER 051 028 קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃ 024 JER 051 029 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃ 024 JER 051 030 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃ 024 JER 051 031 רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃ 024 JER 051 032 והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ 024 JER 051 033 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃ 024 JER 051 034 אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃ 024 JER 051 035 חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ 024 JER 051 036 לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃ 024 JER 051 037 והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃ 024 JER 051 038 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃ 024 JER 051 039 בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃ 024 JER 051 040 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃ 024 JER 051 041 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ 024 JER 051 042 עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃ 024 JER 051 043 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃ 024 JER 051 044 ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃ 024 JER 051 045 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃ 024 JER 051 046 ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃ 024 JER 051 047 לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃ 024 JER 051 048 ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה׃ 024 JER 051 049 גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃ 024 JER 051 050 פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃ 024 JER 051 051 בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃ 024 JER 051 052 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל׃ 024 JER 051 053 כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃ 024 JER 051 054 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃ 024 JER 051 055 כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃ 024 JER 051 056 כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃ 024 JER 051 057 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 024 JER 051 058 כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃ 024 JER 051 059 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃ 024 JER 051 060 ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃ 024 JER 051 061 ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃ 024 JER 051 062 ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃ 024 JER 051 063 והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת׃ 024 JER 051 064 ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃ 024 JER 052 001 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל בת ירמיהו מלבנה׃ 024 JER 052 002 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים׃ 024 JER 052 003 כי על אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃ 024 JER 052 004 ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב׃ 024 JER 052 005 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃ 024 JER 052 006 בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃ 024 JER 052 007 ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילכו דרך הערבה׃ 024 JER 052 008 וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו את צדקיהו בערבת ירחו וכל חילו נפצו מעליו׃ 024 JER 052 009 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃ 024 JER 052 010 וישחט מלך בבל את בני צדקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה׃ 024 JER 052 011 ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך בבל בבלה ויתנהו בבית הפקדת עד יום מותו׃ 024 JER 052 012 ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם׃ 024 JER 052 013 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש׃ 024 JER 052 014 ואת כל חמות ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר את רב טבחים׃ 024 JER 052 015 ומדלות העם ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו אל מלך בבל ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב טבחים׃ 024 JER 052 016 ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכרמים וליגבים׃ 024 JER 052 017 ואת עמודי הנחשת אשר לבית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה שברו כשדים וישאו את כל נחשתם בבלה׃ 024 JER 052 018 ואת הסרות ואת היעים ואת המזמרות ואת המזרקת ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בהם לקחו׃ 024 JER 052 019 ואת הספים ואת המחתות ואת המזרקות ואת הסירות ואת המנרות ואת הכפות ואת המנקיות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טבחים׃ 024 JER 052 020 העמודים שנים הים אחד והבקר שנים עשר נחשת אשר תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה׃ 024 JER 052 021 והעמודים שמנה עשרה אמה קומה העמד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב׃ 024 JER 052 022 וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים׃ 024 JER 052 023 ויהיו הרמנים תשעים וששה רוחה כל הרמונים מאה על השבכה סביב׃ 024 JER 052 024 ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן המשנה ואת שלשת שמרי הסף׃ 024 JER 052 025 ומן העיר לקח סריס אחד אשר היה פקיד על אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר׃ 024 JER 052 026 ויקח אותם נבוזראדן רב טבחים וילך אותם אל מלך בבל רבלתה׃ 024 JER 052 027 ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃ 024 JER 052 028 זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה׃ 024 JER 052 029 בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר מירושלם נפש שמנה מאות שלשים ושנים׃ 024 JER 052 030 בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל נפש ארבעת אלפים ושש מאות׃ 024 JER 052 031 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את ראש יהויכין מלך יהודה ויצא אותו מבית הכליא׃ 024 JER 052 032 וידבר אתו טבות ויתן את כסאו ממעל לכסא מלכים אשר אתו בבבל׃ 024 JER 052 033 ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל ימי חיו׃ 024 JER 052 034 וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו עד יום מותו כל ימי חייו׃ # # BOOK 025 LAM Lamentations איכה 025 LAM 001 001 איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס׃ 025 LAM 001 002 בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃ 025 LAM 001 003 גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים׃ 025 LAM 001 004 דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה׃ 025 LAM 001 005 היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃ 025 LAM 001 006 ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף׃ 025 LAM 001 007 זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה׃ 025 LAM 001 008 חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור׃ 025 LAM 001 009 טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב׃ 025 LAM 001 010 ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך׃ 025 LAM 001 011 כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃ 025 LAM 001 012 לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃ 025 LAM 001 013 ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃ 025 LAM 001 014 נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום׃ 025 LAM 001 015 סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה׃ 025 LAM 001 016 על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃ 025 LAM 001 017 פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃ 025 LAM 001 018 צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי׃ 025 LAM 001 019 קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם׃ 025 LAM 001 020 ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃ 025 LAM 001 021 שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני׃ 025 LAM 001 022 תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי׃ 025 LAM 002 001 איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו׃ 025 LAM 002 002 בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃ 025 LAM 002 003 גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃ 025 LAM 002 004 דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו׃ 025 LAM 002 005 היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה׃ 025 LAM 002 006 ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן׃ 025 LAM 002 007 זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃ 025 LAM 002 008 חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו׃ 025 LAM 002 009 טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה׃ 025 LAM 002 010 ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃ 025 LAM 002 011 כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃ 025 LAM 002 012 לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם׃ 025 LAM 002 013 מה אעודך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך׃ 025 LAM 002 014 נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃ 025 LAM 002 015 ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃ 025 LAM 002 016 פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃ 025 LAM 002 017 עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃ 025 LAM 002 018 צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך׃ 025 LAM 002 019 קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות׃ 025 LAM 002 020 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃ 025 LAM 002 021 שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃ 025 LAM 002 022 תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם׃ 025 LAM 003 001 אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ 025 LAM 003 002 אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ 025 LAM 003 003 אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ 025 LAM 003 004 בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ 025 LAM 003 005 בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ 025 LAM 003 006 במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ 025 LAM 003 007 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ 025 LAM 003 008 גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ 025 LAM 003 009 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ 025 LAM 003 010 דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ 025 LAM 003 011 דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ 025 LAM 003 012 דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ 025 LAM 003 013 הביא בכליותי בני אשפתו׃ 025 LAM 003 014 הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ 025 LAM 003 015 השביעני במרורים הרוני לענה׃ 025 LAM 003 016 ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ 025 LAM 003 017 ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ 025 LAM 003 018 ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ 025 LAM 003 019 זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ 025 LAM 003 020 זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ 025 LAM 003 021 זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ 025 LAM 003 022 חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ 025 LAM 003 023 חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ 025 LAM 003 024 חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ 025 LAM 003 025 טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ 025 LAM 003 026 טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ 025 LAM 003 027 טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ 025 LAM 003 028 ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ 025 LAM 003 029 יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ 025 LAM 003 030 יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ 025 LAM 003 031 כי לא יזנח לעולם אדני׃ 025 LAM 003 032 כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ 025 LAM 003 033 כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ 025 LAM 003 034 לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ 025 LAM 003 035 להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ 025 LAM 003 036 לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ 025 LAM 003 037 מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ 025 LAM 003 038 מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ 025 LAM 003 039 מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ 025 LAM 003 040 נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ 025 LAM 003 041 נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ 025 LAM 003 042 נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ 025 LAM 003 043 סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ 025 LAM 003 044 סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ 025 LAM 003 045 סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ 025 LAM 003 046 פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ 025 LAM 003 047 פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ 025 LAM 003 048 פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ 025 LAM 003 049 עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ 025 LAM 003 050 עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ 025 LAM 003 051 עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ 025 LAM 003 052 צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ 025 LAM 003 053 צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ 025 LAM 003 054 צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ 025 LAM 003 055 קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ 025 LAM 003 056 קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ 025 LAM 003 057 קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ 025 LAM 003 058 רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ 025 LAM 003 059 ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ 025 LAM 003 060 ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ 025 LAM 003 061 שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ 025 LAM 003 062 שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ 025 LAM 003 063 שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ 025 LAM 003 064 תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ 025 LAM 003 065 תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ 025 LAM 003 066 תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ 025 LAM 004 001 איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃ 025 LAM 004 002 בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃ 025 LAM 004 003 גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃ 025 LAM 004 004 דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ 025 LAM 004 005 האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ 025 LAM 004 006 ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃ 025 LAM 004 007 זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ 025 LAM 004 008 חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃ 025 LAM 004 009 טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ 025 LAM 004 010 ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃ 025 LAM 004 011 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃ 025 LAM 004 012 לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ 025 LAM 004 013 מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ 025 LAM 004 014 נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ 025 LAM 004 015 סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ 025 LAM 004 016 פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃ 025 LAM 004 017 עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃ 025 LAM 004 018 צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃ 025 LAM 004 019 קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ 025 LAM 004 020 רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ 025 LAM 004 021 שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃ 025 LAM 004 022 תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃ 025 LAM 005 001 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ 025 LAM 005 002 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ 025 LAM 005 003 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ 025 LAM 005 004 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ 025 LAM 005 005 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ 025 LAM 005 006 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ 025 LAM 005 007 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ 025 LAM 005 008 עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ 025 LAM 005 009 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ 025 LAM 005 010 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ 025 LAM 005 011 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ 025 LAM 005 012 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ 025 LAM 005 013 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ 025 LAM 005 014 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ 025 LAM 005 015 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ 025 LAM 005 016 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ 025 LAM 005 017 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ 025 LAM 005 018 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ 025 LAM 005 019 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ 025 LAM 005 020 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ 025 LAM 005 021 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ 025 LAM 005 022 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ # # BOOK 026 EZE Ezekiel יחזקאל 026 EZE 001 001 ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׃ 026 EZE 001 002 בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין׃ 026 EZE 001 003 היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה׃ 026 EZE 001 004 וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש׃ 026 EZE 001 005 ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה׃ 026 EZE 001 006 וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם׃ 026 EZE 001 007 ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל׃ 026 EZE 001 008 וידו אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם׃ 026 EZE 001 009 חברת אשה אל אחותה כנפיהם לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו׃ 026 EZE 001 010 ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן׃ 026 EZE 001 011 ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה׃ 026 EZE 001 012 ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן׃ 026 EZE 001 013 ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק׃ 026 EZE 001 014 והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק׃ 026 EZE 001 015 וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו׃ 026 EZE 001 016 מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃ 026 EZE 001 017 על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן׃ 026 EZE 001 018 וגביהן וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב לארבעתן׃ 026 EZE 001 019 ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים׃ 026 EZE 001 020 על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים׃ 026 EZE 001 021 בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים׃ 026 EZE 001 022 ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה׃ 026 EZE 001 023 ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם׃ 026 EZE 001 024 ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן׃ 026 EZE 001 025 ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן׃ 026 EZE 001 026 וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׃ 026 EZE 001 027 וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב׃ 026 EZE 001 028 כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר׃ 026 EZE 002 001 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃ 026 EZE 002 002 ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃ 026 EZE 002 003 ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃ 026 EZE 002 004 והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃ 026 EZE 002 005 והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ 026 EZE 002 006 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃ 026 EZE 002 007 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃ 026 EZE 002 008 ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃ 026 EZE 002 009 ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃ 026 EZE 002 010 ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃ 026 EZE 003 001 ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃ 026 EZE 003 002 ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת׃ 026 EZE 003 003 ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃ 026 EZE 003 004 ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃ 026 EZE 003 005 כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל׃ 026 EZE 003 006 לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃ 026 EZE 003 007 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃ 026 EZE 003 008 הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃ 026 EZE 003 009 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃ 026 EZE 003 010 ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃ 026 EZE 003 011 ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו׃ 026 EZE 003 012 ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו׃ 026 EZE 003 013 וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול׃ 026 EZE 003 014 ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה׃ 026 EZE 003 015 ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃ 026 EZE 003 016 ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 003 017 בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃ 026 EZE 003 018 באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ 026 EZE 003 019 ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת׃ 026 EZE 003 020 ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃ 026 EZE 003 021 ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת׃ 026 EZE 003 022 ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך׃ 026 EZE 003 023 ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני׃ 026 EZE 003 024 ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃ 026 EZE 003 025 ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם׃ 026 EZE 003 026 ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃ 026 EZE 003 027 ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה׃ 026 EZE 004 001 ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם׃ 026 EZE 004 002 ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב׃ 026 EZE 004 003 ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל׃ 026 EZE 004 004 ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם׃ 026 EZE 004 005 ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל׃ 026 EZE 004 006 וכלית את אלה ושכבת על צדך הימוני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך׃ 026 EZE 004 007 ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה׃ 026 EZE 004 008 והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך׃ 026 EZE 004 009 ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו׃ 026 EZE 004 010 ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו׃ 026 EZE 004 011 ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה׃ 026 EZE 004 012 ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃ 026 EZE 004 013 ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃ 026 EZE 004 014 ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול׃ 026 EZE 004 015 ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם׃ 026 EZE 004 016 ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃ 026 EZE 004 017 למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃ 026 EZE 005 001 ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם׃ 026 EZE 005 002 שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם׃ 026 EZE 005 003 ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך׃ 026 EZE 005 004 ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל׃ 026 EZE 005 005 כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות׃ 026 EZE 005 006 ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם׃ 026 EZE 005 007 לכן כה אמר אדני יהוה יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם׃ 026 EZE 005 008 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים׃ 026 EZE 005 009 ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד יען כל תועבתיך׃ 026 EZE 005 010 לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח׃ 026 EZE 005 011 לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול׃ 026 EZE 005 012 שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם׃ 026 EZE 005 013 וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃ 026 EZE 005 014 ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר׃ 026 EZE 005 015 והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי׃ 026 EZE 005 016 בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם׃ 026 EZE 005 017 ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי׃ 026 EZE 006 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 006 002 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃ 026 EZE 006 003 ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃ 026 EZE 006 004 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃ 026 EZE 006 005 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃ 026 EZE 006 006 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃ 026 EZE 006 007 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 006 008 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃ 026 EZE 006 009 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃ 026 EZE 006 010 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃ 026 EZE 006 011 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃ 026 EZE 006 012 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃ 026 EZE 006 013 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃ 026 EZE 006 014 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 007 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 007 002 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃ 026 EZE 007 003 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃ 026 EZE 007 004 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 007 005 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃ 026 EZE 007 006 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃ 026 EZE 007 007 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃ 026 EZE 007 008 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃ 026 EZE 007 009 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃ 026 EZE 007 010 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃ 026 EZE 007 011 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃ 026 EZE 007 012 בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃ 026 EZE 007 013 כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו׃ 026 EZE 007 014 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃ 026 EZE 007 015 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃ 026 EZE 007 016 ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃ 026 EZE 007 017 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃ 026 EZE 007 018 וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃ 026 EZE 007 019 כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה׃ 026 EZE 007 020 וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃ 026 EZE 007 021 ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃ 026 EZE 007 022 והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃ 026 EZE 007 023 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃ 026 EZE 007 024 והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃ 026 EZE 007 025 קפדה בא ובקשו שלום ואין׃ 026 EZE 007 026 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃ 026 EZE 007 027 המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 008 001 ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה׃ 026 EZE 008 002 ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה׃ 026 EZE 008 003 וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה׃ 026 EZE 008 004 והנה שם כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה׃ 026 EZE 008 005 ויאמר אלי בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה׃ 026 EZE 008 006 ויאמר אלי בן אדם הראה אתה מהם עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות׃ 026 EZE 008 007 ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר׃ 026 EZE 008 008 ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד׃ 026 EZE 008 009 ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה׃ 026 EZE 008 010 ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב׃ 026 EZE 008 011 ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה׃ 026 EZE 008 012 ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃ 026 EZE 008 013 ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃ 026 EZE 008 014 ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז׃ 026 EZE 008 015 ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃ 026 EZE 008 016 ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש׃ 026 EZE 008 017 ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם׃ 026 EZE 008 018 וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם׃ 026 EZE 009 001 ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃ 026 EZE 009 002 והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת׃ 026 EZE 009 003 וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו׃ 026 EZE 009 004 ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה׃ 026 EZE 009 005 ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על תחס עיניכם ואל תחמלו׃ 026 EZE 009 006 זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית׃ 026 EZE 009 007 ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃ 026 EZE 009 008 ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם׃ 026 EZE 009 009 ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃ 026 EZE 009 010 וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃ 026 EZE 009 011 והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני׃ 026 EZE 010 001 ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם׃ 026 EZE 010 002 ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני׃ 026 EZE 010 003 והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית׃ 026 EZE 010 004 וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה׃ 026 EZE 010 005 וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו׃ 026 EZE 010 006 ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן׃ 026 EZE 010 007 וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא׃ 026 EZE 010 008 וירא לכרבים תבנית יד אדם תחת כנפיהם׃ 026 EZE 010 009 ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש׃ 026 EZE 010 010 ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃ 026 EZE 010 011 בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם׃ 026 EZE 010 012 וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם׃ 026 EZE 010 013 לאופנים להם קורא הגלגל באזני׃ 026 EZE 010 014 וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר׃ 026 EZE 010 015 וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר׃ 026 EZE 010 016 ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם׃ 026 EZE 010 017 בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם׃ 026 EZE 010 018 ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים׃ 026 EZE 010 019 וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃ 026 EZE 010 020 היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה׃ 026 EZE 010 021 ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם׃ 026 EZE 010 022 ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו׃ 026 EZE 011 001 ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם׃ 026 EZE 011 002 ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃ 026 EZE 011 003 האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר׃ 026 EZE 011 004 לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃ 026 EZE 011 005 ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃ 026 EZE 011 006 הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃ 026 EZE 011 007 לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃ 026 EZE 011 008 חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 011 009 והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים׃ 026 EZE 011 010 בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 011 011 היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם׃ 026 EZE 011 012 וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם׃ 026 EZE 011 013 ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל׃ 026 EZE 011 014 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 011 015 בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה׃ 026 EZE 011 016 לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם׃ 026 EZE 011 017 לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל׃ 026 EZE 011 018 ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבתיה ממנה׃ 026 EZE 011 019 וננתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר׃ 026 EZE 011 020 למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ 026 EZE 011 021 ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 011 022 וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃ 026 EZE 011 023 ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר׃ 026 EZE 011 024 ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃ 026 EZE 011 025 ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני׃ 026 EZE 012 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 012 002 בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃ 026 EZE 012 003 ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃ 026 EZE 012 004 והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃ 026 EZE 012 005 לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו׃ 026 EZE 012 006 לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל׃ 026 EZE 012 007 ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם׃ 026 EZE 012 008 ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃ 026 EZE 012 009 בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃ 026 EZE 012 010 אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃ 026 EZE 012 011 אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃ 026 EZE 012 012 והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ׃ 026 EZE 012 013 ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות׃ 026 EZE 012 014 וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם׃ 026 EZE 012 015 וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃ 026 EZE 012 016 והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 012 017 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 012 018 בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃ 026 EZE 012 019 ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃ 026 EZE 012 020 והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 012 021 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 012 022 בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון׃ 026 EZE 012 023 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון׃ 026 EZE 012 024 כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃ 026 EZE 012 025 כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 012 026 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 012 027 בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃ 026 EZE 012 028 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 013 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 013 002 בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה׃ 026 EZE 013 003 כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו׃ 026 EZE 013 004 כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו׃ 026 EZE 013 005 לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃ 026 EZE 013 006 חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר׃ 026 EZE 013 007 הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי׃ 026 EZE 013 008 לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 013 009 והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 026 EZE 013 010 יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃ 026 EZE 013 011 אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע׃ 026 EZE 013 012 והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם׃ 026 EZE 013 013 לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה׃ 026 EZE 013 014 והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 013 015 וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃ 026 EZE 013 016 נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 013 017 ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃ 026 EZE 013 018 ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה׃ 026 EZE 013 019 ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב׃ 026 EZE 013 020 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת׃ 026 EZE 013 021 וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי אני יהוה׃ 026 EZE 013 022 יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיתו׃ 026 EZE 013 023 לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה׃ 026 EZE 014 001 ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׃ 026 EZE 014 002 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 014 003 בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃ 026 EZE 014 004 לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃ 026 EZE 014 005 למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃ 026 EZE 014 006 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם׃ 026 EZE 014 007 כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃ 026 EZE 014 008 ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 014 009 והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃ 026 EZE 014 010 ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה׃ 026 EZE 014 011 למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 014 012 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 014 013 בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ 026 EZE 014 014 והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 014 015 לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה׃ 026 EZE 014 016 שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה׃ 026 EZE 014 017 או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ 026 EZE 014 018 ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃ 026 EZE 014 019 או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ 026 EZE 014 020 ונח דנאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם׃ 026 EZE 014 021 כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ 026 EZE 014 022 והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה׃ 026 EZE 014 023 ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 015 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 015 002 בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער׃ 026 EZE 015 003 היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי׃ 026 EZE 015 004 הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃ 026 EZE 015 005 הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃ 026 EZE 015 006 לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃ 026 EZE 015 007 ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃ 026 EZE 015 008 ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 016 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 016 002 בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה׃ 026 EZE 016 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃ 026 EZE 016 004 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃ 026 EZE 016 005 לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃ 026 EZE 016 006 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃ 026 EZE 016 007 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃ 026 EZE 016 008 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃ 026 EZE 016 009 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן׃ 026 EZE 016 010 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃ 026 EZE 016 011 ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך׃ 026 EZE 016 012 ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך׃ 026 EZE 016 013 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃ 026 EZE 016 014 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 016 015 ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי׃ 026 EZE 016 016 ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃ 026 EZE 016 017 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם׃ 026 EZE 016 018 ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם׃ 026 EZE 016 019 ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 016 020 ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃ 026 EZE 016 021 ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם׃ 026 EZE 016 022 ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃ 026 EZE 016 023 ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 016 024 ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב׃ 026 EZE 016 025 אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך׃ 026 EZE 016 026 ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני׃ 026 EZE 016 027 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה׃ 026 EZE 016 028 ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃ 026 EZE 016 029 ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת׃ 026 EZE 016 030 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת׃ 026 EZE 016 031 בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן׃ 026 EZE 016 032 האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃ 026 EZE 016 033 לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃ 026 EZE 016 034 ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך׃ 026 EZE 016 035 לכן זונה שמעי דבר יהוה׃ 026 EZE 016 036 כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃ 026 EZE 016 037 לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך׃ 026 EZE 016 038 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃ 026 EZE 016 039 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃ 026 EZE 016 040 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃ 026 EZE 016 041 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד׃ 026 EZE 016 042 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃ 026 EZE 016 043 יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃ 026 EZE 016 044 הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃ 026 EZE 016 045 בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃ 026 EZE 016 046 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃ 026 EZE 016 047 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך׃ 026 EZE 016 048 חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃ 026 EZE 016 049 הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה׃ 026 EZE 016 050 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃ 026 EZE 016 051 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשיתי׃ 026 EZE 016 052 גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃ 026 EZE 016 053 ושבתי את שבותהן את שבית סדם ובנותיה ואת שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה׃ 026 EZE 016 054 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃ 026 EZE 016 055 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃ 026 EZE 016 056 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃ 026 EZE 016 057 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃ 026 EZE 016 058 את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃ 026 EZE 016 059 כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית׃ 026 EZE 016 060 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃ 026 EZE 016 061 וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃ 026 EZE 016 062 והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה׃ 026 EZE 016 063 למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 017 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 017 002 בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל׃ 026 EZE 017 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז׃ 026 EZE 017 004 את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו׃ 026 EZE 017 005 ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו׃ 026 EZE 017 006 ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃ 026 EZE 017 007 ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה׃ 026 EZE 017 008 אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃ 026 EZE 017 009 אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃ 026 EZE 017 010 והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש׃ 026 EZE 017 011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 017 012 אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה׃ 026 EZE 017 013 ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח׃ 026 EZE 017 014 להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה׃ 026 EZE 017 015 וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט׃ 026 EZE 017 016 חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות׃ 026 EZE 017 017 ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות׃ 026 EZE 017 018 ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט׃ 026 EZE 017 019 לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו׃ 026 EZE 017 020 ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי׃ 026 EZE 017 021 ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי׃ 026 EZE 017 022 כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול׃ 026 EZE 017 023 בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה׃ 026 EZE 017 024 וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי׃ 026 EZE 018 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 018 002 מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה׃ 026 EZE 018 003 חי אני נאם אדני יהוה אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל׃ 026 EZE 018 004 הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות׃ 026 EZE 018 005 ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה׃ 026 EZE 018 006 אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב׃ 026 EZE 018 007 ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃ 026 EZE 018 008 בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃ 026 EZE 018 009 בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 018 010 והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה׃ 026 EZE 018 011 והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא׃ 026 EZE 018 012 עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה׃ 026 EZE 018 013 בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה׃ 026 EZE 018 014 והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה וירא ולא יעשה כהן׃ 026 EZE 018 015 על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא׃ 026 EZE 018 016 ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃ 026 EZE 018 017 מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו חיה יחיה׃ 026 EZE 018 018 אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו׃ 026 EZE 018 019 ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם חיה יחיה׃ 026 EZE 018 020 הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה׃ 026 EZE 018 021 והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות׃ 026 EZE 018 022 כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה׃ 026 EZE 018 023 החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה׃ 026 EZE 018 024 ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות׃ 026 EZE 018 025 ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו׃ 026 EZE 018 026 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר עשה ימות׃ 026 EZE 018 027 ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה׃ 026 EZE 018 028 ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות׃ 026 EZE 018 029 ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא יתכן׃ 026 EZE 018 030 לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון׃ 026 EZE 018 031 השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל׃ 026 EZE 018 032 כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו׃ 026 EZE 019 001 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃ 026 EZE 019 002 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ 026 EZE 019 003 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ 026 EZE 019 004 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃ 026 EZE 019 005 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ 026 EZE 019 006 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ 026 EZE 019 007 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ 026 EZE 019 008 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ 026 EZE 019 009 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃ 026 EZE 019 010 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ 026 EZE 019 011 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ 026 EZE 019 012 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ 026 EZE 019 013 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ 026 EZE 019 014 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ 026 EZE 020 001 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃ 026 EZE 020 002 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 020 003 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 020 004 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃ 026 EZE 020 005 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃ 026 EZE 020 006 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃ 026 EZE 020 007 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃ 026 EZE 020 008 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃ 026 EZE 020 009 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃ 026 EZE 020 010 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃ 026 EZE 020 011 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃ 026 EZE 020 012 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃ 026 EZE 020 013 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃ 026 EZE 020 014 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃ 026 EZE 020 015 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃ 026 EZE 020 016 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃ 026 EZE 020 017 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃ 026 EZE 020 018 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃ 026 EZE 020 019 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃ 026 EZE 020 020 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃ 026 EZE 020 021 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃ 026 EZE 020 022 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃ 026 EZE 020 023 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃ 026 EZE 020 024 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃ 026 EZE 020 025 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃ 026 EZE 020 026 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃ 026 EZE 020 027 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃ 026 EZE 020 028 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃ 026 EZE 020 029 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃ 026 EZE 020 030 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃ 026 EZE 020 031 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃ 026 EZE 020 032 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃ 026 EZE 020 033 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃ 026 EZE 020 034 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃ 026 EZE 020 035 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃ 026 EZE 020 036 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 020 037 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃ 026 EZE 020 038 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 020 039 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃ 026 EZE 020 040 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃ 026 EZE 020 041 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃ 026 EZE 020 042 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃ 026 EZE 020 043 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃ 026 EZE 020 044 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 020 045 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 020 046 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃ 026 EZE 020 047 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃ 026 EZE 020 048 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃ 026 EZE 020 049 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃ 026 EZE 021 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 021 002 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃ 026 EZE 021 003 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃ 026 EZE 021 004 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃ 026 EZE 021 005 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃ 026 EZE 021 006 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃ 026 EZE 021 007 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 021 008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 021 009 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃ 026 EZE 021 010 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃ 026 EZE 021 011 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃ 026 EZE 021 012 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃ 026 EZE 021 013 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 021 014 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃ 026 EZE 021 015 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃ 026 EZE 021 016 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃ 026 EZE 021 017 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃ 026 EZE 021 018 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 021 019 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃ 026 EZE 021 020 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃ 026 EZE 021 021 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃ 026 EZE 021 022 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃ 026 EZE 021 023 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃ 026 EZE 021 024 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃ 026 EZE 021 025 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃ 026 EZE 021 026 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃ 026 EZE 021 027 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃ 026 EZE 021 028 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃ 026 EZE 021 029 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃ 026 EZE 021 030 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃ 026 EZE 021 031 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃ 026 EZE 021 032 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃ 026 EZE 022 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 022 002 ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃ 026 EZE 022 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃ 026 EZE 022 004 בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃ 026 EZE 022 005 הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃ 026 EZE 022 006 הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃ 026 EZE 022 007 אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃ 026 EZE 022 008 קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃ 026 EZE 022 009 אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃ 026 EZE 022 010 ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃ 026 EZE 022 011 ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃ 026 EZE 022 012 שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 022 013 והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃ 026 EZE 022 014 היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃ 026 EZE 022 015 והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃ 026 EZE 022 016 ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃ 026 EZE 022 017 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 022 018 בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃ 026 EZE 022 019 לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃ 026 EZE 022 020 קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃ 026 EZE 022 021 וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃ 026 EZE 022 022 כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃ 026 EZE 022 023 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 022 024 בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃ 026 EZE 022 025 קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃ 026 EZE 022 026 כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃ 026 EZE 022 027 שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃ 026 EZE 022 028 ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃ 026 EZE 022 029 עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃ 026 EZE 022 030 ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃ 026 EZE 022 031 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 023 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 023 002 בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו׃ 026 EZE 023 003 ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן׃ 026 EZE 023 004 ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה׃ 026 EZE 023 005 ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים׃ 026 EZE 023 006 לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים׃ 026 EZE 023 007 ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה׃ 026 EZE 023 008 ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה׃ 026 EZE 023 009 לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃ 026 EZE 023 010 המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה׃ 026 EZE 023 011 ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה׃ 026 EZE 023 012 אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם׃ 026 EZE 023 013 וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן׃ 026 EZE 023 014 ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר׃ 026 EZE 023 015 חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלישים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם׃ 026 EZE 023 016 ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה׃ 026 EZE 023 017 ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃ 026 EZE 023 018 ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה׃ 026 EZE 023 019 ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים׃ 026 EZE 023 020 ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׃ 026 EZE 023 021 ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך׃ 026 EZE 023 022 לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב׃ 026 EZE 023 023 בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם׃ 026 EZE 023 024 ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם׃ 026 EZE 023 025 ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש׃ 026 EZE 023 026 והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך׃ 026 EZE 023 027 והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד׃ 026 EZE 023 028 כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם׃ 026 EZE 023 029 ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך׃ 026 EZE 023 030 עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם׃ 026 EZE 023 031 בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך׃ 026 EZE 023 032 כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל׃ 026 EZE 023 033 שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון׃ 026 EZE 023 034 ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 023 035 לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך׃ 026 EZE 023 036 ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃ 026 EZE 023 037 כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃ 026 EZE 023 038 עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו׃ 026 EZE 023 039 ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי׃ 026 EZE 023 040 ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי׃ 026 EZE 023 041 וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה׃ 026 EZE 023 042 וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן׃ 026 EZE 023 043 ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותיה והיא׃ 026 EZE 023 044 ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה׃ 026 EZE 023 045 ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן׃ 026 EZE 023 046 כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃ 026 EZE 023 047 ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו׃ 026 EZE 023 048 והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה׃ 026 EZE 023 049 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 026 EZE 024 001 ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃ 026 EZE 024 002 בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה׃ 026 EZE 024 003 ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים׃ 026 EZE 024 004 אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃ 026 EZE 024 005 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה׃ 026 EZE 024 006 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃ 026 EZE 024 007 כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃ 026 EZE 024 008 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃ 026 EZE 024 009 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃ 026 EZE 024 010 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃ 026 EZE 024 011 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃ 026 EZE 024 012 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃ 026 EZE 024 013 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃ 026 EZE 024 014 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 024 015 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 024 016 בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃ 026 EZE 024 017 האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃ 026 EZE 024 018 ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃ 026 EZE 024 019 ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃ 026 EZE 024 020 ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃ 026 EZE 024 021 אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃ 026 EZE 024 022 ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃ 026 EZE 024 023 ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃ 026 EZE 024 024 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 026 EZE 024 025 ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם׃ 026 EZE 024 026 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃ 026 EZE 024 027 ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 025 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 025 002 בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃ 026 EZE 025 003 ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׃ 026 EZE 025 004 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃ 026 EZE 025 005 ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 025 006 כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃ 026 EZE 025 007 לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃ 026 EZE 025 008 כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃ 026 EZE 025 009 לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃ 026 EZE 025 010 לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃ 026 EZE 025 011 ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 025 012 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃ 026 EZE 025 013 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃ 026 EZE 025 014 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 025 015 כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם׃ 026 EZE 025 016 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים׃ 026 EZE 025 017 ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃ 026 EZE 026 001 ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 026 002 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃ 026 EZE 026 003 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃ 026 EZE 026 004 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃ 026 EZE 026 005 משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃ 026 EZE 026 006 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 026 007 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב׃ 026 EZE 026 008 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה׃ 026 EZE 026 009 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃ 026 EZE 026 010 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃ 026 EZE 026 011 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃ 026 EZE 026 012 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃ 026 EZE 026 013 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃ 026 EZE 026 014 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 026 015 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃ 026 EZE 026 016 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃ 026 EZE 026 017 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃ 026 EZE 026 018 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃ 026 EZE 026 019 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃ 026 EZE 026 020 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃ 026 EZE 026 021 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 027 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 027 002 ואתה בן אדם שא על צר קינה׃ 026 EZE 027 003 ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃ 026 EZE 027 004 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃ 026 EZE 027 005 ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃ 026 EZE 027 006 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃ 026 EZE 027 007 שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃ 026 EZE 027 008 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃ 026 EZE 027 009 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃ 026 EZE 027 010 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃ 026 EZE 027 011 בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃ 026 EZE 027 012 תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃ 026 EZE 027 013 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃ 026 EZE 027 014 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃ 026 EZE 027 015 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃ 026 EZE 027 016 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃ 026 EZE 027 017 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃ 026 EZE 027 018 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃ 026 EZE 027 019 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃ 026 EZE 027 020 דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃ 026 EZE 027 021 ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃ 026 EZE 027 022 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃ 026 EZE 027 023 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃ 026 EZE 027 024 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃ 026 EZE 027 025 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃ 026 EZE 027 026 במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃ 026 EZE 027 027 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃ 026 EZE 027 028 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃ 026 EZE 027 029 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃ 026 EZE 027 030 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃ 026 EZE 027 031 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃ 026 EZE 027 032 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃ 026 EZE 027 033 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃ 026 EZE 027 034 עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃ 026 EZE 027 035 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃ 026 EZE 027 036 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 026 EZE 028 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 028 002 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃ 026 EZE 028 003 הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃ 026 EZE 028 004 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃ 026 EZE 028 005 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃ 026 EZE 028 006 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃ 026 EZE 028 007 לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃ 026 EZE 028 008 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃ 026 EZE 028 009 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃ 026 EZE 028 010 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 028 011 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 028 012 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃ 026 EZE 028 013 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃ 026 EZE 028 014 את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃ 026 EZE 028 015 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃ 026 EZE 028 016 ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃ 026 EZE 028 017 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃ 026 EZE 028 018 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃ 026 EZE 028 019 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 026 EZE 028 020 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 028 021 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃ 026 EZE 028 022 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃ 026 EZE 028 023 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 028 024 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃ 026 EZE 028 025 כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃ 026 EZE 028 026 וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃ 026 EZE 029 001 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 029 002 בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃ 026 EZE 029 003 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃ 026 EZE 029 004 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃ 026 EZE 029 005 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃ 026 EZE 029 006 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃ 026 EZE 029 007 בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃ 026 EZE 029 008 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃ 026 EZE 029 009 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃ 026 EZE 029 010 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש׃ 026 EZE 029 011 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃ 026 EZE 029 012 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות׃ 026 EZE 029 013 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה׃ 026 EZE 029 014 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃ 026 EZE 029 015 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃ 026 EZE 029 016 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃ 026 EZE 029 017 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 029 018 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה׃ 026 EZE 029 019 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃ 026 EZE 029 020 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 029 021 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 030 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 030 002 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃ 026 EZE 030 003 כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃ 026 EZE 030 004 ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃ 026 EZE 030 005 כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃ 026 EZE 030 006 כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 030 007 ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃ 026 EZE 030 008 וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה׃ 026 EZE 030 009 ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃ 026 EZE 030 010 כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל׃ 026 EZE 030 011 הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל׃ 026 EZE 030 012 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃ 026 EZE 030 013 כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃ 026 EZE 030 014 והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃ 026 EZE 030 015 ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא׃ 026 EZE 030 016 ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃ 026 EZE 030 017 בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃ 026 EZE 030 018 ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃ 026 EZE 030 019 ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 030 020 ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 030 021 בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃ 026 EZE 030 022 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו׃ 026 EZE 030 023 והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות׃ 026 EZE 030 024 וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃ 026 EZE 030 025 והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים׃ 026 EZE 030 026 והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 031 001 ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 031 002 בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך׃ 026 EZE 031 003 הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו׃ 026 EZE 031 004 מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃ 026 EZE 031 005 על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו׃ 026 EZE 031 006 בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים׃ 026 EZE 031 007 וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים׃ 026 EZE 031 008 ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו׃ 026 EZE 031 009 יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים׃ 026 EZE 031 010 לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו׃ 026 EZE 031 011 ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו׃ 026 EZE 031 012 ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו׃ 026 EZE 031 013 על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה׃ 026 EZE 031 014 למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃ 026 EZE 031 015 כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה׃ (Sheol h7585) 026 EZE 031 016 מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים׃ (Sheol h7585) 026 EZE 031 017 גם הם אתו ירדו שאלה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים׃ (Sheol h7585) 026 EZE 031 018 אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 032 001 ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 032 002 בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם׃ 026 EZE 032 003 כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃ 026 EZE 032 004 ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ׃ 026 EZE 032 005 ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃ 026 EZE 032 006 והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃ 026 EZE 032 007 וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃ 026 EZE 032 008 כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 032 009 והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם׃ 026 EZE 032 010 והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃ 026 EZE 032 011 כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך׃ 026 EZE 032 012 בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה׃ 026 EZE 032 013 והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃ 026 EZE 032 014 אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 032 015 בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 032 016 קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 032 017 ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 032 018 בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור׃ 026 EZE 032 019 ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים׃ 026 EZE 032 020 בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה׃ 026 EZE 032 021 ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב׃ (Sheol h7585) 026 EZE 032 022 שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃ 026 EZE 032 023 אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃ 026 EZE 032 024 שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור׃ 026 EZE 032 025 בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן׃ 026 EZE 032 026 שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים׃ 026 EZE 032 027 ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים׃ (Sheol h7585) 026 EZE 032 028 ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב׃ 026 EZE 032 029 שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור׃ 026 EZE 032 030 שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור׃ 026 EZE 032 031 אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 032 032 כי נתתי את חתיתו בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 033 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 033 002 בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃ 026 EZE 033 003 וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃ 026 EZE 033 004 ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃ 026 EZE 033 005 את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃ 026 EZE 033 006 והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש׃ 026 EZE 033 007 ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃ 026 EZE 033 008 באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ 026 EZE 033 009 ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃ 026 EZE 033 010 ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃ 026 EZE 033 011 אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל׃ 026 EZE 033 012 ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃ 026 EZE 033 013 באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטה על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות׃ 026 EZE 033 014 ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה׃ 026 EZE 033 015 חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃ 026 EZE 033 016 כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה׃ 026 EZE 033 017 ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן׃ 026 EZE 033 018 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃ 026 EZE 033 019 ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃ 026 EZE 033 020 ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל׃ 026 EZE 033 021 ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר׃ 026 EZE 033 022 ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃ 026 EZE 033 023 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 033 024 בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה׃ 026 EZE 033 025 לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃ 026 EZE 033 026 עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו׃ 026 EZE 033 027 כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃ 026 EZE 033 028 ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃ 026 EZE 033 029 וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃ 026 EZE 033 030 ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃ 026 EZE 033 031 ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃ 026 EZE 033 032 והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם׃ 026 EZE 033 033 ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ 026 EZE 034 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 034 002 בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃ 026 EZE 034 003 את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃ 026 EZE 034 004 את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃ 026 EZE 034 005 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃ 026 EZE 034 006 ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃ 026 EZE 034 007 לכן רעים שמעו את דבר יהוה׃ 026 EZE 034 008 חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃ 026 EZE 034 009 לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃ 026 EZE 034 010 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה׃ 026 EZE 034 011 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃ 026 EZE 034 012 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃ 026 EZE 034 013 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃ 026 EZE 034 014 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל׃ 026 EZE 034 015 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 034 016 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט׃ 026 EZE 034 017 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים׃ 026 EZE 034 018 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃ 026 EZE 034 019 וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃ 026 EZE 034 020 לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃ 026 EZE 034 021 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה׃ 026 EZE 034 022 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃ 026 EZE 034 023 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃ 026 EZE 034 024 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃ 026 EZE 034 025 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃ 026 EZE 034 026 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃ 026 EZE 034 027 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃ 026 EZE 034 028 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃ 026 EZE 034 029 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים׃ 026 EZE 034 030 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 034 031 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 035 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 035 002 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃ 026 EZE 035 003 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃ 026 EZE 035 004 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃ 026 EZE 035 005 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃ 026 EZE 035 006 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃ 026 EZE 035 007 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃ 026 EZE 035 008 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃ 026 EZE 035 009 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 035 010 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃ 026 EZE 035 011 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃ 026 EZE 035 012 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃ 026 EZE 035 013 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ 026 EZE 035 014 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃ 026 EZE 035 015 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 036 001 ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה׃ 026 EZE 036 002 כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃ 026 EZE 036 003 לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם׃ 026 EZE 036 004 לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃ 026 EZE 036 005 לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז׃ 026 EZE 036 006 לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם׃ 026 EZE 036 007 לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו׃ 026 EZE 036 008 ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃ 026 EZE 036 009 כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם׃ 026 EZE 036 010 והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה׃ 026 EZE 036 011 והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 036 012 והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם׃ 026 EZE 036 013 כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃ 026 EZE 036 014 לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 036 015 ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 036 016 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 036 017 בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃ 026 EZE 036 018 ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה׃ 026 EZE 036 019 ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים׃ 026 EZE 036 020 ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו׃ 026 EZE 036 021 ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה׃ 026 EZE 036 022 לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם׃ 026 EZE 036 023 וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם׃ 026 EZE 036 024 ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם׃ 026 EZE 036 025 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃ 026 EZE 036 026 ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃ 026 EZE 036 027 ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם׃ 026 EZE 036 028 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ 026 EZE 036 029 והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב׃ 026 EZE 036 030 והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃ 026 EZE 036 031 וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם׃ 026 EZE 036 032 לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל׃ 026 EZE 036 033 כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות׃ 026 EZE 036 034 והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃ 026 EZE 036 035 ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו׃ 026 EZE 036 036 וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי׃ 026 EZE 036 037 כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם׃ 026 EZE 036 038 כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 037 001 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃ 026 EZE 037 002 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃ 026 EZE 037 003 ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃ 026 EZE 037 004 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃ 026 EZE 037 005 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃ 026 EZE 037 006 ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃ 026 EZE 037 007 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃ 026 EZE 037 008 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃ 026 EZE 037 009 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃ 026 EZE 037 010 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃ 026 EZE 037 011 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃ 026 EZE 037 012 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃ 026 EZE 037 013 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃ 026 EZE 037 014 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃ 026 EZE 037 015 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 037 016 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃ 026 EZE 037 017 וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃ 026 EZE 037 018 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃ 026 EZE 037 019 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃ 026 EZE 037 020 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃ 026 EZE 037 021 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃ 026 EZE 037 022 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃ 026 EZE 037 023 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ 026 EZE 037 024 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃ 026 EZE 037 025 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃ 026 EZE 037 026 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃ 026 EZE 037 027 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃ 026 EZE 037 028 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃ 026 EZE 038 001 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 026 EZE 038 002 בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו׃ 026 EZE 038 003 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃ 026 EZE 038 004 ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם׃ 026 EZE 038 005 פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע׃ 026 EZE 038 006 גמר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך׃ 026 EZE 038 007 הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר׃ 026 EZE 038 008 מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם׃ 026 EZE 038 009 ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך׃ 026 EZE 038 010 כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה׃ 026 EZE 038 011 ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם׃ 026 EZE 038 012 לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃ 026 EZE 038 013 שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול׃ 026 EZE 038 014 לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע׃ 026 EZE 038 015 ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב׃ 026 EZE 038 016 ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃ 026 EZE 038 017 כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם׃ 026 EZE 038 018 והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי׃ 026 EZE 038 019 ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃ 026 EZE 038 020 ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃ 026 EZE 038 021 וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה׃ 026 EZE 038 022 ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו׃ 026 EZE 038 023 והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 039 001 ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃ 026 EZE 039 002 ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל׃ 026 EZE 039 003 והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃ 026 EZE 039 004 על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃ 026 EZE 039 005 על פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 039 006 ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה׃ 026 EZE 039 007 ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני יהוה קדוש בישראל׃ 026 EZE 039 008 הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃ 026 EZE 039 009 ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃ 026 EZE 039 010 ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 039 011 והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג׃ 026 EZE 039 012 וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים׃ 026 EZE 039 013 וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 039 014 ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את העברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה מקצה שבעה חדשים יחקרו׃ 026 EZE 039 015 ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג׃ 026 EZE 039 016 וגם שם עיר המונה וטהרו הארץ׃ 026 EZE 039 017 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃ 026 EZE 039 018 בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃ 026 EZE 039 019 ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם׃ 026 EZE 039 020 ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 039 021 ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם׃ 026 EZE 039 022 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה׃ 026 EZE 039 023 וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃ 026 EZE 039 024 כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃ 026 EZE 039 025 לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃ 026 EZE 039 026 ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד׃ 026 EZE 039 027 בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃ 026 EZE 039 028 וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם׃ 026 EZE 039 029 ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 040 001 בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה׃ 026 EZE 040 002 במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב׃ 026 EZE 040 003 ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃ 026 EZE 040 004 וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל׃ 026 EZE 040 005 והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד׃ 026 EZE 040 006 ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלתו וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב׃ 026 EZE 040 007 והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד׃ 026 EZE 040 008 וימד את אלם השער מהבית קנה אחד׃ 026 EZE 040 009 וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית׃ 026 EZE 040 010 ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו׃ 026 EZE 040 011 וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות׃ 026 EZE 040 012 וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא שש אמות מפו ושש אמות מפו׃ 026 EZE 040 013 וימד את השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח׃ 026 EZE 040 014 ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב׃ 026 EZE 040 015 ועל פני השער היאתון על לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה׃ 026 EZE 040 016 וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים׃ 026 EZE 040 017 ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הרצפה׃ 026 EZE 040 018 והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה׃ 026 EZE 040 019 וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון׃ 026 EZE 040 020 והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו׃ 026 EZE 040 021 ותאו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואלמו היה כמדת השער הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה׃ 026 EZE 040 022 וחלונו ואלמו ותמרו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו לפניהם׃ 026 EZE 040 023 ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה׃ 026 EZE 040 024 ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו ואילמו כמדות האלה׃ 026 EZE 040 025 וחלונים לו ולאילמו סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה׃ 026 EZE 040 026 ומעלות שבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל אילו׃ 026 EZE 040 027 ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות׃ 026 EZE 040 028 ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה׃ 026 EZE 040 029 ותאו ואילו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות׃ 026 EZE 040 030 ואלמות סביב סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות׃ 026 EZE 040 031 ואלמו אל חצר החצונה ותמרים אל אילו ומעלות שמונה מעלו׃ 026 EZE 040 032 ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה׃ 026 EZE 040 033 ותאו ואלו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃ 026 EZE 040 034 ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃ 026 EZE 040 035 ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה׃ 026 EZE 040 036 תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃ 026 EZE 040 037 ואילו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃ 026 EZE 040 038 ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה׃ 026 EZE 040 039 ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם׃ 026 EZE 040 040 ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות׃ 026 EZE 040 041 ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו׃ 026 EZE 040 042 וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם והזבח׃ 026 EZE 040 043 והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן׃ 026 EZE 040 044 ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן׃ 026 EZE 040 045 וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית׃ 026 EZE 040 046 והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל יהוה לשרתו׃ 026 EZE 040 047 וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית׃ 026 EZE 040 048 ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפו׃ 026 EZE 040 049 ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל האילים אחד מפה ואחד מפה׃ 026 EZE 041 001 ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רחב מפו ושש אמות רחב מפו רחב האהל׃ 026 EZE 041 002 ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה׃ 026 EZE 041 003 ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות׃ 026 EZE 041 004 וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים׃ 026 EZE 041 005 וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית סביב׃ 026 EZE 041 006 והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית׃ 026 EZE 041 007 ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה׃ 026 EZE 041 008 וראיתי לבית גבה סביב סביב מיסדות הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה׃ 026 EZE 041 009 רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית׃ 026 EZE 041 010 ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית סביב סביב׃ 026 EZE 041 011 ופתח הצלע למנח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות סביב סביב׃ 026 EZE 041 012 והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב וארכו תשעים אמה׃ 026 EZE 041 013 ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה׃ 026 EZE 041 014 ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה׃ 026 EZE 041 015 ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתוקיהא מפו ומפו מאה אמה וההיכל הפנימי ואלמי החצר׃ 026 EZE 041 016 הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ עד החלנות והחלנות מכסות׃ 026 EZE 041 017 על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון מדות׃ 026 EZE 041 018 ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב׃ 026 EZE 041 019 ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב׃ 026 EZE 041 020 מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל׃ 026 EZE 041 021 ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה׃ 026 EZE 041 022 המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהוה׃ 026 EZE 041 023 ושתים דלתות להיכל ולקדש׃ 026 EZE 041 024 ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת׃ 026 EZE 041 025 ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ׃ 026 EZE 041 026 וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים׃ 026 EZE 042 001 ויוצאני אל החצר החיצונה הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין אל הצפון׃ 026 EZE 042 002 אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות׃ 026 EZE 042 003 נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל פני אתיק בשלשים׃ 026 EZE 042 004 ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון׃ 026 EZE 042 005 והלשכות העליונת קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכנות בנין׃ 026 EZE 042 006 כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות מהארץ׃ 026 EZE 042 007 וגדר אשר לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל פני הלשכות ארכו חמשים אמה׃ 026 EZE 042 008 כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה׃ 026 EZE 042 009 ומתחתה לשכות האלה המבוא מהקדים בבאו להנה מהחצר החצנה׃ 026 EZE 042 010 ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין לשכות׃ 026 EZE 042 011 ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן וכפתחיהן׃ 026 EZE 042 012 וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים בבואן׃ 026 EZE 042 013 ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים ליהוה קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש׃ 026 EZE 042 014 בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם׃ 026 EZE 042 015 וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב סביב׃ 026 EZE 042 016 מדד רוח הקדים בקנה המדה חמש אמות קנים בקנה המדה סביב׃ 026 EZE 042 017 מדד רוח הצפון חמש מאות קנים בקנה המדה סביב׃ 026 EZE 042 018 את רוח הדרום מדד חמש מאות קנים בקנה המדה׃ 026 EZE 042 019 סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה׃ 026 EZE 042 020 לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות להבדיל בין הקדש לחל׃ 026 EZE 043 001 ויולכני אל השער שער אשר פנה דרך הקדים׃ 026 EZE 043 002 והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו׃ 026 EZE 043 003 וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני׃ 026 EZE 043 004 וכבוד יהוה בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים׃ 026 EZE 043 005 ותשאני רוח ותביאני אל החצר הפנימי והנה מלא כבוד יהוה הבית׃ 026 EZE 043 006 ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי׃ 026 EZE 043 007 ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם׃ 026 EZE 043 008 בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי׃ 026 EZE 043 009 עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם׃ 026 EZE 043 010 אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית׃ 026 EZE 043 011 ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתו וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם׃ 026 EZE 043 012 זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית׃ 026 EZE 043 013 ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח׃ 026 EZE 043 014 ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה׃ 026 EZE 043 015 וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע׃ 026 EZE 043 016 והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו׃ 026 EZE 043 017 והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים׃ 026 EZE 043 018 ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם׃ 026 EZE 043 019 ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה לשרתני פר בן בקר לחטאת׃ 026 EZE 043 020 ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו׃ 026 EZE 043 021 ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש׃ 026 EZE 043 022 וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר׃ 026 EZE 043 023 בכלותך מחטא תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים׃ 026 EZE 043 024 והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה׃ 026 EZE 043 025 שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו׃ 026 EZE 043 026 שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו׃ 026 EZE 043 027 ויכלו את הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 044 001 וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃ 026 EZE 044 002 ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור׃ 026 EZE 044 003 את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃ 026 EZE 044 004 ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני׃ 026 EZE 044 005 ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש׃ 026 EZE 044 006 ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל׃ 026 EZE 044 007 בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם׃ 026 EZE 044 008 ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃ 026 EZE 044 009 כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר אשר בתוך בני ישראל׃ 026 EZE 044 010 כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃ 026 EZE 044 011 והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העלה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם׃ 026 EZE 044 012 יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם׃ 026 EZE 044 013 ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃ 026 EZE 044 014 ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃ 026 EZE 044 015 והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 044 016 המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני לשרתני ושמרו את משמרתי׃ 026 EZE 044 017 והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃ 026 EZE 044 018 פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע׃ 026 EZE 044 019 ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם׃ 026 EZE 044 020 וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם׃ 026 EZE 044 021 ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית׃ 026 EZE 044 022 ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃ 026 EZE 044 023 ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃ 026 EZE 044 024 ועל ריב המה יעמדו לשפט במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו׃ 026 EZE 044 025 ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש יטמאו׃ 026 EZE 044 026 ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו׃ 026 EZE 044 027 וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 044 028 והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל אני אחזתם׃ 026 EZE 044 029 המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה׃ 026 EZE 044 030 וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך׃ 026 EZE 044 031 כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים׃ 026 EZE 045 001 ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן הארץ ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף קדש הוא בכל גבולה סביב׃ 026 EZE 045 002 יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב׃ 026 EZE 045 003 ומן המדה הזאת תמוד ארך חמש ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש קדש קדשים׃ 026 EZE 045 004 קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש׃ 026 EZE 045 005 וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת׃ 026 EZE 045 006 ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל בית ישראל יהיה׃ 026 EZE 045 007 ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה׃ 026 EZE 045 008 לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם׃ 026 EZE 045 009 כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 045 010 מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם׃ 026 EZE 045 011 האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו׃ 026 EZE 045 012 והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם׃ 026 EZE 045 013 זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים׃ 026 EZE 045 014 וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר עשרת הבתים חמר כי עשרת הבתים חמר׃ 026 EZE 045 015 ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים לכפר עליהם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 045 016 כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל׃ 026 EZE 045 017 ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל׃ 026 EZE 045 018 כה אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש׃ 026 EZE 045 019 ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת שער החצר הפנימית׃ 026 EZE 045 020 וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית׃ 026 EZE 045 021 בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל׃ 026 EZE 045 022 ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ פר חטאת׃ 026 EZE 045 023 ושבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום׃ 026 EZE 045 024 ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל יעשה ושמן הין לאיפה׃ 026 EZE 045 025 בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן׃ 026 EZE 046 001 כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׃ 026 EZE 046 002 ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב׃ 026 EZE 046 003 והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני יהוה׃ 026 EZE 046 004 והעלה אשר יקרב הנשיא ליהוה ביום השבת ששה כבשים תמימם ואיל תמים׃ 026 EZE 046 005 ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה׃ 026 EZE 046 006 וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשם ואיל תמימם יהיו׃ 026 EZE 046 007 ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה׃ 026 EZE 046 008 ובבוא הנשיא דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא׃ 026 EZE 046 009 ובבוא עם הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו׃ 026 EZE 046 010 והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו׃ 026 EZE 046 011 ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה׃ 026 EZE 046 012 וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה את עלתו ואת שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער אחרי צאתו׃ 026 EZE 046 013 וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום ליהוה בבקר בבקר תעשה אתו׃ 026 EZE 046 014 ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסלת מנחה ליהוה חקות עולם תמיד׃ 026 EZE 046 015 ועשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר עולת תמיד׃ 026 EZE 046 016 כה אמר אדני יהוה כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם היא בנחלה׃ 026 EZE 046 017 וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו בניו להם תהיה׃ 026 EZE 046 018 ולא יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם מאחזתו ינחל את בניו למען אשר לא יפצו עמי איש מאחזתו׃ 026 EZE 046 019 ויביאני במבוא אשר על כתף השער אל הלשכות הקדש אל הכהנים הפנות צפונה והנה שם מקום בירכתם ימה׃ 026 EZE 046 020 ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם׃ 026 EZE 046 021 ויוציאני אל החצר החיצנה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר חצר במקצע החצר׃ 026 EZE 046 022 בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות׃ 026 EZE 046 023 וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב׃ 026 EZE 046 024 ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם׃ 026 EZE 047 001 וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח׃ 026 EZE 047 002 ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית׃ 026 EZE 047 003 בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים׃ 026 EZE 047 004 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים׃ 026 EZE 047 005 וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר׃ 026 EZE 047 006 ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל׃ 026 EZE 047 007 בשובני והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה׃ 026 EZE 047 008 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים׃ 026 EZE 047 009 והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל׃ 026 EZE 047 010 והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד׃ 026 EZE 047 011 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו׃ 026 EZE 047 012 ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃ 026 EZE 047 013 כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים׃ 026 EZE 047 014 ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה׃ 026 EZE 047 015 וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה׃ 026 EZE 047 016 חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן׃ 026 EZE 047 017 והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון׃ 026 EZE 047 018 ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה׃ 026 EZE 047 019 ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה׃ 026 EZE 047 020 ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים׃ 026 EZE 047 021 וחלקתם את הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל׃ 026 EZE 047 022 והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל׃ 026 EZE 047 023 והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 048 001 ואלה שמות השבטים מקצה צפונה אל יד דרך חתלן לבוא חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד׃ 026 EZE 048 002 ועל גבול דן מפאת קדים עד פאת ימה אשר אחד׃ 026 EZE 048 003 ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד פאת ימה נפתלי אחד׃ 026 EZE 048 004 ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד פאת ימה מנשה אחד׃ 026 EZE 048 005 ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד פאת ימה אפרים אחד׃ 026 EZE 048 006 ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד פאת ימה ראובן אחד׃ 026 EZE 048 007 ועל גבול ראובן מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד׃ 026 EZE 048 008 ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה והיה המקדש בתוכו׃ 026 EZE 048 009 התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃ 026 EZE 048 010 ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש יהוה בתוכו׃ 026 EZE 048 011 לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים׃ 026 EZE 048 012 והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל גבול הלוים׃ 026 EZE 048 013 והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃ 026 EZE 048 014 ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור ראשית הארץ כי קדש ליהוה׃ 026 EZE 048 015 וחמשת אלפים הנותר ברחב על פני חמשה ועשרים אלף חל הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכה׃ 026 EZE 048 016 ואלה מדותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת נגב חמש חמש מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים׃ 026 EZE 048 017 והיה מגרש לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים׃ 026 EZE 048 018 והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתה ללחם לעבדי העיר׃ 026 EZE 048 019 והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל׃ 026 EZE 048 020 כל התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף רביעית תרימו את תרומת הקדש אל אחזת העיר׃ 026 EZE 048 021 והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה עד גבול קדימה וימה על פני חמשה ועשרים אלף על גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית בתוכה׃ 026 EZE 048 022 ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן לנשיא יהיה׃ 026 EZE 048 023 ויתר השבטים מפאת קדמה עד פאת ימה בנימן אחד׃ 026 EZE 048 024 ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד פאת ימה שמעון אחד׃ 026 EZE 048 025 ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד פאת ימה יששכר אחד׃ 026 EZE 048 026 ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה זבולן אחד׃ 026 EZE 048 027 ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה גד אחד׃ 026 EZE 048 028 ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול׃ 026 EZE 048 029 זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקתם נאם אדני יהוה׃ 026 EZE 048 030 ואלה תוצאת העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה׃ 026 EZE 048 031 ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד׃ 026 EZE 048 032 ואל פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד׃ 026 EZE 048 033 ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד׃ 026 EZE 048 034 פאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד׃ 026 EZE 048 035 סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום יהוה שמה׃ # # BOOK 027 DAN Daniel דניאל 027 DAN 001 001 בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה׃ 027 DAN 001 002 ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו׃ 027 DAN 001 003 ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים׃ 027 DAN 001 004 ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים׃ 027 DAN 001 005 וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך׃ 027 DAN 001 006 ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה׃ 027 DAN 001 007 וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו׃ 027 DAN 001 008 וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל׃ 027 DAN 001 009 ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים׃ 027 DAN 001 010 ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את אדני המלך אשר מנה את מאכלכם ואת משתיכם אשר למה יראה את פניכם זעפים מן הילדים אשר כגילכם וחיבתם את ראשי למלך׃ 027 DAN 001 011 ויאמר דניאל אל המלצר אשר מנה שר הסריסים על דניאל חנניה מישאל ועזריה׃ 027 DAN 001 012 נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה ומים ונשתה׃ 027 DAN 001 013 ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פתבג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך׃ 027 DAN 001 014 וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה׃ 027 DAN 001 015 ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האכלים את פתבג המלך׃ 027 DAN 001 016 ויהי המלצר נשא את פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים׃ 027 DAN 001 017 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות׃ 027 DAN 001 018 ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר׃ 027 DAN 001 019 וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך׃ 027 DAN 001 020 וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו׃ 027 DAN 001 021 ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך׃ 027 DAN 002 001 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃ 027 DAN 002 002 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃ 027 DAN 002 003 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום׃ 027 DAN 002 004 וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא׃ 027 DAN 002 005 ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון׃ 027 DAN 002 006 והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני׃ 027 DAN 002 007 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה׃ 027 DAN 002 008 ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃ 027 DAN 002 009 די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני׃ 027 DAN 002 010 ענו כשדיא קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי׃ 027 DAN 002 011 ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי׃ 027 DAN 002 012 כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃ 027 DAN 002 013 ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃ 027 DAN 002 014 באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃ 027 DAN 002 015 ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃ 027 DAN 002 016 ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא׃ 027 DAN 002 017 אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃ 027 DAN 002 018 ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל׃ 027 DAN 002 019 אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא׃ 027 DAN 002 020 ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא׃ 027 DAN 002 021 והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃ 027 DAN 002 022 הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא׃ 027 DAN 002 023 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא׃ 027 DAN 002 024 כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא׃ 027 DAN 002 025 אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע׃ 027 DAN 002 026 ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די חזית ופשרה׃ 027 DAN 002 027 ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃ 027 DAN 002 028 ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא׃ 027 DAN 002 029 אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא׃ 027 DAN 002 030 ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃ 027 DAN 002 031 אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃ 027 DAN 002 032 הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש׃ 027 DAN 002 033 שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף׃ 027 DAN 002 034 חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃ 027 DAN 002 035 באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא׃ 027 DAN 002 036 דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא׃ 027 DAN 002 037 אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך׃ 027 DAN 002 038 ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא׃ 027 DAN 002 039 ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא׃ 027 DAN 002 040 ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע׃ 027 DAN 002 041 ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃ 027 DAN 002 042 ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃ 027 DAN 002 043 די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא׃ 027 DAN 002 044 וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃ 027 DAN 002 045 כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃ 027 DAN 002 046 באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃ 027 DAN 002 047 ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃ 027 DAN 002 048 אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל׃ 027 DAN 002 049 ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃ 027 DAN 003 001 נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃ 027 DAN 003 002 ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 027 DAN 003 003 באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃ 027 DAN 003 004 וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃ 027 DAN 003 005 בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 027 DAN 003 006 ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ 027 DAN 003 007 כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 027 DAN 003 008 כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃ 027 DAN 003 009 ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃ 027 DAN 003 010 אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃ 027 DAN 003 011 ומן די לא יפל ויסגד יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ 027 DAN 003 012 איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ 027 DAN 003 013 באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃ 027 DAN 003 014 ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ 027 DAN 003 015 כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃ 027 DAN 003 016 ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה פתגם להתבותך׃ 027 DAN 003 017 הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב׃ 027 DAN 003 018 והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃ 027 DAN 003 019 באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה׃ 027 DAN 003 020 ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃ 027 DAN 003 021 באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא׃ 027 DAN 003 022 כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃ 027 DAN 003 023 וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין׃ 027 DAN 003 024 אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ 027 DAN 003 025 ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃ 027 DAN 003 026 באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃ 027 DAN 003 027 ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃ 027 DAN 003 028 ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון׃ 027 DAN 003 029 ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה׃ 027 DAN 003 030 באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃ 027 DAN 004 001 נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא׃ 027 DAN 004 002 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שפר קדמי להחויה׃ 027 DAN 004 003 אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר׃ 027 DAN 004 004 אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי׃ 027 DAN 004 005 חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃ 027 DAN 004 006 ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די פשר חלמא יהודענני׃ 027 DAN 004 007 באדין עללין חרטמיא אשפיא כשדיא וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא מהודעין לי׃ 027 DAN 004 008 ועד אחרין על קדמי דניאל די שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃ 027 DAN 004 009 בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך חזוי חלמי די חזית ופשרה אמר׃ 027 DAN 004 010 וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃ 027 DAN 004 011 רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא׃ 027 DAN 004 012 עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא׃ 027 DAN 004 013 חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת׃ 027 DAN 004 014 קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי׃ 027 DAN 004 015 ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא׃ 027 DAN 004 016 לבבה מן אנושא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי׃ 027 DAN 004 017 בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה׃ 027 DAN 004 018 דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה בלטשאצר פשרא אמר כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא להודעתני ואנתה כהל די רוח אלהין קדישין בך׃ 027 DAN 004 019 אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך׃ 027 DAN 004 020 אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא׃ 027 DAN 004 021 ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא׃ 027 DAN 004 022 אנתה הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא׃ 027 DAN 004 023 ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃ 027 DAN 004 024 דנה פשרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על מראי מלכא׃ 027 DAN 004 025 ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃ 027 DAN 004 026 ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן די תנדע די שלטן שמיא׃ 027 DAN 004 027 להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃ 027 DAN 004 028 כלא מטא על נבוכדנצר מלכא׃ 027 DAN 004 029 לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃ 027 DAN 004 030 ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃ 027 DAN 004 031 עוד מלתא בפם מלכא קל מן שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃ 027 DAN 004 032 ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃ 027 DAN 004 033 בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין׃ 027 DAN 004 034 ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר׃ 027 DAN 004 035 וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃ 027 DAN 004 036 בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃ 027 DAN 004 037 כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃ 027 DAN 005 001 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃ 027 DAN 005 002 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 027 DAN 005 003 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 027 DAN 005 004 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃ 027 DAN 005 005 בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃ 027 DAN 005 006 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃ 027 DAN 005 007 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ 027 DAN 005 008 אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא׃ 027 DAN 005 009 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃ 027 DAN 005 010 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו׃ 027 DAN 005 011 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃ 027 DAN 005 012 כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ 027 DAN 005 013 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד׃ 027 DAN 005 014 ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃ 027 DAN 005 015 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה׃ 027 DAN 005 016 ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ 027 DAN 005 017 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃ 027 DAN 005 018 אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ 027 DAN 005 019 ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל׃ 027 DAN 005 020 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ 027 DAN 005 021 ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃ 027 DAN 005 022 ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃ 027 DAN 005 023 ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃ 027 DAN 005 024 באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים׃ 027 DAN 005 025 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃ 027 DAN 005 026 דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃ 027 DAN 005 027 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃ 027 DAN 005 028 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃ 027 DAN 005 029 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃ 027 DAN 005 030 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא׃ 027 DAN 005 031 ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃ 027 DAN 006 001 שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל מלכותא׃ 027 DAN 006 002 ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד מנהון די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק׃ 027 DAN 006 003 אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא׃ 027 DAN 006 004 אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי׃ 027 DAN 006 005 אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה׃ 027 DAN 006 006 אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי׃ 027 DAN 006 007 אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל די יבעה בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃ 027 DAN 006 008 כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא׃ 027 DAN 006 009 כל קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא׃ 027 DAN 006 010 ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה׃ 027 DAN 006 011 אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃ 027 DAN 006 012 באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס די לא תעדא׃ 027 DAN 006 013 באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך מלכא טעם ועל אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃ 027 DAN 006 014 אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה׃ 027 DAN 006 015 באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשניה׃ 027 DAN 006 016 באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה פלח לה בתדירא הוא ישיזבנך׃ 027 DAN 006 017 והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל׃ 027 DAN 006 018 אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃ 027 DAN 006 019 באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל׃ 027 DAN 006 020 וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא׃ 027 DAN 006 021 אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃ 027 DAN 006 022 אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃ 027 DAN 006 023 באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה די הימן באלהה׃ 027 DAN 006 024 ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו׃ 027 DAN 006 025 באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא׃ 027 DAN 006 026 מן קדמי שים טעם די בכל שלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא׃ 027 DAN 006 027 משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן יד אריותא׃ 027 DAN 006 028 ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא׃ 027 DAN 007 001 בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃ 027 DAN 007 002 ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃ 027 DAN 007 003 וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא׃ 027 DAN 007 004 קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃ 027 DAN 007 005 וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃ 027 DAN 007 006 באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על גביה וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃ 027 DAN 007 007 באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃ 027 DAN 007 008 משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרו מן קדמיה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן׃ 027 DAN 007 009 חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די נור גלגלוהי נור דלק׃ 027 DAN 007 010 נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃ 027 DAN 007 011 חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃ 027 DAN 007 012 ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן׃ 027 DAN 007 013 חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃ 027 DAN 007 014 ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל׃ 027 DAN 007 015 אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃ 027 DAN 007 016 קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני׃ 027 DAN 007 017 אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא׃ 027 DAN 007 018 ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא׃ 027 DAN 007 019 אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון דחילה יתירה שניה די פרזל וטפריה די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃ 027 DAN 007 020 ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו מן קדמיה תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה׃ 027 DAN 007 021 חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להון׃ 027 DAN 007 022 עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃ 027 DAN 007 023 כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה׃ 027 DAN 007 024 וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃ 027 DAN 007 025 ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן׃ 027 DAN 007 026 ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא׃ 027 DAN 007 027 ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃ 027 DAN 007 028 עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ 027 DAN 008 001 בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה׃ 027 DAN 008 002 ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי׃ 027 DAN 008 003 ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה׃ 027 DAN 008 004 ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל׃ 027 DAN 008 005 ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו׃ 027 DAN 008 006 ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו׃ 027 DAN 008 007 וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו׃ 027 DAN 008 008 וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים׃ 027 DAN 008 009 ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי׃ 027 DAN 008 010 ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם׃ 027 DAN 008 011 ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו׃ 027 DAN 008 012 וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה׃ 027 DAN 008 013 ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס׃ 027 DAN 008 014 ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש׃ 027 DAN 008 015 ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר׃ 027 DAN 008 016 ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה׃ 027 DAN 008 017 ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃ 027 DAN 008 018 ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי׃ 027 DAN 008 019 ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃ 027 DAN 008 020 האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס׃ 027 DAN 008 021 והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון׃ 027 DAN 008 022 והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו׃ 027 DAN 008 023 ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות׃ 027 DAN 008 024 ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים׃ 027 DAN 008 025 ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר׃ 027 DAN 008 026 ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים׃ 027 DAN 008 027 ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין׃ 027 DAN 009 001 בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים׃ 027 DAN 009 002 בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃ 027 DAN 009 003 ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃ 027 DAN 009 004 ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ 027 DAN 009 005 חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃ 027 DAN 009 006 ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל עם הארץ׃ 027 DAN 009 007 לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך׃ 027 DAN 009 008 יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃ 027 DAN 009 009 לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃ 027 DAN 009 010 ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים׃ 027 DAN 009 011 וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים כי חטאנו לו׃ 027 DAN 009 012 ויקם את דבריו אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם׃ 027 DAN 009 013 כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך׃ 027 DAN 009 014 וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃ 027 DAN 009 015 ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃ 027 DAN 009 016 אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו׃ 027 DAN 009 017 ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני׃ 027 DAN 009 018 הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים׃ 027 DAN 009 019 אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך׃ 027 DAN 009 020 ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר קדש אלהי׃ 027 DAN 009 021 ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב׃ 027 DAN 009 022 ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃ 027 DAN 009 023 בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃ 027 DAN 009 024 שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ 027 DAN 009 025 ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ 027 DAN 009 026 ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃ 027 DAN 009 027 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃ 027 DAN 010 001 בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה׃ 027 DAN 010 002 בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃ 027 DAN 010 003 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים׃ 027 DAN 010 004 וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃ 027 DAN 010 005 ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃ 027 DAN 010 006 וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃ 027 DAN 010 007 וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃ 027 DAN 010 008 ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃ 027 DAN 010 009 ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃ 027 DAN 010 010 והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי׃ 027 DAN 010 011 ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃ 027 DAN 010 012 ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃ 027 DAN 010 013 ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס׃ 027 DAN 010 014 ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃ 027 DAN 010 015 ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃ 027 DAN 010 016 והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃ 027 DAN 010 017 והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי׃ 027 DAN 010 018 ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃ 027 DAN 010 019 ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃ 027 DAN 010 020 ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא׃ 027 DAN 010 021 אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם׃ 027 DAN 011 001 ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו׃ 027 DAN 011 002 ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון׃ 027 DAN 011 003 ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו׃ 027 DAN 011 004 וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה׃ 027 DAN 011 005 ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו׃ 027 DAN 011 006 ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים׃ 027 DAN 011 007 ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק׃ 027 DAN 011 008 וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון׃ 027 DAN 011 009 ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו׃ 027 DAN 011 010 ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו עד מעזה׃ 027 DAN 011 011 ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו׃ 027 DAN 011 012 ונשא ההמון ירום לבבו והפיל רבאות ולא יעוז׃ 027 DAN 011 013 ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב׃ 027 DAN 011 014 ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׃ 027 DAN 011 015 ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד׃ 027 DAN 011 016 ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו׃ 027 DAN 011 017 וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה׃ 027 DAN 011 018 וישב פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו׃ 027 DAN 011 019 וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא׃ 027 DAN 011 020 ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה׃ 027 DAN 011 021 ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות׃ 027 DAN 011 022 וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית׃ 027 DAN 011 023 ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי׃ 027 DAN 011 024 בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת׃ 027 DAN 011 025 ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות׃ 027 DAN 011 026 ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים׃ 027 DAN 011 027 ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד׃ 027 DAN 011 028 וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו׃ 027 DAN 011 029 למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה׃ 027 DAN 011 030 ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש׃ 027 DAN 011 031 וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם׃ 027 DAN 011 032 ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו׃ 027 DAN 011 033 ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃ 027 DAN 011 034 ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות׃ 027 DAN 011 035 ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד׃ 027 DAN 011 036 ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה׃ 027 DAN 011 037 ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל׃ 027 DAN 011 038 ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות׃ 027 DAN 011 039 ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר׃ 027 DAN 011 040 ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃ 027 DAN 011 041 ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃ 027 DAN 011 042 וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה׃ 027 DAN 011 043 ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃ 027 DAN 011 044 ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים׃ 027 DAN 011 045 ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו׃ 027 DAN 012 001 ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר׃ 027 DAN 012 002 ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃ 027 DAN 012 003 והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃ 027 DAN 012 004 ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃ 027 DAN 012 005 וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר׃ 027 DAN 012 006 ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות׃ 027 DAN 012 007 ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה׃ 027 DAN 012 008 ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃ 027 DAN 012 009 ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃ 027 DAN 012 010 יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃ 027 DAN 012 011 ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃ 027 DAN 012 012 אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה׃ 027 DAN 012 013 ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃ # # BOOK 028 HOS Hosea הושע 028 HOS 001 001 דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל׃ 028 HOS 001 002 תחלת דבר יהוה בהושע ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה׃ 028 HOS 001 003 וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן׃ 028 HOS 001 004 ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל׃ 028 HOS 001 005 והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל׃ 028 HOS 001 006 ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם׃ 028 HOS 001 007 ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים׃ 028 HOS 001 008 ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן׃ 028 HOS 001 009 ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם׃ 028 HOS 001 010 והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃ 028 HOS 001 011 ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל׃ 028 HOS 002 001 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃ 028 HOS 002 002 ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃ 028 HOS 002 003 פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃ 028 HOS 002 004 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃ 028 HOS 002 005 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃ 028 HOS 002 006 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃ 028 HOS 002 007 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃ 028 HOS 002 008 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃ 028 HOS 002 009 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃ 028 HOS 002 010 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃ 028 HOS 002 011 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃ 028 HOS 002 012 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃ 028 HOS 002 013 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃ 028 HOS 002 014 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃ 028 HOS 002 015 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃ 028 HOS 002 016 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃ 028 HOS 002 017 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃ 028 HOS 002 018 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃ 028 HOS 002 019 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃ 028 HOS 002 020 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃ 028 HOS 002 021 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃ 028 HOS 002 022 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃ 028 HOS 002 023 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃ 028 HOS 003 001 ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים׃ 028 HOS 003 002 ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים׃ 028 HOS 003 003 ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך׃ 028 HOS 003 004 כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים׃ 028 HOS 003 005 אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים׃ 028 HOS 004 001 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃ 028 HOS 004 002 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃ 028 HOS 004 003 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃ 028 HOS 004 004 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃ 028 HOS 004 005 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃ 028 HOS 004 006 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃ 028 HOS 004 007 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃ 028 HOS 004 008 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃ 028 HOS 004 009 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃ 028 HOS 004 010 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃ 028 HOS 004 011 זנות ויין ותירוש יקח לב׃ 028 HOS 004 012 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃ 028 HOS 004 013 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃ 028 HOS 004 014 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃ 028 HOS 004 015 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃ 028 HOS 004 016 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃ 028 HOS 004 017 חבור עצבים אפרים הנח לו׃ 028 HOS 004 018 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃ 028 HOS 004 019 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃ 028 HOS 005 001 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃ 028 HOS 005 002 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃ 028 HOS 005 003 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃ 028 HOS 005 004 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃ 028 HOS 005 005 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃ 028 HOS 005 006 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃ 028 HOS 005 007 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃ 028 HOS 005 008 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃ 028 HOS 005 009 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃ 028 HOS 005 010 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃ 028 HOS 005 011 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃ 028 HOS 005 012 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃ 028 HOS 005 013 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃ 028 HOS 005 014 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃ 028 HOS 005 015 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃ 028 HOS 006 001 לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃ 028 HOS 006 002 יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃ 028 HOS 006 003 ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃ 028 HOS 006 004 מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך׃ 028 HOS 006 005 על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא׃ 028 HOS 006 006 כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות׃ 028 HOS 006 007 והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃ 028 HOS 006 008 גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃ 028 HOS 006 009 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו׃ 028 HOS 006 010 בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃ 028 HOS 006 011 גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃ 028 HOS 007 001 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃ 028 HOS 007 002 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃ 028 HOS 007 003 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃ 028 HOS 007 004 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃ 028 HOS 007 005 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃ 028 HOS 007 006 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃ 028 HOS 007 007 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃ 028 HOS 007 008 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃ 028 HOS 007 009 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃ 028 HOS 007 010 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃ 028 HOS 007 011 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃ 028 HOS 007 012 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃ 028 HOS 007 013 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃ 028 HOS 007 014 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃ 028 HOS 007 015 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃ 028 HOS 007 016 ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃ 028 HOS 008 001 אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו׃ 028 HOS 008 002 לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃ 028 HOS 008 003 זנח ישראל טוב אויב ירדפו׃ 028 HOS 008 004 הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃ 028 HOS 008 005 זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין׃ 028 HOS 008 006 כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון׃ 028 HOS 008 007 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃ 028 HOS 008 008 נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו׃ 028 HOS 008 009 כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים׃ 028 HOS 008 010 גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃ 028 HOS 008 011 כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא׃ 028 HOS 008 012 אכתוב לו רבו תורתי כמו זר נחשבו׃ 028 HOS 008 013 זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃ 028 HOS 008 014 וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃ 028 HOS 009 001 אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃ 028 HOS 009 002 גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃ 028 HOS 009 003 לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃ 028 HOS 009 004 לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃ 028 HOS 009 005 מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃ 028 HOS 009 006 כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃ 028 HOS 009 007 באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃ 028 HOS 009 008 צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃ 028 HOS 009 009 העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃ 028 HOS 009 010 כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃ 028 HOS 009 011 אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃ 028 HOS 009 012 כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃ 028 HOS 009 013 אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃ 028 HOS 009 014 תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃ 028 HOS 009 015 כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים׃ 028 HOS 009 016 הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃ 028 HOS 009 017 ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃ 028 HOS 010 001 גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃ 028 HOS 010 002 חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃ 028 HOS 010 003 כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃ 028 HOS 010 004 דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי׃ 028 HOS 010 005 לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו׃ 028 HOS 010 006 גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃ 028 HOS 010 007 נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים׃ 028 HOS 010 008 ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃ 028 HOS 010 009 מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃ 028 HOS 010 010 באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃ 028 HOS 010 011 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃ 028 HOS 010 012 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃ 028 HOS 010 013 חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃ 028 HOS 010 014 וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃ 028 HOS 010 015 ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃ 028 HOS 011 001 כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃ 028 HOS 011 002 קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃ 028 HOS 011 003 ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃ 028 HOS 011 004 בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃ 028 HOS 011 005 לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃ 028 HOS 011 006 וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃ 028 HOS 011 007 ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃ 028 HOS 011 008 איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃ 028 HOS 011 009 לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃ 028 HOS 011 010 אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃ 028 HOS 011 011 יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃ 028 HOS 011 012 סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃ 028 HOS 012 001 אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל׃ 028 HOS 012 002 וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו׃ 028 HOS 012 003 בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים׃ 028 HOS 012 004 וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו׃ 028 HOS 012 005 ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו׃ 028 HOS 012 006 ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד׃ 028 HOS 012 007 כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב׃ 028 HOS 012 008 ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא׃ 028 HOS 012 009 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד׃ 028 HOS 012 010 ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה׃ 028 HOS 012 011 אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי׃ 028 HOS 012 012 ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר׃ 028 HOS 012 013 ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר׃ 028 HOS 012 014 הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו׃ 028 HOS 013 001 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃ 028 HOS 013 002 ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃ 028 HOS 013 003 לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃ 028 HOS 013 004 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃ 028 HOS 013 005 אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃ 028 HOS 013 006 כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃ 028 HOS 013 007 ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃ 028 HOS 013 008 אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃ 028 HOS 013 009 שחתך ישראל כי בי בעזרך׃ 028 HOS 013 010 אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃ 028 HOS 013 011 אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ 028 HOS 013 012 צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃ 028 HOS 013 013 חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃ 028 HOS 013 014 מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃ (Sheol h7585) 028 HOS 013 015 כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃ 028 HOS 013 016 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ 028 HOS 014 001 שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃ 028 HOS 014 002 קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו׃ 028 HOS 014 003 אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום׃ 028 HOS 014 004 ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃ 028 HOS 014 005 אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃ 028 HOS 014 006 ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃ 028 HOS 014 007 ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃ 028 HOS 014 008 אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא׃ 028 HOS 014 009 מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃ # # BOOK 029 JOE Joel יואל 029 JOE 001 001 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃ 029 JOE 001 002 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃ 029 JOE 001 003 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃ 029 JOE 001 004 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃ 029 JOE 001 005 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃ 029 JOE 001 006 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃ 029 JOE 001 007 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃ 029 JOE 001 008 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃ 029 JOE 001 009 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃ 029 JOE 001 010 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃ 029 JOE 001 011 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃ 029 JOE 001 012 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃ 029 JOE 001 013 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃ 029 JOE 001 014 קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃ 029 JOE 001 015 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃ 029 JOE 001 016 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃ 029 JOE 001 017 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃ 029 JOE 001 018 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃ 029 JOE 001 019 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃ 029 JOE 001 020 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃ 029 JOE 002 001 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ 029 JOE 002 002 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃ 029 JOE 002 003 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃ 029 JOE 002 004 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃ 029 JOE 002 005 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ 029 JOE 002 006 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃ 029 JOE 002 007 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ 029 JOE 002 008 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃ 029 JOE 002 009 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ 029 JOE 002 010 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ 029 JOE 002 011 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ 029 JOE 002 012 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ 029 JOE 002 013 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ 029 JOE 002 014 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ 029 JOE 002 015 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃ 029 JOE 002 016 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ 029 JOE 002 017 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ 029 JOE 002 018 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃ 029 JOE 002 019 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ 029 JOE 002 020 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃ 029 JOE 002 021 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות׃ 029 JOE 002 022 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ 029 JOE 002 023 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃ 029 JOE 002 024 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃ 029 JOE 002 025 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ 029 JOE 002 026 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם׃ 029 JOE 002 027 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃ 029 JOE 002 028 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ 029 JOE 002 029 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃ 029 JOE 002 030 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ 029 JOE 002 031 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 029 JOE 002 032 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃ 029 JOE 003 001 כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלם׃ 029 JOE 003 002 וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו׃ 029 JOE 003 003 ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃ 029 JOE 003 004 וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃ 029 JOE 003 005 אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃ 029 JOE 003 006 ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃ 029 JOE 003 007 הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃ 029 JOE 003 008 ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר׃ 029 JOE 003 009 קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃ 029 JOE 003 010 כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃ 029 JOE 003 011 עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃ 029 JOE 003 012 יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב׃ 029 JOE 003 013 שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃ 029 JOE 003 014 המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃ 029 JOE 003 015 שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ 029 JOE 003 016 ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃ 029 JOE 003 017 וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד׃ 029 JOE 003 018 והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים׃ 029 JOE 003 019 מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם׃ 029 JOE 003 020 ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃ 029 JOE 003 021 ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון׃ # # BOOK 030 AMO Amos עמוס 030 AMO 001 001 דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש׃ 030 AMO 001 002 ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל׃ 030 AMO 001 003 כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד׃ 030 AMO 001 004 ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד׃ 030 AMO 001 005 ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה׃ 030 AMO 001 006 כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום׃ 030 AMO 001 007 ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה׃ 030 AMO 001 008 והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה׃ 030 AMO 001 009 כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים׃ 030 AMO 001 010 ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה׃ 030 AMO 001 011 כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח׃ 030 AMO 001 012 ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה׃ 030 AMO 001 013 כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם׃ 030 AMO 001 014 והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃ 030 AMO 001 015 והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה׃ 030 AMO 002 001 כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃ 030 AMO 002 002 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃ 030 AMO 002 003 והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃ 030 AMO 002 004 כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם׃ 030 AMO 002 005 ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם׃ 030 AMO 002 006 כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים׃ 030 AMO 002 007 השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי׃ 030 AMO 002 008 ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃ 030 AMO 002 009 ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת׃ 030 AMO 002 010 ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי׃ 030 AMO 002 011 ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה׃ 030 AMO 002 012 ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃ 030 AMO 002 013 הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃ 030 AMO 002 014 ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו׃ 030 AMO 002 015 ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו׃ 030 AMO 002 016 ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה׃ 030 AMO 003 001 שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר׃ 030 AMO 003 002 רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם׃ 030 AMO 003 003 הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו׃ 030 AMO 003 004 הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד׃ 030 AMO 003 005 התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד׃ 030 AMO 003 006 אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה׃ 030 AMO 003 007 כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים׃ 030 AMO 003 008 אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא׃ 030 AMO 003 009 השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה׃ 030 AMO 003 010 ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם׃ 030 AMO 003 011 לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך׃ 030 AMO 003 012 כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש׃ 030 AMO 003 013 שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות׃ 030 AMO 003 014 כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ׃ 030 AMO 003 015 והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה׃ 030 AMO 004 001 שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה׃ 030 AMO 004 002 נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה׃ 030 AMO 004 003 ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה׃ 030 AMO 004 004 באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם׃ 030 AMO 004 005 וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה׃ 030 AMO 004 006 וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 030 AMO 004 007 וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש׃ 030 AMO 004 008 ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 030 AMO 004 009 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 030 AMO 004 010 שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 030 AMO 004 011 הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 030 AMO 004 012 לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל׃ 030 AMO 004 013 כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃ 030 AMO 005 001 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃ 030 AMO 005 002 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃ 030 AMO 005 003 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ 030 AMO 005 004 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃ 030 AMO 005 005 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃ 030 AMO 005 006 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃ 030 AMO 005 007 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃ 030 AMO 005 008 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ 030 AMO 005 009 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃ 030 AMO 005 010 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃ 030 AMO 005 011 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃ 030 AMO 005 012 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃ 030 AMO 005 013 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃ 030 AMO 005 014 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃ 030 AMO 005 015 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃ 030 AMO 005 016 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃ 030 AMO 005 017 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃ 030 AMO 005 018 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃ 030 AMO 005 019 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃ 030 AMO 005 020 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃ 030 AMO 005 021 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃ 030 AMO 005 022 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃ 030 AMO 005 023 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃ 030 AMO 005 024 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃ 030 AMO 005 025 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ 030 AMO 005 026 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃ 030 AMO 005 027 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃ 030 AMO 006 001 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃ 030 AMO 006 002 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃ 030 AMO 006 003 המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃ 030 AMO 006 004 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃ 030 AMO 006 005 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃ 030 AMO 006 006 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃ 030 AMO 006 007 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ 030 AMO 006 008 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃ 030 AMO 006 009 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃ 030 AMO 006 010 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃ 030 AMO 006 011 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃ 030 AMO 006 012 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃ 030 AMO 006 013 השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃ 030 AMO 006 014 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃ 030 AMO 007 001 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך׃ 030 AMO 007 002 והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃ 030 AMO 007 003 נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה׃ 030 AMO 007 004 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק׃ 030 AMO 007 005 ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃ 030 AMO 007 006 נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה׃ 030 AMO 007 007 כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך׃ 030 AMO 007 008 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃ 030 AMO 007 009 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב׃ 030 AMO 007 010 וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו׃ 030 AMO 007 011 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃ 030 AMO 007 012 ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא׃ 030 AMO 007 013 ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא׃ 030 AMO 007 014 ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים׃ 030 AMO 007 015 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל׃ 030 AMO 007 016 ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק׃ 030 AMO 007 017 לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃ 030 AMO 008 001 כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ׃ 030 AMO 008 002 ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃ 030 AMO 008 003 והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס׃ 030 AMO 008 004 שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃ 030 AMO 008 005 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה׃ 030 AMO 008 006 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃ 030 AMO 008 007 נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם׃ 030 AMO 008 008 העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃ 030 AMO 008 009 והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃ 030 AMO 008 010 והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃ 030 AMO 008 011 הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה׃ 030 AMO 008 012 ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו׃ 030 AMO 008 013 ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא׃ 030 AMO 008 014 הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד׃ 030 AMO 009 001 ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט׃ 030 AMO 009 002 אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם׃ (Sheol h7585) 030 AMO 009 003 ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם׃ 030 AMO 009 004 ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃ 030 AMO 009 005 ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים׃ 030 AMO 009 006 הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ 030 AMO 009 007 הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר׃ 030 AMO 009 008 הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה׃ 030 AMO 009 009 כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ׃ 030 AMO 009 010 בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה׃ 030 AMO 009 011 ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם׃ 030 AMO 009 012 למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת׃ 030 AMO 009 013 הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה׃ 030 AMO 009 014 ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם׃ 030 AMO 009 015 ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך׃ # # BOOK 031 OBA Obadiah עבדיה 031 OBA 001 001 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃ 031 OBA 001 002 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃ 031 OBA 001 003 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃ 031 OBA 001 004 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃ 031 OBA 001 005 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃ 031 OBA 001 006 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃ 031 OBA 001 007 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃ 031 OBA 001 008 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃ 031 OBA 001 009 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃ 031 OBA 001 010 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃ 031 OBA 001 011 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃ 031 OBA 001 012 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃ 031 OBA 001 013 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃ 031 OBA 001 014 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃ 031 OBA 001 015 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃ 031 OBA 001 016 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃ 031 OBA 001 017 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃ 031 OBA 001 018 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃ 031 OBA 001 019 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד׃ 031 OBA 001 020 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃ 031 OBA 001 021 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃ # # BOOK 032 JON Jonah יונה 032 JON 001 001 ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר׃ 032 JON 001 002 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני׃ 032 JON 001 003 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה׃ 032 JON 001 004 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר׃ 032 JON 001 005 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם׃ 032 JON 001 006 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד׃ 032 JON 001 007 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה׃ 032 JON 001 008 ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה׃ 032 JON 001 009 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה׃ 032 JON 001 010 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם׃ 032 JON 001 011 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃ 032 JON 001 012 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃ 032 JON 001 013 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃ 032 JON 001 014 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית׃ 032 JON 001 015 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו׃ 032 JON 001 016 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים׃ 032 JON 001 017 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות׃ 032 JON 002 001 ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ 032 JON 002 002 ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ (Sheol h7585) 032 JON 002 003 ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃ 032 JON 002 004 ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃ 032 JON 002 005 אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃ 032 JON 002 006 לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ 032 JON 002 007 בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃ 032 JON 002 008 משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃ 032 JON 002 009 ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ 032 JON 002 010 ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃ 032 JON 003 001 ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר׃ 032 JON 003 002 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃ 032 JON 003 003 ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃ 032 JON 003 004 ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת׃ 032 JON 003 005 ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃ 032 JON 003 006 ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר׃ 032 JON 003 007 ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃ 032 JON 003 008 ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם׃ 032 JON 003 009 מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃ 032 JON 003 010 וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה׃ 032 JON 004 001 וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו׃ 032 JON 004 002 ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ 032 JON 004 003 ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי׃ 032 JON 004 004 ויאמר יהוה ההיטב חרה לך׃ 032 JON 004 005 ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר׃ 032 JON 004 006 וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה׃ 032 JON 004 007 וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש׃ 032 JON 004 008 ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃ 032 JON 004 009 ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות׃ 032 JON 004 010 ויאמר יהוה אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד׃ 032 JON 004 011 ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה׃ # # BOOK 033 MIC Micah מיכה 033 MIC 001 001 דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם׃ 033 MIC 001 002 שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו׃ 033 MIC 001 003 כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃ 033 MIC 001 004 ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃ 033 MIC 001 005 בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם׃ 033 MIC 001 006 ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה׃ 033 MIC 001 007 וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו׃ 033 MIC 001 008 על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃ 033 MIC 001 009 כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם׃ 033 MIC 001 010 בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי׃ 033 MIC 001 011 עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו׃ 033 MIC 001 012 כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃ 033 MIC 001 013 רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל׃ 033 MIC 001 014 לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל׃ 033 MIC 001 015 עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל׃ 033 MIC 001 016 קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃ 033 MIC 002 001 הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃ 033 MIC 002 002 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃ 033 MIC 002 003 לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃ 033 MIC 002 004 ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃ 033 MIC 002 005 לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃ 033 MIC 002 006 אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות׃ 033 MIC 002 007 האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃ 033 MIC 002 008 ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃ 033 MIC 002 009 נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃ 033 MIC 002 010 קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃ 033 MIC 002 011 לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃ 033 MIC 002 012 אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃ 033 MIC 002 013 עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃ 033 MIC 003 001 ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃ 033 MIC 003 002 שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃ 033 MIC 003 003 ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃ 033 MIC 003 004 אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃ 033 MIC 003 005 כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה׃ 033 MIC 003 006 לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃ 033 MIC 003 007 ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים׃ 033 MIC 003 008 ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו׃ 033 MIC 003 009 שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו׃ 033 MIC 003 010 בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃ 033 MIC 003 011 ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׃ 033 MIC 003 012 לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃ 033 MIC 004 001 והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃ 033 MIC 004 002 והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ 033 MIC 004 003 ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃ 033 MIC 004 004 וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃ 033 MIC 004 005 כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד׃ 033 MIC 004 006 ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃ 033 MIC 004 007 ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃ 033 MIC 004 008 ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם׃ 033 MIC 004 009 עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃ 033 MIC 004 010 חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃ 033 MIC 004 011 ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃ 033 MIC 004 012 והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃ 033 MIC 004 013 קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃ 033 MIC 005 001 עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃ 033 MIC 005 002 ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃ 033 MIC 005 003 לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל׃ 033 MIC 005 004 ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ׃ 033 MIC 005 005 והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם׃ 033 MIC 005 006 ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃ 033 MIC 005 007 והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם׃ 033 MIC 005 008 והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃ 033 MIC 005 009 תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו׃ 033 MIC 005 010 והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃ 033 MIC 005 011 והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך׃ 033 MIC 005 012 והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך׃ 033 MIC 005 013 והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃ 033 MIC 005 014 ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃ 033 MIC 005 015 ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃ 033 MIC 006 001 שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃ 033 MIC 006 002 שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃ 033 MIC 006 003 עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃ 033 MIC 006 004 כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים׃ 033 MIC 006 005 עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃ 033 MIC 006 006 במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃ 033 MIC 006 007 הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃ 033 MIC 006 008 הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃ 033 MIC 006 009 קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃ 033 MIC 006 010 עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃ 033 MIC 006 011 האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃ 033 MIC 006 012 אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃ 033 MIC 006 013 וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃ 033 MIC 006 014 אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃ 033 MIC 006 015 אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃ 033 MIC 006 016 וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃ 033 MIC 007 001 אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃ 033 MIC 007 002 אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃ 033 MIC 007 003 על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃ 033 MIC 007 004 טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃ 033 MIC 007 005 אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃ 033 MIC 007 006 כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃ 033 MIC 007 007 ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃ 033 MIC 007 008 אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃ 033 MIC 007 009 זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃ 033 MIC 007 010 ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃ 033 MIC 007 011 יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃ 033 MIC 007 012 יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃ 033 MIC 007 013 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃ 033 MIC 007 014 רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃ 033 MIC 007 015 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃ 033 MIC 007 016 יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃ 033 MIC 007 017 ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃ 033 MIC 007 018 מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃ 033 MIC 007 019 ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃ 033 MIC 007 020 תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃ # # BOOK 034 NAH Nahum נחום 034 NAH 001 001 משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי׃ 034 NAH 001 002 אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו׃ 034 NAH 001 003 יהוה ארך אפים וגדול כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו׃ 034 NAH 001 004 גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃ 034 NAH 001 005 הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃ 034 NAH 001 006 לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃ 034 NAH 001 007 טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו׃ 034 NAH 001 008 ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך׃ 034 NAH 001 009 מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃ 034 NAH 001 010 כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃ 034 NAH 001 011 ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃ 034 NAH 001 012 כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃ 034 NAH 001 013 ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק׃ 034 NAH 001 014 וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃ 034 NAH 001 015 הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃ 034 NAH 002 001 עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃ 034 NAH 002 002 כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃ 034 NAH 002 003 מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו׃ 034 NAH 002 004 בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו׃ 034 NAH 002 005 יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃ 034 NAH 002 006 שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃ 034 NAH 002 007 והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן׃ 034 NAH 002 008 ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה׃ 034 NAH 002 009 בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה׃ 034 NAH 002 010 בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃ 034 NAH 002 011 איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד׃ 034 NAH 002 012 אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה׃ 034 NAH 002 013 הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה׃ 034 NAH 003 001 הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃ 034 NAH 003 002 קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה׃ 034 NAH 003 003 פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם׃ 034 NAH 003 004 מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃ 034 NAH 003 005 הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך׃ 034 NAH 003 006 והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי׃ 034 NAH 003 007 והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך׃ 034 NAH 003 008 התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה אשר חיל ים מים חומתה׃ 034 NAH 003 009 כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך׃ 034 NAH 003 010 גם היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים׃ 034 NAH 003 011 גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב׃ 034 NAH 003 012 כל מבצריך תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל׃ 034 NAH 003 013 הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃ 034 NAH 003 014 מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן׃ 034 NAH 003 015 שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃ 034 NAH 003 016 הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף׃ 034 NAH 003 017 מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים׃ 034 NAH 003 018 נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ׃ 034 NAH 003 019 אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד׃ # # BOOK 035 HAB Habakkuk חבקוק 035 HAB 001 001 המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃ 035 HAB 001 002 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃ 035 HAB 001 003 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃ 035 HAB 001 004 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃ 035 HAB 001 005 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃ 035 HAB 001 006 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃ 035 HAB 001 007 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃ 035 HAB 001 008 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃ 035 HAB 001 009 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃ 035 HAB 001 010 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃ 035 HAB 001 011 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃ 035 HAB 001 012 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃ 035 HAB 001 013 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃ 035 HAB 001 014 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃ 035 HAB 001 015 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃ 035 HAB 001 016 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃ 035 HAB 001 017 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃ 035 HAB 002 001 על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי׃ 035 HAB 002 002 ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו׃ 035 HAB 002 003 כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃ 035 HAB 002 004 הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה׃ 035 HAB 002 005 ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃ (Sheol h7585) 035 HAB 002 006 הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט׃ 035 HAB 002 007 הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו׃ 035 HAB 002 008 כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃ 035 HAB 002 009 הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע׃ 035 HAB 002 010 יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך׃ 035 HAB 002 011 כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃ 035 HAB 002 012 הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃ 035 HAB 002 013 הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו׃ 035 HAB 002 014 כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים׃ 035 HAB 002 015 הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃ 035 HAB 002 016 שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך׃ 035 HAB 002 017 כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃ 035 HAB 002 018 מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃ 035 HAB 002 019 הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו׃ 035 HAB 002 020 ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ׃ 035 HAB 003 001 תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃ 035 HAB 003 002 יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃ 035 HAB 003 003 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃ 035 HAB 003 004 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃ 035 HAB 003 005 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃ 035 HAB 003 006 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃ 035 HAB 003 007 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃ 035 HAB 003 008 הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃ 035 HAB 003 009 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃ 035 HAB 003 010 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃ 035 HAB 003 011 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃ 035 HAB 003 012 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃ 035 HAB 003 013 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃ 035 HAB 003 014 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃ 035 HAB 003 015 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃ 035 HAB 003 016 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃ 035 HAB 003 017 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃ 035 HAB 003 018 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃ 035 HAB 003 019 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃ # # BOOK 036 ZEP Zephaniah צפניה 036 ZEP 001 001 דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה׃ 036 ZEP 001 002 אסף אסף כל מעל פני האדמה נאם יהוה׃ 036 ZEP 001 003 אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם יהוה׃ 036 ZEP 001 004 ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל את שם הכמרים עם הכהנים׃ 036 ZEP 001 005 ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם׃ 036 ZEP 001 006 ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו׃ 036 ZEP 001 007 הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו׃ 036 ZEP 001 008 והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלבשים מלבוש נכרי׃ 036 ZEP 001 009 ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה׃ 036 ZEP 001 010 והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות׃ 036 ZEP 001 011 הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף׃ 036 ZEP 001 012 והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע׃ 036 ZEP 001 013 והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃ 036 ZEP 001 014 קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור׃ 036 ZEP 001 015 יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃ 036 ZEP 001 016 יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות׃ 036 ZEP 001 017 והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים׃ 036 ZEP 001 018 גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃ 036 ZEP 002 001 התקוששו וקושו הגוי לא נכסף׃ 036 ZEP 002 002 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה׃ 036 ZEP 002 003 בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה׃ 036 ZEP 002 004 כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר׃ 036 ZEP 002 005 הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב׃ 036 ZEP 002 006 והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן׃ 036 ZEP 002 007 והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם׃ 036 ZEP 002 008 שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃ 036 ZEP 002 009 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃ 036 ZEP 002 010 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃ 036 ZEP 002 011 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים׃ 036 ZEP 002 012 גם אתם כושים חללי חרבי המה׃ 036 ZEP 002 013 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר׃ 036 ZEP 002 014 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃ 036 ZEP 002 015 זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו׃ 036 ZEP 003 001 הוי מראה ונגאלה העיר היונה׃ 036 ZEP 003 002 לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה׃ 036 ZEP 003 003 שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר׃ 036 ZEP 003 004 נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה׃ 036 ZEP 003 005 יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת׃ 036 ZEP 003 006 הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃ 036 ZEP 003 007 אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם׃ 036 ZEP 003 008 לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ׃ 036 ZEP 003 009 כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד׃ 036 ZEP 003 010 מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי׃ 036 ZEP 003 011 ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי׃ 036 ZEP 003 012 והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃ 036 ZEP 003 013 שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד׃ 036 ZEP 003 014 רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם׃ 036 ZEP 003 015 הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד׃ 036 ZEP 003 016 ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך׃ 036 ZEP 003 017 יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה׃ 036 ZEP 003 018 נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה׃ 036 ZEP 003 019 הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם׃ 036 ZEP 003 020 בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה׃ # # BOOK 037 HAG Haggai חגי 037 HAG 001 001 בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר׃ 037 HAG 001 002 כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות׃ 037 HAG 001 003 ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר׃ 037 HAG 001 004 העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב׃ 037 HAG 001 005 ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם׃ 037 HAG 001 006 זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב׃ 037 HAG 001 007 כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם׃ 037 HAG 001 008 עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד אמר יהוה׃ 037 HAG 001 009 פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו׃ 037 HAG 001 010 על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה׃ 037 HAG 001 011 ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים׃ 037 HAG 001 012 וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה׃ 037 HAG 001 013 ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר אני אתכם נאם יהוה׃ 037 HAG 001 014 ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם׃ 037 HAG 001 015 ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך׃ 037 HAG 002 001 בשביעי בעשרים ואחד לחדש היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר׃ 037 HAG 002 002 אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואל שארית העם לאמר׃ 037 HAG 002 003 מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה הלוא כמהו כאין בעיניכם׃ 037 HAG 002 004 ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה ועשו כי אני אתכם נאם יהוה צבאות׃ 037 HAG 002 005 את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם אל תיראו׃ 037 HAG 002 006 כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה׃ 037 HAG 002 007 והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃ 037 HAG 002 008 לי הכסף ולי הזהב נאם יהוה צבאות׃ 037 HAG 002 009 גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות׃ 037 HAG 002 010 בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר׃ 037 HAG 002 011 כה אמר יהוה צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר׃ 037 HAG 002 012 הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא׃ 037 HAG 002 013 ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא׃ 037 HAG 002 014 ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא׃ 037 HAG 002 015 ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה׃ 037 HAG 002 016 מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים׃ 037 HAG 002 017 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה׃ 037 HAG 002 018 שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה שימו לבבכם׃ 037 HAG 002 019 העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא מן היום הזה אברך׃ 037 HAG 002 020 ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר׃ 037 HAG 002 021 אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ׃ 037 HAG 002 022 והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו׃ 037 HAG 002 023 ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות׃ # # BOOK 038 ZEC Zechariah זכריה 038 ZEC 001 001 בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר׃ 038 ZEC 001 002 קצף יהוה על אבותיכם קצף׃ 038 ZEC 001 003 ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות׃ 038 ZEC 001 004 אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה׃ 038 ZEC 001 005 אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו׃ 038 ZEC 001 006 אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו׃ 038 ZEC 001 007 ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר׃ 038 ZEC 001 008 ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃ 038 ZEC 001 009 ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃ 038 ZEC 001 010 ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃ 038 ZEC 001 011 ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃ 038 ZEC 001 012 ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃ 038 ZEC 001 013 ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃ 038 ZEC 001 014 ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃ 038 ZEC 001 015 וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃ 038 ZEC 001 016 לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על ירושלם׃ 038 ZEC 001 017 עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם׃ 038 ZEC 001 018 ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות׃ 038 ZEC 001 019 ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃ 038 ZEC 001 020 ויראני יהוה ארבעה חרשים׃ 038 ZEC 001 021 ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה׃ 038 ZEC 002 001 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ 038 ZEC 002 002 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ 038 ZEC 002 003 והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ 038 ZEC 002 004 ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ 038 ZEC 002 005 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ 038 ZEC 002 006 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ 038 ZEC 002 007 הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ 038 ZEC 002 008 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ 038 ZEC 002 009 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃ 038 ZEC 002 010 רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃ 038 ZEC 002 011 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃ 038 ZEC 002 012 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ 038 ZEC 002 013 הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ 038 ZEC 003 001 ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על ימינו לשטנו׃ 038 ZEC 003 002 ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש׃ 038 ZEC 003 003 ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך׃ 038 ZEC 003 004 ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות׃ 038 ZEC 003 005 ואמר ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד׃ 038 ZEC 003 006 ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר׃ 038 ZEC 003 007 כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה׃ 038 ZEC 003 008 שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה כי הנני מביא את עבדי צמח׃ 038 ZEC 003 009 כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד׃ 038 ZEC 003 010 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה׃ 038 ZEC 004 001 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃ 038 ZEC 004 002 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃ 038 ZEC 004 003 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃ 038 ZEC 004 004 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃ 038 ZEC 004 005 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃ 038 ZEC 004 006 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃ 038 ZEC 004 007 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃ 038 ZEC 004 008 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 038 ZEC 004 009 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃ 038 ZEC 004 010 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃ 038 ZEC 004 011 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃ 038 ZEC 004 012 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃ 038 ZEC 004 013 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃ 038 ZEC 004 014 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃ 038 ZEC 005 001 ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה׃ 038 ZEC 005 002 ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה׃ 038 ZEC 005 003 ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה׃ 038 ZEC 005 004 הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו׃ 038 ZEC 005 005 ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת׃ 038 ZEC 005 006 ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ׃ 038 ZEC 005 007 והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה׃ 038 ZEC 005 008 ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העפרת אל פיה׃ 038 ZEC 005 009 ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים׃ 038 ZEC 005 010 ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה׃ 038 ZEC 005 011 ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה׃ 038 ZEC 006 001 ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת׃ 038 ZEC 006 002 במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים׃ 038 ZEC 006 003 ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים׃ 038 ZEC 006 004 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃ 038 ZEC 006 005 ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃ 038 ZEC 006 006 אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים יצאו אל ארץ התימן׃ 038 ZEC 006 007 והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃ 038 ZEC 006 008 ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון׃ 038 ZEC 006 009 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 038 ZEC 006 010 לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל׃ 038 ZEC 006 011 ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול׃ 038 ZEC 006 012 ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה׃ 038 ZEC 006 013 והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם׃ 038 ZEC 006 014 והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל יהוה׃ 038 ZEC 006 015 ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ 038 ZEC 007 001 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃ 038 ZEC 007 002 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃ 038 ZEC 007 003 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃ 038 ZEC 007 004 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃ 038 ZEC 007 005 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃ 038 ZEC 007 006 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃ 038 ZEC 007 007 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃ 038 ZEC 007 008 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃ 038 ZEC 007 009 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃ 038 ZEC 007 010 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃ 038 ZEC 007 011 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃ 038 ZEC 007 012 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ 038 ZEC 007 013 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃ 038 ZEC 007 014 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃ 038 ZEC 008 001 ויהי דבר יהוה צבאות לאמר׃ 038 ZEC 008 002 כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה׃ 038 ZEC 008 003 כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש׃ 038 ZEC 008 004 כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים׃ 038 ZEC 008 005 ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה׃ 038 ZEC 008 006 כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות׃ 038 ZEC 008 007 כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש׃ 038 ZEC 008 008 והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה׃ 038 ZEC 008 009 כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות׃ 038 ZEC 008 010 כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו׃ 038 ZEC 008 011 ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות׃ 038 ZEC 008 012 כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה׃ 038 ZEC 008 013 והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם׃ 038 ZEC 008 014 כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי׃ 038 ZEC 008 015 כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו׃ 038 ZEC 008 016 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם׃ 038 ZEC 008 017 ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה׃ 038 ZEC 008 018 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃ 038 ZEC 008 019 כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו׃ 038 ZEC 008 020 כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות׃ 038 ZEC 008 021 והלכו ישבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני׃ 038 ZEC 008 022 ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה׃ 038 ZEC 008 023 כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם׃ 038 ZEC 009 001 משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃ 038 ZEC 009 002 וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃ 038 ZEC 009 003 ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃ 038 ZEC 009 004 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃ 038 ZEC 009 005 תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃ 038 ZEC 009 006 וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃ 038 ZEC 009 007 והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃ 038 ZEC 009 008 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃ 038 ZEC 009 009 גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ 038 ZEC 009 010 והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃ 038 ZEC 009 011 גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃ 038 ZEC 009 012 שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך׃ 038 ZEC 009 013 כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃ 038 ZEC 009 014 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃ 038 ZEC 009 015 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃ 038 ZEC 009 016 והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו׃ 038 ZEC 009 017 כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃ 038 ZEC 010 001 שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃ 038 ZEC 010 002 כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה׃ 038 ZEC 010 003 על הרעים חרה אפי ועל העתודים אפקוד כי פקד יהוה צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה׃ 038 ZEC 010 004 ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו׃ 038 ZEC 010 005 והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים׃ 038 ZEC 010 006 וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם׃ 038 ZEC 010 007 והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה׃ 038 ZEC 010 008 אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו׃ 038 ZEC 010 009 ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו׃ 038 ZEC 010 010 והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם׃ 038 ZEC 010 011 ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור׃ 038 ZEC 010 012 וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה׃ 038 ZEC 011 001 פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃ 038 ZEC 011 002 הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃ 038 ZEC 011 003 קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃ 038 ZEC 011 004 כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃ 038 ZEC 011 005 אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃ 038 ZEC 011 006 כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃ 038 ZEC 011 007 וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן׃ 038 ZEC 011 008 ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי׃ 038 ZEC 011 009 ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה׃ 038 ZEC 011 010 ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים׃ 038 ZEC 011 011 ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא׃ 038 ZEC 011 012 ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃ 038 ZEC 011 013 ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃ 038 ZEC 011 014 ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל׃ 038 ZEC 011 015 ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי׃ 038 ZEC 011 016 כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃ 038 ZEC 011 017 הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃ 038 ZEC 012 001 משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃ 038 ZEC 012 002 הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם׃ 038 ZEC 012 003 והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃ 038 ZEC 012 004 ביום ההוא נאם יהוה אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון׃ 038 ZEC 012 005 ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם׃ 038 ZEC 012 006 ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם׃ 038 ZEC 012 007 והושיע יהוה את אהלי יהודה בראשנה למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם על יהודה׃ 038 ZEC 012 008 ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם׃ 038 ZEC 012 009 והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם׃ 038 ZEC 012 010 ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור׃ 038 ZEC 012 011 ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון׃ 038 ZEC 012 012 וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד׃ 038 ZEC 012 013 משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד׃ 038 ZEC 012 014 כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד׃ 038 ZEC 013 001 ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה׃ 038 ZEC 013 002 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׃ 038 ZEC 013 003 והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו׃ 038 ZEC 013 004 והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש׃ 038 ZEC 013 005 ואמר לא נביא אנכי איש עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי׃ 038 ZEC 013 006 ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי׃ 038 ZEC 013 007 חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃ 038 ZEC 013 008 והיה בכל הארץ נאם יהוה פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה׃ 038 ZEC 013 009 והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃ 038 ZEC 014 001 הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃ 038 ZEC 014 002 ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃ 038 ZEC 014 003 ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב׃ 038 ZEC 014 004 ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃ 038 ZEC 014 005 ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך׃ 038 ZEC 014 006 והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃ 038 ZEC 014 007 והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׃ 038 ZEC 014 008 והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה׃ 038 ZEC 014 009 והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃ 038 ZEC 014 010 יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך׃ 038 ZEC 014 011 וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח׃ 038 ZEC 014 012 וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם׃ 038 ZEC 014 013 והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו׃ 038 ZEC 014 014 וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד׃ 038 ZEC 014 015 וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת׃ 038 ZEC 014 016 והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות׃ 038 ZEC 014 017 והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃ 038 ZEC 014 018 ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃ 038 ZEC 014 019 זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃ 038 ZEC 014 020 ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח׃ 038 ZEC 014 021 והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא׃ # # BOOK 039 MAL Malachi מלאכי 039 MAL 001 001 משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי׃ 039 MAL 001 002 אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב׃ 039 MAL 001 003 ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר׃ 039 MAL 001 004 כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃ 039 MAL 001 005 ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל׃ 039 MAL 001 006 בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך׃ 039 MAL 001 007 מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא׃ 039 MAL 001 008 וכי תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 001 009 ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 001 010 מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם׃ 039 MAL 001 011 כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 001 012 ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו׃ 039 MAL 001 013 ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה׃ 039 MAL 001 014 וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים׃ 039 MAL 002 001 ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים׃ 039 MAL 002 002 אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב׃ 039 MAL 002 003 הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו׃ 039 MAL 002 004 וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 002 005 בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא׃ 039 MAL 002 006 תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון׃ 039 MAL 002 007 כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא׃ 039 MAL 002 008 ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 002 009 וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם כפי אשר אינכם שמרים את דרכי ונשאים פנים בתורה׃ 039 MAL 002 010 הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבתינו׃ 039 MAL 002 011 בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר׃ 039 MAL 002 012 יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות׃ 039 MAL 002 013 וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם׃ 039 MAL 002 014 ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך׃ 039 MAL 002 015 ולא אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגד׃ 039 MAL 002 016 כי שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו׃ 039 MAL 002 017 הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃ 039 MAL 003 001 הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 003 002 ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים׃ 039 MAL 003 003 וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה׃ 039 MAL 003 004 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות׃ 039 MAL 003 005 וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 003 006 כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם׃ 039 MAL 003 007 למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב׃ 039 MAL 003 008 היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה׃ 039 MAL 003 009 במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו׃ 039 MAL 003 010 הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די׃ 039 MAL 003 011 וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 003 012 ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 003 013 חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך׃ 039 MAL 003 014 אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות׃ 039 MAL 003 015 ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו׃ 039 MAL 003 016 אז נדברו יראי יהוה איש את רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו׃ 039 MAL 003 017 והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו׃ 039 MAL 003 018 ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו׃ 039 MAL 004 001 כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף׃ 039 MAL 004 002 וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק׃ 039 MAL 004 003 ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות׃ 039 MAL 004 004 זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים׃ 039 MAL 004 005 הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 039 MAL 004 006 והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם׃ # # BOOK 040 MAT Matthew מתיו 040 MAT 001 001 ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃ 040 MAT 001 002 אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ 040 MAT 001 003 ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ 040 MAT 001 004 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ 040 MAT 001 005 ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃ 040 MAT 001 006 וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ 040 MAT 001 007 ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ 040 MAT 001 008 ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ 040 MAT 001 009 ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ 040 MAT 001 010 ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ 040 MAT 001 011 ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ 040 MAT 001 012 ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃ 040 MAT 001 013 וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ 040 MAT 001 014 ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ 040 MAT 001 015 ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ 040 MAT 001 016 ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃ 040 MAT 001 017 והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃ 040 MAT 001 018 והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃ 040 MAT 001 019 ויוסף בעלה היה איש צדיק ולא אבה לתתה לבוז ויאמר בלבו לשלחה בסתר׃ 040 MAT 001 020 הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃ 040 MAT 001 021 והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃ 040 MAT 001 022 ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃ 040 MAT 001 023 הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃ 040 MAT 001 024 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃ 040 MAT 001 025 ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃ 040 MAT 002 001 ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃ 040 MAT 002 002 איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃ 040 MAT 002 003 ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃ 040 MAT 002 004 ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח׃ 040 MAT 002 005 ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃ 040 MAT 002 006 ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃ 040 MAT 002 007 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃ 040 MAT 002 008 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃ 040 MAT 002 009 ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח דרך לפניהם עד באו אל מקום אשר שם הילד ויעמד ממעל לו׃ 040 MAT 002 010 ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד׃ 040 MAT 002 011 ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפל על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר׃ 040 MAT 002 012 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם׃ 040 MAT 002 013 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ 040 MAT 002 014 ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ 040 MAT 002 015 ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃ 040 MAT 002 016 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃ 040 MAT 002 017 וימלא הדבר הנאמר בפי ירמיה הנביא לאמר׃ 040 MAT 002 018 קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם׃ 040 MAT 002 019 ויהי אחרי מות הורדוס והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל יוסף בארץ מצרים׃ 040 MAT 002 020 ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד׃ 040 MAT 002 021 ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל׃ 040 MAT 002 022 וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל׃ 040 MAT 002 023 ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃ 040 MAT 003 001 בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃ 040 MAT 003 002 שובו כי מלכות השמים הגיעה׃ 040 MAT 003 003 הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 040 MAT 003 004 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃ 040 MAT 003 005 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃ 040 MAT 003 006 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃ 040 MAT 003 007 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃ 040 MAT 003 008 לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃ 040 MAT 003 009 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃ 040 MAT 003 010 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 040 MAT 003 011 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 040 MAT 003 012 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 040 MAT 003 013 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ 040 MAT 003 014 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ 040 MAT 003 015 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ 040 MAT 003 016 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃ 040 MAT 003 017 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ 040 MAT 004 001 אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃ 040 MAT 004 002 ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃ 040 MAT 004 003 ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃ 040 MAT 004 004 ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃ 040 MAT 004 005 וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃ 040 MAT 004 006 ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 040 MAT 004 007 ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 040 MAT 004 008 ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן׃ 040 MAT 004 009 ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃ 040 MAT 004 010 ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃ 040 MAT 004 011 וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃ 040 MAT 004 012 ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃ 040 MAT 004 013 ויעזב את נצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי׃ 040 MAT 004 014 למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר׃ 040 MAT 004 015 ארצה זבלון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃ 040 MAT 004 016 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ 040 MAT 004 017 מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים׃ 040 MAT 004 018 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ 040 MAT 004 019 ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ 040 MAT 004 020 ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ 040 MAT 004 021 ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ 040 MAT 004 022 ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃ 040 MAT 004 023 ויסב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ 040 MAT 004 024 ויצא שמעו בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם׃ 040 MAT 004 025 וילכו אחריו המנים המנים מן הגליל ומן עשר הערים ומירושלים ויהודה ומעבר לירדן׃ 040 MAT 005 001 ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃ 040 MAT 005 002 ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃ 040 MAT 005 003 אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃ 040 MAT 005 004 אשרי האבלים כי הם ינחמו׃ 040 MAT 005 005 אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃ 040 MAT 005 006 אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃ 040 MAT 005 007 אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃ 040 MAT 005 008 אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃ 040 MAT 005 009 אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃ 040 MAT 005 010 אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃ 040 MAT 005 011 אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ 040 MAT 005 012 שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃ 040 MAT 005 013 אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃ 040 MAT 005 014 אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃ 040 MAT 005 015 גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃ 040 MAT 005 016 כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃ 040 MAT 005 017 אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃ 040 MAT 005 018 כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃ 040 MAT 005 019 לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃ 040 MAT 005 020 כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃ 040 MAT 005 021 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃ 040 MAT 005 022 אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃ (Geenna g1067) 040 MAT 005 023 לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃ 040 MAT 005 024 עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃ 040 MAT 005 025 מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃ 040 MAT 005 026 אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃ 040 MAT 005 027 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃ 040 MAT 005 028 אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃ 040 MAT 005 029 ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ (Geenna g1067) 040 MAT 005 030 ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ (Geenna g1067) 040 MAT 005 031 ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃ 040 MAT 005 032 אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃ 040 MAT 005 033 עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃ 040 MAT 005 034 אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ 040 MAT 005 035 ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃ 040 MAT 005 036 אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃ 040 MAT 005 038 שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃ 040 MAT 005 039 אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃ 040 MAT 005 040 ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃ 040 MAT 005 041 והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃ 040 MAT 005 042 השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃ 040 MAT 005 043 שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃ 040 MAT 005 044 אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃ 040 MAT 005 045 למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃ 040 MAT 005 046 כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ 040 MAT 005 047 ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ 040 MAT 005 048 לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃ 040 MAT 006 001 השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃ 040 MAT 006 002 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 040 MAT 006 003 ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃ 040 MAT 006 004 למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 040 MAT 006 005 וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 040 MAT 006 006 ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 040 MAT 006 007 ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ 040 MAT 006 008 ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃ 040 MAT 006 009 לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃ 040 MAT 006 010 תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ 040 MAT 006 011 את לחם חקנו תן לנו היום׃ 040 MAT 006 012 וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ 040 MAT 006 013 ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃ 040 MAT 006 014 כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ 040 MAT 006 015 ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃ 040 MAT 006 016 וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 040 MAT 006 017 ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃ 040 MAT 006 018 למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 040 MAT 006 019 אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ 040 MAT 006 020 אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃ 040 MAT 006 021 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ 040 MAT 006 022 נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃ 040 MAT 006 023 ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃ 040 MAT 006 024 לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃ 040 MAT 006 025 על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ 040 MAT 006 026 הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ 040 MAT 006 027 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃ 040 MAT 006 028 וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ 040 MAT 006 029 ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ 040 MAT 006 030 ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ 040 MAT 006 031 לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ 040 MAT 006 032 כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ 040 MAT 006 033 אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃ 040 MAT 006 034 לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃ 040 MAT 007 001 אל תשפטו למען לא תשפטו׃ 040 MAT 007 002 כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃ 040 MAT 007 003 ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ 040 MAT 007 004 ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃ 040 MAT 007 005 החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃ 040 MAT 007 006 אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃ 040 MAT 007 007 שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ 040 MAT 007 008 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ 040 MAT 007 009 ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃ 040 MAT 007 010 וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃ 040 MAT 007 011 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃ 040 MAT 007 012 לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃ 040 MAT 007 013 באו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃ 040 MAT 007 014 ומה צר הפתח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃ 040 MAT 007 015 השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה׃ 040 MAT 007 016 הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים׃ 040 MAT 007 017 כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃ 040 MAT 007 018 עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃ 040 MAT 007 019 וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 040 MAT 007 020 לכן בפרים תכירו אותם׃ 040 MAT 007 021 לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃ 040 MAT 007 022 והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃ 040 MAT 007 023 אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון׃ 040 MAT 007 024 לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃ 040 MAT 007 025 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃ 040 MAT 007 026 וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃ 040 MAT 007 027 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃ 040 MAT 007 028 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃ 040 MAT 007 029 כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃ 040 MAT 008 001 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃ 040 MAT 008 002 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃ 040 MAT 008 003 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ 040 MAT 008 004 ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃ 040 MAT 008 005 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃ 040 MAT 008 006 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ 040 MAT 008 007 ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ 040 MAT 008 008 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃ 040 MAT 008 009 כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ 040 MAT 008 010 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ 040 MAT 008 011 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃ 040 MAT 008 012 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ 040 MAT 008 013 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃ 040 MAT 008 014 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ 040 MAT 008 015 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃ 040 MAT 008 016 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃ 040 MAT 008 017 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם׃ 040 MAT 008 018 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים׃ 040 MAT 008 019 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ 040 MAT 008 020 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ 040 MAT 008 021 ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃ 040 MAT 008 022 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃ 040 MAT 008 023 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃ 040 MAT 008 024 והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ 040 MAT 008 025 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ 040 MAT 008 026 ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ 040 MAT 008 027 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃ 040 MAT 008 028 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃ 040 MAT 008 029 והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃ 040 MAT 008 030 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃ 040 MAT 008 031 ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃ 040 MAT 008 032 ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃ 040 MAT 008 033 וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃ 040 MAT 008 034 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃ 040 MAT 009 001 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃ 040 MAT 009 002 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃ 040 MAT 009 003 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃ 040 MAT 009 004 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃ 040 MAT 009 005 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃ 040 MAT 009 006 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ 040 MAT 009 007 ויקם וילך לביתו׃ 040 MAT 009 008 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃ 040 MAT 009 009 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃ 040 MAT 009 010 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃ 040 MAT 009 011 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃ 040 MAT 009 012 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃ 040 MAT 009 013 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃ 040 MAT 009 014 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃ 040 MAT 009 015 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃ 040 MAT 009 016 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ 040 MAT 009 017 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ 040 MAT 009 018 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ 040 MAT 009 019 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃ 040 MAT 009 020 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃ 040 MAT 009 021 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ 040 MAT 009 022 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃ 040 MAT 009 023 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃ 040 MAT 009 024 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ 040 MAT 009 025 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃ 040 MAT 009 026 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃ 040 MAT 009 027 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃ 040 MAT 009 028 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 040 MAT 009 029 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ 040 MAT 009 030 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃ 040 MAT 009 031 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃ 040 MAT 009 032 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃ 040 MAT 009 033 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃ 040 MAT 009 034 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃ 040 MAT 009 035 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ 040 MAT 009 036 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃ 040 MAT 009 037 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃ 040 MAT 009 038 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃ 040 MAT 010 001 ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ 040 MAT 010 002 ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ 040 MAT 010 003 פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ 040 MAT 010 004 שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ 040 MAT 010 005 את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ 040 MAT 010 006 כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ 040 MAT 010 007 ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ 040 MAT 010 008 רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ 040 MAT 010 009 לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ 040 MAT 010 010 ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ 040 MAT 010 011 וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ 040 MAT 010 012 ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ 040 MAT 010 013 והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ 040 MAT 010 014 וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ 040 MAT 010 015 אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ 040 MAT 010 016 הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ 040 MAT 010 017 והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ 040 MAT 010 018 ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ 040 MAT 010 019 וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ 040 MAT 010 020 כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ 040 MAT 010 021 והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ 040 MAT 010 022 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 040 MAT 010 023 ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ 040 MAT 010 024 אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ 040 MAT 010 025 דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ 040 MAT 010 026 על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ 040 MAT 010 027 את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ 040 MAT 010 028 ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ (Geenna g1067) 040 MAT 010 029 הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ 040 MAT 010 030 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ 040 MAT 010 031 לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ 040 MAT 010 032 הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ 040 MAT 010 033 ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ 040 MAT 010 034 אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ 040 MAT 010 035 כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ 040 MAT 010 036 ואיבי איש אנשי ביתו׃ 040 MAT 010 037 האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ 040 MAT 010 038 ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ 040 MAT 010 039 המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ 040 MAT 010 040 המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ 040 MAT 010 041 המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ 040 MAT 010 042 והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ 040 MAT 011 001 ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃ 040 MAT 011 002 ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃ 040 MAT 011 003 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 040 MAT 011 004 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃ 040 MAT 011 005 עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃ 040 MAT 011 006 ואשרי אשר לא יכשל בי׃ 040 MAT 011 007 המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ 040 MAT 011 008 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃ 040 MAT 011 009 ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃ 040 MAT 011 010 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃ 040 MAT 011 011 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃ 040 MAT 011 012 ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃ 040 MAT 011 013 כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃ 040 MAT 011 014 ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃ 040 MAT 011 015 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 040 MAT 011 016 ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃ 040 MAT 011 017 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃ 040 MAT 011 018 כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃ 040 MAT 011 019 ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃ 040 MAT 011 020 אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃ 040 MAT 011 021 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃ 040 MAT 011 022 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃ 040 MAT 011 023 ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃ (Hadēs g86) 040 MAT 011 024 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃ 040 MAT 011 025 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃ 040 MAT 011 026 הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃ 040 MAT 011 027 הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ 040 MAT 011 028 לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃ 040 MAT 011 029 קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃ 040 MAT 011 030 כי עלי נעים הוא וקל משאי׃ 040 MAT 012 001 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ 040 MAT 012 002 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ 040 MAT 012 003 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ 040 MAT 012 004 כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ 040 MAT 012 005 או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ 040 MAT 012 006 אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ 040 MAT 012 007 ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ 040 MAT 012 008 כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ 040 MAT 012 009 ויעבר משם אל בית כנסתם׃ 040 MAT 012 010 והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 040 MAT 012 011 ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ 040 MAT 012 012 ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ 040 MAT 012 013 ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ 040 MAT 012 014 ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ 040 MAT 012 015 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ 040 MAT 012 016 ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ 040 MAT 012 017 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ 040 MAT 012 018 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ 040 MAT 012 019 לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ 040 MAT 012 020 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ 040 MAT 012 021 ולשמו גוים ייחלו׃ 040 MAT 012 022 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ 040 MAT 012 023 וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ 040 MAT 012 024 והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ 040 MAT 012 025 וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ 040 MAT 012 026 והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ 040 MAT 012 027 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ 040 MAT 012 028 אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ 040 MAT 012 029 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ 040 MAT 012 030 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ 040 MAT 012 031 על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ 040 MAT 012 032 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ (aiōn g165) 040 MAT 012 033 או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ 040 MAT 012 034 ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ 040 MAT 012 035 האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ 040 MAT 012 036 ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ 040 MAT 012 037 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ 040 MAT 012 038 ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ 040 MAT 012 039 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ 040 MAT 012 040 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ 040 MAT 012 041 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ 040 MAT 012 042 מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ 040 MAT 012 043 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ 040 MAT 012 044 אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ 040 MAT 012 045 ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ 040 MAT 012 046 עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ 040 MAT 012 047 ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ 040 MAT 012 048 ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ 040 MAT 012 049 ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ 040 MAT 012 050 כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ 040 MAT 013 001 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ 040 MAT 013 002 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ 040 MAT 013 003 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ 040 MAT 013 004 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ 040 MAT 013 005 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 040 MAT 013 006 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ 040 MAT 013 007 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ 040 MAT 013 008 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 040 MAT 013 009 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 040 MAT 013 010 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ 040 MAT 013 011 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ 040 MAT 013 012 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 040 MAT 013 013 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ 040 MAT 013 014 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 040 MAT 013 015 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ 040 MAT 013 016 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ 040 MAT 013 017 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ 040 MAT 013 018 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ 040 MAT 013 019 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ 040 MAT 013 020 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ 040 MAT 013 021 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ 040 MAT 013 022 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) 040 MAT 013 023 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 040 MAT 013 024 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ 040 MAT 013 025 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ 040 MAT 013 026 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ 040 MAT 013 027 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ 040 MAT 013 028 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ 040 MAT 013 029 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ 040 MAT 013 030 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ 040 MAT 013 031 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ 040 MAT 013 032 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ 040 MAT 013 033 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ 040 MAT 013 034 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ 040 MAT 013 035 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ 040 MAT 013 036 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ 040 MAT 013 037 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ 040 MAT 013 038 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ 040 MAT 013 039 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ (aiōn g165) 040 MAT 013 040 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ (aiōn g165) 040 MAT 013 041 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ 040 MAT 013 042 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 040 MAT 013 043 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 040 MAT 013 044 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ 040 MAT 013 045 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ 040 MAT 013 046 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ 040 MAT 013 047 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ 040 MAT 013 048 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ 040 MAT 013 049 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ (aiōn g165) 040 MAT 013 050 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 040 MAT 013 051 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 040 MAT 013 052 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ 040 MAT 013 053 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ 040 MAT 013 054 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ 040 MAT 013 055 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ 040 MAT 013 056 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ 040 MAT 013 057 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ 040 MAT 013 058 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ 040 MAT 014 001 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ 040 MAT 014 002 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃ 040 MAT 014 003 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃ 040 MAT 014 004 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ 040 MAT 014 005 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ 040 MAT 014 006 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃ 040 MAT 014 007 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃ 040 MAT 014 008 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ 040 MAT 014 009 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃ 040 MAT 014 010 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃ 040 MAT 014 011 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ 040 MAT 014 012 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃ 040 MAT 014 013 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ 040 MAT 014 014 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃ 040 MAT 014 015 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃ 040 MAT 014 016 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃ 040 MAT 014 017 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃ 040 MAT 014 018 ויאמר הביאום אלי הלם׃ 040 MAT 014 019 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ 040 MAT 014 020 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃ 040 MAT 014 021 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ 040 MAT 014 022 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ 040 MAT 014 023 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃ 040 MAT 014 024 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ 040 MAT 014 025 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃ 040 MAT 014 026 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃ 040 MAT 014 027 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ 040 MAT 014 028 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ 040 MAT 014 029 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ 040 MAT 014 030 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃ 040 MAT 014 031 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃ 040 MAT 014 032 הם עלו אל האניה והרוח שככה׃ 040 MAT 014 033 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃ 040 MAT 014 034 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ 040 MAT 014 035 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ 040 MAT 014 036 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃ 040 MAT 015 001 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ 040 MAT 015 002 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ 040 MAT 015 003 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ 040 MAT 015 004 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 040 MAT 015 005 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ 040 MAT 015 006 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ 040 MAT 015 007 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ 040 MAT 015 008 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 040 MAT 015 009 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 040 MAT 015 010 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ 040 MAT 015 011 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ 040 MAT 015 012 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ 040 MAT 015 013 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ 040 MAT 015 014 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ 040 MAT 015 015 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ 040 MAT 015 016 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ 040 MAT 015 017 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ 040 MAT 015 018 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ 040 MAT 015 019 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ 040 MAT 015 020 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ 040 MAT 015 021 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ 040 MAT 015 022 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ 040 MAT 015 023 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ 040 MAT 015 024 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ 040 MAT 015 025 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ 040 MAT 015 026 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ 040 MAT 015 027 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ 040 MAT 015 028 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ 040 MAT 015 029 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ 040 MAT 015 030 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ 040 MAT 015 031 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ 040 MAT 015 032 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ 040 MAT 015 033 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ 040 MAT 015 034 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ 040 MAT 015 035 ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ 040 MAT 015 036 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ 040 MAT 015 037 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ 040 MAT 015 038 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ 040 MAT 015 039 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ 040 MAT 016 001 ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃ 040 MAT 016 002 ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ 040 MAT 016 003 ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃ 040 MAT 016 004 דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃ 040 MAT 016 005 וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ 040 MAT 016 006 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ 040 MAT 016 007 ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃ 040 MAT 016 008 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃ 040 MAT 016 009 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ 040 MAT 016 010 ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃ 040 MAT 016 011 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ 040 MAT 016 012 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃ 040 MAT 016 013 ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃ 040 MAT 016 014 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃ 040 MAT 016 015 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃ 040 MAT 016 016 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃ 040 MAT 016 017 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃ 040 MAT 016 018 ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃ (Hadēs g86) 040 MAT 016 019 ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃ 040 MAT 016 020 אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃ 040 MAT 016 021 מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ 040 MAT 016 022 ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃ 040 MAT 016 023 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃ 040 MAT 016 024 ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃ 040 MAT 016 025 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃ 040 MAT 016 026 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃ 040 MAT 016 027 כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃ 040 MAT 016 028 אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃ 040 MAT 017 001 ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃ 040 MAT 017 002 וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃ 040 MAT 017 003 והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃ 040 MAT 017 004 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ 040 MAT 017 005 עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃ 040 MAT 017 006 ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃ 040 MAT 017 007 ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃ 040 MAT 017 008 וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃ 040 MAT 017 009 וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃ 040 MAT 017 010 וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ 040 MAT 017 011 ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃ 040 MAT 017 012 אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃ 040 MAT 017 013 אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃ 040 MAT 017 014 ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו׃ 040 MAT 017 015 ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל תוך המים׃ 040 MAT 017 016 ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא לו׃ 040 MAT 017 017 ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אותו אלי הנה׃ 040 MAT 017 018 ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן השעה ההיא׃ 040 MAT 017 019 ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ 040 MAT 017 020 ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃ 040 MAT 017 021 אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ 040 MAT 017 022 ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃ 040 MAT 017 023 ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃ 040 MAT 017 024 ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ 040 MAT 017 025 ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃ 040 MAT 017 026 ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃ 040 MAT 017 027 אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃ 040 MAT 018 001 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃ 040 MAT 018 002 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ 040 MAT 018 003 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃ 040 MAT 018 004 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃ 040 MAT 018 005 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃ 040 MAT 018 006 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃ 040 MAT 018 007 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃ 040 MAT 018 008 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ (aiōnios g166) 040 MAT 018 009 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃ (Geenna g1067) 040 MAT 018 010 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃ 040 MAT 018 011 כי בא בן האדם להושיע את האבד׃ 040 MAT 018 012 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃ 040 MAT 018 013 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃ 040 MAT 018 014 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃ 040 MAT 018 015 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃ 040 MAT 018 016 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ 040 MAT 018 017 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃ 040 MAT 018 018 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃ 040 MAT 018 019 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃ 040 MAT 018 020 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃ 040 MAT 018 021 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ 040 MAT 018 022 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃ 040 MAT 018 023 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃ 040 MAT 018 024 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ 040 MAT 018 025 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ 040 MAT 018 026 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ 040 MAT 018 027 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ 040 MAT 018 028 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ 040 MAT 018 029 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃ 040 MAT 018 030 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃ 040 MAT 018 031 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ 040 MAT 018 032 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃ 040 MAT 018 033 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ 040 MAT 018 034 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ 040 MAT 018 035 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃ 040 MAT 019 001 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן הגליל ויבא אל גבול יהודה בעבר הירדן׃ 040 MAT 019 002 וילכו אחריו המון עם רב וירפאם שם׃ 040 MAT 019 003 ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃ 040 MAT 019 004 ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃ 040 MAT 019 005 ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ 040 MAT 019 006 אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרידנו האדם׃ 040 MAT 019 007 ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה׃ 040 MAT 019 008 ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃ 040 MAT 019 009 ואני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות ולקח לו אחרת נאף הוא והלקח את הגרושה נאף הוא׃ 040 MAT 019 010 ויאמרו אליו התלמידים אם ככה הוא ענין איש ואשתו לא טוב לקחת אשה׃ 040 MAT 019 011 ויאמר אליהם לא יוכל כל אדם קבל את הדבר הזה כי אם אלה אשר נתן להם להבין׃ 040 MAT 019 012 יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו את עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל׃ 040 MAT 019 013 אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל עליהם ויגערו בם התלמידים׃ 040 MAT 019 014 והוא ישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃ 040 MAT 019 015 וישם את ידיו עליהם ויעבר משם׃ 040 MAT 019 016 והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 040 MAT 019 017 ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃ 040 MAT 019 018 ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃ 040 MAT 019 019 כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃ 040 MAT 019 020 ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃ 040 MAT 019 021 ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃ 040 MAT 019 022 ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃ 040 MAT 019 023 ויאמר ישוע אל תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל מלכות השמים׃ 040 MAT 019 024 ועוד אני אמר לכם כי נקל לגמל לעבר דרך נקב המחט מבא עשיר אל מלכות האלהים׃ 040 MAT 019 025 והתלמידים כשמעם זאת השתוממו מאד ויאמרו מי אפוא יוכל להושע׃ 040 MAT 019 026 ויבט בן ישוע ויאמר להם מבני אדם יפלא הדבר אבל מהאלהים לא יפלא כל דבר׃ 040 MAT 019 027 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך מה יהיה לנו׃ 040 MAT 019 028 ויאמר ישוע אליהם אמן אמר אני לכם אתם ההלכים אחרי בהתחדש הבריאה כאשר ישב בן האדם על כסא כבודו תשבו גם אתם על שנים עשר כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ 040 MAT 019 029 וכל איש אשר עזב את בתיו ואת אחיו ואת אחיותיו ואת אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת שדותיו למען שמי הוא יקח מאה שערים וחיי עולמים יירש׃ (aiōnios g166) 040 MAT 019 030 ואולם רבים מן הראשונים אשר יהיו אחרונים ומן האחרונים יהיו ראשונים׃ 040 MAT 020 001 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃ 040 MAT 020 002 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ 040 MAT 020 003 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ 040 MAT 020 004 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ 040 MAT 020 005 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ 040 MAT 020 006 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ 040 MAT 020 007 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ 040 MAT 020 008 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ 040 MAT 020 009 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ 040 MAT 020 010 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ 040 MAT 020 011 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ 040 MAT 020 012 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ 040 MAT 020 013 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ 040 MAT 020 014 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ 040 MAT 020 015 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ 040 MAT 020 016 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ 040 MAT 020 017 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃ 040 MAT 020 018 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ 040 MAT 020 019 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃ 040 MAT 020 020 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ 040 MAT 020 021 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ 040 MAT 020 022 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ 040 MAT 020 023 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ 040 MAT 020 024 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃ 040 MAT 020 025 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ 040 MAT 020 026 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ 040 MAT 020 027 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ 040 MAT 020 028 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ 040 MAT 020 029 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃ 040 MAT 020 030 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ 040 MAT 020 031 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ 040 MAT 020 032 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ 040 MAT 020 033 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ 040 MAT 020 034 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃ 040 MAT 021 001 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ 040 MAT 021 002 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ 040 MAT 021 003 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ 040 MAT 021 004 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃ 040 MAT 021 005 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ 040 MAT 021 006 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ 040 MAT 021 007 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ 040 MAT 021 008 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃ 040 MAT 021 009 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ 040 MAT 021 010 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ 040 MAT 021 011 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃ 040 MAT 021 012 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ 040 MAT 021 013 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃ 040 MAT 021 014 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ 040 MAT 021 015 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ 040 MAT 021 016 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ 040 MAT 021 017 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃ 040 MAT 021 018 ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ 040 MAT 021 019 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ (aiōn g165) 040 MAT 021 020 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ 040 MAT 021 021 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ 040 MAT 021 022 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃ 040 MAT 021 023 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ 040 MAT 021 024 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 040 MAT 021 025 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ 040 MAT 021 026 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ 040 MAT 021 027 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 040 MAT 021 028 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ 040 MAT 021 029 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ 040 MAT 021 030 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ 040 MAT 021 031 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ 040 MAT 021 032 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃ 040 MAT 021 033 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ 040 MAT 021 034 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ 040 MAT 021 035 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ 040 MAT 021 036 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ 040 MAT 021 037 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ 040 MAT 021 038 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ 040 MAT 021 039 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ 040 MAT 021 040 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ 040 MAT 021 041 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ 040 MAT 021 042 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 040 MAT 021 043 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ 040 MAT 021 044 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ 040 MAT 021 045 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ 040 MAT 021 046 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃ 040 MAT 022 001 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ 040 MAT 022 002 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ 040 MAT 022 003 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ 040 MAT 022 004 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ 040 MAT 022 005 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ 040 MAT 022 006 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ 040 MAT 022 007 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ 040 MAT 022 008 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ 040 MAT 022 009 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ 040 MAT 022 010 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ 040 MAT 022 011 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ 040 MAT 022 012 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ 040 MAT 022 013 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 040 MAT 022 014 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ 040 MAT 022 015 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ 040 MAT 022 016 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ 040 MAT 022 017 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ 040 MAT 022 018 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ 040 MAT 022 019 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ 040 MAT 022 020 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ 040 MAT 022 021 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ 040 MAT 022 022 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ 040 MAT 022 023 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ 040 MAT 022 024 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ 040 MAT 022 025 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ 040 MAT 022 026 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ 040 MAT 022 027 ואחרי כלם מתה גם האשה׃ 040 MAT 022 028 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ 040 MAT 022 029 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ 040 MAT 022 030 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ 040 MAT 022 031 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ 040 MAT 022 032 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ 040 MAT 022 033 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ 040 MAT 022 034 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ 040 MAT 022 035 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ 040 MAT 022 036 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ 040 MAT 022 037 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ 040 MAT 022 038 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ 040 MAT 022 039 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ 040 MAT 022 040 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ 040 MAT 022 041 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ 040 MAT 022 042 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ 040 MAT 022 043 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ 040 MAT 022 044 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 040 MAT 022 045 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ 040 MAT 022 046 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ 040 MAT 023 001 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃ 040 MAT 023 002 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃ 040 MAT 023 003 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃ 040 MAT 023 004 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃ 040 MAT 023 005 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃ 040 MAT 023 006 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃ 040 MAT 023 007 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃ 040 MAT 023 008 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ 040 MAT 023 009 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃ 040 MAT 023 010 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃ 040 MAT 023 011 והגדול בכם יהי לכם למשרת׃ 040 MAT 023 012 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ 040 MAT 023 013 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃ 040 MAT 023 014 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃ 040 MAT 023 015 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃ (Geenna g1067) 040 MAT 023 016 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃ 040 MAT 023 017 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ 040 MAT 023 018 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃ 040 MAT 023 019 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃ 040 MAT 023 020 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃ 040 MAT 023 021 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃ 040 MAT 023 022 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃ 040 MAT 023 023 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ 040 MAT 023 024 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃ 040 MAT 023 025 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃ 040 MAT 023 026 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃ 040 MAT 023 027 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ 040 MAT 023 028 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃ 040 MAT 023 029 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃ 040 MAT 023 030 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃ 040 MAT 023 031 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃ 040 MAT 023 032 אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃ 040 MAT 023 033 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃ (Geenna g1067) 040 MAT 023 034 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃ 040 MAT 023 035 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃ 040 MAT 023 036 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃ 040 MAT 023 037 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃ 040 MAT 023 038 הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃ 040 MAT 023 039 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ 040 MAT 024 001 ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃ 040 MAT 024 002 ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 040 MAT 024 003 וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ (aiōn g165) 040 MAT 024 004 ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃ 040 MAT 024 005 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ 040 MAT 024 006 ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃ 040 MAT 024 007 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃ 040 MAT 024 008 וכל אלה רק ראשית החבלים׃ 040 MAT 024 009 אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ 040 MAT 024 010 ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ 040 MAT 024 011 ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ 040 MAT 024 012 ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃ 040 MAT 024 013 והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 040 MAT 024 014 ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃ 040 MAT 024 015 לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃ 040 MAT 024 016 אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ 040 MAT 024 017 ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ 040 MAT 024 018 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ 040 MAT 024 019 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃ 040 MAT 024 020 אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃ 040 MAT 024 021 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ 040 MAT 024 022 ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃ 040 MAT 024 023 וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃ 040 MAT 024 024 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ 040 MAT 024 025 הנה מראש הגדתי לכם׃ 040 MAT 024 026 לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃ 040 MAT 024 027 כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ 040 MAT 024 028 כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ 040 MAT 024 029 ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ 040 MAT 024 030 אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃ 040 MAT 024 031 וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃ 040 MAT 024 032 למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ 040 MAT 024 033 כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ 040 MAT 024 034 אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ 040 MAT 024 035 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 040 MAT 024 036 אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃ 040 MAT 024 037 וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ 040 MAT 024 038 כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ 040 MAT 024 039 ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ 040 MAT 024 040 אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃ 040 MAT 024 041 שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃ 040 MAT 024 042 לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ 040 MAT 024 043 ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃ 040 MAT 024 044 לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃ 040 MAT 024 045 מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃ 040 MAT 024 046 אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃ 040 MAT 024 047 אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ 040 MAT 024 048 ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ 040 MAT 024 049 ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃ 040 MAT 024 050 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃ 040 MAT 024 051 וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 040 MAT 025 001 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ 040 MAT 025 002 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ 040 MAT 025 003 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ 040 MAT 025 004 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ 040 MAT 025 005 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ 040 MAT 025 006 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ 040 MAT 025 007 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ 040 MAT 025 008 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ 040 MAT 025 009 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ 040 MAT 025 010 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ 040 MAT 025 011 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ 040 MAT 025 012 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ 040 MAT 025 013 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ 040 MAT 025 014 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ 040 MAT 025 015 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ 040 MAT 025 016 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ 040 MAT 025 017 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ 040 MAT 025 018 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ 040 MAT 025 019 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ 040 MAT 025 020 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ 040 MAT 025 021 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ 040 MAT 025 022 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ 040 MAT 025 023 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ 040 MAT 025 024 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ 040 MAT 025 025 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ 040 MAT 025 026 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ 040 MAT 025 027 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ 040 MAT 025 028 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ 040 MAT 025 029 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ 040 MAT 025 030 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 040 MAT 025 031 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ 040 MAT 025 032 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ 040 MAT 025 033 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ 040 MAT 025 034 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ 040 MAT 025 035 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ 040 MAT 025 036 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ 040 MAT 025 037 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ 040 MAT 025 038 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ 040 MAT 025 039 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ 040 MAT 025 040 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ 040 MAT 025 041 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ (aiōnios g166) 040 MAT 025 042 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ 040 MAT 025 043 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ 040 MAT 025 044 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ 040 MAT 025 045 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ 040 MAT 025 046 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃ (aiōnios g166) 040 MAT 026 001 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ 040 MAT 026 002 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ 040 MAT 026 003 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ 040 MAT 026 004 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ 040 MAT 026 005 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ 040 MAT 026 006 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ 040 MAT 026 007 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ 040 MAT 026 008 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ 040 MAT 026 009 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ 040 MAT 026 010 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ 040 MAT 026 011 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ 040 MAT 026 012 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ 040 MAT 026 013 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ 040 MAT 026 014 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ 040 MAT 026 015 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ 040 MAT 026 016 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ 040 MAT 026 017 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ 040 MAT 026 018 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ 040 MAT 026 019 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ 040 MAT 026 020 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ 040 MAT 026 021 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ 040 MAT 026 022 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ 040 MAT 026 023 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ 040 MAT 026 024 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ 040 MAT 026 025 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ 040 MAT 026 026 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ 040 MAT 026 027 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ 040 MAT 026 028 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ 040 MAT 026 029 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ 040 MAT 026 030 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ 040 MAT 026 031 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 040 MAT 026 032 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ 040 MAT 026 033 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ 040 MAT 026 034 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ 040 MAT 026 035 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ 040 MAT 026 036 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ 040 MAT 026 037 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ 040 MAT 026 038 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ 040 MAT 026 039 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ 040 MAT 026 040 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ 040 MAT 026 041 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ 040 MAT 026 042 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ 040 MAT 026 043 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ 040 MAT 026 044 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ 040 MAT 026 045 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ 040 MAT 026 046 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ 040 MAT 026 047 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ 040 MAT 026 048 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ 040 MAT 026 049 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ 040 MAT 026 050 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ 040 MAT 026 051 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 040 MAT 026 052 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ 040 MAT 026 053 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ 040 MAT 026 054 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ 040 MAT 026 055 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ 040 MAT 026 056 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ 040 MAT 026 057 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ 040 MAT 026 058 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ 040 MAT 026 059 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ 040 MAT 026 060 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ 040 MAT 026 061 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ 040 MAT 026 062 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ 040 MAT 026 063 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ 040 MAT 026 064 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ 040 MAT 026 065 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ 040 MAT 026 066 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ 040 MAT 026 067 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ 040 MAT 026 068 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ 040 MAT 026 069 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ 040 MAT 026 070 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ 040 MAT 026 071 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ 040 MAT 026 072 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ 040 MAT 026 073 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ 040 MAT 026 074 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ 040 MAT 026 075 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ 040 MAT 027 001 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ 040 MAT 027 002 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃ 040 MAT 027 003 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃ 040 MAT 027 004 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃ 040 MAT 027 005 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ 040 MAT 027 006 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ 040 MAT 027 007 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃ 040 MAT 027 008 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃ 040 MAT 027 009 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ 040 MAT 027 010 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃ 040 MAT 027 011 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ 040 MAT 027 012 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ 040 MAT 027 013 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ 040 MAT 027 014 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃ 040 MAT 027 015 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ 040 MAT 027 016 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ 040 MAT 027 017 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃ 040 MAT 027 018 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ 040 MAT 027 019 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃ 040 MAT 027 020 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ 040 MAT 027 021 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ 040 MAT 027 022 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ 040 MAT 027 023 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ 040 MAT 027 024 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ 040 MAT 027 025 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃ 040 MAT 027 026 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ 040 MAT 027 027 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ 040 MAT 027 028 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ 040 MAT 027 029 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ 040 MAT 027 030 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ 040 MAT 027 031 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ 040 MAT 027 032 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ 040 MAT 027 033 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ 040 MAT 027 034 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ 040 MAT 027 035 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ 040 MAT 027 036 וישבו שמה וישמרו אותו׃ 040 MAT 027 037 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ 040 MAT 027 038 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ 040 MAT 027 039 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ 040 MAT 027 040 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃ 040 MAT 027 041 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃ 040 MAT 027 042 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃ 040 MAT 027 043 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃ 040 MAT 027 044 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ 040 MAT 027 045 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 040 MAT 027 046 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ 040 MAT 027 047 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃ 040 MAT 027 048 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ 040 MAT 027 049 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃ 040 MAT 027 050 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ 040 MAT 027 051 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃ 040 MAT 027 052 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ 040 MAT 027 053 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ 040 MAT 027 054 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ 040 MAT 027 055 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ 040 MAT 027 056 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ 040 MAT 027 057 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ 040 MAT 027 058 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃ 040 MAT 027 059 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ 040 MAT 027 060 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ 040 MAT 027 061 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ 040 MAT 027 062 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ 040 MAT 027 063 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ 040 MAT 027 064 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ 040 MAT 027 065 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃ 040 MAT 027 066 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃ 040 MAT 028 001 ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר׃ 040 MAT 028 002 והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ 040 MAT 028 003 ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ 040 MAT 028 004 ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃ 040 MAT 028 005 ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃ 040 MAT 028 006 איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃ 040 MAT 028 007 ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃ 040 MAT 028 008 ותמהרנה לצאת מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה ותרצנה להגיד לתלמידיו׃ 040 MAT 028 009 הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃ 040 MAT 028 010 ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני׃ 040 MAT 028 011 ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה׃ 040 MAT 028 012 ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר׃ 040 MAT 028 013 אמרו כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים׃ 040 MAT 028 014 ואם ישמע הדבר לפני ההגמון אנחנו נפיסהו והייתם בלי פחד׃ 040 MAT 028 015 ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃ 040 MAT 028 016 ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר צום ישוע׃ 040 MAT 028 017 ויהי כראותם אתו וישתחוו לו ומקצתם נחלקו בלבם׃ 040 MAT 028 018 ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃ 040 MAT 028 019 לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃ 040 MAT 028 020 ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן׃ (aiōn g165) # # BOOK 041 MAR Mark מארק 041 MAR 001 001 ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ 041 MAR 001 002 ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ 041 MAR 001 003 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 041 MAR 001 004 ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ 041 MAR 001 005 ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ 041 MAR 001 006 ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ 041 MAR 001 007 ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ 041 MAR 001 008 אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃ 041 MAR 001 009 ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ 041 MAR 001 010 ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ 041 MAR 001 011 ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ 041 MAR 001 012 ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ 041 MAR 001 013 ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃ 041 MAR 001 014 ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ 041 MAR 001 015 מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃ 041 MAR 001 016 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ 041 MAR 001 017 ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ 041 MAR 001 018 ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ 041 MAR 001 019 ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ 041 MAR 001 020 ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃ 041 MAR 001 021 ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃ 041 MAR 001 022 וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ 041 MAR 001 023 ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ 041 MAR 001 024 אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ 041 MAR 001 025 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ 041 MAR 001 026 ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ 041 MAR 001 027 ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ 041 MAR 001 028 ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃ 041 MAR 001 029 ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃ 041 MAR 001 030 וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ 041 MAR 001 031 ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃ 041 MAR 001 032 ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ 041 MAR 001 033 וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃ 041 MAR 001 034 וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃ 041 MAR 001 035 וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃ 041 MAR 001 036 וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃ 041 MAR 001 037 וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃ 041 MAR 001 038 ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ 041 MAR 001 039 ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ 041 MAR 001 040 ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ 041 MAR 001 041 וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ 041 MAR 001 042 עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ 041 MAR 001 043 ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ 041 MAR 001 044 ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃ 041 MAR 001 045 אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃ 041 MAR 002 001 ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ 041 MAR 002 002 ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ 041 MAR 002 003 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ 041 MAR 002 004 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ 041 MAR 002 005 ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ 041 MAR 002 006 ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃ 041 MAR 002 007 מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃ 041 MAR 002 008 וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃ 041 MAR 002 009 מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃ 041 MAR 002 010 אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃ 041 MAR 002 011 לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ 041 MAR 002 012 ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃ 041 MAR 002 013 וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ 041 MAR 002 014 ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃ 041 MAR 002 015 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃ 041 MAR 002 016 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃ 041 MAR 002 017 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 041 MAR 002 018 ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ 041 MAR 002 019 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃ 041 MAR 002 020 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃ 041 MAR 002 021 אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ 041 MAR 002 022 ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃ 041 MAR 002 023 ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ 041 MAR 002 024 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ 041 MAR 002 025 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃ 041 MAR 002 026 כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ 041 MAR 002 027 ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃ 041 MAR 002 028 לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃ 041 MAR 003 001 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ 041 MAR 003 002 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 041 MAR 003 003 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ 041 MAR 003 004 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ 041 MAR 003 005 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃ 041 MAR 003 006 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃ 041 MAR 003 007 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ 041 MAR 003 008 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ 041 MAR 003 009 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃ 041 MAR 003 010 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃ 041 MAR 003 011 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ 041 MAR 003 012 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃ 041 MAR 003 013 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃ 041 MAR 003 014 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ 041 MAR 003 015 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃ 041 MAR 003 016 ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ 041 MAR 003 017 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ 041 MAR 003 018 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ 041 MAR 003 019 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃ 041 MAR 003 020 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃ 041 MAR 003 021 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃ 041 MAR 003 022 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃ 041 MAR 003 023 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ 041 MAR 003 024 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ 041 MAR 003 025 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃ 041 MAR 003 026 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃ 041 MAR 003 027 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ 041 MAR 003 028 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃ 041 MAR 003 029 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃ (aiōn g165, aiōnios g166) 041 MAR 003 030 כי המה אמרו רוח טמאה בו׃ 041 MAR 003 031 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃ 041 MAR 003 032 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃ 041 MAR 003 033 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ 041 MAR 003 034 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃ 041 MAR 003 035 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃ 041 MAR 004 001 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ 041 MAR 004 002 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ 041 MAR 004 003 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ 041 MAR 004 004 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ 041 MAR 004 005 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 041 MAR 004 006 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ 041 MAR 004 007 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ 041 MAR 004 008 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ 041 MAR 004 009 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 041 MAR 004 010 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ 041 MAR 004 011 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ 041 MAR 004 012 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ 041 MAR 004 013 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ 041 MAR 004 014 הזרע הוא זרע את הדבר׃ 041 MAR 004 015 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ 041 MAR 004 016 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ 041 MAR 004 017 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ 041 MAR 004 018 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ 041 MAR 004 019 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) 041 MAR 004 020 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ 041 MAR 004 021 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ 041 MAR 004 022 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ 041 MAR 004 023 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 041 MAR 004 024 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ 041 MAR 004 025 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 041 MAR 004 026 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ 041 MAR 004 027 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ 041 MAR 004 028 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ 041 MAR 004 029 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ 041 MAR 004 030 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ 041 MAR 004 031 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ 041 MAR 004 032 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ 041 MAR 004 033 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ 041 MAR 004 034 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ 041 MAR 004 035 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ 041 MAR 004 036 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ 041 MAR 004 037 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ 041 MAR 004 038 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ 041 MAR 004 039 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ 041 MAR 004 040 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ 041 MAR 004 041 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ 041 MAR 005 001 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ 041 MAR 005 002 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ 041 MAR 005 003 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ 041 MAR 005 004 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ 041 MAR 005 005 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ 041 MAR 005 006 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ 041 MAR 005 007 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ 041 MAR 005 008 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ 041 MAR 005 009 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ 041 MAR 005 010 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ 041 MAR 005 011 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ 041 MAR 005 012 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ 041 MAR 005 013 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ 041 MAR 005 014 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ 041 MAR 005 015 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ 041 MAR 005 016 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ 041 MAR 005 017 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ 041 MAR 005 018 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ 041 MAR 005 019 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ 041 MAR 005 020 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ 041 MAR 005 021 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ 041 MAR 005 022 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ 041 MAR 005 023 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ 041 MAR 005 024 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ 041 MAR 005 025 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ 041 MAR 005 026 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ 041 MAR 005 027 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ 041 MAR 005 028 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ 041 MAR 005 029 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ 041 MAR 005 030 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ 041 MAR 005 031 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ 041 MAR 005 032 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ 041 MAR 005 033 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ 041 MAR 005 034 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ 041 MAR 005 035 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ 041 MAR 005 036 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ 041 MAR 005 037 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ 041 MAR 005 038 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ 041 MAR 005 039 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ 041 MAR 005 040 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ 041 MAR 005 041 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ 041 MAR 005 042 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ 041 MAR 005 043 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ 041 MAR 006 001 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃ 041 MAR 006 002 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃ 041 MAR 006 003 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ 041 MAR 006 004 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ 041 MAR 006 005 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ 041 MAR 006 006 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ 041 MAR 006 007 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ 041 MAR 006 008 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃ 041 MAR 006 009 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ 041 MAR 006 010 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃ 041 MAR 006 011 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ 041 MAR 006 012 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ 041 MAR 006 013 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃ 041 MAR 006 014 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ 041 MAR 006 015 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃ 041 MAR 006 016 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃ 041 MAR 006 017 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃ 041 MAR 006 018 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ 041 MAR 006 019 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃ 041 MAR 006 020 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ 041 MAR 006 021 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ 041 MAR 006 022 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃ 041 MAR 006 023 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ 041 MAR 006 024 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ 041 MAR 006 025 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ 041 MAR 006 026 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ 041 MAR 006 027 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃ 041 MAR 006 028 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃ 041 MAR 006 029 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃ 041 MAR 006 030 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ 041 MAR 006 031 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃ 041 MAR 006 032 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃ 041 MAR 006 033 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ 041 MAR 006 034 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃ 041 MAR 006 035 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃ 041 MAR 006 036 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃ 041 MAR 006 037 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃ 041 MAR 006 038 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ 041 MAR 006 039 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃ 041 MAR 006 040 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃ 041 MAR 006 041 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃ 041 MAR 006 042 ויאכלו כלם וישבעו׃ 041 MAR 006 043 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃ 041 MAR 006 044 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃ 041 MAR 006 045 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ 041 MAR 006 046 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ 041 MAR 006 047 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃ 041 MAR 006 048 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃ 041 MAR 006 049 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃ 041 MAR 006 050 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ 041 MAR 006 051 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃ 041 MAR 006 052 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃ 041 MAR 006 053 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃ 041 MAR 006 054 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃ 041 MAR 006 055 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃ 041 MAR 006 056 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃ 041 MAR 007 001 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃ 041 MAR 007 002 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃ 041 MAR 007 003 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃ 041 MAR 007 004 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃ 041 MAR 007 005 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃ 041 MAR 007 006 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 041 MAR 007 007 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 041 MAR 007 008 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃ 041 MAR 007 009 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃ 041 MAR 007 010 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 041 MAR 007 011 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃ 041 MAR 007 012 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃ 041 MAR 007 013 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃ 041 MAR 007 014 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃ 041 MAR 007 015 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃ 041 MAR 007 016 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 041 MAR 007 017 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃ 041 MAR 007 018 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃ 041 MAR 007 019 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃ 041 MAR 007 020 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃ 041 MAR 007 021 כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃ 041 MAR 007 023 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃ 041 MAR 007 024 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃ 041 MAR 007 025 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃ 041 MAR 007 026 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ 041 MAR 007 027 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ 041 MAR 007 028 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ 041 MAR 007 029 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ 041 MAR 007 030 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃ 041 MAR 007 031 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ 041 MAR 007 032 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ 041 MAR 007 033 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ 041 MAR 007 034 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃ 041 MAR 007 035 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ 041 MAR 007 036 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃ 041 MAR 007 037 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃ 041 MAR 008 001 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃ 041 MAR 008 002 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃ 041 MAR 008 003 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ 041 MAR 008 004 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃ 041 MAR 008 005 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ 041 MAR 008 006 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ 041 MAR 008 007 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ 041 MAR 008 008 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃ 041 MAR 008 009 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃ 041 MAR 008 010 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃ 041 MAR 008 011 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ 041 MAR 008 012 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃ 041 MAR 008 013 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃ 041 MAR 008 014 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ 041 MAR 008 015 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ 041 MAR 008 016 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃ 041 MAR 008 017 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃ 041 MAR 008 018 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃ 041 MAR 008 019 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ 041 MAR 008 020 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ 041 MAR 008 021 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃ 041 MAR 008 022 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ 041 MAR 008 023 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ 041 MAR 008 024 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ 041 MAR 008 025 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃ 041 MAR 008 026 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃ 041 MAR 008 027 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ 041 MAR 008 028 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃ 041 MAR 008 029 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ 041 MAR 008 030 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃ 041 MAR 008 031 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃ 041 MAR 008 032 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃ 041 MAR 008 033 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃ 041 MAR 008 034 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ 041 MAR 008 035 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃ 041 MAR 008 036 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃ 041 MAR 008 037 או מה יתן איש פדיון נפשו׃ 041 MAR 008 038 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃ 041 MAR 009 001 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃ 041 MAR 009 002 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃ 041 MAR 009 003 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃ 041 MAR 009 004 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃ 041 MAR 009 005 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ 041 MAR 009 006 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃ 041 MAR 009 007 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃ 041 MAR 009 008 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃ 041 MAR 009 009 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃ 041 MAR 009 010 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃ 041 MAR 009 011 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ 041 MAR 009 012 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃ 041 MAR 009 013 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃ 041 MAR 009 014 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃ 041 MAR 009 015 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃ 041 MAR 009 016 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ 041 MAR 009 017 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃ 041 MAR 009 018 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ 041 MAR 009 019 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ 041 MAR 009 020 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ 041 MAR 009 021 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ 041 MAR 009 022 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ 041 MAR 009 023 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ 041 MAR 009 024 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃ 041 MAR 009 025 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ 041 MAR 009 026 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ 041 MAR 009 027 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ 041 MAR 009 028 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ 041 MAR 009 029 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ 041 MAR 009 030 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃ 041 MAR 009 031 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃ 041 MAR 009 032 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃ 041 MAR 009 033 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃ 041 MAR 009 034 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃ 041 MAR 009 035 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃ 041 MAR 009 036 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃ 041 MAR 009 037 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃ 041 MAR 009 038 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃ 041 MAR 009 039 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃ 041 MAR 009 040 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃ 041 MAR 009 041 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ 041 MAR 009 042 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃ 041 MAR 009 043 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) 041 MAR 009 044 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 041 MAR 009 045 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) 041 MAR 009 046 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 041 MAR 009 047 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ (Geenna g1067) 041 MAR 009 048 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 041 MAR 009 049 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃ 041 MAR 009 050 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃ 041 MAR 010 001 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃ 041 MAR 010 002 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃ 041 MAR 010 003 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃ 041 MAR 010 004 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃ 041 MAR 010 005 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃ 041 MAR 010 006 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃ 041 MAR 010 007 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃ 041 MAR 010 008 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃ 041 MAR 010 009 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃ 041 MAR 010 010 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃ 041 MAR 010 011 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃ 041 MAR 010 012 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃ 041 MAR 010 013 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃ 041 MAR 010 014 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ 041 MAR 010 015 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ 041 MAR 010 016 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃ 041 MAR 010 017 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) 041 MAR 010 018 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ 041 MAR 010 019 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃ 041 MAR 010 020 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃ 041 MAR 010 021 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃ 041 MAR 010 022 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃ 041 MAR 010 023 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ 041 MAR 010 024 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃ 041 MAR 010 025 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ 041 MAR 010 026 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃ 041 MAR 010 027 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃ 041 MAR 010 028 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ 041 MAR 010 029 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃ 041 MAR 010 030 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166) 041 MAR 010 031 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃ 041 MAR 010 032 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃ 041 MAR 010 033 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ 041 MAR 010 034 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃ 041 MAR 010 035 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃ 041 MAR 010 036 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃ 041 MAR 010 037 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃ 041 MAR 010 038 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃ 041 MAR 010 039 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃ 041 MAR 010 040 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃ 041 MAR 010 041 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃ 041 MAR 010 042 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃ 041 MAR 010 043 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃ 041 MAR 010 044 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃ 041 MAR 010 045 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ 041 MAR 010 046 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃ 041 MAR 010 047 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ 041 MAR 010 048 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃ 041 MAR 010 049 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃ 041 MAR 010 050 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃ 041 MAR 010 051 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃ 041 MAR 010 052 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃ 041 MAR 011 001 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ 041 MAR 011 002 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃ 041 MAR 011 003 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃ 041 MAR 011 004 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ 041 MAR 011 005 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ 041 MAR 011 006 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ 041 MAR 011 007 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ 041 MAR 011 008 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃ 041 MAR 011 009 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ 041 MAR 011 010 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ 041 MAR 011 011 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ 041 MAR 011 012 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃ 041 MAR 011 013 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ 041 MAR 011 014 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ (aiōn g165) 041 MAR 011 015 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ 041 MAR 011 016 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ 041 MAR 011 017 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃ 041 MAR 011 018 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ 041 MAR 011 019 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ 041 MAR 011 020 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ 041 MAR 011 021 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ 041 MAR 011 022 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ 041 MAR 011 023 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ 041 MAR 011 024 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ 041 MAR 011 025 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ 041 MAR 011 026 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃ 041 MAR 011 027 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ 041 MAR 011 028 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ 041 MAR 011 029 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 041 MAR 011 030 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ 041 MAR 011 031 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃ 041 MAR 011 032 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ 041 MAR 011 033 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 041 MAR 012 001 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ 041 MAR 012 002 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ 041 MAR 012 003 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ 041 MAR 012 004 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ 041 MAR 012 005 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ 041 MAR 012 006 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃ 041 MAR 012 007 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ 041 MAR 012 008 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ 041 MAR 012 009 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃ 041 MAR 012 010 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ 041 MAR 012 011 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 041 MAR 012 012 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃ 041 MAR 012 013 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ 041 MAR 012 014 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃ 041 MAR 012 015 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ 041 MAR 012 016 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ 041 MAR 012 017 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃ 041 MAR 012 018 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃ 041 MAR 012 019 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃ 041 MAR 012 020 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃ 041 MAR 012 021 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃ 041 MAR 012 022 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃ 041 MAR 012 023 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃ 041 MAR 012 024 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃ 041 MAR 012 025 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃ 041 MAR 012 026 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 041 MAR 012 027 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃ 041 MAR 012 028 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃ 041 MAR 012 029 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ 041 MAR 012 030 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃ 041 MAR 012 031 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃ 041 MAR 012 032 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃ 041 MAR 012 033 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃ 041 MAR 012 034 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃ 041 MAR 012 035 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃ 041 MAR 012 036 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 041 MAR 012 037 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃ 041 MAR 012 038 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃ 041 MAR 012 039 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ 041 MAR 012 040 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ 041 MAR 012 041 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ 041 MAR 012 042 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ 041 MAR 012 043 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃ 041 MAR 012 044 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃ 041 MAR 013 001 ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ 041 MAR 013 002 ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 041 MAR 013 003 וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ 041 MAR 013 004 אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ 041 MAR 013 005 ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ 041 MAR 013 006 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ 041 MAR 013 007 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ 041 MAR 013 008 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃ 041 MAR 013 009 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ 041 MAR 013 010 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ 041 MAR 013 011 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ 041 MAR 013 012 ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ 041 MAR 013 013 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 041 MAR 013 014 וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ 041 MAR 013 015 ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ 041 MAR 013 016 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ 041 MAR 013 017 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ 041 MAR 013 018 אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ 041 MAR 013 019 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ 041 MAR 013 020 ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ 041 MAR 013 021 ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ 041 MAR 013 022 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ 041 MAR 013 023 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃ 041 MAR 013 024 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ 041 MAR 013 025 והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ 041 MAR 013 026 ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ 041 MAR 013 027 ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃ 041 MAR 013 028 למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ 041 MAR 013 029 כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ 041 MAR 013 030 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ 041 MAR 013 031 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 041 MAR 013 032 אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ 041 MAR 013 033 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ 041 MAR 013 034 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ 041 MAR 013 035 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ 041 MAR 013 036 פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ 041 MAR 013 037 ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃ 041 MAR 014 001 ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ 041 MAR 014 002 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ 041 MAR 014 003 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ 041 MAR 014 004 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ 041 MAR 014 005 כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ 041 MAR 014 006 ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ 041 MAR 014 007 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ 041 MAR 014 008 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ 041 MAR 014 009 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ 041 MAR 014 010 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ 041 MAR 014 011 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ 041 MAR 014 012 ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ 041 MAR 014 013 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ 041 MAR 014 014 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ 041 MAR 014 015 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ 041 MAR 014 016 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ 041 MAR 014 017 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ 041 MAR 014 018 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ 041 MAR 014 019 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ 041 MAR 014 020 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ 041 MAR 014 021 הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ 041 MAR 014 022 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ 041 MAR 014 023 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ 041 MAR 014 024 ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ 041 MAR 014 025 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ 041 MAR 014 026 ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ 041 MAR 014 027 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 041 MAR 014 028 ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ 041 MAR 014 029 ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ 041 MAR 014 030 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ 041 MAR 014 031 והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ 041 MAR 014 032 ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ 041 MAR 014 033 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ 041 MAR 014 034 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ 041 MAR 014 035 ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ 041 MAR 014 036 ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ 041 MAR 014 037 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ 041 MAR 014 038 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ 041 MAR 014 039 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ 041 MAR 014 040 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ 041 MAR 014 041 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ 041 MAR 014 042 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ 041 MAR 014 043 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ 041 MAR 014 044 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ 041 MAR 014 045 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ 041 MAR 014 046 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ 041 MAR 014 047 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 041 MAR 014 048 ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ 041 MAR 014 049 ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ 041 MAR 014 050 ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ 041 MAR 014 051 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ 041 MAR 014 052 והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ 041 MAR 014 053 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ 041 MAR 014 054 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ 041 MAR 014 055 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ 041 MAR 014 056 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ 041 MAR 014 057 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ 041 MAR 014 058 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ 041 MAR 014 059 וגם בזאת עדותם לא שותה׃ 041 MAR 014 060 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ 041 MAR 014 061 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ 041 MAR 014 062 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ 041 MAR 014 063 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ 041 MAR 014 064 שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ 041 MAR 014 065 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ 041 MAR 014 066 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ 041 MAR 014 067 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ 041 MAR 014 068 ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ 041 MAR 014 069 ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ 041 MAR 014 070 וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ 041 MAR 014 071 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ 041 MAR 014 072 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ 041 MAR 015 001 וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃ 041 MAR 015 002 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ 041 MAR 015 003 וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ 041 MAR 015 004 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃ 041 MAR 015 005 וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃ 041 MAR 015 006 ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ 041 MAR 015 007 ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃ 041 MAR 015 008 וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃ 041 MAR 015 009 ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃ 041 MAR 015 010 כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃ 041 MAR 015 011 וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃ 041 MAR 015 012 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ 041 MAR 015 013 ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃ 041 MAR 015 014 ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ 041 MAR 015 015 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ 041 MAR 015 016 ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃ 041 MAR 015 017 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ 041 MAR 015 018 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ 041 MAR 015 019 ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃ 041 MAR 015 020 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ 041 MAR 015 021 ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ 041 MAR 015 022 ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ 041 MAR 015 023 ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ 041 MAR 015 024 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ 041 MAR 015 025 ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ 041 MAR 015 026 ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ 041 MAR 015 027 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ 041 MAR 015 028 וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃ 041 MAR 015 029 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃ 041 MAR 015 030 הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃ 041 MAR 015 031 וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃ 041 MAR 015 032 המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ 041 MAR 015 033 ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 041 MAR 015 034 ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ 041 MAR 015 035 ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃ 041 MAR 015 036 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃ 041 MAR 015 037 וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ 041 MAR 015 038 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃ 041 MAR 015 039 וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃ 041 MAR 015 040 וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃ 041 MAR 015 041 אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃ 041 MAR 015 042 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ 041 MAR 015 043 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃ 041 MAR 015 044 ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃ 041 MAR 015 045 וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃ 041 MAR 015 046 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃ 041 MAR 015 047 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃ 041 MAR 016 001 ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃ 041 MAR 016 002 ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃ 041 MAR 016 003 ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃ 041 MAR 016 004 ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃ 041 MAR 016 005 ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה׃ 041 MAR 016 006 ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו׃ 041 MAR 016 007 אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל פטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם׃ 041 MAR 016 008 ותמהרנה לצאת ותברחנה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו׃ 041 MAR 016 009 (note: The most reliable and earliest manuscripts do not include Mark 16:9-20.) והוא כאשר קם מן המתים באחד בשבת נראה בראשונה אל מרים המגדלית אשר גרש ממנה שבעה שדים׃ 041 MAR 016 010 ותלך ותגד לאנשים אשר היו עמו והם מתאבלים ובכים׃ 041 MAR 016 011 וכאשר שמעו כי חי ונראה אליה לא האמינו לה׃ 041 MAR 016 012 ואחרי כן נראה בדמות אחרת לשנים מהם בהיתם מתהלכים בצאתם השדה׃ 041 MAR 016 013 והם הלכו ויגידו לאחרים וגם להם לא האמינו׃ 041 MAR 016 014 ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃ 041 MAR 016 015 ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה׃ 041 MAR 016 016 המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃ 041 MAR 016 017 ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו׃ 041 MAR 016 018 נחשים ישאו בידיהם ואם ישתו סם המות לא יזיקם על חולים ישימו את ידיהם וייטב להם׃ 041 MAR 016 019 ויהי אחרי אשר דבר אתם האדון וינשא השמימה וישב לימין האלהים׃ 041 MAR 016 020 והמה יצאו ויקראו בכל המקמות והאדון עזרם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחרי דברם אמן׃ # # BOOK 042 LUK Luke לוּקָס 042 LUK 001 001 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ 042 LUK 001 002 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ 042 LUK 001 003 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ 042 LUK 001 004 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ 042 LUK 001 005 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ 042 LUK 001 006 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ 042 LUK 001 007 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ 042 LUK 001 008 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ 042 LUK 001 009 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ 042 LUK 001 010 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ 042 LUK 001 011 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ 042 LUK 001 012 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ 042 LUK 001 013 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ 042 LUK 001 014 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ 042 LUK 001 015 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ 042 LUK 001 016 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ 042 LUK 001 017 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ 042 LUK 001 018 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ 042 LUK 001 019 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ 042 LUK 001 020 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ 042 LUK 001 021 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ 042 LUK 001 022 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ 042 LUK 001 023 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ 042 LUK 001 024 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ 042 LUK 001 025 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ 042 LUK 001 026 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ 042 LUK 001 027 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ 042 LUK 001 028 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ 042 LUK 001 029 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ 042 LUK 001 030 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ 042 LUK 001 031 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ 042 LUK 001 032 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ 042 LUK 001 033 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) 042 LUK 001 034 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ 042 LUK 001 035 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ 042 LUK 001 036 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ 042 LUK 001 037 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ 042 LUK 001 038 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ 042 LUK 001 039 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ 042 LUK 001 040 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ 042 LUK 001 041 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ 042 LUK 001 042 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ 042 LUK 001 043 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ 042 LUK 001 044 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ 042 LUK 001 045 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ 042 LUK 001 046 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ 042 LUK 001 047 ותגל רוחי באלהי ישעי׃ 042 LUK 001 048 אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ 042 LUK 001 050 וחסדו לדור דורים על יראיו׃ 042 LUK 001 051 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ 042 LUK 001 052 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ 042 LUK 001 053 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ 042 LUK 001 054 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ 042 LUK 001 055 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) 042 LUK 001 056 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ 042 LUK 001 057 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ 042 LUK 001 058 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ 042 LUK 001 059 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ 042 LUK 001 060 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ 042 LUK 001 061 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ 042 LUK 001 062 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ 042 LUK 001 063 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ 042 LUK 001 064 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ 042 LUK 001 065 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ 042 LUK 001 066 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ 042 LUK 001 067 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ 042 LUK 001 068 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ 042 LUK 001 069 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ 042 LUK 001 070 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) 042 LUK 001 071 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ 042 LUK 001 072 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ 042 LUK 001 073 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ 042 LUK 001 074 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ 042 LUK 001 075 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ 042 LUK 001 076 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ 042 LUK 001 077 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ 042 LUK 001 078 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ 042 LUK 001 079 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ 042 LUK 001 080 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ 042 LUK 002 001 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ 042 LUK 002 002 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ 042 LUK 002 003 וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ 042 LUK 002 004 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ 042 LUK 002 005 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ 042 LUK 002 006 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ 042 LUK 002 007 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ 042 LUK 002 008 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ 042 LUK 002 009 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ 042 LUK 002 010 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ 042 LUK 002 011 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ 042 LUK 002 012 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ 042 LUK 002 013 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ 042 LUK 002 014 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ 042 LUK 002 015 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ 042 LUK 002 016 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ 042 LUK 002 017 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ 042 LUK 002 018 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ 042 LUK 002 019 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ 042 LUK 002 020 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ 042 LUK 002 021 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ 042 LUK 002 022 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ 042 LUK 002 023 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ 042 LUK 002 024 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ 042 LUK 002 025 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ 042 LUK 002 026 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ 042 LUK 002 027 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ 042 LUK 002 028 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ 042 LUK 002 029 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ 042 LUK 002 030 כי ראו עיני את ישועתך׃ 042 LUK 002 031 אשר הכינות לפני כל העמים׃ 042 LUK 002 032 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ 042 LUK 002 033 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ 042 LUK 002 034 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ 042 LUK 002 035 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ 042 LUK 002 036 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ 042 LUK 002 037 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ 042 LUK 002 038 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ 042 LUK 002 039 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ 042 LUK 002 040 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ 042 LUK 002 041 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ 042 LUK 002 042 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ 042 LUK 002 043 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ 042 LUK 002 044 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ 042 LUK 002 045 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ 042 LUK 002 046 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ 042 LUK 002 047 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ 042 LUK 002 048 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ 042 LUK 002 049 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ 042 LUK 002 050 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ 042 LUK 002 051 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ 042 LUK 002 052 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ 042 LUK 003 001 בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃ 042 LUK 003 002 בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃ 042 LUK 003 003 ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ 042 LUK 003 004 ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 042 LUK 003 005 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃ 042 LUK 003 006 וראו כל בשר את ישועת אלהים׃ 042 LUK 003 007 ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא׃ 042 LUK 003 008 לכן עשו פרי הראוי לתשובה ואל תדמו בנפשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם׃ 042 LUK 003 009 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃ 042 LUK 003 010 וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה׃ 042 LUK 003 011 ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃ 042 LUK 003 012 ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃ 042 LUK 003 013 ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם׃ 042 LUK 003 014 וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃ 042 LUK 003 015 ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃ 042 LUK 003 016 ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 042 LUK 003 017 אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 042 LUK 003 018 וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃ 042 LUK 003 019 והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃ 042 LUK 003 020 הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃ 042 LUK 003 021 ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃ 042 LUK 003 022 וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃ 042 LUK 003 023 והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃ 042 LUK 003 024 בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃ 042 LUK 003 025 בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃ 042 LUK 003 026 בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃ 042 LUK 003 027 בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃ 042 LUK 003 028 בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃ 042 LUK 003 029 בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃ 042 LUK 003 030 בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃ 042 LUK 003 031 בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃ 042 LUK 003 032 בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃ 042 LUK 003 033 בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃ 042 LUK 003 034 בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃ 042 LUK 003 035 בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃ 042 LUK 003 036 בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃ 042 LUK 003 037 בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃ 042 LUK 003 038 בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃ 042 LUK 004 001 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ 042 LUK 004 002 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ 042 LUK 004 003 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ 042 LUK 004 004 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ 042 LUK 004 005 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ 042 LUK 004 006 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ 042 LUK 004 007 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ 042 LUK 004 008 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ 042 LUK 004 009 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃ 042 LUK 004 010 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ 042 LUK 004 011 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 042 LUK 004 012 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 042 LUK 004 013 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃ 042 LUK 004 014 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ 042 LUK 004 015 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃ 042 LUK 004 016 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ 042 LUK 004 017 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃ 042 LUK 004 018 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃ 042 LUK 004 019 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ 042 LUK 004 020 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ 042 LUK 004 021 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ 042 LUK 004 022 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ 042 LUK 004 023 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ 042 LUK 004 024 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ 042 LUK 004 025 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ 042 LUK 004 026 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ 042 LUK 004 027 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ 042 LUK 004 028 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ 042 LUK 004 029 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ 042 LUK 004 030 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃ 042 LUK 004 031 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ 042 LUK 004 032 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ 042 LUK 004 033 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ 042 LUK 004 034 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ 042 LUK 004 035 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ 042 LUK 004 036 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ 042 LUK 004 037 ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃ 042 LUK 004 038 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ 042 LUK 004 039 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃ 042 LUK 004 040 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ 042 LUK 004 041 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃ 042 LUK 004 042 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ 042 LUK 004 043 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ 042 LUK 004 044 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃ 042 LUK 005 001 ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ 042 LUK 005 002 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ 042 LUK 005 003 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ 042 LUK 005 004 ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ 042 LUK 005 005 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ 042 LUK 005 006 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ 042 LUK 005 007 ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ 042 LUK 005 008 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ 042 LUK 005 009 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ 042 LUK 005 010 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ 042 LUK 005 011 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ 042 LUK 005 012 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ 042 LUK 005 013 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ 042 LUK 005 014 ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ 042 LUK 005 015 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ 042 LUK 005 016 והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ 042 LUK 005 017 ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ 042 LUK 005 018 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ 042 LUK 005 019 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ 042 LUK 005 020 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ 042 LUK 005 021 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ 042 LUK 005 022 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ 042 LUK 005 023 מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ 042 LUK 005 024 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ 042 LUK 005 025 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ 042 LUK 005 026 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ 042 LUK 005 027 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ 042 LUK 005 028 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ 042 LUK 005 029 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ 042 LUK 005 030 וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ 042 LUK 005 032 לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 042 LUK 005 033 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ 042 LUK 005 034 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ 042 LUK 005 035 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ 042 LUK 005 036 וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ 042 LUK 005 037 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ 042 LUK 005 038 אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ 042 LUK 005 039 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ 042 LUK 006 001 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ 042 LUK 006 002 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ 042 LUK 006 003 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃ 042 LUK 006 004 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ 042 LUK 006 005 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃ 042 LUK 006 006 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ 042 LUK 006 007 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 042 LUK 006 008 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ 042 LUK 006 009 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ 042 LUK 006 010 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃ 042 LUK 006 011 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃ 042 LUK 006 012 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ 042 LUK 006 013 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃ 042 LUK 006 014 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃ 042 LUK 006 015 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃ 042 LUK 006 016 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃ 042 LUK 006 017 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃ 042 LUK 006 018 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃ 042 LUK 006 019 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃ 042 LUK 006 020 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃ 042 LUK 006 021 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ 042 LUK 006 022 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ 042 LUK 006 023 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃ 042 LUK 006 024 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃ 042 LUK 006 025 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃ 042 LUK 006 026 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃ 042 LUK 006 027 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ 042 LUK 006 028 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃ 042 LUK 006 029 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃ 042 LUK 006 030 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃ 042 LUK 006 031 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ 042 LUK 006 032 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ 042 LUK 006 033 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ 042 LUK 006 034 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ 042 LUK 006 035 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃ 042 LUK 006 036 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃ 042 LUK 006 037 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃ 042 LUK 006 038 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃ 042 LUK 006 039 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ 042 LUK 006 040 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃ 042 LUK 006 041 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃ 042 LUK 006 042 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃ 042 LUK 006 043 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃ 042 LUK 006 044 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃ 042 LUK 006 045 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃ 042 LUK 006 046 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃ 042 LUK 006 047 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃ 042 LUK 006 048 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ 042 LUK 006 049 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃ 042 LUK 007 001 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ 042 LUK 007 002 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ 042 LUK 007 003 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ 042 LUK 007 004 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ 042 LUK 007 005 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ 042 LUK 007 006 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ 042 LUK 007 007 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ 042 LUK 007 008 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ 042 LUK 007 009 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ 042 LUK 007 010 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ 042 LUK 007 011 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ 042 LUK 007 012 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ 042 LUK 007 013 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ 042 LUK 007 014 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ 042 LUK 007 015 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ 042 LUK 007 016 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ 042 LUK 007 017 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ 042 LUK 007 018 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ 042 LUK 007 019 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 042 LUK 007 020 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 042 LUK 007 021 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ 042 LUK 007 022 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ 042 LUK 007 023 ואשרי אשר לא יכשל בי׃ 042 LUK 007 024 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ 042 LUK 007 025 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ 042 LUK 007 026 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ 042 LUK 007 027 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ 042 LUK 007 028 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ 042 LUK 007 029 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ 042 LUK 007 030 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ 042 LUK 007 031 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ 042 LUK 007 032 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ 042 LUK 007 033 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ 042 LUK 007 034 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ 042 LUK 007 035 ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ 042 LUK 007 036 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ 042 LUK 007 037 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ 042 LUK 007 038 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ 042 LUK 007 039 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ 042 LUK 007 040 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ 042 LUK 007 041 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ 042 LUK 007 042 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ 042 LUK 007 043 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ 042 LUK 007 044 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ 042 LUK 007 045 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ 042 LUK 007 046 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ 042 LUK 007 047 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ 042 LUK 007 048 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ 042 LUK 007 049 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ 042 LUK 007 050 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ 042 LUK 008 001 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ 042 LUK 008 002 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ 042 LUK 008 003 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃ 042 LUK 008 004 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃ 042 LUK 008 005 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ 042 LUK 008 006 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ 042 LUK 008 007 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ 042 LUK 008 008 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 042 LUK 008 009 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ 042 LUK 008 010 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃ 042 LUK 008 011 וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ 042 LUK 008 012 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ 042 LUK 008 013 ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ 042 LUK 008 014 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ 042 LUK 008 015 ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃ 042 LUK 008 016 ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃ 042 LUK 008 017 כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃ 042 LUK 008 018 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃ 042 LUK 008 019 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ 042 LUK 008 020 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ 042 LUK 008 021 ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃ 042 LUK 008 022 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ 042 LUK 008 023 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ 042 LUK 008 024 ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ 042 LUK 008 025 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃ 042 LUK 008 026 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ 042 LUK 008 027 ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃ 042 LUK 008 028 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃ 042 LUK 008 029 כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃ 042 LUK 008 030 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ 042 LUK 008 031 ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ (Abyssos g12) 042 LUK 008 032 ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ 042 LUK 008 033 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃ 042 LUK 008 034 וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ 042 LUK 008 035 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ 042 LUK 008 036 ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ 042 LUK 008 037 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ 042 LUK 008 038 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃ 042 LUK 008 039 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ 042 LUK 008 040 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃ 042 LUK 008 041 והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃ 042 LUK 008 042 כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃ 042 LUK 008 043 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃ 042 LUK 008 044 היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ 042 LUK 008 045 ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ 042 LUK 008 046 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ 042 LUK 008 047 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ 042 LUK 008 048 ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ 042 LUK 008 049 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃ 042 LUK 008 050 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ 042 LUK 008 051 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃ 042 LUK 008 052 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃ 042 LUK 008 053 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃ 042 LUK 008 054 והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ 042 LUK 008 055 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃ 042 LUK 008 056 וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃ 042 LUK 009 001 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃ 042 LUK 009 002 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ 042 LUK 009 003 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ 042 LUK 009 004 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃ 042 LUK 009 005 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ 042 LUK 009 006 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃ 042 LUK 009 007 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ 042 LUK 009 008 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ 042 LUK 009 009 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃ 042 LUK 009 010 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃ 042 LUK 009 011 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃ 042 LUK 009 012 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ 042 LUK 009 013 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃ 042 LUK 009 014 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ 042 LUK 009 015 ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ 042 LUK 009 016 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ 042 LUK 009 017 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃ 042 LUK 009 018 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃ 042 LUK 009 019 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃ 042 LUK 009 020 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃ 042 LUK 009 021 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃ 042 LUK 009 022 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ 042 LUK 009 023 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ 042 LUK 009 024 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃ 042 LUK 009 025 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃ 042 LUK 009 026 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃ 042 LUK 009 027 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃ 042 LUK 009 028 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ 042 LUK 009 029 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃ 042 LUK 009 030 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃ 042 LUK 009 031 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ 042 LUK 009 032 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ 042 LUK 009 033 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃ 042 LUK 009 034 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ 042 LUK 009 035 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ 042 LUK 009 036 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃ 042 LUK 009 037 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃ 042 LUK 009 038 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃ 042 LUK 009 039 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ 042 LUK 009 040 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ 042 LUK 009 041 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ 042 LUK 009 042 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃ 042 LUK 009 043 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃ 042 LUK 009 044 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃ 042 LUK 009 045 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃ 042 LUK 009 046 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃ 042 LUK 009 047 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃ 042 LUK 009 048 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃ 042 LUK 009 049 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃ 042 LUK 009 050 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃ 042 LUK 009 051 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃ 042 LUK 009 052 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ 042 LUK 009 053 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ 042 LUK 009 054 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ 042 LUK 009 055 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃ 042 LUK 009 056 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃ 042 LUK 009 057 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ 042 LUK 009 058 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ 042 LUK 009 059 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ 042 LUK 009 060 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ 042 LUK 009 061 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ 042 LUK 009 062 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃ 042 LUK 010 001 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ 042 LUK 010 002 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ 042 LUK 010 003 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ 042 LUK 010 004 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ 042 LUK 010 005 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ 042 LUK 010 006 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ 042 LUK 010 007 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ 042 LUK 010 008 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ 042 LUK 010 009 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ 042 LUK 010 010 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ 042 LUK 010 011 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ 042 LUK 010 012 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ 042 LUK 010 013 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ 042 LUK 010 014 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ 042 LUK 010 015 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86) 042 LUK 010 016 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ 042 LUK 010 017 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ 042 LUK 010 018 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ 042 LUK 010 019 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ 042 LUK 010 020 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ 042 LUK 010 021 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ 042 LUK 010 022 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ 042 LUK 010 023 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ 042 LUK 010 024 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ 042 LUK 010 025 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) 042 LUK 010 026 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ 042 LUK 010 027 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ 042 LUK 010 028 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ 042 LUK 010 029 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ 042 LUK 010 030 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ 042 LUK 010 031 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ 042 LUK 010 032 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ 042 LUK 010 033 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ 042 LUK 010 034 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ 042 LUK 010 035 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ 042 LUK 010 036 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ 042 LUK 010 037 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ 042 LUK 010 038 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ 042 LUK 010 039 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ 042 LUK 010 040 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ 042 LUK 010 041 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ 042 LUK 010 042 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ 042 LUK 011 001 ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ 042 LUK 011 002 ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ 042 LUK 011 003 את לחם חקנו תן לנו יום יום׃ 042 LUK 011 004 וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃ 042 LUK 011 005 ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃ 042 LUK 011 006 כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃ 042 LUK 011 007 והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃ 042 LUK 011 008 אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃ 042 LUK 011 009 וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ 042 LUK 011 010 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ 042 LUK 011 011 ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃ 042 LUK 011 012 או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃ 042 LUK 011 013 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃ 042 LUK 011 014 ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ 042 LUK 011 015 ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃ 042 LUK 011 016 ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃ 042 LUK 011 017 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃ 042 LUK 011 018 וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃ 042 LUK 011 019 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ 042 LUK 011 020 ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ 042 LUK 011 021 בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃ 042 LUK 011 022 ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃ 042 LUK 011 023 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃ 042 LUK 011 024 הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃ 042 LUK 011 025 ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃ 042 LUK 011 026 ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃ 042 LUK 011 027 ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃ 042 LUK 011 028 והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃ 042 LUK 011 029 ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ 042 LUK 011 030 כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃ 042 LUK 011 031 מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃ 042 LUK 011 032 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃ 042 LUK 011 033 אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃ 042 LUK 011 034 נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃ 042 LUK 011 035 על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃ 042 LUK 011 036 והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃ 042 LUK 011 037 ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃ 042 LUK 011 038 ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ 042 LUK 011 039 ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃ 042 LUK 011 040 הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃ 042 LUK 011 041 אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃ 042 LUK 011 042 אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ 042 LUK 011 043 אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃ 042 LUK 011 044 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃ 042 LUK 011 045 ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃ 042 LUK 011 046 ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃ 042 LUK 011 047 אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃ 042 LUK 011 048 וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃ 042 LUK 011 049 בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃ 042 LUK 011 050 למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃ 042 LUK 011 051 מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃ 042 LUK 011 052 אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃ 042 LUK 011 053 ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ 042 LUK 011 054 ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃ 042 LUK 012 001 ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ 042 LUK 012 002 ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ 042 LUK 012 003 לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ 042 LUK 012 004 ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ 042 LUK 012 005 אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067) 042 LUK 012 006 הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ 042 LUK 012 007 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ 042 LUK 012 008 ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ 042 LUK 012 009 ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ 042 LUK 012 010 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ 042 LUK 012 011 וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ 042 LUK 012 012 כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ 042 LUK 012 013 ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ 042 LUK 012 014 ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ 042 LUK 012 015 ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ 042 LUK 012 016 וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ 042 LUK 012 017 ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ 042 LUK 012 018 ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ 042 LUK 012 019 ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ 042 LUK 012 020 והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ 042 LUK 012 021 זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ 042 LUK 012 022 ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ 042 LUK 012 023 הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ 042 LUK 012 024 התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ 042 LUK 012 025 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ 042 LUK 012 026 ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ 042 LUK 012 027 התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ 042 LUK 012 028 ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ 042 LUK 012 029 גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ 042 LUK 012 030 כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ 042 LUK 012 031 אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ 042 LUK 012 032 אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ 042 LUK 012 033 מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ 042 LUK 012 034 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ 042 LUK 012 035 מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ 042 LUK 012 036 ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ 042 LUK 012 037 אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ 042 LUK 012 038 ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ 042 LUK 012 039 וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ 042 LUK 012 040 לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ 042 LUK 012 041 ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ 042 LUK 012 042 ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ 042 LUK 012 043 אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ 042 LUK 012 044 אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ 042 LUK 012 045 והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ 042 LUK 012 046 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ 042 LUK 012 047 והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ 042 LUK 012 049 להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ 042 LUK 012 050 ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ 042 LUK 012 051 החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ 042 LUK 012 052 כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ 042 LUK 012 053 האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ 042 LUK 012 054 ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ 042 LUK 012 055 ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ 042 LUK 012 056 החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ 042 LUK 012 057 למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ 042 LUK 012 058 כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ 042 LUK 012 059 ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ 042 LUK 013 001 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ 042 LUK 013 002 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃ 042 LUK 013 003 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ 042 LUK 013 004 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃ 042 LUK 013 005 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ 042 LUK 013 006 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ 042 LUK 013 007 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ 042 LUK 013 008 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃ 042 LUK 013 009 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃ 042 LUK 013 010 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃ 042 LUK 013 011 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ 042 LUK 013 012 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ 042 LUK 013 013 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ 042 LUK 013 014 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ 042 LUK 013 015 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃ 042 LUK 013 016 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ 042 LUK 013 017 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ 042 LUK 013 018 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃ 042 LUK 013 019 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ 042 LUK 013 020 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃ 042 LUK 013 021 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ 042 LUK 013 022 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃ 042 LUK 013 023 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ 042 LUK 013 024 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ 042 LUK 013 025 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ 042 LUK 013 026 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃ 042 LUK 013 027 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃ 042 LUK 013 028 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ 042 LUK 013 029 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃ 042 LUK 013 030 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ 042 LUK 013 031 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ 042 LUK 013 032 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃ 042 LUK 013 033 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃ 042 LUK 013 034 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃ 042 LUK 013 035 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ 042 LUK 014 001 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃ 042 LUK 014 002 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ 042 LUK 014 003 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ 042 LUK 014 004 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ 042 LUK 014 005 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ 042 LUK 014 006 ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃ 042 LUK 014 007 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃ 042 LUK 014 008 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ 042 LUK 014 009 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃ 042 LUK 014 010 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃ 042 LUK 014 011 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ 042 LUK 014 012 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ 042 LUK 014 013 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ 042 LUK 014 014 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃ 042 LUK 014 015 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ 042 LUK 014 016 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ 042 LUK 014 017 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ 042 LUK 014 018 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ 042 LUK 014 019 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ 042 LUK 014 020 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ 042 LUK 014 021 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ 042 LUK 014 022 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ 042 LUK 014 023 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ 042 LUK 014 024 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃ 042 LUK 014 025 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃ 042 LUK 014 026 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ 042 LUK 014 027 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃ 042 LUK 014 028 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃ 042 LUK 014 029 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃ 042 LUK 014 030 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃ 042 LUK 014 031 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ 042 LUK 014 032 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ 042 LUK 014 033 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃ 042 LUK 014 034 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃ 042 LUK 014 035 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 042 LUK 015 001 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃ 042 LUK 015 002 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃ 042 LUK 015 003 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃ 042 LUK 015 004 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃ 042 LUK 015 005 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃ 042 LUK 015 006 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃ 042 LUK 015 007 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃ 042 LUK 015 008 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃ 042 LUK 015 009 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃ 042 LUK 015 010 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃ 042 LUK 015 011 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ 042 LUK 015 012 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ 042 LUK 015 013 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ 042 LUK 015 014 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃ 042 LUK 015 015 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ 042 LUK 015 016 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃ 042 LUK 015 017 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃ 042 LUK 015 018 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ 042 LUK 015 019 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ 042 LUK 015 020 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ 042 LUK 015 021 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ 042 LUK 015 022 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃ 042 LUK 015 023 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃ 042 LUK 015 024 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ 042 LUK 015 025 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ 042 LUK 015 026 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ 042 LUK 015 027 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ 042 LUK 015 028 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ 042 LUK 015 029 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ 042 LUK 015 030 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ 042 LUK 015 031 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃ 042 LUK 015 032 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃ 042 LUK 016 001 ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ 042 LUK 016 002 ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ 042 LUK 016 003 ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ 042 LUK 016 004 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ 042 LUK 016 005 ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ 042 LUK 016 006 ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ 042 LUK 016 007 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃ 042 LUK 016 008 וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃ (aiōn g165) 042 LUK 016 009 וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃ (aiōnios g166) 042 LUK 016 010 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃ 042 LUK 016 011 לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ 042 LUK 016 012 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃ 042 LUK 016 013 אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃ 042 LUK 016 014 וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃ 042 LUK 016 015 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃ 042 LUK 016 016 התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃ 042 LUK 016 017 אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃ 042 LUK 016 018 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃ 042 LUK 016 019 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ 042 LUK 016 020 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ 042 LUK 016 021 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ 042 LUK 016 022 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ 042 LUK 016 023 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ (Hadēs g86) 042 LUK 016 024 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ 042 LUK 016 025 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ 042 LUK 016 026 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ 042 LUK 016 027 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃ 042 LUK 016 028 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ 042 LUK 016 029 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ 042 LUK 016 030 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ 042 LUK 016 031 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃ 042 LUK 017 001 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃ 042 LUK 017 002 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃ 042 LUK 017 003 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ 042 LUK 017 004 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ 042 LUK 017 005 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ 042 LUK 017 006 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃ 042 LUK 017 007 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃ 042 LUK 017 008 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃ 042 LUK 017 009 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ 042 LUK 017 010 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ 042 LUK 017 011 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ 042 LUK 017 012 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ 042 LUK 017 013 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ 042 LUK 017 014 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ 042 LUK 017 015 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ 042 LUK 017 016 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ 042 LUK 017 017 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃ 042 LUK 017 018 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ 042 LUK 017 019 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃ 042 LUK 017 020 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ 042 LUK 017 021 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ 042 LUK 017 022 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ 042 LUK 017 023 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ 042 LUK 017 024 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃ 042 LUK 017 025 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃ 042 LUK 017 026 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ 042 LUK 017 027 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ 042 LUK 017 028 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ 042 LUK 017 029 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ 042 LUK 017 030 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ 042 LUK 017 031 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ 042 LUK 017 032 זכרו את אשת לוט׃ 042 LUK 017 033 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃ 042 LUK 017 034 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃ 042 LUK 017 035 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃ 042 LUK 017 036 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ 042 LUK 017 037 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃ 042 LUK 018 001 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ 042 LUK 018 002 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ 042 LUK 018 003 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ 042 LUK 018 004 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ 042 LUK 018 005 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ 042 LUK 018 006 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ 042 LUK 018 007 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ 042 LUK 018 008 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ 042 LUK 018 009 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ 042 LUK 018 010 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ 042 LUK 018 011 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ 042 LUK 018 012 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ 042 LUK 018 013 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ 042 LUK 018 014 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ 042 LUK 018 015 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ 042 LUK 018 016 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ 042 LUK 018 017 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ 042 LUK 018 018 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 042 LUK 018 019 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ 042 LUK 018 020 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ 042 LUK 018 021 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ 042 LUK 018 022 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ 042 LUK 018 023 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ 042 LUK 018 024 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ 042 LUK 018 025 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ 042 LUK 018 026 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ 042 LUK 018 027 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ 042 LUK 018 028 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ 042 LUK 018 029 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ 042 LUK 018 030 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166) 042 LUK 018 031 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ 042 LUK 018 032 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ 042 LUK 018 033 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ 042 LUK 018 034 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ 042 LUK 018 035 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ 042 LUK 018 036 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ 042 LUK 018 037 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ 042 LUK 018 038 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ 042 LUK 018 039 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ 042 LUK 018 040 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ 042 LUK 018 041 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ 042 LUK 018 042 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ 042 LUK 018 043 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ 042 LUK 019 001 ויבוא ויעבר ביריחו׃ 042 LUK 019 002 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ 042 LUK 019 003 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ 042 LUK 019 004 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ 042 LUK 019 005 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ 042 LUK 019 006 וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ 042 LUK 019 007 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ 042 LUK 019 008 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ 042 LUK 019 009 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ 042 LUK 019 010 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ 042 LUK 019 011 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ 042 LUK 019 012 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ 042 LUK 019 013 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ 042 LUK 019 014 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ 042 LUK 019 015 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ 042 LUK 019 016 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ 042 LUK 019 017 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ 042 LUK 019 018 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ 042 LUK 019 019 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ 042 LUK 019 020 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ 042 LUK 019 021 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ 042 LUK 019 022 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ 042 LUK 019 023 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ 042 LUK 019 024 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ 042 LUK 019 025 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ 042 LUK 019 026 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ 042 LUK 019 027 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ 042 LUK 019 028 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ 042 LUK 019 029 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ 042 LUK 019 030 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ 042 LUK 019 031 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ 042 LUK 019 032 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ 042 LUK 019 033 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ 042 LUK 019 034 ויאמרו האדון צריך לו׃ 042 LUK 019 035 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ 042 LUK 019 036 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ 042 LUK 019 037 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ 042 LUK 019 038 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ 042 LUK 019 039 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ 042 LUK 019 040 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ 042 LUK 019 041 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ 042 LUK 019 042 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ 042 LUK 019 043 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ 042 LUK 019 044 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ 042 LUK 019 045 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ 042 LUK 019 046 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ 042 LUK 019 047 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ 042 LUK 019 048 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ 042 LUK 020 001 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ 042 LUK 020 002 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ 042 LUK 020 003 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃ 042 LUK 020 004 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ 042 LUK 020 005 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ 042 LUK 020 006 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ 042 LUK 020 007 ויענו לא ידענו מאין׃ 042 LUK 020 008 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 042 LUK 020 009 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ 042 LUK 020 010 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ 042 LUK 020 011 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃ 042 LUK 020 012 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃ 042 LUK 020 013 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃ 042 LUK 020 014 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ 042 LUK 020 015 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃ 042 LUK 020 016 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃ 042 LUK 020 017 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ 042 LUK 020 018 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃ 042 LUK 020 019 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃ 042 LUK 020 020 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃ 042 LUK 020 021 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃ 042 LUK 020 022 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ 042 LUK 020 023 ויכר את נכליהם ויאמר להם׃ 042 LUK 020 024 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃ 042 LUK 020 025 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ 042 LUK 020 026 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃ 042 LUK 020 027 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃ 042 LUK 020 028 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃ 042 LUK 020 029 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃ 042 LUK 020 030 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃ 042 LUK 020 031 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃ 042 LUK 020 032 ובאחרונה מתה גם האשה׃ 042 LUK 020 033 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃ 042 LUK 020 034 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃ (aiōn g165) 042 LUK 020 035 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃ (aiōn g165) 042 LUK 020 036 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃ 042 LUK 020 037 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 042 LUK 020 038 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃ 042 LUK 020 039 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃ 042 LUK 020 040 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃ 042 LUK 020 041 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃ 042 LUK 020 042 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ 042 LUK 020 043 עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 042 LUK 020 044 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃ 042 LUK 020 045 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃ 042 LUK 020 046 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ 042 LUK 020 047 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ 042 LUK 021 001 ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃ 042 LUK 021 002 וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ 042 LUK 021 003 ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃ 042 LUK 021 004 כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃ 042 LUK 021 005 ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃ 042 LUK 021 006 את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 042 LUK 021 007 וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ 042 LUK 021 008 ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ 042 LUK 021 009 ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ 042 LUK 021 010 ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ 042 LUK 021 011 והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ 042 LUK 021 012 ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃ 042 LUK 021 013 והיתה זאת לכם לעדות׃ 042 LUK 021 014 על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ 042 LUK 021 015 כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ 042 LUK 021 016 וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ 042 LUK 021 017 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ 042 LUK 021 018 אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃ 042 LUK 021 019 בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃ 042 LUK 021 020 וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ 042 LUK 021 021 אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ 042 LUK 021 022 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ 042 LUK 021 023 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ 042 LUK 021 024 ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃ 042 LUK 021 025 והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ 042 LUK 021 026 וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ 042 LUK 021 027 ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ 042 LUK 021 028 וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃ 042 LUK 021 029 וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ 042 LUK 021 030 כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ 042 LUK 021 031 ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ 042 LUK 021 032 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ 042 LUK 021 033 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 042 LUK 021 034 רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃ 042 LUK 021 035 כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃ 042 LUK 021 036 לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ 042 LUK 021 037 ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃ 042 LUK 021 038 וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃ 042 LUK 022 001 ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ 042 LUK 022 002 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ 042 LUK 022 003 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ 042 LUK 022 004 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ 042 LUK 022 005 וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ 042 LUK 022 006 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃ 042 LUK 022 007 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ 042 LUK 022 008 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ 042 LUK 022 009 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ 042 LUK 022 010 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ 042 LUK 022 011 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ 042 LUK 022 012 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ 042 LUK 022 013 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃ 042 LUK 022 014 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ 042 LUK 022 015 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ 042 LUK 022 016 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ 042 LUK 022 017 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ 042 LUK 022 018 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ 042 LUK 022 019 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ 042 LUK 022 020 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ 042 LUK 022 021 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ 042 LUK 022 022 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ 042 LUK 022 023 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃ 042 LUK 022 024 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ 042 LUK 022 025 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ 042 LUK 022 026 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ 042 LUK 022 027 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ 042 LUK 022 028 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ 042 LUK 022 029 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ 042 LUK 022 030 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ 042 LUK 022 031 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ 042 LUK 022 032 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ 042 LUK 022 033 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ 042 LUK 022 034 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃ 042 LUK 022 035 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ 042 LUK 022 036 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ 042 LUK 022 037 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ 042 LUK 022 038 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃ 042 LUK 022 039 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ 042 LUK 022 040 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ 042 LUK 022 041 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ 042 LUK 022 042 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ 042 LUK 022 043 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ 042 LUK 022 044 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ 042 LUK 022 045 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ 042 LUK 022 046 ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃ 042 LUK 022 048 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ 042 LUK 022 049 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ 042 LUK 022 050 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ 042 LUK 022 051 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ 042 LUK 022 052 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ 042 LUK 022 053 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ 042 LUK 022 054 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ 042 LUK 022 055 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ 042 LUK 022 056 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ 042 LUK 022 057 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ 042 LUK 022 058 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ 042 LUK 022 059 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ 042 LUK 022 060 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ 042 LUK 022 061 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ 042 LUK 022 062 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ 042 LUK 022 063 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ 042 LUK 022 064 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ 042 LUK 022 065 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃ 042 LUK 022 066 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ 042 LUK 022 067 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ 042 LUK 022 068 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ 042 LUK 022 069 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ 042 LUK 022 070 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ 042 LUK 022 071 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ 042 LUK 023 001 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ 042 LUK 023 002 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ 042 LUK 023 003 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ 042 LUK 023 004 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ 042 LUK 023 005 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ 042 LUK 023 006 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ 042 LUK 023 007 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ 042 LUK 023 008 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ 042 LUK 023 009 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ 042 LUK 023 010 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ 042 LUK 023 011 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ 042 LUK 023 012 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ 042 LUK 023 013 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ 042 LUK 023 014 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ 042 LUK 023 015 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ 042 LUK 023 016 על כן איסרנו ואפטרנו׃ 042 LUK 023 017 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ 042 LUK 023 018 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ 042 LUK 023 019 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ 042 LUK 023 020 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ 042 LUK 023 021 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ 042 LUK 023 022 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ 042 LUK 023 023 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ 042 LUK 023 024 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ 042 LUK 023 025 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ 042 LUK 023 026 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ 042 LUK 023 027 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ 042 LUK 023 028 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ 042 LUK 023 029 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ 042 LUK 023 030 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ 042 LUK 023 031 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ 042 LUK 023 032 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ 042 LUK 023 033 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ 042 LUK 023 034 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ 042 LUK 023 035 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ 042 LUK 023 036 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ 042 LUK 023 037 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ 042 LUK 023 038 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ 042 LUK 023 039 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ 042 LUK 023 040 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ 042 LUK 023 041 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ 042 LUK 023 042 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ 042 LUK 023 043 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ 042 LUK 023 044 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 042 LUK 023 045 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ 042 LUK 023 046 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ 042 LUK 023 047 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ 042 LUK 023 048 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ 042 LUK 023 049 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ 042 LUK 023 050 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ 042 LUK 023 051 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ 042 LUK 023 052 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ 042 LUK 023 053 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ 042 LUK 023 054 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ 042 LUK 023 055 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ 042 LUK 023 056 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ 042 LUK 024 001 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ 042 LUK 024 002 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ 042 LUK 024 003 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ 042 LUK 024 004 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ 042 LUK 024 005 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ 042 LUK 024 006 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ 042 LUK 024 007 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ 042 LUK 024 008 ותזכרנה את דבריו׃ 042 LUK 024 009 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ 042 LUK 024 010 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ 042 LUK 024 011 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ 042 LUK 024 012 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ 042 LUK 024 013 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ 042 LUK 024 014 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ 042 LUK 024 015 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ 042 LUK 024 016 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ 042 LUK 024 017 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ 042 LUK 024 018 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ 042 LUK 024 019 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ 042 LUK 024 020 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ 042 LUK 024 021 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ 042 LUK 024 022 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ 042 LUK 024 023 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ 042 LUK 024 024 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ 042 LUK 024 025 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ 042 LUK 024 026 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ 042 LUK 024 027 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ 042 LUK 024 028 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ 042 LUK 024 029 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ 042 LUK 024 030 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ 042 LUK 024 031 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ 042 LUK 024 032 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ 042 LUK 024 033 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ 042 LUK 024 034 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ 042 LUK 024 035 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ 042 LUK 024 036 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ 042 LUK 024 037 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ 042 LUK 024 038 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ 042 LUK 024 039 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ 042 LUK 024 040 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ 042 LUK 024 041 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ 042 LUK 024 042 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ 042 LUK 024 043 ויקח ויאכל לעיניהם׃ 042 LUK 024 044 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ 042 LUK 024 045 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ 042 LUK 024 046 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ 042 LUK 024 047 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ 042 LUK 024 048 ואתם עדים בזאת׃ 042 LUK 024 049 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ 042 LUK 024 050 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ 042 LUK 024 051 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ 042 LUK 024 052 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ 042 LUK 024 053 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ # # BOOK 043 JOH John ג'ון 043 JOH 001 001 בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר׃ 043 JOH 001 002 הוא היה בראשית אצל האלהים׃ 043 JOH 001 003 הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה׃ 043 JOH 001 004 בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם׃ 043 JOH 001 005 והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו׃ 043 JOH 001 006 ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן׃ 043 JOH 001 007 הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כלם על ידו׃ 043 JOH 001 008 הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור׃ 043 JOH 001 009 האור האמתי המאיר לכל אדם היה בא אל העולם׃ 043 JOH 001 010 בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו׃ 043 JOH 001 011 הוא בא אל אשר לו ואשר המה לו לא קבלהו׃ 043 JOH 001 012 והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃ 043 JOH 001 013 אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא מחפץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃ 043 JOH 001 014 והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב חסד ואמת׃ 043 JOH 001 015 ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה׃ 043 JOH 001 016 וממלואו לקחנו כלנו חסד על חסד׃ 043 JOH 001 017 כי התורה נתנה ביד משה והחסד והאמת באו על ידי ישוע המשיח׃ 043 JOH 001 018 את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע׃ 043 JOH 001 019 וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃ 043 JOH 001 020 ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃ 043 JOH 001 021 וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃ 043 JOH 001 022 ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך׃ 043 JOH 001 023 ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃ 043 JOH 001 024 והמשלחים היו מן הפרושים׃ 043 JOH 001 025 וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃ 043 JOH 001 026 ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃ 043 JOH 001 027 הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו׃ 043 JOH 001 028 זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃ 043 JOH 001 029 ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃ 043 JOH 001 030 זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם לי היה׃ 043 JOH 001 031 ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃ 043 JOH 001 032 ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃ 043 JOH 001 033 ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃ 043 JOH 001 034 ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃ 043 JOH 001 035 ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ושנים מתלמידיו עמו׃ 043 JOH 001 036 ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים׃ 043 JOH 001 037 ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃ 043 JOH 001 038 ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה תלין׃ 043 JOH 001 039 ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית׃ 043 JOH 001 040 ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ 043 JOH 001 041 הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ 043 JOH 001 042 ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃ 043 JOH 001 043 ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ 043 JOH 001 044 ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ 043 JOH 001 045 ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ 043 JOH 001 046 ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃ 043 JOH 001 047 וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃ 043 JOH 001 048 ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃ 043 JOH 001 049 ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃ 043 JOH 001 050 ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃ 043 JOH 001 051 ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃ 043 JOH 002 001 וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃ 043 JOH 002 002 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ 043 JOH 002 003 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ 043 JOH 002 004 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ 043 JOH 002 005 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃ 043 JOH 002 006 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ 043 JOH 002 007 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ 043 JOH 002 008 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ 043 JOH 002 009 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ 043 JOH 002 010 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃ 043 JOH 002 011 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃ 043 JOH 002 012 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃ 043 JOH 002 013 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ 043 JOH 002 014 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃ 043 JOH 002 015 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃ 043 JOH 002 016 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃ 043 JOH 002 017 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃ 043 JOH 002 018 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃ 043 JOH 002 019 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃ 043 JOH 002 020 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃ 043 JOH 002 021 והוא דבר על היכל גויתו׃ 043 JOH 002 022 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃ 043 JOH 002 023 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃ 043 JOH 002 024 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ 043 JOH 002 025 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃ 043 JOH 003 001 ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ 043 JOH 003 002 ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ 043 JOH 003 003 ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ 043 JOH 003 004 ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ 043 JOH 003 005 ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃ 043 JOH 003 006 הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃ 043 JOH 003 007 אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃ 043 JOH 003 008 הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃ 043 JOH 003 009 ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃ 043 JOH 003 010 ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃ 043 JOH 003 011 אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃ 043 JOH 003 012 אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃ 043 JOH 003 013 ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃ 043 JOH 003 014 וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃ 043 JOH 003 015 למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 043 JOH 003 016 כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 043 JOH 003 017 כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃ 043 JOH 003 018 המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃ 043 JOH 003 019 וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃ 043 JOH 003 020 כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃ 043 JOH 003 021 אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃ 043 JOH 003 022 ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃ 043 JOH 003 023 וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃ 043 JOH 003 024 כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃ 043 JOH 003 025 ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ 043 JOH 003 026 ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ 043 JOH 003 027 ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃ 043 JOH 003 028 ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃ 043 JOH 003 029 אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃ 043 JOH 003 030 הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃ 043 JOH 003 031 הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃ 043 JOH 003 032 ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃ 043 JOH 003 033 ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃ 043 JOH 003 034 כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃ 043 JOH 003 035 האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃ 043 JOH 003 036 כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃ (aiōnios g166) 043 JOH 004 001 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ 043 JOH 004 002 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ 043 JOH 004 003 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ 043 JOH 004 004 ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ 043 JOH 004 005 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ 043 JOH 004 006 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃ 043 JOH 004 007 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃ 043 JOH 004 008 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ 043 JOH 004 009 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ 043 JOH 004 010 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ 043 JOH 004 011 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃ 043 JOH 004 012 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ 043 JOH 004 013 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ 043 JOH 004 014 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166) 043 JOH 004 015 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ 043 JOH 004 016 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ 043 JOH 004 017 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃ 043 JOH 004 018 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ 043 JOH 004 019 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃ 043 JOH 004 020 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ 043 JOH 004 021 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃ 043 JOH 004 022 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃ 043 JOH 004 023 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃ 043 JOH 004 024 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ 043 JOH 004 025 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ 043 JOH 004 026 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃ 043 JOH 004 027 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃ 043 JOH 004 028 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃ 043 JOH 004 029 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃ 043 JOH 004 030 ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃ 043 JOH 004 031 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃ 043 JOH 004 032 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃ 043 JOH 004 033 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃ 043 JOH 004 034 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃ 043 JOH 004 035 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ 043 JOH 004 036 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ (aiōnios g166) 043 JOH 004 037 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ 043 JOH 004 038 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃ 043 JOH 004 039 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃ 043 JOH 004 040 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃ 043 JOH 004 041 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃ 043 JOH 004 042 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃ 043 JOH 004 043 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃ 043 JOH 004 044 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ 043 JOH 004 045 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃ 043 JOH 004 046 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ 043 JOH 004 047 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ 043 JOH 004 048 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ 043 JOH 004 049 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ 043 JOH 004 050 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ 043 JOH 004 051 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ 043 JOH 004 052 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ 043 JOH 004 053 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃ 043 JOH 004 054 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃ 043 JOH 005 001 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ 043 JOH 005 002 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃ 043 JOH 005 003 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃ 043 JOH 005 004 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ 043 JOH 005 005 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃ 043 JOH 005 006 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ 043 JOH 005 007 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ 043 JOH 005 008 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃ 043 JOH 005 009 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ 043 JOH 005 010 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ 043 JOH 005 011 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃ 043 JOH 005 012 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃ 043 JOH 005 013 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ 043 JOH 005 014 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃ 043 JOH 005 015 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ 043 JOH 005 016 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃ 043 JOH 005 017 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃ 043 JOH 005 018 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃ 043 JOH 005 019 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃ 043 JOH 005 020 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃ 043 JOH 005 021 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃ 043 JOH 005 022 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃ 043 JOH 005 023 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃ 043 JOH 005 024 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃ (aiōnios g166) 043 JOH 005 025 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃ 043 JOH 005 026 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ 043 JOH 005 027 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃ 043 JOH 005 028 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ 043 JOH 005 029 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃ 043 JOH 005 030 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃ 043 JOH 005 031 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃ 043 JOH 005 032 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃ 043 JOH 005 033 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃ 043 JOH 005 034 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃ 043 JOH 005 035 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃ 043 JOH 005 036 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃ 043 JOH 005 037 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃ 043 JOH 005 038 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃ 043 JOH 005 039 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃ (aiōnios g166) 043 JOH 005 040 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃ 043 JOH 005 041 לא אקח כבוד מבני אדם׃ 043 JOH 005 042 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃ 043 JOH 005 043 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃ 043 JOH 005 044 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃ 043 JOH 005 045 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃ 043 JOH 005 046 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃ 043 JOH 005 047 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃ 043 JOH 006 001 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃ 043 JOH 006 002 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ 043 JOH 006 003 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃ 043 JOH 006 004 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃ 043 JOH 006 005 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ 043 JOH 006 006 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ 043 JOH 006 007 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ 043 JOH 006 008 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ 043 JOH 006 009 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ 043 JOH 006 010 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ 043 JOH 006 011 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ 043 JOH 006 012 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ 043 JOH 006 013 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃ 043 JOH 006 014 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃ 043 JOH 006 015 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃ 043 JOH 006 016 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃ 043 JOH 006 017 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃ 043 JOH 006 018 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃ 043 JOH 006 019 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃ 043 JOH 006 020 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃ 043 JOH 006 021 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃ 043 JOH 006 022 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃ 043 JOH 006 023 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃ 043 JOH 006 024 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃ 043 JOH 006 025 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ 043 JOH 006 026 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃ 043 JOH 006 027 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ (aiōnios g166) 043 JOH 006 028 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ 043 JOH 006 029 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ 043 JOH 006 030 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃ 043 JOH 006 031 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ 043 JOH 006 032 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃ 043 JOH 006 033 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ 043 JOH 006 034 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ 043 JOH 006 035 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ 043 JOH 006 036 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃ 043 JOH 006 037 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃ 043 JOH 006 038 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃ 043 JOH 006 039 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃ 043 JOH 006 040 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) 043 JOH 006 041 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ 043 JOH 006 042 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ 043 JOH 006 043 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃ 043 JOH 006 044 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃ 043 JOH 006 045 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃ 043 JOH 006 046 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃ 043 JOH 006 047 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 043 JOH 006 048 אנכי הוא לחם החיים׃ 043 JOH 006 049 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃ 043 JOH 006 050 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ 043 JOH 006 051 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ (aiōn g165) 043 JOH 006 052 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ 043 JOH 006 053 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃ 043 JOH 006 054 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) 043 JOH 006 055 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃ 043 JOH 006 056 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃ 043 JOH 006 057 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃ 043 JOH 006 058 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃ (aiōn g165) 043 JOH 006 059 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ 043 JOH 006 060 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ 043 JOH 006 061 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃ 043 JOH 006 062 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃ 043 JOH 006 063 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃ 043 JOH 006 064 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ 043 JOH 006 065 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃ 043 JOH 006 066 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ 043 JOH 006 067 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ 043 JOH 006 068 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ (aiōnios g166) 043 JOH 006 069 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ 043 JOH 006 070 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃ 043 JOH 006 071 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃ 043 JOH 007 001 אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃ 043 JOH 007 002 ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ 043 JOH 007 003 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃ 043 JOH 007 004 כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃ 043 JOH 007 005 כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ 043 JOH 007 006 ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃ 043 JOH 007 007 לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃ 043 JOH 007 008 עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃ 043 JOH 007 009 כזאת דבר וישב בגליל׃ 043 JOH 007 010 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃ 043 JOH 007 011 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃ 043 JOH 007 012 ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃ 043 JOH 007 013 אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃ 043 JOH 007 014 ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ 043 JOH 007 015 ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ 043 JOH 007 016 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ 043 JOH 007 017 האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃ 043 JOH 007 018 המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃ 043 JOH 007 019 הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ 043 JOH 007 020 ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ 043 JOH 007 021 ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃ 043 JOH 007 022 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ 043 JOH 007 023 ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃ 043 JOH 007 024 אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃ 043 JOH 007 025 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃ 043 JOH 007 026 והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃ 043 JOH 007 027 אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃ 043 JOH 007 028 אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ 043 JOH 007 029 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ 043 JOH 007 030 ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ 043 JOH 007 031 ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃ 043 JOH 007 032 והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ 043 JOH 007 033 ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃ 043 JOH 007 034 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ 043 JOH 007 035 ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ 043 JOH 007 036 מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ 043 JOH 007 037 ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃ 043 JOH 007 038 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ 043 JOH 007 039 וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃ 043 JOH 007 040 ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ 043 JOH 007 041 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃ 043 JOH 007 042 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ 043 JOH 007 043 ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ 043 JOH 007 044 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃ 043 JOH 007 045 וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ 043 JOH 007 046 ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ 043 JOH 007 047 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃ 043 JOH 007 048 הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃ 043 JOH 007 049 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ 043 JOH 007 050 ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ 043 JOH 007 051 התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ 043 JOH 007 052 ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃ 043 JOH 007 053 וילכו איש איש לביתו׃ 043 JOH 008 001 וישוע הלך אל הר הזיתים׃ 043 JOH 008 002 ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃ 043 JOH 008 003 ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃ 043 JOH 008 004 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃ 043 JOH 008 005 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃ 043 JOH 008 006 ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃ 043 JOH 008 007 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃ 043 JOH 008 008 ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃ 043 JOH 008 009 ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃ 043 JOH 008 010 וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃ 043 JOH 008 011 ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃ 043 JOH 008 012 ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃ 043 JOH 008 013 ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃ 043 JOH 008 014 ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃ 043 JOH 008 015 אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃ 043 JOH 008 016 ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃ 043 JOH 008 017 וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃ 043 JOH 008 018 אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃ 043 JOH 008 019 ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃ 043 JOH 008 020 כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃ 043 JOH 008 021 ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ 043 JOH 008 022 ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ 043 JOH 008 023 ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃ 043 JOH 008 024 לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃ 043 JOH 008 025 ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃ 043 JOH 008 026 רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃ 043 JOH 008 027 והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃ 043 JOH 008 028 אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃ 043 JOH 008 029 ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃ 043 JOH 008 030 ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃ 043 JOH 008 031 ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃ 043 JOH 008 032 וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃ 043 JOH 008 033 ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃ 043 JOH 008 034 ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃ 043 JOH 008 035 והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃ (aiōn g165) 043 JOH 008 036 לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃ 043 JOH 008 037 ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃ 043 JOH 008 038 אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃ 043 JOH 008 039 ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃ 043 JOH 008 040 ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃ 043 JOH 008 041 את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃ 043 JOH 008 042 ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃ 043 JOH 008 043 מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃ 043 JOH 008 044 אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃ 043 JOH 008 045 ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃ 043 JOH 008 046 מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃ 043 JOH 008 047 אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃ 043 JOH 008 048 אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃ 043 JOH 008 049 ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃ 043 JOH 008 050 אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃ 043 JOH 008 051 אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃ (aiōn g165) 043 JOH 008 052 ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃ (aiōn g165) 043 JOH 008 053 האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃ 043 JOH 008 054 ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃ 043 JOH 008 055 ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃ 043 JOH 008 056 אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃ 043 JOH 008 057 ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃ 043 JOH 008 058 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃ 043 JOH 008 059 אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃ 043 JOH 009 001 ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃ 043 JOH 009 002 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ 043 JOH 009 003 ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃ 043 JOH 009 004 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃ 043 JOH 009 005 בהיותי בעולם אור העולם אני׃ 043 JOH 009 006 ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ 043 JOH 009 007 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃ 043 JOH 009 008 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃ 043 JOH 009 009 אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃ 043 JOH 009 010 ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃ 043 JOH 009 011 ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃ 043 JOH 009 012 ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃ 043 JOH 009 013 ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃ 043 JOH 009 014 והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃ 043 JOH 009 015 ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃ 043 JOH 009 016 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃ 043 JOH 009 017 ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃ 043 JOH 009 018 ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃ 043 JOH 009 019 וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃ 043 JOH 009 020 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃ 043 JOH 009 021 אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃ 043 JOH 009 022 כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃ 043 JOH 009 023 על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃ 043 JOH 009 024 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃ 043 JOH 009 025 ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃ 043 JOH 009 026 ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃ 043 JOH 009 027 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃ 043 JOH 009 028 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃ 043 JOH 009 029 אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃ 043 JOH 009 030 ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃ 043 JOH 009 031 והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃ 043 JOH 009 032 מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃ (aiōn g165) 043 JOH 009 033 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃ 043 JOH 009 034 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃ 043 JOH 009 035 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃ 043 JOH 009 036 ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃ 043 JOH 009 037 ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃ 043 JOH 009 038 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃ 043 JOH 009 039 ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃ 043 JOH 009 040 ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃ 043 JOH 009 041 ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃ 043 JOH 010 001 אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ 043 JOH 010 002 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃ 043 JOH 010 003 לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ 043 JOH 010 004 ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ 043 JOH 010 005 ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃ 043 JOH 010 006 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ 043 JOH 010 007 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃ 043 JOH 010 008 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃ 043 JOH 010 009 אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃ 043 JOH 010 010 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃ 043 JOH 010 011 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃ 043 JOH 010 012 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃ 043 JOH 010 013 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃ 043 JOH 010 014 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃ 043 JOH 010 015 כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃ 043 JOH 010 016 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃ 043 JOH 010 017 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ 043 JOH 010 018 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ 043 JOH 010 019 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ 043 JOH 010 020 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ 043 JOH 010 021 ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃ 043 JOH 010 022 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ 043 JOH 010 023 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃ 043 JOH 010 024 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃ 043 JOH 010 025 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃ 043 JOH 010 026 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃ 043 JOH 010 027 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃ 043 JOH 010 028 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ (aiōn g165, aiōnios g166) 043 JOH 010 029 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃ 043 JOH 010 030 אני ואבי אחד אנחנו׃ 043 JOH 010 031 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ 043 JOH 010 032 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ 043 JOH 010 033 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ 043 JOH 010 034 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃ 043 JOH 010 035 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ 043 JOH 010 036 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃ 043 JOH 010 037 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ 043 JOH 010 038 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃ 043 JOH 010 039 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃ 043 JOH 010 040 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ 043 JOH 010 041 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ 043 JOH 010 042 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃ 043 JOH 011 001 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ 043 JOH 011 002 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ 043 JOH 011 003 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ 043 JOH 011 004 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ 043 JOH 011 005 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ 043 JOH 011 006 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ 043 JOH 011 007 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ 043 JOH 011 008 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ 043 JOH 011 009 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ 043 JOH 011 010 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ 043 JOH 011 011 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ 043 JOH 011 012 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ 043 JOH 011 013 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ 043 JOH 011 014 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ 043 JOH 011 015 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ 043 JOH 011 016 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ 043 JOH 011 017 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ 043 JOH 011 018 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ 043 JOH 011 019 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ 043 JOH 011 020 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ 043 JOH 011 021 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ 043 JOH 011 022 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ 043 JOH 011 023 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ 043 JOH 011 024 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ 043 JOH 011 025 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ 043 JOH 011 026 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) 043 JOH 011 027 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ 043 JOH 011 028 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ 043 JOH 011 029 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ 043 JOH 011 030 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ 043 JOH 011 031 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ 043 JOH 011 032 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ 043 JOH 011 033 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ 043 JOH 011 034 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ 043 JOH 011 035 ויבך ישוע׃ 043 JOH 011 036 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ 043 JOH 011 037 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ 043 JOH 011 038 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ 043 JOH 011 039 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ 043 JOH 011 040 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ 043 JOH 011 041 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ 043 JOH 011 042 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ 043 JOH 011 043 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ 043 JOH 011 044 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ 043 JOH 011 045 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ 043 JOH 011 046 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ 043 JOH 011 047 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ 043 JOH 011 048 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ 043 JOH 011 049 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ 043 JOH 011 050 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ 043 JOH 011 051 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ 043 JOH 011 052 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ 043 JOH 011 053 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ 043 JOH 011 054 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ 043 JOH 011 055 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ 043 JOH 011 056 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ 043 JOH 011 057 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ 043 JOH 012 001 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃ 043 JOH 012 002 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃ 043 JOH 012 003 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃ 043 JOH 012 004 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃ 043 JOH 012 005 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃ 043 JOH 012 006 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃ 043 JOH 012 007 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃ 043 JOH 012 008 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃ 043 JOH 012 009 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃ 043 JOH 012 010 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃ 043 JOH 012 011 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃ 043 JOH 012 012 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃ 043 JOH 012 013 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃ 043 JOH 012 014 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃ 043 JOH 012 015 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃ 043 JOH 012 016 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃ 043 JOH 012 017 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃ 043 JOH 012 018 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃ 043 JOH 012 019 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃ 043 JOH 012 020 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃ 043 JOH 012 021 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃ 043 JOH 012 022 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃ 043 JOH 012 023 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃ 043 JOH 012 024 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃ 043 JOH 012 025 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃ (aiōnios g166) 043 JOH 012 026 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃ 043 JOH 012 027 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃ 043 JOH 012 028 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃ 043 JOH 012 029 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃ 043 JOH 012 030 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃ 043 JOH 012 031 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃ 043 JOH 012 032 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃ 043 JOH 012 033 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃ 043 JOH 012 034 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃ (aiōn g165) 043 JOH 012 035 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃ 043 JOH 012 036 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃ 043 JOH 012 037 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃ 043 JOH 012 038 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃ 043 JOH 012 039 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃ 043 JOH 012 040 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃ 043 JOH 012 041 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃ 043 JOH 012 042 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃ 043 JOH 012 043 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃ 043 JOH 012 044 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃ 043 JOH 012 045 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃ 043 JOH 012 046 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃ 043 JOH 012 047 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃ 043 JOH 012 048 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃ 043 JOH 012 049 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃ 043 JOH 012 050 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃ (aiōnios g166) 043 JOH 013 001 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ 043 JOH 013 002 ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ 043 JOH 013 003 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ 043 JOH 013 004 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ 043 JOH 013 005 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ 043 JOH 013 006 ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ 043 JOH 013 007 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ 043 JOH 013 008 ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn g165) 043 JOH 013 009 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ 043 JOH 013 010 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ 043 JOH 013 011 כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ 043 JOH 013 012 ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ 043 JOH 013 013 אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ 043 JOH 013 014 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ 043 JOH 013 015 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ 043 JOH 013 016 אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ 043 JOH 013 017 אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ 043 JOH 013 018 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ 043 JOH 013 019 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ 043 JOH 013 020 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ 043 JOH 013 021 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ 043 JOH 013 022 ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ 043 JOH 013 023 ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ 043 JOH 013 024 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ 043 JOH 013 025 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ 043 JOH 013 026 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ 043 JOH 013 027 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ 043 JOH 013 028 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ 043 JOH 013 029 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ 043 JOH 013 030 והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ 043 JOH 013 031 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ 043 JOH 013 032 אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ 043 JOH 013 033 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ 043 JOH 013 034 מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ 043 JOH 013 035 בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ 043 JOH 013 036 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ 043 JOH 013 037 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ 043 JOH 013 038 ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ 043 JOH 014 001 אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃ 043 JOH 014 002 בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃ 043 JOH 014 003 והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃ 043 JOH 014 004 ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃ 043 JOH 014 005 ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך׃ 043 JOH 014 006 ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃ 043 JOH 014 007 לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו׃ 043 JOH 014 008 ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃ 043 JOH 014 009 ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב׃ 043 JOH 014 010 האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הוא הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים׃ 043 JOH 014 011 האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי׃ 043 JOH 014 012 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃ 043 JOH 014 013 וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃ 043 JOH 014 014 כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃ 043 JOH 014 015 אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃ 043 JOH 014 016 ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃ (aiōn g165) 043 JOH 014 017 את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃ 043 JOH 014 018 לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃ 043 JOH 014 019 עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃ 043 JOH 014 020 והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃ 043 JOH 014 021 מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃ 043 JOH 014 022 ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃ 043 JOH 014 023 ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃ 043 JOH 014 024 ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃ 043 JOH 014 025 את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃ 043 JOH 014 026 והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃ 043 JOH 014 027 שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃ 043 JOH 014 028 הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃ 043 JOH 014 029 ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃ 043 JOH 014 030 לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃ 043 JOH 014 031 אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃ 043 JOH 015 001 אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃ 043 JOH 015 002 כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃ 043 JOH 015 003 אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם׃ 043 JOH 015 004 עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי׃ 043 JOH 015 005 אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃ 043 JOH 015 006 איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃ 043 JOH 015 007 והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃ 043 JOH 015 008 בזאת נכבד אבי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים׃ 043 JOH 015 009 כאשר אהבני אבי אהבתי אתכם גם אני ואתם עמדו באהבתי׃ 043 JOH 015 010 אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו׃ 043 JOH 015 011 את אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם׃ 043 JOH 015 012 הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃ 043 JOH 015 013 אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נפשו בעד ידידיו׃ 043 JOH 015 014 ואתם ידידי אתם אם תעשו את אשר אני מצוה אתכם׃ 043 JOH 015 015 לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם׃ 043 JOH 015 016 לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם׃ 043 JOH 015 017 את אלה אני מצוה אתכם למען תאהבון איש את אחיו׃ 043 JOH 015 018 אם העולם שנא אתכם דעו כי אתי שנא ראשונה׃ 043 JOH 015 019 אלו מן העולם הייתם כי אז אהב העולם את אשר לו ויען כי אינכם מן העולם כי אם בחרתי אתכם מתוך העולם לכן העולם ישנא אתכם׃ 043 JOH 015 020 זכרו את דברי אשר דברתי אליכם העבד איננו גדול מאדניו אם רדפו אתי גם אתכם ירדפו אם שמרו את דברי גם את דברכם ישמרו׃ 043 JOH 015 021 אבל כל זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא ידעו את שלחי׃ 043 JOH 015 022 לולא באתי ודברתי אליהם לא היה בהם חטא ועתה לא יוכלון להתנצל על חטאתם׃ 043 JOH 015 023 השנא אתי ישנא גם את אבי׃ 043 JOH 015 024 לולא עשיתי בתוכם את המעשים אשר איש זולתי לא עשה לא היה בהם חטא ועתה ראו וישנאו גם אתי גם את אבי׃ 043 JOH 015 025 אך למלאת דבר הכתוב בתורתם שנאת חנם שנאוני׃ 043 JOH 015 026 ובבוא הפרקליט אשר אשלחנו לכם מאת אבי רוח האמת היוצא מאת אבי הוא יעיד עלי׃ 043 JOH 015 027 וגם אתם תעידו כי מראש הייתם עמדי׃ 043 JOH 016 001 את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו׃ 043 JOH 016 002 הנה ינדו אתכם ואף באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃ 043 JOH 016 003 וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃ 043 JOH 016 004 אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃ 043 JOH 016 005 ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃ 043 JOH 016 006 אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃ 043 JOH 016 007 אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃ 043 JOH 016 008 והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃ 043 JOH 016 009 על החטא כי לא האמינו בי׃ 043 JOH 016 010 ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃ 043 JOH 016 011 ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃ 043 JOH 016 012 עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃ 043 JOH 016 013 ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃ 043 JOH 016 014 הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃ 043 JOH 016 015 כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃ 043 JOH 016 016 הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃ 043 JOH 016 017 ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃ 043 JOH 016 018 ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃ 043 JOH 016 019 וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃ 043 JOH 016 020 אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃ 043 JOH 016 021 האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃ 043 JOH 016 022 וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃ 043 JOH 016 023 וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃ 043 JOH 016 024 עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃ 043 JOH 016 025 את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי׃ 043 JOH 016 026 ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לאבי בעדכם׃ 043 JOH 016 027 כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי׃ 043 JOH 016 028 מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את העולם ואלך אל אבי׃ 043 JOH 016 029 ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃ 043 JOH 016 030 עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת׃ 043 JOH 016 031 ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃ 043 JOH 016 032 הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי׃ 043 JOH 016 033 את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃ 043 JOH 017 001 את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃ 043 JOH 017 002 כאשר נתת לו השלטן על כל בשר למען יתן חיי עולמים לכל אשר נתת לו׃ (aiōnios g166) 043 JOH 017 003 ואלה הם חיי העולמים לדעת אתך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת׃ (aiōnios g166) 043 JOH 017 004 אני פארתיך בארץ כליתי פעלך אשר צויתני לעשות׃ 043 JOH 017 005 ועתה פארני אתה אבי עמך בכבוד אשר היה לי עמך טרם היות העולם׃ 043 JOH 017 006 את שמך הודעתי לבני האדם אשר נתתם לי מתוך העולם לך היו ולי נתת אתם ואת דברך נצרו׃ 043 JOH 017 007 ועתה ידעו כי כל אשר נתת לי מעמך הוא׃ 043 JOH 017 008 כי הדברים אשר נתת לי נתתי להם והם קבלום ויכירו באמת כי מעמך יצאתי ויאמינו כי אתה שלחתני׃ 043 JOH 017 009 אני בעדם אעתיר לך לא בעד העולם אעתיר כי אם בעד אלה אשר נתת לי כי לך המה׃ 043 JOH 017 010 וכל אשר לי לך הוא ושלך שלי ונתפארתי בהם׃ 043 JOH 017 011 ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך אבי הקדוש נצר בשמך את אשר נתתם לי למען יהיו אחד כמנו׃ 043 JOH 017 012 בהיותי עמהם בעולם אני נצרתי אתם בשמך את אשר נתתם לי שמרתי ולא אבד מהם איש זולתי בן האבדון למלאת דבר הכתוב׃ 043 JOH 017 013 ועתה הנני בא אליך ואלה אני מדבר בעולם למען תמלא להם שמחתי בקרבם׃ 043 JOH 017 014 אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אתם יען כי לא מן העולם המה כאשר גם אנכי לא מן העולם אני׃ 043 JOH 017 015 ולא אעתיר לך אשר תקחם מן העולם רק שתצרם מן הרע׃ 043 JOH 017 016 מן העולם אינמו כאשר גם אנכי אינני מן העולם׃ 043 JOH 017 017 קדש אתם באמתך דברך אמת הוא׃ 043 JOH 017 018 כאשר אתה שלחת אתי אל העולם כן גם אני שלחתי אתם אל העולם׃ 043 JOH 017 019 והתקדשתי בעדם למען יהיו גם הם מקדשים באמת׃ 043 JOH 017 020 אולם לא לבד בעד אלה אנכי מעתיר לך כי אם גם בעד המאמינים בי על פי דברם׃ 043 JOH 017 021 למען יהיו כלם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאשר למען יאמין העולם כי אתה שלחתני׃ 043 JOH 017 022 ואני נתתי להם את הכבוד אשר נתת לי למען יהיו אחד כאשר אנחנו אחד נחנו׃ 043 JOH 017 023 אני בהם ואתה בי למען יהיו משלמים לאחד ולמען ידע העולם כי אתה שלחתני ואהבת אתם כאשר אהבתני׃ 043 JOH 017 024 אבי חפצתי כי גם הם אשר נתתם לי יהיו עמי באשר אהיה אני למען יחזו את כבודי אשר נתת לי כי אהבתני לפני מוסדות עולם׃ 043 JOH 017 025 אבי הצדיק הן העולם לא ידעך ואני ידעתיך ואלה הכירו כי אתה שלחתני׃ 043 JOH 017 026 ואני הודעתים את שמך ואוסיף להודיעם למען תהיה בם האהבה אשר אהבתני ואני אהיה בהם׃ 043 JOH 018 001 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃ 043 JOH 018 002 וגם יהודה מוסרו ידע את המקום כי פעמים רבות נועד שמה ישוע עם תלמידיו׃ 043 JOH 018 003 ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק׃ 043 JOH 018 004 וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו׃ 043 JOH 018 005 ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם׃ 043 JOH 018 006 ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃ 043 JOH 018 007 ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃ 043 JOH 018 008 ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃ 043 JOH 018 009 למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃ 043 JOH 018 010 ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃ 043 JOH 018 011 ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי׃ 043 JOH 018 012 אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את ישוע ויאסרהו׃ 043 JOH 018 013 ויוליכהו בראשונה אל חנן והוא חתן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא׃ 043 JOH 018 014 הוא קיפא אשר יעץ את היהודים כי טוב אשר איש אחד יאבד בעד כל העם׃ 043 JOH 018 015 ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם ישוע לחצר הכהן הגדול׃ 043 JOH 018 016 ופטרוס עמד מחוץ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהן הגדול וידבר אל השערת ויבא את פטרוס פנימה׃ 043 JOH 018 017 ותאמר האמה השערת אל פטרוס הלא גם אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר אינני׃ 043 JOH 018 018 והעבדים והמשרתים בערו אש גחלים כי עת קר היתה ויעמדו שם ויתחממו וגם פטרוס עמד עמם ומתחמם׃ 043 JOH 018 019 וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ 043 JOH 018 020 ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ 043 JOH 018 021 ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ 043 JOH 018 022 ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ 043 JOH 018 023 ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃ 043 JOH 018 024 וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃ 043 JOH 018 025 ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר אינני׃ 043 JOH 018 026 ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את אזנו הלא ראיתיך עמו בתוך הגן׃ 043 JOH 018 027 ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול׃ 043 JOH 018 028 ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃ 043 JOH 018 029 ויצא פילטוס אליהם ויאמר על מה תאשימו את האיש הזה׃ 043 JOH 018 030 ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך׃ 043 JOH 018 031 ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃ 043 JOH 018 032 למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות׃ 043 JOH 018 033 וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃ 043 JOH 018 034 ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃ 043 JOH 018 035 ויען פילטוס האף אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית׃ 043 JOH 018 036 ויען ישוע מלכותי איננה מן העולם הזה אם היתה מלכותי מן העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מפה׃ 043 JOH 018 037 ויאמר אליו פילטוס אם כן אפוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי׃ 043 JOH 018 038 ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון׃ 043 JOH 018 039 הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃ 043 JOH 018 040 ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את האיש הזה אלא את בר אבא ובר אבא היה מרצח׃ 043 JOH 019 001 אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים׃ 043 JOH 019 002 וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃ 043 JOH 019 003 ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃ 043 JOH 019 004 ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃ 043 JOH 019 005 וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם׃ 043 JOH 019 006 ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא מצאתי בו אשמה׃ 043 JOH 019 007 ויענו היהודים תורה יש לנו ועל פי תורתנו חיב מות הוא כי עשה עצמו לבן אלהים׃ 043 JOH 019 008 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה ויאסף לרא עוד׃ 043 JOH 019 009 וישב ויבא אל בית המשפט ויאמר אל ישוע מאין אתה ולא השיבו ישוע דבר׃ 043 JOH 019 010 ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלחך׃ 043 JOH 019 011 ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃ 043 JOH 019 012 אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃ 043 JOH 019 013 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה הוציא את ישוע החוצה וישב על כסא המשפט במקום הנקרא בשם רצפה ובלשונם גבתא׃ 043 JOH 019 014 ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃ 043 JOH 019 015 ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיסר׃ 043 JOH 019 016 אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃ 043 JOH 019 017 וישא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃ 043 JOH 019 018 ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃ 043 JOH 019 019 ופילטוס כתב על לוח וישם על הצלב וזה מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים׃ 043 JOH 019 020 ויהודים רבים קראו את המכתב הזה כי המקום אשר נצלב שם ישוע היה קרוב אל העיר והמכתב היה בלשון עבר יון ורומי׃ 043 JOH 019 021 ויאמרו ראשי כהני היהודים אל פילטוס אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים׃ 043 JOH 019 022 ויען פילטוס ויאמר את אשר כתבתי כתבתי׃ 043 JOH 019 023 ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא את ישוע ויקחו את בגדיו ויחלקום לארבעה חלקים לאיש איש חלק אחד וגם את כתנתו והכתנת לא היתה תפורה כי אם מעשה ארג מלמעלה ועד קצה׃ 043 JOH 019 024 ויאמרו איש אל אחיו אל נא נקרעה לקרעים אך נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל ויעשו כן אנשי הצבא׃ 043 JOH 019 025 ועל יד צלב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית׃ 043 JOH 019 026 וירא ישוע את אמו ואת תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל אמו אשה הנה זה בנך׃ 043 JOH 019 027 ואחר אמר אל תלמידו הנה זאת אמך ומן השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל ביתו׃ 043 JOH 019 028 ויהי מאחרי כן כאשר ידע ישוע כי עתה זה כלה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי׃ 043 JOH 019 029 ושם כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימהו על אזוב ויקריבהו אל פיו׃ 043 JOH 019 030 ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו׃ 043 JOH 019 031 ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן פילטוס לשבר את שוקיהם ולהוריד אתם׃ 043 JOH 019 032 ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃ 043 JOH 019 033 ויבאו אל ישוע ובראתם כי כבר מת לא שברו את שוקיו׃ 043 JOH 019 034 אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃ 043 JOH 019 035 והראה זאת העיד ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למען גם אתם תאמינו׃ 043 JOH 019 036 כי כל זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא תשברו בו׃ 043 JOH 019 037 ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃ 043 JOH 019 038 ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃ 043 JOH 019 039 ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃ 043 JOH 019 040 ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃ 043 JOH 019 041 ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃ 043 JOH 019 042 שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃ 043 JOH 020 001 ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃ 043 JOH 020 002 ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃ 043 JOH 020 003 ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃ 043 JOH 020 004 וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃ 043 JOH 020 005 וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃ 043 JOH 020 006 ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃ 043 JOH 020 007 והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃ 043 JOH 020 008 ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃ 043 JOH 020 009 כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃ 043 JOH 020 010 וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃ 043 JOH 020 011 ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃ 043 JOH 020 012 ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃ 043 JOH 020 013 ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃ 043 JOH 020 014 ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃ 043 JOH 020 015 ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃ 043 JOH 020 016 ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃ 043 JOH 020 017 ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃ 043 JOH 020 018 ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃ 043 JOH 020 019 ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃ 043 JOH 020 020 ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃ 043 JOH 020 021 ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃ 043 JOH 020 022 ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש׃ 043 JOH 020 023 והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃ 043 JOH 020 024 ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃ 043 JOH 020 025 ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃ 043 JOH 020 026 ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃ 043 JOH 020 027 ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃ 043 JOH 020 028 ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃ 043 JOH 020 029 ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃ 043 JOH 020 030 והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃ 043 JOH 020 031 אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃ 043 JOH 021 001 ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃ 043 JOH 021 002 שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ 043 JOH 021 003 ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃ 043 JOH 021 004 הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ 043 JOH 021 005 ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ 043 JOH 021 006 ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ 043 JOH 021 007 ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃ 043 JOH 021 008 והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ 043 JOH 021 009 ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ 043 JOH 021 010 ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ 043 JOH 021 011 ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ 043 JOH 021 012 ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ 043 JOH 021 013 ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃ 043 JOH 021 014 וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃ 043 JOH 021 015 ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃ 043 JOH 021 016 ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃ 043 JOH 021 017 ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃ 043 JOH 021 018 אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ׃ 043 JOH 021 019 וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃ 043 JOH 021 020 ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃ 043 JOH 021 021 ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא׃ 043 JOH 021 022 ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃ 043 JOH 021 023 על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃ 043 JOH 021 024 זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃ 043 JOH 021 025 ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃ # # BOOK 044 ACT Acts מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 044 ACT 001 001 הן המאמר הראשון תאופילוס עשיתיהו על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד׃ 044 ACT 001 002 עד היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את השליחים אשר בחר בהם׃ 044 ACT 001 003 ואשר גם התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים׃ 044 ACT 001 004 ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים כי אם להוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃ 044 ACT 001 005 כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃ 044 ACT 001 006 ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר אדנינו המשיב אתה בעת הזאת את המלוכה לישראל׃ 044 ACT 001 007 ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו׃ 044 ACT 001 008 אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃ 044 ACT 001 009 ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃ 044 ACT 001 010 ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃ 044 ACT 001 011 ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו פה ועיניכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה׃ 044 ACT 001 012 ויפנו וילכו ירושלימה מן ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים דרך תחום שבת׃ 044 ACT 001 013 ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר היו ישבים בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב׃ 044 ACT 001 014 כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתפלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומרים אם ישוע וגם אחיו׃ 044 ACT 001 015 ובימים האלה קם פטרוס בתוך התלמידים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃ 044 ACT 001 016 אנשים אחים מן הצרך היה כי ימלא הכתוב ההוא אשר דבר מקדם רוח הקדש בפי דוד על יהודה אשר היה מוליך את תפשי ישוע׃ 044 ACT 001 017 כי היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה׃ 044 ACT 001 018 והנה הוא קנה לו שדה במחיר הרשעה ויפל על פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל מעיו׃ 044 ACT 001 019 וגם נודעה זאת לכל ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם׃ 044 ACT 001 020 כי כתוב בספר תהלים תהי טירתו נשמה ואל יהי בה ישב ופקדתו יקח אחר׃ 044 ACT 001 021 ועל כן מן הצרך כי מן האנשים האלה אשר התהלכו אתנו כל ימי היות אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו׃ 044 ACT 001 022 החל מטבילת יוחנן עד יום הלקחו מאתנו כי אחד מהם יהיה לעד עמנו על קומו מן המתים׃ 044 ACT 001 023 ויעמידו שנים את יוסף הנקרא בר שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה׃ 044 ACT 001 024 ויתפללו ויאמרו אתה אדני היודע כל הלבבות הראה נא מן השנים האלה את האחד אשר בחרת בו׃ 044 ACT 001 025 לקחת את גורל השרות הזה והשליחות אשר סר ממנה יהודה להלך אל מקומו׃ 044 ACT 001 026 ויפילו גורלות ויפל הגורל על מתיה ויספח אל עשתי עשר השליחים׃ 044 ACT 002 001 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ 044 ACT 002 002 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ 044 ACT 002 003 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ 044 ACT 002 004 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ 044 ACT 002 005 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ 044 ACT 002 006 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃ 044 ACT 002 007 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ 044 ACT 002 008 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃ 044 ACT 002 009 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃ 044 ACT 002 010 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃ 044 ACT 002 011 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃ 044 ACT 002 012 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ 044 ACT 002 013 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃ 044 ACT 002 014 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃ 044 ACT 002 015 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃ 044 ACT 002 016 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃ 044 ACT 002 017 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃ 044 ACT 002 018 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ 044 ACT 002 019 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃ 044 ACT 002 020 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 044 ACT 002 021 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ 044 ACT 002 022 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃ 044 ACT 002 023 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ 044 ACT 002 024 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃ 044 ACT 002 025 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ 044 ACT 002 026 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ 044 ACT 002 027 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ (Hadēs g86) 044 ACT 002 028 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃ 044 ACT 002 029 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃ 044 ACT 002 030 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃ 044 ACT 002 031 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ (Hadēs g86) 044 ACT 002 032 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ 044 ACT 002 033 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃ 044 ACT 002 034 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ 044 ACT 002 035 עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 044 ACT 002 036 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ 044 ACT 002 037 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ 044 ACT 002 038 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ 044 ACT 002 039 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ 044 ACT 002 040 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ 044 ACT 002 041 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃ 044 ACT 002 042 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ 044 ACT 002 043 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ 044 ACT 002 044 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ 044 ACT 002 045 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ 044 ACT 002 046 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ 044 ACT 002 047 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃ 044 ACT 003 001 ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃ 044 ACT 003 002 ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃ 044 ACT 003 003 ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃ 044 ACT 003 004 ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃ 044 ACT 003 005 וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃ 044 ACT 003 006 ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃ 044 ACT 003 007 ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃ 044 ACT 003 008 ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃ 044 ACT 003 009 ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃ 044 ACT 003 010 ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃ 044 ACT 003 011 ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃ 044 ACT 003 012 וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃ 044 ACT 003 013 אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃ 044 ACT 003 014 אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃ 044 ACT 003 015 ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃ 044 ACT 003 016 ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃ 044 ACT 003 017 ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם׃ 044 ACT 003 018 והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃ 044 ACT 003 019 לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃ 044 ACT 003 020 למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃ 044 ACT 003 021 אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם׃ (aiōn g165) 044 ACT 003 022 הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃ 044 ACT 003 023 והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃ 044 ACT 003 024 וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃ 044 ACT 003 025 אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃ 044 ACT 003 026 לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃ 044 ACT 004 001 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃ 044 ACT 004 002 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃ 044 ACT 004 003 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃ 044 ACT 004 004 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃ 044 ACT 004 005 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃ 044 ACT 004 006 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃ 044 ACT 004 007 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃ 044 ACT 004 008 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃ 044 ACT 004 009 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃ 044 ACT 004 010 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃ 044 ACT 004 011 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃ 044 ACT 004 012 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃ 044 ACT 004 013 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃ 044 ACT 004 014 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃ 044 ACT 004 015 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃ 044 ACT 004 016 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃ 044 ACT 004 017 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃ 044 ACT 004 018 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃ 044 ACT 004 019 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃ 044 ACT 004 020 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃ 044 ACT 004 021 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃ 044 ACT 004 022 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃ 044 ACT 004 023 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃ 044 ACT 004 024 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ 044 ACT 004 025 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 044 ACT 004 026 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 044 ACT 004 027 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃ 044 ACT 004 028 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃ 044 ACT 004 029 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃ 044 ACT 004 030 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃ 044 ACT 004 031 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃ 044 ACT 004 032 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃ 044 ACT 004 033 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃ 044 ACT 004 034 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃ 044 ACT 004 035 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃ 044 ACT 004 036 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃ 044 ACT 004 037 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃ 044 ACT 005 001 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃ 044 ACT 005 002 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃ 044 ACT 005 003 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃ 044 ACT 005 004 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃ 044 ACT 005 005 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃ 044 ACT 005 006 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃ 044 ACT 005 007 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃ 044 ACT 005 008 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃ 044 ACT 005 009 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃ 044 ACT 005 010 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃ 044 ACT 005 011 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃ 044 ACT 005 012 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃ 044 ACT 005 013 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃ 044 ACT 005 014 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃ 044 ACT 005 015 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃ 044 ACT 005 016 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃ 044 ACT 005 017 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃ 044 ACT 005 018 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃ 044 ACT 005 019 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃ 044 ACT 005 020 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃ 044 ACT 005 021 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃ 044 ACT 005 022 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃ 044 ACT 005 023 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃ 044 ACT 005 024 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃ 044 ACT 005 025 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃ 044 ACT 005 026 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃ 044 ACT 005 027 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃ 044 ACT 005 028 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ 044 ACT 005 029 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃ 044 ACT 005 030 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃ 044 ACT 005 031 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃ 044 ACT 005 032 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃ 044 ACT 005 033 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃ 044 ACT 005 034 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ 044 ACT 005 035 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃ 044 ACT 005 036 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ 044 ACT 005 037 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ 044 ACT 005 038 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ 044 ACT 005 039 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃ 044 ACT 005 040 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃ 044 ACT 005 041 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃ 044 ACT 005 042 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃ 044 ACT 006 001 בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היונים על העבריים על אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי תת להן יום יום את ארוחתן׃ 044 ACT 006 002 ויקראו שנים העשר את המון התלמידים ויאמרו לא נאוה לנו כי נעזב את דבר האלהים ונשמש את השלחנות׃ 044 ACT 006 003 לכן אחי ברו לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוח הקדש וחכמה ונפקידם על הענין הזה׃ 044 ACT 006 004 ואנחנו נשקד על התפלה ועל שמוש הדבר׃ 044 ACT 006 005 וייטב הדבר לפני כל ההמון ויבחרו את אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת פילפוס ואת פרוכורוס ואת ניקנור ואת טימון ואת פרמנס ואת ניקלס גר אנטיוכיא׃ 044 ACT 006 006 את אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם׃ 044 ACT 006 007 ויהי דבר האלהים הולך וגדל וירב מספר התלמידים בירושלים עד מאד וגם המון רב מן הכהנים נכנעו אל האמונה׃ 044 ACT 006 008 ואסטפנוס מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם׃ 044 ACT 006 009 ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס׃ 044 ACT 006 010 ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃ 044 ACT 006 011 ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃ 044 ACT 006 012 ויעוררו את העם ואת הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני הסנהדרין׃ 044 ACT 006 013 ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃ 044 ACT 006 014 כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה׃ 044 ACT 006 015 ויסתכלו בו כל הישבים בסנהדרין ויראו את פניו כפני מלאך אלהים׃ 044 ACT 007 001 ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃ 044 ACT 007 002 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃ 044 ACT 007 003 ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃ 044 ACT 007 004 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃ 044 ACT 007 005 ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃ 044 ACT 007 006 ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ 044 ACT 007 007 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃ 044 ACT 007 008 ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃ 044 ACT 007 009 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃ 044 ACT 007 010 ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃ 044 ACT 007 011 ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃ 044 ACT 007 012 וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃ 044 ACT 007 013 ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃ 044 ACT 007 014 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃ 044 ACT 007 015 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃ 044 ACT 007 016 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃ 044 ACT 007 017 ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃ 044 ACT 007 018 עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃ 044 ACT 007 019 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃ 044 ACT 007 020 בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃ 044 ACT 007 021 וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃ 044 ACT 007 022 וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃ 044 ACT 007 023 ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃ 044 ACT 007 024 וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃ 044 ACT 007 025 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃ 044 ACT 007 026 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃ 044 ACT 007 027 והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃ 044 ACT 007 028 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃ 044 ACT 007 029 ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃ 044 ACT 007 030 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃ 044 ACT 007 031 וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃ 044 ACT 007 032 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ 044 ACT 007 033 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ 044 ACT 007 034 ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃ 044 ACT 007 035 הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃ 044 ACT 007 036 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃ 044 ACT 007 037 הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃ 044 ACT 007 038 הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃ 044 ACT 007 039 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ 044 ACT 007 040 ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 044 ACT 007 041 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃ 044 ACT 007 042 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ 044 ACT 007 043 ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃ 044 ACT 007 044 משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃ 044 ACT 007 045 ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃ 044 ACT 007 046 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃ 044 ACT 007 047 ושלמה בנה לו בית׃ 044 ACT 007 048 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃ 044 ACT 007 049 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃ 044 ACT 007 050 הלא את כל אלה ידי עשתה׃ 044 ACT 007 051 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃ 044 ACT 007 052 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃ 044 ACT 007 053 אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃ 044 ACT 007 054 ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃ 044 ACT 007 055 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ 044 ACT 007 056 ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ 044 ACT 007 057 ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃ 044 ACT 007 058 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ 044 ACT 007 059 ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ 044 ACT 007 060 ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃ 044 ACT 008 001 ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃ 044 ACT 008 002 וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃ 044 ACT 008 003 ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃ 044 ACT 008 004 והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃ 044 ACT 008 005 ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃ 044 ACT 008 006 ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃ 044 ACT 008 007 כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃ 044 ACT 008 008 ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃ 044 ACT 008 009 ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃ 044 ACT 008 010 ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃ 044 ACT 008 011 ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃ 044 ACT 008 012 ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃ 044 ACT 008 013 ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃ 044 ACT 008 014 וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃ 044 ACT 008 015 וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃ 044 ACT 008 016 כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃ 044 ACT 008 017 ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃ 044 ACT 008 018 ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃ 044 ACT 008 019 ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃ 044 ACT 008 020 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃ 044 ACT 008 021 אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃ 044 ACT 008 022 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃ 044 ACT 008 023 כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃ 044 ACT 008 024 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃ 044 ACT 008 025 והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃ 044 ACT 008 026 וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃ 044 ACT 008 027 ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃ 044 ACT 008 028 ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃ 044 ACT 008 029 ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃ 044 ACT 008 030 וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃ 044 ACT 008 031 ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃ 044 ACT 008 032 וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃ 044 ACT 008 033 בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃ 044 ACT 008 034 ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃ 044 ACT 008 035 ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃ 044 ACT 008 036 ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃ 044 ACT 008 037 ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃ 044 ACT 008 038 ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃ 044 ACT 008 039 ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃ 044 ACT 008 040 ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃ 044 ACT 009 001 ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃ 044 ACT 009 002 וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃ 044 ACT 009 003 ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃ 044 ACT 009 004 ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃ 044 ACT 009 005 ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃ 044 ACT 009 006 והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃ 044 ACT 009 007 והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃ 044 ACT 009 008 ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃ 044 ACT 009 009 ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃ 044 ACT 009 010 ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃ 044 ACT 009 011 ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃ 044 ACT 009 012 וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃ 044 ACT 009 013 ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃ 044 ACT 009 014 וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃ 044 ACT 009 015 ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃ 044 ACT 009 016 כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃ 044 ACT 009 017 וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃ 044 ACT 009 018 וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃ 044 ACT 009 019 ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃ 044 ACT 009 020 וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃ 044 ACT 009 021 וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃ 044 ACT 009 022 ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃ 044 ACT 009 023 ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃ 044 ACT 009 024 ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃ 044 ACT 009 025 ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃ 044 ACT 009 026 ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃ 044 ACT 009 027 ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃ 044 ACT 009 028 ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃ 044 ACT 009 029 ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃ 044 ACT 009 030 וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃ 044 ACT 009 031 ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃ 044 ACT 009 032 ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃ 044 ACT 009 033 וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃ 044 ACT 009 034 ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃ 044 ACT 009 035 ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃ 044 ACT 009 036 ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃ 044 ACT 009 037 ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃ 044 ACT 009 038 ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃ 044 ACT 009 039 ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃ 044 ACT 009 040 ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃ 044 ACT 009 041 וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃ 044 ACT 009 042 ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃ 044 ACT 009 043 ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃ 044 ACT 010 001 ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃ 044 ACT 010 002 והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃ 044 ACT 010 003 ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃ 044 ACT 010 004 ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃ 044 ACT 010 005 ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ 044 ACT 010 006 הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃ 044 ACT 010 007 וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃ 044 ACT 010 008 ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃ 044 ACT 010 009 ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃ 044 ACT 010 010 והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃ 044 ACT 010 011 וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃ 044 ACT 010 012 ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃ 044 ACT 010 013 ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃ 044 ACT 010 014 ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃ 044 ACT 010 015 ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ 044 ACT 010 016 וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃ 044 ACT 010 017 ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃ 044 ACT 010 018 ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃ 044 ACT 010 019 ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃ 044 ACT 010 020 לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃ 044 ACT 010 021 וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃ 044 ACT 010 022 ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃ 044 ACT 010 023 ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃ 044 ACT 010 024 ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃ 044 ACT 010 025 ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃ 044 ACT 010 026 ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃ 044 ACT 010 027 וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃ 044 ACT 010 028 ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃ 044 ACT 010 029 ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃ 044 ACT 010 030 ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃ 044 ACT 010 031 ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃ 044 ACT 010 032 ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃ 044 ACT 010 033 ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃ 044 ACT 010 034 ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃ 044 ACT 010 035 כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃ 044 ACT 010 036 וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃ 044 ACT 010 037 אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃ 044 ACT 010 038 את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃ 044 ACT 010 039 ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃ 044 ACT 010 040 אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃ 044 ACT 010 041 לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃ 044 ACT 010 042 ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃ 044 ACT 010 043 ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃ 044 ACT 010 044 עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃ 044 ACT 010 045 והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃ 044 ACT 010 046 כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃ 044 ACT 010 047 ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃ 044 ACT 010 048 ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃ 044 ACT 011 001 וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃ 044 ACT 011 002 ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃ 044 ACT 011 003 אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃ 044 ACT 011 004 ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃ 044 ACT 011 005 מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃ 044 ACT 011 006 והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃ 044 ACT 011 007 ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃ 044 ACT 011 008 ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃ 044 ACT 011 009 ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ 044 ACT 011 010 וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃ 044 ACT 011 011 והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃ 044 ACT 011 012 ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃ 044 ACT 011 013 ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ 044 ACT 011 014 והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃ 044 ACT 011 015 וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃ 044 ACT 011 016 ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃ 044 ACT 011 017 ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃ 044 ACT 011 018 ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃ 044 ACT 011 019 והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃ 044 ACT 011 020 ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃ 044 ACT 011 021 ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃ 044 ACT 011 022 וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃ 044 ACT 011 023 ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃ 044 ACT 011 024 כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃ 044 ACT 011 025 וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃ 044 ACT 011 026 ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃ 044 ACT 011 027 ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃ 044 ACT 011 028 ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃ 044 ACT 011 029 ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃ 044 ACT 011 030 וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃ 044 ACT 012 001 בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ 044 ACT 012 002 וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ 044 ACT 012 003 וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃ 044 ACT 012 004 ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃ 044 ACT 012 005 פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ 044 ACT 012 006 ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃ 044 ACT 012 007 והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃ 044 ACT 012 008 ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ 044 ACT 012 009 ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ 044 ACT 012 010 ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃ 044 ACT 012 011 ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃ 044 ACT 012 012 הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃ 044 ACT 012 013 וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ 044 ACT 012 014 ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃ 044 ACT 012 015 ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ 044 ACT 012 016 ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃ 044 ACT 012 017 והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃ 044 ACT 012 018 הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃ 044 ACT 012 019 ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃ 044 ACT 012 020 ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃ 044 ACT 012 021 ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃ 044 ACT 012 022 ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ 044 ACT 012 023 ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃ 044 ACT 012 024 ודבר אלהים הולך ורב׃ 044 ACT 012 025 וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ 044 ACT 013 001 ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃ 044 ACT 013 002 ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃ 044 ACT 013 003 ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃ 044 ACT 013 004 והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃ 044 ACT 013 005 ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃ 044 ACT 013 006 ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃ 044 ACT 013 007 אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃ 044 ACT 013 008 ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃ 044 ACT 013 009 ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃ 044 ACT 013 010 ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃ 044 ACT 013 011 ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃ 044 ACT 013 012 והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃ 044 ACT 013 013 ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃ 044 ACT 013 014 והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃ 044 ACT 013 015 ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃ 044 ACT 013 016 ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃ 044 ACT 013 017 אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃ 044 ACT 013 018 וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃ 044 ACT 013 019 וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃ 044 ACT 013 020 ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃ 044 ACT 013 021 וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃ 044 ACT 013 022 וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃ 044 ACT 013 023 וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃ 044 ACT 013 024 אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃ 044 ACT 013 025 ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃ 044 ACT 013 026 אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃ 044 ACT 013 027 כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃ 044 ACT 013 028 ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃ 044 ACT 013 029 וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃ 044 ACT 013 030 אבל האלהים הקימו מן המתים׃ 044 ACT 013 031 וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃ 044 ACT 013 032 ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃ 044 ACT 013 033 ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃ 044 ACT 013 034 ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃ 044 ACT 013 035 על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃ 044 ACT 013 036 כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃ 044 ACT 013 037 ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃ 044 ACT 013 038 לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃ 044 ACT 013 039 ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃ 044 ACT 013 040 לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃ 044 ACT 013 041 ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃ 044 ACT 013 042 ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃ 044 ACT 013 043 ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃ 044 ACT 013 044 ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃ 044 ACT 013 045 ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃ 044 ACT 013 046 אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃ (aiōnios g166) 044 ACT 013 047 כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ 044 ACT 013 048 וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃ (aiōnios g166) 044 ACT 013 049 ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃ 044 ACT 013 050 אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃ 044 ACT 013 051 והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃ 044 ACT 013 052 והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃ 044 ACT 014 001 ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ 044 ACT 014 002 אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃ 044 ACT 014 003 וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃ 044 ACT 014 004 ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃ 044 ACT 014 005 ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃ 044 ACT 014 006 ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃ 044 ACT 014 007 ויבשרו שם הבשורה׃ 044 ACT 014 008 ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃ 044 ACT 014 009 וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃ 044 ACT 014 010 ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃ 044 ACT 014 011 והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃ 044 ACT 014 012 ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃ 044 ACT 014 013 וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃ 044 ACT 014 014 ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ 044 ACT 014 015 ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ 044 ACT 014 016 ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃ 044 ACT 014 017 וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃ 044 ACT 014 018 ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃ 044 ACT 014 019 ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃ 044 ACT 014 020 ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃ 044 ACT 014 021 ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃ 044 ACT 014 022 ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃ 044 ACT 014 023 ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃ 044 ACT 014 024 ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃ 044 ACT 014 025 וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃ 044 ACT 014 026 ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃ 044 ACT 014 027 ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃ 044 ACT 014 028 וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃ 044 ACT 015 001 ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃ 044 ACT 015 002 ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃ 044 ACT 015 003 ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃ 044 ACT 015 004 ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃ 044 ACT 015 005 ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃ 044 ACT 015 006 ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃ 044 ACT 015 007 ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃ 044 ACT 015 008 והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃ 044 ACT 015 009 ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃ 044 ACT 015 010 ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃ 044 ACT 015 011 אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃ 044 ACT 015 012 ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃ 044 ACT 015 013 ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃ 044 ACT 015 014 שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃ 044 ACT 015 015 ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃ 044 ACT 015 016 אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃ 044 ACT 015 017 למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃ 044 ACT 015 018 נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃ (aiōn g165) 044 ACT 015 019 ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃ 044 ACT 015 020 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃ 044 ACT 015 021 כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃ 044 ACT 015 022 וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃ 044 ACT 015 023 ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃ 044 ACT 015 024 יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃ 044 ACT 015 025 לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃ 044 ACT 015 026 אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃ 044 ACT 015 027 על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃ 044 ACT 015 028 כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃ 044 ACT 015 029 אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃ 044 ACT 015 030 וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃ 044 ACT 015 031 ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃ 044 ACT 015 032 ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃ 044 ACT 015 033 ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃ 044 ACT 015 034 וייטב בעיני סילא לשבת שם׃ 044 ACT 015 035 ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃ 044 ACT 015 036 ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃ 044 ACT 015 037 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ 044 ACT 015 038 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃ 044 ACT 015 039 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃ 044 ACT 015 040 ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃ 044 ACT 015 041 ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃ 044 ACT 016 001 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃ 044 ACT 016 002 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃ 044 ACT 016 003 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃ 044 ACT 016 004 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃ 044 ACT 016 005 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃ 044 ACT 016 006 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃ 044 ACT 016 007 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃ 044 ACT 016 008 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃ 044 ACT 016 009 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃ 044 ACT 016 010 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃ 044 ACT 016 011 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃ 044 ACT 016 012 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃ 044 ACT 016 013 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃ 044 ACT 016 014 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃ 044 ACT 016 015 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃ 044 ACT 016 016 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃ 044 ACT 016 017 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃ 044 ACT 016 018 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃ 044 ACT 016 019 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃ 044 ACT 016 020 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃ 044 ACT 016 021 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃ 044 ACT 016 022 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ 044 ACT 016 023 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃ 044 ACT 016 024 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃ 044 ACT 016 025 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃ 044 ACT 016 026 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃ 044 ACT 016 027 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃ 044 ACT 016 028 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃ 044 ACT 016 029 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃ 044 ACT 016 030 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃ 044 ACT 016 031 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ 044 ACT 016 032 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃ 044 ACT 016 033 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃ 044 ACT 016 034 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃ 044 ACT 016 035 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃ 044 ACT 016 036 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃ 044 ACT 016 037 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃ 044 ACT 016 038 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃ 044 ACT 016 039 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃ 044 ACT 016 040 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃ 044 ACT 017 001 ויהי אחרי עברם באמפפוליס ובאפלוינא ויבאו אל תסלוניקי אשר שם בית כנסת היהודים׃ 044 ACT 017 002 ופולוס נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים׃ 044 ACT 017 003 פתוח והוכח להם כי צריך היה אשר יענה המשיח ויקום מן המתים וכי זה הוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם׃ 044 ACT 017 004 ויאמינו מקצתם ויספחו על פולוס וסילא וגם יראי אלהים מן היונים לרב וגם נשים חשובות מספר לא מעט׃ 044 ACT 017 005 ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מבטלני השוק ויקבצו המון ויהמו את העיר ויסבו על בית יסון ויבקשו להביאם חוצה אל העם׃ 044 ACT 017 006 וכאשר לא מצאו אותם סחבו את יסון ואנשים מן האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום׃ 044 ACT 017 007 ויסון אסף אתם אל ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיסר באמרם כי יש מלך אחר והוא ישוע׃ 044 ACT 017 008 ויחרידו את העם ואת ראשי העיר אשר שמעו את זאת׃ 044 ACT 017 009 ויקחו ערבון מידי יסון ומידי האחרים ואחרי כן פטרום׃ 044 ACT 017 010 והאחים מהרו לשלח את פולוס ואת סילא לילה לברואה והם בבאם שמה הלכו לבית כנסת היהודים׃ 044 ACT 017 011 ואלה היו נדיבים מאנשי תסלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם כן הוא הדבר׃ 044 ACT 017 012 ויאמינו הרבה מהם וגם מן הנשים החשובות היוניות ומן האנשים לא מעט׃ 044 ACT 017 013 ויהי כאשר שמעו היהודים אשר מתסלוניקי כי מגיד פולוס את דבר אלהים גם בברואה ויבאו ויעררו את העם גם שמה׃ 044 ACT 017 014 וימהרו האחים וישלחו את פולוס ללכת עד הים וסילא וטימותיוס נשארו שם׃ 044 ACT 017 015 והמלוים את פולוס הוליכהו עד אתינס ויקבלו מצותו אל סילא וטימותיוס כי בוא יבאו אליו במהרה וילכו׃ 044 ACT 017 016 ויהי באתינס ופולוס מהכה להם ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את העיר מלאה אלילים׃ 044 ACT 017 017 על כן בבית הכנסת דבר עם היהודים ועם יראי אלהים ובשוק יום יום עם הנקרים אליו׃ 044 ACT 017 018 וגם מקצת הפילוסופים מתלמידי אפיקורוס ומחברת האסטוא התגרו בו ויש אשר אמרו מה יאמר המפטפט הלז ואחרים אמרים כפי הנראה הוא מגיד אלהי נכר יען כי בשר אתם את ישוע ואת התחיה׃ 044 ACT 017 019 ויאחזוהו ויביאהו אל גבעת המשפט הנקראה בשם אריופגוס ויאמרו הנוכל לדעת מה היא זו התורה החדשה אשר אתה משמיע׃ 044 ACT 017 020 כי דברים זרים אתה מביא באזנינו והננו חפצים לדעת מה ענינם׃ 044 ACT 017 021 כי האתיניים כלם וגם הנכרים הגרים שם לא חשו לדבר אחר כי אם לספר או לשמע חדשות׃ 044 ACT 017 022 ויעמד פולוס בתוך ועד השפטים ויאמר אנשי אתינס הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד׃ 044 ACT 017 023 כי אני עבר ומתבונן אל עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם׃ 044 ACT 017 024 האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃ 044 ACT 017 025 גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃ 044 ACT 017 026 ויושב כל עממי בני אדם על כל פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ 044 ACT 017 027 למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ 044 ACT 017 028 כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו אף ילידיו אנחנו׃ 044 ACT 017 029 והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃ 044 ACT 017 030 לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הסכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אפסי ארץ כי שוב ישובו׃ 044 ACT 017 031 יען אשר שת יום לשפט תבל בצדק על ידי איש אשר הפקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃ 044 ACT 017 032 וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על זאת נשמעך בעת אחרת׃ 044 ACT 017 033 ובכן יצא פולוס מתוכם׃ 044 ACT 017 034 ומקצתם דבקו בו ויאמינו ובהם דיונוסיוס מן השפטים של אריופגוס ואשה אחת שמה דמריס ועוד אחרים עמהם׃ 044 ACT 018 001 אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס׃ 044 ACT 018 002 וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי׃ 044 ACT 018 003 ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים׃ 044 ACT 018 004 וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃ 044 ACT 018 005 וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח׃ 044 ACT 018 006 ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃ 044 ACT 018 007 וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת׃ 044 ACT 018 008 וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃ 044 ACT 018 009 ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה׃ 044 ACT 018 010 כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת׃ 044 ACT 018 011 וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים׃ 044 ACT 018 012 ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט׃ 044 ACT 018 013 ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה׃ 044 ACT 018 014 ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃ 044 ACT 018 015 אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃ 044 ACT 018 016 ויגרש אתם מלפני כסא המשפט׃ 044 ACT 018 017 ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת׃ 044 ACT 018 018 ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו׃ 044 ACT 018 019 ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים׃ 044 ACT 018 020 ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה׃ 044 ACT 018 021 כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃ 044 ACT 018 022 ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא׃ 044 ACT 018 023 וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים׃ 044 ACT 018 024 ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים׃ 044 ACT 018 025 הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃ 044 ACT 018 026 והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃ 044 ACT 018 027 ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד׃ 044 ACT 018 028 כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח׃ 044 ACT 019 001 ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר פולוס במדינות העליונת וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים׃ 044 ACT 019 002 ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוח הקדש׃ 044 ACT 019 003 ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן׃ 044 ACT 019 004 ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל העם כי האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע׃ 044 ACT 019 005 ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃ 044 ACT 019 006 ויסמך פולוס את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃ 044 ACT 019 007 ויהיו כלם כשנים עשר איש׃ 044 ACT 019 008 ויבא אל בית הכנסת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃ 044 ACT 019 009 אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו סרה על הדרך הזה לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנוס׃ 044 ACT 019 010 וכן היתה כשנתים ימים עד כי שמעו כל ישבי אסיא גם יהודים גם יונים את דבר ישוע האדון׃ 044 ACT 019 011 וגבורות גדלות עשה האלהים על ידי פולוס׃ 044 ACT 019 012 עד כי גם הניחו סודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו׃ 044 ACT 019 013 ואנשים מן היהודים הסבבים ומלחשים הואילו להזכיר את שם ישוע האדון על אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בישוע אשר פולוס קרא אותו׃ 044 ACT 019 014 והעשים ככה היו שבעת בני סקוה אחד מגדולי כהני היהודים׃ 044 ACT 019 015 ויען הרוח ויאמר את ישוע אני מכיר ואת פולוס אני ידע ומי אתם׃ 044 ACT 019 016 ויקפץ עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכבשם עד כי נסו מן הבית ההוא עירמים ופצועים׃ 044 ACT 019 017 ויודע הדבר לכל היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על כלם ויגדל שם האדון ישוע׃ 044 ACT 019 018 ורבים מן המאמינים באו ויתודו ויודיעו את אשר עשו׃ 044 ACT 019 019 ורבים אשר עשקו במעשי כשפים הביאו את ספריהם וישרפום לעיני כל ויחשבו את ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים׃ 044 ACT 019 020 ודבר יהוה גבר מאד וילך הלך וחזק׃ 044 ACT 019 021 ויהי ככלות הדברים האלה יעץ פולוס ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את רומי׃ 044 ACT 019 022 וישלח שנים מן המשרתים אתו את טימותיוס ואת ארסטוס אל מקדוניא והוא התמהמה עוד ימים באסיא׃ 044 ACT 019 023 ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על אדות דרך יהוה׃ 044 ACT 019 024 כי צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא מעט׃ 044 ACT 019 025 ויקהל אתם ואת שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו כבוד׃ 044 ACT 019 026 ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים׃ 044 ACT 019 027 ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם גם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה׃ 044 ACT 019 028 ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃ 044 ACT 019 029 ותמלא כל העיר מבוכה ויסערו כלם יחדו אל התאטרון ויחטפו אתם את גיוס ואת ארסטרכוס אנשים מקדונים וחברי פולוס במסעיו׃ 044 ACT 019 030 ויאל פולוס לבוא אל תוך העם ולא הניחו לו התלמידים׃ 044 ACT 019 031 וגם מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא ימלאהו לבו לבוא אל התאטרון׃ 044 ACT 019 032 ויצעקו שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה בקהל ורבם לא ידעו על מה זה נאספו׃ 044 ACT 019 033 וימשכו מתוך ההמון את אלכסנדר והיהודים דחו אתו עד צאתו וינף אלכסנדר את ידו ויבקש להצטדק לפני העם׃ 044 ACT 019 034 והמה כהכירם כי הוא יהודי נשאו כלם קול ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃ 044 ACT 019 035 ויהס סופר העיר את העם ויאמר אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת היא להיכל של ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן השמים׃ 044 ACT 019 036 ויען אשר אין לכחש בדברים האלה ראוי לכם להיות שקטים ולא לעשות דבר נמהר׃ 044 ACT 019 037 כי הבאתם את האנשים האלה אשר אינם גזלי מקדש גם אינם מגדפי מלכתכם׃ 044 ACT 019 038 לכן אם לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר ריב עם איש הנה לנו ימי בית דין ושרי המדינה ויביאו אליהם את ריבם׃ 044 ACT 019 039 ואם תבקשו דבר אחר שפוט ישפט בקהל כפי החק׃ 044 ACT 019 040 כי הלא בסכנה אנחנו להתחיב במרד בעבור היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על הרגשה הזאת׃ 044 ACT 019 041 ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את הקהל׃ 044 ACT 020 001 ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃ 044 ACT 020 002 ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃ 044 ACT 020 003 וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃ 044 ACT 020 004 וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃ 044 ACT 020 005 ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃ 044 ACT 020 006 ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃ 044 ACT 020 007 ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃ 044 ACT 020 008 ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃ 044 ACT 020 009 ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃ 044 ACT 020 010 וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃ 044 ACT 020 011 ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃ 044 ACT 020 012 והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃ 044 ACT 020 013 ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃ 044 ACT 020 014 ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃ 044 ACT 020 015 ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃ 044 ACT 020 016 כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃ 044 ACT 020 017 וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃ 044 ACT 020 018 ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃ 044 ACT 020 019 אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃ 044 ACT 020 020 איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃ 044 ACT 020 021 ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃ 044 ACT 020 022 ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃ 044 ACT 020 023 אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃ 044 ACT 020 024 אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃ 044 ACT 020 025 ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃ 044 ACT 020 026 על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃ 044 ACT 020 027 כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃ 044 ACT 020 028 לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃ 044 ACT 020 029 כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃ 044 ACT 020 030 וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃ 044 ACT 020 031 על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃ 044 ACT 020 032 ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃ 044 ACT 020 033 לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃ 044 ACT 020 034 ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃ 044 ACT 020 035 ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃ 044 ACT 020 036 ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃ 044 ACT 020 037 ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃ 044 ACT 020 038 וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃ 044 ACT 021 001 ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃ 044 ACT 021 002 שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃ 044 ACT 021 003 ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃ 044 ACT 021 004 ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃ 044 ACT 021 005 ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃ 044 ACT 021 006 ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃ 044 ACT 021 007 ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃ 044 ACT 021 008 וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃ 044 ACT 021 009 ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃ 044 ACT 021 010 ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃ 044 ACT 021 011 ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃ 044 ACT 021 012 ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃ 044 ACT 021 013 ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃ 044 ACT 021 014 ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃ 044 ACT 021 015 ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃ 044 ACT 021 016 וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃ 044 ACT 021 017 ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃ 044 ACT 021 018 וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃ 044 ACT 021 019 וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃ 044 ACT 021 020 וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃ 044 ACT 021 021 והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃ 044 ACT 021 022 ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃ 044 ACT 021 023 לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃ 044 ACT 021 024 הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃ 044 ACT 021 025 ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃ 044 ACT 021 026 ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃ 044 ACT 021 027 ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃ 044 ACT 021 028 ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃ 044 ACT 021 029 כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃ 044 ACT 021 030 ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃ 044 ACT 021 031 והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃ 044 ACT 021 032 וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃ 044 ACT 021 033 ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃ 044 ACT 021 034 ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃ 044 ACT 021 035 ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃ 044 ACT 021 036 כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃ 044 ACT 021 037 וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃ 044 ACT 021 038 האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃ 044 ACT 021 039 ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃ 044 ACT 021 040 וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃ 044 ACT 022 001 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃ 044 ACT 022 002 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃ 044 ACT 022 003 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃ 044 ACT 022 004 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃ 044 ACT 022 005 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃ 044 ACT 022 006 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃ 044 ACT 022 007 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃ 044 ACT 022 008 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃ 044 ACT 022 009 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃ 044 ACT 022 010 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃ 044 ACT 022 011 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃ 044 ACT 022 012 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃ 044 ACT 022 013 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃ 044 ACT 022 014 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃ 044 ACT 022 015 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃ 044 ACT 022 016 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃ 044 ACT 022 017 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃ 044 ACT 022 018 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃ 044 ACT 022 019 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃ 044 ACT 022 020 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃ 044 ACT 022 021 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃ 044 ACT 022 022 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃ 044 ACT 022 023 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃ 044 ACT 022 024 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃ 044 ACT 022 025 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃ 044 ACT 022 026 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃ 044 ACT 022 027 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃ 044 ACT 022 028 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃ 044 ACT 022 029 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃ 044 ACT 022 030 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃ 044 ACT 023 001 ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה׃ 044 ACT 023 002 ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו׃ 044 ACT 023 003 ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה׃ 044 ACT 023 004 ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף׃ 044 ACT 023 005 ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר׃ 044 ACT 023 006 ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃ 044 ACT 023 007 ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון׃ 044 ACT 023 008 כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם׃ 044 ACT 023 009 ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים׃ 044 ACT 023 010 והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד׃ 044 ACT 023 011 ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי׃ 044 ACT 023 012 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס׃ 044 ACT 023 013 ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים׃ 044 ACT 023 014 ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס׃ 044 ACT 023 015 ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם׃ 044 ACT 023 016 וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס׃ 044 ACT 023 017 ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו׃ 044 ACT 023 018 ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך׃ 044 ACT 023 019 ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה הוא זה אשר לך להודיעני׃ 044 ACT 023 020 ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו׃ 044 ACT 023 021 ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך׃ 044 ACT 023 022 וישלח שר האלף את הבחור ויצוהו לבלתי אמר לאיש כי גלה לו את הדבר הזה׃ 044 ACT 023 023 ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן השעה השלישית בלילה׃ 044 ACT 023 024 ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון׃ 044 ACT 023 025 ויכתב אגרת וזה תכן דבריה׃ 044 ACT 023 026 קלודיוס לוסיאס אל פיליכס ההגמון האדיר שלום׃ 044 ACT 023 027 את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא׃ 044 ACT 023 028 ובאשר חפצתי לדעת על מה שמנו אתו הורדתיו אל הסנהדרין שלהם׃ 044 ACT 023 029 ואמצא כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃ 044 ACT 023 030 ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום׃ 044 ACT 023 031 ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס׃ 044 ACT 023 032 וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד׃ 044 ACT 023 033 והמה באו אל קסרין ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס׃ 044 ACT 023 034 ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר׃ 044 ACT 023 035 אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס׃ 044 ACT 024 001 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃ 044 ACT 024 002 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃ 044 ACT 024 003 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃ 044 ACT 024 004 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃ 044 ACT 024 005 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃ 044 ACT 024 006 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃ 044 ACT 024 007 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃ 044 ACT 024 008 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃ 044 ACT 024 009 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃ 044 ACT 024 010 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃ 044 ACT 024 011 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃ 044 ACT 024 012 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃ 044 ACT 024 013 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃ 044 ACT 024 014 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃ 044 ACT 024 015 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃ 044 ACT 024 016 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃ 044 ACT 024 017 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃ 044 ACT 024 018 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃ 044 ACT 024 019 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃ 044 ACT 024 020 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃ 044 ACT 024 021 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃ 044 ACT 024 022 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃ 044 ACT 024 023 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃ 044 ACT 024 024 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃ 044 ACT 024 025 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃ 044 ACT 024 026 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃ 044 ACT 024 027 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃ 044 ACT 025 001 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃ 044 ACT 025 002 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס׃ 044 ACT 025 003 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃ 044 ACT 025 004 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב׃ 044 ACT 025 005 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו׃ 044 ACT 025 006 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס׃ 044 ACT 025 007 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃ 044 ACT 025 008 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃ 044 ACT 025 009 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה׃ 044 ACT 025 010 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃ 044 ACT 025 011 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני׃ 044 ACT 025 012 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך׃ 044 ACT 025 013 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס׃ 044 ACT 025 014 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור׃ 044 ACT 025 015 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃ 044 ACT 025 016 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה׃ 044 ACT 025 017 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש׃ 044 ACT 025 018 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃ 044 ACT 025 019 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃ 044 ACT 025 020 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃ 044 ACT 025 021 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר׃ 044 ACT 025 022 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו׃ 044 ACT 025 023 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס׃ 044 ACT 025 024 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד׃ 044 ACT 025 025 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃ 044 ACT 025 026 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃ 044 ACT 025 027 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו׃ 044 ACT 026 001 ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃ 044 ACT 026 002 מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃ 044 ACT 026 003 כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃ 044 ACT 026 004 הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃ 044 ACT 026 005 כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃ 044 ACT 026 006 ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃ 044 ACT 026 007 ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃ 044 ACT 026 008 מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃ 044 ACT 026 009 הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃ 044 ACT 026 010 כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃ 044 ACT 026 011 ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃ 044 ACT 026 012 ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃ 044 ACT 026 013 והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃ 044 ACT 026 014 ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃ 044 ACT 026 015 ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃ 044 ACT 026 016 אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃ 044 ACT 026 017 בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃ 044 ACT 026 018 לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃ 044 ACT 026 019 על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃ 044 ACT 026 020 כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃ 044 ACT 026 021 ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃ 044 ACT 026 022 והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃ 044 ACT 026 023 כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃ 044 ACT 026 024 ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃ 044 ACT 026 025 ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃ 044 ACT 026 026 כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃ 044 ACT 026 027 המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃ 044 ACT 026 028 ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃ 044 ACT 026 029 ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃ 044 ACT 026 030 ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃ 044 ACT 026 031 ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃ 044 ACT 026 032 ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃ 044 ACT 027 001 וכאשר נגמר הדין כי נעבר באניה אל איטליא מסרו את פולוס ומקצת אסירים אחרים אל שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס׃ 044 ACT 027 002 ונרד אל אניה אדרמטית נכנים לבוא על פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מוקדון מן תסלוניקי׃ 044 ACT 027 003 וממחרת הגענו אל צידון ויוליוס עשה עם פולוס חסד וינח לו ללכת אל מידעיו להעזר בידם׃ 044 ACT 027 004 ונלך משם ונעבר בסביבות קפרוס כי הרוחות היו לנגדנו׃ 044 ACT 027 005 ונעבר את הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל מורא אשר בלוקיא׃ 044 ACT 027 006 וימצא שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו לתוכה׃ 044 ACT 027 007 והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל היבשה ונעבר מצד לקריטי על פני הר סלמוני׃ 044 ACT 027 008 ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד נקרא קלילמני אשר קרובה לו עיר ושמה לסיא׃ 044 ACT 027 009 ויהי מקץ ימים רבים כאשר באה עת הסכנה לירדי הים כי גם הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס׃ 044 ACT 027 010 ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך מרי ונזק גדול לא לבד למעמסה ולאניה כי אם גם לנפשותינו׃ 044 ACT 027 011 ושר המאה לא שמע אל דברי פולוס כי אם אל רב החבל ואל בעל האניה׃ 044 ACT 027 012 ובאשר החוף איננו טוב לעמד בו בימי הסתיו יעצו הרבים לעבר משם לאמר אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה דרך הדרום מערבה ודרך הצפון מערבה׃ 044 ACT 027 013 ורוח נשבת לאט מדרום ויחשבו כי תצלח עצתם בידם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת קריטי׃ 044 ACT 027 014 ויהי כמעט אחרי כן ותפגע בה רוח נחשל הנקראה אוריקלידון׃ 044 ACT 027 015 ותטרף האניה ולא יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף׃ 044 ACT 027 016 ותרץ האניה אל עבר אי קטן הנקרא קלודה וכמעט לא יכלנו לאחז העברה׃ 044 ACT 027 017 ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את כל אשר השיגה ידם ויחשבו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את כלי המפרש וכה נדפו׃ 044 ACT 027 018 ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המעמסה אל הים׃ 044 ACT 027 019 וביום השלישי הטלנו בידינו את כלי האניה אל הים׃ 044 ACT 027 020 ויהי ימים רבים גם השמש גם הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד מאד ותכרת ממנו כל תקות ישועה׃ 044 ACT 027 021 ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם׃ 044 ACT 027 022 ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא תאבד נפש מכם בלתי הספינה לבדה׃ 044 ACT 027 023 כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו׃ 044 ACT 027 024 ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה׃ 044 ACT 027 025 על כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי כן יהיה כאשר נאמר אלי׃ 044 ACT 027 026 אך השלך נשלך אל אחד האיים׃ 044 ACT 027 027 ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי קרבה להם יבשת׃ 044 ACT 027 028 ויורידו את האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויוסיפו להוריד את האנך וימצאו קומות חמש עשרה׃ 044 ACT 027 029 וייראו פן יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל אחורי האניה ארבעה עוגינים אל הים ויכספו לאור היום׃ 044 ACT 027 030 והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה׃ 044 ACT 027 031 ויאמר פולוס אל שר המאה ואל אנשי הצבא לאמר אם אלה לא ישבו אתנו באניה לא תוכלו אתם להושע׃ 044 ACT 027 032 ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול׃ 044 ACT 027 033 והבקר טרם יאור ופולוס מבקש מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה׃ 044 ACT 027 034 על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה׃ 044 ACT 027 035 הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחס ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל׃ 044 ACT 027 036 ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה׃ 044 ACT 027 037 ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש׃ 044 ACT 027 038 ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים׃ 044 ACT 027 039 הבקר אור ולא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו׃ 044 ACT 027 040 ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף׃ 044 ACT 027 041 ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃ 044 ACT 027 042 ותהי עצת אנשי הצבא להמית את האסירים פן ישחה איש מהם וימלט׃ 044 ACT 027 043 ושר המאה חפץ להציל את פולוס וינא את עצתם ויאמר מי ידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על קרשים ואלה על שברי האניה׃ 044 ACT 027 044 ויהי כן וימלטו כלם אל היבשה׃ 044 ACT 028 001 וכאשר נמלטנו נודע לנו כי שם האי מליטי׃ 044 ACT 028 002 והנכרים לא המעיטו חסדם עמנו כי בערו אש ויאספו את כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר׃ 044 ACT 028 003 ופולוס אסף לו ערמת קצים וישם על המוקד ומן החם יצא אפעה ויאחז בידו׃ 044 ACT 028 004 ויראו הנכרים את החיה תלויה על ידו ויאמרו איש אל רעהו אכן רצח האיש הזה אשר הנקמה לא הניחה לו לחיות אף כי נמלט מן הים׃ 044 ACT 028 005 והוא נער את החיה מעל ידו אל תוך האש ולא הרעה לו מאומה׃ 044 ACT 028 006 והם הוחילו אשר יצבה גופו או אשר יפל מת פתאם ויחילו עד בוש והנה לא קרהו כל אסון ויהפך לבם ויאמרו כי אלהים הוא׃ 044 ACT 028 007 ובסביבו המקום ההוא היו שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים׃ 044 ACT 028 008 ואבי פובליוס מוטל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו פולוס ויתפלל וישם עליו את ידיו וירפאהו׃ 044 ACT 028 009 ואחרי המעשה הזה באו גם החלים האחרים אשר באי וירפאו׃ 044 ACT 028 010 ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו׃ 044 ACT 028 011 ואחרי שלשת חדשים עברנו משם באניה אלכסנדרית אשר ישבה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים׃ 044 ACT 028 012 ונבא אל סרקוסא ונשב שם שלשת ימים׃ 044 ACT 028 013 משם סבנו ונבא אל רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום השני אל פוטיולי׃ 044 ACT 028 014 ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל רומי׃ 044 ACT 028 015 וישמעו האחים את בואנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם פולוס ויודה לאלהים ויתחזק׃ 044 ACT 028 016 ואחר באנו אל רומי העביר שר המאה את האסירים אל שר הצבא ולפולוס הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו׃ 044 ACT 028 017 ויהי אחרי שלשת ימים ויקרא פולוס אליו את ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים אף כי לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו אסרוני בירושלים וימסרוני לידי הרומיים׃ 044 ACT 028 018 והם אחרי חקרם אתי אמרו לפטרני כי לא נמצא בי משפט מות׃ 044 ACT 028 019 והיהודים קמו בי ואאנס לקרא את הקיסר לדיני אך אין נפשי לשטון את עמי בדבר׃ 044 ACT 028 020 ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה׃ 044 ACT 028 021 ויאמרו אליו לא קבלנו על אדותיך אגרות מארץ יהודה ולא בא הנה אחד מן האחים אשר הגיד או דבר עליך דבר רע׃ 044 ACT 028 022 אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת׃ 044 ACT 028 023 וישימו לו יום מועד ויבאו אליו רבים אל מלונו ויעד בהם ויבאר את מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן הנביאים מבקר עד ערב׃ 044 ACT 028 024 ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו׃ 044 ACT 028 025 ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר פולוס הדבר האחד הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר׃ 044 ACT 028 026 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 044 ACT 028 027 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו׃ 044 ACT 028 028 לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃ 044 ACT 028 029 ויהי בדברו זאת הלכו מאתו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם רעהו׃ 044 ACT 028 030 ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו׃ 044 ACT 028 031 ויקרא את מלכות האלהים וילמד את דרכי ישוע המשיח אדנינו בכל בטחון לבו ואין מנע׃ # # BOOK 045 ROM Romans אֶל־הָרוֹמִיִּים 045 ROM 001 001 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃ 045 ROM 001 002 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃ 045 ROM 001 003 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃ 045 ROM 001 004 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃ 045 ROM 001 005 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃ 045 ROM 001 006 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃ 045 ROM 001 007 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 045 ROM 001 008 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃ 045 ROM 001 009 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃ 045 ROM 001 010 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃ 045 ROM 001 011 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃ 045 ROM 001 012 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃ 045 ROM 001 013 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃ 045 ROM 001 014 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃ 045 ROM 001 015 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃ 045 ROM 001 016 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃ 045 ROM 001 017 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃ 045 ROM 001 018 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃ 045 ROM 001 019 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃ 045 ROM 001 020 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ (aïdios g126) 045 ROM 001 021 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃ 045 ROM 001 022 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃ 045 ROM 001 023 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃ 045 ROM 001 024 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃ 045 ROM 001 025 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃ (aiōn g165) 045 ROM 001 026 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃ 045 ROM 001 027 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃ 045 ROM 001 028 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃ 045 ROM 001 029 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃ 045 ROM 001 030 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃ 045 ROM 001 031 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃ 045 ROM 001 032 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃ 045 ROM 002 001 לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃ 045 ROM 002 002 וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃ 045 ROM 002 003 ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃ 045 ROM 002 004 או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃ 045 ROM 002 005 ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃ 045 ROM 002 006 אשר ישלם לאיש כמעשהו׃ 045 ROM 002 007 למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ (aiōnios g166) 045 ROM 002 008 ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃ 045 ROM 002 009 צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃ 045 ROM 002 010 וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃ 045 ROM 002 011 כי אין משא פנים עם האלהים׃ 045 ROM 002 012 כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃ 045 ROM 002 013 כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃ 045 ROM 002 014 כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃ 045 ROM 002 015 בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃ 045 ROM 002 016 ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃ 045 ROM 002 017 הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃ 045 ROM 002 018 וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃ 045 ROM 002 019 ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃ 045 ROM 002 020 מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃ 045 ROM 002 021 ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃ 045 ROM 002 022 אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃ 045 ROM 002 023 תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃ 045 ROM 002 024 כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃ 045 ROM 002 025 הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃ 045 ROM 002 026 לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃ 045 ROM 002 027 והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃ 045 ROM 002 028 כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃ 045 ROM 002 029 כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃ 045 ROM 003 001 ועתה מה הוא יתרון היהודי ומה היא תועלת המילה׃ 045 ROM 003 002 הרבה מכל פנים בראשון כי הפקדו בידם דברי אלהים׃ 045 ROM 003 003 כי מה הוא אם מקצתם לא האמינו היבטל חסרון אמונתם את אמונת אלהים׃ 045 ROM 003 004 חלילה אבל יהי האל הוא הנאמן וכל האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃ 045 ROM 003 005 ואם עולתנו תרומם את צדקת האלהים מה נאמר הכי יש עול באלהים המשלח חרון אפו לפי דרך בני אדם אנכי מדבר׃ 045 ROM 003 006 חלילה שאם כן איך ישפט האלהים את העולם׃ 045 ROM 003 007 כי אם על ידי כזבי תרבה ותפרץ אמת אלהים לתהלתו למה זה אני אשפט עוד כחוטא׃ 045 ROM 003 008 ולא נעשה כדבר מחרפינו ומקצת מוציאי דבה עלינו לאמר הנה אמרים נעשה הרע למען יצא הטוב אשר דינם יבא עליהם בצדק׃ 045 ROM 003 009 ועתה מה הוא היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו כי גם היהודים גם היונים כלם הם תחת החטא׃ 045 ROM 003 010 ככתוב אין צדיק אין גם אחד׃ 045 ROM 003 011 אין משכיל אין דרש את אלהים׃ 045 ROM 003 012 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 045 ROM 003 013 קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃ 045 ROM 003 014 אשר אלה פיהם מלא ומררות׃ 045 ROM 003 015 רגליהם ימהרו לשפך דם׃ 045 ROM 003 016 שד ושבר במסלותם׃ 045 ROM 003 017 ודרך שלום לא ידעו׃ 045 ROM 003 018 אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃ 045 ROM 003 019 ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים׃ 045 ROM 003 020 יען אשר ממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא׃ 045 ROM 003 021 ועתה בבלי תורה צדקת אלהים לאור יצאה אשר העידו עליה התורה והנביאים׃ 045 ROM 003 022 והיא צדקת אלהים באמונת ישוע המשיח אל כל ועל כל אשר האמינו בו כי אין הבדל׃ 045 ROM 003 023 כי כלם חטאו וחסרי כבוד אלהים המה׃ 045 ROM 003 024 ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע׃ 045 ROM 003 025 אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על ידי האמונה בדמו להראות את צדקתו אחרי אשר העביר את החטאים שנעשו לפנים בעת חמלת אלהים׃ 045 ROM 003 026 להראות את צדקתו בעת הזאת להיותו צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע׃ 045 ROM 003 027 ועתה איה ההתהללות הלא נשבתה ועל ידי תורת מה העל ידי תורת המעשים לא כי על ידי תורת האמונה׃ 045 ROM 003 028 לכן נחשב כי באמונה יצדק האדם בבלי מעשי תורה׃ 045 ROM 003 029 או האלהים רק אלהי היהודים הלא גם אלהי הגוים אכן גם אלהי הגוים הוא׃ 045 ROM 003 030 כי אחד האלהים המצדיק את המולים מתוך האמונה ואת הערלים על ידי האמונה׃ 045 ROM 003 031 ועתה המבטלים אנחנו את התורה על ידי האמונה חלילה אך מקימים אנחנו את התורה׃ 045 ROM 004 001 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃ 045 ROM 004 002 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃ 045 ROM 004 003 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 045 ROM 004 004 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃ 045 ROM 004 005 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃ 045 ROM 004 006 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃ 045 ROM 004 007 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃ 045 ROM 004 008 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃ 045 ROM 004 009 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃ 045 ROM 004 010 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃ 045 ROM 004 011 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃ 045 ROM 004 012 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃ 045 ROM 004 013 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃ 045 ROM 004 014 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃ 045 ROM 004 015 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃ 045 ROM 004 016 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃ 045 ROM 004 017 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃ 045 ROM 004 018 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃ 045 ROM 004 019 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃ 045 ROM 004 020 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃ 045 ROM 004 021 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃ 045 ROM 004 022 על כן גם נחשבה לו לצדקה׃ 045 ROM 004 023 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃ 045 ROM 004 024 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃ 045 ROM 004 025 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃ 045 ROM 005 001 לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלהים באדנינו ישוע המשיח׃ 045 ROM 005 002 אשר בידו מצאנו באמונה מבוא אל החסד הזה אשר אנחנו עמדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלהים׃ 045 ROM 005 003 ולא זאת בלבד כי אף נתהלל בצרות יען אשר ידענו כי הצרה מביאה לידי סבלנות׃ 045 ROM 005 004 והסבלנות לידי עמידה בנסיון והעמידה בנסיון לידי תקוה׃ 045 ROM 005 005 והתקוה היא לא תביש כי הוצק בלבבנו אהבת אל על ידי רוח הקדש הנתן לנו׃ 045 ROM 005 006 כי המשיח בעודנו חלשים מת בעתו בעד הרעשים׃ 045 ROM 005 007 הן בעד הצדיק יקשה לאיש למות אכן למות בעד הטוב אולי ישאהו לבו׃ 045 ROM 005 008 אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים׃ 045 ROM 005 009 ועתה אשר נצדקנו בדמו מה מאד נושע בו מן הקצף׃ 045 ROM 005 010 כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים אף כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו׃ 045 ROM 005 011 ולא זאת בלבד כי גם מתהללים אנחנו באלהים על יד אדנינו ישוע המשיח אשר בו עתה קבלנו את הרצוי׃ 045 ROM 005 012 לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כלם חטאו׃ 045 ROM 005 013 כי עד זמן התורה היה החטא בעולם אך לא יחשב חטא באין תורה׃ 045 ROM 005 014 אולם המות מלך מאדם עד משה גם על אלה אשר לא חטאו בדמיון עברת אדם הראשון אשר הוא דמות העתיד לבוא׃ 045 ROM 005 015 אך לא כדבר הפשע דבר המתנה כי אם בפשע האחד מתו הרבים אף כי חסד אלהים ומתנתו עדפו ערוף לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח׃ 045 ROM 005 016 ולא כמו על ידי חטא אחד כן המתנה כי המשפט יצא מאחד לחיב אבל מתנת החסד היא לזכות מפשעים רבים׃ 045 ROM 005 017 כי אם בפשע האחד מלך המות על ידי האחד אף כי מקבלי עדף החסד ומתנת הצדקה ימלכו בחיים על ידי האחד ישוע המשיח׃ 045 ROM 005 018 לכן כאשר בפשע אחד נאשמו כל בני אדם ככה גם על ידי זכות אחת יזכו כל בני אדם לחיים׃ 045 ROM 005 019 כי כאשר במרי האדם האחד היו הרבים לחטאים ככה גם על ידי משמעת האחד יהיו הרבים לצדיקים׃ 045 ROM 005 020 אבל התורה נכנסה למען ירבה הפשע ובאשר רבה החטא עדף ממנו החסד׃ 045 ROM 005 021 למען כאשר מלך החטא במות ככה ימלך גם החסד על ידי הצדקה לחיי עולם בישוע המשיח אדנינו׃ (aiōnios g166) 045 ROM 006 001 אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ 045 ROM 006 002 חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ 045 ROM 006 003 או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ 045 ROM 006 004 לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ 045 ROM 006 005 כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ 045 ROM 006 006 באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ 045 ROM 006 007 כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ 045 ROM 006 008 והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ 045 ROM 006 009 באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ 045 ROM 006 010 כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ 045 ROM 006 011 וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ 045 ROM 006 012 אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ 045 ROM 006 013 גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ 045 ROM 006 015 ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ 045 ROM 006 016 הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ 045 ROM 006 017 אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ 045 ROM 006 018 שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ 045 ROM 006 019 כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃ 045 ROM 006 020 כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ 045 ROM 006 021 ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ 045 ROM 006 022 אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃ (aiōnios g166) 045 ROM 006 023 כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃ (aiōnios g166) 045 ROM 007 001 או הלא ידעתם אחי ולידעי התורה אנכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו׃ 045 ROM 007 002 כי אשה בעלת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה׃ 045 ROM 007 003 והנה אם תחיה לאיש אחר בחיי בעלה נאפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נאפת בהיותה לאיש אחר׃ 045 ROM 007 004 לכן אחי הומתם גם אתם לתורה בגוית המשיח להיותכם לאחר לאשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלהים׃ 045 ROM 007 005 כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פעלות באברינו לעשות פרי למות׃ 045 ROM 007 006 אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי ישן הכתב׃ 045 ROM 007 007 אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא תחמד׃ 045 ROM 007 008 וימצא החטא סבה לו במצוה לעורר בקרבי כל חמוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא׃ 045 ROM 007 009 ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצוה ויחי החטא׃ 045 ROM 007 010 ואני מתי והמצוה אשר נתנה לחיים היא נמצאה לי למות׃ 045 ROM 007 011 כי מצא החטא סבה במצוה להתעות אתי ויהרגני על ידה׃ 045 ROM 007 012 ובכן התורה היא קדושה והמצוה קדושה וישרה וטובה׃ 045 ROM 007 013 הכי הטובה היתה לי למות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצוה׃ 045 ROM 007 014 כי ידעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא׃ 045 ROM 007 015 כי את אשר אני פעל לא ידעתי כי אינני עשה את אשר אני רצה בו כי אם אשר שנאתי אתו אני עשה׃ 045 ROM 007 016 ובעשותי את אשר לא רציתי בו הנני מודה בזאת כי התורה טובה היא׃ 045 ROM 007 017 ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃ 045 ROM 007 018 כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עמדי אבל עשות הטוב לא מצאתי׃ 045 ROM 007 019 כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃ 045 ROM 007 020 ואם את אשר לא רציתי בו אני עשה לא עוד אנכי הפעל כי החטא הישב בקרבי׃ 045 ROM 007 021 ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃ 045 ROM 007 022 כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלהים׃ 045 ROM 007 023 אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃ 045 ROM 007 024 אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המות הזה׃ 045 ROM 007 025 אודה לאלהים בישוע המשיח אדנינו׃ [ (Romans 7:26) לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא׃ ] 045 ROM 008 001 על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃ 045 ROM 008 002 כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃ 045 ROM 008 003 כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃ 045 ROM 008 004 למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃ 045 ROM 008 005 כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃ 045 ROM 008 006 כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃ 045 ROM 008 007 יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃ 045 ROM 008 008 ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃ 045 ROM 008 009 ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃ 045 ROM 008 010 ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃ 045 ROM 008 011 ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃ 045 ROM 008 012 לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃ 045 ROM 008 013 כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃ 045 ROM 008 014 כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃ 045 ROM 008 015 כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃ 045 ROM 008 016 והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃ 045 ROM 008 017 ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃ 045 ROM 008 018 כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃ 045 ROM 008 019 כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃ 045 ROM 008 020 כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃ 045 ROM 008 021 אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃ 045 ROM 008 022 כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃ 045 ROM 008 023 ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃ 045 ROM 008 024 כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃ 045 ROM 008 025 אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃ 045 ROM 008 026 וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃ 045 ROM 008 027 והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃ 045 ROM 008 028 והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃ 045 ROM 008 029 כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃ 045 ROM 008 030 ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃ 045 ROM 008 031 ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃ 045 ROM 008 032 אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃ 045 ROM 008 033 מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃ 045 ROM 008 034 ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃ 045 ROM 008 035 מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃ 045 ROM 008 036 ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ 045 ROM 008 037 אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃ 045 ROM 008 038 ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃ 045 ROM 008 039 לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃ 045 ROM 009 001 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃ 045 ROM 009 002 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃ 045 ROM 009 003 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃ 045 ROM 009 004 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃ 045 ROM 009 005 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃ (aiōn g165) 045 ROM 009 006 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃ 045 ROM 009 007 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 045 ROM 009 008 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃ 045 ROM 009 009 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃ 045 ROM 009 010 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃ 045 ROM 009 011 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃ 045 ROM 009 012 נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃ 045 ROM 009 013 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃ 045 ROM 009 014 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃ 045 ROM 009 015 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ 045 ROM 009 016 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃ 045 ROM 009 017 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃ 045 ROM 009 018 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃ 045 ROM 009 019 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃ 045 ROM 009 020 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃ 045 ROM 009 021 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃ 045 ROM 009 022 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃ 045 ROM 009 023 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃ 045 ROM 009 024 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃ 045 ROM 009 025 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃ 045 ROM 009 026 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃ 045 ROM 009 027 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃ 045 ROM 009 028 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃ 045 ROM 009 029 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ 045 ROM 009 030 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃ 045 ROM 009 031 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃ 045 ROM 009 032 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃ 045 ROM 009 033 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃ 045 ROM 010 001 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃ 045 ROM 010 002 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃ 045 ROM 010 003 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃ 045 ROM 010 004 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃ 045 ROM 010 005 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃ 045 ROM 010 006 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃ 045 ROM 010 007 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃ (Abyssos g12) 045 ROM 010 008 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃ 045 ROM 010 009 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃ 045 ROM 010 010 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃ 045 ROM 010 011 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃ 045 ROM 010 012 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃ 045 ROM 010 013 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ 045 ROM 010 014 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃ 045 ROM 010 015 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃ 045 ROM 010 016 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃ 045 ROM 010 017 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃ 045 ROM 010 018 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃ 045 ROM 010 019 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃ 045 ROM 010 020 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃ 045 ROM 010 021 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃ 045 ROM 011 001 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃ 045 ROM 011 002 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃ 045 ROM 011 003 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃ 045 ROM 011 004 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃ 045 ROM 011 005 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃ 045 ROM 011 006 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃ 045 ROM 011 007 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃ 045 ROM 011 008 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ 045 ROM 011 009 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ 045 ROM 011 010 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ 045 ROM 011 011 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃ 045 ROM 011 012 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃ 045 ROM 011 013 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃ 045 ROM 011 014 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃ 045 ROM 011 015 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃ 045 ROM 011 016 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃ 045 ROM 011 017 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃ 045 ROM 011 018 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃ 045 ROM 011 019 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃ 045 ROM 011 020 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃ 045 ROM 011 021 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃ 045 ROM 011 022 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃ 045 ROM 011 023 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃ 045 ROM 011 024 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃ 045 ROM 011 025 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃ 045 ROM 011 026 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃ 045 ROM 011 027 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃ 045 ROM 011 028 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃ 045 ROM 011 029 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃ 045 ROM 011 030 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃ 045 ROM 011 031 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃ 045 ROM 011 032 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃ (eleēsē g1653) 045 ROM 011 033 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃ 045 ROM 011 034 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ 045 ROM 011 035 או מי הקדימו וישלם לו׃ 045 ROM 011 036 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃ (aiōn g165) 045 ROM 012 001 ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃ 045 ROM 012 002 ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃ (aiōn g165) 045 ROM 012 003 כי על פי החסד הנתן לי אמר אני לכל איש ואיש מכם לבלתי רום לבבו למעלה מן הראוי כי אם יהי צנוע במחשבותיו כפי מדת האמונה אשר חלק לו האלהים׃ 045 ROM 012 004 כי כאשר בגוף אחד יש לנו אברים הרבה ואין פעלה אחת לכל האברים׃ 045 ROM 012 005 כן אנחנו הברים גוף אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃ 045 ROM 012 006 ויש לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם נבואה תהי כפי מדת האמונה׃ 045 ROM 012 007 ואם לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם מורה בהוראה׃ 045 ROM 012 008 ואם מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃ 045 ROM 012 009 האהבה תהיה בלי חנפה שנאו את הרע ודבקו בטוב׃ 045 ROM 012 010 באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃ 045 ROM 012 011 שקדו ואל תעצלו התלהבו ברוח עבדו את האדון׃ 045 ROM 012 012 שמחו בתוחלת סבלו בצרה שקדו על התפלה׃ 045 ROM 012 013 השתתפו בצרכי הקדושים רדפו הכנסת ארחים׃ 045 ROM 012 014 ברכו את רדפיכם ברכו ואל תקללו׃ 045 ROM 012 015 שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃ 045 ROM 012 016 לב אחד יהי לכלכם אל תהלכו בגדלות כי אם התנהגו עם השפלים אל תהיו חכמים בעיניכם׃ 045 ROM 012 017 אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל אדם׃ 045 ROM 012 018 אם תוכלו ככל אשר תמצא ידכם היו בשלום עם כל אדם׃ 045 ROM 012 019 אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃ 045 ROM 012 020 לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו׃ 045 ROM 012 021 אל נא יכבשך הרע כבוש אתה את הרע בטוב׃ 045 ROM 013 001 כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃ 045 ROM 013 002 לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם׃ 045 ROM 013 003 כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃ 045 ROM 013 004 כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע׃ 045 ROM 013 005 על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצף כי גם בעבור דעת חובתנו׃ 045 ROM 013 006 כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃ 045 ROM 013 007 לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃ 045 ROM 013 008 ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה׃ 045 ROM 013 009 כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך׃ 045 ROM 013 010 האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה׃ 045 ROM 013 011 וכזאת עשו מדעתכם את הזמן כי כבר הגיעה השעה להקיץ מן השנה כי ישועתנו קרובה עתה מהיום אשר באנו להאמין׃ 045 ROM 013 012 הלילה חלף והיום קרב לכן נסירה נא את מעשי החשך ונלבשה את כלי נשק האור׃ 045 ROM 013 013 וכמו ביום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בבעילות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה׃ 045 ROM 013 014 כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃ 045 ROM 014 001 ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃ 045 ROM 014 002 יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃ 045 ROM 014 003 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃ 045 ROM 014 004 מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃ 045 ROM 014 005 יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃ 045 ROM 014 006 השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃ 045 ROM 014 007 כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃ 045 ROM 014 008 כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃ 045 ROM 014 009 כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃ 045 ROM 014 010 ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃ 045 ROM 014 011 כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃ 045 ROM 014 012 הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃ 045 ROM 014 013 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃ 045 ROM 014 014 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃ 045 ROM 014 015 ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃ 045 ROM 014 016 לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃ 045 ROM 014 017 כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃ 045 ROM 014 018 והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃ 045 ROM 014 019 ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃ 045 ROM 014 020 אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃ 045 ROM 014 021 טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃ 045 ROM 014 022 יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃ 045 ROM 014 023 ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא, ׃ 045 ROM 015 001 ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃ 045 ROM 015 002 כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃ 045 ROM 015 003 כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃ 045 ROM 015 004 כי כל אשר נכתב מלפנים ללמדנו נכתב למען תהיה לנו תקוה בסבלנות ובתנחומות הכתובים׃ 045 ROM 015 005 ואלהי הסבלנות והנחמה הוא יתן לכם להיות כלכם לב אחד על פי המשיח ישוע׃ 045 ROM 015 006 אשר תכבדו בנפש אחת ובפה אחד את האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח׃ 045 ROM 015 007 על כן תקבלו איש את אחיו כאשר גם המשיח קבל אתנו לכבוד האלהים׃ 045 ROM 015 008 ואני אמר כי ישוע המשיח היה למשרת בני המילה למען אמת האלהים לקים את ההבטחות אשר לאבות׃ 045 ROM 015 009 והגוים המה יכבדו את האלהים למען רחמיו ככתוב על כן אודך בגוים ולשמך אזמרה׃ 045 ROM 015 010 ואומר הרנינו גוים עמו׃ 045 ROM 015 011 ואומר הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃ 045 ROM 015 012 וישעיהו אמר והיה שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים יקוו׃ 045 ROM 015 013 ואלהי התקוה הוא ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה למען תעדף תקותכם בגבורת רוח הקדש׃ 045 ROM 015 014 והנה אחי מבטח אני בכם כי גם אתם בעצמכם מלאי אהבת חסד ממלאים כל דעת ותוכלו להוכיח איש את רעהו׃ 045 ROM 015 015 אך העזתי מעט בכתבי אליכם הנה והנה כמזכיר אתכם על פי החסד הנתון לי מאת האלהים׃ 045 ROM 015 016 להיותי משרת ישוע המשיח לגוים ולכהן בבשורת האלהים למען יהיה קרבן הגוים רצוי ומקדש ברוח הקדש׃ 045 ROM 015 017 על כן יש לי להתהלל במשיח ישוע נגד האלהים׃ 045 ROM 015 018 כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו׃ 045 ROM 015 019 בגבורת אתות ומופתים ובגבורת רוח אלהים עד כי מלאתי מירושלים וסביבותיה ועד לאלוריקון את בשורת המשיח׃ 045 ROM 015 020 בהשתדלי להגיד את הבשורה לא במקמות אשר שם כבר נקרא שם המשיח לבלתי בנות על יסוד אחרים׃ 045 ROM 015 021 כי אם ככתוב אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃ 045 ROM 015 022 וזה הוא הדבר אשר נעצרתי בגללו פעם ושתים מבוא אליכם׃ 045 ROM 015 023 אבל כעת אשר אין עוד מקום לי בגלילות האלה ונכסף נכספתי לבא אליכם זה שנים רבות׃ 045 ROM 015 024 אבוא אליכם בלכתי לאספמיא כי מקוה אנכי לראותכם בעברי ואתם תשלחוני שמה ואשבעה מעט מכם בראשונה׃ 045 ROM 015 025 אמנם עתה אלכה ירושלימה לעזור את הקדושים׃ 045 ROM 015 026 כי מקדוניא ואכיא הואילו לתת משאת נדבה לאביוני הקדושים אשר בירושלים׃ 045 ROM 015 027 כי הואילו ואף מחיבים הם להם כי אם היה לגוים חלק בדברי הרוח אשר להם הלא עליהם לעזרם גם בדברי הגוף׃ 045 ROM 015 028 לכן כשגמרתי את זאת וחתמתי להם הפרי הזה אז אעברה דרך ארצכם לאספמיא׃ 045 ROM 015 029 ויודע אנכי כי בבאי אליכם אבוא במלא ברכת בשורת המשיח׃ 045 ROM 015 030 ואני מעורר אתכם אחי באדנינו ישוע המשיח ובאהבת הרוח להתאמץ אתי בהעתיר בעדי אל האלהים׃ 045 ROM 015 031 למען אשר אנצל מהסוררים בארץ יהודה ויערב על הקדושים שמושי לשם ירושלים׃ 045 ROM 015 032 ואשר אבוא אליכם במשחה ברצון אלהים ואנפש עמכם׃ 045 ROM 015 033 ואלהי השלום עם כלכם אמן׃ 045 ROM 016 001 והנני מזכיר לכם לטוב את פובי אחותנו שהיא משמשת הקהלה אשר בקנכרי׃ 045 ROM 016 002 אשר תקבלוה באדנינו כראוי לקדושים ותעזרו לה בכל אשר תצטרך לכם כי היתה גם היא עזרת לרבים וגם לעצמי׃ 045 ROM 016 003 שאלו לשלום פריסקלא ועקילס שהם חברי בעבודת המשיח ישוע׃ 045 ROM 016 004 ואשר מסרו את צוארם בעד נפשי ולא אני לבדי אודה להם כי גם כל קהלות הגוים וגם לשלום הקהלה בביתם׃ 045 ROM 016 005 שאלו לשלום אפינטוס חביבי שהוא ראשית אכיא למשיח׃ 045 ROM 016 006 שאלו לשלום מרים שעמלה עמל רב בעבורנו׃ 045 ROM 016 007 שאלו לשלום אנדרוניקוס ויוניס שהם קרובי ואסורים אתי ולהם שם בשליחים ולפני היו במשיח׃ 045 ROM 016 008 שאלו לשלום אמפליאס חביבי באדנינו׃ 045 ROM 016 009 שאלו לשלום אורבנוס חברנו בעבודת המשיח ולשלום אסטכים חביבי׃ 045 ROM 016 010 שאלו לשלום אפליס הבחון במשיח שאלו לשלום בני ביתו של אריסטובלוס׃ 045 ROM 016 011 שאלו לשלום הורודיון קרובי שאלו לשלום בני ביתו של נרקיסוס אשר הם באדנינו׃ 045 ROM 016 012 שאלו לשלום טרופינה וטרופסה העמלות באדנינו שאלו לשלום פרסיס החביבה שעמלה עמל רב באדנינו׃ 045 ROM 016 013 שאלו לשלום רופוס הנבחר באדנינו ולשלום אמו שהיא כאם לי׃ 045 ROM 016 014 שאלו לשלום אסונקריטוס ופליגון והרמס ופטרובס יהרמיס והאחים אשר אתם׃ 045 ROM 016 015 שאלו לשלום פילולוגוס ויוליא נירוס ואחותו ואולומפס וכל הקדושים אשר אתם׃ 045 ROM 016 016 שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקה הקדושה קהלות המשיח שאלות לשלומכם׃ 045 ROM 016 017 ואני מזהיר אתכם אחי לשום פניכם בעשי מחלקות ומכשולים לנגד הלקח אשר למדתם וסורו מהם׃ 045 ROM 016 018 כי אנשים אשר כאלה אינם עבדים את אדנינו ישוע המשיח כי אם את כרשם ובאמרי נעם ושפת חלקות יתעו את לב הפתאים׃ 045 ROM 016 019 כי משמעתכם נודעת לכל לכן אני שמח עליכם אך חפצתי היתכם חכמים להטיב ותמימים לבלתי הרע׃ 045 ROM 016 020 ואלהי השלום הוא ידכא את השטן במהרה תחת רגליכם חסד אדנינו ישוע המשיח עמכם׃ 045 ROM 016 021 טימותיוס חברי ולוקיוס ויסון וסוספטרוס קרובי שאלים לשלומכם׃ 045 ROM 016 022 אני טרטיוס כותב האגרת הזאת שאל לשלומכם באדנינו׃ 045 ROM 016 023 גיוס המארח אותי ואת כל הקהלה שאל לשלומכם ארסטוס סכן העיר וקורטוס אחינו שאלים לשלומכם׃ 045 ROM 016 024 חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם אמן׃ 045 ROM 016 025 ולאשר יכל לחזק אתכם כבשורתי וכקריאת ישוע המשיח כפי גלוי הסוד אשר היה מכסה מימות עולם׃ (aiōnios g166) 045 ROM 016 026 ועתה נתפרסם ונודע על ידי כתבי הנביאים כמצות אלהי עולם לכל הגוים להביאם למשמעת האמונה׃ (aiōnios g166) 045 ROM 016 027 לאלהים החכם לבדו לו הכבוד בישוע המשיח לעולמים אמן׃ (aiōn g165) # # BOOK 046 1CO 1 Corinthians הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 046 1CO 001 001 פולוס המקרא להיות שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וסוסתניס אחינו׃ 046 1CO 001 002 אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס אל המקדשים במשיח ישוע הקרואים להיות קדשים עם כל הקראים בשם אדנינו ישוע המשיח בכל מקום שלהם ושלנו׃ 046 1CO 001 003 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 046 1CO 001 004 אודה לאלהי בעבורכם בכל עת על חסד האלהים הנתן לכם במשיח ישוע׃ 046 1CO 001 005 אשר עשרתם בו בכל בכל דבור ובכל דעת׃ 046 1CO 001 006 באשר עדות המשיח התקימה בכם׃ 046 1CO 001 007 עד כי לא חסרתם כל מתן החסד והנכם מחכים להתגלות אדנינו ישוע המשיח׃ 046 1CO 001 008 אשר גם יקים אתכם ער עת קץ להיות נקיים ביום אדנינו ישוע המשיח׃ 046 1CO 001 009 נאמן הוא האלהים אשר על פיו נקראתם לחברת בנו ישוע המשיח אדנינו׃ 046 1CO 001 010 והנני מזהיר אתכם אחי בשם אדנינו ישוע המשיח להיות כלכם פה אחד ולא תהיין מחלקות בקרבכם כי אם תכוננו יחד בלב אחד ובעצה אחת׃ 046 1CO 001 011 כי הגד לי עליכם ביד בני בית כלואה כי יש מריבות ביניכם׃ 046 1CO 001 012 וזאת אני אמר כי איש איש מכם זה אמר לפולוס וזה לאפולוס וזה לכיפא וזה למשיח הנני׃ 046 1CO 001 013 הכי חלק המשיח הכי פולוס נצלב בעדכם או לשם פולוס נטבלתם׃ 046 1CO 001 014 אודה לאלהים שלא טבלתי איש מכם כי אם את קרספוס ואת גיוס׃ 046 1CO 001 015 פן יאמרו כי לשמי טבלתי׃ 046 1CO 001 016 אך טבלתי גם את בני בית אסטפנוס ומלבד אלה אינני ידע אם טבלתי עוד איש אחר׃ 046 1CO 001 017 כי לא שלחני המשיח לטבול כי אם לבשר לא בחכמת דברים למען אשר לא יהיה לריק צלב המשיח׃ 046 1CO 001 018 כי דבר הצלב סכלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא׃ 046 1CO 001 019 כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃ 046 1CO 001 020 איה חכם איה ספר איה דרש העולם הזה הלא סכל האלהים את חכמת העולם הזה׃ (aiōn g165) 046 1CO 001 021 כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים׃ 046 1CO 001 022 כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה׃ 046 1CO 001 023 ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב מכשול ליהודים וסכלות ליונים׃ 046 1CO 001 024 אבל למקראים הן מיהודים הן מיונים את המשיח אשר הוא גבורת אלהים וחכמת אלהים׃ 046 1CO 001 025 יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃ 046 1CO 001 026 כי ראו נא אחי את קריאתכם שלא רבים המה החכמים לפי הבשר לא רבים השליטים ולא רבים החרים׃ 046 1CO 001 027 כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את החזק׃ 046 1CO 001 028 ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין למען בטל את אשר ישנו׃ 046 1CO 001 029 כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר׃ 046 1CO 001 030 וממנו אתם במשיח ישוע אשר היה לנו לחכמה מאת האלהים ולצדקה ולקדוש ולפדיון׃ 046 1CO 001 031 ויהי ככתוב המתהלל יתהלל ביהוה׃ 046 1CO 002 001 וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים׃ 046 1CO 002 002 כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב׃ 046 1CO 002 003 ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה׃ 046 1CO 002 004 ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה׃ 046 1CO 002 005 למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים׃ 046 1CO 002 006 אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃ (aiōn g165) 046 1CO 002 007 כי אם בסוד נדבר חכמת האלהים הנסתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לפני ימי העולם׃ (aiōn g165) 046 1CO 002 008 אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃ (aiōn g165) 046 1CO 002 009 אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו׃ 046 1CO 002 010 ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים׃ 046 1CO 002 011 כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים׃ 046 1CO 002 012 ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו׃ 046 1CO 002 013 ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח׃ 046 1CO 002 014 הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃ 046 1CO 002 015 אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃ 046 1CO 002 016 כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח׃ 046 1CO 003 001 ואני לא יכלתי לדבר עמכם אחי כעם רוחניים כי עודכם של הבשר וכמו עוללים במשיח׃ 046 1CO 003 002 חלב השקיתי אתכם ולא מאכל כי אז לא יכלתם וגם עתה לא תוכלו יען היתכם עוד של הבשר׃ 046 1CO 003 003 כי באשר קנאה ומריבה ומחלקים ביניכם הלא של הבשר אתם ומתהלכים לפי דרך בני אדם׃ 046 1CO 003 004 הן באמר האחד אני לפולוס והשני אני לאפולוס הלא של הבשר אתם׃ 046 1CO 003 005 מי אפוא פולוס ומי הוא אפולוס אך משרתים הם אשר על ידם באתם להאמין איש איש כמתנת האדון אשר נתן לו׃ 046 1CO 003 006 אני נטעתי ואפולוס השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃ 046 1CO 003 007 על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃ 046 1CO 003 008 והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃ 046 1CO 003 009 כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃ 046 1CO 003 010 ואני כפי חסד אלהים הנתן לי כבני חכם שתי יסוד ואחר בונה עליו אך ירא כל איש לשית יסוד אחר חוץ מן המוסד שהוא ישוע המשיח׃ 046 1CO 003 012 ואם יבנה הבונה על היסוד הזה זהב או כסף או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש׃ 046 1CO 003 013 מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃ 046 1CO 003 014 אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃ 046 1CO 003 015 ואם ישרף מעשהו יפסידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃ 046 1CO 003 016 הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃ 046 1CO 003 017 ואיש אשר ישחית את היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם הנכם קדושים׃ 046 1CO 003 018 אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃ (aiōn g165) 046 1CO 003 019 כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃ 046 1CO 003 020 ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃ 046 1CO 003 021 על כן אל יתהלל איש באדם כי הכל הוא שלכם׃ 046 1CO 003 022 אם פולוס אם אפולוס ואם כיפא אם העולם אם החיים ואם המות אם ההוה ואם העתיד הכל הוא שלכם׃ 046 1CO 003 023 ואתם הנכם של המשיח והמשיח הוא של אלהים׃ 046 1CO 004 001 כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל׃ 046 1CO 004 002 הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן׃ 046 1CO 004 003 ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃ 046 1CO 004 004 כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה׃ 046 1CO 004 005 על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃ 046 1CO 004 006 ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃ 046 1CO 004 007 כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃ 046 1CO 004 008 הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו׃ 046 1CO 004 009 כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם׃ 046 1CO 004 010 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃ 046 1CO 004 011 ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו׃ 046 1CO 004 012 ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל׃ 046 1CO 004 013 גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה׃ 046 1CO 004 014 ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים׃ 046 1CO 004 015 כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה׃ 046 1CO 004 016 על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי׃ 046 1CO 004 017 ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה׃ 046 1CO 004 018 הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם׃ 046 1CO 004 019 אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם׃ 046 1CO 004 020 כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה׃ 046 1CO 004 021 ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה׃ 046 1CO 005 001 שמועה נשמעת בארץ כי נמצאה זנות ביניכם ואף זנות אשר בגוים לא ספר כמוה כי יקח איש את אשת אביו׃ 046 1CO 005 002 ואתם עוד גבהי רוח תחת אשר היה לכם להתאבל למען יוסר מקרבכם עשה המעשה הזה׃ 046 1CO 005 003 הן אנכי הרחוק מכם בגופי וקרוב ברוחי כבר דנתי כאלו הייתי אצלכם על האיש אשר עשה כדבר הזה׃ 046 1CO 005 004 בשם אדנינו ישוע המשיח בהקהלתכם יחד ורוחי אתכם עם גבורת אדנינו ישוע המשיח׃ 046 1CO 005 005 למסר את האיש ההוא לשטן לאבדן הבשר למען יושע הרוח ביום האדון ישוע׃ 046 1CO 005 006 לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃ 046 1CO 005 007 בערו את השאור הישן למען תהיו עסה חדשה הלא לחם מצות אתם כי גם לנו פסחנו הנזבח בעדנו הוא המשיח׃ 046 1CO 005 008 על כן נחגה נא החג לא בשאר ישן ולא בשאר הרע והרשע כי אם במצות הישר והאמת׃ 046 1CO 005 009 כתבתי לכם באגרת שלא תתערבו עם הזנים׃ 046 1CO 005 010 ואין דעתי בזאת על הזנים שבעולם הזה או על בצעי בצע וגזלנים ועבדי אלילים כי אז יהיה לכם לצאת מן העולם׃ 046 1CO 005 011 אך זאת כתבתי לכם לבלתי התערב עם איש אשר אח יקרא והוא זנה או בצע בצע או עבד אלילים או מגדף או סבא או גזלן עם האיש אשר כזה גם לא תאכלו׃ 046 1CO 005 012 כי מה לי לשפט את אשר בחוץ הלא תשפטו את אשר בבית׃ 046 1CO 005 013 ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃ 046 1CO 006 001 היש בכם איש אשר בריבו עם רעהו יזיד להביא דבר דינו לפני הרשעים ולא לפני הקדשים׃ 046 1CO 006 002 הלא ידעתם כי הקדשים ידינו את העולם ואם העולם ידון על ידכם האינכם ראוים לדין דינים קטנים׃ 046 1CO 006 003 הלא ידעתם כי נדין את המלאכים אף כי דברי ממונות׃ 046 1CO 006 004 ואתם כאשר יש לכם דיני ממונות מושיבים אתם את הנחשבים לאין בקהל לשפטיכם׃ 046 1CO 006 005 לבשתכם אמר אני את זאת הכי אין בכם חכם אחד שיוכל להוכיח בין איש לאחיו׃ 046 1CO 006 006 כי אח רב עם אחיו וזאת לפני לא מאמינים׃ 046 1CO 006 007 הן בכל ירידה היא לכם שתריבו זה עם זה למה לא תבחרו לסבל הונאה ולמה לא תבחרו להיות עשוקים׃ 046 1CO 006 008 אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם׃ 046 1CO 006 009 הלא ידעתם כי הרשעים לא יירשו את מלכות האלהים אל תתעו את נפשותיכם לא הזנים לא עבדי אלילים לא המנאפים ולא הקדשים ולא השכבים את זכר׃ 046 1CO 006 010 לא הגנבים ולא בצעי בצע לא הסבאים ולא המגדפים ולא הגזלנים כל אלה לא יירשו את מלכות האלהים׃ 046 1CO 006 011 וכאלה לפנים היו מקצתכם אבל רחצתם אבל קדשתם אבל הצדקתם בשם האדון ישוע וברוח אלהינו׃ 046 1CO 006 012 הכל הוא ברשותי אך לא כל דבר יועיל הכל הוא ברשותי אך לא ישעבדני דבר׃ 046 1CO 006 013 המאכל לכרש והכרש למאכל והאלהים את זה ואת זה ילכה והגוף אל יהי לזנות כי אם לאדון והאדון לגוף׃ 046 1CO 006 014 והאלהים העיר גם את אדנינו ויעיר גם אתכם בגבורתו׃ 046 1CO 006 015 הלא ידעתם כי גופתיכם אברי המשיח הנה הכי אקח את אברי המשיח ואעשה אתם לאברי זונה חלילה׃ 046 1CO 006 016 או הלא ידעתם כי הדבק בזונה גוף אחד הוא עמה כי הכתוב אמר והיו שניהם לבשר אחד׃ 046 1CO 006 017 אבל הדבק באדון רוח אחד הוא עמו׃ 046 1CO 006 018 נוסו מן הזנות כל חטא אשר יעשה אותו האדם מחוץ לגופו הוא והזונה חטא בעצם גופו׃ 046 1CO 006 019 או הלא ידעתם כי גופכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃ 046 1CO 006 020 כי במחיר נקניתם על כן כבדו את האלהים בגופכם וברוחכם אשר לאלהים המה׃ 046 1CO 007 001 ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃ 046 1CO 007 002 אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃ 046 1CO 007 003 האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃ 046 1CO 007 004 האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃ 046 1CO 007 005 אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃ 046 1CO 007 006 ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃ 046 1CO 007 007 כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃ 046 1CO 007 008 ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃ 046 1CO 007 009 אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃ 046 1CO 007 010 והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃ 046 1CO 007 011 ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃ 046 1CO 007 012 והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃ 046 1CO 007 013 ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃ 046 1CO 007 014 כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃ 046 1CO 007 015 אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃ 046 1CO 007 016 כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃ 046 1CO 007 017 רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃ 046 1CO 007 018 אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃ 046 1CO 007 019 אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃ 046 1CO 007 020 איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃ 046 1CO 007 021 אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃ 046 1CO 007 022 כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃ 046 1CO 007 023 במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃ 046 1CO 007 024 איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃ 046 1CO 007 025 ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃ 046 1CO 007 026 הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃ 046 1CO 007 027 אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃ 046 1CO 007 028 וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃ 046 1CO 007 029 וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃ 046 1CO 007 030 והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃ 046 1CO 007 031 והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃ 046 1CO 007 032 ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃ 046 1CO 007 033 ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃ 046 1CO 007 034 יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃ 046 1CO 007 035 וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃ 046 1CO 007 036 וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃ 046 1CO 007 037 ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃ 046 1CO 007 038 לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃ 046 1CO 007 039 האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃ 046 1CO 007 040 אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃ 046 1CO 008 001 ועל דבר זבחי האלילים ידענו שיש דעה לכלנו הדעת תגביה לב והאהבה היא הבונה׃ 046 1CO 008 002 החשב כי הוא ידע דבר מה עוד לא ידע מאומה כאשר עליו לדעת אתו׃ 046 1CO 008 003 אבל אם יאהב איש את האלהים האלהים ידעו׃ 046 1CO 008 004 ועל דבר אכילת זבחי האלילים הנה ידענו כי האליל אין בעולם ואין אלהים בלתי אחד׃ 046 1CO 008 005 ואף כי יש הנקראים אלהים אם בשמים אם בארץ באשר יש אלהים רבים ואדנים רבים׃ 046 1CO 008 006 אמנם לנו אך לא אחד האב אשר הכל ממנו ואנחנו אליו ואדון אחד ישוע המשיח אשר הכל על ידו ונחנו על ידו׃ 046 1CO 008 007 אך לא בכלם הדעת כי יש אשר בזכרם עוד את האליל אכלים כזבח האליל ובכן לבם החלוש יתגאל׃ 046 1CO 008 008 המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃ 046 1CO 008 009 אבל הזהרו פן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃ 046 1CO 008 010 כי האיש הראה אתך אשר לך הדעת מסב בבית אלילים הלא יעז ברוחו החלוש לאכל מזבחי אלילים׃ 046 1CO 008 011 ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃ 046 1CO 008 012 ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃ 046 1CO 008 013 על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃ (aiōn g165) 046 1CO 009 001 הלא שליח אנכי הלא חפשי אנכי הלא ראיתי את ישוע המשיח אדנינו הלא אתם פעלי באדנינו׃ 046 1CO 009 002 ואם אינני שליח לאחרים אך לכם הנני שליח כי חותם שליחותי אתם באדנינו׃ 046 1CO 009 003 וזאת התנצלותי כנגד הדנים אותי׃ 046 1CO 009 004 האין רשות בידנו לאכל ולשתות׃ 046 1CO 009 005 האין רשות בידנו להוליך עמנו אחות לאשה כמו גם השליחים האחרים וכמו אחי האדון וכמו כיפא׃ 046 1CO 009 006 אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה׃ 046 1CO 009 007 מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃ 046 1CO 009 008 הכי לפי דרכו של אדם אני מדבר כזאת הלא גם התורה אמרת כן׃ 046 1CO 009 009 כי כתוב בתורת משה לא תחסם שור בדישו הלשורים הושש האלהים׃ 046 1CO 009 010 או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃ 046 1CO 009 011 אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃ 046 1CO 009 012 ואם לאחרים יש רשות עליכם הלא ביותר לנו אבל לא השתמשנו ברשות הזאת כי אם סבלנו את הכל לבלתי שום מעצור לבשורת המשיח׃ 046 1CO 009 013 הלא ידעתם כי עבדי עבדת הקדש אכלים מן הקדשים ומשרתי המזבח לקחים חלקם במזבח׃ 046 1CO 009 014 כן תקן אדנינו גם הוא אשר יחיו המבשרים על הבשורה׃ 046 1CO 009 015 ואנכי לא השתמשתי באחת מאלה וגם לא כתבתי זאת למען יעשה לי כזאת כי טוב לי המות מאשר ישים איש את תהלתי לריק׃ 046 1CO 009 016 אם אבשר את הבשורה אין לי תהלה כי החובה מטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר׃ 046 1CO 009 017 כי אם ברצוני אעשה כן יהיה לי שכר ואם בעל כרחי פקדת משמרתי היא׃ 046 1CO 009 018 ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה׃ 046 1CO 009 019 כי בהיותי חפשי מכל עשיתי עצמי עבד לכל אדם למען אקנא את הרבים׃ 046 1CO 009 020 ואהי ליהודים כיהודי לקנות היהודים ואשר הם תחת התורה הייתי להם כמו תחת התורה למען קנות אותם אשר תחת התורה׃ 046 1CO 009 021 לאלה אשר בלי תורה הייתי כבלי תורה אף כי אינני בלי תורת האלהים כי אם תחת תורת המשיח אנכי למען קנות אותם אשר בלי תורה׃ 046 1CO 009 022 ולחלשים הייתי כחלש לקנות את החלשים הכל לכלם נהייתי למען בכל דרך אושיע אחדים׃ 046 1CO 009 023 ואת זאת אני עשה בעבור הבשורה למען אקח חלקי בה גם אנכי׃ 046 1CO 009 024 הלא ידעתם כי רצי המרוצה באסטדין רצים כלם ורק אחד מהם ישיג את שכר הנצוח ככה רוצו למען תשיגהו׃ 046 1CO 009 025 וכל העמד להאבק ינזר מכל דבר המה לקחת כתר נפסד ואנחנו לקחת כתר אשר איננו נפסד׃ 046 1CO 009 026 לכן הנני רץ לא כמו בחשכה הנני נלחם לא כהולם רוח׃ 046 1CO 009 027 כי אם אדכא את גופי ואשעבדנו פן אהיה אני הקורא לאחרים נאלח בעצמי׃ 046 1CO 010 001 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃ 046 1CO 010 002 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃ 046 1CO 010 003 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃ 046 1CO 010 004 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃ 046 1CO 010 005 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃ 046 1CO 010 006 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃ 046 1CO 010 007 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ 046 1CO 010 008 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃ 046 1CO 010 009 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃ 046 1CO 010 010 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃ 046 1CO 010 011 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ (aiōn g165) 046 1CO 010 012 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃ 046 1CO 010 013 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃ 046 1CO 010 014 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃ 046 1CO 010 015 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃ 046 1CO 010 016 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃ 046 1CO 010 017 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃ 046 1CO 010 018 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃ 046 1CO 010 019 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃ 046 1CO 010 020 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃ 046 1CO 010 021 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃ 046 1CO 010 022 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃ 046 1CO 010 023 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃ 046 1CO 010 024 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃ 046 1CO 010 025 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃ 046 1CO 010 026 כי ליהוה הארץ ומלואה׃ 046 1CO 010 027 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃ 046 1CO 010 028 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃ 046 1CO 010 029 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃ 046 1CO 010 030 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃ 046 1CO 010 031 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃ 046 1CO 010 032 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃ 046 1CO 010 033 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃ 046 1CO 011 001 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃ 046 1CO 011 002 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃ 046 1CO 011 003 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃ 046 1CO 011 004 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃ 046 1CO 011 005 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃ 046 1CO 011 006 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃ 046 1CO 011 007 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃ 046 1CO 011 008 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃ 046 1CO 011 009 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃ 046 1CO 011 010 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃ 046 1CO 011 011 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃ 046 1CO 011 012 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃ 046 1CO 011 013 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃ 046 1CO 011 014 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃ 046 1CO 011 015 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃ 046 1CO 011 016 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃ 046 1CO 011 017 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃ 046 1CO 011 018 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃ 046 1CO 011 019 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃ 046 1CO 011 020 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃ 046 1CO 011 021 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃ 046 1CO 011 022 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃ 046 1CO 011 023 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃ 046 1CO 011 024 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃ 046 1CO 011 025 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃ 046 1CO 011 026 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃ 046 1CO 011 027 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃ 046 1CO 011 028 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃ 046 1CO 011 029 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃ 046 1CO 011 030 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃ 046 1CO 011 031 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃ 046 1CO 011 032 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃ 046 1CO 011 033 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃ 046 1CO 011 034 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃ 046 1CO 012 001 ובענין הרוחניות אחי לא אכחד מכם דבר׃ 046 1CO 012 002 הלא ידעתם כי בהיתכם גוים אחרי אלילים אלמים הובלתם כאשר נמשכתם׃ 046 1CO 012 003 לכן אודיע אתכם כי אין איש דבר ברוח אלהים אשר יאמר ישוע חרם הוא ולא יוכל איש לקרא לישוע אדון בלתי אם ברוח הקדש׃ 046 1CO 012 004 ושנות הנה המתנות אבל הרוח אחד הוא׃ 046 1CO 012 005 ושנים המה השמושים והאדון אחד הוא׃ 046 1CO 012 006 ושנות הנה הפעלות והאלהים הוא אחד הפעל את הכל בכל׃ 046 1CO 012 007 ולכל איש ואיש נתנה לו התגלות הרוח להועיל׃ 046 1CO 012 008 כי האחד נתן לו על ידי הרוח דבור החכמה ולאחד דבור הדעת כפי הרוח ההוא׃ 046 1CO 012 009 לאחר האמונה ברוח ההוא ולאחר מתנות הרפאות ברוח ההוא׃ 046 1CO 012 010 ולאחר לפעל גבורות ולאחר נבואה ולאחר להבחין בין הרוחות ולאחר מיני לשנות ולאחר באור לשנות׃ 046 1CO 012 011 וכל אלה פעל הרוח האחד ההוא המחלק לאיש איש כרצונו׃ 046 1CO 012 012 כי כאשר הגוף הוא אחד ויש בו אברים הרבה וכל אברי הגוף ההוא אף כי רבים הם כלם גוף אחד כן גם המשיח׃ 046 1CO 012 013 כי ברוח אחד נטבלנו כלנו לגוף אחד אם יהודים אם יונים אם עבדים אם בני חורין וכלנו לרוח אחד השקינו׃ 046 1CO 012 014 כי גם הגוף לא אבר אחד הוא כי אם רבים׃ 046 1CO 012 015 אם תאמר הרגל אינני יד על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃ 046 1CO 012 016 ואם תאמרו האזן אינני עין על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃ 046 1CO 012 017 אם הגוף כלו יהיה עין איה השמע ואם כלו יהיה שמע איה הריח׃ 046 1CO 012 018 ועתה האלהים שת את האברים כל אחד ואחד מהם בגוף כמי רצונו׃ 046 1CO 012 019 ואלו היו כלם אבר אחד איה הגוף׃ 046 1CO 012 020 הנה רבים הם האברים והגוף אחד׃ 046 1CO 012 021 העין לא תוכל דבר אל היד לאמר לא אצטרך לך וגם הראש לא יוכל דבר אל הרגלים לאמר לא אצטרך לכן׃ 046 1CO 012 022 כי להפך אברי הגוף הנראים רפים הם לנו לצרך ביותר׃ 046 1CO 012 023 והנראים לנו נקלים בגוף אתם נלביש ביתר כבוד ואשר לבשת לנו המה כאלו ההגונים מכלם׃ 046 1CO 012 024 כי ההגונים לנו אינם צריכים לזאת אבל האלהים מזג ככה את הגוף שנתן כבוד יותר לגרוע׃ 046 1CO 012 025 למען לא תהיה מחלקת בגוף כי אם ידאגו כל האברים יחד זה לזה׃ 046 1CO 012 026 ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים׃ 046 1CO 012 027 אכן גוף המשיח אתם ואבריו כל אחד לפי חלקו׃ 046 1CO 012 028 ומהם שם האלהים בקהל ראשונה לשליחים ושנית לנביאים ושלישית למלמדים ויתן גבורות אף מתנות הרפאות ועזרים ומנהיגים ומיני לשנות׃ 046 1CO 012 029 הכלם שליחים אם כלם נביאים או כלם מלמדים הכלם עשי גבורות׃ 046 1CO 012 030 הלכלם מתנות רפאות הכלם מדברים בלשנות הכלם מפרשי לשנות׃ 046 1CO 012 031 ואתם התאוו המתנות המועילות ביותר ובכל זאת אראה אתכם דרך נעלה על כלנה׃ 046 1CO 013 001 אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃ 046 1CO 013 002 וכי תהיה לי נבואה ואדע כל הסודות וכל הדעת וכי תהיה לי כל האמונה עד כי אעתיק הרים ואין בי האהבה הייתי כאין׃ 046 1CO 013 003 ואם אחלק את כל הוני ואם אתן את גופי לשרפה ואין בי האהבה כל זאת לא תועילני׃ 046 1CO 013 004 האהבה מארכת אף ועשה חסד האהבה לא תקנא האהבה לא תתפאר ולא תתרומם׃ 046 1CO 013 005 לא תעשה דבר תפלה ולא תבקש את אשר לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃ 046 1CO 013 006 לא תשמח בעולה כי שמחתה עם האמת׃ 046 1CO 013 007 את כל תשא את כל תאמין את כל תקוה ואת כל תסבל׃ 046 1CO 013 008 האהבה לא תבל לעולם אך הנבואות הנה תבטלנה והלשנות תכלינה והדעת תבטל׃ 046 1CO 013 009 כי קצת הוא שידענו וקצת הוא שנבאנו׃ 046 1CO 013 010 וכבוא התמים אז עבור תעבר הקצת׃ 046 1CO 013 011 כאשר הייתי עולל כעולל דברתי כעולל הגיתי כעולל חשבתי וכאשר הייתי לאיש הסירתי דברי העולל׃ 046 1CO 013 012 כי כעת מביטים אנחנו במראה ובחידות ואז פנים אל פנים כעת יודע אני קצתו ואז כאשר נודעתי אדע אף אני׃ 046 1CO 013 013 ועתה שלש אלה תעמדנה האמונה והתקוה והאהבה והגדולה בהן היא האהבה׃ 046 1CO 014 001 רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃ 046 1CO 014 002 כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃ 046 1CO 014 003 והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃ 046 1CO 014 004 המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃ 046 1CO 014 005 וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃ 046 1CO 014 006 ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃ 046 1CO 014 007 הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃ 046 1CO 014 008 גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃ 046 1CO 014 009 כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃ 046 1CO 014 010 הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃ 046 1CO 014 011 לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃ 046 1CO 014 012 כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃ 046 1CO 014 013 על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃ 046 1CO 014 014 כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃ 046 1CO 014 015 ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃ 046 1CO 014 016 כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃ 046 1CO 014 017 הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃ 046 1CO 014 018 אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃ 046 1CO 014 019 אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃ 046 1CO 014 020 אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃ 046 1CO 014 021 הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃ 046 1CO 014 022 לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃ 046 1CO 014 023 והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃ 046 1CO 014 024 אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃ 046 1CO 014 025 ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃ 046 1CO 014 026 ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃ 046 1CO 014 027 כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃ 046 1CO 014 028 ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃ 046 1CO 014 029 והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃ 046 1CO 014 030 וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃ 046 1CO 014 031 כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃ 046 1CO 014 032 ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃ 046 1CO 014 033 כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃ 046 1CO 014 034 נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃ 046 1CO 014 035 ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃ 046 1CO 014 036 או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃ 046 1CO 014 037 כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃ 046 1CO 014 038 ומי אשר לא ידע אל ידע׃ 046 1CO 014 039 לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃ 046 1CO 014 040 הכל יעשה כהגן וכשורה׃ 046 1CO 015 001 ואני אחי אודיעכם את הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם קבלתם אתה וגם עמדתם בה׃ 046 1CO 015 002 אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם׃ 046 1CO 015 003 כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם קבלתי כי המשיח מת בעד חטאתינו כפי הכתובים׃ 046 1CO 015 004 וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים׃ 046 1CO 015 005 וכי נראה אל כיפא ואחריו אל שנים העשר׃ 046 1CO 015 006 ואחרי כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃ 046 1CO 015 007 ואחרי כן נראה אל יעקב ואחריו אל כל השליחים׃ 046 1CO 015 008 ואחרי כלם נראה גם אלי כמו אל הנפל׃ 046 1CO 015 009 כי אני הצעיר בשליחים ואינני כדי להקרא שליח באשר רדפתי את קהל האלהים׃ 046 1CO 015 010 אבל בחסד אלהים הייתי מה שהייתי וחסדו עלי לא היה לריק כי יותר מכלם עבדתי ולא אני כי אם חסד אלהים אשר עמדי׃ 046 1CO 015 011 והנה גם אני גם המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃ 046 1CO 015 012 ואם הגד הגד כי הוקם המשיח מן המתים איך יאמרו אנשים מכם כי אין תחיה למתים׃ 046 1CO 015 013 אם אין תחיה למתים גם המשיח לא הוקם׃ 046 1CO 015 014 ואם המשיח לא הוקם כי עתה ריק שמועתנו וגם ריק אמונתכם׃ 046 1CO 015 015 וגם נמצא עדי שקר לאלהים יען אשר העידנו את האלהים כי הקים את המשיח אשר לא הקימו אם אמת הוא שהמתים לא יקומו׃ 046 1CO 015 016 כי אם המתים לא יקומו גם המשיח לא קם׃ 046 1CO 015 017 ואם המשיח לא קם הבל אמונתכם ועודכם בחטאתיכם׃ 046 1CO 015 018 אזי גם אשר ישנו במשיח אבד אבדו׃ 046 1CO 015 019 ואם בחיים האלה לבד בטחים אנחנו במשיח אמללים אנחנו מכל אדם׃ 046 1CO 015 020 ועתה המשיח הוקם מן המתים ויהי לראשית הישנים׃ 046 1CO 015 021 כי אחרי אשר בא המות על ידי אדם אחד גם תחית המתים באה על ידי אדם אחד׃ 046 1CO 015 022 כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃ 046 1CO 015 023 וכל אחד ואחד בסדרו ראשית כלם המשיח ואחרי כן אשר הם למשיח בבואו׃ 046 1CO 015 024 ואחרי כן הקץ כשימסר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃ 046 1CO 015 025 כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃ 046 1CO 015 026 ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃ 046 1CO 015 027 כי כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃ 046 1CO 015 028 וכאשר יושת הכל תחתיו אז הבן גם הוא יושת תחת השת כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃ 046 1CO 015 029 כי מה יעשו הנטבלים בעד המתים אם אמת הוא שהמתים קום לא יקומו למה זה יטבלו בעד המתים׃ 046 1CO 015 030 ולמה זה אנחנו בסכנה בכל שעה׃ 046 1CO 015 031 בתהלתנו אשר יש לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי כי מת אנכי בכל יום ויום׃ 046 1CO 015 032 אם לפי ררכו של אדם נלחמתי עם החיות הרעות באפסוס מה תועלת יש לי אם המתים לא יקומו נאכלה ונשתה כי מחר נמות׃ 046 1CO 015 033 אל נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃ 046 1CO 015 034 הקיצו במישרים משכרון ואל תחטאו כי יש אנשים אשר אין בהם דעת אלהים לבשתכם אני אמר זאת׃ 046 1CO 015 035 ואם יאמר איש איך יקומו המתים ובאי זה גוף יבואו׃ 046 1CO 015 036 אתה הסכל הן מה שתזרע לא יחיה בלתי אם ימות׃ 046 1CO 015 037 ומה שתזרע אינך זרע את הגוף אשר יהיה כי אם כגרגר ערם של חטה או של אחד הזרעים׃ 046 1CO 015 038 והאלהים יתן לו גוף כפי רצונו ולכל זרע וזרע את גופו למינהו׃ 046 1CO 015 039 לא כל הבשר באשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העוף׃ 046 1CO 015 040 ויש גופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים ואחר הוא כבוד הגופות שבארץ׃ 046 1CO 015 041 אחר הוא כבוד השמש ואחר הוא כבוד הירח ואחר הוא כבוד הכוכבים כי כוכב מכוכב נבדל בכבודו׃ 046 1CO 015 042 וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃ 046 1CO 015 043 יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃ 046 1CO 015 044 יזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני יש גוף נפשי ויש גוף רוחני׃ 046 1CO 015 045 כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃ 046 1CO 015 046 אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנפש ואחרי כן של הרוח׃ 046 1CO 015 047 האדם הראשון מן האדמה הוא של עפר והאדם השני הוא האדון מן השמים׃ 046 1CO 015 048 וכמו אשר הוא מעפר ככה גם אשר הם מעפר וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃ 046 1CO 015 049 וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מעפר כן נלבש גם דמות האדם אשר מן השמים׃ 046 1CO 015 050 וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃ 046 1CO 015 051 הנה סוד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחלף׃ 046 1CO 015 052 ברגע אחד כהרף עין כתקע השופר האחרון כי יתקע בשופר והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחלף׃ 046 1CO 015 053 כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃ 046 1CO 015 054 וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃ 046 1CO 015 055 איה עקצף המות איה שאול בצחונך׃ (Hadēs g86) 046 1CO 015 056 עקץ המות הוא החטא וכח החטא היא התורה׃ 046 1CO 015 057 אבל תודות לאלהים אשר נתן לנו הנצחון על ידי אדנינו ישוע המשיח׃ 046 1CO 015 058 על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃ 046 1CO 016 001 ועל דבר קבוץ התרומות לעזרת הקדושים כאשר תקנתי לקהלות אשר בגלטיא כן תעשו גם אתם׃ 046 1CO 016 002 בכל אחד בשבת יניח אצלו איש איש מכם ויאצר את אשר עלה בידו למען אשר בבאי לא יקבץ עוד׃ 046 1CO 016 003 ואני בבאי את אשר תמצאו נאמנים עם אגרות אשלח אתם להביא את נדבתכם לירושלים׃ 046 1CO 016 004 ואם שוה הטרח שגם אנכי אלך שמה אתי ילכו׃ 046 1CO 016 005 ואני אבא אליכם אחרי עברי את מקדוניא כי את מקדוניא אעברה׃ 046 1CO 016 006 ואולי אשב עמכם ימים אחדים או כל ימי הסתו למען תלוני אל אשר אלך שמה׃ 046 1CO 016 007 כי כעת אין רצוני לראתכם אך בעברי כי אקוה לשבת אצלכם זמן מה אם ירצה יהוה׃ 046 1CO 016 008 אבל אשב באפסוס עד חג השבועות׃ 046 1CO 016 009 כי נפתח לי פתח גדול ורב פעלים ורבים המתקוממים׃ 046 1CO 016 010 וכי יבוא אליכם טימותיוס ראו נא שיהיה עמכם בלי פחד כי מלאכת יהוה הוא עשה כמו גם אני׃ 046 1CO 016 011 על כן איש אל יבז אתו אך שלחהו בשלום למען יבא אלי כי אחכה לו עם האחים׃ 046 1CO 016 012 ואפולוס האח הנה פצרתי בו לבוא אליכם עם האחים אך לא היה ברצונו לבוא עתה אמנם בוא יבוא במצאו עת נכונה׃ 046 1CO 016 013 שקדו ועמדו באמונה התאששו והתחזקו׃ 046 1CO 016 014 וכל דבריכם יעשו באהבה׃ 046 1CO 016 015 ואבקשה מכם אחי הלא ידעתם את בית אסטפנוס שהוא ראשית אכיא ויתנו את נפשם לשרות הקדשים׃ 046 1CO 016 016 לכן הכנעו גם אתם מפני אנשים כאלה ומפני כל אשר יעבד עמהם ויעמלו׃ 046 1CO 016 017 והנני שמח בביאת אסטפנוס ופרטונטוס ואכיקוס כי המה מלאו את אשר חסרתי אתכם׃ 046 1CO 016 018 ויניחו את רוחי ואת רוחכם על כן הכירו אנשים כאלה׃ 046 1CO 016 019 הקהלות אשר באסיא שאלות לשלומכם עקילס ופריסקלא וגם הקהלה אשר בביתם מרבים לשאל לשלומכם באדנינו׃ 046 1CO 016 020 האחים כלם שאלים לשלומכם שאלו לשלום איש את רעהו בנשקה הקדושה׃ 046 1CO 016 021 שאלת שלומכם בידי אני פולוס׃ 046 1CO 016 022 מי שלא יאהב את האדון ישוע המשיח יחרם מרן אתא׃ 046 1CO 016 023 חסד ישוע המשיח אדנינו יהי עמכם׃ 046 1CO 016 024 ואהבתי את כלכם במשיח ישוע אמן׃ # # BOOK 047 2CO 2 Corinthians הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 047 2CO 001 001 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא׃ 047 2CO 001 002 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 047 2CO 001 003 ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃ 047 2CO 001 004 המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃ 047 2CO 001 005 כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃ 047 2CO 001 006 והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃ 047 2CO 001 007 ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃ 047 2CO 001 008 כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃ 047 2CO 001 009 ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃ 047 2CO 001 010 אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו׃ 047 2CO 001 011 בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים׃ 047 2CO 001 012 כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃ 047 2CO 001 013 כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים׃ 047 2CO 001 014 ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃ 047 2CO 001 015 ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃ 047 2CO 001 016 ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃ 047 2CO 001 017 ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא׃ 047 2CO 001 018 אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא׃ 047 2CO 001 019 כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן׃ 047 2CO 001 020 כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו׃ 047 2CO 001 021 והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים׃ 047 2CO 001 022 אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח׃ 047 2CO 001 023 ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃ 047 2CO 001 024 לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם׃ 047 2CO 002 001 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃ 047 2CO 002 002 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃ 047 2CO 002 003 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃ 047 2CO 002 004 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃ 047 2CO 002 005 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃ 047 2CO 002 006 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃ 047 2CO 002 007 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃ 047 2CO 002 008 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃ 047 2CO 002 009 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃ 047 2CO 002 010 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃ 047 2CO 002 011 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃ 047 2CO 002 012 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃ 047 2CO 002 013 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃ 047 2CO 002 014 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ 047 2CO 002 015 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ 047 2CO 002 016 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃ 047 2CO 002 017 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃ 047 2CO 003 001 הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃ 047 2CO 003 002 אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃ 047 2CO 003 003 כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃ 047 2CO 003 004 וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃ 047 2CO 003 005 יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃ 047 2CO 003 006 אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃ 047 2CO 003 007 ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃ 047 2CO 003 008 כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃ 047 2CO 003 009 כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃ 047 2CO 003 010 כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃ 047 2CO 003 011 כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃ 047 2CO 003 012 על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃ 047 2CO 003 013 ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃ 047 2CO 003 014 אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃ 047 2CO 003 015 אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃ 047 2CO 003 016 וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃ 047 2CO 003 017 והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃ 047 2CO 003 018 ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃ 047 2CO 004 001 על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃ 047 2CO 004 002 כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים׃ 047 2CO 004 003 וגם כי נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן האבדים׃ 047 2CO 004 004 אשר אלהי העולם הזה עור בהם את דעות הסוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים׃ (aiōn g165) 047 2CO 004 005 כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם את המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע׃ 047 2CO 004 006 כי האלהים אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בפני המשיח׃ 047 2CO 004 007 אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃ 047 2CO 004 008 נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃ 047 2CO 004 009 נרדפים ולא נטושים משלכים ולא אבדים׃ 047 2CO 004 010 ונשאים בכל עת מיתת האדון ישוע בגויתנו למען יגלו גם חיי ישוע בגויתנו׃ 047 2CO 004 011 כי אנחנו החיים נמסרים תמיד למות בעבור ישוע למען יגלו גם חיי ישוע בבשרנו בשר התמותה׃ 047 2CO 004 012 לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים׃ 047 2CO 004 013 ובהיות לנו הרוח ההוא של האמונה כדבר הכתוב האמנתי כי אדבר גם אנחנו נאמין ועל כן נדבר׃ 047 2CO 004 014 באשר ידענו כי המעיר את האדון ישוע יעיר גם אתנו על יד ישוע ויעמידנו עמכם׃ 047 2CO 004 015 כי כל זאת למענכם למען אשר ירבה החסד על ידי רבים ותפרץ התודה לכבוד האלהים׃ 047 2CO 004 016 ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום׃ 047 2CO 004 017 כי לחצנו אשר הוא קל ואך לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד למאד׃ (aiōnios g166) 047 2CO 004 018 אשר לא נביט אל הדברים הנראים כי אם אל אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים הם לעולם׃ (aiōnios g166) 047 2CO 005 001 הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃ (aiōnios g166) 047 2CO 005 002 כי גם עתה נאנחים ונכספים אנחנו להתעטף בביתנו אשר מן השמים׃ 047 2CO 005 003 באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים׃ 047 2CO 005 004 כי גם עתה באהלנו זה נאנח מפני הכבד ולא חפצנו להתפשט כי אם להתעטף למען יבלע המות על ידי החיים׃ 047 2CO 005 005 והמכין אתנו לזאת הוא האלהים אשר אף נתן לנו את ערבון הרוח׃ 047 2CO 005 006 לכן בטוחים אנחנו בכל עת וידעים כי כל עוד שמושבנו בגוף רחוקים אנחנו מן האדון׃ 047 2CO 005 007 כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים׃ 047 2CO 005 008 אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה לנו להתרחק מן הגוף ולהיות קרובים אל האדון׃ 047 2CO 005 009 על כן גם נשתדל אם קרובים אם רחוקים להיות לו לרצון׃ 047 2CO 005 010 כי כלנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע׃ 047 2CO 005 011 ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם׃ 047 2CO 005 012 כי אין אנחנו משתבחין שנית אליכם אך נתנים לכם סבה להתפאר בנו לנגד המתפארים בפנים ולא בלב׃ 047 2CO 005 013 כי אם השתגענו לאלהים היתה זאת ואם השכלנו לכם היתה׃ 047 2CO 005 014 כי אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם מת אחד בעד כלם כלם מתו׃ 047 2CO 005 015 ובעד כלם מת למען לא יחיו החיים עוד לנפשם כי אם לאשר מת ויקם בעדם׃ 047 2CO 005 016 לכן מעתה אנחנו לא נדע איש לפי הבשר וגם אם ידענו את המשיח לפי הבשר מעתה לא נדעהו עוד׃ 047 2CO 005 017 ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש׃ 047 2CO 005 018 והכל מאת האלהים המרצה אתנו לעצמו על ידי ישוע המשיח ויתן לנו שרות הרצוי׃ 047 2CO 005 019 יען אשר אלהים היה במשיח מרצה את העולם לעצמו ולא חשב להם את פשעיהם וישם בנו את דבר הרצוי׃ 047 2CO 005 020 לכן מליצי המשיח אנחנו וכאלו האלהים מזהיר אתכם על ידנו נבקש מכם בעד המשיח התרצו נא אל האלהים׃ 047 2CO 005 021 כי את אשר לא ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה בו אנחנו לצדקת אלהים׃ 047 2CO 006 001 ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃ 047 2CO 006 002 כי הוא אומר בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך הנה עתה עת רצון הנה עתה יום ישועה׃ 047 2CO 006 003 ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן יהיה שרותנו לנאצה׃ 047 2CO 006 004 כי אם נראה בכל דבר כמשרתי אלהים בסבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות׃ 047 2CO 006 005 במכות ובמוסרות ובמהומות בתלאות בשקידות ובצומות׃ 047 2CO 006 006 בטהרה ובדעת ובארך רוח ובחסד וברוח הקדש ובאהבה לא צבועה׃ 047 2CO 006 007 בדבר האמת ובגבורת אלהים בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל׃ 047 2CO 006 008 בכבוד ובקלון בשם רע ובשם טוב כמתעים ובכל זאת נאמנים׃ 047 2CO 006 009 כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמיסרים ולא מומתים׃ 047 2CO 006 010 כנעצבים ובכל עת שמחים כרשים ומעשירי רבים כאשר אין להם מאומה ויש להם כל׃ 047 2CO 006 011 פינו פתוח לכם אנשי קורנתוס ורחב לבנו׃ 047 2CO 006 012 לא צר מקומכם בנו אך צר המקום במעיכם׃ 047 2CO 006 013 והיה זה גמולי כמו אל בנים אנכי מדבר אם תרחיבו לבבכם גם אתם׃ 047 2CO 006 014 אל תהיו משכי על זר עם חסרי אמונה כי אי זה שתפות יש לצדקה עם העול ואי זה התחברות לאור עם החשך׃ 047 2CO 006 015 ואי זה הסכמה למשיח עם בליאל או מה חלק המאמין עם שאיננו מאמין׃ 047 2CO 006 016 ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃ 047 2CO 006 017 על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃ 047 2CO 006 018 והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות נאם יהוה צבאות׃ 047 2CO 007 001 לכן חביבי בהיות לנו ההבטחות האלה נטהרה את עצמנו מכל טמאת בשר ורוח להשלים קדשתנו ביראת אלהים׃ 047 2CO 007 002 תנו לנו מקום בלבבכם לא חמסנו איש לא חבלנו איש לא עשקנו איש׃ 047 2CO 007 003 לא לחיב אתכם אני מדבר הלא הקדמתי לאמר כי אתם בלבנו יחד למות ויחד לחיות׃ 047 2CO 007 004 רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל לחצנו׃ 047 2CO 007 005 כי גם בבאנו אל מקדוניא לא היתה מרגעה לבשרנו רק נלחצנו בכל מחוץ מלחמות ומחדרים אימה׃ 047 2CO 007 006 אבל האלהים המנחם את השפלים נחם אתנו בבוא טיטוס׃ 047 2CO 007 007 ולא בבאו לבד כי אם גם בנחמה אשר נחם בכם בהגידו לנו את תשוקתכם ואת אבלכם ואת קנאתכם לי ובכן הוספתי לשמוח׃ 047 2CO 007 008 כי גם אם העצבתי אתכם באגרת אינני מתחרט גם כי התחרטתי לפני מזה בראותי כי האגרת ההיא העציבה אתכם ואף אם לשעה׃ 047 2CO 007 009 עתה אני שמח לא על אשר נעצבתם כי אם על אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון אלהים למען לא תשאו נזק במאומה על ידנו׃ 047 2CO 007 010 כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את המות׃ 047 2CO 007 011 כי ראו נא את אשר נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם לרגז גם ליראה גם לתשוקה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי נקיים אתם בדבר ההוא׃ 047 2CO 007 012 לכן גם אם כתבתי לכם לא כתבתי בעבור העלב ולא בעבור הנעלב רק למען תגלה בכם זריזותנו בעדכם לפני האלהים׃ 047 2CO 007 013 ובעבור זאת נחמנו בנחמתכם ועוד שמחה יתרה היתה לנו בשמחת טיטוס כי הונח רוחו על ידי כלכם׃ 047 2CO 007 014 כי במה שהתהללתי לפניו בכם לא נכלמתי כי כמו שדברנו הכל אליכם באמת כן גם תהלתנו אל טיטוס היתה אמת׃ 047 2CO 007 015 וביותר מעיו המו לכם בזכרו את משמעת כלכם ואת אשר קבלתם אתו ביראה ובחרדה׃ 047 2CO 007 016 לכן אני שמח כי בכל דבר יאמץ לבי בכם׃ 047 2CO 008 001 והננו מודיעים אתכם אחי את חסד אלהים הנתן בקהלות מקדוניא׃ 047 2CO 008 002 כי ברב נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם׃ 047 2CO 008 003 כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו׃ 047 2CO 008 004 ויבקשו ממנו ברב תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים׃ 047 2CO 008 005 ולא כאשר הוחלנו כי אם את עצמם נתנו בראשונה לאדון וגם לנו ברצון האלהים׃ 047 2CO 008 006 עד כי בקשנו מן טיטוס כאשר החל כן גם לגמור בכם את גמילות החסד הזאת׃ 047 2CO 008 007 אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם תותירו בחסד הזה׃ 047 2CO 008 008 ואינני אמר זאת בדרך צווי כי אם לבחן על ידי זריזות אחרים גם את אמתת אהבתכם׃ 047 2CO 008 009 כי ידעים אתם את חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על ידי רישו׃ 047 2CO 008 010 ואחוה את דעתי בדבר הזה כי זאת להועיל לכם אשר הקדמתם כבר בשנה שעברה לא לעשות בלבד כי גם לחפץ׃ 047 2CO 008 011 ועתה גם השלימו את המעשה למען כאשר התנדבתם לעשות כן גם תגמרו כפי יכלתכם׃ 047 2CO 008 012 כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה שיש לו ולא לפי מה שאין לו׃ 047 2CO 008 013 כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את מחסורם׃ 047 2CO 008 014 למען גם יתרם יהיה למלא מחסרכם כדי להשות׃ 047 2CO 008 015 ככתוב לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר׃ 047 2CO 008 016 ותודות לאלהים הנותן גם בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת׃ 047 2CO 008 017 כי שמע לבקשתנו ובשקידתו היתרה הלך אליכם מרצון נפשו׃ 047 2CO 008 018 ועמו יחדו שלחנו האח אשר יצא שבחו בבשורה בכל הקהלות׃ 047 2CO 008 019 ומלבד זאת גם נבחר הוא מאת הקהלות ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על ידינו לכבוד האדון ולאמץ לבבכם׃ 047 2CO 008 020 ונשמר בזאת שלא יוציא איש עלינו דבה רעה בשפעת המתנה הזאת הגבויה על ידינו׃ 047 2CO 008 021 כי משגיחים אנחנו על הטוב לא לפני האדון לבד כי גם לפני האדם׃ 047 2CO 008 022 ונשלח עמהם את אחינו אשר בחנו את שקידתו פעמים רבות בדברים הרבה ועתה הוא שקוד עוד יותר בגדל בטחונו עליכם׃ 047 2CO 008 023 אם לטיטוס הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם לאחינו הנה שלוחי הקהלות הם ותפארת המשיח׃ 047 2CO 008 024 על כן הראו והוכיחו להם לפני הקהלות את אהבתכם ואת תהלתנו עליכם׃ 047 2CO 009 001 אמנם אין צרך לכתב אליכם על דבר השרות אשר לעזרת הקדשים׃ 047 2CO 009 002 כי ידעתי את נדיבתכם אשר עליה אני מתהלל בכם לפני אנשי מקדוניא לאמר אכיא מזמנת היא משנה שעברה ותער הקנאה היוצאת מכם את רוח רבם׃ 047 2CO 009 003 אבל שלחתי את האחים פן תהיה לריק תהלתנו עליכם בדבר הזה ולמען תהיו מזמנים כאשר אמרתי׃ 047 2CO 009 004 פן בבוא אתי אנשים ממקדוניא ימצאו אתכם לא מזמנים ונבוש אנחנו ואינני אמר אתם בבטחון הזה אשר התהללנו בו׃ 047 2CO 009 005 על כן היה נכון בעיני לבקש מן האחים כי יקדמו ללכת אליכם ויכינו את ברכתכם המיועדה מלפנים למען תהיה מוכנת כעין ברכה ולא כעין כילות׃ 047 2CO 009 006 כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃ 047 2CO 009 007 וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים׃ 047 2CO 009 008 ואלהים יכל להשפיע עליכם כל חסד עד כי יהיה לכם בכל עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב׃ 047 2CO 009 009 ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד׃ (aiōn g165) 047 2CO 009 010 והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃ 047 2CO 009 011 למען תעשירו בכל לכל התמימות הפעלת תודה לאלהים על ידינו׃ 047 2CO 009 012 כי שרות העבודה הזאת לא לבד ימלא את מחסרי הקדושים כי גם יודו רבים לאלהים בשרותכם הנאמן הזה׃ 047 2CO 009 013 ויכבדו את האלהים על משמעת הודאתכם לבשורת המשיח ועל תמת התחברותכם אליהם ואל כלם׃ 047 2CO 009 014 והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד האלהים אשר גבר עליכם׃ 047 2CO 009 015 ותודה לאלהים על מתנתו העצומה מספר׃ 047 2CO 010 001 ואני פולוס הנני מזהיר אתכם בענות המשיח וחמלתו אשר פנים בפנים שפל אני בתוככם וברחקי מתאמץ עליכון׃ 047 2CO 010 002 ואתחננה שלא אצטרך בבאי להתאמץ בבטחון ההוא אשר אחשב להתגבר בו נגד האנשים החשבים אתנו כמתהלכים לפי הבשר׃ 047 2CO 010 003 כי בלכתנו בבשר לא נלחם לפי הבשר׃ 047 2CO 010 004 כי כלי מלחמתנו אינם של הבשר כי אם חזקים הם לאלהים להרס מבצרים׃ 047 2CO 010 005 באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃ 047 2CO 010 006 ונכונים לנקם נקמה מאת כל מרי אם תשלם משמעתכם׃ 047 2CO 010 007 התשפטו למראה פנים איש כי יבטח להיות למשיח ישוב וידין בלבו כי כאשר הוא למשיח כן למשיח גם אנחנו׃ 047 2CO 010 008 וגם כי אתהלל יותר מעט על דבר הרשות אשר נתן לנו האדון לבנותכם ולא לשחתכם לא אבוש׃ 047 2CO 010 009 למען לא אראה כמאים אתכם על ידי האגרות׃ 047 2CO 010 010 כאמרם הן האגרות קשות הנה וחזקות אבל הגוף בהיותו לנגדנו חלוש הוא וניבו נבזה׃ 047 2CO 010 011 ידע נא האמר כזאת כי כמו שאנחנו בדבור על ידי אגרות בהיותנו רחוקים כן גם בפעל אנחנו בהיותנו קרובים׃ 047 2CO 010 012 כי אל נעז פנינו לכלל אתנו עם האנשים המשבחים נפשם או לערך אתנו לאלה אכן נבערו מדעת המדדים את נפשם בנפשם וערכים את נפשם לנפשם׃ 047 2CO 010 013 ואנחנו לא נתגדל לבלי מדה כי אם כפי מדת הגבול אשר חלק לנו האלהים לחק להגיע גם עדיכם׃ 047 2CO 010 014 כי לולא הגענו עדיכם לא נשתרע למעלה מערכנו הלא כבר קדמנו גם אתכם בבשורת המשיח׃ 047 2CO 010 015 לא נתגדל לבלי מדה ביגיעת אחרים אבליש לנו התקוה כי ברבות אמונתכם נכבד בכם כפי גבולנו עד למעלה׃ 047 2CO 010 016 כדי לבשר הבשורה גם להלאה מכם ולא להתהלל במה שמוכן כבר בגבול אחרים׃ 047 2CO 010 017 והמתהלל יתהלל ביהוה׃ 047 2CO 010 018 כי לא המשבח נפשו משבח הוא כי אם אשר ישבחנו יהוה׃ 047 2CO 011 001 אחלי תשאו מעט אולתי ואף אמנם תשאוני׃ 047 2CO 011 002 כי מקנא אני לכם קנאת אלהים כי ארשתי אתכם לאיש אחד להעמיד אתכם בתולה טהורה לפני המשיח׃ 047 2CO 011 003 אך ירא אנכי פן כאשר השיא הנחש בערמתו את חוה כן תשטינה גם מחשבותיכם מן התמימות אשר עם המשיח׃ 047 2CO 011 004 כי אם יבא הבא והגיד לכם ישוע אחר אשר לא הגדנהו או אם תקחו רוח אחר אשר לא לקחתם אתו או בשורה אחרת אשר לא קבלתם אתה כי עתה היטב תשאהו׃ 047 2CO 011 005 אולם אחשב אשר אינני נפל במאומה מהשליחים הגדולים כל כך׃ 047 2CO 011 006 ואף אם בער אנכי בדבור אינני בער בדעת כי אם בכל נגלינו אליכם בפני כל אדם׃ 047 2CO 011 007 או החטא חטאתי בהשפילי את עצמי למען הגביהכם כי בשרתי אתכם בלא מחיר את בשורת האלהים׃ 047 2CO 011 008 קהלות אחרות שלותי בקחתי מהן שכר למען אשרתכם ובהיותי עמכם ואחסר לא הלאיתי אדם׃ 047 2CO 011 009 כי את מחסורי מלאו האחים בבאם ממקדוניא ובכל דבר נשמרתי מהיות לכם למשא וגם אשמר׃ 047 2CO 011 010 באמתו של המשיח אשר בי מעיד אני בכם כי תהלתי זאת לא תכלא ממני בגלילות אכיא׃ 047 2CO 011 011 על מה זה העל אשר אינני אהב אתכם האלהים יודע׃ 047 2CO 011 012 אבל את אשר אני עשה אוסיף לעשות לבלתי תת מקום למבקשים עלילה למען במה שיתהללו בו ימצאו דומים לנו׃ 047 2CO 011 013 כי אנשים כאלה שליחי שקר הם פעלי רמיה מתחפשים לשליחי המשיח׃ 047 2CO 011 014 ואיננו פלא הלא השטן גם הוא מתחפש למלאך האור׃ 047 2CO 011 015 לכן אין זה דבר גדול אם גם משרתיו יתחפשו למשרתי הצדק אשר אחריתם תהיה לפי מעלליהם׃ 047 2CO 011 016 ואשוב ואמר אל נא יחשבני איש לסכל ואם אין אף כסכל קבלוני למען אתהלל מעט גם אני׃ 047 2CO 011 017 את אשר אדבר לא לפי דרך האדון אנכי מדבר כי אם כמו בסכלות אעז ואתהלל׃ 047 2CO 011 018 רבים מתהללים לפי הבשר לכן אתהלל אף אני׃ 047 2CO 011 019 כי נשאים אתם ברצון את הסכלים בהיותכם חכמים׃ 047 2CO 011 020 הלא תשאו אם יעביד אתכם איש אם יבלע אם ילכד אתכם אם יתנשא אם יכה אתכם על פניכם׃ 047 2CO 011 021 לחרפתנו אנכי אמר זאת כאלו היינו רפים אבל בכל אשר ירהב איש להתהלל בסכלות אמר זאת ארהב גם אנכי׃ 047 2CO 011 022 עברים הם כן גם אנכי ישראלים הם כן גם אנכי זרע אברהם הם כן גם אנכי׃ 047 2CO 011 023 משרתי המשיח הם כמתהולל אמר אנכי יותר מהם יותר ביגיעות יותר למאד במכות יותר במוסרות ורב פעמים במצוקות מות׃ 047 2CO 011 024 חמש פעמים ספגתי בידי היהודים ארבעים חסר אחת׃ 047 2CO 011 025 שלש פעמים יסרתי בשוטים פעם אחת סקלתי ושלש פעמים נשברה לי הספינה ואהי במצולות ים לילה ויום׃ 047 2CO 011 026 במסעות רבות בסכנות נהרות בסכנות שדדים בסכנות מצד בני עמי בסכנות מצד הגוים סכנות בעיר סכנות במדבר סכנות בים סכנות בתוך אחי שקר׃ 047 2CO 011 027 בעמל ובתלאה בשקידות הרבה ברעב ובצמא בצומות הרבה בקר ובעירום׃ 047 2CO 011 028 מלבד שאר הדברים הבאים עלי יום יום והדאגה לכל הקהלות׃ 047 2CO 011 029 מי יחלש ואני לא אחלש מי יכשל ולא יבער לבי׃ 047 2CO 011 030 אם יש להתהלל אתהלל בחלשתי׃ 047 2CO 011 031 האלהים אבי ישוע המשיח אדנינו המברך לעולמי עולמים הוא ידע כי לא אשקר׃ (aiōn g165) 047 2CO 011 032 בדמשק שמר הנצב של המלך ארטס את עיר הדמשקיין ויבקש לתפשני׃ 047 2CO 011 033 ובעד החלון הורידו אתי בסל מעל החומה ואמלט מידיו׃ 047 2CO 012 001 אמנם להתהלל לא יועיל לי כי אבוא למראות האדון וחזינותיו׃ 047 2CO 012 002 ידעתי איש במשיח זה ארבע עשרה שנה אם היה בגוף לא ידעתי או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע והאיש ההוא לקח עד לרקיע השלישי׃ 047 2CO 012 003 וידעתי את האיש ההוא אם בגוף או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע׃ 047 2CO 012 004 אשר העלה אל הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם׃ 047 2CO 012 005 על איש כמוהו אתהלל אך על עצמי לא אתהלל זולתי בחלשותי׃ 047 2CO 012 006 כי לו חפצתי להתהלל לא אהיה סכל כי אמת אדבר אבל אתאפק פן יחשבני איש יותר ממה שיראה בי או שישמע ממני׃ 047 2CO 012 007 ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי סלון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרוף למען לא אתרומם׃ 047 2CO 012 008 על זאת התחננתי שלש פעמים אל האדון להסירו ממני׃ 047 2CO 012 009 ויאמר אלי די לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃ 047 2CO 012 010 לכן רצתה נפשי בחלשות ובחרפות ובצרות וברדיפות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני׃ 047 2CO 012 011 סכל הייתי בהתהללי אתם הכרחתם אתי תחת אשר היה עליכם להזכירני לשבח כי לא נפל אנכי במאומה מן השליחים הגדולים כל כך אף כי כאין אנכי׃ 047 2CO 012 012 הן אתות השליח נעשו בקרבכם בכל סבלנות באתות ובמופתים ובגבורות׃ 047 2CO 012 013 כי במה נגרעתם מן הקהלות האחרות אם לא הלאיתי אתכם סלחו נא לי את העולה הזאת׃ 047 2CO 012 014 הנני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית ולא אלאה אתכם כי לא אבקש את אשר לכם כי אם אתכם כי הבנים אינם חיבים לאצר אוצרות לאבות כי אם האבות לבנים׃ 047 2CO 012 015 אבל אני בכל חפץ לבבי אפזר וגם אפזר בעד נפשותיכם אף אם תחת אהבתי לכם היתרה אתם תמעיטו את אהבתכם אלי׃ 047 2CO 012 016 אך אם כן הוא ואני לא הכבדתי עליכם אולי כאיש ערום במרמה לכדתי אתכם׃ 047 2CO 012 017 האף הוניתי אתכם ביד אחד מאלה אשר שלחתי אליכם׃ 047 2CO 012 018 בקשתי מן טיטוס ושלחתי אתו את האח הכי הונה אתכם טיטוס הלא ברוח אחד התהלכנו הלא במעגל אחד׃ 047 2CO 012 019 התחשבו עוד כי מתנצלים אנחנו אליכם לא כי לפני האלהים נדבר במשיח וכל זאת חביבי למען תבנו׃ 047 2CO 012 020 כי ירא אנכי פן בבאי לא אמצא אתכם כאשר חפצתי ואתם גם אתם לא תמצאו אתי כאשר חפצתם פן יהיה בכם מצה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבוכה׃ 047 2CO 012 021 פן אשוב לבוא וישפילני אלהי אצלכם ואתאבל על רבים אשר חטאו כבר ולא שבו מן הטמאה ומן הזנות ומן הזמה אשר עשו׃ 047 2CO 013 001 זאת הפעם השלישית אשר אבוא אליכם על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ 047 2CO 013 002 מקדם אמרתי בהיותי אצלכם בפעם השנית ומקדם אני אמר וכתב עתה ברחקי מכם לאשר חטאו לפני מזה ולכל הנשארים כי בשובי לבוא לא אחוס׃ 047 2CO 013 003 יען בקשכם לבחן את המשיח המדבר בי אשר איננו חלש לכם כי אם גבור הוא בתוככם׃ 047 2CO 013 004 כי אם גם נצלב בחלשה אכן חי הוא בגבורת אלהים ואם גם חלשים בו אנחנו אכן נחיה עמו בגבורת אלהים לנגדכם׃ 047 2CO 013 005 נסו נא אתכם אם באמונה אתם בחנו אתכם או האינכם ידעים את נפשכם כי ישוע המשיח בכם אם לא כי נמאסים אתם׃ 047 2CO 013 006 אבל אקוה כי תדעו אשר אנחנו איננו נמאסים׃ 047 2CO 013 007 ואני מתחנן אל האלהים אשר לא תעשו כל רע לא למען נראה אנחנו נאמנים כי אם למען תעשו אתם את הטוב ואנחנו נהיה כנמאסים׃ 047 2CO 013 008 כי אין אנחנו יכולים לעשות מאומה לנגד האמת כי אם בעד האמת׃ 047 2CO 013 009 כי נשמח אם חלשים אנחנו ואתם גבורים ועל זאת גם נתפלל על אשר תכוננו׃ 047 2CO 013 010 ובעבור זאת כתבתי את אלה בהיותי ברחוק למען אשר לא אצטרך בקרבי אליכם לדבר אתכם משפטים לפי הרשות אשר נתנה לי האדון לבנות ולא להרוס׃ 047 2CO 013 011 ובכן אחי שמחו והתכוננו התנחמו ויהי לכם לב אחד אהבו השלום ואלהי האהבה והשלום יהי עמכם׃ 047 2CO 013 012 שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקה הקדושה הקדושים כלם שאלים לשלומכם׃ 047 2CO 013 014 חסד האדון ישוע המשיח ואהבת האלהים והתחברות רוח הקדש עם כלכם אמן׃ # # BOOK 048 GAL Galatians אֶל־הַגָּלָטִיִּים 048 GAL 001 001 פולוס השליח לא מבני אדם ולא על ידי בן אדם כי אם על ידי ישוע המשיח ואלהים האב אשר העירו מן המתים׃ 048 GAL 001 002 וכל האחים אשר עמדי אל הקהלות אשר בגלטיא׃ 048 GAL 001 003 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ומאת אדנינו ישוע המשיח׃ 048 GAL 001 004 אשר נתן את נפשו בעד חטאתינו לחלצנו מן העולם הרע הזה כרצון אלהינו אבינו׃ (aiōn g165) 048 GAL 001 005 אשר לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 048 GAL 001 006 תמה אני כי סרתם מהר מאחרי הקרא אתכם בחסד המשיח אל בשורה זרה׃ 048 GAL 001 007 והיא איננה אחרת רק שיש אנשים העכרים אתכם וחפצים להפך את בשורת המשיח׃ 048 GAL 001 008 אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה׃ 048 GAL 001 009 כמו שאמרנו כבר כן אמר עתה עוד הפעם איש כי יבשר אתכם בשורה מבלעדי אשר קבלתם חרם יהיה׃ 048 GAL 001 010 ועתה המתרצה אנכי אל בני אדם אם אל האלהים או המבקש אנכי למצא חן בעיני בני אדם כי במצאי חן בעיני בני אדם לא אהיה עוד עבד המשיח׃ 048 GAL 001 011 אבל מודיע אני אתכם אחי כי הבשורה אשר בשרתי לא לפי דרך אדם היא׃ 048 GAL 001 012 כי גם אנכי לא קבלתיה מאדם ולא למדוני אתה כי אם בחזיון ישוע המשיח׃ 048 GAL 001 013 כי הלא שמעתם את דרכי אשר התהלכתי מלפנים בין היהודים ואת אשר רדפתי על יתר את עדת אלהים ואבדתיה׃ 048 GAL 001 014 ואהי הולך וחזק בדת היהודית על רבים מבני גילי בעמי בקנאתי הגדולה לקבלות אבותי׃ 048 GAL 001 015 אך כאשר היה רצון האלהים אשר הבדיל אתי מרחם אמי ויקראני בחסדו׃ 048 GAL 001 016 לגלות בי את בנו שאבשרנו בגוים מיד לא נועצתי עם בשר ודם׃ 048 GAL 001 017 גם לא עליתי ירושלים אל אשר היו שליחים לפני כי אם הלכתי לערב ומשם שבתי אל דמשק׃ 048 GAL 001 018 אחרי כן מקץ שלש שנים עליתי ירושלים לראות את כיפא ואשב עמו חמשה עשר יום׃ 048 GAL 001 019 ואחר מן השליחים לא ראיתי זולתי את יעקב אחי אדנינו׃ 048 GAL 001 020 ואשר אני כתב אליכם הנה נגד האלהים כי לא אכזב׃ 048 GAL 001 021 אחרי כן באתי אל גלילות סוריא וקיליקיא׃ 048 GAL 001 022 אבל קהלות יהודה אשר במשיח הנה לא ידעו את פני׃ 048 GAL 001 023 רק זאת בלבד שמעו כי האיש ההוא אשר היה רדף אתנו מאז עתה הוא מבשר את האמונה אשר האבידה מלפנים׃ 048 GAL 001 024 ויהללו בי את האלהים׃ 048 GAL 002 001 אחרי כן מקץ ארבע עשרה שנה שבתי ועליתי לירושלים עם בר נבא ואקח אתי גם את טיטוס׃ 048 GAL 002 002 ואעל שמה על פי מחזה ואשים לפניהם את הבשורה אשר קראתי בגוים וביחוד שמתיה לפני החשובים שבהם פן תהיה לריק מרוצתי אשר ארוץ או רצתי׃ 048 GAL 002 003 אבל גם טיטוס אשר אתי אף כי יוני הוא לא הכרח להמול׃ 048 GAL 002 004 מפני אחי השקר הנכנסים בסתר בתוכנו אשר באו לרגל את חרותנו אשר לנו בישוע המשיח למען העבידנו׃ 048 GAL 002 005 אשר לא סרנו למשמעתם אף לא שעה אחת למען אשר תעמד בקרבכם אמתה של הבשורה׃ 048 GAL 002 006 ומאת הנחשבים להיות מה יהיו מי שיהיו אינני חושש לזה כי האלהים לא ישא פני איש לי לא הוסיפו החשובים מאומה׃ 048 GAL 002 007 ותהי להפך בראותם כי הפקדה לי הבשורה אל הערלים כמו שהפקד כיפא אל המולים׃ 048 GAL 002 008 כי הפעל בכיפא לשלחו אל המולים הוא פעל גם בי לשלחני אל הגוים׃ 048 GAL 002 009 וכאשר ידעו יעקב וכיפא ויוחנן הנחשבים לעמודים את החסד הנתן לי נתנו לי ולבר נבא את יד ימינם ונאות כי נלך אנחנו לגוים והמה למולים׃ 048 GAL 002 010 רק שנזכר את האביונים אשר גם שקדתי לעשותה׃ 048 GAL 002 011 וכאשר בא כיפא לאנטיוכיא הוכחתי אל פניו דרכו מפני שהיה בו אשם׃ 048 GAL 002 012 כי לפני בא אנשים מאת יעקב היה אכל עם הגוים יחדו וכבאם היה מתרחק ופורש מהם מיראתו את בני המילה׃ 048 GAL 002 013 ויכחשו עמו גם שאר היהודים עד כי בר נבא גם הוא נדח אחרי כחשם׃ 048 GAL 002 014 אכן בראותו את אשר לא ישרו לכת כאמתה של הבשורה אמרתי אל כיפא בפני כל אם אתה היהודי תתנהג כנכרי ולא כיהודי למה תכריח את הגוים להתנהג כיהודים׃ 048 GAL 002 015 הן מזרע היהודים אנחנו ולא חטאים מן הגוים׃ 048 GAL 002 016 ומדעתנו כי לא יצדק אדם מתוך מעשי התורה כי אם באמונת ישוע המשיח גם אנחנו האמנו במשיח ישוע למען נצדק מאמונת המשיח ולא ממעשי התורה כי ממעשי התורה לא יצדק כל בשר׃ 048 GAL 002 017 ואם בבקשנו להצדק במשיח נמצא גם אנחנו חטאים הנה המשיח משרת החטא חלילה׃ 048 GAL 002 018 כי אם אשוב ואבנה את מה שסתרתי אני עשה את עצמי פשע׃ 048 GAL 002 019 כי מתי אני לתורה על ידי התורה למען אחיה לאלהים׃ 048 GAL 002 020 עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי כי אם המשיח הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בן אלהים אשר אהבני ויתן את נפשו בעדי׃ 048 GAL 002 021 לא אמאס את חסד האלהים כי אלו תהיה על ידי התורה צדקה הנה חנם מת המשיח׃ 048 GAL 003 001 אהה גלטים חסרי דעת מי התעה אתכם בכשפיו משמע את האמת אחרי אשר ציר בתוככם ישוע המשיח הצלוב לנגד עיניכם׃ 048 GAL 003 002 זאת לבד חפצתי ללמד מכם האם ממעשי התורה קבלתם את הרוח או משמועת האמונה׃ 048 GAL 003 003 האתם סכלים כל כך אשר החלותם ברוח ועתה תכלו בבשר׃ 048 GAL 003 004 הכזאת סבלתם לריק אם אמנם אך לריק׃ 048 GAL 003 005 הנה המפיק לכם את הרוח ופעל בכם גבורות הכי ממעשי התורה הוא עשה אלה או משמועת האמונה׃ 048 GAL 003 006 כאשר האמין אברהם באלהים ותחשב לו לצדקה׃ 048 GAL 003 007 דעו אפוא כי בני האמונה בני אברהם המה׃ 048 GAL 003 008 והמקרא בראתו מראש כי האלהים יצדיק את הגוים מתוך האמונה קדם לבשר את אברהם לאמר ונברכו בך כל הגוים׃ 048 GAL 003 009 על כן בני האמונה יתברכו עם אברהם המאמין׃ 048 GAL 003 010 כי בני מעשי התורה תחת הקללה המה שנאמר ארור אשר לא יקים את כל הדברים הכתובים בספר התורה לעשות אותם׃ 048 GAL 003 011 וגלוי הוא כי על ידי התורה לא יצדק האדם לפני האלהים כי צדיק באמונתו יחיה׃ 048 GAL 003 012 והתורה איננה מן האמונה כי אם אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃ 048 GAL 003 013 המשיח פדנו מקללת התורה בהיותו לקללה בעדנו שנאמר קללת אלהים תלוי׃ 048 GAL 003 014 למען אשר תבא ברכת אברהם במשיח ישוע על הגוים למען אשר נשא את הבטחת הרוח על ידי האמונה׃ 048 GAL 003 015 אחי לפי דרך אדם אדבר אפלו דיתיקי של בן אדם אם מקימת היא לא יפרנה איש גם לא יוסיף עליה דבר׃ 048 GAL 003 016 והנה לאברהם נאמרו ההבטחות ולזרעו ולא אמר ולזרעיך כאלו לרבים אלא כאלו ליחיד ולזרעך והוא המשיח׃ 048 GAL 003 017 וזאת אני אמר כי דיתיקי אשר קימה האלהים מאז לימות המשיח לא תוכל התורה אשר באה אחרי ארבע מאות ושלשים שנה להפר אותה ולבטל את ההבטחה׃ 048 GAL 003 018 כי אם תבוא הנחלה מתוך התורה לא תבוא עוד מתוך ההבטחה אבל את אברהם חנן האלהים על ידי הבטחה׃ 048 GAL 003 019 אם כן התורה מה היא מפני הפשעים נוספה עד כי יבוא הזרע אשר לו ההבטחה ותושם התורה על ידי המלאכים וביד סרסר׃ 048 GAL 003 020 והסרסר לא של אחד הוא אך האלהים הוא אחד׃ 048 GAL 003 021 ועתה הכי התורה סתרת את הבטחות האלהים חלילה כי אלו נתנה תורה אשר בכחה להחיות אז באמת היתה הצדקה על ידי התורה׃ 048 GAL 003 022 אבל הכתוב סגר את הכל ביד החטא למען תנתן ההבטחה אל המאמינים באמונת ישוע המשיח׃ 048 GAL 003 023 לפני בוא האמונה היינו סגורים ונשמרים תחת התורה אלי האמונה העתידה להגלות׃ 048 GAL 003 024 ובכן התורה היתה אמנת אותנו אל המשיח למען נצדק על ידי האמונה׃ 048 GAL 003 025 אבל עתה אחרי אשר באה האמונה אין אנחנו עוד תחת יד האמן׃ 048 GAL 003 026 כי כלכם בני אלהים אתם על ידי האמונה במשיח ישוע׃ 048 GAL 003 027 כי כלכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח׃ 048 GAL 003 028 ואין עוד לא יהודי ולא יוני לא עבד ולא בן חורין לא זכר ולא נקבה כי אתם כלכם אחד במשיח ישוע׃ 048 GAL 003 029 ואם אתם למשיח הנכם זרע אברהם ונחלים כפי ההבטחה׃ 048 GAL 004 001 ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל׃ 048 GAL 004 002 אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו׃ 048 GAL 004 003 ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃ 048 GAL 004 004 ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה׃ 048 GAL 004 005 לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים׃ 048 GAL 004 006 ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו׃ 048 GAL 004 007 לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח׃ 048 GAL 004 008 הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים׃ 048 GAL 004 009 ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש׃ 048 GAL 004 010 ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃ 048 GAL 004 011 מתירא אני פן לריק עמלתי בכם׃ 048 GAL 004 012 היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה׃ 048 GAL 004 013 אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה׃ 048 GAL 004 014 ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃ 048 GAL 004 015 ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי׃ 048 GAL 004 016 ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם׃ 048 GAL 004 017 אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם׃ 048 GAL 004 018 אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם׃ 048 GAL 004 019 בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח׃ 048 GAL 004 020 אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם׃ 048 GAL 004 021 אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה׃ 048 GAL 004 022 כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה׃ 048 GAL 004 023 ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃ 048 GAL 004 024 והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃ 048 GAL 004 025 כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה׃ 048 GAL 004 026 אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃ 048 GAL 004 027 כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃ 048 GAL 004 028 ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃ 048 GAL 004 029 וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה׃ 048 GAL 004 030 אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה׃ 048 GAL 004 031 על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה׃ 048 GAL 005 001 ועתה עמדו נא בחרות אשר שחרר אתנו המשיח ואל תשובו להלכד בעל העבדות׃ 048 GAL 005 002 הנה אני פולוס אמר לכם כי אם תמולו לא יועיל לכם המשיח׃ 048 GAL 005 003 ומעיד אני עוד הפעם בכל איש אשר ימול כי מחיב הוא לשמר את כל התורה׃ 048 GAL 005 004 נגזרתם מן המשיח אתם המצטדקים בתורה נפלתם מן החסד׃ 048 GAL 005 005 כי אנחנו ברוח ניחל מתוך האמונה לתקות הצדקה׃ 048 GAL 005 006 כי במשיח איננה נחשבת לא המילה ולא הערלה כי אם האמונה הפעלת באהבה׃ 048 GAL 005 007 היטבתם לרוץ מי חשך אתכם משמע אל האמת׃ 048 GAL 005 008 הפתוי הזה איננו מאת הקרא אתכם׃ 048 GAL 005 009 מעט שאר מחמץ הוא את כל העסה׃ 048 GAL 005 010 מבטח אני בכם באדון שלא תהיה רוח אחרת עמכם והעכר אתכם ישא את עונו יהיה מי שיהיה׃ 048 GAL 005 011 ואני אחי אם אכריז עוד המילה על מה אהיה נרדף הלא אז מבטל מכשול הצלב׃ 048 GAL 005 012 מי יתן ויכרתו המדיחים אתכם׃ 048 GAL 005 013 כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את רעהו באהבה׃ 048 GAL 005 014 כי כל התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך׃ 048 GAL 005 015 אבל אם תנשכו ותאכלו איש את אחיו ראו פן תכלו איש על ידי רעהו׃ 048 GAL 005 016 והנני אמר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר׃ 048 GAL 005 017 כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו׃ 048 GAL 005 018 ואם תנהגו על ידי הרוח אז אינכם תחת התורה׃ 048 GAL 005 019 וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃ 048 GAL 005 020 עבודת אלילים וכשוף איבות ומצות וקנאה ורגז מריבות מחלקות וכתות׃ 048 GAL 005 021 צרות עין ושפיכות דמים ושרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עשי אלה לא ינחלו מלכות האלהים׃ 048 GAL 005 022 ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום ארך רוח ונדיבות וחסד ואמונה׃ 048 GAL 005 023 וענוה ופרישות אין תורה לנגד עשי אלה׃ 048 GAL 005 024 ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקתיו ותאותיו׃ 048 GAL 005 025 אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח׃ 048 GAL 005 026 ולא נרדף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו׃ 048 GAL 006 001 אחי גם כי יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן תבא לידי נסיון גם אתה׃ 048 GAL 006 002 שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃ 048 GAL 006 003 כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה׃ 048 GAL 006 004 אבל יבחן כל איש את מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר׃ 048 GAL 006 005 כי כל איש את משאו ישא׃ 048 GAL 006 006 המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃ 048 GAL 006 007 אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃ 048 GAL 006 008 הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃ (aiōnios g166) 048 GAL 006 009 ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃ 048 GAL 006 010 לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו׃ 048 GAL 006 011 ראו נא מה גדול המכתב אשר כתבתי אליכם בידי׃ 048 GAL 006 012 החפצים להתהדר בבשר מכריחים אתכם להמול רק למען לא ירדפו על צלב המשיח׃ 048 GAL 006 013 כי גם הם הנמולים אינם שמרים את התורה אלא רצונם שתמולו למען יתהללו בבשרכם׃ 048 GAL 006 014 ואנכי חלילה מהתהלל זולתי בצלב אדנינו ישוע המשיח אשר בו העולם נצלב לי ואני נצלב לעולם׃ 048 GAL 006 015 כי במשיח ישוע גם המילה גם הערלה אינן נחשבות כי אם בריאה חדשה׃ 048 GAL 006 016 וכל המהלכים כפי השורה הזאת שלום ורחמים עליהם ועל ישראל אשר לאלהים׃ 048 GAL 006 017 מעתה איש אל ילאני עוד כי את חבורות האדון ישוע אני נשא בגויתי׃ 048 GAL 006 018 חסד ישוע המשיח אדנינו יהי עם רוחכם אחי אמן׃ # # BOOK 049 EPH Ephesians אֶל־הָאֶפְסִיִּים 049 EPH 001 001 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים אל הקדשים הנמצאים באפסוס ומאמינים במשיח ישוע׃ 049 EPH 001 002 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 049 EPH 001 003 ברוך הוא האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אשר ברכנו בכל ברכת רוח במרומים במשיח׃ 049 EPH 001 004 כאשר בחר אתנו בו לפני מוסדות תבל להיות קדשים ותמימים לפניו באהבה׃ 049 EPH 001 005 יעדנו לו לבנים על ידי ישוע המשיח כחפץ רצונו׃ 049 EPH 001 006 לתהלת כבוד חסדו אשר נתן אתנו בידידו׃ 049 EPH 001 007 אשר בו לנו הפדיום בדמו וסליחת הפשעים כרב חסדו׃ 049 EPH 001 008 אשר השפיעו עלינו בכל חכמה והשכל׃ 049 EPH 001 009 והודיענו את סוד רצונו כעצתו היעוצה בו׃ 049 EPH 001 010 על דבר הנהגתו במלאת העתים לקבץ את הכל תחת המשיח הן מה שבשמים הן מה שבארץ׃ 049 EPH 001 011 אשר גם לקחנו בו נחלתנו אנחנו המיעדים לה מאז במחשבת פעל הכל כעצת חפצו׃ 049 EPH 001 012 להיותנו לתהלת כבודו אנחנו אשר יחלנו אל המשיח מאז׃ 049 EPH 001 013 ואשר גם אתם נטועים בו אחרי שמעכם דבר האמת את בשורת ישועתכם ואשר בו כשהאמנתם גם נחתמתם ברוח ההבטחה רוח הקדש׃ 049 EPH 001 014 כי זה ערבון ירשתנו לפדות לו עם סגלה לתהלת כבודו׃ 049 EPH 001 015 בעבור זאת גם אנכי אחרי שמעי אמונתכם באדנינו ישוע והאהבה אשר אהבתם את כל הקדשים׃ 049 EPH 001 016 לא אחדל מהודות בעבורכם בהזכירי אתכם בתפלתי׃ 049 EPH 001 017 כי יתן לכם אלהי אדנינו ישוע המשיח אבי הכבוד את רוח החכמה והחזון לדעת אתו׃ 049 EPH 001 018 ויאר עיני לבבכם למען תדעו אי זו היא תוחלת קריאתו ואי זה הוא עשר כבוד נחלתו בקדשים׃ 049 EPH 001 019 ואי זה הוא יתרון גדלת גבורתו בנו המאמינים כפי פעלת עצת כחו׃ 049 EPH 001 020 אשר פעל במשיח בהעיר אתו מן המתים ויושיבנו לימינו במרומים׃ 049 EPH 001 021 ממעל לכל שררה ושלטן וגבורה וממשלה וכל הנקרא בשם לא לבד בעולם הזה כי אם גם בעולם הבא׃ (aiōn g165) 049 EPH 001 022 וישת כל תחת רגליו ויתן אתו לראש על הכל אל העדה׃ 049 EPH 001 023 אשר היא גופו מלוא הממלא את הכל בכל׃ 049 EPH 002 001 גם אתכם המתים לפנים בפשעיכם וחטאתיכם׃ 049 EPH 002 002 אשר התהלכתם בהם לפי דור העולם הזה כרצון שר ממשלת האויר והוא הרוח הפעל כעת בבני המרי׃ (aiōn g165) 049 EPH 002 003 וגם אנחנו כלנו בתוכם הלכנו לפנים בתאות הבשר לעשות חפצי בשרנו ומחשבותינו ונהי אך בני רגז בטבענו כאשר בני אדם׃ 049 EPH 002 004 אבל האלהים המלא רחמים ברב אהבתו אשר אהב אתנו׃ 049 EPH 002 005 אחרי היותנו מתים בפשעים החינו עם המשיח בחסד נושעתם׃ 049 EPH 002 006 ויעירנו אתו אף הושיבנו במרומים במשיח ישוע׃ 049 EPH 002 007 להראות בדרות הבאים את גדלת עשר חסדו בטובתו עלינו במשיח ישוע׃ (aiōn g165) 049 EPH 002 008 כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלהים היא׃ 049 EPH 002 009 לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש׃ 049 EPH 002 010 כי פעל אלהים אנחנו נבראים במשיח ישוע למעשים טובים אשר הכין האלהים מקדם למען נתהלך בהם׃ 049 EPH 002 011 על כן זכרו כי אתם הגוים בבשר הנקראים ערלים בפי הנקראים בני המילה שהיא מעשה ידים בבשר׃ 049 EPH 002 012 כי אתם בעת ההיא הייתם בלי משיח מוזרים לעדת ישראל ונכרים לבריתות ההבטחה באין תקוה ובאין לכם אלהים בעולם׃ 049 EPH 002 013 ועתה בישוע המשיח אתם הרחוקים מאז הייתם קרובים בדם המשיח׃ 049 EPH 002 014 כי הוא שלומנו אשר עשה השנים לאחד והרס מחיצת הגדר׃ 049 EPH 002 015 בבטלו האיבה בבשרו את תורת המצות בגזרותיהן לברא בנפשו את השנים לאיש אחד חדש ויעש שלום׃ 049 EPH 002 016 וירצה את שניהם בגוף אחד לאלהים על ידי צליבתו בהמיתו בנפשו את האיבה׃ 049 EPH 002 017 ויבא ויבשר שלום לכם הרחוקים והקרובים׃ 049 EPH 002 018 כי על ידו יש לשנינו מבוא ברוח אחד אל אבינו׃ 049 EPH 002 019 לכן אינכם עוד גרים ותושבים כי אתם בני עיר אחת עם הקדשים ובני בית אלהים׃ 049 EPH 002 020 בנוים על יסוד השליחים והנביאים וישוע המשיח הוא אבן הפנה׃ 049 EPH 002 021 אשר חבר בו יחד הבנין כלו עדי יגבה להיכל קדש ליהוה׃ 049 EPH 002 022 ובו נבנים גם אתם להיות משכן אלהים ברוח׃ 049 EPH 003 001 בעבור זאת אני פולוס אסיר המשיח למענכם הגוים׃ 049 EPH 003 002 כי אמנם שמעתם הנהגת חסד האלהים אשר נתן לי אליכם׃ 049 EPH 003 003 כי בחזון גלה לי הסוד אשר למעלה כתבתי לכם במעט׃ 049 EPH 003 004 ובקראכם תוכלו להכיר בזאת את בינתי בסוד המשיח׃ 049 EPH 003 005 אשר בדורת הראשנים לא נודע לבני אדם כאשר נגלה עתה לשליחיו הקדשים ולנביאיו ברוח׃ 049 EPH 003 006 להיות הגוים גם הם בני ירשתו וגוף אחד אתו וחברי הבטחתו במשיח על ידי הבשרה׃ 049 EPH 003 007 אשר הייתי לה למשרת במתנת חסד אלהים הנתונה לי כפי פעלת גבורתו׃ 049 EPH 003 008 לי צעיר הצעירים שבכל הקדשים נתן החסד הזה לבשר בגוים את עשר המשיח אשר לא יחקר׃ 049 EPH 003 009 ולהאיר עיני כל מה היא הנהגת הסוד הנסתר מדרת עולם באלהים יוצר הכל על ידי ישוע המשיח׃ (aiōn g165) 049 EPH 003 010 למען אשר תודע עתה על ידי העדה לשרים לשליטים אשר במרומים חכמת אלהים המפליאה דתכיה׃ 049 EPH 003 011 על פי עצת עולמים אשר יעץ במשיח ישוע אדנינו׃ (aiōn g165) 049 EPH 003 012 אשר פתחון פינו ממנו וקרבתנו בבטחה על יד אמונתו׃ 049 EPH 003 013 בעבור זאת אבקש שלא תחתו בצרותי למענכם יען כי היא תפארתכם׃ 049 EPH 003 014 על כן אכרעה על ברכי לאבי אדנינו ישוע המשיח׃ 049 EPH 003 015 אשר נקרא על שמו כל בית אבות שבשמים ושבארץ׃ 049 EPH 003 016 לתת לכם לפי עשר כבודו להתחזק בגבורה על ידי רוחו לאדם הפנימי׃ 049 EPH 003 017 שישכן המשיח בלבבכם באמונה והייתם משרשים ומיסדים באהבה׃ 049 EPH 003 018 למען תוכלו להשיג עם כל הקדשים מה הוא הרחב והארך והעמק והגבה׃ 049 EPH 003 019 וידעתם את אהבת המשיח הנעלה על כל דעת ונמלאתם את כל מלוא האלהים׃ 049 EPH 003 020 ולו אשר יכל להרבות גמוליו עלינו יותר מכל משאלותינו ומחשבותינו לפי הכח הפעל בקרבנו׃ 049 EPH 003 021 לו הכבוד בקרב הקהל במשיח ישוע לדר ודר עד עולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 049 EPH 004 001 לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃ 049 EPH 004 002 בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃ 049 EPH 004 003 ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃ 049 EPH 004 004 גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃ 049 EPH 004 005 אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃ 049 EPH 004 006 אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃ 049 EPH 004 007 אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח׃ 049 EPH 004 008 על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם׃ 049 EPH 004 009 ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ׃ 049 EPH 004 010 הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל׃ 049 EPH 004 011 והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃ 049 EPH 004 012 להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃ 049 EPH 004 013 עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃ 049 EPH 004 014 ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃ 049 EPH 004 015 כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃ 049 EPH 004 016 אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃ 049 EPH 004 017 והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם׃ 049 EPH 004 018 חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃ 049 EPH 004 019 אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע׃ 049 EPH 004 020 ואתם לא כן למדתם את המשיח׃ 049 EPH 004 021 אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע׃ 049 EPH 004 022 אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃ 049 EPH 004 023 ותתחדשו ברוח שכלכם׃ 049 EPH 004 024 ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת׃ 049 EPH 004 025 על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃ 049 EPH 004 026 רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃ 049 EPH 004 027 גם לא תתנו מקום לשטן׃ 049 EPH 004 028 מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃ 049 EPH 004 029 כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃ 049 EPH 004 030 ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃ 049 EPH 004 031 כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃ 049 EPH 004 032 והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃ 049 EPH 005 001 לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃ 049 EPH 005 002 והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃ 049 EPH 005 003 אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ 049 EPH 005 004 גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ 049 EPH 005 005 כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ 049 EPH 005 006 אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃ 049 EPH 005 007 על כן אל יהי חלקכם עמהם׃ 049 EPH 005 008 כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ 049 EPH 005 009 כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃ 049 EPH 005 010 ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃ 049 EPH 005 011 ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃ 049 EPH 005 012 כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃ 049 EPH 005 013 אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃ 049 EPH 005 014 על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃ 049 EPH 005 015 ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃ 049 EPH 005 016 מוקירים העת כי הימים רעים המה׃ 049 EPH 005 017 על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃ 049 EPH 005 018 ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃ 049 EPH 005 019 ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ 049 EPH 005 020 והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ 049 EPH 005 021 הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃ 049 EPH 005 022 הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃ 049 EPH 005 023 כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃ 049 EPH 005 024 אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ 049 EPH 005 025 האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃ 049 EPH 005 026 למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ 049 EPH 005 027 להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃ 049 EPH 005 028 כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃ 049 EPH 005 029 כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ 049 EPH 005 030 כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃ 049 EPH 005 031 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ 049 EPH 005 032 גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃ 049 EPH 005 033 ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃ 049 EPH 006 001 שמעו בנים אל הוריכם באדנינו כי ארח ישר הוא׃ 049 EPH 006 002 כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃ 049 EPH 006 003 למען ייטב לך ולמען יאריכן ימיך על האדמה׃ 049 EPH 006 004 ואתם האבות אל תכעיסו את בניכם אך גדלום במוסר אדנינו ובתוכחתו׃ 049 EPH 006 005 שמעו עבדים אל אדניכם לפי הבשר ביראה ורתת ובתם לבבכם כמו למשיח׃ 049 EPH 006 006 לא בעבדת מראה העין כמבקשי חן בני אדם כי אם כעבדי המשיח עשים רצון האלהים בכל נפשם׃ 049 EPH 006 007 ועבדים בנפש חפצה את האדון ולא בני אדם׃ 049 EPH 006 008 וידעתם כי כל דבר טוב אשר עשה האדם ישלמנו לו אדנינו אם עבד הוא או בן חורין׃ 049 EPH 006 009 ואתם האדנים ככה תעשו גם להם חדלו מגער בם וידעתם כי גם עליכם יש אדון בשמים ואין לפניו משא פנים׃ 049 EPH 006 010 סוף דבר אחי חזקו באדנינו ובעז גבורתו׃ 049 EPH 006 011 לבשו כלי נשק אלהים למען תוכלו עמד נגד נכלי השטן׃ 049 EPH 006 012 כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃ (aiōn g165) 049 EPH 006 013 על כן אחזו בכלי נשק אלהים למען תוכלו לקום ביום הרע ולמלא צבאכם ולעמוד׃ 049 EPH 006 014 עמדו נא חגורי מתנים באמת ומלבשים בשריון הצדק׃ 049 EPH 006 015 ורגליכם מנעלות להיותכם מוכנים לבשורת השלום׃ 049 EPH 006 016 ועל כל אלה תפשו את מגן האמונה אשר תוכלו לכבות בו את חצי הרשע הבערים׃ 049 EPH 006 017 וקחו את כובע הישועה וחרב הרוח שהיא דבר האלהים׃ 049 EPH 006 018 והתפללו תמיד בכל עת בתפלה ותחנונים ברוח ושקדו והתאמצו על זאת להעתיר תמיד בעד כל הקדשים׃ 049 EPH 006 019 וגם בעדי למען ינתן לי הדבר בפתחי פי להגיד בבטחון את סוד הבשורה אשר אנכי ציר לה במוסרות׃ 049 EPH 006 020 למען אדבר בה בבטחה כאשר מטל עלי לדבר׃ 049 EPH 006 021 ולמען אשר תדעו גם אתם את קרתי ואת מעשי הנה את הכל יודיע אתכם טוכיקוס האח החביב והמשרת הנאמן באדנינו׃ 049 EPH 006 022 אשר לזאת שלחתיהו אליכם למען תדעו את קרתינו ולמען ינחם את לבבכם׃ 049 EPH 006 023 השלום לאחים והאהבה עם האמונה מאת האלהים האב ומאת האדון ישוע המשיח׃ 049 EPH 006 024 החסד עם כל האהבים את אדנינו ישוע המשיח באהבה אשר לא תכלה אמן׃ # # BOOK 050 PHI Philippians אֶל־הַפִּילִפִּיִּים 050 PHI 001 001 פולוס וטימותיוס עבדי המשיח ישוע אל כל הקדשים במשיח ישוע אשר הם בפילפי עם הפקידים והשמשים׃ 050 PHI 001 002 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 050 PHI 001 003 אודה לאלהי מדי זכרי אתכם׃ 050 PHI 001 004 ותמיד בכל תפלותי אתחנן בשמחה בעד כלכם׃ 050 PHI 001 005 על התחברותכם אל הבשורה למן היום הראשון ועד הנה׃ 050 PHI 001 006 ובטח אני כי המתחיל בכם המעשה הטוב גם יגמרנו עד יום ישוע המשיח׃ 050 PHI 001 007 כאשר ראוי לי לחשב ככה על כלכם בעבור שאתי אתכם בלבבי במוסרי ובהצדיקי ובחזקי את הבשורה באשר כלכם חברי בחסד׃ 050 PHI 001 008 כי האלהים לי לעד אשר לכלכם נכספתי באהבת ישוע המשיח׃ 050 PHI 001 009 ועל זאת מתפלל אנכי כי תרבה ותגדל אהבתכם בהשכל ובכל דעת׃ 050 PHI 001 010 למען תבחנו את המבחרות והייתם זכים ובלי מכשול עד יום המשיח׃ 050 PHI 001 011 מלאים פרי הצדקה על ידי ישוע המשיח לכבוד אלהים ותהלתו׃ 050 PHI 001 012 והנני מודיע אתכם אחי כי אשר מצאתני היתה אך ליתרון הבשורה׃ 050 PHI 001 013 עד אשר נגלו מוסרותי במשיח בכל שער המלך ולכל הנשארים׃ 050 PHI 001 014 ורב האחים באדנינו הוסיפו אמץ במוסרותי והתחזקו יותר בלבבם לדבר את הדבר בלי פחד׃ 050 PHI 001 015 הן יש מגידים את המשיח מקנאה וריב ויש מגידים בכונה טובה׃ 050 PHI 001 016 אלה ממריבה מגידים את המשיח לא בלב טהור כי חשבים להוסיף צרה על מוסרי׃ 050 PHI 001 017 ואלה מאהבה באשר הם ידעים כי נתון אנכי להצדיק את הבשורה׃ 050 PHI 001 018 אך מה בכך הלא בכל אופן אם בעלילה או באמת יגד המשיח ואני הנני שמח בזאת וגם אשמח׃ 050 PHI 001 019 כי יודע אני שתהיה לי זאת לישועה בתפלתכם ובעזרת רוח ישוע המשיח׃ 050 PHI 001 020 ואוחיל ואקוה שלא אבוש בכל דבר כי אם בכל בטחון כאשר מאז כן גם עתה יתגדל המשיח בגופי אם בחיי אם במותי׃ 050 PHI 001 021 כי המשיח הוא חיי והמות רוח לי׃ 050 PHI 001 022 אולם אם לחיות בבשר עוד יוסיף לי פרי עמלי אין לי להגיד במה אבחר׃ 050 PHI 001 023 כי משוך אני מן השנים נפשי אותה להפטר ולהיות עם המשיח כי זה המבחר׃ 050 PHI 001 024 אבל לעמד עוד בבשר צריך יתר בעבורכם׃ 050 PHI 001 025 ואני בטח וידע כי אותר ואעמד עם כלכם יחד לאמץ אתכם ולהגדיל שמחת אמונתכם׃ 050 PHI 001 026 למען תרבה על ידי תהלתכם במשיח ישוע בשובי לבוא אליכם׃ 050 PHI 001 027 רק חתנהגו כראוי לבשורת המשיח למען אשמע עליכם אם בבואי לראותכם אם בהיותי רחוק כי קימים אתם ברוח אחת ועזרים אתי בנפש אחת להלחם בעד אמונת הבשורה׃ 050 PHI 001 028 ואינכם חרדים מאומה מפני המתקוממים אשר זאת להם אות לאבדם ולכם לישועתכם ומאת האלהים היא׃ 050 PHI 001 029 כי נתן לכם בעד המשיח לא לבד להאמין בו כי אם גם להתענות בעדו׃ 050 PHI 001 030 כי גם לכם המלחמה אשר ראיתם בי ואשר עתה שמעים אתם עלי׃ 050 PHI 002 001 לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃ 050 PHI 002 002 השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃ 050 PHI 002 003 ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃ 050 PHI 002 004 כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃ 050 PHI 002 005 כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃ 050 PHI 002 006 אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃ 050 PHI 002 007 כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃ 050 PHI 002 008 וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃ 050 PHI 002 009 על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃ 050 PHI 002 010 למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ 050 PHI 002 011 וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃ 050 PHI 002 012 לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃ 050 PHI 002 013 כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃ 050 PHI 002 014 עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃ 050 PHI 002 015 למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃ 050 PHI 002 016 מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃ 050 PHI 002 017 אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃ 050 PHI 002 018 וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃ 050 PHI 002 019 וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃ 050 PHI 002 020 כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃ 050 PHI 002 021 כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃ 050 PHI 002 022 ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃ 050 PHI 002 023 ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃ 050 PHI 002 024 ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃ 050 PHI 002 025 ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃ 050 PHI 002 026 יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃ 050 PHI 002 027 אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃ 050 PHI 002 028 לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃ 050 PHI 002 029 על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃ 050 PHI 002 030 כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃ 050 PHI 003 001 ובכן אחי שמחו באדנינו הן לכתב ולשנות כזאת אליכם עלי איננו לטרח ולכם הוא לחזוק׃ 050 PHI 003 002 הזהרו מן הכלבים הזהרו מן הפעלים הרעים הזהרו מן החתוך׃ 050 PHI 003 003 כי אנחנו בני המילה העבדים את האלהים ברוח ומתפארים במשיח ישוע ואיננו בטחים בבשר׃ 050 PHI 003 004 אף כי גם לי יש לבטח בבשר ואם יחשב איש שיוכל לבטח בבשר הנה אני יותר ממנו׃ 050 PHI 003 005 אשר אני נמול בן שמונת ימים מבני ישראל משבט בנימין עברי מן העברים׃ 050 PHI 003 006 לפי התורה פרוש בקנאתי רדף את העדה ולפי צדקת התורה בלי שמץ׃ 050 PHI 003 007 אך היתרנות האלה כלן חשבתי לי לחסרנות למען המשיח׃ 050 PHI 003 008 וגם עודני חשב את כלן לחסרון לעמת מעלת ידיעת ישוע המשיח אדני אשר בעבורו חסרתי את נפשי מכל אלה ואחשבם לסחי להרויח את המשיח ולהמצא בו׃ 050 PHI 003 009 ולא תהיה לי צדקתי מתוך התורה כי אם באמונת המשיח הצדקה הבאה מאת האלהים באמונה׃ 050 PHI 003 010 לדעת אתו ואת גבורת תחיתו והתחברות ענוייו ולהדמות למותו׃ 050 PHI 003 011 להגיע אם אוכל אל תחית המתים׃ 050 PHI 003 012 לא כאלו השגתי כבר או כאלו השלמתי אבל ארדף אולי אשיג כאשר גם השיגני המשיח ישוע׃ 050 PHI 003 013 אחי אינני חשב כי כבר השגתי אך אחת דברתי כי שכח אני את אשר מאחרי ואשתטח אל אשר לפני׃ 050 PHI 003 014 וארדף את מטרת שכר הנצחון אשר הוא בקריאה של מעלה מאת האלהים במשיח ישוע׃ 050 PHI 003 015 לכן מי שהוא שלם בנו כן יחשב ואם תחשבו מחשבה אחרת גם זאת יגלה לכם האלהים׃ 050 PHI 003 016 רק נתהלכה באשר הגענו עדיה במעגל אחד יבלב אחד׃ 050 PHI 003 017 אחי היו חברים להלכים אחרי והביטו אל המתהלכים כן כאשר אנחנו מופת לכם׃ 050 PHI 003 018 כי רבים המתהלכים כן כאשר אנחנו מופת לכם׃ 050 PHI 003 019 כי רבים המתהלכים אשר עליהם אמרתי לכם פעמים הרבה ועתה גם בבכי אני אמר כי הם איבי צלב המשיח׃ 050 PHI 003 020 אשר אחריתם האבדון אשר כרסם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃ 050 PHI 003 021 כי אזרחותנו בשמים היא ומשם מחכים אנחנו למושיענו אדנינו ישוע המשיח׃ [ (Philippians 3:22) אשר יחליף את גוף שפלותנו להיותו דומה לגוף כבודו כפי כח יכלתו לכבש הכל תחתיו׃ ] 050 PHI 004 001 ועתה אחי החביבים והחמודים שמחתי ועטרת ראשי עמדו נא כן באדנינו חביבי׃ 050 PHI 004 002 את אבהודיה אני מזהיר ואת סונטיכי אני מזהיר להיות לב אחד באדנינו׃ 050 PHI 004 003 ואתה חברי הנצמד לי באמת אף ממך אני מבקש להיות להן לעזר אשר יגעו עמדי על הבשורה עם קלימיס ועם שאר תמכי אשר שמותם יחד בספר החיים׃ 050 PHI 004 004 שמחו באדנינו בכל עת ועוד הפעם אמר אני שמחו׃ 050 PHI 004 005 ענות רוחכם תודע לכל איש קרב הוא האדון׃ 050 PHI 004 006 אל תדאגו כי אם בתפלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את משאלותיכם לאלהינו׃ 050 PHI 004 007 ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצר את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע׃ 050 PHI 004 008 ובכן אחי כל אשר הוא אמת ונכבד וישר וטהור ונעים ואשר שמעו טוב כל מעשה צדק כל מעשה שבח על אלה תשימו לבבכם׃ 050 PHI 004 009 אשר למדתם וקבלתם ושמעתם וראיתם בי את אלה תעשו ואלהי השלום יהיה עמכם׃ 050 PHI 004 010 ואני שמחתי מאד באדנינו כי עתה הפעם החלפתם כח להשגיח עלי וגם משגיחים הייתם עד כה אך לא עלתה בידכם׃ 050 PHI 004 011 ולא ממחסור אדבר כן כי למדתי להסתפק במה שיש לי׃ 050 PHI 004 012 ידעתי לענות אף ידעתי להותיר מחנך אני בכל ענין ואופן הן לשבע הן לרעב הן להותיר הן לחסר׃ 050 PHI 004 013 כל זאת אוכל בעזרת המשיח הנותן כח בקרבי׃ 050 PHI 004 014 אבל היטבתם לעשות בהתחברכם אלי בצרתי׃ 050 PHI 004 015 וידעתם גם אתם פילפיים כי בראשית הבשורה כצאתי ממקדוניא לא התחברה לי אחת מן הקהלות בעשק משא ומתן כי אם אתם בלבד׃ 050 PHI 004 016 כי גם בתסלוניקי שלחתם לי את צרכי פעם ושתים׃ 050 PHI 004 017 לא שאבקש את המתן אך אבקש הפרי אשר ירבה בחשבנכם׃ 050 PHI 004 018 ואני קבלתי את הכל ויש לי די והותר ואני נמלאתי ריח ניחח בקבלי מידי אפפרודיטוס את כל אשר שלחתם זבח ערב ורצוי לאלהים׃ 050 PHI 004 019 ואלהי הוא ימלא את כל צרככם כעשר כבודו במשיח ישוע׃ 050 PHI 004 020 ולאלהים אבינו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 050 PHI 004 021 שאלו לשלום כל קדוש במשיח ישוע האחים אשר עמדי שאלים לשלומכם׃ 050 PHI 004 022 כל הקדשים שאלים לשלומכם וביותר אלה אשר מבית הקיסר׃ 050 PHI 004 023 חסד ישוע המשיח אדנינו עם כלכם אמן׃ # # BOOK 051 COL Colossians אֶל־הַקּוֹלַסִּים 051 COL 001 001 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו׃ 051 COL 001 002 אל הקדשים והאחים הנאמנים במשיח אשר הם בקולשא חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 051 COL 001 003 נודה לאלהים אבי אדנינו ישוע המשיח בכל עת אשר אנחנו מתפללים בעדכם׃ 051 COL 001 004 אחרי אשר שמענו אמונתכם במשיח ישוע ואהבתכם אל כל הקדשים׃ 051 COL 001 005 בעבור התקוה הצפונה לכם בשמים ונודעתם לכם מקדם בדבר אמת הבשורה׃ 051 COL 001 006 אשר באה אליכם וגם לכל העולם ותפרה ותרבה כמו גם בתוככם למן היום אשר שמעתם והכרתם באמת את חסד אלהים׃ 051 COL 001 007 כאשר למדתם מן אפפרס חברנו החביב אשר הוא משרת נאמן בעדכם למשיח׃ 051 COL 001 008 והוא גם הודיע אתנו את האבתכם ברוח׃ 051 COL 001 009 בעבור זאת גם אנחנו למן היום אשר שמענוה לא חדלנו להתפלל בעדכם ולבקש שתמלאו דעת רצון האלהים בכל חכמה ותבונה רוחנית׃ 051 COL 001 010 להתהלך כטוב בעיני האדון וככל רצונו ולעשות פרי בכל מעשה טוב ולרבות בדעת אלהים׃ 051 COL 001 011 להתחזק בכל כח כגבורת כבודו לכל סבלנות וארך רוח עם שמחה׃ 051 COL 001 012 ולתת תודה לאבינו העשה אתנו ראוים לחלק נחלת הקדשים באור׃ 051 COL 001 013 אשר הוא חלצנו מממשלת החשך והעבירנו למלכות בן אהבתו׃ 051 COL 001 014 אשר יש לנו בו הפדיון בדמו סליחת החטאים׃ 051 COL 001 015 והוא צלם האלהים הנעלם ובכור כל נברא׃ 051 COL 001 016 כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ כל הנראה וכל אשר איננו נראה הן כסאות וממשלות הן שררות ורשיות הכל נברא על ידי ולמענהו׃ 051 COL 001 017 והוא לפני הכל והכל קים בו׃ 051 COL 001 018 והוא ראש גוף העדה אשר הוא ראשית ובכור מעם המתים למען יהיה הראשון בכל׃ 051 COL 001 019 כי כן היה הרצון לשכן בו את כל המלוא׃ 051 COL 001 020 ולרצות אל עצמו את הכל על ידו בעשותו שלום בדם צלבו על ידו הן אשר בארץ הן אשר בשמים׃ 051 COL 001 021 וגם אתם אשר הייתם מלפנים מוזרים ואיבים בנטות לבבכם אחרי המעשים הרעים׃ 051 COL 001 022 עתה רצה אתכם בגוף בשרו על ידי מותו להעמידכם לפניו קדשים ובלי מום ודפי׃ 051 COL 001 023 אם תעמדו מיסדים ונכונים באמונה ולא תזועו מתוחלת הבשורה אשר שמעתם ואשר נשמעה לכל הנברא תחת השמים ואני פולוס הייתי לה למשרת׃ 051 COL 001 024 עתה הנני שמח בענויי אשר אני סבל למענכם ואמלא את החסר ביסורי המשיח בבשרי בעד גופו היא העדה׃ 051 COL 001 025 אשר הייתי לה למשרת כפי פקדת אלהים אשר נתנה לי עליכם למלאת את דבר האלהים׃ 051 COL 001 026 את הסוד אשר היה נסתר מעולמים ומדור ודור ועתה נגלה לקדושיו׃ (aiōn g165) 051 COL 001 027 אשר רצה האלהים להודיעם אי זה הוא עשר כבוד הסוד ההוא בגוים והוא המשיח אשר בכם אשר הוא תקות הכבוד׃ 051 COL 001 028 ואותו משמיעים אנחנו בהוכיחנו כל איש ובלמדנו כל איש בכל חכמה למען העמיד כל איש שלם במשיח ישוע׃ 051 COL 001 029 ובזאת אף אני עמל ונלחם כפי פעלת כחו הפעל בי בגבורה׃ 051 COL 002 001 הנני מודיע אתכם גדל הקרב אשר בקרבי על אדותיכם ועל אדות אנשי לודקיא ועל כל אשר לא ראו את פני בבשר׃ 051 COL 002 002 למען ינחמו לבותם ונקשרו יחד באהבה ולכל עשר דעת נכונה להשכיל סוד האלהים אבינו וסוד המשיח׃ 051 COL 002 003 אשר צפונים בו כל אצרות החכמה והדעת׃ 051 COL 002 004 וזאת אמר אני לכם למען אשר לא יטעה אתכם איש בשפתי חלקות׃ 051 COL 002 005 כי גם אם בבשרי אני רחוק מכם הנה ברוחי אני אצלכם ואשמח בראתי את תכונתכם ואמץ אמונתכם במשיח׃ 051 COL 002 006 לכן כאשר קבלתם את המשיח את ישוע אדנינו כן גם התהלכו בו׃ 051 COL 002 007 משרשים ונבנים בו וקימים באמונה כאשר למדתם ומרבים בתודה בה׃ 051 COL 002 008 הזהרו פן יוליך איש אתכם שולל בפילסופיה ובמדוחי שוא לפי קבלת בני האדם ויסדות העולם ולא על פי המשיח׃ 051 COL 002 009 כי בו בגופו שכן כל מלא האלהות ובו אתם נמלאים׃ 051 COL 002 010 אשר הוא ראש כל שררה ושלטן׃ 051 COL 002 011 ובו אתם גם נמולים מילה שלא בידים בהפשטת גוף הבשר החוטא היא מילת המשיח׃ 051 COL 002 012 כי נקברתם אתו בטבילה אף קמתם אתו בתחיה על ידי האמונה בגבורת אלהים אשר העירו מן המתים׃ 051 COL 002 013 גם אתכם המתים בפשעים ובערלת בשרכם החיה אתו בסלח לכם את כל פשעיכם׃ 051 COL 002 014 וימחק את השטר המעיד בנו בחקתיו אשר היה לנגדנו וישאהו מתוכנו ויתקעהו בצלב׃ 051 COL 002 015 ויפשט את השרים והשליטים ויתנם ביד רמה לראוה בם ויוליכם שולל בנפשו׃ 051 COL 002 016 על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות׃ 051 COL 002 017 אשר הם צל הדברים העתידים לבא וגופם הוא במשיח׃ 051 COL 002 018 אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שפלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃ 051 COL 002 019 ואיננו אחז בראש אשר מחבר ממנו כל הגוף ומאחז בציריו ודבקיו יגדל גדול אלהים׃ 051 COL 002 020 לכן אם מתם עם המשיח ליסודת העולם למה תשתעבדו לחקים כאלו עדכם חיים בעולם׃ 051 COL 002 021 אל תאחז אל תטעם אל תגע׃ 051 COL 002 022 והם כלם לכליון בתשמישם לפי מצות אנשים ולמודיהם׃ 051 COL 002 023 הנראים כעין חכמה בעבודה בדויה מלב ובשפלות רוח ובענוי הגוף שלא כהגן רק להשביע הבשר׃ 051 COL 003 001 לכן אם קמתם עם המשיח בקשו את אשר למעלה אשר המשיח ישב שם לימין האלהים׃ 051 COL 003 002 את אשר למעלה יהגה לבבכם לא את אשר בארץ׃ 051 COL 003 003 כי מתם וחייכם צפונים עם המשיח באלהים׃ 051 COL 003 004 בעת הגלות המשיח אשר הוא חייכם גם אתם תגלו עמו בכבוד׃ 051 COL 003 005 על כן תמותתו את אבריכם בארץ את הזנות והטמאה והזמה והתאות הרעות ונטות אחרי הבצע אשר היא עבודת אלילים׃ 051 COL 003 006 כי בגלל אלה בא חרון אלהים על בני חמרי׃ 051 COL 003 007 אשר גם אתם הלכתם בהם מלפנים בחיותכם בתוכם׃ 051 COL 003 008 אך עתה הסירו מכם כל אלה את הרגז את הכעס את הרשע את הגדוף ואת דברי נבלה מפיכם׃ 051 COL 003 009 ואל תשקרו איש בעמיתו כי פשטתם את האדם הישן עם פעלותיו׃ 051 COL 003 010 ולבשתם את האדם החדש המתחדש בדעת כצלם בראו׃ 051 COL 003 011 אשר אין שם יוני ויהודי אין מילה וערלה אין לעז וסקותי אין עבד ובן חורין כי המשיח הוא הכל ובכל׃ 051 COL 003 012 לכן אתם כבחירי האלהים הקדשים והחביבים לבשו המון רחמים ונדיבות ונמיכות רוח וענוה וארך אפים׃ 051 COL 003 013 ותשאו איש את רעהו ותסלחו בהיות לכם ריב איש עם אחיו כאשר המשיח סלח לכם כן תסלחו גם אתם׃ 051 COL 003 014 ועל כל אלה לבשו האהבה היא אגדת השלמות׃ 051 COL 003 015 וישלט בלבבכם שלום האלהים אשר נקראתם לו בגוף אחד וזבחו תודה׃ 051 COL 003 016 דבר האדון ישכן בקרבכם בשפע רב בכל חכמה ותלמדו ותעוררו את נפשכם בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות ושירו ליהוה בנעימה בלבבכם׃ 051 COL 003 017 וכל אשר תעשו הן במלין הן בפעל עשו בשם האדון ישוע והודו לאלהים אבינו על ידי׃ 051 COL 003 018 אתן הנשים הכנענה לבעליכן כראוי באדנינו׃ 051 COL 003 019 אתם האנשים אהבו את נשיכם ואל תתמרמרו אליהן׃ 051 COL 003 020 הבנים שמעו אל ילדיכם בכל דבר כי הוא לרצון לאדנינו׃ 051 COL 003 021 האבות אל תרגיזו את בניכם פן יחתו׃ 051 COL 003 022 העבדים שמעו בכל דבר אל אדניכם לפי הבשר לא בעבודה למראה העין כמבקשי חן בני אדם כי אם בתם לבב כיראי האלהים׃ 051 COL 003 023 כל אשר תעשו עשו בכל נפשכם כמו ליהוה ולא לבני אדם׃ 051 COL 003 024 וידעתם כי תקבלו מאת יהוה גמול הירשה כי את אדנינו המשיח עבדים אתם׃ 051 COL 003 025 וכל עשה עול הוא ישא העול אשר עשה ואין שם משא פנים׃ 051 COL 004 001 אתם האדנים תנו לעבדיכם הישר והשוה ודעו כי גם אתם יש לכם אדון בשמים׃ 051 COL 004 002 התמידו בתפלה ושקדו בה בתודה׃ 051 COL 004 003 והתפללו גם בעדנו למען יפתח לנו האלהים את שער הדבור לחות את סוד המשיח אשר בעבורו אסור אנכי׃ 051 COL 004 004 למען אשר אגלה אתו כמשפט עלי לחות׃ 051 COL 004 005 התהלכו בחכמה עם אשר בחוץ והוקירו את העת׃ 051 COL 004 006 דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממלחים במלח למען תדעו להשיב דבר לכל אדם׃ 051 COL 004 007 את כל הקרת אותי וידיעכם טוכיקוס האח החביב והמשרת הנאמן ועבד עמיתי באדון׃ 051 COL 004 008 אשר לזאת שלחתיהו אליכם למען ידע את דבריכם וינחם את לבבכם׃ 051 COL 004 009 עם אוניסימוס האח הנאמן והחביב אשר הוא מכם המה יודיעו אתכם את כל דברינו פה׃ 051 COL 004 010 ארסטרכוס השבוי עמי יחד שאל לשלומכם ומרקוס בן אחות בר נבא אשר צויתם עליו אם יבוא אליכם תקבלהו׃ 051 COL 004 011 וישוע הנקרא יוסטוס אשר הם מן המולים אלה לבדם מן העזרים למלכות האלהים היו לי לנחמה׃ 051 COL 004 012 אפפרס אשר הוא מכם שאל לשלומכם משרת המשיח הנאבק בעדכם בתפלתיו בכל עת למען תעמדו שלמים ומלאים דעת בכל רצון אלהים׃ 051 COL 004 013 כי מעיד אני עליו כי קנאה גדולה הוא מקנא לכם ולאנשי לודקיא ולאנשי הירפוליס׃ 051 COL 004 014 לוקס הרופא החביב ודימס שאלים לשלומכם׃ 051 COL 004 015 שאלו לשלום האחים אשר בלודקיא ולשלום נומפס והקהלה אשר בביתו׃ 051 COL 004 016 ואחרי קראם את האגרת הזאת לפניכם עשו שתקרא גם בקהל לודקיים ואת אשר ללודקיא תקראוה גם אתם׃ 051 COL 004 017 ואמרו אל ארכפוס שית לבך לעבודה אשר קבלתה באדון למען תמלאנה׃ 051 COL 004 018 שאלת השלום מידי אני פולוס זכרו את מוסרי החסד עמכם אמן׃ # # BOOK 052 1TH 1 Thessalonians 1 סלוניס 052 1TH 001 001 פולוס וסלונוס וטימותיוס אל קהלת התסלוניקים באלהים האב ובאדון ישוע המשיח חסד לכם ושלום מאת אלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 052 1TH 001 002 נודה לאלהים על כלכם בכל עת בהזכיר אתכם בתפלותינו׃ 052 1TH 001 003 בזכרנו תמיד לפני האלהים אבינו את פעל אמונתכם ויגיעת אהבתכם וסבלנות תקותכם לאדנינו ישוע המשיח׃ 052 1TH 001 004 כי ידענו אחי חביבי האלהים את אשר נבחרתם׃ 052 1TH 001 005 באשר בשורתנו לא היתה לכם בדבור לבד כי גם בגבורה וברוח הקדש ובדעת נאמנה מאד כאשר ידעתם גם אתם את אשר היינו בתוככם למענכם׃ 052 1TH 001 006 ואתם הייתם הלכים בעקבותינו ובעקבות אדנינו בקבלכם את הדבר בתוך עני רב עם חדות רוח הקדש׃ 052 1TH 001 007 עד היותכם מופת לכל המאמינים אשר במקדוניא ובאכיא׃ 052 1TH 001 008 כי מאתכם נשמע קול דבר יהוה לא לבד במקדוניא ואכיא כי אם בכל מקום יצאה אמונתכם באלהים עד שאין לנו צרך לדבר דבר׃ 052 1TH 001 009 כי פיהם המספר מה היה מבואנו אליכם ואיך פניתם מעבודת אלילים ושבתם לאלהים לעבד את אל חי ואמתי׃ 052 1TH 001 010 ולחכות לבנו מן השמים אשר העירו מן המתים לישוע מצילנו מן החרון הבא׃ 052 1TH 002 001 כי אתם אחי הנכם ידעים את מבואנו אליכם כי לא היה לריק׃ 052 1TH 002 002 אך אחרי אשר ענינו ולחרפות היינו בפילפי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם לכם את הבשורה בנפתולים רבים׃ 052 1TH 002 003 כי תוכחתנו איננה מתוך טעות וגם לא מתוך טמאה ולא ברמיה׃ 052 1TH 002 004 כי אם כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להפקיד בידנו את הבשורה כן נדבר ולא כחפצים להיות רצוים לבני אדם כי אם לאלהים הבחן לבותנו׃ 052 1TH 002 005 כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד׃ 052 1TH 002 006 גם לא בקשנו מן האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים אף כי היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח׃ 052 1TH 002 007 אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מפנקת את בניה׃ 052 1TH 002 008 ובחבבנו ככה אתכם חפצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נפשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו׃ 052 1TH 002 009 הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים׃ 052 1TH 002 010 עדים אתם ועד האלהים כי בקדש ובצדק ובתמים היינו עמכם המאמינים׃ 052 1TH 002 011 ואתם ידעתם כי כאב את בניו הזהרנו את כל אחד מכם ודברנו על לבו׃ 052 1TH 002 012 ונעד בכם ללכת כראוי לפני האלהים הקורא אתכם למלכותו ולכבודו׃ 052 1TH 002 013 בעבור זאת גם נודה תמיד לאלהים כי אתם בקבלכם מאתנו דבר שמועת האלהים לא קבלתם אותו כדבר בני אדם כי אם כמו שהוא באמת כדבר האלהים אשר הוא גם פעל בכם המאמינים׃ 052 1TH 002 014 כי אתם אחי הלכתם בעקבי קהלות האלהים אשר בארץ יהודה במשיח ישוע כי סבלתם גם אתם כאלה על ידי בני שבטכם כאשר סבלו גם המה על ידי היהודים׃ 052 1TH 002 015 אשר אף המיתו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל אדם׃ 052 1TH 002 016 המנעים אתנו מדבר אל הגוים כי יושעו למען אשר ימלאו את חטאתיהם בכל עת וישיגם החרון עד לכלה׃ 052 1TH 002 017 ואנחנו אחי אחרי אשר שכלנו אתכם לזמן מעט בפנים ולא בלב השתדלנו ביותר לראות פניכם בתשוקה רבה׃ 052 1TH 002 018 ועל כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו׃ 052 1TH 002 019 כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו׃ 052 1TH 002 020 אמנם אתם כבודנו ושמחתנו׃ 052 1TH 003 001 ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃ 052 1TH 003 002 ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃ 052 1TH 003 003 שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃ 052 1TH 003 004 הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃ 052 1TH 003 005 ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃ 052 1TH 003 006 ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃ 052 1TH 003 007 אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃ 052 1TH 003 008 כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃ 052 1TH 003 009 כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃ 052 1TH 003 010 לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃ 052 1TH 003 011 והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃ 052 1TH 003 012 ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃ 052 1TH 003 013 ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃ 052 1TH 004 001 ועוד נבקשה מכם אחי ונזהיר אתכם באדנינו ישוע כי כאשר קבלתם מאתנו איך לכם להתהלך ולמצא חן בעיני האלהים כן תוסיפו וכן תרבו עוד׃ 052 1TH 004 002 כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע׃ 052 1TH 004 003 כי רצון האלהים היא קדשתכם אשר תתרחקו מן הזנות׃ 052 1TH 004 004 וידע כל איש מכם לשמר את כליו בקדשה ויקר׃ 052 1TH 004 005 ולא בתאות זמה כדרך הגוים אשר אינם ידעים האלהים׃ 052 1TH 004 006 ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם׃ 052 1TH 004 007 כי לא קרא אותנו האלהים לטמאה כי אם לקדשה׃ 052 1TH 004 008 על כן הבוזה זאת לא אנשים הוא בוזה כי אם את האלהים אשר גם שם בקרבנו את רוח קדשו׃ 052 1TH 004 009 ועל אהבת האחים אין צרך לכתב אליכם הלא אף אתם למודי יהוה לאהבה איש את רעהו׃ 052 1TH 004 010 וגם עשים אתם כן לכל אחיכם אשר בכל מקדוניא אך נבקשה מכם אחי אשר תוסיפו ותרבו עוד׃ 052 1TH 004 011 ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם׃ 052 1TH 004 012 למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם׃ 052 1TH 004 013 ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃ 052 1TH 004 014 כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃ 052 1TH 004 015 כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃ 052 1TH 004 016 כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃ 052 1TH 004 017 אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון׃ 052 1TH 004 018 לכן נחמו זה את זה בדברים האלה׃ 052 1TH 005 001 ועל דבר העתים והזמנים אין צרך לכתב אליכם אחי׃ 052 1TH 005 002 הלא אף אתם ידעתם היטב כי יום יהוה כגנב בלילה כן בוא יבוא׃ 052 1TH 005 003 כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃ 052 1TH 005 004 אבל אתם אחי אינכם בחשך שישיג אתכם היום כגנב׃ 052 1TH 005 005 אתם כלכם בני האור ובני היום לא בני הלילה אנחנו ולא בני החשך׃ 052 1TH 005 006 לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃ 052 1TH 005 007 כי הנרדמים הם בלילה נרדמים והמשתכרים משתכרים בלילה׃ 052 1TH 005 008 ואנחנו בני היום ננזרה נא ונלבש את שריון האמונה והאהבה וככובע את תקות הישועה׃ 052 1TH 005 009 יען אשר לא יעדנו האלהים לחרון כי אם לנחל את הישועה על ידי אדנינו ישוע המשיח׃ 052 1TH 005 010 אשר מת בעדנו למען אם נשקד ואם נישן חיה נחיה עמו יחד׃ 052 1TH 005 011 על כן נחמו זה את זה ובנו איש את אחיו כאשר גם עשיתם׃ 052 1TH 005 012 והננו מבקשים מכם אחי להכיר את העמלים בכם ואשר הם נצבים עליכם באדון ומוכיחים אתכם׃ 052 1TH 005 013 אשר תנהגו בם כבוד עד למעלה באהבה למען פעלתם ויהי שלום ביניכם׃ 052 1TH 005 014 והננו מזהירים אתכם אחי הוכיחו את הסוררים אמצו את רכי הלבב תמכו את החלשים והאריכו רוח אל כל אדם׃ 052 1TH 005 015 וראו פן ישלם איש לאיש רעה תחת רעה כי אם רדפו בכל עת את הטוב הן לאיש איש מכם הן לכל אדם׃ 052 1TH 005 016 היו שמחים בכל עת׃ 052 1TH 005 017 התמידו בתפלה׃ 052 1TH 005 018 הודו על הכל כי זה רצון האלהים אליכם במשיח ישוע׃ 052 1TH 005 019 את הרוח לא תכבו׃ 052 1TH 005 020 את הנבואות לא תמאסו׃ 052 1TH 005 021 בחנו כל דבר ובטוב אחזו׃ 052 1TH 005 022 התרחקו מכל הדומה לרע׃ 052 1TH 005 023 והוא אלהי השלום יקדש אתכם קדשה שלמה וכל רוחכם ונפשכם וגופכם ישמר תמים בבוא אדנינו ישוע המשיח׃ 052 1TH 005 024 נאמן הקורא אתכם אשר גם יעשה׃ 052 1TH 005 025 אחי התפללו בעדנו׃ 052 1TH 005 026 שאלו לשלום כל האחים בנשיקה הקדשה׃ 052 1TH 005 027 הנני משביעכם באדון שתקרא האגרת הזאת באזני כל האחים הקדשים׃ 052 1TH 005 028 חסד ישוע המשיח אדנינו עמכם אמן׃ # # BOOK 053 2TH 2 Thessalonians 2 סלוניס 053 2TH 001 001 פולוס וסלונוס וטימותיוס אל קהלת התסלוניקים באלהים אבינו ובאדנינו ישוע המשיח׃ 053 2TH 001 002 חסד לכם ושלום מאת אלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 053 2TH 001 003 חיבים אנחנו להודות בכל עת לאלהים עליכם אחי כראוי כי אמונתכם גדלה מאד ורבה אהבת כלכם איש לרעהו׃ 053 2TH 001 004 עד כי נתהלל בכם אף אנחנו בקהלות אלהים על סבלנותכם ועל אמונתכם בכל הרדיפות ובכל הלחץ אשר סבלתם׃ 053 2TH 001 005 לאות צדקת משפט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃ 053 2TH 001 006 באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם׃ 053 2TH 001 007 ולכם הנלחצים רוחה אתנו יחד בהגלות האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עזו׃ 053 2TH 001 008 באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃ 053 2TH 001 009 אשר ישאו משפט אבדן עולם מאת פני האדון ומהדר גאונו׃ (aiōnios g166) 053 2TH 001 010 בבאו ביום ההוא להכבד בקדשיו ולהתפלא בכל המאמינים כי האמנתם לעדותנו אליכם׃ 053 2TH 001 011 לכן גם נתפלל בעדכם בכל עת אשר יתן אתכם אלהינו ראוים אל אשר אתם מקראים וימלא בעז כל חפצכם בטוב וכל מעשה אמונתכם׃ 053 2TH 001 012 למען יכבד בכם שם ישוע אדנינו ואתם תכבדו בו על פי חסד אלהינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 053 2TH 002 001 והננו מבקשים מכם אחי על אדות ביאת אדנינו ישוע המשיח ואסיפתנו אליו׃ 053 2TH 002 002 אשר לא תטרף דעתכם פתאם ואשר לא תבהלו לא ברוח ולא בדבור ולא באגרת כמו שלוחה מאתנו כאלו הגיע יום המשיח׃ 053 2TH 002 003 אל יתעה אתכם איש בשום אופן כי לא יבא בטרם יהיה בראשונה המרד ונגלה איש החטאה בן האבדון׃ 053 2TH 002 004 המתקומם והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה עד כי גם ישב בהיכל האלהים כאלהים ומראה את עצמו כי אלהים הוא׃ 053 2TH 002 005 הלא תזכרו כי בעוד היותי אתכם דברתי אלה אליכם׃ 053 2TH 002 006 ועתה ידעתם מה שימנעהו מלהגלות בעתו׃ 053 2TH 002 007 כי סוד הרשע כבר החל לפעל רק שיוסר מתוך המנע עד כה׃ 053 2TH 002 008 ואז יגלה הרשע אשר ימיתנו האדון ברוח שפתיו וישביתנו בהופעת ביאתו׃ 053 2TH 002 009 את אשר יבוא כחזקת השטן ברב כח ובאתות ובמופתי שקר׃ 053 2TH 002 010 ובכל מרמת און באבדים תחת אשר לא קבלו את אהבת האמת להושע׃ 053 2TH 002 011 ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃ 053 2TH 002 012 למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה׃ 053 2TH 002 013 אבל אנחנו חיבים להודות לאלהים בכל עת בעבורכם אחי חביבי האדון אשר האלהים בחר בכם מראשית לישועה בקדוש הרוח ובאמונת האמת׃ 053 2TH 002 014 לזאת קרא אתכם בבשורתנו לנחלת כבוד אדנינו ישוע המשיח׃ 053 2TH 002 015 לכן אחי עמדו והחזיקו בקבלות אשר למדתם אם בדברנו אם באגרתנו׃ 053 2TH 002 016 והוא אדנינו ישוע המשיח ואלהינו אבינו אשר אהב אתנו ויתן לנו בחסדו נחמת עולם ותקוה טובה׃ (aiōnios g166) 053 2TH 002 017 הוא ינחם את לבבכם ויכונן אתכם בכל דבר ומעשה טוב׃ 053 2TH 003 001 ועוד אחי התפללו בעדנו אשר ירוץ דבר יהוה ויכבד כמו גם בקרבכם׃ 053 2TH 003 002 ואשר ננצל מן האנשים התעים והרעים כי לא לכל אדם האמונה׃ 053 2TH 003 003 אבל נאמן הוא האדון אשר יחזק אתכם וישמרכם מן הרע׃ 053 2TH 003 004 ואנחנו בטוחים עליכם באדנינו כי תעשו וגם תוסיפו לעשות את אשר נצוה׃ 053 2TH 003 005 והאדון הוא יישר את לבבכם לאהבת האלהים ולסבלנות המשיח׃ 053 2TH 003 006 והננו מצוים אתכם אחים בשם אדנינו ישוע המשיח אשר תבדלו מכל אח מעקש דרכיו ואיננו מתהלך על פי הקבלה אשר קבל מאתנו׃ 053 2TH 003 007 הלא ידעתם אף אתם איך עליכם להתהלך כמנו כי לא נהגנו דרך מעות בתוככם׃ 053 2TH 003 008 גם לא אכלנו לחם איש חנם כי ביגיעה ותלאה לילה ויומם היינו עמלים לבלתי היות לאיש מכם למשא׃ 053 2TH 003 009 לא בעבור שאין לנו הרשות לזאת כי אם לתת אתנו לכם למופת ללכת בעקבותינו׃ 053 2TH 003 010 כי גם בהיותנו אצלכם צוינו אתכם לאמר מי שלא ירצה לעבד גם אכול לא יאכל׃ 053 2TH 003 011 כי שמענו שיש בכם אנשים המעקשים את דרכיהם ואינם עבדים מאומה ומבלים ימיהם בהבלים׃ 053 2TH 003 012 ואנשים כאלה נצוה אותם ונבקש מהם באדנינו ישוע המשיח לעבד בנחת למען יאכלו את לחמם׃ 053 2TH 003 013 ואתם אחי אל תלאו בעשות הטוב׃ 053 2TH 003 014 ואם לא ישמע איש אל דברנו באגרת הזאת אתו תרשמו לכם ואל תתערבו עמו למען יבוש׃ 053 2TH 003 015 אך לא כאיב תחשבהו כי אם תוכיחהו כאח׃ 053 2TH 003 016 והוא אדון השלום הוא יתן לכם את השלום תמיד ובכל פנים׃ 053 2TH 003 017 יהי האדון עם כלכם׃ 053 2TH 003 018 שאלת השלום מידי אני פולוס והיא האות בכל האגרות כן אנכי כתב׃ [ (II Thessalonians 3:19) חסד ישוע המשיח אדנינו עם כלכם אמן׃ ] # # BOOK 054 1TI 1 Timothy 1 טימותי 054 1TI 001 001 פולוס שליח ישוע המשיח כמצות האלהים מושיענו והאדון ישוע המשיח תקותנו׃ 054 1TI 001 002 אל טימותיוס בנו האמתי באמונה חסד ורחמים ושלום מאת אלהים אבינו והמשיח ישוע אדנינו׃ 054 1TI 001 003 הנה בלכתי למקדוניא בקשתי ממך לשבת באפסוס למען תזהיר מקצת אנשים שלא יורו תורה זרה׃ 054 1TI 001 004 ולא ישימו לבם להגדות וללמודי תולדות אין קץ המביאים יותר לשאלות מלבנות בית אלהים באמונה׃ 054 1TI 001 005 כי תכלית המצוה היא האהבה בלב טהור וברוח טובה ובאמונה לא צבועה׃ 054 1TI 001 006 יש אשר תעו ממנה ויפנו אחרי למודי תהו׃ 054 1TI 001 007 בחשבם להיות מורי תורה ואינם מבינים מה הם אמרים ומה הם מחליטים׃ 054 1TI 001 008 אבל ידענו כי התורה טובה היא אם יתנהג בה האדם כתורה׃ 054 1TI 001 009 בדעתו זאת כי חק לא הושם בעבור הצדיק אלא בעבור הסוררים והמרדים הרשעים והחטאים עשי זמה ונבלה מכי אב ומכי אם ומרצחים׃ 054 1TI 001 010 וזנים ושכבים את זכר וגנבי נפש וכזבים ונשבעים לשקר וכל מעשה הפך מן הלקח הבריא׃ 054 1TI 001 011 כפי בשורת כבוד האל המברך אשר פקדה עלי׃ 054 1TI 001 012 והנני מודה לישוע המשיח אדנינו המאזרני חיל כי חשבני נאמן וישימני למשרת לו׃ 054 1TI 001 013 אתי אשר מלפנים הייתי מגדף ומרדף ומחרף אבל רחמתי כי עשיתי מבלי דעת באין אמונה׃ 054 1TI 001 014 ויגדל עלי במאד מאד חסד אדנינו עם האמונה והאהבה במשיח ישוע׃ 054 1TI 001 015 נאמן הדבר וראוי להתקבל על כל כי המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים אשר אנכי הגדול בהם׃ 054 1TI 001 016 ובעבור זאת רחמתי למען אשר יראה ישוע המשיח בי בראשונה את כל ארך רוחו להיותי למופת לכל אשר יבאו להאמין בו לחיי עולם׃ (aiōnios g166) 054 1TI 001 017 ולמלך עולמים לאלהים הקים לעד והנעלם מעין והחכם לבדו לו הכבוד וההדר לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 054 1TI 001 018 את המצוה הזאת אני מצוך בני טימותיוס כפי הנבואות הקדמות עליך שתלחם לפיהן המלחמה הטובה׃ 054 1TI 001 019 לאחז באמונה וברוח הטובה אשר יש מאסים בה ותשבר אנית אמונתם׃ 054 1TI 001 020 ומהם הומניוס ואלכסנדר אשר מסרתים לשטן למען יוסרו לבלתי גדף עוד׃ 054 1TI 002 001 ועתה קדם כל דבר אבקשה מכם לשאת תפלות ותחנונים ובקשות ותודות בעד כל בני אדם׃ 054 1TI 002 002 בעד המלכים וכל השליטים למען נחיה חיי השקט ובטח בכל חסידות וישר׃ 054 1TI 002 003 כי כן טוב ורצוי בעיני אלהים מושיענו׃ 054 1TI 002 004 אשר חפצו שיושעו כל בני האדם ויגיעו להכרת האמת׃ 054 1TI 002 005 כי אחד הוא האלהים ואחד הוא העמד בין אלהים ובין בני אדם הוא בן אדם המשיח ישוע׃ 054 1TI 002 006 אשר נתן את נפשו כפר בעד כל וזאת העדות הבאה בעתה׃ 054 1TI 002 007 אשר אני הפקדתי לה לכרוז ולשליח אמת אני אמר במשיח ולא אשקר מורה הגוים באמונה ובאמת׃ 054 1TI 002 008 לכן רצוני שיתפללו האנשים בכל מקום וישאו ידיהם קדש בלי כעס ומדון׃ 054 1TI 002 009 וכן גם הנשים תתיפינה בתלבשת נאה עם בשת פנים וצניעות לא במחלפות הראש לא בזהב לא בפנינים ולא במלבושים יקרים׃ 054 1TI 002 010 אלא כמו שהוא הגון לנשים אשר בחרו להן יראת אלהים במעשים טובים׃ 054 1TI 002 011 האשה תלמד דומם בכל הכנעה׃ 054 1TI 002 012 ואינני נתן רשות לאשה ללמד אף לא להתנשא על האיש אלא תדום׃ 054 1TI 002 013 כי אדם נוצר בראשונה ואחריו חוה׃ 054 1TI 002 014 ואדם לא נפתה כי האשה שמעה לקול המשיא ותבא לידי עברה׃ 054 1TI 002 015 אבל תושע בלדתה בנים אם תעמדנה באמונה ובאהבה ובקדשה עם הצניעות׃ 054 1TI 003 001 אמת הדבר איש כי יבקש לו פקידות הוא מתאוה מעשה טוב׃ 054 1TI 003 002 ופקיד העדה צריך להיות איש אשר אין בו דפי בעל אשה אחת משל ברוחו צנוע ונחמד לבריות מכניס ארחים ומבין ללמד ולא אהב יין ולא נוח להכות ולא בצע בצע רע׃ 054 1TI 003 003 כי אם דן לכף זכות ולא בעל קטטה ולא אהב כסף׃ 054 1TI 003 004 ויהי מנהיג את ביתו בטוב ומדריך את בניו למשמעתו בכל הישר׃ 054 1TI 003 005 כי אם לא ידע איש להנהיג את ביתו איככה יוכל לדאג לעדת אלהים׃ 054 1TI 003 006 ואל יהי תלמיד הדש למען לא ירהב לבו ויפל בדין המשטין׃ 054 1TI 003 007 והוא גם צריך לשם טוב בפי אלה אשר בחוץ פן יפל בחרפה ובמוקש המשטין׃ 054 1TI 003 008 וכן גם השמשים יהיו ישרים ולא מחליקי לשון ולא אהבים סבא יין ולא נטים אחרי בצע רע׃ 054 1TI 003 009 כי אם ישמרו את סוד האמונה ברוח טהורה׃ 054 1TI 003 010 וגם אלה יבחנו בראשונה ואחר כן ישמשו אם אין בהם דפי׃ 054 1TI 003 011 וככה הנשים תהיינה ישרות ולא מלשינות משלות ברוחן ונאמנות בכל׃ 054 1TI 003 012 השמשים יהיו כל אחד בעל אשה אחת ומנהלים בטוב את בניהם ואת בתיהם׃ 054 1TI 003 013 כי המשמשים היטב יקנו לעצמם מעלה טובה ובטחון רב באמונת המשיח ישוע׃ 054 1TI 003 014 זאת אני כתב אליך ואקוה לבא אליך במהרה׃ 054 1TI 003 015 ואם אחר הנה תדע איך להתנהג בבית האלהים שהיא עדת אלהים חיים עמוד האמת ומכונה׃ 054 1TI 003 016 ובודי גדול סוד החסידות אלהים נגלה בבשר נצדק ברוח נראה למלאכים הגד בגוים נתקבל באמונה בעולם נעלה בכבוד׃ 054 1TI 004 001 אבל הרוח אמר בפרוש כי באחרית הימים יהיו אנשים אשר יסורו מן האמונה בפנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים׃ 054 1TI 004 002 דברי שקרים בחנפה ונכוים הם במדעת׃ 054 1TI 004 003 אסרים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת׃ 054 1TI 004 004 כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה׃ 054 1TI 004 005 כי יקדש בדבר אלהים ובתפלה׃ 054 1TI 004 006 אם תשים כזאת לפני אחיך משרת טוב תהיה לישוע המשיח מגדל בדברי האמונה ובלקח הטוב אשר דבקת אחריו׃ 054 1TI 004 007 אך התרחק מהגדות פסולות ובלות והרגל עצמך בחסידות׃ 054 1TI 004 008 כי הרגל הגוף יועיל מעט אבל החסידות תועיל לכל דבר ויש לה הבטחת חיי העולם הזה והעולם הבא׃ 054 1TI 004 009 נאמן הדבר הזה וראוי על כל להתקבל׃ 054 1TI 004 010 כי לזאת אנחנו גם יגעים גם נעלבים על אשר הוחלנו לאלהים חיים שהוא המושיע לכל האדם וביותר למאמינים׃ 054 1TI 004 011 את זאת תצוה ותלמד׃ 054 1TI 004 012 אל יבוז איש את בחורותיך אך היה מופת למאמינים בדבור במעשה באהבה ברוח באמונה ובטהרה׃ 054 1TI 004 013 והיה שקוד לקרות ולהוכיח ולהורת עד כי אבוא׃ 054 1TI 004 014 ואל תקל בעיניך מתנת החסד אשר בך הנתונה לך בנבואה עם סמיכת ידי הזקנים׃ 054 1TI 004 015 לאלה תשית לבך ובהם היה למען תראה הצלחתך לכל׃ 054 1TI 004 016 שית לבך לנפשך ולהוראה והחזק בזה כי בעשותך כן תושיע את נפשך ואת נפש השמעים אליך׃ 054 1TI 005 001 אל תגער בזקן כי אם תזהירנו כאב לך ואת הצעירים כאחים׃ 054 1TI 005 002 את הזקנות כאמות ואת הצעירות כאחיות ובכל טהרה׃ 054 1TI 005 003 כבד את האלמנות אשר באמת אלמנות הנה׃ 054 1TI 005 004 וכי יהיו לאלמנה בנים או בני בנים הם ילמדו לראשונה לעשות חסד עם ביתם ולשלם גמול לאבותם כי זה הוא טוב ורצוי לפני האלהים׃ 054 1TI 005 005 אבל האלמנה באמת אשר נשארה יחידה שמה אלהים מבטחה ומתמדת בתפלות ובתחנות לילה ויומם׃ 054 1TI 005 006 אך המענגה מתה היא בחייה׃ 054 1TI 005 007 וזאת תצוה למען תהיינה בלא דפי׃ 054 1TI 005 008 אבל מי שלא יפרנס את קרוביו וביותר את בני ביתו כפר באמונה והוא גרוע מאשר איננו מאמין׃ 054 1TI 005 009 אלמנה אל תבחר זולתי בת ששים שנה ואשר היתה אשת איש אחד׃ 054 1TI 005 010 ויש לה עדות על מעשיה הטובים שגדלה בנים והכניסה ארחים ירחצה את רגלי הקדשים ותמכה את העשוקים ורדפה כל מעשה טוב׃ 054 1TI 005 011 אבל האלמנות הצעירות אל תקבל כי בהטות יצרן את לבן מן המשיח חשקות הן להיות לאיש׃ 054 1TI 005 012 ודינן עליהן כי בגדו באמונתן הראשונה׃ 054 1TI 005 013 ועוד בהיותן עצלות למדו לשוטט מבית לבית ולא לבד עצלות כי אף מפטפטות ורדפות אחר חדשות ומדברות את אשר לא יתכן׃ 054 1TI 005 014 על כן רצוני כי הצעירות תהיינה לאיש ללדת בנים ולהנהיג את בתיהן ולא לתת לאיב תאנה לחרף׃ 054 1TI 005 015 כי יש מהן אשר כבר סרו אחרי השטן׃ 054 1TI 005 016 בן אמונה או בת אמונה שיש להם אלמנות יעזרו אתן ולא תהיינה למשא על הקהל כדי שיוכל להספיק לאלה אשר הנה אלמנות באמת׃ 054 1TI 005 017 הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד וביותר העמלים בדבר ובהוראה׃ 054 1TI 005 018 כי הכתוב אמר לא תחסם שור בדישו ועוד נאמר הפעל שוה בשכרו׃ 054 1TI 005 019 אל תקבל שטנה על הזקן בלתי אם על פי שנים או שלשה עדים׃ 054 1TI 005 020 את החטאים תוכיח בפני כל למען ייראו גם האחרים׃ 054 1TI 005 021 הנני מעיד בך נגד האלהים ואדנינו ישוע המשיח ונגד בחירי המלאכים אשר שמור תשמר את זאת בלי משפט נמהר ולא תעשה דבר במשא פנים׃ 054 1TI 005 022 אל תהי נמהר בסמיכת ידיך על אדם ולא תשתתף לחטאת אחרים שמר את נפשך בטהרה׃ 054 1TI 005 023 אל תרבה לשתות עוד מים כי אם קח מעט יין בעבור בטנך ואשר פעמים רבות חלה אתה׃ 054 1TI 005 024 יש בני אדם אשר חטאתיהם גלויות ומקדימות לדין ויש מהם אשר הנה הלכות אחריהם׃ 054 1TI 005 025 וככה גם המעשים הטובים גלוים המה ואשר אינם כן לא יוכלו להסתר׃ 054 1TI 006 001 כל אשר הם תחת על העבדות יחשבו את אדניהם ראוים לכל כבוד למען לא יחלל שם האלהים והלקח׃ 054 1TI 006 002 ואלה אשר אדניהם בני אמונה אל יקלו אתם על היותם אחים כי אם יעבדום ביותר בעבור כי מאמינים ואהובים הם המשתדלים לגמל חסד את זאת תלמד ותצוה׃ 054 1TI 006 003 האיש אשר יורה תורה אחרת ולא יעמד בדברים הבריאים של אדנינו ישוע המשיח ובלקח החסידות׃ 054 1TI 006 004 נפשו עפלה ולא ידע מאומה כי אם חלה הוא בשאלות ומחלקות מלים המביאים לידי קנאה ומריבה וגדופים וחשד רע׃ 054 1TI 006 005 וכוחי הבל של אנשים נשחתי דעת ומחסרי אמת השמים את החסידות לדבר בצע סור מאנשים כאלה׃ 054 1TI 006 006 ואף אמנם יתרון גדול היא החסידות עם לב שמח בגורלו׃ 054 1TI 006 007 כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃ 054 1TI 006 008 ועל כן אם יש לנו מזון וכסות נסתפקה בהם׃ 054 1TI 006 009 אבל המבקשים להעשיר יפלו בנסיון ובמוקשים וברב תאות סבלות ומשחיתות המשקיעות את האדם בשחת ובאבדון׃ 054 1TI 006 010 כי שרש כל הרעות אהבת הכסף ויש אשר ערגו לו ויסורו מן האמונה ויעציבו את נפשם במכאבים רבים׃ 054 1TI 006 011 ואתה איש האלהים ברח לך מאלה ורדף צדקה וחסידות ואמונה ואהבה וסבלנות וענוה׃ 054 1TI 006 012 הלחם המלחמה הטובה של האמונה ואחז חיי עולמים אשר נקראת להם והודית הודאה יפה בפני עדים רבים׃ (aiōnios g166) 054 1TI 006 013 הנני מצוך נגד האלהים המחיה את כל ונגד המשיח ישוע אשר העיד ההודאה היפה לפני פנטיוס פילטוס׃ 054 1TI 006 014 כי שמור תשמר את המצוה באין שמץ ודפי עד הופעת המשיח ישוע אדנינו׃ 054 1TI 006 015 אשר יראנה בעתה המברך והשליט לבדו מלך המלכים ואדני האדנים׃ 054 1TI 006 016 אשר הוא לבדו חי וקים והוא הדר באור נשגב ואיש לא ראהו ולא יוכל לראונו ולו הכבוד וגבורת עולמים אמן׃ (aiōnios g166) 054 1TI 006 017 את עשירי העולם הזה תצוה שלא ירום לבבם גם לא יבטחו בעשר הבוגד כי אם באלהים חיים המספיק לנו די והותר לשבע׃ (aiōn g165) 054 1TI 006 018 ויגמלו טוב ויעשירו במעשים טובים לתת מהונם ולעזר לזולתם׃ 054 1TI 006 019 ויאצרו להם אוצר ליסוד טוב לעתיד שישיגו את חיי העולם׃ (aiōnios g166) 054 1TI 006 020 אתה טימותיוס שמר את הפקדון והתרחק מדברי הבל הפסולים ומן וכוחי המדע הנקרא כן בשקר׃ 054 1TI 006 021 אשר יש מתפארים בו ויתעו מן האמונה׃ [ (I Timothy 6:22) החסד עמך אמן׃ ] # # BOOK 055 2TI 2 Timothy 2 טימותי 055 2TI 001 001 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון האלהים לפי הבטחת החיים אשר בישוע המשיח׃ 055 2TI 001 002 אל טימותיוס בנו החביב חסד ורחמים ושלום מאת אלהים אבינו ומאת המשיח ישוע אדנינו׃ 055 2TI 001 003 מודה אני לאלהים אשר אני עבד אותו מימי אבותי ברוח טהורה כי תמיד אזכרך בתפלותי לילה ויומם׃ 055 2TI 001 004 ונכספתי לראותך בזכרי את דמעותיך למען אמלא שמחה׃ 055 2TI 001 005 כי באתי לזכר את אמונתך בלתי צבועה ששכנה כבר בלואיס זקנתך ובאבניקה אמך ומבטח אני כי תשכן גם בך׃ 055 2TI 001 006 על כן אזכירך שתעורר את מתנת האלהים הנתונה לך בסמיכת ידי׃ 055 2TI 001 007 כי האלהים לא נתן לנו רוח אימה כי אם רוח גבורה ואהבה ומוסר׃ 055 2TI 001 008 לכן אל תבוש לא מעדות אדנינו ולא ממני אסירו כי אם תסבל הרעות גם אתה כמוני על הבשורה כפי כח האלהים׃ 055 2TI 001 009 אשר הוא הושיענו וקראנו בקריאה קדושה לא לפי מעשינו כי אם לפי עצתו וחסדו הנתן לנו במשיח ישוע לפני ימות עולם׃ (aiōnios g166) 055 2TI 001 010 ועתה נגלה בהראות מושיענו ישוע המשיח אשר בטל את המות ויוצא לאור על ידי הבשורה את החיים ואת אשר איננו עובר׃ 055 2TI 001 011 אשר הפקדתי להיות לה כרוז ושליח ומורה הגוים׃ 055 2TI 001 012 ובעבור זאת אסבל כאלה ולא אבוש כי יודע אנכי במי האמנתי ומבטח אנכי כי היכלת לו לשמר את פקדוני עד היום ההוא׃ 055 2TI 001 013 החזק בתכונת הדברים הבריאים אשר שמעת ממני באמונה ובאהבה אשר במשיח ישוע׃ 055 2TI 001 014 שמר את הפקדון הטוב בעזרת רוח הקדש השכן בנו׃ 055 2TI 001 015 זאת אתה יודע כי פנו ממני כל אשר באסיא ובתוכם פוגלוס והרמוגניס׃ 055 2TI 001 016 יתן האדון רחמים לבית אניסיפורוס כי פעמים רבות השיב את נפשי ולא בוש ממוסרי׃ 055 2TI 001 017 כי אם בהיותו ברומי יגע לבקשני עד כי מצאני׃ 055 2TI 001 018 יתן לו האדון למצא רחמים מלפני יהוה ביום ההוא ורב שרותו אשר שרת באפסוס אתה ידעת היטב׃ 055 2TI 002 001 לכן בני התחזק בחסד אשר במשיח ישוע׃ 055 2TI 002 002 ואת אשר שמעת ממני בפני עדים רבים תפקידנו בידי אנשים נאמנים אשר הם כשרים ללמד גם את האחרים׃ 055 2TI 002 003 וסבל הרעות כאיש חיל בצבא מלחמת ישוע המשיח׃ 055 2TI 002 004 איש יצא לצבא לא יתערב בעשקי החיים למען יהיה רצוי לשר הצבא׃ 055 2TI 002 005 וגם אם נאבק איש לא יכתר אם לא יאבק כמשפט׃ 055 2TI 002 006 האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃ 055 2TI 002 007 בין באשר אני אמר כי האדון יתן לך חכמה בכל דבר׃ 055 2TI 002 008 זכור תזכר את ישוע המשיח הנעור מן המתים אשר הוא מזרע דוד כפי בשורתי׃ 055 2TI 002 009 אשר בעבורה אני נשא רעות עד למוסרות כעשה עול אבל דבר האלהים איננו נאסר׃ 055 2TI 002 010 ועל כן אסבל את כל למען הבחירים למען ישיגו גם המה את התשועה במשיח ישוע עם כבוד עולמים׃ (aiōnios g166) 055 2TI 002 011 נאמן הדבר הזה כי אם מתנו אתו גם אתו נחיה׃ 055 2TI 002 012 אם נסבל גם נמלך אתו ואם ננכר גם הוא ינכר אתנו׃ 055 2TI 002 013 אם לא נאמין הנה הוא קים באמונתו כי לכחש בעצמו לא יוכל׃ 055 2TI 002 014 זאת הזכר להם והעד לפני האדון שלא לעשק במחלקת מלים אשר לא להועיל רק לעות דעת השמעים׃ 055 2TI 002 015 היה שקוד להתיצב נאמן לפני אלהים וכפעל אשר לא יבוש המחלק על נכון דבר האמת׃ 055 2TI 002 016 אבל תרחק מדברי הבל הפסולים כי יוסיפו הרבות רשע׃ 055 2TI 002 017 ושיחתם כרקב תאכל סביב אשר מהם הומניוס ופיליטוס׃ 055 2TI 002 018 אשר תעו מן האמת באמרם כי תחית המתים כבר היתה ויבלבלו אמונת קצת אנשים׃ 055 2TI 002 019 אך איתן הוא יסוד האלהים וזה חותמו ידע יהוה את אשר לו ועוד יסור מעול כל הקורא את שם המשיח׃ 055 2TI 002 020 כי בבית גדול לא כלי זהב וכסף בלבד אלא גם של עץ ושל חרש ומהם לכבוד ומהם לבזיון׃ 055 2TI 002 021 והנה אם טהר איש את נפשו מאלה יהיה כלי לכבוד מקדש ומועיל לבעל הבית מוכן לכל מעשה טוב׃ 055 2TI 002 022 ברח לך מתאות הנעורים ורדף צדק ואמונה ואהבה ושלום עם כל הקראים אל יהוה בלב טהור׃ 055 2TI 002 023 ותרחק מן השאלות התפלות באין מוסר באשר תדע כי אך קטטה מולידות הנה׃ 055 2TI 002 024 ועבד האדון לא יתקוטט אלא יהי נוח לכל ומבין ללמד וסבלן׃ 055 2TI 002 025 ומיסר בנמיכות רוח את המתנגדים אולי יתן האלהים בלבבם לשוב להכרת האמת׃ 055 2TI 002 026 ויעירו ממוקשי השטן אשר צדם בהם לרצונו׃ 055 2TI 003 001 וזאת תדע כי באחרית הימים יבאו עתים קשות׃ 055 2TI 003 002 כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדפים וממרים באבותם וכפויי טובה ולא חסידים׃ 055 2TI 003 003 חסרי אהבה ובוגדים ומלשינים וזוללים ואכרזים ושנאי טוב׃ 055 2TI 003 004 ומסרים ופחזים וגבהי רוח והלכים אחרי תענוגים יותר מאחרי האלהים׃ 055 2TI 003 005 ואשר דמיון חסידות להם ומכחשים בכחה ואתה סור מאלה׃ 055 2TI 003 006 כי יש בהם הבאים בלאט אל הבתים ושבים נשים טעונות חטאים ונתעות בתאות שנות׃ 055 2TI 003 007 הלמדות תמיד ולעולם אינן יכלות לבוא לידיעת האמת׃ 055 2TI 003 008 כי כמו יניס וימבריס אשר קמו על משה כן גם אלה מתקוממים אל האמת אנשים אשר נשחתה דעתם ונמאסים בדבר האמונה׃ 055 2TI 003 009 אכן לא יוסיפו להצליח כי שגעונם יגלה לכל כאשר קרה גם את האנשים ההם׃ 055 2TI 003 010 אבל אתה הלכת אחרי בהוראה ובהנהגה וברצון ובאמונה ובארך הרוח ובאהבה ובסבלנות׃ 055 2TI 003 011 וברדיפות ובענוים אשר מצאוני באנטיוכיא ובאקוניא ובלוסטרא ואלה הרדיפות סבלתי ומכלן הצילני האדון׃ 055 2TI 003 012 וגם כל החפצים לחיות חיי חסידות במשיח ישוע המה ירדפו׃ 055 2TI 003 013 ואנשים רעים וקסמים יוסיפו סרה מתעים ונתעים׃ 055 2TI 003 014 אבל אתה עמד במה שלמדת והבטחת כי יודע אתה מי הוא אשר למדת ממנו׃ 055 2TI 003 015 ומנעוריך ידעת את כתבי הקדש היכלים להחכימך אל הישועה על ידי האמונה במשיח ישוע׃ 055 2TI 003 016 כי כל הכתוב נכתב ברוח אלהים גם מועיל להורת ולהוכיח ולישר וליסר בצדק׃ 055 2TI 003 017 למען אשר יהיה איש האלהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב׃ 055 2TI 004 001 לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשפט את החיים ואת המתים בהופעתו ובמלכותו׃ 055 2TI 004 002 הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃ 055 2TI 004 003 כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נפשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃ 055 2TI 004 004 ויטו אזניהם מן האמת ויפנו אל ההגדות׃ 055 2TI 004 005 אבל אתה היה ער בכל סבל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃ 055 2TI 004 006 כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה׃ 055 2TI 004 007 המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי׃ 055 2TI 004 008 ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השפט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הופעתו׃ 055 2TI 004 009 חושה לבוא אלי במהרה׃ 055 2TI 004 010 כי דימס עזבני באהבתו את העולם הזה וילך לו לתסלוניקי וקריסקיס הלך לגלטיא וטיטוס לדלמטיא׃ (aiōn g165) 055 2TI 004 011 ולוקס הוא לבדו עמדי קח את מרקוס והביאהו אתך כי יועיל לי למאד לעבודה׃ 055 2TI 004 012 את טוכיקוס שלחתי לאפסוס׃ 055 2TI 004 013 את המטפחת שהנחתי בטרואס אצל קרפוס הביאהו אתך בבואך ואף את הספרים ובפרט את המגלות של קלף׃ 055 2TI 004 014 אלכסנדר חרש הנחשת עשה לי רעות רבות ישלם לו יהוה כמעשיו׃ 055 2TI 004 015 וגם אתה השמר לך ממנו כי מרו מרה את דברינו׃ 055 2TI 004 016 בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון׃ 055 2TI 004 017 אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על ידי הבשורה וישמעוה כל הגוים ואנצל מפי אריה׃ 055 2TI 004 018 ויצילני האדון מכל מעשה רע ויושיעני אל מלכותו שבשמים לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 055 2TI 004 019 שאל לשלום פריסקה ועקילס ובית אניסיפורוס׃ 055 2TI 004 020 ארסטוס נשאר בקורנתוס ואת טרופימוס הנחתי חולה במילטוס׃ 055 2TI 004 021 חושה לבוא לפני הסתיו אובולוס ופודיס ולינוס וקלודיה והאחים כלם שאלים לשלומך׃ 055 2TI 004 022 אדנינו ישוע המשיח יהי עם רוחך החסד עמכם אמן׃ # # BOOK 056 TIT Titus אֶל־טִיטוֹס 056 TIT 001 001 פולוס עבד אלהים ושליח ישוע המשיח לפי אמונת בחירי אלהים ודעת האמת אשר לחסידות׃ 056 TIT 001 002 עלי תקות חיי העולם אשר הבטיח לפני ימות עולם האל אשר לא ישקר׃ (aiōnios g166) 056 TIT 001 003 וגלה במועדו את דברו על ידי הקריאה המפקדה בידי על פי מצות האלהים מושיענו׃ 056 TIT 001 004 אל טיטוס בנו האמתי לפי אמונה אחת חסד ורחמים ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח מושיענו׃ 056 TIT 001 005 לזאת עזבתיך בקריטי למען תשלים את החסד ותשים זקנים בכל עיר ועיר כאשר צויתיך׃ 056 TIT 001 006 אם ימצא איש תם ובעל אשה אחת ויש לו בנים מאמינים ואין עליהם טענת פריצות ואינם סוררים׃ 056 TIT 001 007 כי פקיד העדה צריך להיות איש תם כסכן לאלהים לא עמד על דעתו ולא רגזן ולא אהב יין ולא בעל אגרף ולא נטה אחרי הבצע׃ 056 TIT 001 008 כי אם יהי מכניס ארחים ואהב טוב וצנוע וצדיק וקדוש וכבש את יצרו׃ 056 TIT 001 009 ומחזיק בדבר הנאמן כפי ההוראה למען יהיה בכחו להזהיר בלקח הבריא ולהוכיח את המריבים׃ 056 TIT 001 010 כי יש הרבה מרדים מדברי הבל ומתעי נפש ובפרט מן המולים׃ 056 TIT 001 011 אשר סכור יסכר פיהם ההפכים בתים כלם בהורותם דברים לא כנים עקב בצע׃ 056 TIT 001 012 וכבר אמר אחד מהם נביאם אשר בתוכם בני קריטי כזבים הם מעולם וחיות רעות וכרשים עצלים׃ 056 TIT 001 013 והעדות הזאת אמת היא ובעבור כן תוכיחם תוכחה קשה למען יהיו בריאים באמונה׃ 056 TIT 001 014 ולא ישימו לב אל הגדות היהודים ואל מצות האנשים הסרים מן האמת׃ 056 TIT 001 015 הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃ 056 TIT 001 016 אמרים המה כי ידעו את האלהים ובמעשיהם כופרים בו כי מתעבים וממרים הם ולא יצלחו לכל מעשה טוב׃ 056 TIT 002 001 ואתה דבר את הנאה ללקח הבריא׃ 056 TIT 002 002 שיהיו הזקנים משלים ברוחם ומכבדים וצנועים ובריאים באמונה ובאהבה ובסבלנות׃ 056 TIT 002 003 וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לסבוא יין כי אם מלמדות טוב׃ 056 TIT 002 004 ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃ 056 TIT 002 005 ולהיות צנועות וטהרות צופיות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים׃ 056 TIT 002 006 ככה תזהיר גם את הבחורים שיהיו צנועים׃ 056 TIT 002 007 ובכל דבר היה אתה למופת במעשים טובים בהוראה צרופה ונהדרה׃ 056 TIT 002 008 ובדבר בריא ומום אין בו למען יבוש המתקומם ולא ימצא לדבר עליכם רע׃ 056 TIT 002 009 העבדים יכנעו לאדניהם ויתרצו להם בכל דבר ולא ימרו את דבריהם׃ 056 TIT 002 010 ולא ימעלו מעל כי אם יראו כל אמונה טובה למען יפארו בכל את לקח אלהינו מושיענו׃ 056 TIT 002 011 כי הופיע חסד אלהים להושיע את כל בני האדם׃ 056 TIT 002 012 וליסר אתנו אשר נתעב הרשע ותאות העולם ונחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות׃ (aiōn g165) 056 TIT 002 013 ונחכה לתקוה המאשרת ולהופעת כבוד אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח׃ 056 TIT 002 014 אשר נתן את נפשו בעדנו לגאלנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה הזריז במעשים טובים׃ 056 TIT 002 015 את אלה תדבר ותזהיר ותוכיח בכל חזקה ואיש אל יבוז לך׃ 056 TIT 003 001 הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל מעשה טוב׃ 056 TIT 003 002 ולבלתי גדף אדם ולחדל מריב ולהכריע לכף זכות ולהתנהג בכל ענוה לפני כל אדם׃ 056 TIT 003 003 כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃ 056 TIT 003 004 אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל האדם׃ 056 TIT 003 005 אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם מתוך חסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש׃ 056 TIT 003 006 אשר שפך עלינו למכביר על ידי ישוע המשיח מושיענו׃ 056 TIT 003 007 למען נצדק בחסדו ונירש לפי התקוה את חיי העולמים׃ (aiōnios g166) 056 TIT 003 008 נאמן הוא הדבר ורצה אני כי תקים את אלה למען אשר ישתדלו המאמינים לאלהים לעשק במעשים טובים עשות כאלה טוב הוא ומועיל לאדם׃ 056 TIT 003 009 אבל תרחק מן השאלות התפלות ומלמודי תולדות ומן הקטטות ומחלקות בעניני החקים כי אין בהן מועיל והבל הנה׃ 056 TIT 003 010 ואיש החולק על האמונה אם הוכח פעם ושתים שטה מעליו׃ 056 TIT 003 011 ודע כי איש כזה איש תהפכות הוא וחוטא בהרשיע את נפשו׃ 056 TIT 003 012 כאשר אשלח אליך את ארטמס או את טוכיקוס תמהר לבוא אלי לניקפליס כי גמרתי בלבי לשבת שם בימי הסתיו׃ 056 TIT 003 013 השתדל ללות על דרכם את זינס המלמד בתורה ואת אפולוס למען לא יחסרו דבר׃ 056 TIT 003 014 וילמדו גם אנשי עדתנו לעשק במעשים טובים לעזר בכל מחסור פן יהיו בלי פרי׃ 056 TIT 003 015 כל אשר עמדי שאלים לשלומך שאל לשלום האהבים אתנו באמונה החסד עם כלכם אמן׃ # # BOOK 057 PHM Philemon אֶל־פִּילֵימוֹן 057 PHM 001 001 פולוס אסיר המשיח ישוע וטימותיוס האח אל פילימון החביב והעזר אתנו׃ 057 PHM 001 002 ואל אפיה האהובה ואל ארכפוס חבר מלחמתינו ואל הקהלה אשר בביתך׃ 057 PHM 001 003 חסד לכם ושלום מאת אלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 057 PHM 001 004 מודה אני לאלהי בכל עת בהזכירי אתך בתפלותי׃ 057 PHM 001 005 אחרי שמעי אהבתך ואמונתך אשר בך לאדנינו ישוע ולכל הקדושים׃ 057 PHM 001 006 למען אשר תאמץ התחברות אמונתך בדעת כל טוב אשר בכם לשם המשיח׃ 057 PHM 001 007 כי שמחה גדולה ונחמה יש לנו באהבתך באשר היתה רוחה למעי הקדושים אחי על ידיך׃ 057 PHM 001 008 לכן אף כי יש לי בטחון רב במשיח לצותך את הראוי לך הנה בחרתי למען האהבה לחלות את פניך׃ 057 PHM 001 009 כאשר הנה אנכי פולוס איש זקן ועתה גם אסיר ישוע המשיח׃ 057 PHM 001 010 אבקשה ממך על בני אשר הוללתיו במוסרי על אניסימוס׃ 057 PHM 001 011 אשר מלפנים לא הועיל לך ועתה הוא להועיל גם לך גם לי והשיבתיו אליך׃ 057 PHM 001 012 ואתה קבל נא אתו שהוא מעי׃ 057 PHM 001 013 חפצתי לעצר אתו אצלי שישרתני תחתיך במוסרות הבשורה׃ 057 PHM 001 014 אבל בלי רצונך לא אביתי לעשות דבר למען לא תהיה טובתך באנס כי אם בנדבה׃ 057 PHM 001 015 כי אולי נפרד ממך לשעה בעבור אשר יהיה לך לעולם׃ (aiōnios g166) 057 PHM 001 016 ומעתה לא כעבד כי אם למעלה מעבד כאח אהוב שכן הוא לי ביותר ואף כי לך הן בבשר הן באדון׃ 057 PHM 001 017 והנה אם תחשבני לחבר לך תקבלנו כמוני׃ 057 PHM 001 018 ואם הרע לך בדבר או חיב הוא לך דבר חשבהו לי׃ 057 PHM 001 019 אני פולוס כתבתי בידי אני אשלם ולא אמר כי אתה חיב לי גם את נפשך׃ 057 PHM 001 020 כן אחי אהנה נא ממך באדון נחם נא את מעי באדון׃ 057 PHM 001 021 בבטחוני כי תשמע לי כתבתי אליך ויודע אני כי תעשה יותר ממה שאמרתי׃ 057 PHM 001 022 ועם זה גם תכין לי בית מלון כי אקוה אשר אנתן לכם על ידי תפלותיכם׃ 057 PHM 001 023 אפפרס האסור אתי במשיח ישוע׃ 057 PHM 001 024 ומרקוס וארסטרכוס ודימס ולוקס עזרי שאלים לשלומך׃ 057 PHM 001 025 חסד ישוע המשיח אדנינו עם רוחכם אמן׃ # # BOOK 058 HEB Hebrews אֶל־הָעִבְרִים 058 HEB 001 001 האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃ 058 HEB 001 002 אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃ (aiōn g165) 058 HEB 001 003 והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃ 058 HEB 001 004 ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃ 058 HEB 001 005 כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃ 058 HEB 001 006 ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃ 058 HEB 001 007 הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ 058 HEB 001 008 אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ (aiōn g165) 058 HEB 001 009 אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃ 058 HEB 001 010 ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ 058 HEB 001 011 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃ 058 HEB 001 012 כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ 058 HEB 001 013 ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 058 HEB 001 014 הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃ 058 HEB 002 001 לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃ 058 HEB 002 002 כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃ 058 HEB 002 003 איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃ 058 HEB 002 004 וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו׃ 058 HEB 002 005 כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃ 058 HEB 002 006 כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃ 058 HEB 002 007 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃ 058 HEB 002 008 כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃ 058 HEB 002 009 אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃ 058 HEB 002 010 כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃ 058 HEB 002 011 כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃ 058 HEB 002 012 באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ 058 HEB 002 013 ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃ 058 HEB 002 014 ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃ 058 HEB 002 015 ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃ 058 HEB 002 016 כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃ 058 HEB 002 017 על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם׃ 058 HEB 002 018 כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנסה יכל לעזר את המנסים׃ 058 HEB 003 001 לכן אחי הקדושים חברים לקריאה של מעלה הביטו אל השליח וכהן הודיתנו הגדול אל המשיח ישוע׃ 058 HEB 003 002 אשר הוא נאמן לעשהו כמו גם משה בכל ביתו׃ 058 HEB 003 003 כי כבוד גדול ממשה נחל זה כאשר בנה הבית חשוב יותר מן הבית׃ 058 HEB 003 004 כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃ 058 HEB 003 005 והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות העמדות להאמר׃ 058 HEB 003 006 אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃ 058 HEB 003 007 לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃ 058 HEB 003 008 אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃ 058 HEB 003 009 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃ 058 HEB 003 010 לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃ 058 HEB 003 011 אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃ 058 HEB 003 012 ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃ 058 HEB 003 013 אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃ 058 HEB 003 014 כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃ 058 HEB 003 015 כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃ 058 HEB 003 016 מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃ 058 HEB 003 017 ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃ 058 HEB 003 018 ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃ 058 HEB 003 019 ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃ 058 HEB 004 001 על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃ 058 HEB 004 002 כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃ 058 HEB 004 003 כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃ 058 HEB 004 004 כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃ 058 HEB 004 005 ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃ 058 HEB 004 006 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃ 058 HEB 004 007 לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃ 058 HEB 004 008 כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃ 058 HEB 004 009 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃ 058 HEB 004 010 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃ 058 HEB 004 011 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃ 058 HEB 004 012 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃ 058 HEB 004 013 ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃ 058 HEB 004 014 ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו׃ 058 HEB 004 015 כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃ 058 HEB 004 016 על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃ 058 HEB 005 001 כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים׃ 058 HEB 005 002 והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי׃ 058 HEB 005 003 אשר על כן חיב להקריב על החטאים גם בעד העם גם בעד נפשו׃ 058 HEB 005 004 ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן׃ 058 HEB 005 005 כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃ 058 HEB 005 006 כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ (aiōn g165) 058 HEB 005 007 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃ 058 HEB 005 008 ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃ 058 HEB 005 009 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו׃ (aiōnios g166) 058 HEB 005 010 והאלהים קרא לו כהן גדול על דברתי מלכי צדק׃ 058 HEB 005 011 על זאת יש לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם׃ 058 HEB 005 012 כי תחת אשר היה ראוי לכם לפי ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא׃ 058 HEB 005 013 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו עולל׃ 058 HEB 005 014 אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע׃ 058 HEB 006 001 על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃ 058 HEB 006 002 ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃ (aiōnios g166) 058 HEB 006 003 ואת זאת נעשה אם יתן האל׃ 058 HEB 006 004 כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃ 058 HEB 006 005 וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃ (aiōn g165) 058 HEB 006 006 נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃ 058 HEB 006 007 כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃ 058 HEB 006 008 ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃ 058 HEB 006 009 אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃ 058 HEB 006 010 כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃ 058 HEB 006 011 אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃ 058 HEB 006 012 שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃ 058 HEB 006 013 כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃ 058 HEB 006 014 ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃ 058 HEB 006 015 ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃ 058 HEB 006 016 בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃ 058 HEB 006 017 על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃ 058 HEB 006 018 למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃ 058 HEB 006 019 אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃ 058 HEB 006 020 אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃ (aiōn g165) 058 HEB 007 001 כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו׃ 058 HEB 007 002 ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום׃ 058 HEB 007 003 באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח׃ 058 HEB 007 004 ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל׃ 058 HEB 007 005 הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם׃ 058 HEB 007 006 ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה׃ 058 HEB 007 007 והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו׃ 058 HEB 007 008 ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי׃ 058 HEB 007 009 ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם׃ 058 HEB 007 010 כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו׃ 058 HEB 007 011 על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃ 058 HEB 007 012 כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה׃ 058 HEB 007 013 כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח׃ 058 HEB 007 014 כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה׃ 058 HEB 007 015 ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר׃ 058 HEB 007 016 אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים בלתי נפסקים׃ 058 HEB 007 017 כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ (aiōn g165) 058 HEB 007 018 בעבור כי המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל׃ 058 HEB 007 019 כי התורה לא השלימה דבר והנה נכנסה במקומה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים׃ 058 HEB 007 020 וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה׃ 058 HEB 007 021 כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ (aiōn g165) 058 HEB 007 022 גם הברית טובה ויתרה היא אשר ישוע ערב אותה׃ 058 HEB 007 023 ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ׃ 058 HEB 007 024 אבל זה בעמדו לעולם יש לו כהנה אשר לא תעבר ממנו׃ (aiōn g165) 058 HEB 007 025 אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃ 058 HEB 007 026 כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים׃ 058 HEB 007 027 אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו׃ 058 HEB 007 028 כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם׃ (aiōn g165) 058 HEB 008 001 וזה ראש הנאמרים כי יש לנו כהן גדול היושב לימין כסא הגבורה בשמים׃ 058 HEB 008 002 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם׃ 058 HEB 008 003 כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שיהיה גם לזה דבר להקריב׃ 058 HEB 008 004 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה׃ 058 HEB 008 005 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כדבר יהוה אל משה בבאו לכלות את המשכן כי אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר אתה מראה בהר׃ 058 HEB 008 006 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית הנעשה על ידו אשר הוקמה על הבטחות טבות ויתרות׃ 058 HEB 008 007 כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה׃ 058 HEB 008 008 כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃ 058 HEB 008 009 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בחלתי בם נאם יהוה׃ 058 HEB 008 010 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃ 058 HEB 008 011 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם׃ 058 HEB 008 012 כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד׃ 058 HEB 008 013 הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו׃ 058 HEB 009 001 הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי׃ 058 HEB 009 002 כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש׃ 058 HEB 009 003 ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים׃ 058 HEB 009 004 אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית׃ 058 HEB 009 005 וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט׃ 058 HEB 009 006 ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם׃ 058 HEB 009 007 ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם׃ 058 HEB 009 008 ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃ 058 HEB 009 009 והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃ 058 HEB 009 010 אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃ 058 HEB 009 011 אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃ 058 HEB 009 012 גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃ (aiōnios g166) 058 HEB 009 013 כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם׃ 058 HEB 009 014 אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃ (aiōnios g166) 058 HEB 009 015 ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה׃ (aiōnios g166) 058 HEB 009 016 כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה׃ 058 HEB 009 017 כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים׃ 058 HEB 009 018 לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם׃ 058 HEB 009 019 כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם׃ 058 HEB 009 020 ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם׃ 058 HEB 009 021 וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת׃ 058 HEB 009 022 וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם׃ 058 HEB 009 023 לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃ 058 HEB 009 024 כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים׃ 058 HEB 009 025 אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃ 058 HEB 009 026 כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו׃ (aiōn g165) 058 HEB 009 027 וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃ 058 HEB 009 028 כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃ 058 HEB 010 001 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃ 058 HEB 010 002 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃ 058 HEB 010 003 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃ 058 HEB 010 004 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃ 058 HEB 010 005 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃ 058 HEB 010 006 עולה וחטאה לא שאלת׃ 058 HEB 010 007 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃ 058 HEB 010 008 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃ 058 HEB 010 009 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃ 058 HEB 010 010 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃ 058 HEB 010 011 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃ 058 HEB 010 012 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃ 058 HEB 010 013 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃ 058 HEB 010 014 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃ 058 HEB 010 015 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃ 058 HEB 010 016 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃ 058 HEB 010 017 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃ 058 HEB 010 018 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃ 058 HEB 010 019 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃ 058 HEB 010 020 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃ 058 HEB 010 021 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃ 058 HEB 010 022 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃ 058 HEB 010 023 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃ 058 HEB 010 024 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃ 058 HEB 010 025 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃ 058 HEB 010 026 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃ 058 HEB 010 027 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃ 058 HEB 010 028 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃ 058 HEB 010 029 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃ 058 HEB 010 030 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃ 058 HEB 010 031 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃ 058 HEB 010 032 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃ 058 HEB 010 033 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃ 058 HEB 010 034 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃ 058 HEB 010 035 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃ 058 HEB 010 036 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃ 058 HEB 010 037 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃ 058 HEB 010 038 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃ 058 HEB 010 039 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃ 058 HEB 011 001 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃ 058 HEB 011 002 ובה נחלו האבות עדות׃ 058 HEB 011 003 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃ (aiōn g165) 058 HEB 011 004 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃ 058 HEB 011 005 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃ 058 HEB 011 006 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃ 058 HEB 011 007 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃ 058 HEB 011 008 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃ 058 HEB 011 009 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃ 058 HEB 011 010 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ 058 HEB 011 011 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃ 058 HEB 011 012 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃ 058 HEB 011 013 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ 058 HEB 011 014 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ 058 HEB 011 015 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ 058 HEB 011 016 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃ 058 HEB 011 017 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ 058 HEB 011 018 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 058 HEB 011 019 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃ 058 HEB 011 020 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃ 058 HEB 011 021 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃ 058 HEB 011 022 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃ 058 HEB 011 023 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃ 058 HEB 011 024 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃ 058 HEB 011 025 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ 058 HEB 011 026 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ 058 HEB 011 027 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃ 058 HEB 011 028 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃ 058 HEB 011 029 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃ 058 HEB 011 030 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃ 058 HEB 011 031 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃ 058 HEB 011 032 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃ 058 HEB 011 033 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃ 058 HEB 011 034 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃ 058 HEB 011 035 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ 058 HEB 011 036 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃ 058 HEB 011 037 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃ 058 HEB 011 038 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ 058 HEB 011 039 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ 058 HEB 011 040 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃ 058 HEB 012 001 לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃ 058 HEB 012 002 ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃ 058 HEB 012 003 התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃ 058 HEB 012 004 עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃ 058 HEB 012 005 ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃ 058 HEB 012 006 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃ 058 HEB 012 007 אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃ 058 HEB 012 008 אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃ 058 HEB 012 009 ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃ 058 HEB 012 010 כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃ 058 HEB 012 011 וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃ 058 HEB 012 012 על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃ 058 HEB 012 013 ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃ 058 HEB 012 014 רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃ 058 HEB 012 015 והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃ 058 HEB 012 016 פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃ 058 HEB 012 017 הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃ 058 HEB 012 018 כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃ 058 HEB 012 019 ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃ 058 HEB 012 020 כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃ 058 HEB 012 021 והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃ 058 HEB 012 022 כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃ 058 HEB 012 023 ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃ 058 HEB 012 024 ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃ 058 HEB 012 025 לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃ 058 HEB 012 026 אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃ 058 HEB 012 027 וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃ 058 HEB 012 028 לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃ 058 HEB 012 029 כי אלהינו אש אכלה הוא׃ 058 HEB 013 001 אהבת האחים תעמד׃ 058 HEB 013 002 הכנסת ארחים אל תשכחו כי יש אשר הכניסו בה מלאכים ולא ידעו׃ 058 HEB 013 003 זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר׃ 058 HEB 013 004 האישות תיקר בכל וערש יצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאפים ידין אלהים׃ 058 HEB 013 005 רחקו מאהבת כסף ושמחו בחלקכם כי הוא אמר לא ארפך ולא אעזבך׃ 058 HEB 013 006 על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם׃ 058 HEB 013 007 זכרו את מנהיגיכם אשר הגידו לכם את דבר האלהים בינו לאחרית דרכם ולכו באמונתם׃ 058 HEB 013 008 ישוע המשיח גם תמול גם היום הוא הוא וגם לעולמים׃ (aiōn g165) 058 HEB 013 009 אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם׃ 058 HEB 013 010 יש לנו מזבח אשר אינם רשאים לאכל מעליו משרתי המשכן׃ 058 HEB 013 011 כי הבהמות אשר הובא דמן בקדש לכפרת החטא על ידי הכהן הגדול גויתיהן נשרפו מחוץ למחנה׃ 058 HEB 013 012 בעבור זאת גם ישוע למען קדש בדמו את העם ענה מחוץ לשער׃ 058 HEB 013 013 לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃ 058 HEB 013 014 כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃ 058 HEB 013 015 לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא פרי שפתים המודות לשמו׃ 058 HEB 013 016 ואל תשכחו לגמל חסד ולתת לאביונים כי זבחים כאלה יערבו לאלהים׃ 058 HEB 013 017 שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מפניהם כי שקדים הם על נפשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃ 058 HEB 013 018 התפללו בעדנו כי ידענו אשר שלמה מחשבתנו ונחפץ ללכת דרך ישרה בכל׃ 058 HEB 013 019 ובחזקה אבקש מכם לעשות זאת למען אושב אליכם במהרה׃ 058 HEB 013 020 ואלהי השלום אשר בדם ברית עולם העלה מן המתים את רעה הצאן הגדול את ישוע אדנינו׃ (aiōnios g166) 058 HEB 013 021 הוא ישלימכם בכל מעשה טוב לעשות רצונו בפעלו בכם את הרצוי לפניו ביד ישוע המשיח אשר לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 058 HEB 013 022 ואבקש מכם אחי שאו נא דבר התוכחה כי כתבתי אליכם בקצרה׃ 058 HEB 013 023 ודעו כי טימותיוס אחינו יצא מבית האסורים והיה אם יבא במהרה אראה אתו את פניכם׃ 058 HEB 013 024 שאלו לשלום כל מנהיגיכם ולשלום כל הקדשים בני ארץ איטליא שאלים לשלומכם׃ 058 HEB 013 025 החסד עם כלכם אמן׃ # # BOOK 059 JAM James יַעֲקֹב 059 JAM 001 001 יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃ 059 JAM 001 002 אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃ 059 JAM 001 003 בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃ 059 JAM 001 004 והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃ 059 JAM 001 005 ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃ 059 JAM 001 006 רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃ 059 JAM 001 007 והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃ 059 JAM 001 008 איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃ 059 JAM 001 009 אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃ 059 JAM 001 010 והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃ 059 JAM 001 011 כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃ 059 JAM 001 012 אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃ 059 JAM 001 013 אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃ 059 JAM 001 014 כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃ 059 JAM 001 015 ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃ 059 JAM 001 016 אל תתעו אחי אהובי׃ 059 JAM 001 017 כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃ 059 JAM 001 018 הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃ 059 JAM 001 019 על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃ 059 JAM 001 020 כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃ 059 JAM 001 021 לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃ 059 JAM 001 022 והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃ 059 JAM 001 023 כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ 059 JAM 001 024 כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃ 059 JAM 001 025 אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃ 059 JAM 001 026 איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃ 059 JAM 001 027 זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃ 059 JAM 002 001 אחי אל יהי משא פנים באמונתכם בישוע המשיח אדנינו אדון הכבוד׃ 059 JAM 002 002 כי אם יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנף׃ 059 JAM 002 003 ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי׃ 059 JAM 002 004 הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃ 059 JAM 002 005 שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃ 059 JAM 002 006 ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃ 059 JAM 002 007 הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃ 059 JAM 002 008 הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃ 059 JAM 002 009 אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃ 059 JAM 002 010 כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃ 059 JAM 002 011 כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה׃ 059 JAM 002 012 כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃ 059 JAM 002 013 כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃ 059 JAM 002 014 אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃ 059 JAM 002 015 אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃ 059 JAM 002 016 ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת׃ 059 JAM 002 017 ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃ 059 JAM 002 018 אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃ 059 JAM 002 019 אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים׃ 059 JAM 002 020 ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא׃ 059 JAM 002 021 אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃ 059 JAM 002 022 הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃ 059 JAM 002 023 וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃ 059 JAM 002 024 הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה׃ 059 JAM 002 025 וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר׃ 059 JAM 002 026 כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃ 059 JAM 003 001 אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃ 059 JAM 003 002 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃ 059 JAM 003 003 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃ 059 JAM 003 004 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃ 059 JAM 003 005 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃ 059 JAM 003 006 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃ (Geenna g1067) 059 JAM 003 007 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃ 059 JAM 003 008 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃ 059 JAM 003 009 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃ 059 JAM 003 010 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃ 059 JAM 003 011 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃ 059 JAM 003 012 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃ 059 JAM 003 013 מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃ 059 JAM 003 014 ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃ 059 JAM 003 015 אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃ 059 JAM 003 016 כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃ 059 JAM 003 017 אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃ 059 JAM 003 018 ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃ 059 JAM 004 001 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃ 059 JAM 004 002 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃ 059 JAM 004 003 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃ 059 JAM 004 004 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃ 059 JAM 004 005 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃ 059 JAM 004 006 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ 059 JAM 004 007 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃ 059 JAM 004 008 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ 059 JAM 004 009 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃ 059 JAM 004 010 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃ 059 JAM 004 011 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃ 059 JAM 004 012 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃ 059 JAM 004 013 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃ 059 JAM 004 014 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃ 059 JAM 004 015 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃ 059 JAM 004 016 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃ 059 JAM 004 017 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃ 059 JAM 005 001 הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃ 059 JAM 005 002 עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃ 059 JAM 005 003 זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃ 059 JAM 005 004 הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃ 059 JAM 005 005 התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃ 059 JAM 005 006 הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו׃ 059 JAM 005 007 לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃ 059 JAM 005 008 כן הוחילו גם אתם ואמצו לבבכם כי קרוב האדון לבא׃ 059 JAM 005 009 אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃ 059 JAM 005 010 אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת׃ 059 JAM 005 011 הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃ 059 JAM 005 012 וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃ 059 JAM 005 013 כי יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃ 059 JAM 005 014 איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בשם יהוה׃ 059 JAM 005 015 ותפלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא יסלח לו׃ 059 JAM 005 016 התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי גדול כח תפלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃ 059 JAM 005 017 אליהו אנוש אנוש היה כמנו והתפלל תפלה שלא יהיה מטר ולא היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים׃ 059 JAM 005 018 וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את פריה׃ 059 JAM 005 019 אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו׃ 059 JAM 005 020 ידוע ידע כי המשיב את החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את נפשו ממות ויכסה על המון פשעים׃ # # BOOK 060 1PE 1 Peter הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס 060 1PE 001 001 פטרוס שליח ישוע המשיח אל תושבי תפוצות פנטוס גלטיא קפודקיא אסיא וביתוניא׃ 060 1PE 001 002 הנבחרים מקדם כפי דעת אלהים האב בקדוש הרוח אל משמעת ישוע המשיח ואל הזית דמו חסד ושלום למכביר יהיו לכם׃ 060 1PE 001 003 ברוך האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח אשר כרב רחמיו שב והוליד אתנו לתקוה חיה בהקמת ישוע המשיח מעם המתים׃ 060 1PE 001 004 לנחלה אשר לא תשחת ולא תגאל ולא תבל הצפונה בשמים לכם׃ 060 1PE 001 005 הנשמרים בעז אלהים על יד האמונה לתשועה העתידה להגלות בעת קץ׃ 060 1PE 001 006 אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לפי הצרך במסת שנות׃ 060 1PE 001 007 למען תמצא אמונתכם המזקקה יקרה הרבה מן הזהב האבד הצרוף באש לתהלה ולכבוד ולתפארת בהתגלות ישוע המשיח׃ 060 1PE 001 008 אשר אהבתם ולא ראיתם ואשר עתה תאמינו בו בלא ראות אתו ובכן תגילו בשמחה מפארה עצמה מספר׃ 060 1PE 001 009 בקחתכם עקב אמונתכם תשועה לנפשתיכם׃ 060 1PE 001 010 את התשועה אשר עליה חקרו ודרשו הנביאים הנבאים על החסד השמור לכם׃ 060 1PE 001 011 בחקרם לדעת מתי ואיך תהיה העת אשר הודיעה רוח המשיח אשר בקרבם בהגידו מראש את ענויי המשיח ואת הגדלות אשר אחריהם׃ 060 1PE 001 012 ונגלה להם כי לא לפנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על פי המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקיף אל תוכם׃ 060 1PE 001 013 לכן חגרו מתני שכלכם התעוררו וקוו קוה לחסד אשר יבואכם בהתגלות ישוע המשיח׃ 060 1PE 001 014 כבני משמעת אל תתנהגו בתאות אשר התאויתם בעוד היותכם בבלי דעת׃ 060 1PE 001 015 כי אם היו קדשים בכל דרכיכם כאשר קדוש הוא אשר קרא אתכם׃ 060 1PE 001 016 כי על כן כתוב והייתם קדשים כי קדוש אני׃ 060 1PE 001 017 ואם אב תקראו לאלהים השפט בבלי משא פנים כפי מעללי איש ואיש התהלכו נא ביראה בימי מגוריכם׃ 060 1PE 001 018 מדעתכם כי לא בדבר נפסד בכסף או בזהב נפדיתם מדרך הבלכם אשר הנחלתם מאת אבותיכם׃ 060 1PE 001 019 כי אם בדם יקר של שה תמים ומום אין בו בדם המשיח׃ 060 1PE 001 020 הנודע מראש לפני מוסדות תבל ונגלה באחרית הימים למענכם׃ 060 1PE 001 021 המאמינים על פיו באלהים אשר הקים אתו מעם המתים ויתן לו כבוד למען היות אמונתכם גם תקוה לאלהים׃ 060 1PE 001 022 זכו את נפשתיכם על ידי הרוח בשמעכם בקול האמת לאהבת אחים בלא חנפה ואהבתם איש את רעהו אהבה חזקה בלב טהור׃ 060 1PE 001 023 כנולדים מחדש לא מזרע נשחת כי אם מזרע לא ישחת במאמר אלהים החי והקים לעולם׃ (aiōn g165) 060 1PE 001 024 כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃ 060 1PE 001 025 ודבר יהוה יקום לעולם וזה הוא הדבר אשר בשר לכם׃ (aiōn g165) 060 1PE 002 001 ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃ 060 1PE 002 002 וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃ 060 1PE 002 003 אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃ 060 1PE 002 004 אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃ 060 1PE 002 005 ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃ 060 1PE 002 006 וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃ 060 1PE 002 007 לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃ 060 1PE 002 008 והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃ 060 1PE 002 009 ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃ 060 1PE 002 010 אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃ 060 1PE 002 011 אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃ 060 1PE 002 012 והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃ 060 1PE 002 013 והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃ 060 1PE 002 014 אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃ 060 1PE 002 015 כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃ 060 1PE 002 016 כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃ 060 1PE 002 017 נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃ 060 1PE 002 018 העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃ 060 1PE 002 019 כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃ 060 1PE 002 020 כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃ 060 1PE 002 021 כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃ 060 1PE 002 022 אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃ 060 1PE 002 023 אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃ 060 1PE 002 024 למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃ 060 1PE 002 025 אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃ 060 1PE 003 001 וכן אתן הנשים הכנענה לפני בעליכן למען גם אם יש אשר אינם שמעים לדבר יקנו באין אמר ודברים על ידי מעשי הנשים׃ 060 1PE 003 002 בראותם כי תצנענה לכת ביראה׃ 060 1PE 003 003 ופארכן אל יהי מבחוץ במחלפות שער ועדי זהב ולבישת מחלצים׃ 060 1PE 003 004 כי אם האדם הצפון פנימה ברוח ענוה והשקט אשר לא יכלה ויקר הוא בעיני אלהים׃ 060 1PE 003 005 כי כן התקשטו לפנים גם הנשים הקדשות המיחלות לאלהים בהכנען לפני בעליהן׃ 060 1PE 003 006 כשרה אשר שמעה בקול אברהם ותקרא לו אדון אשר אתן הייתן לה לבנות בעשותכן הטוב ולא תיראנה מפחד׃ 060 1PE 003 007 וכן אתם האנשים שבו עמהן בתבונה כי כלי רפה האשה ותנו לה כבוד כי גם להן יש חלק בנחלת מתנת החיים פן תכלאו מתפלותיכם׃ 060 1PE 003 008 וסוף דבר היו כלכם לב אחד בעלי חמלה אהבי האחים רחמנים ומתקבלים על הבריות׃ 060 1PE 003 009 אל תשלמו רעה תחת רעה או חרפה תחת חרפה כי אם תברכו מדעתכם כי לזאת נקראתם למען תירשו את הברכה׃ 060 1PE 003 010 כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה׃ 060 1PE 003 011 יסור מרע ויעשה טוב יבשק שלום וירדפהו׃ 060 1PE 003 012 כי עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם ופני יהוה בעשי רע׃ 060 1PE 003 013 ומי ירע לכם אם תקנאו לעשות הטוב׃ 060 1PE 003 014 אבל אשריכם גם אם תענו למען הצדקה אך מוראם לא תיראו ולא תעריצו׃ 060 1PE 003 015 את יהוה אלהים אתו תקדישו בלבבכם והיו נכנים תמיד להשיב דבר בענוה וביראה לכל שאל אתכם חשבון התוחלת אשר בקרבכם׃ 060 1PE 003 016 רוח שלמה תהי לכם למען יבשו המנאצים דרככם הטובה במשיח בהלשינם אתכם כפעלי און׃ 060 1PE 003 017 כי טוב לכם אם חפץ אלהים הוא אשר תענו בעשותכם הטוב משתענו בעשותכם רע׃ 060 1PE 003 018 כי גם המשיח ענה פעם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לפי הבשר ויחי ברוח׃ 060 1PE 003 019 אשר בו הלך ויקרא גם לרוחות אשר במשמר׃ 060 1PE 003 020 אשר לפנים לא האמינו כאשר חכה אלהים בארך אפו בימי נח בהעשות התבה אשר נמלטו אליה מעטים והם שמנה נפשות במים׃ 060 1PE 003 021 וזה הוא אות הטבילה אשר כעת תושיע גם אתנו לא בהסיר טנוף הבשר כי אם בשאל לנו מאת אלהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח׃ 060 1PE 003 022 אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃ 060 1PE 004 001 ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃ 060 1PE 004 002 למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם לרצון אלהים כל ימי היתכם עוד בבשר׃ 060 1PE 004 003 כי דינו עת החיים אשר עברה לעשות כחפץ הגוים בלכתנו בדרכי זמה ובתאות כסבאי יין וזללי בשר ורדפי שכר ותועבות עבדת האלילים׃ 060 1PE 004 004 ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃ 060 1PE 004 005 אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים׃ 060 1PE 004 006 כי על כן התבשרו גם המתים למען ישפטו בבשר לפי דרך בני אדם ויחיו ברוח לפי דרך אלהים׃ 060 1PE 004 007 הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל׃ 060 1PE 004 008 ולפני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב פשעים תכסה האהבה׃ 060 1PE 004 009 היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃ 060 1PE 004 010 איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חסדי אלהים הרבים׃ 060 1PE 004 011 איש כי ידבר יהי כאמרי אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 060 1PE 004 012 אהובים בבאכם בתוך כור עני למען נסתכם אל נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר׃ 060 1PE 004 013 כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃ 060 1PE 004 014 אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃ 060 1PE 004 015 רק אל יענה איש מכם כרצח או כגנב או כפעל און או כנכנס בפקדת אחרים׃ 060 1PE 004 016 ואם יענה כאחד המשיחיים אל יבוש כי אם יודה לאלהים על הדבר הזה׃ 060 1PE 004 017 כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃ 060 1PE 004 018 הן צדיק כמעט יושע אף כי רשע וחוטא׃ 060 1PE 004 019 לכן גם המענים כרצון אלהים יפקידו את נפשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויוסיפו לעשות הטוב׃ 060 1PE 005 001 את הזקנים אשר בקרבכם אזהיר אנכי עמיתם הזקן ועד ענויי המשיח וגם חבר לכבוד העתיד להגלות׃ 060 1PE 005 002 רעו את עדר האלהים אשר בידכם והשגיחו עליהם לא באנס כי אם בנדבה אף לא עקב בצע כי אם בנפש חפצה׃ 060 1PE 005 003 גם לא כמתעמרים בנחלת יהוה כי אם בהיותכם מופת לצאן׃ 060 1PE 005 004 והיה בהגלות שר הרעים תשאו עטרת הכבוד אשר לא תבל׃ 060 1PE 005 005 וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ 060 1PE 005 006 השפילו נפשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו׃ 060 1PE 005 007 השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃ 060 1PE 005 008 התעוררו שקדו כי מריבכם השטן משוטט כאריה שאג ומבקש את אשר יבלע׃ 060 1PE 005 009 ועמדתם נגדו חזקים באמונה ודעו כי ענוים כאלה באו גם על אחיכם אשר בעולם׃ 060 1PE 005 010 ואלהי כל החסד אשר קראנו לכבודו הנצחי במשיח ישוע אחרי ענותכם מעט הוא ישלים ויחזק ויגבר וייסד אתכם׃ (aiōnios g166) 060 1PE 005 011 לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 060 1PE 005 012 ביד סלונוס האח הנאמן לכם כאשר אחשב כתבתי אליכם בדברים מעטים להזהיר אתכם ולהעיד כי חסד האלהים הזה אשר עמדתם בו אמת הוא׃ 060 1PE 005 013 חברתכם אשר בבבל הנבחרה אתכם ומרקוס בני שאלים לשלומכם׃ 060 1PE 005 014 שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקת אהבה שלום לכלכם אשר במשיח ישוע אמן׃ # # BOOK 061 2PE 2 Peter הַשֵּׁנִית לְפֶטְרוֹס 061 2PE 001 001 שמעון פטרוס עבד ישוע המשיח ושליחו אל אשר קבלו אמונה יקרה כשלנו בצדקת אלהינו ומושיענו ישוע המשיח׃ 061 2PE 001 002 חסד ושלום יהיו לכם למכביר בדעת האלהים וישוע אדנינו׃ 061 2PE 001 003 באשר גבורתו האלהית נתנה לנו את כל אשר לחיים ולחסידות על ידי דעת הקורא אתנו בכבודו וחילו׃ 061 2PE 001 004 אשר בהם נתן לנו הבטחות גדלות מאד ויקרות למען תקחו על ידן חלק בטבע אלהים בהמלטכם מכליון התאוה אשר בעולם׃ 061 2PE 001 005 בעבור זאת השתדלו להעמיד באמונתכם את הצדקה ובצדקה את הדעת׃ 061 2PE 001 006 ובדעת את הפרישות ובפרישות את הסבלנות ובסבלנות את החסידות׃ 061 2PE 001 007 ובחסידות את האחוה ובאחוה את האהבה׃ 061 2PE 001 008 כי אם אלה תמצאנה ותרבינה בכם לא תתנה אתכם להיות בטלים ובלא עשות פרי לדעת אדנינו ישוע המשיח׃ 061 2PE 001 009 כי האיש אשר אין אלה לו עור הוא קצר הראות ושכח את טהרתו מחטאתיו הראשנות׃ 061 2PE 001 010 לכן אחי הוסיפו והשתדלו לחזק את קריאתכם ובחירתכם כי בעשותכם זאת כשול לא תכשלו׃ 061 2PE 001 011 כי כן יפתח לפניכם לרוחה המבוא אל מלכות עולם אשר לאדנינו ומושיענו ישוע המשיח׃ (aiōnios g166) 061 2PE 001 012 על כן לא אחדל להזכירכם על אלה בכל עת גם כי ידעתם והתכוננתם באמת אשר היא לפנינו׃ 061 2PE 001 013 ואחשב כי נכון להזכיר ולהעיר אתכם כל ימי היותי במשכן הזה׃ 061 2PE 001 014 באשר ידעתי כי מהר יעתק משכני כאשר גם גלה לי אדנינו ישוע המשיח׃ 061 2PE 001 015 ואשתדל שיהיה לכם תמיד גם אחרי פטירתי זכרון הדברים האלה׃ 061 2PE 001 016 כי הודענו אתכם גבורת אדנינו ישוע המשיח ובאו לא בלכתנו אחרי הגדות מחכמות כי אם ראות היו עינינו את גדלתו׃ 061 2PE 001 017 כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃ 061 2PE 001 018 ואת הקול הזה שמענו באזנינו יצא משמים בהיותנו עמו בהר הקדש׃ 061 2PE 001 019 ועתה דבר הנבואה יותר קים אתנו והטיבתם עשות אשר שתם לבכם אליו כמו אל נר מאיר במקום אפל עד כי יבקע אור היום וזרח כוכב הנגה בלבבכם׃ 061 2PE 001 020 וזאת תדעו ראשונה אשר כל נבואת המקרא איננה תלה בפתרון אדם מלבו׃ 061 2PE 001 021 כי מעולם לא יצאה נבואה ברצון האדם כי אם ברוח הקדש אשר נשאם דברו אנשי אלהים הקדושים׃ 061 2PE 002 001 וגם נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו גם בכם מורי שקר אשר יכניסו כתות משחיתות ובכחשם במשל אשר קנם יביאו על נפשם כליון פתאם׃ 061 2PE 002 002 ורבים ילכו אחרי תועבותם ובעבורם יתן דרך האמת לגדופים׃ 061 2PE 002 003 ובדברי בדוי יעשו אתכם למחסר להם למען בצע בצע אשר משפטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃ 061 2PE 002 004 כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃ (Tartaroō g5020) 061 2PE 002 005 וגם על דורות קדם לא חס וישמר רק את נח השמיני קרא הצדק בהביאו את המבול על דור הרשעים׃ 061 2PE 002 006 ואת ערי סדום ועמרה הפך לאפר והאשימם במהפכה וישימם למשל לאשר עתידים לעשות זמה׃ 061 2PE 002 007 ויצל את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם׃ 061 2PE 002 008 כי הצדיק הזה בשבתו בתוכם האדיב את נפשו הישרה יום יום בראותו ובשמעו מעשי רשעם׃ 061 2PE 002 009 כי יודע יהוה להציל את חסידיו מנסיון ולחשך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם׃ 061 2PE 002 010 וביותר את ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את הממשלה עזי פנים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחרף את השררות׃ 061 2PE 002 011 אשר אף המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדפום לפני יהוה במשפטם׃ 061 2PE 002 012 והמה כבהמות הסכלות הנולדות כחק טבעם ללכד ולשחת יאבדו באבוד נפשם יען חרפו את אשר לא הבינו וישאו גמול עולתם׃ 061 2PE 002 013 אשר עדנת יומם לענג יחשבו מטנפים ומום בם המתפנקים במדוחי נפשם ואכלים ושתים עמכם׃ 061 2PE 002 014 עינים להם מלאות נאפים אשר לא תחדלות מחטוא ואת נפשות הפתאים יצודדו ולב מלמד בצע להם בני המארה׃ 061 2PE 002 015 את הדרך הישר עזבו ויתעו וילכו בדרך בלעם בן בעור אשר אהב שכר העולה׃ 061 2PE 002 016 ותהי לו תוכחת על חטאתו כי הבהמה האלמת דברה בקול אדם ותעצר באולת הקסם׃ 061 2PE 002 017 בארות בלי מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך אפלה לעולם׃ (questioned) 061 2PE 002 018 כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃ 061 2PE 002 019 חפשה יבטיחו להם והם בעצמם עבדים לשחת כי האיש עבד לאשר נכבש ממנו׃ 061 2PE 002 020 כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם׃ 061 2PE 002 021 טוב היה להם לא לדעת את דרך הצדקה מאשר ידעהו ונסגו אחור מן המצוה הקדושה המסורה להם׃ 061 2PE 002 022 ויקר להם כאשר יאמר משל האמת הכלב שב על קאו והחזיר עלה מן הרחצה להתגלל ברפש׃ 061 2PE 003 001 זאת היא האגרת השנית אשר אני כתב אליכם אהובים ובשתיהן אעיר בדרך הזכרה את תמת לבבכם׃ 061 2PE 003 002 לזכר את הדברים הנאמרים מקדם בידי הנביאים הקדשים ואת מצות אדנינו ומושיענו אשר נתנה בידנו השליחים׃ 061 2PE 003 003 ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃ 061 2PE 003 004 איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃ 061 2PE 003 005 ונסתר מהם באשר לא יאבו לדעת כי מקדם קמו השמים והארץ בדבר אלהים מן המים ועל ידי המים׃ 061 2PE 003 006 ובמים אבדה תבל מאז כי נשטפה במי המבול׃ 061 2PE 003 007 גם השמים והארץ אשר לפנינו נצפנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃ 061 2PE 003 008 וזאת האחת אל תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאלף שנים בעיני יהוה ואלף שנים כיום אחד׃ 061 2PE 003 009 ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך אפו בעבורנו ולא יחפץ באבד איש כי אם בפנות כלם לתשובה׃ 061 2PE 003 010 בא יבא יום יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלפו והיסדות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו׃ 061 2PE 003 011 ועתה אם כל אלה ימוגו מה מאד חיבים אתם להתהלך בקדשה ובחסידות׃ 061 2PE 003 012 ולחכות לבא יום יהוה ולהחיש אתו אשר בגללו השמים ימוגו באש והיסדות יבערו ונמסו׃ 061 2PE 003 013 ואנחנו כפי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ילין בם׃ 061 2PE 003 014 על כן אהובים אשר לאלה חכיתם שקדו להמצא לפניו בשלום נקים וזכים מפשע׃ 061 2PE 003 015 ואת ארך רוח אדנינו תחשבו לתשועה כאשר גם אחינו האהוב פולוס כתב אליכם כפי החכמה הנתונה לו׃ 061 2PE 003 016 וכן בכל אגרותיו בדברו שם על אלה ובהם יש דברים קשי ההבנה והבערים והפתאים יהפכו אתם כאשר גם יעשו לכתבים האחרים לאבדן נפשם׃ 061 2PE 003 017 ואתם אהובים אשר ידעתם זאת השמרו לנפשתיכם פן תמשכו אחרי טעות אנשי בליעל ונפלתם ממעזכם׃ 061 2PE 003 018 ורבו בחסד ובדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אשר לו הכבוד גם היום וגם ליום העולם אמן׃ (aiōn g165) # # BOOK 062 1JO 1 John הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹחָנָן 062 1JO 001 001 את אשר היה מראש אשר שמענו ובעינינו ראינו אשר הבטנו ואשר מששו ידינו על דבר החיים׃ 062 1JO 001 002 והחיים נגלו ונרא ומעידים אנחנו ומודיעים לכם את חיי העולם אשר היו עם האב ונגלו לנו׃ (aiōnios g166) 062 1JO 001 003 את אשר ראינו ושמענו נודיעה לכם למען תתחברו לנו גם אתם והתחברותנו היא עם האב ועם בנו ישוע המשיח׃ 062 1JO 001 004 ואת זאת כתבים אנחנו לכם למען תהיה שמחתכם שלמה׃ 062 1JO 001 005 וזאת היא השמועה אשר שמענו ממנו ונגד לכם כי האלהים אור הוא וכל חשך אין בו׃ 062 1JO 001 006 אם נאמר כי יש לנו התחברות עמו ונתהלך בחשך הננו כזבים ופעלתנו איננה אמת׃ 062 1JO 001 007 אך אם באור נלך כאשר הוא באור הנה נתחברנו יחד ודם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא׃ 062 1JO 001 008 אם נאמר כי אין בנו חטא הננו מתעים את נפשתינו והאמת אין בנו׃ 062 1JO 001 009 ואם נתודה את חטאתינו נאמן הוא וצדיק לסלח לנו את חטאתינו ולטהרנו מכל עון׃ 062 1JO 001 010 ואם נאמר כי לא חטאנו לכזב נשימנו ודברו אין בנו׃ 062 1JO 002 001 בני הנני כתב אליכם את זאת לבלתי תחטאו ואם יחטא איש יש לנו מליץ לפני אבינו ישוע המשיח הצדיק׃ 062 1JO 002 002 והוא כפרה על חטאתינו ולא על חטאתינו לבד כי גם על חטאת כל העולם׃ 062 1JO 002 003 ובזאת נדע כי הכרנו אותו אם נשמר את מצותיו׃ 062 1JO 002 004 האמר הכרתיו ואת מצותיו לא ישמר כזב הוא והאמת אין בו׃ 062 1JO 002 005 אבל השמר את דברו בו נשלמה באמת אהבת אלהים ובזאת נדע כי בו אנחנו׃ 062 1JO 002 006 האמר כי בו יעמד עליו להתהלך בדרך אשר גם הוא הלך׃ 062 1JO 002 007 אחי אינני כתב לכם מצוה חדשה כי אם מצוה ישנה אשר היתה לכם מראש והמצוה הישנה היא הדבר אשר שמעתם מראש׃ 062 1JO 002 008 ועוד מצוה חדשה אני כתב לכם אשר היא אמת גם בו גם בכם כי החשך עבר והאור האמתי כבר זורח׃ 062 1JO 002 009 האומר כי ישנו באור והוא שנא את אחיו עודנו בחשך׃ 062 1JO 002 010 האהב את אחיו יעמד באור ומכשול אין בו׃ 062 1JO 002 011 והשנא את אחיו בחשך הוא ובחשך יתהלך ולא ידע אנה הוא הלך כי החשך עור את עיניו׃ 062 1JO 002 012 הנני כתב אליכם הבנים יען כי נסלחו לכם חטאתיכם למען שמו׃ 062 1JO 002 013 כתב אני אליכם האבות יען כי הכרתם אתו אשר הוא מראש כתב אני אליכם הבחורים יען כי התגברתם על הרע כתב אני אליכם הילדים יען כי הכרתם את האב׃ 062 1JO 002 014 כתבתי אליכם האבות יען כי הכרתם אתו אשר הוא מראש כתבתי אליכם הבחורים יען כי חזקתם ודבר האלהים שכן בקרבכם והתגברתם על הרע׃ 062 1JO 002 015 אל תאהבו את החלד ואת דברי החלד אם יאהב איש את החלד אין בו אהבת האב׃ 062 1JO 002 016 כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃ 062 1JO 002 017 והחלד עבור יעבר עם תאותיו והעשה רצון אלהים יעמד לעד׃ (aiōn g165) 062 1JO 002 018 ילדי הנה השעה האחרונה באה וכאשר שמעתם כי יבא צר המשיח כן עתה רבו צרי המשיח ובזאת נדע כי היא השעה האחרונה׃ 062 1JO 002 019 מאתנו יצאו אך לא משלנו היו כי אלו היו משלנו כי אז היו עמדים עמנו אבל למען יגלו כי לא כלם משלנו המה׃ 062 1JO 002 020 ואתם המשחה לכם מאת הקדוש וידעתם הכל׃ 062 1JO 002 021 לא כתבתי אליכם יען כי לא ידעתם את האמת אך יען כי ידעתם אתה ואשר כל כזב איננו מן האמת׃ 062 1JO 002 022 מי הוא הכזב אם לא המכחש בישוע לאמר כי איננו המשיח זה הוא צר המשיח המכחש באב ובבן׃ 062 1JO 002 023 כל המכחש בבן גם האב אין לו׃ 062 1JO 002 024 ואתם יקם נא בכם הדבר אשר שמעתם מראש ואם יקום בכם אשר שמעתם מראש אז גם אתם תקומו בבן ובאב׃ 062 1JO 002 025 וההבטחה אשר הבטיחנו היא חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 062 1JO 002 026 זאת כתבתי אליכם מפני המתעים אתכם׃ 062 1JO 002 027 ואתם המשחה אשר קבלתם מאתו עמדת בכם ולא תצטרכו לאיש אשר ילמדכם כי אם כאשר תלמד אתכם המשחה בכל דבר היא האמת ואיננה כזב וכאשר למדה אתכם כן תעמדו בו׃ 062 1JO 002 028 ועתה בנים עמדו בו למען יאמץ לבנו בהראותו ולא נבוש מפניו בבואו׃ 062 1JO 002 029 אם ידעתם כי צדיק הוא דעו כי כל עשה צדקה נולד ממנו׃ 062 1JO 003 001 ראו מה גדלה אהבת האב הנתונה לנו אשר נקרא בני האלהים על כן העולם איננו ידע אתנו יען כי אותו לא ידע׃ 062 1JO 003 002 אהובי עתה בנים לאלהים אנחנו ועוד לא נגלה מה נהיה אך ידענו כי בהגלותו נדמה לו כי נראהו כאשר הוא׃ 062 1JO 003 003 וכל אשר לו תקוה כזאת יטהר את עצמו כאשר טהור גם הוא׃ 062 1JO 003 004 כל העשה חטא גם פשע בתורה הוא והחטא הוא פשע בתורה׃ 062 1JO 003 005 וידעתם כי הוא נגלה לשאת את חטאינו ובו אין חטא׃ 062 1JO 003 006 כל העמד בו לא יחטא כל החוטא לא ראהו גם לא ידעו׃ 062 1JO 003 007 בני אל יתעה אתכם איש העשה צדקה צדיק הוא כאשר הוא צדיק׃ 062 1JO 003 008 והעשה חטא מן השטן הוא כי השטן חטא מראש לזאת נגלה בן האלהים להפר את פעלות השטן׃ 062 1JO 003 009 כל הנולד מאלהים לא יחטא כי זרעו בו יקום ולא יוכל לחטא כי מאלהים נולד׃ 062 1JO 003 010 ונודעו בזאת בני האלהים ובני השטן כל איש אשר לא יעשה צדקה איננו מאלהים וכן כל אשר לא יאהב את אחיו׃ 062 1JO 003 011 כי זאת היא השמועה אשר שמעתם מראש לאהבה איש את רעהו׃ 062 1JO 003 012 לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו ומדוע הרגו יען כי מעשיו היו רעים ומעשי אחיו מעשי צדק׃ 062 1JO 003 013 אל תתמהו אחי אם ישנא אתכם העולם׃ 062 1JO 003 014 אנחנו ידענו כי עברנו מן המות אל החיים על כי נאהב את אחינו איש אשר לא יאהב את אחיו ישאר במות׃ 062 1JO 003 015 כל השנא את אחיו רצח נפש הוא וידעתם כי כל רצח נפש לא יתקימו בו חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 062 1JO 003 016 בזאת הכרנו את האהבה כי הוא נתן את נפשו בעדנו גם אנחנו חיבים לתת את נפשתינו בעד אחינו׃ 062 1JO 003 017 ואיש אשר לו נכסי העולם והוא ראה את אחיו חסר לחם וקפץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃ 062 1JO 003 018 בני אל נא נאהב במלין ובלשון כי אם בפעל ובאמת׃ 062 1JO 003 019 ובזאת נדעה כי מן האמת אנחנו ולפניו נשקיט את לבותינו׃ 062 1JO 003 020 כי אם לבבנו ירשיע אתנו האלהים נשגב הוא מלבבנו וידע את כל׃ 062 1JO 003 021 אהובי אם לבבנו לא ירשיענו בטחון לנו באלהים׃ 062 1JO 003 022 וכל אשר נשאל מאתו נקבל כי נשמר את מצותיו ונעשה את הרצוי לפניו׃ 062 1JO 003 023 וזאת היא מצותו להאמין בשם בנו ישוע המשיח ולאהבה איש את רעהו כאשר צונו׃ 062 1JO 003 024 והשמר את מצותיו יקום בו והוא בו ובזאת נדע כי הוא שכן בנו ברוח אשר נתן לנו׃ 062 1JO 004 001 אהובי אל תאמינו לכל רוח כי אם בחנו הרוחות אם מאלהים המה כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם׃ 062 1JO 004 002 בזאת תכירו את רוח אלהים כל רוח המודה בישוע המשיח כי בא בבשר מאלהים הוא׃ 062 1JO 004 003 וכל רוח אשר איננו מודה בישוע האדון כי בא בבשר לא מאלהים הוא וזה הוא רוח צר המשיח אשר שמעתם עליו כי בוא יבא ועתה הנה הוא בעולם׃ 062 1JO 004 004 אתם הבנים הנכם מאלהים ונצחתם אתם כי אשר בכם גדול הוא מאשר בעולם׃ 062 1JO 004 005 המה מן העולם על כן מהעולם ידברו והעולם ישמע אליהם׃ 062 1JO 004 006 ואנחנו מאלהים הננו היודע את האלהים ישמע אלינו ואשר איננו מאלהים לא ישמע אלינו בזאת נכיר את רוח האמת ואת רוח התועה׃ 062 1JO 004 007 אהובי נאהב נא איש את רעהו כי האהבה מאלהים היא וכל אשר יאהב נולד מאלהים וידע את האלהים׃ 062 1JO 004 008 ואשר איננו אהב לא ידע את האלהים כי האלהים הוא אהבה׃ 062 1JO 004 009 בזאת נראתה אהבת האלהים לנו כי שלח האלהים את בנו את יחידו לעולם למען נחיה על ידו׃ 062 1JO 004 010 בזאת היא האהבה לא שאנחנו אהבנו את האלהים כי אם הוא אהב אותנו וישלח את בנו לכפרה על חטאתינו׃ 062 1JO 004 011 אהובי אם ככה אהב אתנו האלהים גם אנחנו חיבים לאהבה איש את רעהו׃ 062 1JO 004 012 את האלהים לא ראה איש מעולם ואם נאהב איש את רעהו האלהים יעמד בקרבנו ואהבתו נשלמה בנו׃ 062 1JO 004 013 בזאת נדע אשר בו נקום והוא בנו כי נתן לנו מרוחו׃ 062 1JO 004 014 ואנחנו חזינו ונעידה כי האב שלח את הבן מושיע העולם׃ 062 1JO 004 015 כל המודה כי ישוע הוא בן האלהים האלהים שכן בו והוא באלהים׃ 062 1JO 004 016 ואנחנו ידענו ונאמן באהבה אשר אלהים אהב אתנו האלהים הוא אהבה והעמד באהבה עמד באלהים והאלהים עמד בו׃ 062 1JO 004 017 ובזאת נשלמה בנו האהבה בהיות לנו בטחון ביום הדין כי כמהו כן גם אנחנו בעולם הזה׃ 062 1JO 004 018 אין אימה באהבה כי אם האהבה השלמה תגרש את האימה כי באימה מעצבה ואשר באימה איננו שלם באהבה׃ 062 1JO 004 019 אנחנו אהבים אתו כי הוא קדם לאהבה אתנו׃ 062 1JO 004 020 כי יאמר איש אהב אני את האלהים והוא שנא את אחיו כזב הוא כי אשר לא יאהב את אחיו אשר הוא ראה איככה יוכל לאהב את האלהים אשר איננו ראה אתו׃ 062 1JO 004 021 וזאת המצוה יש לנו מאתו כי האהב את האלהים יאהב גם את אחיו׃ 062 1JO 005 001 כל המאמין כי ישוע הוא המשיח הנה זה ילד מאלהים וכל האהב את מולידו יאהב גם את הנולד מאתו׃ 062 1JO 005 002 בזאת נדע כי נאהב את בני האלהים באהבתנו את האלהים ובשמרנו את מצותיו׃ 062 1JO 005 003 כי זאת אהבת אלהים היא אשר נשמר את מצותיו ומצותיו אינן כבדות׃ 062 1JO 005 004 כי כל הנולד מאת האלהים מנצח את העולם ואמונתנו הנצחון המנצח את העולם׃ 062 1JO 005 005 מי הוא זה המנצח את העולם אם לא המאמין בישוע שהוא בן האלהים׃ 062 1JO 005 006 זה הוא אשר בא במים ובדם ישוע המשיח לא במים לבד כי אם במים ובדם והרוח הוא המעיד כי הרוח הוא האמת׃ 062 1JO 005 007 כי שלשה המה המעידים בשמים האב הדבר ורוח הקדש ושלשתם אחד המה׃ 062 1JO 005 008 ושלשה המה המעידים בארץ הרוח המים והדם ושלשתם לאחת המה׃ 062 1JO 005 009 אם נקבל עדות בני אדם הנה עדות האלהים גדולה ממנה כי זאת היא עדות האלהים אשר העיד על בנו׃ 062 1JO 005 010 המאמין בבן האלהים יש לו העדות בנפשו ואשר לא יאמין לאלהים לכזב שמהו יען לא האמין בעדות אשר העיד האלהים על בנו׃ 062 1JO 005 011 וזאת היא העדות כי חיי עולמים נתן לנו האלהים והחיים האלה בבנו המה׃ (aiōnios g166) 062 1JO 005 012 אשר יש לו הבן יש לו החיים ואשר אין לו בן האלהים אין לו החיים׃ 062 1JO 005 013 זאת כתבתי אליכם המאמינים בשם בן האלהים למען תדעון שיש לכם חיי עולם ולמען תאמינו בשם בן האלהים׃ (aiōnios g166) 062 1JO 005 014 וזה הוא בטחוננו אליו אשר אם נשאל דבר כפי רצונו ישמענו׃ 062 1JO 005 015 ומדעתנו כי ישמענו לכל אשר נשאל נדע גם זאת כי נשיג את המשאלות אשר שאלנו ממנו׃ 062 1JO 005 016 איש כי יראה את אחיו חוטא חטאת אשר לא למות שאל ישאל בעדו ויתן לו חיים לכל אשר חטאו לא למות הן יש חטא למות על זה לא אמר לשאל בעדו׃ 062 1JO 005 017 כל מעשה שלא כמשפט חטא היא ויש חטא שלא למות׃ 062 1JO 005 018 ידענו כי כל הנולד מאת האלהים לא יחטא כי אשר ילד מאת האלהים ישמר את נפשו והרע לא יגע בו׃ 062 1JO 005 019 ידענו כי מאלהים אנחנו וכל העולם ברע הוא׃ 062 1JO 005 020 וידענו כי בא בן אלהים ויתן לנו בינה לדעת את האמתי ובאמתי אנחנו בבנו ישוע המשיח זה הוא האל האמתי וחיי העולם׃ (aiōnios g166) 062 1JO 005 021 בני השמרו לכם מן האלילים אמן׃ # # BOOK 063 2JO 2 John הַשֵּׁנִית לְיוֹחָנָן 063 2JO 001 001 הזקן אל הגבירה הבחירה ואל בניה אשר אני אהב אתם באמת ולא אני לבדי כי אם גם כל ידעי האמת׃ 063 2JO 001 002 למען האמת העמדת בקרבנו וגם תהיה עמנו לעולם׃ (aiōn g165) 063 2JO 001 003 יהי עמכם חסד ורחמים ושלום מאת האלהים אבינו ומאת אדנינו ישוע המשיח בן האב באמת ובאהבה׃ 063 2JO 001 004 שמחתי למאד כי מצאתי מבניך מתהלכים באמת כמצוה אשר קבלנו מאת האב׃ 063 2JO 001 005 ועתה מבקש אני ממך הגבירה ולא ככתב אליך מצוה חדשה כי אם את אשר היתה לנו מראש לאהבה איש את רעהו׃ 063 2JO 001 006 וזאת היא האהבה אשר נתהלך במצותיו זאת היא המצוה אשר שמעתם מראש להתהלך בה׃ 063 2JO 001 007 כי מתעים רבים באו לעולם אשר אינם מודים בישוע המשיח כי בא בבשר זה הוא המתעה וצר המשיח׃ 063 2JO 001 008 השמרו לכם פן תאבד ממנו פעלתנו כי אם נקח משכרתנו שלמה׃ 063 2JO 001 009 כל העבר על תורת המשיח ואיננו עמד בה אין לו אלהים והעמד בתורת המשיח יש לו גם האב גם הבן׃ 063 2JO 001 010 כל הבא אליכם ולא יביא את התורה הזאת לא תאספו אתו הביתה ולא תשאלו לו לשלום׃ 063 2JO 001 011 כי השאל בשלומו הוא משתתף במעשיו הרעים׃ 063 2JO 001 012 הרבה לי לכתב אליכם ולא חפצתי בניר ובדיו כי אקוה לבוא אליכם ולדבר פה אל פה למען תהיה שמחתנו שלמה׃ 063 2JO 001 013 בני אחותך הבחירה שאלים לשלומך אמן׃ # # BOOK 064 3JO 3 John הַשְּׁלִישִׁית לְיוֹחָנָן 064 3JO 001 001 הזקן אל גיוס החביב אשר אני אהב אתו באמת׃ 064 3JO 001 002 חביבי חפצי הוא כי ייטב לך בכל דבר ותחזק כאשר טוב לך בנפשך׃ 064 3JO 001 003 כי שמחתי למאד כאשר באו אחים ויעידו על אמתך אשר מתהלך באמת אתה׃ 064 3JO 001 004 אין לי שמחה גדולה מלשמע את אשר בני יתהלכו באמת׃ 064 3JO 001 005 חביבי באמונה כל מעשיך עם האחים ועם הארחים׃ 064 3JO 001 006 אשר העידו על אהבתך בפני הקהל ואף תיטיב לעשות בלותך אתם כאשר יאתה לפני אלהים׃ 064 3JO 001 007 כי בעבור שמו יצאו ולא לקחו מאומה מן הגוים׃ 064 3JO 001 008 על כן חיבים אנחנו לקבל אתם למען נהיה עזרים לאמת׃ 064 3JO 001 009 אני כתבתי אל הקהלה אך דיוטריפס המתאוה להיות עליהם לראש איננו מקבל אתנו׃ 064 3JO 001 010 על כן בבאי אזכיר את מעשיו אשר הוא עשה בספרו עלינו דברים רעים ולא דיו שלא יקבל את האחים כי גם ימנע את החפצים לקבל ויגרשם מתוך הקהלה׃ 064 3JO 001 011 חביבי אל תרדף הרעה כי אם הטוב העשה טוב הוא מאלהים והעשה רע לא ראה את האלהים׃ 064 3JO 001 012 על דימטריוס העידו הכל וגם האמת עצמה וגם אנחנו מעידים עליו וידעתם כי עדותנו היא נאמנה׃ 064 3JO 001 013 הרבה לי לכתב ולא חפצתי לכתב אליך בדיו ובקנה׃ 064 3JO 001 014 אבל אקוה לראותך במהרה ופה אל פה נדבר׃ [ (III John 1:15) שלום לך הרעים שאלים לשלומך שאל לשלום הרעים לאיש איש בשמו׃ ] # # BOOK 065 JUD Jude יְהוּדָה 065 JUD 001 001 יהודה עבד ישוע המשיח ואחי יעקב אל המקראים אשר הם מקדשים באלהים האב ושמורים לישוע המשיח׃ 065 JUD 001 002 רחמים ושלום ואהבה יהיו לכם למכביר׃ 065 JUD 001 003 אהובי בהשתדלי לכתב אליכם על דבר התשועה האחת לכלנו חובה היא בעיני לזרזכם במכתב אשר תלחמו לאמונה המסורה פעם אחת לקדושים׃ 065 JUD 001 004 כי התגנבו לבוא מקצת אנשים הכתובים מאז למשפט הזה אנשי רשע ההפכים את חסד אלהינו לזמה וכפרים באלהים המשל היחיד ובאדנינו ישוע המשיח׃ 065 JUD 001 005 ויש את נפשי להזכיר אתכם את אשר כבר ידעתם כי הושיע יהוה את העם ממצרים וישמד אחרי כן את אשר לא האמינו׃ 065 JUD 001 006 והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במוסרות עולם ובאפלה למשפט היום הגדול׃ (aïdios g126) 065 JUD 001 007 כאשר סדום ועמרה והערים סביבותיהן אשר הזנו כמוהם וילכו אחרי בשר זר נהיו כראי כי נמסרו למוסר אש עולם׃ (aiōnios g166) 065 JUD 001 008 וכן גם בעלי החלמות האלה מטמאים את הבשר ואת הממשלה ינאצו ואת השררות יחרפו׃ 065 JUD 001 009 ומיכאל שר המלאכים בהתוכחו עם השטן וירב אתו על אדות גוית משה לא מלאו לבו לחרץ משפט גדופים כי אם אמר יגער יהוה בך׃ 065 JUD 001 010 ואלה מגדפים את אשר לא ידעו ובדברים אשר יבינו מחק טבעים כבהמות הסכלות בהמה ישחיתו את נפשם׃ 065 JUD 001 011 אוי להם כי ברדך קין הלכו וישתקעו בתועת בלעם לקבל שכר ובמרי קרח אבדו׃ 065 JUD 001 012 הלא צורי מכשול המה בסעודתיכם של אהבה ובקלות ראש יאכלו וישתו עמכם ורעים את נפשם עננים הם בבלי מים הנדפים מפני רוח עצי חרף באין פרי אשר מתו פעמים ונעקרו׃ 065 JUD 001 013 משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אפלה צפון להם עדי עד׃ (aiōn g165) 065 JUD 001 014 וגם חנוך השביעי לאדם נבא לאלה לאמר הנה יהוה בא ברבבת קדשיו׃ 065 JUD 001 015 לעשות משפט בכלם ולהוכיח כל רשעי ארץ על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות אשר דברו עליו חטאים אנשי רשע׃ 065 JUD 001 016 אלה הם הרגנים והמתאוננים ההלכים אחרי תאותיהם אשר פיהם ידבר עתק הדרי פנים עקב שחד׃ 065 JUD 001 017 ואתם האהובים זכרו את הדברים הנאמרים מקדם ביד שליחי אדנינו ישוע המשיח׃ 065 JUD 001 018 בדברם אליכם לאמר הנה באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות רשעם׃ 065 JUD 001 019 אלה הם הפרשים מן הצבור אנשים נפשיים ורוח אין בהם׃ 065 JUD 001 020 ואתם האהובים הבנו באמונתכם הנעלה על כל בקדשתה והתפללו ברוח הקדש׃ 065 JUD 001 021 ושמרתם את נפשתיכם באהבת אלהים וחכיתם לרחמי אדנינו ישוע המשיח לחיי העולם׃ (aiōnios g166) 065 JUD 001 022 הבדילו את אלה והתנהגו עמהם ברחמים׃ 065 JUD 001 023 ואת אלה תושיעו באימה וחלצתם אתם מתוך האש וגעלתם גם את הלבוש המגאל בחלאת הבשר׃ 065 JUD 001 024 ולאשר יכול לשמרכם בבלי מכשול ולהעמיד אתכם בששון תמימים לפני כבודו׃ 065 JUD 001 025 לאלהים אשר לו לבדו החכמה המושיע אתנו לו הכבוד והגדלה והעז והממשלה מעתה ולעולמי עד אמן׃ (aiōn g165) # # BOOK 066 REV Revelation חזוֹן יוֹחָנָן 066 REV 001 001 חזון ישוע המשיח אשר נתן לו האלהים להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה והוא הודיע בשלחו ביד מלאכו לעבדו יוחנן׃ 066 REV 001 002 אשר העיד דבר האלהים ועדות ישוע המשיח ואת כל אשר ראה׃ 066 REV 001 003 אשרי הקורא ואשרי השמעים את דברי הנבואה ושמרים את אשר כתוב בה כי קרובה העת׃ 066 REV 001 004 יוחנן אל שבע הקהלות אשר באסיא חסד לכם ושלום מאת ההוה והיה ויבוא ומן שבעת הרוחות אשר לפני כסאו׃ 066 REV 001 005 ומאת ישוע המשיח העד הנאמן ובכור מן המתים ועליון למלכי ארץ לו אשר אהב אתנו ובדמו גאלנו מחטאתינו׃ 066 REV 001 006 ויעש אתנו למלכים וכהנים לאלהים אביו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 066 REV 001 007 הנה הוא בא עם העננים וראתה אתו כל עין גם אלה אשר דקרהו וספדו עליו כל משפחות הארץ כן יהיה אמן׃ 066 REV 001 008 אני האלף ואני התו ראש וסוף נאם יהוה אלהים ההוה והיה ויבוא אלהי צבאות׃ 066 REV 001 009 אני יוחנן אחיכם וגם חבר לכם בלחץ ובמלכות ובסבלנות למען ישוע המשיח הייתי באי אשר שמו פטמוס בעבור דבר האלהים ובעבור עדות ישוע המשיח׃ 066 REV 001 010 ואהי ברוח ביום האדון ואשמע אחרי קול גדול כקול שופר׃ 066 REV 001 011 ויאמר אני האלף ואני התו הראשון והאחרון ואת אשר אתה ראה כתב אל ספר ושלחהו אל הקהלות אשר באסיא לאפסוס ולזמירנא ולפרגמוס ולתיאטירא ולסרדיס ולפילדפיא וללודקיא׃ 066 REV 001 012 ואפן לראות את הקול המדבר אלי ויהי בפנותי וארא שבע מנרות זהב׃ 066 REV 001 013 ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃ 066 REV 001 014 וראשו ושערו לבנים כצמר צחר כשלג ועיניו כלבת אש׃ 066 REV 001 015 ומרגלתיו כעין נחשת קלל כצרופות בכור וקולו כקול מים רבים׃ 066 REV 001 016 ויהי לו ביד ימינו שבעה כוכבים ומפיו יוצאת חרב פיפיות חדה ופניו כשמש המאיר בגבורתו׃ 066 REV 001 017 וכראתי אותו ואפל לרגליו כמת וישת עלי יד ימינו ויאמר אל תירא אני הראשון והאחרון והחי׃ 066 REV 001 018 ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מפתחות שאול ומות׃ (aiōn g165, Hadēs g86) 066 REV 001 019 ועתה כתב את אשר ראית ואשר נעשה עתה ואשר עתיד להיות אחרי כן׃ 066 REV 001 020 את סוד שבעת הכוכבים אשר ראית בימיני ואת שבע מנרות הזהב שבעת הכוכבים הם מלאכי שבע הקהלות ושבע המנרות אשר ראית שבע קהלות הנה׃ 066 REV 002 001 אל מלאך קהל אפסוס כתב כה אמר האחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנרות הזהב׃ 066 REV 002 002 ידעתי את מעשיך ואת עמלך ואת סבלך וכי לא תוכל שאת את הרשעים ותנסה את האמרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כזבים׃ 066 REV 002 003 ואתה נשאת הרבה ויש לך סבלנות ולמען שמי לא יעפת׃ 066 REV 002 004 אך יש לי עליך כי עזבת את אהבתך הראשונה׃ 066 REV 002 005 זכר אפוא אי מזה נפלת ושובה ועשה מעשיך הראשנים ואם לא הנני בא עליך מהר ונסחתי מנורתך ממקומה אם לא תשוב׃ 066 REV 002 006 אבל זאת היא לך כי תשנא את מעשי הניקלסיים אשר שנאתים גם אני׃ 066 REV 002 007 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלהים׃ 066 REV 002 008 ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ 066 REV 002 009 ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדוף האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסית השטן׃ 066 REV 002 010 אל תירא את אשר עליך לסבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃ 066 REV 002 011 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃ 066 REV 002 012 ואל מלאך קהל פרגמוס כתב כה אמר אשר לו חרב פיפיות החדה׃ 066 REV 002 013 ידעתי את מעשיך ואת מקום שבתך אשר שם כסא השטן ותדבק בשמי ולא שקרת באמונתי גם בימי אנטיפס עדי הנאמן אשר נהרג אצלכם מקום מושב השטן׃ 066 REV 002 014 אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃ 066 REV 002 015 כן נמצאו גם בך אנשים דבקים בתורת הניקלסיים אשר שנאתי׃ 066 REV 002 016 שובה ואם לא כי עתה אבוא עליך מהרה ונלחמתי בם בחרב פי׃ 066 REV 002 017 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אאכילנו מן המן הגנוז ונתתי לו אבן לבנה ועל האבן מפתח שם חדש אשר לא ידענו איש זולתי המקבל׃ 066 REV 002 018 ואל מלאך קהל תיאטירא כתב כה אמר בן האלהים אשר עיניו כלבת אש ומרגלתיו כעין נחשת קלל׃ 066 REV 002 019 ידעתי את מעשיך ואהבתך ואמונתך ועבורתך וסבלך וכי מעשיך האחרונים רבים הם מן הראשנים׃ 066 REV 002 020 אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃ 066 REV 002 021 ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃ 066 REV 002 022 הנני מפיל אתה על מטה ואת המנאפים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃ 066 REV 002 023 והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו׃ 066 REV 002 024 אבל אמר אני לכם ולשאר הנמצאים בתיאטירא כל אשר אין להם הלקח ההוא ולא ידעו את עמקות השטן כאשר הם מתהללים לא אשים עליכם משא אחר׃ 066 REV 002 025 אפס מה שיש לכם החזיקו בו עד כי אבוא׃ 066 REV 002 026 והמנצח ושמר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגוים׃ 066 REV 002 027 ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינפצו כאשר קבלתי גם אנכי מאת אבי׃ 066 REV 002 028 ונתתי לו כוכב השחר׃ 066 REV 002 029 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 066 REV 003 001 ואל מלאך קהל סרדיס כתב כה אמר אשר לו שבע רוחות האלהים ושבעת הכוכבים ידעתי את מעשיך כי לך שם כאלו אתה חי והנך מת׃ 066 REV 003 002 שקד וחזק את השארית הקרובה למות כי לא מצאתי מעשיך שלמים לפני האלהים׃ 066 REV 003 003 זכור את אשר קבלת ושמעת ושמרה זאת ושובה ואם לא תשקד הנני בא עליך כגנב ולא תדע באי זו שעה אבא עליך׃ 066 REV 003 004 יש לך גם בסרדיס שמות מעטים אשר לא גאלו את מלבושיהם ויתהלכו אתי לבשי לבנים כי ראוים הם לזאת׃ 066 REV 003 005 המנצח ילבש בגדים לבנים ולא אמחה את שמו מספר החיים ואודה שמו לפני אבי ולפני מלאכיו׃ 066 REV 003 006 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 066 REV 003 007 ואל מלאך קהל פילדלפיא כתב כה אמר הקדוש האמתי אשר בידו מפתח דוד הפתח ואין סגר והסגר ואין פתח׃ 066 REV 003 008 ידעתי את מעשיך הנה נתתי לפניך פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו כי גבורת מעט לך ותשמר את דברי ולא כחשת בשמי׃ 066 REV 003 009 הנני נתן אנשים מכנסית השטן האמרים יהודים אנחנו ואינם כי כזבים המה הנני עשה אשר יבאו להשתחות לפני רגליך וידעו כי אני אהבתיך׃ 066 REV 003 010 יען שמרת דבר סבלנותי אשמרך גם אנכי משעת הנסיון העתידה לבוא על תבל כלה לנסות את ישבי הארץ׃ 066 REV 003 011 הנני בא מהרה החזק באשר לך למען לא יקח איש את נזרך׃ 066 REV 003 012 המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלהי ואת שם עיר אלהי ירושלים החדשה הירדת משמים מעם אלהי ואת שמי החדש׃ 066 REV 003 013 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 066 REV 003 014 ואל מלאך קהל לודקיא כתב כה אמר האמן העד הנאמן והאמתי ראשית בריאת האלהים׃ 066 REV 003 015 ידעתי את מעשיך כי לא קר ולא חם אתה מי יתן והיית קר או חם׃ 066 REV 003 016 כי עתה פושר אתה ולא קר ולא חם על כן אקיאך מפי׃ 066 REV 003 017 כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חסרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃ 066 REV 003 018 אני איעצך לפנות מאתי זהב צרוף באש למען תעשיר ובגדים לבנים למען תתכסה בהם ולא תראה בשת ערותות ולמשח עיניך קלורית למען תראה׃ 066 REV 003 019 אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי׃ 066 REV 003 021 המנצח אתננו לשבת אתי על כסאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כסאו׃ 066 REV 003 022 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 066 REV 004 001 ויהי אחר הדברים האלה וארא והנה פתח נפתח בשמים והקול הראשון אשר שמעתיו כקול שופר מדבר אלי אמר עלה הנה ואראך את אשר היה יהיה אחרי כן׃ 066 REV 004 002 וכרגע הייתי ברוח והנה כסא נראה בשמים ואחד ישב על הכסא׃ 066 REV 004 003 והישב מראהו כמראה אבן ישפה ואדם וקשת סביב לכסא ומראיה כעין ברקת׃ 066 REV 004 004 וסביב לכסא ארבעה ועשרים כסאות ועל הכסאות ראיתי את ארבעה ועשרים הזקנים ישבים והם לבשי בגדים לבנים ועטרות זהב בראשיהם׃ 066 REV 004 005 ומן הכסא יוצאים ברקים ורעמים וקולות ושבעה לפידי אש בערים לפני הכסא אשר הם שבעה רוחות האלהים׃ 066 REV 004 006 ולפני הכסא ים זכוכית כעין הקרח ובין הכסא וסביב לכסא ארבע חיות מלאות עינים מלפניהם ומאחריהם׃ 066 REV 004 007 ודמות החיה הראשונה כאריה והחיה השנית כשור ופני החיה השלישית כפני אדם ודמות החיה הרביעית כנשר מעופף׃ 066 REV 004 008 ולכל אחת מארבע החיות שש כנפים מסביב ולפנימה הנה מלאות עינים ואין דמי להן יומם ולילה ואמרות קדוש קדוש קדוש יהוה אלהים צבאות היה והוה ויבוא׃ 066 REV 004 009 ומדי תת החיות כבוד והדר ותודה לישב על הכסא אשר הוא חי לעולמי עולמים׃ (aiōn g165) 066 REV 004 010 אז יפלו עשרים וארבעה הזקנים על פניהם לפני הישב על הכסא והשתחוו לחי עולמי העולמים ושמו את עטרותיהם לפני הכסא לאמר׃ (aiōn g165) 066 REV 004 011 לך נאה אדנינו לקחת כבוד והדר ועז כי אתה בראת הכל והכל ברצונך היו ונבראו׃ 066 REV 005 001 וארא בימין הישב על הכסא ספר כתוב פנים ואחור וחתום בשבעה חתמות׃ 066 REV 005 002 וארא מלאך אביר קורא בקול גדול מי הוא הזכה לפתח הספר ולהתיר את חותמיו׃ 066 REV 005 003 ולא יכל איש גם בשמים גם בארץ גם מתחת לארץ לפתח את הספר או להביט אליו׃ 066 REV 005 004 ואבך בכי גדול על אשר לא נמצא איש זכה לפתח את הספר ולקרא בו או להביט אליו׃ 066 REV 005 005 ויאמר אלי אחד מן הזקנים אל תבכה הנה נצח האריה אשר הוא משבט יהודה שרש דוד לפתח את הספר ולהתיר שבעת חותמיו׃ 066 REV 005 006 וארא והנה בין הכסא וארבע החיות ובין הזקנים שה עמד כמו טבוח ולו שבע קרנים ושבעה עינים אשר הם שבעה רוחות האלהים השלוחים אל כל הארץ׃ 066 REV 005 007 ויבא ויקח את הספר מימין הישב על הכסא׃ 066 REV 005 008 ויהי בקחתו את הספר ויפלו לפני השה ארבע החיות ועשרים וארבעה הזקנים ואיש איש כנור בידו וקערות זהב מלאת קטרת אשר הנה תפלות הקדושים׃ 066 REV 005 009 וישירו שיר חדש לאמר לך נאה לקחת את הספר ולפתח את חותמיו כי אתה נשחטת ובדמך קניתנו לאלהים מכל משפחה ולשון וכל עם וגוי׃ 066 REV 005 010 ותעש אתם מלכים וכהנים לאלהינו וימלכו על הארץ׃ 066 REV 005 011 וארא ואשמע קול מלאכים רבים סביב לכסא ולחיות ולזקנים מספרם רבו רבבות ואלפי אלפים׃ 066 REV 005 012 קראים בקול גדול נאה לשה הטבוח לקחת עז ועשר וחכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה׃ 066 REV 005 013 וכל בריה אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ ואשר על הים וכל אשר בהם את כלם שמעתי אמרים לאמר לישב על הכסא ולשה הברכה וההדר והכבוד והעז לעולמי עולמים׃ (aiōn g165) 066 REV 005 014 ותאמרנה ארבע החיות אמן ועשרים וארבעה הזקנים נפלו על פניהם וישתחוו לחי עולמי העולמים׃ 066 REV 006 001 וארא כאשר פתח השה אחד מן שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת כקול רעם לאמר בא וראה׃ 066 REV 006 002 ואביט והנה סוס לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃ 066 REV 006 003 וכפתחו את החותם השני ואשמע את החיה השנית אמרת בא וראה׃ 066 REV 006 004 ויצא סוס שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את השלום מן הארץ למען יהרגו איש את אחיו ותנתן לו חרב גדולה׃ 066 REV 006 005 וכפתחו את החותם השלישי ואשמע את החיה השלישית אמרת בא וראה ואביט והנה סוס שחר והרכב עליו מאזנים בידו׃ 066 REV 006 006 ואשמע קול מתוך ארבע החיות לאמר קב חטים בדינר ושלשה קבים שערים בדינר ואת השמן והיין אל תשחת׃ 066 REV 006 007 וכפתחו את החותם הרביעי ואשמע את החיה הרביעית אמרת בא וראה׃ 066 REV 006 008 וארא והנה סוס ירקרק והרכב עליו שמו המות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃ (Hadēs g86) 066 REV 006 009 וכפתחו החותם החמישי וארא מתחת למזבח את נפשות הטבוחים על דבר האלהים ועל העדות אשר היתה להם׃ 066 REV 006 010 ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשפט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃ 066 REV 006 011 ויתן לאיש איש מהם שמלות לבנות ויאמר אליהם לנוח עוד זמן מעט עד מלאת מספר העבדים חברים ואחיהם העתידים להרג כמוהם׃ 066 REV 006 012 וארא בפתחו את החותם הששי והנה רעש גדול היה ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם׃ 066 REV 006 013 וכוכבי השמים נפלו ארצה כאשר תנוע תאנה ברוח חזקה והשליכה פגיה׃ 066 REV 006 014 והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃ 066 REV 006 015 ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃ 066 REV 006 016 ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה׃ 066 REV 006 017 כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב׃ 066 REV 007 001 ואחרי כן ראיתי ארבעה מלאכים עמדים בארבע כנפות הארץ ויעצרו את ארבע רוחות הארץ למען לא תשב רוח לא בארץ ולא בים ולא בכל עץ׃ 066 REV 007 002 וארא מלאך אחר עלה ממרח שמש ובידו חתמת אלהים חיים ויקרא בקול גדול אל ארבעה המלאכים אשר נתן להם לחבל הארץ והים לאמר׃ 066 REV 007 003 אל תחבלו את הארץ ואת הים ואת העץ עד אם חתמנו את עבדי אלהינו על מצחותם׃ 066 REV 007 004 ואשמע מספר החתומים מאה אלף וארבעים וארבעה אלף והם חתומים מכל שבטי בני ישראל׃ 066 REV 007 005 לשבט יהודה חתומים שנים עשר אלף לשבט ראובן חתומים שנים עשר אלף לשבט גד חתומים שנים עשר אלף׃ 066 REV 007 006 לשבט אשר חתומים שנים עשר אלף לשבט נפתלי חתומים שנים עשר אלף לשבט מנשה חתומים שנים עשר אלף׃ 066 REV 007 007 לשבט שמעון חתומים שנים עשר אלף לשבט לוי חתומים שנים עשר אלף לשבט יששכר חתומים שנים עשר אלף׃ 066 REV 007 008 לשבט זבלון חתומים שנים עשר אלף לשבט יוסף חתומים שנים עשר אלף לשבט בנימן חתומים שנים עשר אלף׃ 066 REV 007 009 אחרי כן ראיתי והנה המון רב אשר לא יכל איש למנותו מכל הגוים והמשפחות והעמים והלשנות ויעמדו לפני הכסא ולפני השה מלבשים שמלות לבנות וכפות תמרים בידיהם׃ 066 REV 007 010 ויקראו בקול גדול לאמר הישועה לאלהינו הישב על הכסא ולשה׃ 066 REV 007 011 וכל המלאכים עמדו סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות ויפלו על פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים׃ 066 REV 007 012 ויאמרו אמן הברכה והכבוד והחכמה והתודה וההדר והכח והעז לאלהינו לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 066 REV 007 013 ויען אחד מן הזקנים ויאמר אלי אלה המלבשים בגדי לבן מי המה ומאין באו׃ 066 REV 007 014 ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה׃ 066 REV 007 015 לכן הנם לפני כסא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכסא יתן משכנו עליהם׃ 066 REV 007 016 לא ירעבו עוד ולא יצמאו ולא יכם שמש ושרב׃ 066 REV 007 017 כי השה אשר בתוך הכסא הוא ירעם ועל מבועי מים חיים ינהלם ומחה אליהם כל דמעה מעיניהם׃ 066 REV 008 001 וכפתחו החותם השביעי ותהי דממה בשמים כחצי שעה׃ 066 REV 008 002 וארא את שבעת המלאכים אשר עמדו לפני האלהים וינתנו להם שבעה שופרות׃ 066 REV 008 003 ויבא מלאך אחר ויגש אל המזבח ומחתת זהב בידו ותנתן לו קטרת הרבה לתתה עם תפלות כל הקדשים על מזבח הזהב אשר לפני הכסא׃ 066 REV 008 004 ויעל עשן הקטרת עם תפלות הקדשים מיד המלאך לפני אלהים׃ 066 REV 008 005 ויקח המלאך את המחתה וימלאה אש מעל המזבח וישלך על הארץ ויהי קולות ורעמים וברקים ורעש׃ 066 REV 008 006 ושבעה המלאכים ההם אשר בידם שבעת השופרות התעתדו לתקע׃ 066 REV 008 007 והמלאך הראשון תקע בשופר ויהי ברד ואש בלולים בדם ותשלך ארצה ותשרף שלישית העץ וכל ירק עשב נשרף׃ 066 REV 008 008 והמלאך השני תקע בשופר והנה כדמות הר גדול בער באש השלך אל תוך הים ותהי שלישית הים לדם׃ 066 REV 008 009 ותמת שלישית כל נפש חיה אשר בים ושלישית האניות נשחתה׃ 066 REV 008 010 והמלאך השלישי תקע בשופר ויפל מן השמים כוכב גדול בער כלפיד ויפל על שלישית הנהרות ועל מעינות המים׃ 066 REV 008 011 ושם הכוכב נקרא לענה ותהי שלישית המים ללענה ורבים מבני אדם מתו מן המים כי מרים היו׃ 066 REV 008 012 והמלאך הרביעי תקע בשופר ותכה שלישית השמש ושלישית הירח ושלישית הכוכבים למען תחשך שלישיתם והיום לא יאיר שלישיתו וכן גם הלילה׃ 066 REV 008 013 וארא ואשמע מלאך אחד מעופף במרום הרקיע הקורא בקול גדול אוי אוי אוי לישבי הארץ משאר קלות שופר שלשת המלאכים העתידים לתקע׃ 066 REV 009 001 והמלאך החמישי תקע בשופר וארא כוכב נפל מן השמים לארץ וינתן לו מפתח באר התהום׃ (Abyssos g12) 066 REV 009 002 ויפתח את באר התהום ויעל עשן מן הבאר כעשן כבשן גדול ויחשך השמש והרקיע מקיטר הבאר׃ (Abyssos g12) 066 REV 009 003 ומן הקיטר יצא ארבה על הארץ וינתן להם שלטן כשלטן עקרבי הארץ׃ 066 REV 009 004 ויאמר אליהם אשר לא ישחיתו את עשב הארץ ולא כל ירק ולא כל עץ כי אם את בני האדם אשר אין להם חותם אלהים במצחותם׃ 066 REV 009 005 ולא נתן להם להמיתם רק להכאיבם חמשה חדשים וכאבם ככאב איש אשר יכהו העקרב׃ 066 REV 009 006 ובימים ההם יבקשו בני אדם את המות ולא ימצאהו וישאלו את נפשם למות והמות יברח מהם׃ 066 REV 009 007 ויהי מראה הארבה כדמות סוסים ערוכי מלחמה ועל ראשיהם כעטרות כעין זהב ופניהם כפני אדם׃ 066 REV 009 008 ושער להם כשער נשים ושניהם שני אריה׃ 066 REV 009 009 ושרינים להם כשריני ברזל וקול כנפיהם כקול מרכבות סוסים רבים הרצים למלחמה׃ 066 REV 009 010 וזנבות להם כזנבות עקרבים ועקצים בזנבותם והשלטו לענות את בני האדם חמשה חדשים׃ 066 REV 009 011 ומלאך התהום הוא מלך עליהם ושמו אבדון בעברית והוא אפוליון בלשון יון׃ (Abyssos g12) 066 REV 009 012 הצרה האחת חלפה הלכה לה והנה באות אחריה עוד צרות שתים׃ 066 REV 009 013 והמלאך הששי תקע בשופר ואשמע קול אחד מארבע קרנות מזבח הזהב אשר לפני אלהים׃ 066 REV 009 014 ויאמר למלאך הששי אשר השופר בידו התר את ארבעה המלאכים ההם האסורים על הנהר הגדול נהר פרת׃ 066 REV 009 015 ויתרו ארבעה המלאכים אשר היו נכונים לשעה וליום ולחדש ולשנה להמית שלישית בני האדם׃ 066 REV 009 016 ויהי מספר צבאות הפרשים שתי רבוא רבבות ואני שמעתי מספרם׃ 066 REV 009 017 וכן ראיתי במראה את הסוסים ורכביהם אשר שרינותיהם כעין אש ותכלת וגפרית וראשי הסוסים כראשי אריות ותצא מפיהם אש וקיטור וגפרית׃ 066 REV 009 018 ותומת שלישית בני אדם בשלש האלה באש ובקיטור ובגפרית היצאות מפיהם׃ 066 REV 009 019 כי כח הסוסים בפיהם כי זנבותם דומים לנחשים ויש להם ראשים ובהם ישחיתו׃ 066 REV 009 020 ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגפות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכסף ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃ 066 REV 009 021 ולא שבו מדרכם לרצח ולכשף ולזנות ולגנב׃ 066 REV 010 001 וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל ראשו כמראה קשת הענן ופניו כשמש ורגליו כעמודי אש׃ 066 REV 010 002 ובידו ספר קטן פתוח וישם את רגל ימינו על הים ואת שמאלו על הארץ׃ 066 REV 010 003 ויקרא בקול גדול כאשר ישאג האריה ובקראו דברו שבעת הרעמים בקולתיהם׃ 066 REV 010 004 וכדבר שבעת הרעמים בקולתיהם חפצתי לכתב ואשמע קול מן השמים לאמר חתום את אשר דברו שבעת הרעמים ואל תכתב זאת׃ 066 REV 010 005 והמלאך אשר ראיתיו עמד על הים ועל הארץ הרים ידו אל השמים׃ 066 REV 010 006 וישבע בחי עולמי העולמים אשר ברא את השמים וכל אשר בהם והארץ וכל אשר בה והים וכל אשר בו כי לא יהיה עוד זמן׃ (aiōn g165) 066 REV 010 007 אך בימי קול המלאך השביעי בעת עמדו לתקוע ונשלם סוד האלהים כאשר בשר את עבדיו הנביאים׃ 066 REV 010 008 והקול אשר שמעתי מן השמים שב לדבר אלי לאמר לך וקח את הספר הקטן הפתוח אשר ביד המלאך העמד על הים ועל הארץ׃ 066 REV 010 009 ואבא אל המלאך ואמר לו תנה לי את הספר ויאמר אלי קח ואכל אתו וימר לבטנך אבל בפיך יהיה מתוק כדבש׃ 066 REV 010 010 ואקח את הספר מיד המלאך ואכלהו ויהי בפי כדבש למתוק ואחרי אכלי אתו וימלא בטני מרורים׃ 066 REV 010 011 ויאמר אלי עליך לשוב להנבא עוד על עמים וגוים ולשנות ומלכים רבים׃ 066 REV 011 001 וינתן לי קנה דומה למטה ויעמד המלאך ויאמר קום ומד את היכל יהוה ואת המזבח ואת המשתחוים בו׃ 066 REV 011 002 ואת החצר אשר לפנימה להיכל השלך חוצה ואל תמדנה כי נתנה לגוים ורמסו את העיר הקדשה ארבעים ושנים חדשים׃ 066 REV 011 003 ואתן לשני עדי ונבאו ימים אלף ומאתים וששים מתכסים בשקים׃ 066 REV 011 004 אלה הם שני הזיתים ושתי המנרות העמדים לפני אלהי הארץ׃ 066 REV 011 005 וכי יבקש איש להרע להם תצא אש מפיהם ואכלה את איביהם וכן כל המבקש להרע להם מות יומת׃ 066 REV 011 006 ולהם השלטן לעצר את השמים ולא יהיה מטר בימי נבואתם וישלטו על המים להפכם לדם ועל הארץ להכתה בכל נגע מדי יחפצו׃ 066 REV 011 007 ואחרי השלימם עדותם החיה העלה מן התהום תעשה עמהם מלחמה ותוכל להם והרגתם׃ (Abyssos g12) 066 REV 011 008 והיתה נבלתם ברהוב העיר הגדולה הנקראת כפי הרוח בשם סדום ומצרים אשר שם נצלב גם אדנינו׃ 066 REV 011 009 ורבים מן העמים והמשפחות והלשנות והגוים יראו את נבלתם ימים שלשה וחצי ולא יתנו את גויתם לשום בקברים׃ 066 REV 011 010 וישבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו וישלחו מנות זה לזה כי שני הנביאים האלה הכאיבו את ישבי הארץ׃ 066 REV 011 011 ויהי אחרי ימים שלשה וחצי ותבא בהם רוח חיים מאת האלהים ויעמדו על רגליהם ואימה גדולה נפלה על כל ראיהם׃ 066 REV 011 012 וישמעו קול גדול מן השמים מדבר אליהם לאמר עלו הנה ויעלו בענן השמימה ושנאיהם ראים אתם׃ 066 REV 011 013 ובשעה ההיא היה רעש גדול ותפל עשירית העיר ושבעת אלפים שמות בני אדם נהרגו ברעש והנשארים רעדה אחזתם ויתנו כבוד לאלהי השמים׃ 066 REV 011 014 הצרה השנית חלפה הלכה לה והנה הצרה השלישית מהרה תבוא׃ 066 REV 011 015 והמלאך השביעי תקע בשופר ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃ (aiōn g165) 066 REV 011 016 ועשרים וארבעה הזקנים הישבים לפני האלהים על כסאותם נפלו על פניהם וישתחוו לאלהים׃ 066 REV 011 017 ויאמרו מודים אנחנו לך יהוה אלהים צבאות ההוה והיה ויבוא כי לבשת עזך הגדול ותמלך׃ 066 REV 011 018 והגוים קצפו ויבא קצפך ועת המתים להשפט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדשים וליראי שמך למקטנם ועד גדולם ולהשחית את משחיתי הארץ׃ 066 REV 011 019 ויפתח היכל יהוה בשמים וירא ארון בריתו בהיכל ויהי ברקים וקלות ורעמים ורעש וברד כבד׃ 066 REV 012 001 ואות גדולה נראתה בשמים אשה אשר השמש לבושה והירח תחת רגליה ועל ראשה עטרת שנים עשר כוכבים׃ 066 REV 012 002 והיא הרה ותזעק בחבליה ותקש בלדתה׃ 066 REV 012 003 ותרא אות אחרת בשמים והנה תנין גדול אדם כאש ולו שבעה ראשים ועשר קרנים ועל ראשיו שבעה כתרים׃ 066 REV 012 004 וזנבו סחב מן השמים שלישית הכוכבים וישליכם ארצה ויתיצב התנין לפני האשה החלה ללדת למען בלע את בנה בלדתה׃ 066 REV 012 005 ותלד בן זכר העתיד לרעות כל הגוים בשבט ברזל וילקח בנה אל האלהים ואל כסאו׃ 066 REV 012 006 והאשה ברחה המדברה אשר שם הוכן לה מקום מאת אלהים למען יכלכלוה שם ימים אלף ומאתים וששים׃ 066 REV 012 007 ותהי מלחמה בשמים מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו׃ 066 REV 012 008 ולא התחזקו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים׃ 066 REV 012 009 ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו׃ 066 REV 012 010 ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לפני אלהינו יומם ולילה׃ 066 REV 012 011 והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נפשם עד למות׃ 066 REV 012 012 רנו על זאת שמים ושכניהם אוי לישבי ארץ וים כי ירד אליכם המלשין בחמה גדולה מדעתו כי קצרה עתו׃ 066 REV 012 013 ויהי כאשר ראה התנין כי הוטל ארצה וירדף את האשה אשר ילדה את הזכר׃ 066 REV 012 014 ויתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול לעוף המדברה אל מקומה אשר תכלכל שם מועד מועדים וחצי מפני הנחש׃ 066 REV 012 015 וישלח הנחש נהר מים מפיו אחרי האשה לשטפה בנהר׃ 066 REV 012 016 ותעזר הארץ את האשה ותפתח הארץ את פיה ותבלע את הנהר אשר שלח התנין מפיהו׃ 066 REV 012 017 ויקצף התנין על האשה וילך לעשות מלחמה עם יתר זרעה השמרים פקודי אלהים ואשר להם עדות ישוע׃ 066 REV 013 001 ואהי עמד על חול הים וארא חיה עלה מן הים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים ועל קרניה עשרה כתרים ועל ראשיה שם גדופים׃ 066 REV 013 002 והחיה אשר ראיתי מראה כנמר ורגליה כרגלי דב ופיה כפי אריה ויתן לה התנין את כחו ואת כסאו וממשל רב׃ 066 REV 013 003 וארא והנה אחד מראשיה כפצוע עד מות ומכת מות אשר לו נרפאה ותשתומם כל הארץ אחרי החיה׃ 066 REV 013 004 וישתחוו לתנין אשר נתן ממשלה לחיה וישתחוו לחיה ויאמרו מי ידמה לחיה ומי יוכל להלחם אתה׃ 066 REV 013 005 וינתן לה פה ממלל גדלות ונאצות ושלטן נתן לה להלחם ארבעים ושנים חדשים׃ 066 REV 013 006 ותפתח את פיה לנאצה אל האלהים ותנאץ את שמו ואת משכנו ואת החנים בשמים׃ 066 REV 013 007 וינתן לה לעשות מלחמה עם הקדשים ולנצחם ותנתן לה ממשלה על כל משפחה ועם ולשון וגוי׃ 066 REV 013 008 וישתחוו לה כל ישבי הארץ אשר לא נכתבו שמותם בספר החיים אשר לשה הטבוח מיום הוסד תבל׃ 066 REV 013 009 כל אשר אזן לו ישמע׃ 066 REV 013 010 כל המוליך לשבי ילך בשבי וכל ההרג בחרב הרג יהרג בחרב בזה סבלנות ואמונת הקדשים׃ 066 REV 013 011 וארא חיה אחרת עלה מן האדמה ולה קרנים כקרני שה ומדברת כתנין׃ 066 REV 013 012 והיא עשה כל פקודי החיה הראשונה בפניה ומביאה את הארץ וישביה להשתחות לחיה הראשונה אשר נרפאה מכת מות אשר לה׃ 066 REV 013 013 ונתנת אותות גדלות וגם אש מן השמים תוריד ארצה לעיני בני אדם׃ 066 REV 013 014 ותתעה את ישבי הארץ על ידי האותות אשר נתן לה לעשות בפני החיה באמרה אל ישבי הארץ לעשות צלם לחיה אשר הכתה מכת חרב ותחי׃ 066 REV 013 015 וינתן לה לתת רוח בצלם החיה למען דבר ידבר צלם החיה ועשתה כי כל אשר אימן משתחוים לצלם החיה מות יומתו׃ 066 REV 013 016 ותעש כי כלם למקטן ועד גדול אם אביון ואם עשיר גם בני החרים גם העבדים יתוו תו על די ימינם או על מצחתם׃ 066 REV 013 017 וכי לא יוכל איש לקנות או למכר כי אם בהיות עליו תו החיה או שמה או מספר שמה׃ 066 REV 013 018 בזה החכמה מי אשר לו תבונה יחשב מספר החיה כי מספר בן אדם הוא ומספרו שש מאות וששים ושש׃ 066 REV 014 001 וארא והנה שה עמד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנשאים שם אביו כתוב על מצחותם׃ 066 REV 014 002 ואשמע קול מן השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול ואשמע קול תפשי כנור המנגנים בכנורותיהם׃ 066 REV 014 003 וישירו כשיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש אשר יכל ללמד את השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים ההם אשר נקנו מן הארץ׃ 066 REV 014 004 אלה הם אשר לא נגאלו בנשים כי בתולות המה אלה הם ההלכים אחרי השה אל כל אשר ילך אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית בכורים לאלהים ולשה׃ 066 REV 014 005 ותרמית לא נמצאה בפיהם כי תמימים המה לפני כסא האלהים׃ 066 REV 014 006 וארא מלאך אחר מעופף במרום הרקיע אשר היה לו בשורת עולם לבשר את ישבי הארץ ואת כל גוי ונשפחה ולשון ועם׃ (aiōnios g166) 066 REV 014 007 ויאמר בקול גדול יראו את האלהים והבו לו כבוד כי באה עת משפטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את הים ומעינות המים׃ 066 REV 014 008 ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה׃ 066 REV 014 009 ומלאך שלישי בא אחריהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לפני החיה ולפני צלמה ונשא את תוה על מצחו או על ידו׃ 066 REV 014 010 גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמסך בכוס זעמו ויענה באש וגפרית לפני המלאכים הקדשים ולפני השה׃ 066 REV 014 011 ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את תו שמה׃ (aiōn g165) 066 REV 014 012 בזה סבלנות הקדשים בזה השמרים את מצות האלהים ואת אמונת ישוע׃ 066 REV 014 013 ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם׃ 066 REV 014 014 וארא והנה ענן בהיר ועל הענן ישב כדמות בן אדם ועל ראשו עטרת זהב ובידו מגל מלטש׃ 066 REV 014 015 ומלאך אחר יצא מן ההיכל ויזעק בקול גדול אל הישב על הענן לאמר שלח מגלך וקצר כי באה העת לקצר כי יבש קציר הארץ׃ 066 REV 014 016 וישלח הישב בענן את מגלו בארץ והארץ נקצרה׃ 066 REV 014 017 ומלאך אחר יצא מן ההיכל אשר בשמים וגם לו מגל מלטש בידו׃ 066 REV 014 018 ויצא מלאך אחר מן המזבח וממשלתו על האש ויקרא קול גדול אל אשר בידו המגל המלטש לאמר שלח מגלך המלטש ובצר את גפן הארץ כי בשלו ענביהם׃ 066 REV 014 019 וינף המלאך את מגלו על הארץ ויבצר את אשכלת גפן הארץ וישליכם בגת חמת אלהים הגדולה׃ 066 REV 014 020 ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רסני הסוסים דרך אלף ושש מאות ריס׃ 066 REV 015 001 וארא אות אחרת בשמים גדולה ונפלאה שבעה מלאכים הנשאים את שבע המכות האחרנות כי בהן כלה זעם אלהים׃ 066 REV 015 002 וארא כים זכוכית בלול באש ואת המתגברים על החיה ועל צלמה ועל תוה ועל מספר שמה עמדים על ים הזכוכית וכנרות אלהים בידיהם׃ 066 REV 015 003 וישירו את שירת משה עבד אלהים ושירת השה לאמר גדולים מעשיך ונפלאים יהוה אלהים צבאות צדק ואמת דרכיך מלך הגוים׃ 066 REV 015 004 מי לא ייראך יהוה ולא יכבד את שמך כי קדוש אתה לבדך כי כל הגוים יבאו וישתחוו לפניך כי נגלו משפטי צדקך׃ 066 REV 015 005 ואחרי כן ראיתי והנה נפתח היכל משכן העדות בשמים׃ 066 REV 015 006 ויצאו מן ההיכל שבעה המלאכים הנשאים את שבע המכות מלבשים בד טהור וצח וחגורים אזורי זהב על לבביהם׃ 066 REV 015 007 ואחת מארבע החיות נתנה אל שבעת המלאכים שבע קערת זהב מלאות חמת האלהים החי לעולמי העולמים׃ (aiōn g165) 066 REV 015 008 וימלא ההיכל עשן מכבוד אלהים ועזו ולא יכל איש לבוא אל ההיכל עד אשר כלו שבע המכות אשר בידי שבעה המלאכים׃ 066 REV 016 001 ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושפכו את קערת חמת האלהים ארצה׃ 066 REV 016 002 וילך הראשון וישפך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃ 066 REV 016 003 וישפך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נפש חיה אשר בים׃ 066 REV 016 004 וישפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃ 066 REV 016 005 ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שפטת׃ 066 REV 016 006 כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃ 066 REV 016 007 ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך׃ 066 REV 016 008 וישפך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃ 066 REV 016 009 ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃ 066 REV 016 010 וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃ 066 REV 016 011 ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃ 066 REV 016 012 וישפך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר פרת ויחרבו מימיו למען תישר מסלה למלכים אשר ממזרח שמש׃ 066 REV 016 013 וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצפרדעים׃ 066 REV 016 014 כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃ 066 REV 016 015 הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו׃ 066 REV 016 016 ויאסף אתם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃ 066 REV 016 017 וישפך המלאך השביעי את קערתו על האור ויצא קול גדול מהיכל השמים מן הכסא ויאמר היה נהיתה׃ 066 REV 016 018 ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא היה כמהו למן היות אדם על הארץ רעש כזה גדול עד מאד׃ 066 REV 016 019 והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת לה כוס יין חמת אפו׃ 066 REV 016 020 וינס כל אי וההרים לא נמצאו׃ 066 REV 016 021 וברד כבד כככר ירד מן השמים על בני האדם ויגדפו בני האדם את האלהים על אדות מכת הברד כי כבדה מכתו מאד׃ 066 REV 017 001 ויבא אחד מן שבעה המלאכים הנשאים שבע הקערות וידבר אלי לאמר בא ואראך את משפט הזונה הגדולה הישבת על מים רבים׃ 066 REV 017 002 אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃ 066 REV 017 003 ויוליכני ברוח המדברה וארא והנה אשה ישבת על חיה אדמה כתולע מלאת שמות גדופים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים׃ 066 REV 017 004 והאשה לבושה ארגמן ושני והיא מכללה בזהב ואבן יקרה ופנינים ובידה כוס זהב מלאה תועבות וטמאת תזנותה׃ 066 REV 017 005 ועל מצחה כתוב שם סוד בבל הגדולה אם הזנות ותועבות האדמה׃ 066 REV 017 006 וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה׃ 066 REV 017 007 ויאמר אלי המלאך למה זה השתוממת אני אמר לך את סוד האשה והחיה הנשאת אתה בעלת שבעת הראשים ועשרת הקרנים׃ 066 REV 017 008 החיה אשר ראיתה היתה ואיננה ועתידה לעלות מן התהום וללכת לאבדון וישבי הארץ אשר שמם איננו נכתב בספר החיים מיום הוסד תבל ישתוממו בראתם את החיה אשר היתה ואיננה ותבוא׃ (Abyssos g12) 066 REV 017 009 בזה להבין לאשר לו חכמה שבעת הראשים שבעת הרים המה אשר האשה ישבת עליהם׃ 066 REV 017 010 ושבעה מלכים המה חמשה מהם נפלו והאחד ישנו והאחר עוד לא בא והיה כי יבוא עמד יעמד לעת מעט׃ 066 REV 017 011 והחיה אשר היתה ואיננה הוא השמיני והוא מן השבעה וילך לאבדון׃ 066 REV 017 012 ועשר הקרנים אשר ראית עשרה מלכים הם אשר לא קבלו מלכות עד הנה רק לשעה אחת ממשלה כמלכים יקבלו עם החיה׃ 066 REV 017 013 ולאלה עצה אחת ואת כחם ואת ממשלתם יתנו לחיה׃ 066 REV 017 014 המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים׃ 066 REV 017 015 ויאמר אלי המים ההם אשר ראית אשר הזונה ישבת עליהם עמים והמנים המה וגוים ולשנות׃ 066 REV 017 016 ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרפו באש׃ 066 REV 017 017 כי האלהים נתן בלבם לעשות את עצתו ולעשות עצה אחת ולתת את ממשלתם לחיה עד כי ישלמו דברי האלהים׃ 066 REV 017 018 והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ׃ 066 REV 018 001 אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים אשר לו שלטן גדול והארץ האירה מכבדו׃ 066 REV 018 002 ויקרא בקול עז לאמר נפלה נפלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עוף טמא ונמאס׃ 066 REV 018 003 כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וסחרי ארץ משפעת תענגיה העשירו׃ 066 REV 018 004 ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי פן תתחברו אל חטאתיה ופן תקחו ממכותיה׃ 066 REV 018 005 כי חטאתיה הגיעו עד לשמים ויזכר אלהים את עונותיה׃ 066 REV 018 006 שלמו לה גמולה שגמלה לכם ועשו לה כפלים כפעלה בכוס אשר מסכה מסכו לה כפלים׃ 066 REV 018 007 כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה׃ 066 REV 018 008 על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשרף במו אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה׃ 066 REV 018 009 ויבכו ויספדו עליה מלכי ארץ אשר זנו והתענגו עמה בראתם את עשן שרפתה׃ 066 REV 018 010 ומרחוק יעמדו מפני אימת ענויה ואמרו אוי אוי לך בבל העיר הגדולה העיר החזקה כי בשעה אחת בא משפטך׃ 066 REV 018 011 וסחרי הארץ בכים ומתאבלים עליה כי עתה לא יקנה עוד איש את משא אניותם׃ 066 REV 018 012 את משא זהב וכסף ואבן יקרה ופנינים ובוץ וארגמן ומשי ושני וכל עצי בשם וכל כלי שנהבים וכל כלי עץ יקר וכלי נחשת וברזל ושיש׃ 066 REV 018 013 וקנמון וקטרת סמים ומר ולבונה ויין ושמן וסלת וחטים ומקנה וצאן וסוסים ומרכבות וגויות ונפש אדם׃ 066 REV 018 014 והמגדים מחמד נפשך אזלו ממך וכל שמן ומצהיר אבד ממך ולא תמצאם עוד׃ 066 REV 018 015 ורכליהם אשר העשירו ממנה יעמדו מרחוק מפני אימת ענויה ובכו והתאבלו׃ 066 REV 018 016 ואמרו אוי אוי העיר הגדולה המכסה בשש וארגמן ושני ומכללה בזהב ואבן יקרה ופנינים כי בשעה אחת החרב עשר גדול כזה׃ 066 REV 018 017 וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק׃ 066 REV 018 018 ויצעקו בראתם עשן שרפתה לאמר מי בערים כעיר הגדולה׃ 066 REV 018 019 ויזרקו עפר על ראשיהם ויצעקו בכה וספוד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה׃ 066 REV 018 020 רנו עליה השמים והשליחים הקדשים והנביאים כי שפט אלהים את משפטכם ממנה׃ 066 REV 018 021 וישא מלאך נורא אבן גדולה כפלח רכב וישליכה אל תוך הים לאמר ככה תשלך במערצה בבל העיר הגדולה ולא תמצא עוד׃ 066 REV 018 022 וקול המנגנים בכנור והמזמרים ומחללים בחלילים ומחצרים בחצצרות בל ישמע עוד בתוכך וכל חרש וחשב בל ימצא בך עוד וקול רחים בל ישמע עוד בקרבך׃ 066 REV 018 023 ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים׃ 066 REV 018 024 ובה נמצא דם הנביאים והקדשים וכל הרוגי ארץ׃ 066 REV 019 001 אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃ 066 REV 019 002 כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃ 066 REV 019 003 וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃ (aiōn g165) 066 REV 019 004 ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על פניהם וישתחוו לאלהים הישב על הכסא ויאמרו אמן הללויה׃ 066 REV 019 005 וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים׃ 066 REV 019 006 ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלהינו יהוה צבאות׃ 066 REV 019 007 נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃ 066 REV 019 008 וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃ 066 REV 019 009 ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃ 066 REV 019 010 ואפל לפני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃ 066 REV 019 011 וארא את השמים נפתחים והנה סוס לבן והרכב עליו נקרא נאמן ואמתי ובצדק הוא שפט ולחם׃ 066 REV 019 012 ועיניו כלבת אש ועטרות הרבה על ראשו ויש לו שם כתוב אשר לא ידע איש כי אם הוא לבדו׃ 066 REV 019 013 והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃ 066 REV 019 014 וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃ 066 REV 019 015 ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות׃ 066 REV 019 016 ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃ 066 REV 019 017 וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע באו והאספו על זבח האלהים הגדול׃ 066 REV 019 018 ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃ 066 REV 019 019 וארא את החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרכב על הסוס ובצבאו׃ 066 REV 019 020 ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגפרית׃ (Limnē Pyr g3041 g4442) 066 REV 019 021 והנשארית נהרגו בחרב היוצאת מפי הרכב על הסוס וכל העוף שבעו מבשרם׃ 066 REV 020 001 וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום וכבל גדול׃ (Abyssos g12) 066 REV 020 002 ויתפש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויאסרהו לאלף שנים׃ 066 REV 020 003 וישליכהו בתהום ויסגר בעדו ויחתם עליו למען לא ידיח עוד את הגוים עד כלות אלף השנים ואחרי כן יתר לזמן מצער׃ (Abyssos g12) 066 REV 020 004 וארא כסאות וישבו עליהם והמשפט נתן בידם ונפשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אלף שנים׃ 066 REV 020 005 ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אלף השנים זאת היא התחיה הראשונה׃ 066 REV 020 006 אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלט המות השני כי אם יהיו כהנים לאלהים ולמשיחו וימלכו אתו אלף שנים׃ 066 REV 020 007 ואחרי כלות אלף השנים יתר השטן מבית משמרו׃ 066 REV 020 008 ויצא להדיח את הגוים בארבע כנפות הארץ את גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מספרם כחול הים׃ 066 REV 020 009 ויעלו על מרחבי ארץ ויסבו את מחנה הקדשים ואת העיר החביבה ותרד אש מאת האלהים מן השמים ותאכל אתם׃ 066 REV 020 010 והשטן אשר הדיחם השלך באגם אש וגפרית אשר שם גם החיה ונביא השקר ויסרו יומם ולילה לעולמי עולמים׃ (aiōn g165, Limnē Pyr g3041 g4442) 066 REV 020 011 וארא כסא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום׃ 066 REV 020 012 וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לפני הכסא וספרים נפתחים ויפתח ספר אחר אשר הוא ספר החיים וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים כמעשיהם׃ 066 REV 020 013 ויתן הים את מתיו והמות והשאול נתנו את מתיהם וישפטו איש איש כמעשיהם׃ (Hadēs g86) 066 REV 020 014 והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני׃ (Hadēs g86, Limnē Pyr g3041 g4442) 066 REV 020 015 וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים השלך באגם האש׃ (Limnē Pyr g3041 g4442) 066 REV 021 001 וארא שמים חדשים וארץ חדשה כי השמים הראשנים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד׃ 066 REV 021 002 וארא את העיר הקדושה ירושלים החדשה ירדת מאת האלהים מן השמים נכונה ככלה המקשטת לבעלה׃ 066 REV 021 003 ואשמע קול גדול מן השמים לאמר הנה משכן אלהים עם בני האדם ושכן בתוכם והמה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה אתם אלהיהם׃ 066 REV 021 004 ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃ 066 REV 021 005 ויאמר הישב על הכסא הנני עשה הכל חדש ויאמר אלי כתב כי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם׃ 066 REV 021 006 ויאמר אלי היה נהיתה אני האלף והתו הראש והסוף אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם׃ 066 REV 021 007 המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃ 066 REV 021 008 אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשפים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגפרית אשר הוא המות השני׃ (Limnē Pyr g3041 g4442) 066 REV 021 009 ויבא אלי אחד משבעת המלאכים הנשאים שבע הקערות המלאות שבע המכות האחרנות וידבר אלי לאמר בא ואראך את הכלה אשת השה׃ 066 REV 021 010 ויוליכני ברוח על הר גדול וגבה ויראני העיר הגדולה ירושלים הקדושה ירדת מן השמים מאת האלהים׃ 066 REV 021 011 ויש לה כבוד אלהים ואור נגהה כאבן יקרה מאד כאבן ישפה המבהקת כעין הקרח׃ 066 REV 021 012 ויש לה חומה גדולה וגבהה ושנים עשר שערים לה ועל השערים שנים עשר מלאכים ושמות כתובים עליהם אשר הם שמות שנים עשר שבטי בני ישראל׃ 066 REV 021 013 שערים שלשה ממזרח שערים שלשה מצפון שערים שלשה מנגב ושערים שלשה ממערב׃ 066 REV 021 014 ולחומת העיר שנים עשר מוסדות ועליהם שנים עשר שמות לשנים עשר שליחי השה׃ 066 REV 021 015 וביד המדבר אלי היה קנה זהב למד בו את העיר ואת שעריה ואת חומתה׃ 066 REV 021 016 ומושב העיר מרבע וארכה כרחבה וימד את העיר בקנה המדה שנים עשר אלף ריס ארכה ורחבה וקומתה שוים המה׃ 066 REV 021 017 וימד את חומתה על מאה וארבעים וארבע אמות במדת איש אשר היא מדת המלאך׃ 066 REV 021 018 ובנין חומתה אבן ישפה והעיר זהב מופז דומה לזכוכית זכה׃ 066 REV 021 019 ומוסדות חומת העיר מרבצות בכל אבני חפץ המוסד הראשון ישפה השני ספיר השלישי שבו הרביעי ברקת׃ 066 REV 021 020 החמישי יהלם הששי אדם השביעי תרשיש השמיני שהם התשיעי פטדה העשירי נפך אחד העשר לשם שנים העשר אחלמה׃ 066 REV 021 021 ושנים עשר השערים הם שתים עשרה מרגליות כל שער ושער מרגלית אחת ורחוב העיר זהב מופז כזכוכית בהירה׃ 066 REV 021 022 והיכל לא ראיתי בה כי יהוה אלהים צבאות היכלה הוא והשה׃ 066 REV 021 023 והעיר איננה צריכה לאור השמש ולנגה הירח כי כבוד אלהים האיר לה ונרה הוא השה׃ 066 REV 021 024 והגוים ילכו לאורה ומלכי ארץ מביאים כבודם ותפארתם אליה׃ 066 REV 021 025 ושעריה יומם לא יסגרו כי לילה לא יהיה שם׃ 066 REV 021 026 והביאו בה כבוד הגוים ותפארתם׃ 066 REV 021 027 ולא יבוא בה כל טמא ועשה תועבה ושקר כי אם הכתובים בספר החיים של השה׃ 066 REV 022 001 ויראני נחל של מים חיים זך מבהיק כעין הקרח יצא מכסא האלהים והשה׃ 066 REV 022 002 ובתוך רחוב העיר ואל שפת הנחל מזה ומזה עץ חיים עשה פרי שנים עשר כי מדי חדש בחדשו יתן את פריו ועלה העץ לתרופת הגוים׃ 066 REV 022 003 וכל חרם לא יהיה עוד וכסא האלהים והשה יהיה בה ועבדיו ישרתהו׃ 066 REV 022 004 והמה יראו את פניו ושמו על מצחותם׃ 066 REV 022 005 ולילה לא יהיה עוד ולא יצטרכו עוד לאור נר ולאור שמש כי יהוה אלהים הוא יאיר להם וימלכו עד עולמי עולמים׃ (aiōn g165) 066 REV 022 006 ויאמר אלי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם ויהוה אלהי הנביאים הקדשים שלח את מלאכו להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה׃ 066 REV 022 007 הנני בא מהר אשרי השמר את דברי נבואת הספר הזה׃ 066 REV 022 008 ואני יוחנן הוא הראה אלה ושמעם ויהי כשמעי וכראותי ואפל לפני רגלי המלאך אשר הראני את אלה להשתחות לו׃ 066 REV 022 009 ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת כי עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך הנביאים ולשמרים את דברי הספר הזה לאלהים השתחוה׃ 066 REV 022 010 ויאמר אלי אל תחתם את דברי נבואת הספר הזה כי קרוב המועד׃ 066 REV 022 011 החומס יוסיף לחמס והטמא יוסיף להטמא והצדיק יוסיף להצדק והקדוש יוסיף להתקדש׃ 066 REV 022 012 והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃ 066 REV 022 013 אני האלף והתו הראש והסוף הראשון והאחרון׃ 066 REV 022 014 אשרי העשים את מצותיו למען תהיה ממשלתם בעץ החיים ובאו העירה דרך השערים׃ 066 REV 022 015 ומחוץ לה הכלבים והמכשפים והזנים והמרצחים ועבדי האלילים וכל אהב שקר ועשהו׃ 066 REV 022 016 אני ישוע שלחתי את מלאכי להעיד לכם את אלה בפני הקהלות אנכי שרש דוד ותולדתו כוכב נגה השחר׃ 066 REV 022 017 והרוח והכלה אמרים בא והשמע יאמר בא והצמא יבוא והחפץ יקח מים חיים חנם׃ 066 REV 022 018 מעיד אני בכל השמע דברי נבואת הספר הזה אם יוסיף איש עליהם יוסיף עליו האלהים את המכות הכתובות בספר הזה׃ 066 REV 022 019 ואם יגרע איש מדברי ספר הנבואה הזאת יגרע האלהים את לחקו מעץ החיים ומעיר הקדש הכתובים בספר הזה׃ 066 REV 022 020 המעיד את אלה אמר אמנם כן אני בא מהר אמן באה נא האדון ישוע׃ 066 REV 022 021 חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם כל הקדושים אמן׃